מאמינים בני מאמינים


XXXאוי, איזה כאב ראש. פעם אחרונה שאני צם בתשעה באב, ב"נ.
נראה לי שגם חטפתי חום. לא מומלץ בכלל.

XXX רק שתדעו.
הבטחתי בזמנו שאני אלמד כאן קצת קבלה, לא שאני מבין בזה משהו, אבל הלימוד הזה דרוש, כאשר אנחנו משתמשים ומדברים במונחים פסאודו קבליים, כמו שנמצאים בליקוטי מוהר"ן ובשאר ספרי ברסלב והמונחים הללו מאוד שגורים ומדוברים, אבל מעטים מאוד באמת יודעים מה משמעותם האמיתית.
אני לא מדבר על דברים עמוקים, אלא ההפך, מונחים מאוד פשוטים שקל מאוד להסביר אותם גם לנערים ולנערות, אבל לא מסבירים אותם אף פעם, אולי בגלל שאפילו את ההסבר הפשוט לא יודעים.
אז אני מתחיל בעניין מאוד מאוד פשוט שהוא ארבעת העולמות, עשיה, יצירה, בריאה ואצילות.
אז כמו שאמרתי, ההסבר הוא פשוט מאוד וגם ההסבר הזה מיותר, בגלל שאין כאלו עולמות.
אף אחד לא עלה אליהם ושום דבר לא יורד מהם.
אין כאלו דברים בכלל.
שהאר"י הקדוש דיבר על "עולמות", גם הוא לא חשב שהם קיימים, אלא שכדי להבין את התופעות שהוא ראה, הוא נזקק למערכת סמלים מסויימת,שאותה הוא שאל מהספרות הקבלית שקדמה לו.
כאן אנחנו מגיעים לטרגדיה היסטורית גדולה ונסתרת.
הרבה טרגדיות אנחנו מכירים, כמו חורבן הבית, כמו גלות ספרד. כל אילו אירועים נוראים שתופסים מקום חשוב בהיסטוריה ובלימודי ההיסטוריה. מצד שני יש טרגדיות נסתרות, שגם להן היו השלכות קשות ביותר, אבל כמעט אף אחד לא יודע עליהן, או מכיר בחשיבותן.
אחת מהטרגדיות האלו, היא מגוריו של האר"י הקדוש דווקא בצפת.
אתם מכירים את צפת?
צפת, במיוחד העיר העתיקה, היא מקום שכולו מדרגות.
אתה צריך למכולת טיק טיק טיק אתה יורד במדרגות.
אתה צריך למקווה, טיק טק טק אתה עולה במדרגות.
הרבה פעמים אתה צריך להגיע לאנשהו, או שאתה צריך לפגוש מישהו וזה טיק טיק טיק, טיק טק טיק, אתה עולה ויורד ויורד ועולה ועולה ועולה ויורד ויורד.
יש צדיק אחד שקבור בצפת, שנקרא לייב בעל היסורים, הייתי מגיע הרבה לציון שלו להגיד תהילים. כל כך הרבה מדרגות יש שם, לרדת ואחר כך לעלות, עד שאתה מתנחם בעובדה שמרוב יסורים, יש לך מכנה משותף רחב למדי עם הצדיק.
שם, בצפת העתיקה, האר"י היה גר וכשהוא יצר את התורה הזאת שנקראת "קבלת האר"י הקדוש", או בשמה ההלכתי "הקבלה הלוריאנית", זה מה שהיה לו בראש. מדרגות.

כך עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, או לכל הפחות, כך הוא עיצב את תורתו המיסטית, שאנחנו כולנו, ביודעין או בלא יודעין, אוכלים את פירותיה, או נושמים חלקיקים ממנה.

וזו הטרגדיה, כי אילו האר"י היה גר בדקוטה, או באשקלון, או בכל מקום שטוח ומישורי אחר, החיים שלנו היו הרבה יותר פשוטים. כמו שנכתב קודם, אנשים חושבים שהמציאות הרוחנית מכתיבה את התיאולוגיה, אבל ההפך הוא הנכון. מרוב שהאר"י חי בתוך המדרגות, כך הוא עיצב את העולמות. העולם הרוחני, הרבה יותר גמיש, ממה שאנחנו חושבים. ה"דומם" שבו, חי יותר מאשר החי בעולמנו ולכן הצדיק הגדול של הדור, יכול לעשות שם הרבה דברים.

רבינו כותב את זה ב"שיחות הר"ן", אבל הוא כותב עוד משהו, שמשנה את התמונה באופן מהותי. הוא כותב, זה במילים שלי, שאומנם הצדיק הגדול, יכול לעצב הרבה דברים כרצונו, אבל הרוחניות, היא לא סטטית. יש לה אינרציה ואחרי שהצדיק מסתלק, הכללים שהוא קבע, מתחילים להשתנות.

זה נכון מאוד אצל האר"י.

גם הרב יהודה לייב אשלג, בהתחלה של הספר הגדול שלו "תלמוד עשר ספירות", שהוא פירוש על קבלת האר"י, מודה שמודל המדרגות של האר"י, לא לגמרי מדוייק. מה שהבנתי  ממנו, שהמדרגות, כבר לא כאלו אופקיות, הן מתחילות להשתפע, כלומר, אותה חלוקה קשיחה ומדרגתית של עולמות שהאר"י התווה, מתערערת, כאשר ישנה זרימה מסויימת בין מדרגה למדרגה.

טוב, נסחפנו כאן מעל ומעבר. הניסתרות לה' אלוהינו.
אז מה הם ארבעת העולמות אצילות, בריאה, יצירה , עשיה?
אלו רמות תודעה.
מה הכוונה?
גם אם נצא מנקודת ההנחה, שקיימת מציאות אוביקטיבית אחת ויחידה, אזי יש הרבה מאוד מדרגות שבהן ניתן לתפוס ולהבין אותה.

