חג שמח , חג שמח!


אתמול חגגנו בחסידות ברסלב את החג הגדול ביותר שלנו, ההילולה של רבי נתן מנמירוב, עליו השלום, זכותו תגן עלינו, אמן.

הו הו הו!
מה כבר חשבתם לעצמכם שאני חוגג.
זה מדהים שתמיד חוגגים את ההילולה בעשירי בטבת. כך נוהגים בברסלב, מוהלים את האושר בתוגה ואת הצום בשימחה.
רבי נתן מדבר על זה בעצמו בליקוטי הלכות:

הצדיקים והכשרים, כשיש להם צער ח״ו, הם בבחינת אסירי התקוה,ומחיין ומגחמין עצמן בגודל תקוותם לאחרית טוב. וזה בחינת ראשו אחד כד וראשו אחד חד. כי כד וחד הוא בחינת אבילות וצער ונחמה ותקוה טובה כנ׳׳ל

הרעיון מאוד עמוק. הוא משווה את הלך הנפש לביצים. בשולחן ערוך כתוב שביצה כשרה צד אחד שלה הוא חד וצד שני שלה הוא "כד", כלומר קהה. לעומתן הביצים הטמאות הן או חדות משני הכיוונים או "כדות" משני הכיוונים.

ועל כן שגי ראשיתם חדים או כדים… שהאבילות וחצער שלחם משני ראשיהם, מראש עד סוף, כי אינם מקוים לאחריתטוב כלל, כמו שאמר אדומו״ר ז״ל שמי שאין לו אמונה חייו אינם חיים כלל, כי תיכף
כשבא לו איזה צרח אין לו במה לנחם את עצמו ובו׳, ולהיפך כשהשעה משחקת לו הם מלאים שמחח ושחוק,

כלומר, נפש הצדיקים היא כמו ביצים כשרות ואילו נפש הרשעים היא כמו ביצים טמאות.
מקווה שלמדנו משהו.
אז חגגתי?
יש לי פנטזיה מרושעת, להביא לשיעור של הרב ברנר במאה שערים, בחורות עם מגפיים גבוהים שמעשנות.
חולני, אבל אסתטי.

כיוון שידעתי שמארגנים מסיבה גדולה בבית המדרש במוצאי שבת, התעניינתי אצל הגבאים אם יש מצב להביא לשם נשים.
התשובה שקיבלתי, זה שלא אכפת להם ובלבד שגדרי הצניעות יישמרו.
גדרי הצניעות במאה שערים הם עניין מאוד פשוט.
אם נשים מצויות במקום, ואף אחד לא מרגיש בקיומן, סימן שהכל בסדר.
אז החבר'ה עשו עבודת קודש ופתחו כניסה צדדית ובנו מסביבה בריקדה אטומה ממחיצות, שמיכות ומפות.
כדי להזמין נשים, השתמשתי בצינורות הרגילים. לא6 פירסמתי את זה פה, כי לא סמכתי עד כדי כך על חברי מימי הביניים, ולא רציתי שהקוראות שלי תגענה ותתבעסנה, אבל ישנם עוד ערוצים.
אני לקחתי בחשבון, שבין הנמענות, ישנן רבות שמתלבשות בצורה קולית לגמרי והיו מאוד רוצות לשמוע שיחה של הרב ברנר בהילולה של רבי נתן.
בסופו של דבר, האפקט לא הושג.
האמת שהגיעו בערך עשרים נשים, שזה מספר עצום, אבל אף אחת מהן לא התלבשה כמו כוכבת רוק כבד.
הגיעו כמה ילדות מתוקות מהמדרשה של ברסלב בבת עין, כמה טליבניות עוטות גלימות מהשכונה וכמה מהחברות של אישתי, שבעיקרן רובן נשים דתיות, נשואות במסע אינסופי של "התחזקות".
בגלל שאף אחד מהגברים האחרים (חוץ מבעל של אחת מהן שהגיע כטרמפיסט), לא הסכים לקיים איזשהו מגע עם הנשים, אני הייתי צריך לארגן לכולן אוכל, כלים ושתיה. מה שיצא מזה, שכמעט לא הצלחתי לשמוע שום דבר מהשיעור של הרב ברנר, אבל הנשים אמרו שהן נהנו מאוד וגם זו לטובה.
בסך הכל היה כיף.

