סוף כל סוף הצלחתי לסיים את הספר "ואליס" , סיפרו האחרון של פיליפ ק.דיק.
יש הרבה סופרים שהם אידיוטים עם חברת יחסי ציבור משכנעת , אבל דיק היה גאון עולם שרשם לזכותו יצירות קאנוניות כמו "בלייד ראנר" , "האיש במצודה הרמה" ו "העין במרום".
רבים מיצירותיו זכו לעיבוד קולנועי , כמו סרט הקאלט "זיגכרון גורלי" עם ארנולד שוורצנגר , או "בליידראנר" העטור בפרסים או "סורק אפלה" הגאוני.
שנה לפני מותו ב1982 , החליט דיק להתמודד עם מושג האלוהות , ובספר "ואליס" יוצא הגיבור , פאט הורסלבר , הפסיכופט למסע גורלי בעקבות האל והמשיח.
בספר הזה , מצליח דיק , שהיה כאמור גאון עולם , להתמודד עם הרבה ממהבעיות הפילוסופיות הנוגעות לדת , הוא מצליח להפריך את טענות האתאיסטים מצד אחד , וגם מניף את האמונה מעבר לאטמוספירת הכנסיה המאורגנת. הורסלאבר פאט מגיע למספר מסקנות תיאולוגיות גאוניות , לגבי מהות האל וגם מגלה באופן לא ממש מוסבר את העובדה שהתקיימו חמישה משיחים.
אני לא אחשוף את סוף העלילה כיוון שאני לא רוצה למנוע מאיש את האתגר ואת העונג של קריאת הספר שיצא בעברית בהוצאת אודיסאה.
כשקראתי את הסיום , בעוד אני מודע לכך שדיק נפטר זמן קצר לאחר השלמת הכתיבה , לא יכולתי שלא להגיד "חבל שלא הכרת את הרב בנדר."
שלוש שנים לאחר מותו של דיק , בסוף 1985 , נשא הרב לוי יצחק בנדר , נאום בבית כנסת "השול" במאה שערים, ובנאום הזה הוא השלים את החלקים החסרים בפאזל של ואליס.
פעם אחרי פעם משנן לעצמו הורסלאבר פאט את המשפט "האימפריה לא מתה" , כאשר ב"אימפריה" הוא מתכוון לכוחות החושך והטירוף המונעים מהאדם למצוא את האמת ולהגיע אל האלמוות.
"כל החיות רוצות להכנס מתחת לצל של האילן" עונה לו הרב בנדר שנים אחר כך "והאילן הוא אמת."
התשובה שדיק חיפש לקראת מותו , כבר הייתה מצויה אצל הרב בנדר עשרות שנים קודם , אלא שאז חסרה הייתה הפלטפורמה שתעביר את דבריו של הרב לנידחים כמו דיק בדרום קליפורניה או אפילו לנידחים בתל אביב והרצליה. אלא שאותה נידחות בתחילת שנות השמונים , כבר איננה איתנו. כשהרב בנדר נפטר ב1989 , הוא כבר זכה להיות סנדקה של המהפיכה הדתית / אמונית שהתעלתה אפילו על זו של אושו עשרים שנה קודם.
תלמידיו של בנדר , הרבנים ברלנד, שיק , בזנסון , טייכנר ועוד , כבר הפיצו את תורתו בין כל "החיות" וה"בהמות" ואפילו הגיעו עד דרום קליפורניה. דיק אולי נפטר בחושך , אבל דורות התוהים שהעמיד בספריו כבר יזכו לקבל תשובות ואולי חלקם אפילו יזכו לחסות בצל האילן של הבנדר יחד עם כולנו.
לסיום,
האחד במאי , הוא יום זיכרון למהפכה שמתה. אין דבר מעודד יותר ביום הזה מלהזכר בכך שישנן מהפיכות חדשות , חיות ובועטות.
מחוייב המציאות 
קודם כל סחטיין על פוסט מעניין. חשפת אותי לעולמו של הסופר הנ"ל. נראה לי שאנסה להשיג את הספר. אתה יודע איפה יש יד שנייה?
לשם הקוריוז, מצאתי ביו-טיוב סרטון הזוי של "הסבא" כנגד בנדר(לא שזה אומר משהו..):
עכשיו לביקורת קטנה: לא ברור לי הקישור לרב בנדר. ראיתי את הסרטון ואני עדיין לא מבין. אז מבחינתך: האמת(האילן) בגרסתו של ר' נחמן והיהדות האורטודוקסית(בוורסיית ברסלב) היא המזור/האמת/התשובה לשאלות הקיום?
ראשית , אשריך , אתה המגיב הראשון לבלוג הזה , שהינו מוקדש אך ורק לעינייני חסידות ברסלב.