בואו ניקח דוגמא יותר פשוטה ממדרגות. ניקח לדוגמא כביש.
ברמת תודעה מסויימת, ניתן להבחין בכך שהכביש הוא מישור אופקי ולא אנכי.
ברמת תודעה יותר גבוהה, ניתן להבדיל בין הכביש לבין האדמה או העפר שמסביבו.
ברמת תודעה עוד יותר גבוהה, כבר ניתן להבחין בתמרורים ולהכיר אותם ולפי זה לדעת איך ניתן לנסוע לכביש.
רמת התודעה הכי גבוהה, היא להכיר את המפה ולדעת שהכביש הוא כלי שמסוגל להביא ממקום למקום.
מי שבנה את הכביש, בנה אותו למטרה המסויימת הזאת, אבל מי שנמצא ברמות תודעה נמוכות, אינו מכיר במהות הכביש ומבין אותו בצורה אחרת לגמרי.

אוקיי, עכשיו שהבנו איך באות לידי ביטוי , מדגרות בתודעה בעולם החומרי, יש לנו סיכוי להבין את ההבדלים בין עולמות אצילות, בריאה, יצירה ועשיה, שהם הבדלים בין רמות תודעה בעולם הרוחני, הנפשי וכן הלאה.

ובכן, מהו עולם העשייה? בעולם העשייה, אין בכלל צורך במודעות רוחנית.
ברמת התודעה הזו, הכל נעשה ונראה כאילו קיימת חוקיות גשמית מוחלטת וכל תופעה ניתנת להסבר על ידי המדע.
זו הסיבה, שכל ההוכחות, לכאורה, שהמחזירים בתשובה המציאו, בשביל לשכנע את השוטים שאלוהים קיים, או שיציאת מצריים התרחשה, הם שטויות במיץ עגבניות. הוכחות כאלו אינן אפשריות בעולם העשייה, כיוון שמטיבו הוא מאפשר פיתרון אתאיסטי- רציונאלי – מטריאליסטי לכל תופעה.

נכון, קיימות בעולם תופעות לא ברורות שנראות לא טבעיות וזה קורה משתי סיבות, קודם כל המדע עדיין לא מושלם.
הסיבה השניה והחשובה יותר, היא שכוחו של האר"י לחצוב את העולם ממדרגות, מתחיל להתערער והעולמות מתחילים לזרום אחד לתוך השני.

זה מזכיר לי בדיחה מהטכניון, שאומרת "בכל יום ישנה הסתברות של שמונים אחוז להתקל בתופעה לא הגיונית".
זה נחמד, אבל מאחורי הבדיחה מסתתר אחד העקרונות החשובים של חסידות ברסלב, לפיו הצדיק מסוגל לעצב את העולם לפי רצונו. האר"י חשב בצורה מדרגתית חדה, אבל הצדיקים שבאו אחריו ובראשם רבינו, התחילו לשנות את המצב והשינוי הזה משפיע על כל העולם.
דרך אגב, העיקרון הזה שונה לגמרי מכל סוג של יהדות מוכרת. גם בקנה המידה של המזרח הרחוק, הוא מאוד קיצוני.

בואו נעבור לעולם הבא, עולם היצירה.
בעולם הזה, קיימים שני עקרונות שנראים מנוגדים ושניהם ברורים וקיימים באופן מובהק. גם העיקרון של הבחירה החופשית וגם העיקרון של ההשגחה הפרטית.
זה נראה מסובך, אבל זה מאוד פשוט.
נניח שבעולם הנמוך יותר, עולם העשיה, בנאדם מעמיד בקבוק בחצר והבקבוק נופל, אז האדם יודע שהרוח הפילה את הבקבוק. זה הסבר חסר כל רוחניות, לכן מקומו בעולם העשיה.
בעולם היצירה, הכל אותו הדבר, רק שאז האדם יודע שהרוח לא נושבת בלי שאלוהים רוצה, והוא רואה בנפילת הבקבוק סימן ברור מאלוהים. זאת לא "אמונה" , זו הכרה. האדם מודע בעולם היצירה, לרצון הבורא, כמו שבעולם העשיה הוא מודע לכוחות הפיזיקאליים והאטמוספרים, לאיתני הטבע.
המודעות הזאת של עולם היצירה, היא מדרגה רוחנית גבוהה מאוד. נדירים מגיעים אליה באופן קבוע, אבל יש כאלו שמרגישים בה, מדי פעם ברגעים של התעלות דתית. היא חזקה מאוד באומן, או ליד ציון הבעש"ט, שם בקלות, הרבה אנשים מרגישים שישנה כוונה רוחנית מאחורי הנסיבות.

רמת מודעות גבוהה עוד יותר, היא מה שהאר"י מכנה "עולם הבריאה".
שם כבר אין מעשים וגם אין יצירה, כלומר אין כזה דבר שנקרא חופש בחירה.
כל המעשים, כל הבחירות, כל הפעולות, נעשות על ידי הבורא.
אמנם, בעולם הבריאה יש נבראים, אבל הם לגמרי לא פעילים אלא סבילים. הם כמו קוביות לגו במשחק הבריאה.
הרב עופר ארז שליט"א, מאוד אוהב את עולם הבריאה. רמת המודעות הזו, מתאימה מאוד לאג'נדה שלו, לפיו אף אחד לא אחראי לשום דבר.
הוא אומר את זה כל הזמן ויכול להיות שהוא באמת נמצא ברמת מודעות כזו, אני לא כופר בזה בכלל. זה לגמרי הגיוני.
אם נחזור לדוגמא שלנו , בעולם הבריאה, אלוהים בורא אדם, אלוהים יוצר בקבוקים ומפיל אותם. ככה הוא רוצה, הכל עלה במחשבה הראשונית.

