דובילבול הוא מלך היער


נתחיל מהסוף.
באוטובוס שהביא אותנו מהמטוס אל מסוף הנוסעים בנתב"ג, התעניינו נוסעים שונים, אם יש עוד שנוסעים לכיוון שלהם. זו הייתה מבחינתי הזדמנות פז לבצע ניסוי שיבחן את הפיזור הסוציאלי של עולי אומן.
"יש כאן מישהו מרמת השרון?" צעקתי "יש כאן אולי מישהו מגבעתיים?"
אפילו ההד לא ענה לי.
אין ספק שיש כאן עוד הרבה מה לעשות.

ביום שישי לפני הצהריים, את אישתי בתוך יתר הנשים הנצורות באומן, בתוך דירת מסתור אי שם באחד מהמגדלים האוקראינים מעל הציון הקדוש.
בעיקרון, יש שתי סוגים של נשים שהגיעו לאומן בראש השנה.
יש את הטליבניות הזקנות, הכחושות שמסתובבות עם פרצוף של מכשפה ועיניים רעות ומתריסות. כשהייתי בא לחפש את אישתי, הן היו מכסות את הפרצוף בסמרטוט וצורחות "יש מישהו בדלת". הסוג השני של הנשים היו דווקא צעירות חמודות ומתוקות, תאווה לעיניים שבאו לחפש הרפתקאות בשטח האש של משמרות הצניעות.
יש עוד סוג שלישי, שזה האמריקאיות,
אבל לגביהן אני עדיין לא בטוח אם הן בני אדם או ניסוי פירסומי שיצא מכלל שליטה.
אז כפי שציינתי, הגעתי למקום שאשתי הייתה גרה בו וסיפרתי לה שהחבדניקים באומן ארגנו מניין שתהיה בו עזרת נשים. החדשות הללו נתקבלו בשמחה ובהפתעה, אצל הצעירות והחמודות, כיוון ששטפו להן את המוח בזה שזה "לא צנוע" בשבילן לצאת בכלל מהדירה וש"כל הרבנים", אסרו על נשים להגיע לאומן בראש השנה.
החדשות על המניין עם עזרת הנשים היו בהחלט שינוי מרענן, רק המכשפה הטאליבנית הזקנה, עיקמה את פרצופה הקמוט וקראה "זה לא שייך!"
– את לא שייכת לכאן! מי הביא אותך לברסלב בכלל?
כך יצא שבערב שבת, לאחר הדלקת הנרות, יצאנו בשיירה עליזה, אני ושש או שבע בנות מקסימות , במסלול בן שלוש מאות מטרים מהקיוסק של "הינדיק" ועד האוהל של החבדניקים, שהוקם בחצר של קרית ברסלב.
קיומו בית כנסת חב"ד באומן בראש השנה, הינו תעלומה.
קודם כל, החבדניקים עצמם מתנגדים לזה. הם טוענים שהרב קפלן, מי שזה יהיה, היה בטיול צדיקים באוקראינה וסרב לעבור באומן, בגלל ש"אומן צריכה התקשרות".
מאז נסיעה לאומן היא בבחינת טריפה אצל החבדניקים ולמרות שהם שורצים באוקראינה בהמוניהם, דווקא שם, הם מחזה נדיר ביותר.
במניין חב"ד באומן, היה למעשה רק חבדניק אחד. נדמה לי שלפני שנתיים היו יותר, אבל אולי זה רק נדמה לי. בכל אופן, רוב המשתתפים בתפילה (היו אולי 15 גברים), היו אמריקאים שחיפשו מניין אשכנזי בסגנון שלהם, והיתר היו מיזרוחניקים נורמאלים, מהסוג שאתה לא אמור למצוא באומן בכלל, כי מיזרוחניקים נורמאליים מבלים את ראש השנה בפתח תקווה כשהם קוראים את "מצב הרוח".

ההצלחה המדהימה שהייתה לי במילוי עזרת הנשים בבית הכנסת החבדי חלפה חיש קל, כיוון שלחבדניקים יש את המנהג המגונה הזה, להתחיל את קבלת שבת חצי שעה אחרי כולם. את החלל הפנוי הם ממלאים במה שהם מכנים "לימודי חסידות". אני לא יודע כמה הלימודים האלו שווים, אבל אני מבטיח, שבחורות שעברו בדם ובאש כדי להגיע לאומן בראש השנה, לא יתעניינו בהם.

ככה ברחו לי כל בחורות כולל אישתי וגם אני התכוונתי לברוח, לא בגלל שלא רציתי שיעור בחסידות, אלא בגלל שהייתי אמור לאכול ,עם חבר'ה שהתפללו אצל הרב עופר ארז ופשוט לא רציתי לאחר לארוחה. המניין של הרב עופר שליט"א היה די ממול למניין החבדניקי ואני לא יכולתי שלא להשוות בינהם. מצד אחד חמישה עשר אמריקאים משועממים למחצה ומצד שני שלוש מאות ישראלים שעומדים ושרים באקסטזה.הבעיה עם המניין של הרב עופר, הוא שאין שם מקומות ישיבה, מה שאצל החבדניקים יש בשפע, וזה רק מוכיח איפה התפילה משמעותית יותר.
אני בטוח שגם אילו היו אצל הרב עופר עוד מאתיים מקומות ישיבה, הם היו מתמלאים בקלות.
בקיצור, הלכתי למניין של הרב עופר וראיתי שהוא נותן שם שיעור , אז חזרתי למניין החבדניקי , כי כבר הבנתי שאני לא אאחר לארוחה.
בדרך עצרו אותי כמה חבר'ה שחיפשו עשירי למניין ורצו להתפלל סתם על איזו מדשאה.
"עזבו אתכם," אמרתי להם "עכשיו התחילו להתפלל בחב"ד".
כך הבאתי לחבדניקים חיזוק בלתי צפוי מבעלי תשובה פריפרייליים , שבנסיבות נורמאליות , לא היו נתקלים לעולם במניין החבדי באומן.

בשבת בצהריים, הגעתי כצפוי וכמובן לשיעור של הרב ברנר "למטה", כלומר בקלויז הספרדי , שם העניק הרב שליט"א שיעור וירטואזי למאות מאזינים והוכיח בקלילות את חשיבות העליה לאומן בראש השנה, למרות שזה "לא בארץ ישראל" ולמרות שמדובר ב"קברים". אני צריך לכתוב פוסט נפרד על הרעיון הזה של רבי נתן לפיו כוח הצדיקים משביח ככל שהם קבורים יותר זמן. בכל אופן, אותי הושיבו במקום מכובד ביותר לימין הרב ולרגע הרגשתי כמו בימים הטובים אצל טיוהר.