שנית , אם אתה מתעניין בפיליפ ק. דיק , אל תתחיל בואליס בשום אופן. רוב הספרים שלו קשים וואליס הינו הקשה בכולם.
אני ממליץ לך להתחיל דווקא ב"שחקנים של טיטאן" , ספר מצויין וקריא מאוד.
שלישית , קצת התלהבתי כאן. קפצתי למסקנות בלי לרשום את כל השלבים של ההוכחה. ובכן , מה שקורה ב"ואליס" הוא שלגיבור יש ילד ואת הילד אלוהים מציל. אין לאף אחד ספק בזה. לגיבור יש גם חברה והיא מתאבדת. עכשיו הגיבור שואל למה אלוהים הציל את הבן שלו אבל לא הציל את החברה שלו ולכן הוא יוצא למסע כדי להבין את מהותו של האל.
בסופו של דבר הוא מגיע למסקנה , שהיא מאוד נבונה אבל לא מדוייקת . אילו הוא היה מכיר את הרב בנדר , זה האחרון היה יכול לעזור להיות מדוייק יותר.
אני מעז לומר שאני לא יודע אם חסידות ברסלב היא המזור לכל בעיות הקיום.
גם אני במסע.
אני אפילו לא יודע אם ניתן להגדיר את חסידות ברסלב כחלק מהיהדות האורתודוקסית, גם זה דבר שרצוי לברר.
לגבי הסרטון , אני מקווה מאוד שהוא זיוף. הקול לא נשמע לקול של הסבא, לפחות לדעתי.
על פי כל הידוע לי , בנדר , שפירא ואודעסר היו חברים טובים.
לגבי הספר והרב בנדר, אני אצטרך לקרוא את הספר. אני עדיין לא מבין ספציפית לגבי הרב בנדר. ברור שלא קראתי ולא שמעתי מספיק ממנו. אבל נדמה לי מהסרטון שהוא סה"כ מבחינה הגותית די מעביר ומסכם בצורה טובה(וחרדית-ברסלבית) את הגותו של ר' נחמן וממשיכיו כר" נתן והלאה, בשפה ובסגנון ברסלבי קלאסי. אם ככה אני לא מבין מה הבשורה(ובלי קשר לספר המד"ב הנ"ל).
על ר' נחמן קראתי דברים טובים מאוד מהוגים כשמעון גרשון רוזנברג(שג"ר), ומדוקטור אליעזר מלכיאל(דתי, תלמידו של הרב שג"ר לעיל), כמו גם דברים שכתב הילל צייטלין שפורסמו ב"יריעות". הם אמרו דברים יפים על הגותו ועל האיש. גם הקריאה בספר ליקוטי מוהר"ן הינה משמעותית. אך אני ככל שעובר הזמן אני חש יותר ויותר. שאני לא צריך מתווכים לשפה אחרת את דבריו שלו. כאילו, אני נותן לדבריו לחלחל, בחלק אני לא מוצא עניין ובטח שלא מנסה להיאחז בו "כיתד נאמן" מול השאלות הקיומיות והפילוסופיות האחרונות. הוא חלק ממכלול עצום של הוגים-אנשים-ספרים וכו'. אבל אני חושב שמלבישים עליו ועל הגותו דברים שאינם קיימים בו וממילא הינם אנכרוניסטיים.
אני אנסה להסביר את עיניינו של הרב בנדר למי שלא קרא את הספר.
הורסלאוור פאט נמצא במצוקה קיומית עזה.
הוא אדם דיכאוני באופן טיבעי , הוא פגיע ולא מאוזן .
התאבדותה של החברה שלו , יוצרת אצלו רצון עז להתאבד בעצמו.
מה שמונע ממנו להתאבד , הוא זיכרון ההתערבות האלוהית המובהקת שהצילה את בנו.
הבעיה של הורסלוואר פאט היא שהוא לא מצליח להבין את אלוהים. מצד אחד הילד ניצל אבל החברה מתה .
כדי לפתור את הדילמה , לא די לו ב"פיתרון הגותי" , הוא אדם מאוד נבון והוא מכיר הרבה תירוצים . הוא זקוק לשינוי משמעותי בהכרה שלו , כדי לרדת לשורשי המבנה של המציאות.
הוא יוצא למסע פיזי ומחשבתי ונעזר בהרקליטוס , באגנוסטים ובסקרמנט והוא מגיע למסקנה מדהימה שקיימים שני יקומים. הראשון מאוזן והגיוני והשני מטורף וחולה.
הורסלוואר פאט מניח , כמובן , שהוא חי ביקום השני ביקום הכיאוטי וההרסני.