נו, אז מה זה עולם האצילות?
בעולם המציאות אין נבראים. ישנה מערבולת אלוהית שיש לה כל מיני גונים.
הגוונים האלו ניתנים להגדרה, המקובלים מגדירים אותם כל הזמן. לסוג אחד של פעילות אלוהית הם קוראים "חסד" לסוג שני קוראים "תפארת" וכן הלאה, אבל הכל שם אלוהות מסוג כזה או אחר. אין בנאדם, אין בקבוק, כמו שאמר המשורר היפני הנפלא גואו אן ביצירה האדירה "עשרת השוורים":

בדהרמה אין שניות, והפר אינו אלא כלי ארעי. כמו השמו השונים למלכודת ולארנב, כמו האבחנה בין הדג לרשת. כמו זהב הנחשף בעפרותיו, כמו הירח הבוקע מבין העננים.
דרך האחד – אורה קר.
הקול הנורא – מחוץ לזמן

גואו אן הבין, שאחרי מדרגה מסויימת הבריאה והנבראים מתאחדים לשלמות אחת, והשמות שנתנו להם הם שמות זמניים, טכניים.
האמת היא שגואו אן מגיע כאן למסקנה חשובה, שישנו דבר אחד שבכל זאת אנחנו יכולים לזהות בעולם האצילות והוא השתנות כפונקציה של הזמן ומתוך ההארה שלו, הוא מזהה מציאות שנמצאת מעבר לאצילות, מציאות שאפילו הזמן לא קיים בה.

אז מי הגיע למדרגת התודעה הזו שנקראת עולם האצילות?
אל תסתכלו עלי, אני שמח שאני מגיע לבית השימוש בזמן.

זהו , כמעט נגמר השיעור להיום. לקח לי הרבה זמן, אני מודה ומקוה לתקן את דרכי.
יש עוד דבר אחד שרציתי להסיר, והוא מה לא נמצא בעולם האצילות.
זה לא שם:

לגמרי לא.
אני יודע, היו לנו כל מיני התבטאויות חסרות אחריות בענין זה בעבר, אבל כרגע אני רוצה להבהיר שאנחנו ב"מחוייב המציאות", מאמינים לכל הסיפורים, לכל המישושים, לכל הליטופים, לכל ההתעסקויות ולכל ההשפרצות. מאמינים לכל הסיפורים, מאמינים בני מאמינים.
למה אנחנו מאמינים? כי אנחנו מאמינים לרבינו, ורבינו אמר שחומרות יתרות זו הטומאה ושריבוי אורות מביא לשבירת הכלים ולטירוף ולקליפות הכי הכי קשות.
מה יש שם? מה יש להם, להולכים בתופת הזה חוץ מהריבוי אורות וחומרות יתרות?
כשמעתי על הגלות החדשה במרוקו, ניזכרתי מיד במאמר הנביא "אחרית גויים מדבר ציה וערבה."
יאללה, מזמן לא שמענו את אונסקנס.

בי בינתים, מי דה פורס.

מסך שחור


היי ערב טוב.
הכל בסדר? המון עניינים.
הזמינו אותי לחתונה אצל הרב בלוי? איזה קטע? אתם יודעים מי זה בלוי? המשפחה שהקימה את נטורי קרתא. היה עמרם בלוי, אחר כך אורי בלוי וכך הם פרו ורבו ואפילו הזמינו את הח"מ לחתונה.
מה אני אלבש? אולי אחד מאלו שמנסים כל הזמן לחקות את החסידים האשכנזים של מאה שערים, יואיל וישאיל לי קאפוטה?
הי ! שומעים אותי שם ב"חוט של חסד"? יש מצב לשטרימל לכמה שעות? אני אחזיר אותו משומש במצב טוב.
רגע!
איזה מפגר אני. הרי את "שובו בנים" סוגרים, סוף כל סוף, את הבניין עצמו הולכים למכור. אתם יודעים מה זה אומר? השוק יוצף בשטרימלים משומשים. לא שאני מתכוון לקנות, חלילה.
יש לי בבית מספיק מקומות מחבוא לג'וקים.
גועל נפש הבלוג הזה, אמנם עמדנו בהתחיבותינו להמנע מהוצאת דיבה בספירת העומר, אבל הנה הסתיו חלף לו והגפנים סמדר , מלאו קוץ ודרדר.
אנחנו סתם לועגים כאן לאנשים מסכנים, על זה שרע להם בחים והם רוצים להיות מישהו אחר. למה, לי זה לא קרה פעם שרציתי להיות מישהו אחר? טוב, האמת שאני לא בטוח. דרך המחשבה הזו, יותר מדי זרה לי.
אפרופו נטורי קרתא, הגיע אלי בחור ונתן לי חוברת זיבלית לגמרי על "גזרת הגיוס" וביקש ממני להעלות אותה לבלוג. לא היה לי לב להגיד לו שכאן אנחנו מתעסקים בחוברות מסוג שונה… אז הנה, אני אכניס כאן איזה עמוד מהחוברת הדבילית הזאת ואז אני אוכל להגיד לו שהבאתי את המידע לידיעת הציבור הרחב.עמלקמיצינו, נראה לי.
השבוע קרה לי דבר מדהים. הסעתי את אחד מצדיקי הדור מירושלים לבני ברק. במהלך הנסיעה, החלטתי לעשות מעשה חריג ולנסוע דרך רמת גן.

ברמת גן, יש הרבה דברים טובים. היא אחת הערים היותר מוצלחות לגור בהם, למרות שהיא מכוערת יותר מכל ההיפופוטמים בספארי שלה. אמרתי לעצמי, שלמרות כל יתרונותיה, מאוד יועיל לה שאני אעביר דרכה צדיק גדול באמת וזאת מכל מיני סיבות קבליות של רשימו וכן הלאה. במאמר מוסגר, אני אזכיר , שבזמן האחרון אני פולט כאן קבלה ברמות שהן מעל ומעבר למה שיודעים ראשי ישיבות הסדר מצויים. לא שאני מעמיד פנים שאני חכם יותר מהם, אני רחוק מזה, אבל אני פשוט מסתובב בחברה שמשתמשת כל הזמן בסלנג, או יותר נכון לומר, שאני נשוי לחברה כזו.

