מי אל כמוך?


היי קוראות וקוראים,

אתמול שאלה אותי בחורה אחת, מתי נכנסתי לברסלב. אמרתי לה שאני לא יודע , אני רק זוכר שבשנת 1997 , יצאתי עם מישהי והיא זרקה אותי והרגשתי מחורבן ופתחתי את הספר "עלים לתרופה" ושם קיבלתי מרבי נתן את המשפט הבא :

ואל תתקנא בשולחנם של שרים , כי שולחנך גדול משולחנם

מגניב.

אחר כך ניזכרתי שכמה חודשים קודם, עמדתי ברחוב מוהטמה גאנדי בפונה ואמרתי "תיקון הכללי" ושנה קודם, הייתי עוד בצבא ויצאתי עם קצינה אחת ג'יניג'ית וכשחזרתי דרך התחנה המרכזית, קניתי שם את הספר ליקוטי מוהר"ן, בכריכה צבעונית בהוצאת הקרן, עד היום הוא נמצא אצלי על יד המיטה.

לא יודע מתי הגעתי לברסלב, באמת שלא, אבל זה בהחלט היה מזמן.

לא הייתי באומן בראש השנה, סיפור מעניין, תשמעו.

טסתי לקייב דרך איסטנבול. הטיסה איחרה בשעה והמטוס לאוקראינה כבר עזב את טורקיה.

היו איתי עוד כמה בדרך לקייב, ואמרו לכולנו שיש טיסה לאודסה עוד כמה שעות.

אני התקשרתי לחברת ההשכרה ששמרו לי רכב בקייב ושאלתי אם אפשר להעביר את ההזמנה לאודסה.

הם אמרו שאי אפשר אבל שהאוטו יחכה לי בקייב. כבר שילמתי בשבילו הרבה כסף.

אז באתי לחברת תעופה ואמרתי להם שהתכוונתי להגיע לקייב ולשם אני רוצה להגיע.

אמרו לי שיביאו אותי לקייב.

השעה הייתה בערך שש בערב והטיסה הבאה לקייב הייתה בשתים עשרה בצהריים למחרת. הם הציעו להסיע אותי למלון באיסטנבול כשההסעה, הלינה והארוחות, הכל על חשבונם.

הסכמתי והודעתי בוואטסאפ לבחור שהיה אמור להשכיר לי חדר באומן, שאני לא אגיע הלילה.

בענתיים ההסעה מגיעה, אנחנו מתחילים לנוע בתוך איסטנבול ואני מקבל הודעה מהבחור שיש לו המון לקוחות והוא לא יכול לשמור לי את החדר.

ואז מחשבות מתחילות לרוץ לי בראש.

הרי אני המון באומן ואני יכול לברר אצל ההוא ואצל ההוא אם יש להם מקום בשבילי, אבל אני יודע שזה בלאגן עכשיו. כל מה שטוב תפוס ומה שלא תפוס עולה המון ואני ממש לא ידעתי מה לעשות.

ואז ההסעה עוצרת ואני נדהם.

הביאו אותי להילטון.

3754059_297_z פאר והדר מעל לכל דימיון, סאונה, ג'אקוזי, חדר כושר הכל ברמה עולמית.

אוכל , שתיה , הכל בחינם.

ואז אני תופס את עצמי ואומר לעצמי

"רגע אחד, מה הקטע כאן?"

עשרים ושמונה פעמים כבר הגעתי לאומן.

עשרים ושמונה פעמים, כבר הייתי אצל הצדיק, הכל תמיד הלך חלק ופתאום גם הטיסה מאחרת , גם החדר מתבטל , איך זה יכול להיות.

אוי ואבוי לי אם עכשיו אני אמשיך לנסות להגיע לשם.

הרי זה מה שרבינו מלמד אותנו

וְעִנְיָן זֶה גַּם בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לִבְלִי לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּכְרִיחִין עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר לְאֵיזֶה דָּבָר מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר הַהֶפֶךְ דַּיְקָא. וַאֲפִילּוּ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם צְרִיכִין לִפְעָמִים זאת לִבְלִי לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּי  כְּשֶׁרוֹאִין שֶׁמִּתְגַּבְּרִין וּמַכְרִיחִין עַצְמוֹ לְאֵיזֶה דָּבָר וְאֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ. צְרִיכִין לִפְעָמִים לְהַמְתִּין וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה וְלִבְלִי לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְאוֹתוֹ הַדָּבָר. וְיַמְתִּין קְצָת עַד שֶׁתָּבוֹא עִתּוֹ. חיי מוהר"ן תל"א

הנה הבנתי.

לאומן אני לא יכול להגיע.