במוצאי שבת, שוב פגשתי את אישתי והפעם אפילו קניתי לה שקיות אשפה, שלא היו לה בדיקה והיא לא יכלה להשיג בלי "לעבור דרך הגברים". בעוד אנחנו משוחחים ניגש אלינו גבר בכובע גרב וביקש את עזרתינו.
מסתבר שהוא התכוון להתחתן למחרת, קרי בערב ראש השנה, בחצר של הציון. הרב שלום סבג היה מיועד לחתן אותו והכל היה מסודר. רק דבר אחד היה חסר לו. אישתו לעתיד הייתה אמורה לטבול במקווה ולא הייתה לה בלנית. הוא תהה אם אישתי תהיה מוכנה למלא את התפקיד.
מיותר לציין שאישתי התנפלה על ההזדמנות כמוצאת שלל רב.
רגע, תשאלו, איך תתכן חתונה באומן?
הרי נטורי קרתא אסרו על נשים להגיע בראש השנה לאומן וכל רבני הקוצ'י מוצ'י התקפלו כמו תולעים וחתמו על "פסק ההלכה" המתאים.
ובכן מסתבר שרבני קוצ'י מוצ'י לחוד והרב סבג לחוד. הם התקפלו כמו תולעים ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.
הנה מה שצילמתי בזמן החתונה באומן ראש השנה.

באמת שהיה מגניב.
מה היה שם עוד?
אה, ערב ראש השנה התפללתי אצל "שדה צופים" שזה ארגון בעלי התשובה הצעירים והיפים. לא שאני צעיר ויפה וחס ושלום , אני גם לא בעל תשובה, אבל הזמינו אותי, אז באתי.
גם שם קשה מאוד למצוא מקום לשבת.

עשיתי עוד דבר אחד שאולי ראוי לציון וזה לקנות חלב אצל הגויים, כדי לקיים את ההלכה שקבע הרב משה פיינשטיין זצ"ל שחלב נוכרים מותר. גם כאן התגלה היתרון אצל המקלים , כיוון שהחלב היהודי שנמכר באומאן היה חלב עמיד שלעיתים קרובות היה גם מקולקל ואילו לחלב העכומי היה פשוט טעם גן עדן.

טוב יאללה, דובילבול הוא מלך היער.

שנה טובה

שנה טובה , הכל לטובה


אין בי שמץ של פמיניזם , הלקסיקון התרבותי שלי מכיל מטעני שובניזם בסגנון "נערות שעשועים" ו"אמריקן פאי". גם בתור ליבראל אני רחוק מלהיות מציאה.
לכן לא צריך להתפלא על כך שלגמרי לא קיבלתי ברוח טובה את רצונה של אישתי לנסוע לאומן בראש השנה. כמובן שלא פעם חרפתי וגידפתי כאן את רבני ברסלב שהוציאו פסק הלכה נגד נשים באומן, אבל ככה זה.
קורה שאדם הוא גם שוביניסט, גם ריאקציונר וגם צבוע. סיפרתי כבר שיש לי מנוי על בלייזר בפייסבוק?
טוב, כמובן שלא באתי לאישתי ואמרתי לה "אני בעלך ואני לא מרשה לך לנסוע."
מאיזה עדה נראה לכם שאני? ככה לא מדברים אצלנו, וגם לא ידברו. מכיוון שכך, נאלצתי להשתמש בטיעונים שחוקים כמו "אבל מאיפה נממן את כל ההוצאות האלו" ו"מה נעשה עם הילדים במשך שבוע?". בסופו של דבר אמרתי לאישתי שהיא מוזמנת לנסוע , רק שאם היא נוסעת , אני לא נוסע.
עזר לי לכפרות. אישתי הייתה פעמיים באומן הקיץ וקיבלה שם מספיק תעצומות נפש כדי להלחם על זכותה להיות מקושרת לצדיק.
בסופו של דבר, כשכלום לא עזר, הבנתי שהכל לטובה. הרי אחרי שכל רבני ברסלב כבר פסקו שאסור לנשים לנסוע לראש השנה, תחשבו כמה אנשים אני אוכל לעצבן, רק איזכור תמים של העובדה, שאשתי בראש השנה אצל הצדיק. הרי אלו בדיוק האנשים שמצווה גדולה לעצבן, ברוך השם.
אז הכל לטובה באמת.

לגבי השנה החדשה, במשך שנים הייתי מעצב כל שנה איגרת ברכה אינטרנטית לכל ידידי ומכרי.
או לדוגמא
במחשבה שניה, אני מבין למה לא שלחתי את האיגרות האלו לכל חברי ומכרי. לאמא שלי לדוגמא, ממש לא שלחתי.
בקיצור, שוב שנה עברה , הרבה דברים טובים קרו ובשנה הזו הכרתי הרבה מאוד אנשים טובים, חשובים ומקסימים דרך "מחוייב המציאות" וכמובן הרבה נשים נהדרות, מיוחדות ויקרות ובאמת הייתי רוצה לאחל הרבה דברים טובים.

שתהיו מקושרים לצדיק,
שתבחרו בטוב,
שיהיה לכם נעים ונוח,
שתהיה לכם בשנה הזו פריצה גדולה,
שתהיו משופעים במותרות,
שתהיו בריאים ומאושרים,
שתרגישו אהובים,
שלא יחסר לכם כל.

העולם הזה, הוא עולם רבגוני ומסחרר, קיימות בו נפלאות, מתרחשים בו ניסים, יש בו גילויים של יופי מסחרר, יש בו שפע של תענוגות ושמחות, מי יתן ותחוו את אלו גם את אלו, ככל שרק תרצו.

ומעבר לעולם הזה, יש עולם נסתר ומסתורי, עולם שכולו אור מסמא עוצמה. עולם של פסגות רוחניות, עולם של מעמקי מודעות ותפיסה, עולם רב מימדי. לעולם הנסתר הזה קוראים בחסידות ברסלב "מחוייב המציאות" ,

מי יתן ולא תהיו זרים לו.

שנה טובה.

להשתגע – הגרסה המלאה


שלשום עשיתי מעשה מופרע.
האמת שאני כמעט מתבייש לדבר עליו.
אוקי, נעשה את זה קצר ואם ישאלו , אני אכחיש.
הגעתי למקום שידעתי שהמקווה שם די דפוק והייתה לי סיבה שהייתי צריך טבילה למהדרין.
מה עשיתי? התגנבתי לאיזה אתר דגירה או אתר קינון של ציפרים מוגנות , שם ידעתי שיש בריכה טיבעית.
כמה שהיה קשה להגיע לשם – אל תשאלו. המגבת שלי חטפה שלוש מאות קוצים לפחות.
הטבילה עצמה , הייתה ממש מוצלחת – למרות שהייתה רוויית בוץ, למרות שאני בספק רב , אם אחזור על החוויה בקרוב.
התוצאות כמובן , לא אחרו לבוא. בשנת שבת בצהריים, הופיע בחלומי אחד מצדיקי הדור ונתן לי מספר הנחיות לפעולה, שאת כולן שכחתי. קבלת הוראות בשנת צהרי שבת היא נוהל קבוע אצל המקובלים מאז האר"י הקדוש וגם אם אני לא זוכר השום דבר, אני יכול להתנחם בכך שלפחות נינסתי למועדון, או למעשה חזרתי אליו.