אז אני קודם כל מתנצל ואחר כך, אני מבטיח לתת כאן איזה פוסט הבהרה, או אולי אפילו איזה מונחון לביטויים קבליים נפוצים.
אז התכוונתי לקחת את הצדיק, דרך אלוף שדה, לרחוב הירדן ומשם, בן אליעזר הופך לחזון איש ומכניס אותנו למרכז בני ברק.
זו נשמעה תוכנית מצויינת, אלא שאיך שעליתי על המחלף, נזכרתי שבדיוק בכניסה לרמת גן ממחלף אלוף שדה, מוצבת טלביזיה ענקית שלא תנום ולא תישן.
כמובן שכולנו יודעים שטלביזיה זה מצויין. צריך טלביזיה, טלביזיה זה חשוב.
אולי לא לילדים קטנים, אבל בעיקרון, אין עם זה בעיה.
מצד שני, אני נוסע עם רב ממאה שערים, הוא יראה טלביזיה כזו ענקית, הוא יכול להבהל.
ממש לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אז אמרתי "השגחה פרטית" והמשכתי לנסוע.
אנחנו מתקרבים לצומת והנה אני רואה שהטלביזיה כבויה, מסך שחור.
אף פעם זה לא קרה ואני נוסע משם כבר שנים, אבל הנה, בעצמכם תראו.
track
לא ייאמן , הא?
מהמקרה הזה סוף סוף הבנתי מה הכוונה בלהיות מקושר לצדיק.
לא מספיק להציג. התודעה שלך צריכה להיות שם. אם אתה באמת חושב על הצדיק, על הרצון של הצדיק, על הדרך בה הצדיק רוצה להנהיג את העולם, דברים קורים.
זה לא הוקוס פוקוס, זה המבנה האמיתי של העולם. אלו חוקי הטבע הנסתרים.
טוב , רוצים לדעת איך היה בחתונה?

התבלבלתי, זה ההרצאה של הרב ברנר על דוד המלך.
הנה החתונה:

הנה הרב אורי בלוי
2013-05-30 21.44.05
אני יודע שאני צריך לדבר על הפתחים בחושך, אבל יאללה, פעם הבאה בעז"ה.

על כנפי הבמבה רכובים


ראשית חוכמה – יראת השם.
אנחנו שמחים לאחל מזל טוב, לידידנו האהוב, רן ובר, לרגל יום הולדתו הארבעים. אשרינו שזכינו להנות מזיו פניך מדי פעם. עלה והצלח בעבודתך החשובה, ועל שכמותך אמר רבינו "אני יודע שאתם אנשים כשרים כולכם." ו"האש שלי וכו'".
עניין שני, בידוע שאדון כבוד נשיא ארצות הברית מגיע הנה ולכן אנו מנצלים את ההזדמנות לברך אותו בברכת ברוך הבא.
אולי איפשהו עוד נותרו שאריות מהקמפיין "אין כמו במבה" ואם הוא יתקל בהם, אנחנו שלא יקח אותם יותר מדי ברצינות. הנשיא האמריקאי, אינו אינדבדואל, הוא מגיע אלינו כנציג של אומה גדולה וחשובה ושל תרבות דגולה ומפוארת. אנו גאים לארח אותו ומקווים שגם האמריקאים ישמחו לארח אותנו בהזדמנות קרובה.

יאללה,
אתם יודעים שחסידות ברסלב נמצאת כרגע בתוך סערה תיקשורתית ופוליטית עקב האשמתו של הרב ברלנד שליט"א באונס ובמעשים מגונים. גם אנחנו הצטרפנו למסיבה בזמנו ואנחנו לא מסתירים את זה. היום ברור לנו שלא נהגנו נכון.
זו לא הדרך אותה לימד הבודהא, לתקוף אנשים בעת צרתם. זה לא מנהג חסידי רבינו הקדוש, לפתוח את החלון ולהצביע על פגמים ופגעים.
אמר כבר הרב אברהם בן נחמן זצ"ל "לא אכפת לי מי המפורסמים, ובלבד שאני עצמי לא אהיה מפורסם."
זו דרכה של החסידות מאז הוקמה על ידי רבי נחמן ולאורו אנו משתדלים ומקווים ללכת.
נכון שיש מחלוקות.
אפשר וראוי לבקר את שיטת הניהול של החצר הברלנדית, את כל הסודות והלחשושים והיועצים והמקורבים וההתרחשויות בחדרי החדרים.
אפשר גם להתנגד להסתגרות ולקיצוניות של קהילת "שובו בנים" ועל ניתוקה מהערכים החשובים של העולם המערבי הנאור והחופשי.
כל זה במסגרת התדיינות וויכוח לגיטימיים שכבודם במקומם ומקומם על השולחן.

עם כל זה אנו מקווים שכל האשמות נגד הרב ברלנד יבדקו ויחקרו על ידי מיטב המומחים המקצועיים וימצא כי הרב חף מפשע וכל החשדות נגדו, בטעות יסודם. אנו מתפללים לחפותו, לשלומו ולבריאותו הטובה.
זו חובתינו כבני אנוש וכאנשי ברסלב לקוות שהרב יזוכה לחלוטין ולא מחוסר הוכחות.
אנו גם צריכים לזכור בתפילותינו את מאות האנשים הטובים והתמימים שקשורים ותלויים במערכת הזו של "שובו בנים" ונמצאים כעת במצוקה קשה, במצב של בלבול וחוסר אונים ונראה להם כי עולמם מתמוטט.
להם אנחנו מאחלים שימצאו בחזרה את דרכם אל האור, השפיות והאיזון ושחג הפסח הקרב יהיה מבחינתם חג אמיתי של חרות וגאולה. מי יתן וריבונו של עולם ישלח שמחה וברכה ולא ידעו צער ודאגה.
אני מכיר הרבה אנשים טובים משם, נבונים, חביבים וגומלי חסדים. אני לא מקנא בהם היום. מי ייתן שהשם יעזור להם.