מצד שני הצדיק איתי, דואג לי למלון חמישה כוכבים. דואג לי למזון , לאמבטיה ולכל הדברים האחרים.

למחרת, טסתי לקייב, לקחתי את האוטו ונסעתי מזרחה לאורך הדנייפר.

לילה ראשון הייתי בצ'רקסי , לילה שני בפולטאבה המהממת ובערב ראש השנה כבר זכיתי להכנס לבית הכנסת האדיר שבעיר חרקוב. העיר השניה בגודלה באוקראינה, משם גם הטיסה שלי הייתה אמורה לצאת שלושה ימים אחר כך בחזרה לארץ.

הלכתי לתשליך עם הקהילה היהודית שם. צעדנו בסמטאות מתפתלות עד שלפתע מצאתי את עצמי עומד על גשר מעל נהר אדיר וסואן, שבכלל אי אפשר לתפוש מה הגודל שלו, הוא נראה גדול פי מאה מהנחל ההוא שעושים עליו תשליך באומן.

37136931_1097174607124244_3845131911978549248_n

לידי עמדו בערך עשרים יהודים , הרב של הקהילה הקריא להם את נוסח התפילה מילה אחרי מילה והם חזרו אחריו.

ואז התחלתי להגיד את התשליך "מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע"

ואז בשאגה נפתחו השמיים וגשם שוטף התחיל לרדת בעוז וברכה עצומה ירדה עלי, כשהבנתי שכשאתה האדם הנכון , כל מעשה שלך הוא מעשה נכון, כל מקום בוא תהיה הוא המקום הנכון. ובזמן שהגשם יורד, הדמעות שלי את מרטיבות את הדף של המחזור, זולגות מעיני, דמעות של שמחה ושל הכרת תודה, על עוד שנה שמתחילה ממקום של אמת, ממקום של עוצמה.

לא, לא הייתי באומן.

אני גם לא אחזור לשם, עד שיחזירו אותי ואולי אף פעם לא.

אחרים היו, כמה מהם אנשים טובים, רובם חלאות, חזירים יהירים מהעדה החרדית ובעלי תשובה גסים ומתפתלים כמו תולעים שחורות.

היכלו של הצדיק, נישא ונעלה מעל כל העולמות.

הוא ריק מאדם בראש השנה כמו בכל יום.

כבר הרבה מאוד שנים שהוא עומד מואר ונאדר ושומם ומרוקן.

גם אני לא שם, עוד לא הגעתי.

אבל הכסא שלי עומד לו שם שמור,  והשולחן שלי, השולחן שלי גבוה מהכל.

5 מחשבות על “מי אל כמוך?

  1. שני דברים רבינו דרול
    א) קראתי את הפוסט שלך על היהודים האמריקאים ששוחים בכסף,
    בוא תעשה איתי סיבוב בניו יורק ואראה לך אישית ( מהתנדבות בארגון ) 800 משפחות שמקבלות אוכל בסיסי כגון חלב ביצים חלות
    כל שבוע
    אנשים חיים פה על כרטיסי אשראי ( כמו משיכת אובר בבנק בישראל )
    על כל אלף אמריקאים שאתה מכיר
    אחד מהם עשיר
    השאר שורדים את החודש
    אם אדם בעל משפחה בניו יורק
    מרוויח 150 אלף לשנה
    הוא נחשב עני
    4 ילדים בבית ספר יהודי זה כבר בסביבות ה25 אלף לשנה על ילד ( כן … כן…זה אחד הסעיפים הכי חונקים
    ואז שכירות ואוכל וכו׳
    ככה שאתה חי בדמיון שיש פה שפע
    בסך הכל זה מקום יותר גדול
    אז רואים יותר עשירים מישראל שהיא מקום קטן

    ב) לגבי החזירים מהעדה החרדית
    ובעלי התשובה שמתפתלים כמו תולעים
    מה עם תורה רפ״ב
    רבינו לא כיוון גם לרשעים האלה ????
    ואני מכיר אותם מקרוב
    גם את העדה החרדית שבסביבתם גדלתי
    וגם את בעלי התשובה שהלבוש השתנה בהם
    אבל האלימות והעבריינות שהייתה מנת
    חלקם
    נשארה
    ועוד קיבלה הכשר בשם השם
    אבל רבינו לא כיוון גם עליהם???

    ואפילו שאתה רואה שהוא רשע גמור
    עדיין צריך לחפש בו מעט טוב

    אשמח לתשובה
    אני לא שואל כקינטור
    אני מאד אוהב את התורות שלך
    אבל אשמח לתשובה
    Sent from my iPhone

    • תגובה שניה לגבי רפ"ב.