דרך אגב, אחד מגדולי החסידות , אמר ששנת הצדיקים בצהרי שבת, קשה להם וקשה לעולם , כיוון שאז הם מקבלים השגות, בלי לעמול. נו באמת, מי רוצה לעמול?

זו הייתה הקדמה בקשר לשיגעון, עכשיו אני אתייחס לאיחורים.
על שני עיניינים איחרתי לכתוב.
הראשון הוא מצעד הגאווה בירושלים שנערך השנה בסמיכות מפתיעה למותו של הרב אלישיב , מנהיג היהדות הליטאית. ניזכרתי בחיוך שלפני עשר שנים הוא הציע להעביר את מצעד הגאווה לסדום.
המצעד הזה הוא באמת בעיה אמונית. מצד אחד כולנו רוצים להיות ליבראלים יפי בלורית החושפים את ליבם המדמם בפני קהל אוהד המורכב בעיקר מנקבות חטובות ואיכותיות. מצד שני הומוסקסואליות היא רוע. זו לא "תאווה" , זו תועבה. "תועבת מצרים" , כך מכנה את זה הכתוב. צריך לה בין את הביטוי הזה , כי הוא מתאר סילוף רב מימדי של הטבע. לא רק ניגוד להתנהלות ההומוגנית של החיים בכדור הארץ , אלא גם ובעיקר משהו אנטי רוחני. מצרים היא בית העבדים, היא הבור אליו אנחנו נאבקים שלא להתחלק. מצרים היא האבטיפוס של תרבות הקליפות , תרבות החומר, תרבות המוות.
לא שאני שונא חומר. אני אוהב, לגמרי אוהב.
טסתי בשבועות לאומן , וזה היה אחרי תקופה שכל הזמן שרצתי במיקוואות ובשיעורים אצל רבנים. לא היה לי רגע דל. פתאום , אני נכנס לדיוטי פרי וכל כך נהניתי מחגיגת החומרניות הזו, מהנוצצים והמעוצבים והמבריקים והחדישים . כן, אני בעד החומר , אבל כשהוא במקומו הנכון בהיררכיה , כמשהו שמסמל את האור החוזר , את הרצון להתקרב אל הבורא , או במהותו או ביופיו או בתיחכומו ולכל דבר יש מקום שם, גם לטכנולוגיה המתקדמת וגם לאופנה העילית. כולם כולם נועדו להעצים את כוחו של הצדיק בעולם. מצריים היא ההפך. היא לוקחת אותך למטה. היא מעצימה את החומר , בונה פירמידות עצומות כקורבן למוות, מכאן באה ההומוסקסואליות, היא שקר, היא סוף הדרך. גם אושו אמר את זה , גם טיוהר אמר את זה. אין בכך כל חדש.

אז מה באמת לעשות עם המצעד?
צריך למחות נגד הפנאטיות , ברור שצריך. במיוחד בירושלים ששמה המצב כל כך גרוע שאפילו חברות הפירסום נכנעות לטליבאן. עם כל זה, אי אפשר לשלב מאבק צודק על חרותו של האדם ועל רוחו של האדם , במשהו שהוא אנטי רוחני ואנטי אנושי.
כאילו, מילא אם ההומואים היו אומרים "אנחנו חולי נפש – טפלו בנו." , אבל הם עושים מזה אופנה, איניות , שיק.
יחד עם זה אי אפשר לצעוד.

אוקי , דבר שני שהחמצתי זה ט"ו באב.
אישתי דווקא קיבלה את המתנה שלה, אבל את הבלוג עדיין צריך לתחזק.
אז ככה, היום לא נדבר לא על אמריקאן פאי ולא על סטוצים ולא על סצנות רומנטיות בהארי פוטר. על אלו אפשר לדבר בכל השנה. היום נדבר מעט ובקצרה על ט"ו באב על פי תורת הקבלה ופנימיות התורה.
ובכן, אומר הרבי מלובביץ' בספר המאמרים, לא זוכר איזה כרך , עמוד קפ"ה שהגמרא במסכת תענית מאוד מוזרה. מה הגמרא אומרת? את זה נראה כולם יודעים "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שהי בנות יוצאות לכרמים בלה בלה בלה".

שואל הרבי "מה פתאום לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב? פסח לא טוב? סוכות לא טוב?"
אז מסבירים שבאמת בט"ו באב השלמות של הלבנה , מסמלת את השלמות במדרגה הרוחנית של היום.
אז שוב פעם צצה השאלה הבאה "גם פסח וגם סוכות חלים בזמן הירח המלא והם נקבעו על ידי התורה, אז איך זה שהגמרא טוענת שט"ו באב , שבכלל לא נקבע על ידי התורה, הוא יותר נעלה עליהם?"
כאן מסבירים החבדניקים שירידה היא תמיד לצורך עליה ושהעליה תמיד צריכה להיות יותר גדולה מהירידה, כי אחרת, מה הטעם בככלל בירידה לצורך עליה? עדיף כבר לא לרדת.
ובגלל זה ט"ו נעלה על כל החגים , כי הירידה שלפניו היא תשעה באב, שהיא הירידה הכי גדולה , היא היציאה לגלות, היא חורבן הבית.

יש במאמר החבדניקי הזה עוד הרבה ניואנסים מדהימים, אבל נניח להם כרגע, כי אנחנו לא חבדניקים כאן ולא סוגדים לתיחכומים לשמם. אני את השיעור הזה שמעתי בבית כנסת של חב"ד והייתה לי עליו שאלה עצומה. השאלה שלי הייתה, איך זה ששלמות הלבנה היא תכלית השלמות?
מה אנחנו , עובדי ירח וכוכבים?
אז מה עם הלבנה מלאה? זה בא והולך.

אז התשובה נעוצה בתורת ברסלב, כמובן. אם אתם זוכרים את המאמר הזה. כאן אנחנו מגלים שהחיסור של הלבנה, מסמל את כל החוסר בעולם ושקידוש הלבנה מסמל את הכוח שיש לנו להביא את העולם לתיקונו ולכן בוודאי שמילוי הלבנה מסמל שלימות וט"ו באב שהוא השלימות שאחרי החורבן הוא השלימות הגדולה ביותר, מעבר לזה שהוא מביא לפריחת המסחר בזרי פרחים, סבונים ריחניים ואמצעי מניעה.