כן, שמתי לב שעברתי לפתע מלשון רבים ללשון יחיד. קורה.
מה שעוד קורה, זה שהמון ננחים באינטרנט קופצים ושמחים ורוקדים על הדם של שובו בנים. גם אני נגד שובו בנים, אבל אני לא מבין מה בדיוק ההבדל בינכם לבינם.
הייתי אצל הסבא הקדוש בראש חודש ניסן, אני מגיע אליו לעיתים קרובות ומאוד אוהב להיות שם, אבל מה שראיתי זה נשים ננחיות שהיו לבושות באותה אופנת טאליבן מאוסה כמו שנפוצה בשובו.
אז אולי נדמה לכם שאתם על הטריבונות באצטדיון טדי, כשבית"ר ירושלים מכניסה גול, ואולי באמת משם הגעתם ושם מקומכם הטיבעי, אבל אני רוצה להזכיר לכל מי שרוצה להתקרב לתורת רבינו, שחסידות ברסלב זה לא משחק כדורגל.
זה דומה יותר לפינג פונג. סתם.

טוב מיצינו את שיעור המוסר להיום.
זוכרים את השיר של סמנתה פוקס מהתקליט הראשון שלה, על ההוא שמקבל סקס מתי שמתחשק לו?

סיום הולם, נראה לי.

 

בלק ג'ק בחצות


לפני שנה ומשהו שאלה אותי אישתי לאיזה פלג בחסידות ברסלב אני שייך.
"ברור שאני שייך לשול מאה שערים" אמרתי לה כמתפלא.
לי זה היה ברור, אצל האנשים האלו למדתי, אצל הרב ברנר, אצל הרב טייכנר וכן הלאה, מה יש לי לחפש בפלגים אחרים?
"אני לגמרי בעד," אמרה לי זוגתי "אבל אתה לא חושב שהגיע הזמן שתתחיל ללכת עם כיפה?"
זאת הייתה אנקדוטה.
ביומים האחרונים ישנה שמחה גדולה בפלג השול, כיון שהמתחרה הגדול, פלג "שובו בנים", עשה לעצמו בושות כשחבריו התקוטטו ואפילו ירו במאה שערים.שובו אולי זו נראית כנחמה פורתא, אבל בשול ישנם חסידי ברסלב אמיתים שמנצלים כל הזדמנות כדי לשמוח. מאז פטירת רבי לוי יצחק בנדר בשנת 1989, לא קמה סמכות רוחנית בפלג השול, מה שאומר, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה.

יש כאן עניין שחשוב להסביר, מה שחשוב זה הבפנים.

זה באמת ככה, לא יעזור לכל אלו שמנפנפים בשטריימלים שלהם בוקר וערב ובחלוקי פסים תוצרת שנחאי במסורת עמרם בלוי. רבינו דיבר על זה המון, הפנים הוא העיקר, החוץ הוא פארש. לכן אנשים טועים מאוד בהבנה של הפלגים בברסלב, מאותה הסיבה שהם טועים בהבנת העליה לרגל בראש השנה.

הם מסתכלים על החוץ, והחוץ לא דומה לפנים.
הדעה הרווחת היא שהפסיכים של ברסלב, אלו הנחים שרוקדים ברחובות או "שובו בנים", עם כל ההתנהגויות הביזאריות שלהם, אתם יעודעים, האיסור לאכול במבה וההתגנבויות לקבר יוסף וכל זה. לעומתם ולא רק לעומתם, פלג השול נראים מאוד מיושבים, יושבים, לומדים תורה, מדברים ביישוב הדעת ובנחת.
האמת נחשפת רק בתפילת קבלת שבת.
אני התפללתי כמה פעמים בשובו בנים ומתפללים שם בדיוק כמו אצל המציזרוחניקים בפתח תיקוה, בשינוי אחד. שם מחלקים ביסלי בסוף התפילה, כנראה כדי שאנשים לא יפלו לעוון אכילת במבה. אצל הננחים מתפללים בצורה מאוד "מסורתית". כל כך מסורתית, שזה נראה כאילו ליד כל ננח יושב אבא שלו, ומאיים לבעוט בו אם הוא יפשל.
התפילות ב"שול" , מזכירות יותר מכל סצינות קרב מתוך הסרט "הזירה" (גירסת 2001)

לא כזה הפסד גדול אם לא ראיתם, גם גלדיאטור הוא לא רע, למרות שאז מפספסים את ההופעה הקולנועית היחידה של קרן מקדוגל.