      קודם כל ההתיחסות הזו דורשת פוסט נפרד.
      במהרה יבוא ויגל ליבנו.
      הבלוג הזה היה בשביתה הרבה זמן, כרגע חזרנו לעבוד, אנחנו מאוד היינו רוצים שיאפשרו לנו להמשיך כי העבודה שלנו חשובה. עבודת קודש אמיתית.
      סיפרתי כאן בבלוג הזה שחלמתי על רבי נחמן שעומד מול מדורה בוערת שבה נשרפים כל הכתבים שלו, כל ספרי ברסלב. והחלום אמיתי . בברסלב בוערת אש וזו לא אש טובה. להבות חורבן יבערו, כמו שהשיר אומר.
      אני אציל מה שאני יכול ואני מקווה שאחרים גם יצילו. אולי משהו יישאר.

      עכשיו לעצם העניין , תורה רפ"ב, "אזמרה" בלה בלה בלה.
      רבינו לא כיוון לחזירים, רבינו לא כיוון לתולעים, ולא לצדיקים, ולא לרשעים , ולא לגויים ולא ליהודים. רבינו כיוון אליך.
      רק אליך.
      תורה רפ"ב היא עבודה רוחנית אישית ופרטית, אוקיי?
      אתה נתקל במישהו, אתה עושה "אזמרה" , אתה מוצא זכויות.
      לא משנה במי אתה נתקל בפיל או בנמלה או בחזיר או בתולעת או בזבוב או בעכביש.
      אתה מלמד זכות.
      יש לזה סיבות, אני יודע אותן , אני אכתוב על זה פוסט, אם יאפשרו לי.

      גם אני צריך לדון לכף זכות כל אחד. זו העבודה שלי , כמו שזו העבודה שלך, אני לא זקוק לה פחות ממך.

      אבל זה לא קשור למה שכתבתי. אומן בראש השנה היא ערימת חרא אנושי.
      אם אני פוגש אחד מהם, חבר או שונא, חזיר או תולעת, אני צריך לדון אותו לכף זכות ואני גם עושה את זה לפעמים. זאת העבודה שלי. מה אני יודע על בני אדם? כל אדם הוא עולם ומלואו.
      אם אני בנאדם ואני חושב שהכי מדהים , עדיין יכול להיות להיות שהוא חלאה. מה אני אלוהים, שאני רואה נסתרות? אבל לא משנה מה, העבודה שלי זה אזמרה, אז אני אמור לעשות אותה. אני לא עושה אותה בשבילו ואני לא עושה אותה בגללו.
      זו העבודה שלי ואני עושה אותה בגללי. היא לא קשורה אליו, מה אכפת לי ממנו?

      וכמו שהיא שלי והיא בגללי, היא שלך והיא בגללך.

      ואת זה אנשים לא מבינים ועל זה צריך לחזור פעם אחרי פעם.

      עוד דבר שצריך לזכור, ש"אזמרה" זה כמו ציצי. כמה שיותר קשה, יותר טוב.

      אבל אני חוזר למה שאמרתי קודם, הנושא דורש עיון ויסודי ואני מפציר במעסיקים שלי לאפשר לי לקיים אותו כראוי.

  2. תגובה ראשונה:
    בוא נדבר על מספרים.
    בארצות הברית של אמריקה 35% מהתושבים נחשבים עניים. מתוך היהודים רק 16%. פחות מחצי.
    בארצות הברית של אמריקה 19% מהתושבים נחשבים לאמידים, מבין היהודים 44% , יותר מפי שתיים.

    זאת אומרת, היהודים באמריקה אמידים מאוד ביחס ליתר האוכלוסיה. הם באמת עשירים, הם באמת שוחים בכסף. כל זה לא משנה את העובדה שישנם מאות אלפי יהודים עניים באמריקה, חלקם אולי גם עניים מאוד ונזקקים למצרכי יסוד.
    אבל ככה זה כשיש לך אוכלוסיה של מיליונים.

    עדיין אם נולדת יהודי באמריקה יש לך סיכוי הרבה יותר גדול להיות אמיד והסיכוי שלך להיות עני, קטן באופן משמעותי.
    זו סטטיסטיקה וזו לא רק סטטיסטיקה, אלו עובדות שכולם יודעים וכולם אמורים לדעת.

    אתה אומר שליהודי אמריקה יש יותר הוצאות ואולי זה נכון, אבל היתרון בלהיות אמיד זה שאתה יכול להחליט על מה אתה מוציא ויש לך את יכולת הבחירה במגוון מישורים בחיים.

    יכולת שאין לעני.

  3. פינגבק: אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי | מחוייב המציאות

  4. פינגבק: נשארו רק השירים | מחוייב המציאות

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s