אוקיי חברים, כמעט שזהו זה להיום.
אני רק רוצה לבקש ממכם משהו, תתפללו עלי שאני אצליח לכתוב כאן סיכומים משיעורים של הרב ברנר. יש על זה קיטרוגים. יש אנשים שמתפללים ששום דבר מהרב ברנר לא יגיע לבלוג הזה ומדובר באנשים שיודעים להתפלל.

טוב אני אכניס קטע של שיעור על קריאת שמע, אבל תדעו לכם שאם אני מעלה דברים על הכתב , יש לזה השפעה הרבה יותר גדולה מאשר ביוטיוב, אני גם לא יודע למה.

זוכרים מה סיפרתי בהתחלה על הטבילה והחלום?
גם בעולם הרוחני , כמו בעולם הגשמי , לפעמים אתה פשוט לא יודע רוצים ממך.

מכתב למערכת אדרבה


עשרים שנה חלפו עד שבעלי התשובה הבינו שהחברה החרדית אינה מעוניינת ואינה מסוגלת לקלוט אותם כאזרחים שווים. מאות ואלפי טרגדיות אנושיות שהתרחשו במשך עשרים השנים הללו, מתוארות לעיתים על דפי "אדרבה" , חלקן אפילו תוך הטלת אחריות על החברה החרדית, שאשמה לכאורה בסבלם של בעלי התשובה.

ובכן, את החברה החרדית , אין להאשים,כיוון שזו חברה שעומדת על כרעי תרנגולת, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אידיאולוגית ולא הייתה שום סיבה לחשוב שהיא תוכל להכיל עשרות אלפי זרים, משוללי כישורים לשרידה בתנאי קהילת מצוקה.

היום נישמעים קולות הקוראים לניתוק בין הציוויליזציה הסוציואקונומית החרדית, לבין קהילות החוזרים בתשובה, אלא שהניתוק הזה רחוק מלהספיק, כיוון שהבעיה הקיומית של החוזרים בתשובה , רחוקה מלהיות סוציו אקונומית.

כאשר החזון איש הרים את חומות הגטו החרדי, בתחילת שנות החמישים, הוא לא יצר רק "חברת לומדים" , כמו שאנו רגילים לחשוב. הוא גם כונן וטיפח מערכת שיצרה דפורמציה רדיקאלית בהלכה, באמצעות ניפוח של חומרות והקצנות.

זו למעשה תרבות הבד"צים, השוררת מזה עשרות שנים בחברה החרדית בארץ ואין לה שום משמעות תיאולוגית. מטרתה הייתה יצירת חיץ פוליטי בין הציבור החרדי לבין ישראל החילונית הפורחת והתוססת.

הבדצים הינם למעשה , כלא וירטואלי .

כל מי שנכנע לסמכותם, ימצא תמיד תחת שליטתם של המנהיגים החרדיים הפוליטיים , כיוון שרק תחת הגמוניה חרדית, יכולים להתקיים התנאים לקיום המצוות לפי הקריטריונים הרדיקאליים של הבדצים, שאין להם שום קשר עם המנהגים הדתיים של הקהילות היהודיות לפני קום המדינה.

כך נוצר מצב בו בעלי התשובה מכריזים על רצונם להתנתק מהחברה החרדית שאינה מתאימה להם, אבל בפועל הם עדיין כלואים בה ומשועבדים לה, לרבניה ולמנהיגיה. גם כאן אין להלין על החרדים. הכלא השקוף של הבדצים, מעולם לא נועד ללכוד את בעלי התשובה , אלא את בני החרדים עצמם, לבל יטמעו בתרבות הישראלית.

אין כאן הכוונה לתאר את בעלי התשובה כפתאים או שוטים, שנכנעו בקלות למניפולציות דתיות. אין לי ספק שעל בעלי התשובה נמנים אנשים נבונים מאוד, אלא שגם הפחת לתוכה נפלו , תוכננה במיוחד דווקא כדי ללכוד אנשים חושבים ומיושבים.

קל מאוד להוקיע אם גסה ופרימיטיבית, שמכריחה את בנה לקום בשבת בבוקר כדי להנות מ"אורות" תפילת הותיקין , או אב אכזרי ואלים שמתעלל פיזית ונפשית בילד בן 7 ובלבד שהאחרון יסיים לדקלם את "התיקון הכללי". אלו תופעות בזויות ומכוערות, המאפיינות לעיתים בעלי תשובה, אבל הן מצויוות הרבה פחות בחברה חרדית "נורמאלית".

החברה הזאת משתלטת על חבריה , דווקא באמצעות הכוונה ל"מצויינות" ול"מתמידות", כאשר משמעותן האמיתית של המילים האלו היא יתר הקפדה, עודף החמרות , הסתגרות והקצנה דתית. לפח זה נופלים בעלי בעלי התשובה בקלות, כיוון שיש להם מוטיבציה טיבעית להעצים את החוויה הדתית שלהם , הם מרחיקים את עצמם מהחברה הנאורה והמתצקדמת ונכלאים מרצון בגטו תרבותי חשוך, שבו הם הנחותים שבאזרחים.

ניתן להבין בקלות, כי גם הניסיונות להקים מסגרות עצמאיות, חינוכיות ודתיות לבעלי תשובה, רב ניזקן על תועלתן , כיוון שבעלי התשובה מטיבם הם אינדבדואליסטים יותר ואינם מקושרים באופן מאורגן לרשויות ולשלטונות. בתנאים כאלו, יצירת מסגרות עצמאיות כרוכה בהוצאת הרבה יותר מדי אנרגיה והתוצאות הן, שמספר זעום של ילדים מקבל חינוך חדשני, הרפתקני ולא ברור ואילו הרוב המכריע של הילדים מופקר לגרועים שבמוסדות החרדיים.

גם אותה חבירה חדשה ואופנתית של בעלי תשובה לקהילות החרד"ל ולישוביו אינה פיתרון מוצלח. בחרד"ל ישנם הרבה אנשים חביבים להפליא, מכניסי אורחים וטובי לב, שמקבלים את בעלי התשובה בשמחה ובחיבה. עם כל זה, החרד"ל במהותו הוא קונגלומרט של קבוצות פונדמנטליסטיות ופלגניות ובהסתפחות אליו ימצאו את עצמם בעלי התשובה, באינספור מלחמות קטנוניות שהן לגמרי חסרות טעם מבחינתם (המהומה המתוקשרת האחרונה מתחוללת בגין איסור על צפיית אבות בהצגה של ילדות בבי"ס יסודי), חוץ מזה, עיקר קיום החרד"ל הוא בישוביו המבודדים , שכרגע קשה למצוא בהם דירות גם לחרד"לים עצמם.