בקיצור, פלג השול זה עולם אחר.
אני אספר לכם משהו מדהים,
ישבנו כמה חבר'ה בשיעור אצל הרב.
הייתה הרגשה ממש קולית, היה קירוב לבבות אמיתי,ברוך השם.
אז אחד הלומדים, שאל את הרב, איך להתמודד עם התמכרות להימורים.
כמובן שהרב לא ידע בכלל מה משמעות המילה, אחרי הכל, זה לא היה אחד מהנושאים המהותיים אצל לוי יצחק בנדר.
לקח לנו בערך שעה להסביר לו ולתאר לו במה מדובר. סיפרנו על בלק ג'ק ורולטות וטוטו ולוטו ומפעל הפיס. תוך כדי כך הוא נזכר שבספר "מנחת הלוי" מזהירים נגד משחק בכרטיסים בלילות חנוכה, אבל הוא אף פעם לא ידע מה הכוונה.
אחרי שיותר מדי זמן ניפחנו לו את השכל עם סיפורי הקזינו, הוא התעשת ואמר לנו ככה:
"אנחנו חסידי ברסלב. אין לנו שום שיטות, אין לנו שום פתרונות, אין לנו שום דרכים שמסוגלות לעזור. רק דבר אחד אנחנו יודעים, לקום בחצות ולהתפלל לריבונו של עולם ולהגיד שאנחנו לא מסוגלים, לא מסוגלים להתמוד לבד ושהוא חייב לעזור לנו. ככה עושים את זה בחסידות ברסלב."
הבנתם?
אני לדוגמא, מכיר הרבה טריקים, על חלק אני אספר ועל אחרים אני עוד אספר בטח.
אבל אי שם מעבר לעולם המתוכנן והמתוחכם, קיים משהו פשוט יותר, משהו שקשה להרגיש בסאון היום ובשטף החיים.
מצד שני, אין בי שמץ של משיכה לפשטות נוסטלגית, אני רק אומר שכדי להלחם לא צריך יריות.
יש אינטרנט.

אני חוזר לישון.

עד עלות השחר


רציתי לשתף עוד קצת, בקשר לערב הזה שארגן הבלוג ארץ האמורי.
לא בהקשר של התכנים שהוצגו בערב, אלא יותר בנוגע לאוכלוסיה.
היו שם אנשים מדהימים, בהירי פנים, עגולי עיניים, צעירים, חולמים, אוהבים, מאמינים.
כשראיתי אותם ניזכרתי בשיחה שהייתה לי עם אחד מהחברים שלי המחזירים בתשובה.
אתם יודעים שאני כאן לא מחזיר אנשים בתשובה, זה לא מעניין אותי.
מצד שני, יש לי חברים שזה מה שהם עושים בחיים, מחזירים בתשובה, במשרה חלקית או מלאה.
יש לי בעיה עם הקונספט, כי ברגע שזו הקריירה שלך, אתה הופך להיות למין איש שיווק כזה, אתה מתחיל לספור ראשים ואתה בהתחלת המידרון החלקלק שיביא אותך לפוליטיקה.
לא שפוליטיקה זה רע.
יש לנו דעות פוליטיות, אנחנו מחליפים אותן כשהן מתבלות. כרגע אנחנו על הטרנד העדתי מסורתי. הצבענו לטומי לפיד מסיבות עדתיות ועכשיו אנחנו תומכים בבן שלו, בשביל המסורת.

בקיצור, הייתה לי שיחה עם המחזיר בתשובה.
זה יותר נכון, היה מין מונולוג כזה שלו.
הוא נורא השוויץ בזה שהוא החזיר בתשובה שמאלני קיצוני שגם תמך בערבים וגם היה פעיל למען זכויות בעלי חיים וגם התעסק בכל מיני מחאות ציבוריות ומאהלים וכל אלו.
והמחזיר הצדיק, כל כך השוויץ בזה, שהוא לקח בנאדם מ"מחנה האוייב", עאלק והפך אותו לחרדי.
לא אמרתי לו כלום, כי אני הרבה יותר טוב בלריב עם אנשים באינטרנט מאשר במציאות אבל הייתי צריך דווקא להגיד לו משהו.
הייתי צריך להזכיר לו מה רבי נחמן מברסלב כותב בתורה נ"ו.
הוא כותב ששם שכל הנשמות שייכות לצדיק. הצדיק מולך עליהן, הן שלו.
לכן זו לא בעיה לקחת מישהו עם נשמה אדירה ולב יוקד ולחבר אותו לברסלב. זה הבית שלו, הוא מיד ירגיש שייך.
אותו מחזיר בתשובה, במקום להשוויץ, שינסה בבקשה את כוחו בתור למקדולנדס בקניון גבעתיים או שיתחיל להטיף בדיוטי פרי בחודש אוגוסט ונראה איזה הצלחות הוא ירשום לזכותו.
ניזכרתי בסיפור הזה באותו הערב, כי האנשים האלו שהגיעו ל"ערב האמורי" היו בדיוק האנשים שהצדיק רוצה, האנשים עם הנשמות.
אלו האנשים שלנו, שמחפשים את האמת, שרוצים להתעלות והצדיק יכול לתת להם, הוא הגשר בין האוניברסלי לפרטיקולרי, הוא מיישב את המחלוקות שלהם, הוא המסילה הנכונה עליה הם יכולים להאיץ במקום להמשיך ולהתנגש בקירות.
אני מסתכל בסטטיסטיקות של האתר ואני רואה שהיו לי כמעט שבע מאות כניסות מכיוון ארץ האמורי ועוד רבים מאתרים אולטרא שמאלניים ואקטיביסטים אחרים ומה שרציתי להגיד להם, זה שהם הגיעו לכתובת הנכונה.
בברסלב משנים את המציאות, בברסלב משנים את העולם.
זה עיניינו של הצדיק, בשביל זה הוא כאן, בשבילכם, בשביל הנשמה שלכם.
שנים רבות מדי אתם נלחמים נגד הבולדוזרים והמלחמה שלכם אבודה לחלוטין, כי הבולדוזורים ענקיים והם עשויים מפלדה ואילו אתם כל כך קטנים ורכים.
יש תבונה מאחורי הבולדוזר, יש מישהו ששלח אותו, יש באמת מי ששולט בשמי הלילה.
זה הצדיק.
הוא הסתובב כאן בעולם הזה, הוא הלך בדרכים המושלגות, פגש אנשים מסכנים מאוד וגם אנשים שלא ידעו עד כמה הם מסכנים.
הוא החליט לעזור והיום הוא יושב במושב הנהג.
כל בולדוזר שתראו, כל רכבת, כל נושאת מטוסים , כולם נמצאים היכן שהם נימצאים כי הצדיק דחף אותם לשם.
והצדיק אינו אלוהים. הוא נולד כמו כולנו, רק שהוא פשוט הצליח לטפס למעלה והיום הוא מושל בכיפה.
יש לכם בעיה? משהו לא מוצא חן בעיניכם? דברו איתו, זה עובד.
והדבר החשוב שאתם לומדים, כשאתם מגיעים לברסלב, זה איפה אתם באמת לפעול כדי ליצור את השינוי, כדי לגלגל אותו הלאה.