היקום הראשון מנסה לשנות ולרפא את היקום השני ואחד מהניסיונות האלו , הייתה ההתגלות שהצילה את ילדו של פאט.
עד כאן "ואליס".
עכשיו לרב יצחק לוי בנדר.
הרב בנדר אינו "הוגה" , אינו פילוסוף ולמעשה , אפילו אינו תיאולוג.
הוא ישות שחיה בעולם רוחני שכלליו ניקבעים על ידי תורתו של רבי נחמן.
מהם הם הכללים האלו? ישנם כללים רבים , אבל לצורך הדיון שלנו נתמקד רק בעיקרון לפיו ישנו קיום משמעותי שנקרא "מחוייב המציאות" וקיום חסר משמעות שנקרא "אפשר המציאות". הרב בנדר לא מזכיר את העיקרון הזה , כי מבחינתו הוא עיקרון שקוף.
מה שהרב בנדר אומר שישנו עץ ושכל החיות רוצות לחסות תחת העץ. מיהו העץ ? העץ הוא קיום בעל משמעות.
זאת התשובה שהיה מקבל הורסלוואר פאט , אילו היה מכיר את הרב בנדר.
הקיום של הילד היה משמעותי , לכן אלוהים התערב והציל אותו , אבל פאט בעצמו חי בעולם חסר משמעות , לכן הוא לא מסוגל להבדיל בין חייו של הילד לבין מותה של החברה.
"העץ הוא אמת." עונה הרב בנדר להורסלוואר פאט "כולם רוצים לחסות תחתיו, לא כל אחד ראוי."
שמחתי להכיר את האתר המעניין שלך.
אני ממליץ להתחיל מהספר יוביק (UBIK), ואליס הוא ספר לא פשוט לקריאה (במיוחד למי שאינו מכיר את כתיבתו של דיק). הספרים אכן קשים להשגה (העותק של יוביק בספריה הלאומית "הלך לאיבוד"). ניתן להשיג חלק מהספרים בהוצאת אודיסאה (http://www.odc4u.co.il/gallershow.asp?top_cat=3&category_id=13)
חן חן, רוני.
יוביק היה איד הספרים האהובים עלי כשהייתי ילד. לא קראתי אותו בטח 22 שנה. אני זוכר שיש בו איזכורים של הבארדו , ובכלל של ספר המתים הטיבטים והקריאה שלו היא אחת מהאירועים שקרבו אותי לבודהיזם ולזן בודהיזם.
ד"א.
נכנסתי לאתר של אודיסאה וראיתי שם ספר שם שנקרא "אגודת הלילה והערפל". זה שם של יחידת מתנקשים נאצית שמוזכרת בספר של דיק "הצלם".
תודה על התגובה היפה.
עכשיו אני מבין יותר.
ושוב, אם מדובר על מחוייב המציאות במשמעות של קיום משמעותי ולא קונטיגנטי, אז כל קיום שאדם מוצא לעצמו כממולא משמעות הוא כך. מה העניין בברסלב דווקא? יש הרי הוגים קיומיים רבים שדיברו על קיום-משמעות, כמו גם פסיכולוגים ועוד.
בודהא אמר "העולם הוא בועה". הבודהיסטים והזן בודהיסטים שבאו אחריו הפריכו את ממשיות העולם. הם הסבירו שמה שנראה בעינינו כישות , היא למעשה רצף של אירועים סתמיים , שאין קשר אמיתי בינהם. אין אפשרות לוגית או מדעית להפריך את האמונה הבודהיסטית וזו הסיבה העיקרית שהיא מתפשטת בצורה ספונטנית במקומות רבים במערב.
מה אומרת חסידות ברסלב?
בגדול , היא אומרת שהבודהיזם צודק , אבל היא בונה מעליו פנטהאוס. מבחינת חסידות ברסלב , היקום הקונטיגנטי קיים בתור תפאורה יזומה ליקום האיממנטי-טרנסצנדנטי , שהוא היקום המשמעותי.
כל ההתרחשות בחסידות ברסלב היא בפנטהאוס של הבריאה , ובדרך אליו ומהמרפסת הזו מדבר איתנו הרב לוי יצחק בנדר ומסביר לנו על מה אנחנו צריכים לעשות כדי להכנס למעלית ועל איזה כפתורים ללחוץ כדי להגיע לפנטהאוז הזה .
בשיחה הקצרה הזו הוא נותן עקרונות מאוד חשובים כמו "מעט מחזיק את המרובה" , "לעץ שלושה שורשים" , "שני עדים קובעים את האמת".
כל אלו הן עצות מאוד פרקטיות , שניתנות על ידי מישהו שבאמת חי בעולם האחר.