האמת ניתנת להאמר, כי אין מכנה משותף אמיתי בין החרד"ל לבעלי התשובה למעט אולי שילשולי הפיאות של הגברים ותחבושות הראש אצל הנשים.

במודע או שלא במודע, בעלי התשובה הם האחראיים למצבם הכלכלי והחברתי הבעייתי, כיוון שגם אם הם מתנערים בקולניות מההגמוניה החרדית הפוליטית, הם עדיין משועבדים לה דרך התפיסה ההלכתית של הבדצים, שהיא תפיסה פוליטית מניפולטיבית, שנועדה להפריד בין הקהילות החרדיות לכל שאר היהודים.

האמת היא, שמקומם הטיבעי של בעלי התשובה הנבונים, הינו דווקה בצד הפלוראליסטי מודרני של הציונות הדתית , כיוון ששם קיימת גם ההכלה והלגיטמציה לחוויה הדתית האישית , כפי שבאה לידי ביטוי בחזרה בתשובה ואילו מצד שני קיימת מוכנות להתמזגות ולשיתוף פעולה עם המציאות הישראלית החילונית, ממנה הגיעו בעלי התשובה ואותה הם מכירים היטב.

לציוניןנןץ הדתית המתונה ישנם כבר מוסדות חינוך רבים בכל רחבי הארץ ובתי כנסת לאלפים ולכן ההתמזגות איתה לא תאלץ את בעלי התשובה לטרוח ולהקים מוסדות חדשים , יש מאין.

כמובן שמבחינת סיטונאי התשובה, הציבור דתי המתון הינו טמא ומשוקץ. התעמולה שלהם מבוססת על מלחמת קודש נגד ישראל האזרחית ונגד תרבות המערב "המתיוונת". מי שירצה להשאר נאמן לאותם עסקנים ופוליטקאים חרדיים, ימצא את עצמו ממשיך להיות נשלט על ידי ההוויה החברתית החרדית, שתמשיך לדון אותו למעמד של אזרח נחות ומבוזה.

כמה בעלי תשובה ישכילו להתנער מתרבות הבדצים ולתפוס את מקומם הראוי כאזרחים שווים בישראל הנאורה? כמה מהם ישכילו לוותר על שיער הפנים הפליאוליטי ועל ילודת היתר ההרסנית וישובו אל מרכז העשיה והיצירה הישראלי בערים הגדולות ובגוש הדן?

נסיים במה שהתחלנו, עשרים שנה חלפו עד שהבינו בעלי התשובה שהחברה החרדית לא תהיה להם לבית, כמה זמן עוד צריך לחלוף עד שישכילו להבין היכן הוא ביתם האמיתי.

 

 

 

גילוי נאות: הכותב אינו בעל תשובה ומכתב זה זכה להסכמת רבותיו.

 

רק דבר אחד שכחתי לכתוב שם וזה להזכיר את הלבוש ההוגנטי המאוס

קללת הכוללים


אני חייב להתוודות שאין לי שמץ של אהבת ישראל.

את האנשים שאני אוהב, אני אוהב בלי קשר להיותם יהודים והייתי אוהב גם לו היו גויים ואני לא רואה שום סיבה לאהוב אנשים שאני לא סובל , רק בגלל שהם יהודים.

למה אני נכנס לזה עכשיו , כי קרה משהו שמאוד עצבן אותי. אחד מהרבנים הכי אהובים עלי , באמת מקובל גדול ותלמיד חכם מובהק ואיש מקסים נדיב וצדיק , הודיע שהוא נשבר והוא הולך לפתוח כולל.

אם אתם חילונים , אתם לא כל כך מבינים במה מדובר , אז אני אסביר לכם.

כולל זה מקום שבו אנשים לומדים תורה , בדרך כלל ולא תמיד , במקום לעבוד. יש היום גם כוללים לאנשים עובדים , ויש גם "כוללי חצות" , אבל לא בהם עסקינן.

העניין שלנו הוא בכוללים שנועדו לספק בייביסיטר לאנשים מבוגרים שעלולים להזיק לעצמם אם ישארו ללא השגחה ואז כמובן אותו אדם נדיב שמשגיח , חייב גם לפרנס אותם ואת ערימת צאצאיהם המנוזלים , כי אחרת , חלילה הם יצטרכו לצאת מהכולל ואז אוי ואבוי.

אותו אדם שמחליט "לפתוח כולל" , הופך להיות עבד נרצע לאחזקתו של המקום והלכה למעשה , הוא צריך לנדוד ממקום למקום , כדי לקבץ נדבות לאחזקת הכולל.

הרב שאני מדבר עליו הוא אדם ש WOW , הוא לומד בערך 16 שעות ביום , והוא מסוגל ללמד אנשים נגלה וניסתר ברמות גבוהות מאוד. הוא גם כותב ספרים ומאמרים ומוציא קלטות ודיסקים, בקיצור אדם מבורך , ועכשיו זהו , אין , נגמר. יש כולל וצריך לטפל בו כל הזמן.

פניתי למקורב מאוד בכיר לרב ושאלתי אותו "איך יכול להיות שפתאום הרב פותח כולל , שזה לגמרי לא מתאים לו, הוא לא מנהל ולא אדמינסטרטור , הוא תלמיד חכם ומורה וכן הלאה."

תקשיבו טוב למה שהמקורב אמר לי במילים שלי, "הרב לא רצה בזה אף פעם , אבל באו אליו כמה אנשים ואמרו לו שהמשפחות שלהם בסכנה. זה עלול לחזור סמים וההוא יחזור להמר וההוא יתגרש וההוא ישתגע."

אוי יוי יוי . בקיצור אדם דגול צריך עכשיו להקריב בשביל חבורת זבלים ובטלנים שלא לנגב לעצמם את האף , אבל בהחלט יודעים להעמיד שורה של וולדות מדובללים כמוהם.

"אבל הרב אמר שצריך לעשות הרבה ילדים." הם ידקלמו לך בעיניים פוזלות ופרצוף מעוקם , "אבל הרב אמר כמה חשוב ללמוד תורה."

אתם מסוגלים ללמוד תורה , אתם? באמת?

הנה מה שצריך להגיד להם,

אתם אולי מסתדרים אם הדף לפרשת שבוע של "חוט של חסד" , שאתם קוראים אותו בליווית סיגריה , בזמן שאין לכם עם מי לרכל.

מי צריך את התורה שלכם , פרזיטים?

עכשיו תשמעו, יש נושא אחד שהוא מאוד חשוב ורבנים לא מדברים עליו והנושא הזה הוא אחזקת רבנים.