אוקיי, האמת שבשבת ישבתי ליד בחור חרד"לי צעיר, גם הוא עם נשמה מאוד גדולה והוא עשה לי חור בראש עם התפילה הקולנית והמלאכותית שלו. אני מבין את הבעיות של האנשים האלו, הרי גם אני הייתי צעיר וגדוש הורמונים ואני מתאר לעצמי שנורא קשה להם עם כל ההפרדות והשטויות על הצניעות וה"שמירת העיניים" שמטמטמים להם את השכל בדיוק בגיל שרבינו אומר שצריך להתחשב ולהתיר את הרסן והלתהתייחס בהבנה ובהומור לכל מינ י תופעות טיבעיות.
חשבתי להקדיש את הפוסט הזה לבחורים כמוהו ולתת להם כמה טיפים, איך לעבור את התקופה בלי להשתגע ובלי להתחתן, אבל נראה לי שאני אדחה את הדיון להזדמנות אחרת.
לבינתיים, הרי לכם תמונה מאוד מצונזרת של טיפני טיילור,
טיפני בטוח שזה ישפר את הרגשתכם.

ולגבי ידידי בארץ האמורי, אשכנזים וספרדים , יהודים ומתגיירים, רוסיות מדוכאות ומנושלים ומקופחים למינהם, מקומכם איתנו בחזית ברסלב. הצדיק רוצה אתכם, הצדיק אוהב אתכם, הצדיק לטובתכם והצדיק חזק.

בואו לאומן, בואו לאומן.

הנה קיבלתם הזמנה.

חודש טוב לכולנו.

לילה טוב עולה כסף


אני מאוד אוהב לקבל מחמאות .
אני אפילו אסתכן ואהמר על זה, שאני מעדיף חנופה על פני תשורות ממשיות, כי אם אתה מקבל עוגה אז אחרי שני ביסים אתה תשכח ממנה, לעומת מחמאה מאדם איכותי שיכולה לחמם אותך במשך זמן ממושך.
עם כל זה, שפע המחמאות שאני מקבל לאחרונה על הבלוג הזה רחוק מלספק אותי, לא בגלל שאני ראוי ליותר , אלא בגלל שלא בגלל זה אני פה.
זה נחמד שאנשים טורחים לספר לי שאני מקורי ומצחיק וחכם , אבל הרבה יותר נחמד היה אילו הייתי באמת מרגיש שהבלוג הזה מצליח להסביר לאנשים ולו שמץ מתורתו של הצדיק , או טיפ טיפה מדרך ברסלב.
זה מה שבאמת חשוב, כי אם תבינו את מה שהצדיק מנסה להעביר לנו, ההבנה הזו תוכל לשמש לכם כלי כדי לחיות חיים אמיתיים, חיים משמעותיים , חיים טובים מאושרים ורוחניים.
לא שתגדלו שטריימלים ותולידו עדרים של ילדים מצוייצים וילדות טלביניות.
לא, חס וחלילה.
הצדיק נותן לכם את הכלים להזדחל אל מחוץ לשמיכת האשליות ולחיות סוף סוף באמת השמחה שהעולם הזה נוצר בשבילכם ושעובדים לטובתכם.
אז איפה היינו?
אתמול לדוגמא , היינו אני ואישתי בשיעור של הרב ברנר באזור מאה שערים.
השיעור היה מיועד לגברים בלבד, אבל אני טרחתי ובניתי לאישתי מין עזרת נשים קטנה כזו ממחיצות ושם היא ישבה חבויה , שכאילו אף אחד לא מרגיש שהיא שם , למרות שכולם ידעו.
אנשים שאין להם טלביזיה בבית , הם מאוד רגישים. החושים שלהם לא נפגעו מהפצצות אלקטרוניות של שנים ארוכות ולכן הם ממש מסוגלים לחוש.
הרב ברנר בעצמו , הוא הקצנה אמתית של התופעה הזו, בדיוק כשם שהוא הקצנה של כל מידה טובה או מעלה אנושית אחרת.
ברמת הרגישות הוא מסוגל להריח את המחשבות שחולפות המוח.
הוא לא רואה אותן , הוא מריח, זה שונה. יש לו תפיסה בלתי מושגית, עד כמה שדבר כזה קיים.
בכל אופן , נושא השיעור היה הפעם מניעות , בהתבסס על ליקוטי הלכות , הלכות כלאי בגדים. אני לא אצטט את הקטע כולו כיוון שהוא מאוד ארוך, אלא אתמקד בעיקר.