עוד חגיגה מתרגשת עלינו בקרוב, מחר או מחרתיים יחול יום ההולדת של הרב עופר ארז שליט"א. מזל טוב כבוד הרב!
הרבה מתנות מתרגשות עלינו בימים אלו של חורף מבורך.
אנחנו לא צריכים לתלות שום גרב על האח כדי לקבל אותן, אנחנו רק צריכים לפתוח את העיניים ולפתוח את הלב ויהיה לנו חג שמח.

7 מחשבות על “חג שמח , חג שמח!

  1. נקודות שאני זוכר ממה שקלטתי מהשיעור:
    1. לפעמים הרב תלוי בתלמידו, גם כאשר הכל בא מהרב – רב נחמן אמר שבלי רב נתן העולם בקושי היה שומע על רב נחמן.
    2. אדם צריך לסבול בעולם הזה, זה חלק מביצוע המטרה לה נשלחנו לכאן. רב נתן סבל הרבה.
    סליחה; לא הבנתי שיכולתי לעזור.

    • אני בסדר גמור אליעזר.
      באמת, הדבר הכי חשוב זה שהגעת.
      לא כל כך חשוב לי שלא הקשבתי בפרוטרוט לרב ברנר. ההשפעה של השיעורים שלו הוא יותר ריגשית מאשר אינטלקטואלית.
      הדבר החשוב הוא שהן הגיעו ואתה הגעת ואני טוב לי שיבתי בבית ה' ואין עיני צרה במישהו.

      נכון שמרק התירס התאילנדי שעשו שם היה מדהים?

          • אני לא רואה את עצמי כסמכות לנתח את השפעתו של הרב ברלנד על סובביו ומקורביו כמו אישתו, בנו, נכדיו ואחרים.
            שמעתי ממקורבים לחסידי ברסלב כי בעבר, הרב ברלנד קידם באופן משמעותי את מנהג ההתבודדות ואת זה בוודאי , ראוי לציין לזכותו.

            לגבי דבריך, אם תטרח לקרוא אותם באותה סבלנות, עליה אתה ממליץ, תבחין בסתירות משמעותיות כשמצד אחד אתה טוען לא חייבים להגיע לתובנות דקארטיות ,כדי להבין שמה שנראה לנו כודאי ,יכול להשתנות או להתברר כחלום ומצד שני אתה גורס אחד מממאפייני הקדושה והאור הרוחני שזוכים ע"י התקדשות באמת,הוא ,שאתה יודע באופן הכי ודאי שיכול להיות ,שכל הנאה /חוויה רוחנית /נפשית אחרת,היא טפלה, ריקה ואינה אלא צל צילה של הנאתך שלך..
            שים ששתי הטענות לא יכולות להתקיים ביחד. משהו מסויים, אינו להיות גם חלום וגם מציאות.
            לפני שאני חוזר לזה, אני רוצה להדגיש שמה שאתה כותב בסעיף 3 הוא הצגת דברי בצורה מסולפת, או פשוט נובע מאי הבנה . אני לא טוען שאתה פועל תחת שכנוע עצמי או הונאה עצמית. אולי זה נכון, אני לא יכול לבדוק. אני אומר שהחוויה הנפשית שלך, היא תוצאה של עיצוב נפשי שהוא תולדה של תהליכים שאתה עובר ובמידה רבה, אתה מעביר אותם על עצמך.
            יש כאן הבדל תהומי, כי אני לא נאבק באובייקטיביות של התערותא דלעילא, שמעצם הגדרתה היא אירוע אובייקטיבי.
            עם כל זה, היא פועלת באופן שונה על כלים ולכן אילו היו לך כלים שונים, היית חווה אותה אחרת.
            לכן הטענות שלך מתבלבלות בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, אותו בלבול שצ'ואנג צו החכם מזהיר מפניו.
            אתה טוען שברור לך שאדם לא נמשך אל חיפושית, זו צריכה להיות אותה בהירות שקיימת לגבי אדם שתופס את ההשפעה של המצוות בצורה שונה ממך.
            זו בדיוק הנקודה שבה אתה צריך לשאול את עצמך האם באמת הבנת את צ'ואנג צו.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s