כשיש רב גדול וצדיק , אתם צריכים להחזיק אותו ולא ההפך.

אתם יכולים לעשות כמו התלמידים של הרב שיק והרב ארוש, כלומר לקבץ נדבות בין הרמזורים , אבל יש עוד שיטות. נגיד ללכת לעבוד בתחנת דלק או באבטחה בקניון או איפה שלא יצטרכו יצורים כמוכם , אולי בתור ניצבים בסרט קונילמל על המאדים , וחלק מההכנסה שלכם תתרמו לרב שליט"א , כדי שסוף כל סוף הוא יוכל ללמוד תורה ולבנות בית מדרש בן ארבע קומות במושבה הגרמנית מצופה בשיש.

אתם צריכים להבין , אנשים שחשוב לקרב אותם לצדיק , הם לא כמוכם , הם אנשים משכילים , אנשים נבונים , אנשים עובדים. הם לא יסתפקו בדיסקים של הרב אמנון יצחק ובביגעלך שבורים בהכשר הבד"ץ.

צריך בשבילם קמפוסים , צריך כיסאות נוחים , מכונות אספרסו , מצגות תלת מימדיות , חוברות עבות בעטיפת כרומו. בקיצור , כל מיני שאתם לא מבינים בהם , אבל לרב אין אפשרות לארגן אותם , כל זמן שאתם מוצצים את דמו.

אז פשוט תעשו סוויץ' במוח ותכניסו לקדקוד שלא מצפים ממכם להקים משפחות ולא מצפים ממכם ללמוד תורה , כל אלו מיותרים ומזיקים. רק תביאו כסף לרב והוא יידע מה לעשות איתו , בייעוץ הנכון.

עכשיו אני למה הרב ברנר , לא מסכים שיכנו אותו רב. הוא יהודי צנוע , אין ספק , אבל זה לא רק הענווה. הוא מבין שברגע שיהפוך "לרב" מיד יצמח לו זנב של עשרות קרציות שכל מה שהם יודעים לעשות זה להגיד "הרב הרב הרב".

גאון הרב ברנר.

הנה שיחה מחזקת מאוד שהקלטתי אתמול:

זה היה אתמול. שלשום קיבלתי מסר מתון באופן מפתיע מאחד מאירגוני הקנאים. נאמר לי "כל הכבוד שאתה מפיץ את תורת ברסלב, אבל לא יעלה על הדעת שבמקביל אתה תציג בבלוג שלך תמונות לא צנועות."

הייתי כל כך מסטול , עד שאמרתי "בסדר , בסדר".

אז החלטתי במקום להעלות תמונות של נשים , להציג כאן תמונות של בעלי חיים , נניח כוכבי ים.

נכון שעכשיו זה בסדר?

המשך פסח שמח שיהיה.

בלייד ראנר


היי חברים! הכל קול?

אני חולה והכל ובכל זאת החלטתי להרים פוסט , יהיה מה שיהיה.

בזמן האחרון שמתי לב שמגיעים לבלוג הזה אנשים, שמהעדר כיוני אחר, נקרא להם בעלי תשובה.

חד משמעית, הבלוג הזה לא נועד לחוזרים בתשובה. אין לי שום דבר נגדם, אבל אני לא מבין אותם וקשה לי מאוד לתקשר איתם ולמען האמת, כשאני מדבר איתם, אני בעיקר מתעצבן.

לא נראה לי כל הקטע הזה של לארוז את חייך ולזרוק אותם לפח הקרוב, כדי להפוך להיות טיפה בים של מדובללים, חסרי משמעות אוט מעמד, שכל חלומם בחיים הוא שחרדים מבית טוב לא יבעטו בהם.

זו השקפתי, באופן כללי, אבל כיוון שבכל זאת מגיעים לכאן בעלי תשובה, אני חייב לנסות לתת להם שירות ולהקפיד שזה יהיה דבר מה שבאמת יוכל להועיל להם .

אז ככה, הבעיה המרכזית של חוזרים בתשובה , נקראת "פרספקטיבה". הם הגיעו מעולם מסויים ומוצאים את עצמם במקום אחר לגמרי ואז יש להם כל מיני רעיונות לגבי איפה הם ומה הם צריכים לעשות והרבה פעמים הרעיונות הם בולשיט ולא סתם בולשיט , אלא בולשיט מסונטז ותפור במיומנות למידתם כדי לכפות עליהם התנהגות ואורח חיים מסויים.

לא שלחזור בתשובה זה לא טוב.

אולי זה טוב. אני לא יודע בחיים לא ניסיתי (חע חע חע), אין לי כוונות כאלו. ביום שאני אתעורר ואמצא את עצמי מעביר שיעורי חסידות באידיש לנוער של נוטורי קרתא, אני אלחש בשארית כוחותיי "חבערים, האב איר געזען בלייד ראנר?"

אני לא בעסק הזה , של חזרה בתשובה, לגמרי לא.

מגיעים אלי הביתה מתרימים של "נחלי נצח" ו"חוט של חסד" ו"שובו בנים" ומראים לי תמונות של איך הם נראו מסוממים עם ראסטות במנאלי. אתם יודעים מה? סבבא. אני בעד לגמרי. אם הפסקתם להיות ראשי תחת מסוממים והפכתם לתלמידי ישיבה רציניים ונחושים , אשריכם באמת, התעלתם רבות. אבל בשם אלוהים, זו הרי לא האלטרנטיבה היחידה. יש עוד דרכים לצאת ממצולות הטימטום , לאו דווקא דרך טרנספורמציה לחרדיות.

אפשר לעסוק בחקלאות ימית, להצטרף לועד ההורים השכונתי או ללמוד דיאטניות קלינית.

ראבאק, קרוב השם לכל קוראיו, לא רק לאלו שחובשים שטריימל.

כיוון שזו לא הפעם הראשונה שאני מדבר ככה לבעלי תשובה, ואני יודע מה בא עכשיו:

"אתה לא יודע באיזה זבל היינו"

אתם צודקים, אני באמת לא יודע. אני בטוח שהייתם במיץ של הזבל, האמת, המיץ של הזבל הוא עוד כלום לעומת מה שהייתם זה נכון , אבל זה לא תירוץ.

שום דבר הוא לא תירוץ לאיבוד הפרספקטיבה.

אז יש לי הצעה, ברשותכם, נכבדי בעלי התשובה. יש בית כנסת בירושלים שקוראים לו "שירה חדשה", תבקרו שם באיזה ערב שבת.