  1. אור הצדיק , הוא הגדול מכל האורות והעולם בטל מולו
  2. כדי לקבל את אור הצדיק , צריך לשבור מניעות , ושבירת המניעות בונה כלים לקבלת אור הצדיק.
  3. טוב שיש מחלוקת על הצדיק , כיוון שהמחלוקת מונעת את אור הצדיק מאנשים שאינם במדרגה לקבל את האור הזה.
  4. אם אנשים לא ראויים נחשפים לאור הצדיק, סובלים מ"ריבוי אור" והם הופכים להיות המתנגדים הכי גדולים.
אז השאלה הראשונה שצצה לי במוח הייתה מה זה מניעות . ניסיתי להציע לרב ברנר כמה הסברים לביטוי , כמו טלפונים שמגיעים אליך בזמן התבודדות. הרב ברנר לא פסל אותן על הסף, אבל ציין שהדוגמא הקלאסית למניעות היא הלך נפש שגורס שניתן לאמץ חלק מתורת ברסלב ולא את כולה.
פחחח.
עוד עניין שציין הרב ברנר הוא אפיזודה בה חילונים מחללי שבת ואוכלי טריפות , ניתקלים בתורת ברסלב ומנסים לקיים חלק ממנה. כאן הרב ברנר עמד על דעתו שאותם חילונים הם ברי מזל, כיוון שלמרות ההתעלמות שלהם מהמצוות , הם זוכים להיות מושפעים על ידי הצדיק. הפרובלמטיות בתופעות האלו היא שהן גוררות ביקורת על ברסלב בתוך החברה החרדית וזוהי בדיוק אותה "מחלוקת על הצדיק" שרבי נתן חושב שהיא דבר יחודי.
הנושא החשוב בשיחה הזאת , לדעתי , היה דווקא תוצאותיו של ה"ריבוי אור" , שהוא גורם לאנשים להתנגד לצדיק. כאן הרב ברנר מיאן לתת דוגמא קונקרטית .
ההרגשה שלי היא שהכוונה לכל אותם אנשים שמדמיינים שהם חסידי ברסלב , שהולכים עם שטריימל וציציות צמר ונוסעים לאומן ומתמוגגים מהרב ברלנד ובעצם הם עוקרים ומסלפים את תורת ברסלב.
יש המון דוגמאות לזה.
נגיד ,  רבינו מאוד הקפיד וביקש שיקראו אותו על שם אימו , פייגא , כי היא הייתה מתפללת כל יום בזמן ההריון שלה על הציון של הבעש"ט שיהיה לה בן צדיק. באה ישיבה ברסלבית מפורסמת והחליטה לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות ולכתוב "נחמן בן שמחה" . למה? כי הם מרגישים מדובללים והם מזריקים מספיק סיפורי אברה קדברה , כדי לצפצף על הוראה מפורשת של רבי נחמן.
עוד דוגמא?
ב"כוכבי אור" בפרק ו' באגדות וסיפורים , כתוב שמוהרנ"ת אמר שאסור לדבר נגד הממשלה, כיוון שהיא מייצגת את רצון השם בעולם.
נסה לספר את זה לחברים שלי במאה שערים והם ימציאו לך עשרות סיבות לעובדה שהם מצפצפים על רבי נתן ומלקקים לסאטמרים.
בקיצור, הבנו כאן את ליקוטי הלכות.
לילה לפני השיעור  ההוא הייתי בקבר יוסף הצדיק.
בניגוד לדעה הרווחת, אני לא מגיע לשם בגלל כל הבנות הנחמדות שנמצאות באוטובוס. למעשה , ההסעה שבה הייתי הפעם הייתה מלאה בנשות טאליבן מירושלים. נראה לכם שהיה נחמד?
מצד שני , זה בהחלט נתן לי השראה לתפילה על הציון.
"ריבונו של עולם " כך אמרתי "אני אדם שבהחלט מתאים לו לבלות את לילותיו בקוקטיילים של גריל אסייתי על יאכטות מפוארות , שעוגנות מול הריווירה על רקע קונצרט של ויואלדי והנה אני עומד כאן בחברת טליבניות , נוער הגבעות וספסרי פיצוחים מאור יהודה. יהי רצון מלפניך ריבון העולמים , שבזכות מסירות הנפש שעשיתי כדי להגיע ליוסף הצדיק , תעשה איתי חסד ותנחיל לי את החיים שאני אמור לחיות , כלומר יותר מטבח גורמה יפני ופחות טרמפיסטים מצומת תפוח לעימנואל , אמן ואמן."

חוף האינרציה

ביום שישי הייתי בחוף הנפרד בהרצליה. היו שם המון חרדים וגם נשים עם ביקיני. אחר כך קראתי במקומון של בני ברק שרק בשבוע הבא יהפכו את החוף לנפרד באמת. מה שזה אומר , זה שהביקיניות היו שם בגלל שזה לא חוף נפרד והחרדים היו שם, בגלל שהם רגילים שזה החוף שלהם.

בקיצור , כולנו יכולים להסתדר ביחד אם רק נפסיק לעשות עניין משטויות.

 

לילה טוב.

נפילת הסמרטוטים


מי שלצערו ולבושת אימו שהה בראש החודש האחרון ברחבת הכותל המערבי , בתפילה החגיגית שערכו שם הרב ברלנד וישיבת "שובו בנים", ראה מן הסתם את עשרות הנשים שהגיעו לאירוע ,בסמרטוטים שחורים לראשן, חלקן גם מצויידות במדי טאליבן מלאים.

אז למי שטעה וחשב חלחלה שלאופנה הפרימיטיבית והמגעילה הזו, יש איזשהו קשר ליהדות ,באנו להציג את תמונת משפחת יוסף הצעירה  כפי שצולמה מתישהו בתחילת המאה ה20 .  כמו שניתן לראות, הרבנית מרגלית יוסף לובשת מטפחת ומגלה את שערה ע"פ מה שכתוב בשולחן ערוך:

"לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש" אבן העזר כא:ב

לעומת זאת, הסמרטוטיות השחורות של "שובו בנים" , עוברות על דברי השולחן הערוך ביורה דעה סעיף קע"ח , א "אין הולכין בחוקות הגויים ולא מדמין להם ולא לובשים מלבושיהם".

נכון שאין זה ממנהגינו לעסוק בהלכה, אבל הפיתוי להעליב את חובשות הסמרטוטים המגעילים פשוט חזק מדי ולמי שיגיד בטעות "אבל הרב ברלנד אמר" , נזכיר שקודם כל הרב ברלנד לא אמר ומעבר לזה, נוכל לברר את הדברים אצל הרב ברלנד בעצמו ברגע ששוב יברח מכילאו.

המשך שבוע מצויין.