בדרך כלל נורא צפוף, אבל אתם אמורים להיות רגילים לזה. שם תוכלו לראות אנשים שבאמת מתעסקים בעבודת השם ורוצים ללמוד תורה ולהתפלל ועם כל זה זה לגורם להם לגדל דבלולים או להצמיח רעלות או להשריץ להקות של תינוקות מנוזלים . הם אנשים מאוזנים במידת האפשר ונורמאליים באופן מניח את הדעת ובכל אופן הם מתעסקים הרבה מאוד בעבודת השם וביראת שמיים.

אני אומר ששווה לראות פעם אחת ולהתרשם.

אני כמובן לא אומר לכם להצטרף לשם, כי אלו אמריקאים והם לא אוהבים ישראלים בסביבתם , הם לא יודו בזה וסביר להניח שהם גם לא מודעים לזה, אבל ישראלים כואבים להם. לא משנה, הם אנשים טובים והם לא חייבים לסבול כל אחד.

למה אני שולח אותבם למקום כזה?

כי, אממממ , בתור חוזרים בתשובה, מגדלים אתכם על ברכיים מפוספסות, ואלו מהוות בית גידול בעייתי ,שתוצריו מקומם לא יכירם מחוץ לגטאות הקלסטרופוביים של סנהדריה. אלו חיים וירטואליים שלא יתאימו לכם אף פעם.

יש לי הרבה חברים מהעדה החרדית, הם אנשים טובים ונפלאים , אין כמוהם בעולם . אני נהנה מאוד לדבר איתם ולהפגש איתם ולבלות אבל אין לי שום כוונה להניח להם לנהל את החיים.

זה פשוט לא רלוונטי.

אז נכון שהגעתם ממנאלי בפחי נפש ושחיתם במיץ של הזבל , אבל הזבל לא חייב להשאר מאחוריכם , הוא יכול לרדוף אתכם לנצח ,כל זמן שתתעקשו לאמץ לעצמכם אורח חיים רדיקאלי שלא ידעתם ולא ידעו אבותיכם.

אז מה לעשות?

כאן הקטע היפה. אני לא אומר לאף אחד מה לעשות.

הצעתי לכם ללכת ל"שירה חדשה" , לא כדי שתהיו כמוהם, אלא כדי שתגדלו לעצמכם פרספקטיבה. היא חשובה יותר ממרבית הדברים האחרים.

חוץ מזה, צריך להיות מקושרים לצדיק האמת, ממנו נובעת כל החוכמה האמיתית.

עמוד הקלון

להקה של מיזרוחניקים החליטו לעשות פיקניק בחדר החאלקה בציון הקדוש במירון. פיקניק, לא פחות ולא יותר. אפילו קפה על גזיה הם הכינו שם, לתפארת בני עקיבא. הרב הלפרין זצוק"ל היה בוכה שעות וימים על הציון הקדוש. אותו הרב הלפרין שכשהוא היה הולך ברגל בעמק יזרעאל, היו החלוצות השמוצניקיות

היו זורקות על עצמן סדינים, שקים ומגבות כדי לא להראות בפניו חשופות, והוא לא אמר מילה, הרב הלפרין זי"ע.

אבל המיזרוחניקים הם עם אחר, מהמוטציות של      מפא"י ההיסטורית ,הם למדו שהמדינה של ספתא שלהם והציון הקדוש , אליו גם עארסים מגורמטים באים בדחילו ורחימו עם ראש בין הברכיים זה מקום לעשות פיקניק ולהרתיח פינג'אן ממש כמו בג'וערה.

חן חן למזרוחניקית חביבה ומנומשת שנתנה לבן שלי ואפל , את לא אשמה , מתוקה.

שלא יגידו עלי "ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה".

לאכול את הכובע

זוכרים איך ירדתי רצח על שולי רנד  בהופעה המתוקשרת שלו עם הרב גיסין במרכז "שמיים"? אז שמעתי שיר מדהים שלו ואמרתי עכשיו אני ארוץ ואבקש ממנו סליחה בפומבי, ואוכל את הכובע ואצא גבר. בסוף מסתבר שהשיר הוא של עדי רן. לא נורא, כאילו , כן נורא, לשיר קוראים "אדיר איום ונורא" והוא פשוט לוקח אותך למעמקי האמונה.

נקודה טובה

מזמן לא נתקלתי בסרט נעורים מוצלח ולכן "נערת המסלול" הוא בהחלט חדשות טובות. ליהוק מצויין, תסריט הוליוודי משובח , פריימים עוצרי נשימה וברוק שילדס בתפקיד אורח.

לכאורה , אי אפשר לבקש יותר אבל יש שם קטע מדהים על התבודדות , כשהברמן פוגש את קים על פסגת האלפים, לפני הזריחה הוא אומר "אני תמיד מספר  להרים את הצרות שלי, הם מקשיבים טוב."

כאן תוכלו למצוא צפיה ישירה של הסרט המצויין וחוץ תעשו התבודדות בהרים , או בכל מקום.

רבינו נחמן ממליץ.

אלוהים אוהב אתכם.

לילה טוב

גיבורי קוקילידה


R blog

לפני שנים רבות , נראה היה לי שהצלחתי.

עזבתי את חיי הישנים, את הסצנה היאפית התל אביבית היהירה, את כל הדעות הקדומות , את השבטיות הלבנה , את הפרימיטיביות השמאלנית וכיוצא באלו. חשבתי שזהו , עליתי רמה  ואני אדם נאור , רוחני סבלני והולך באורו של הצדיק , בזכות תלמידיו הרבנים הקדושים שליט"א.

אבל האמת היא שעדיין נותר בי משהו מהתל אביבי השמאלני הפוץ, קבוצה של רגשות אפלים ומאוסים שעדיין לא הצלחתי לטהר עם כל העבודה הרוחנית האינטנסיבית שאני עושה.

הנה, בואו נשים לרגע תמונה של  שתעיף מממכאן את כל מי שעשוי להלשין עלי לרבנים ולהביא לירידת מנויותי במאה שערים ואצל נוער הגבעות.

תקשיבו , זה נשמע דבילי אבל זה עובד. בורחים מכאן.

הקיצר , כמו שמאלני יאפי מצוי , אני שונא עארסים. שונא שונא שונא בדם. כל כך שונא שאנשים חושבים שגדלתי ברעננה ולא בקריות . לא יודע איך זה קרה , אבל השם לא ריחם עלי בעניין הזה והשאיר אצלי את הנכות הנפשית המפוקפקת הזו.

עכשיו בברסלב , אצל הרבנים הצדיקים , יש עניין כזה , שאסור למתוח עליו ביקורת , אבל אותי הוא מגעיל וזה עניין טיפוח העארס , העברייין והקלפטומן. איפה שתמצאו את רבני ברסלב תמצאו את העארסים. זה כמובן לא כולל את הרב ברנר שליט"א , כי הוא הרי מעל ומעבר לכל מידה אנושית , כולל מידות של צדיקים נפלאים ויראי שמים , שעבודת השם שלהם , גורמת לי להתהפך על הגב ולילל מרוב מתיקות , אבל אצל רבנים אחרים , ככל שאתה מתקרב אליהם , כך צפיפות העארסים גדלה באופן לינארי לפחות .

זה פשוט מעורר חלחלה שמצד אחד עומד צדיק שהוא עשה תיקון גמור ובעל אינספור מדריגות , ויש לו רוח הקודש וסיעתא דשמיא ושהמלאכים רבים מי יביא את ההתבודדות   שלו לפני כסא הכבוד ומצד שני עומד גרוטאת אדם , שנראה שנבעט מהקרקס הצ'רקסי , שבספק יכול ללכת וספק לקרטע והוא כולו מעוות ועילג והוא בא לרב ואומר לו "אתה יודע הרב , באתי לניסים מהאופנועים ואמרתי לו תביא לי אלף דולאר ואני אסע לרבינו והנה אני כאן."

ניסים מהאופנועים , שומו שמיים ותתחלחל הארץ! אתם יודעים שאת הרב ברלנד העיפו מבית כנסת  ברסלב לפני איזה עשרים שנה , כי הוא היה מביא אנשים שלא דיברו יידיש. אני בעניין הזה , לא מחזיק מעצמי בכלל, אני יודע כמה אני שפל וכה אני חוטא וכמה אני בזוהמת הנחש, אבל כשאני שומע את אחד מצדיקי הדור מדבל על העארס הזה ואומר "תראו מה רבינו הביא לכאן", אני  רוצה להתפלץ.

כאילו מה?

ביצור הזה מתגאים? לכו תביאו את עידן לנדו לרבינו , נראה אתכם , גיבורי קוקילידה.

על זה אפשר לעשות מסירות נפש ולהגיד את שמות הצדיקים קדימה ואחורה , שמסוגל לשנות את הטבע , על פי ספר המידות , אבל את הזה של ניסים מהאופנועים לא כזו בעיה לגרור. בקבוק עארק וחומוס בפיתה והוא כבר קופץ עליכם ומספר לכם איזה ניסים היו לו כדי להגיע לצדיק. אישתו מצאה את הגורמט בצורת המגן הדויד שנאבד מאז הבת מצווה של הבת דודה שלה תיקווה ואני אמרתי זה הכל בשביל שנוכל לנסוע לצדיק ולפגוש את מיקו ולשבת איתו על איזו לאפה.

הקיצר , השם ריחם עלינו ונתן לנו דרך מהירה לעשות תשובה בכל יום ויום ולהשלים את תיקון נשמתנו במהרה בימינו אמן , והדרך המהירה היא הדרך המהירה ,קרי הכביש.

הרי אין בעולם שינאה יותר גדולה מהשנאה בין הנהגים . עומד לפניך מישהו שיכול להיות הכי חביב עולם וכל מה שאתה יכול לדמיין זה איך שהוא עולה באש ומתפורר באוויר ומשאיר מאחוריו משטח אספלט חלק.

כאן בנהיגה , אפשר לקיים את מה שנאמר בליקוטי מוהר"ן תורה  ו' "עיקר התשובה שישמע ביזיונו ידום וישתוק". את זה אפשר לעשות כל יום שנוהגים ולהתאמן על זה ולדעת לשתוק כשעוקפים אותך , כשצופרים לך או כשסתם חוסמים לך את הדרך. זה נשמע קטן אבל זה עיקר התשובה , כמו שאמר רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל "שתיקה היא מעט המחזיק את המרובה".

בקיצור , כמה שהשנאה גדולה בנהיגה היא יותר גדולה בחניה וכמה שהיא גדולה בחניה , היא יותר גדולה כשתופסים לך את החניה הפרטית וזה בדיוק מה שקרה לי היום , שהגעתי מהעבודה עייף ויגע וראיתי שג'יפ מלא בעארסיות חונה לי בחניה .

עארסיות אני שונא יותר מהעארסים , כיוון שהן ממביאות את העארסים לעולם ותומכות במעשיהם הנלוזים ואילו עארסיות בג'יפ זה כבר אבי אבות הטומאה , תועבת התועבות. למה מאיפה לעארסיות ג'יפ? קיבלו פרס נובל במשהו?

אז אמרתי להן לצאת מהחניה והן אמרו שהזאתי הנהגת היא הלכה לשתי דקות , אמרתי להן שיתקשרו אליה ובאמת הן התקשרו אליה ואמרו שהיא כבר באה והיה  לה משהו דחוף. עברו שתי דקות , עברו גם ארבע , אני מחכה ומחכה עם האוטו , עברה רבע שעה ובינתיים הבת שלי יוצאת אלי החוצא ומבקשת שאני אעזור לה בשיעורי בית.

לא יכולתי לצאת המהאוטו כי הוא היה באמצע הכביש, אז כבר חשבתי להתחיל לאים עליהן שאני קורא לגרר , אבל אז ניזכרתי בישמע ביזיונו  , ואממרתי לעצמי שהנה יש לי הזדממנות לעשות תיקון גדול. אני לא אגיד להן כלום , אבל אני אצלם אותן ואת האוטו ואת התמונה אני אפרסם בבלוג ואאחל להן שכמו שהן חנו בחניה שלי ככה הן יחנו ליד המיון בתל השומר, אמן.
בקיצור , איך שאני וציא את הטלפון לצלם הנהגת העארסית חוזרת , רואה אותי מצלם את הג'יפ ומתחילה להשתולל ואני עומד ולא אומר לה כלום כי הרי "ישמע בזיונו וכו'".

בקיצור , היא מתנפלת עלי זורקת לי את הפלפון מהיד ואני נקרע מצחוק ואומר לה "שיהיה לך כל טוב גברת" ואז נוסעת משם וממשיכה לקלל אותי ומזל שהילדה לא שמעה את זה .

רק הילד המתוק שלי עמד שם חסר אונים ואמר "היא חוצפנית ! היא חוצפנית!"

אז ככה , ישמע ביזיונו יידום וישתוק זה עיקר התשובה ואתם אל תשתקו כמוני עם כל הפוילע שטיק. תשתקו באמת בכביש ובחניה ותראו השם לא ישכח אתכם על שזכרתם מה שהצדיק אמר ומה שלימדו אותנו תלמידיו הקדושים.

גם בקשר אלי אני לא דואג.

לא נותר לי עוד הרבה לנקות , בסוף אני עוד אעשה תשובה שלמה ותהיה לי עבודת השם אמיתית וכשאני אגיע למעלה , יכניסו אותי לוהלהלה של חסידי ברסלב והרב בנדר ישב שם ליד האש המבוערת ויגיד "תעשו מקום , מישהו הגיע מרחוק."