שמחתי באומרים לי


בסוף השבוע הזה התגלגל לידי הגיליון "אוצרות", עלון שבועי תורני שיוצא לאור על ידי חסידי ברסלב מפלג השול בבית שמש.
אני מתאר לעצמי שרוב הציבור הקדוש שנמנה על קוראי, מכיר את חסידות ברסלב מהבלוג הזה במקרה הטוב, או מהמאמרים המפגרים שמתפרסמים ב"מקור ראשון" במקרה הגרוע.

זה אומר שאין לכם ממש מושג בטופולוגיה של חסידות ברסלב וזה לגמרי לא באשמתכם , אלא באשמתי , כי אני מעדיף לכתוב על דוגמניות וסרטי טראש, מאשר לנהל כאן דיונים עמוקים ורציניים. אפרופו טראש, יש מוצלחים מ"פיראנה 3DD", כמו "סאקר פאנץ'"

לדוגמא, שמוכיח לנו שניתן לעשות סרטים פסיכים לגמרי ועשירי תקציב, בלי שיניים מתקתקות בכל מקום.

בכל מקרה, חסידות ברסלב, פלגים רבים לה. חלקם מוכרים יותר כמו "שובו בנים" והברסלבים של יבניאל וחלקם מוכרים פחות כמו "תיקון המידות" של הרב שובלי, או תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר, שליט"א.
כך או כך, הפלג הכי שווה והכי נחשב בחסידות ברסלב זה פלג השול, הוא גם הכי גדול, חוץ מהננחים. בעיקרון, פלג השול מורכב מתלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב החסיד לוי יצחק בנדר זצ"ל והוא נקרא על שמו של "השול", קרי, בית הכנסת של ברסלב במאה שערים, בו התפלל הרב בנדר מאז עלה ארצה בשנת 1949.
נכון, ישנם תלמידים של הרב בנדר, שהקימו לעצמם פלגים נפרדים בברסלב , כמו הרב ארוש, הרב בזנסון והרב ברלנד, אבל הם בעיקר בעיקר מתעסקים עם בעלי תשובה. רוב חסידי ברסלב המקוריים, החרדיים והאשכנזים, נשארו בפלג השול ולא הצטרפו לפלגים החדשים.
כאלו ישנם מעט מאוד. באמצע שנות השישים היו אולי 80 משפחות, מצד שני, במשך השנים הרבה אנשים התגנבו לתוך פלג השול בלילה ובבוקר טענו, שהם נולדו שם. ככה זה עם הצלחות.

יש כאלו בברסלב שטוענים, שפלג השול הוא שמרני ומקובע ומכאניסטי וקפוא וכן הלאה. זו טענה שמקורה בחוסר הבנה בתורת ברסלב. הקולות האותנטיים, הנועזים והמקוריים בחסידות ברסלב, בדרך כלל מקורם בשול. האנשים האלו לא רוקדים על גגות של טרנספורטרים וגם לא מסתננים לקבר יוסף בשלוש בלילה, אבל הם דווקא כן מתבודדים, ומנסים להתפלל בכוח ואפילו מנסים לפענח את הכתבים של רבי נחמן ורבי נתן, במקום לחשש ליד באסטות של דיסקים ולספר מעשיות הוקוס ופוקוס.

אני יכול להבטיח לכם דבר אחד, אילו היו לי תוכניות להיות חרדי שחור מאנשי הבד"ץ, אם הייתי רוצה להקפיד בקלות ובחמורות, אילו היו לי תוכניות לוותר על קולנוע ומוסיקה וגיליונות של Burda, או אז בטוח הייתי שט במורד הזרם ומתגנב גם אני בלילה לתוך פלג השול ובבוקר הייתי תופס פוזה על המדרגות ליד חנות ברסלב ברחוב מאה שערים 110, כשאני מוצץ פאה, מחטט באף ומעיין ב"אוצרות", כמובן, בזמן ש"שולחן ערוך הבהיר" נעוץ תחת בית שחיי.

טוב, אני מאוד אוהב לזפזפ בין הדתות אבל אדיקות ומחוייבות הן לא בדיוק הקטע שלי. לא תמצאו אותי בסדנאות זאזן של שבוע, למרות שבמקרים מסויימים, אין ספק שכזה תרגול מאוד יועיל.
החבר'ה מפלג השול,  לפחות חלקם, גם עוסקים בתרגולים מצויינים. הם קמים חצות, מתבודדים, טובלים במיקווה וכמובן לומדים ומשננים את ספרי ברסלב ונעזרים גם בגדולי הרבנים החסידיים.
הגיליון הזה של של "אוצרות" שהוציאו אנשי השול בבית שמש,, הוא באמת חגיגה לחובבי חסידות ברסלב. יש שם מובאות מספרי ברסלב שונים, פיתוח של רעיונות ברסלבים הלכה למעשה, סיפורים חסידיים והקטע שאני הכי אוהב הוא תיאור ריאליסטי של דמויות היסטוריות שקשורות לחסידות ברסלב, כי דרך התיאור אנחנו באמת יכולים ללמוד על המבנה וההתנהלות של הציווילזציה הברסלבית בתמורות הזמן.

יש אנשים שחושבים שהם מבינים גדולים בחסידות ברסלב, כי הם קראו את "בגן התאונה" והלכו לשיעורים של ארז משה דורון במרכז "שמיים" ועשו שבת מוסיקלית בקאדיתא או בליפתא עם גדי יהודה שפיצלר ולהקת מניפות האור. ומה שהם חושבים על ההיסטוריה של ברסלב זה שפעם היה רבי נחמן ואחריו בא רבי נתן ואז הגויים סגרו את הציון עד שהרב ברלנד פתח אותו.
כמובן שלחסידות ברסלב ישנה היסטוריה ארוכה, מסועפת וחשובה, כיוון שחסידי ברסלב היו בדרך כלל בודדים, בדרך כלל פעלו בניתוק מהחברה והסביבה שלהם ולכן אנחנו יכולים ללמוד הרבה מאוד ממהתקשרות שלהם לצדיק.
הם אותם חסידים עתיקים, שכבשו ברגליהם את תורת רבינו במשך מאה ושישים שנים מאוד גועשות, מהווים אוצר בלום של טכניקות, של ידע, של מודעות והתייחסות לעולם ולמציאות.
העניין הוא שרוב האנשים, גם אלו שמשתתפים בכל השבתות והולכים לכל הסדנאות, לא יודעים בכלל על קיומם.
לכן אני מאוד שמח על "אוצרות", הוא באמת אוצר בלום.
השבוע ראיתי שם את הציטוט הבא:

אין לחשוש ממאמץ בעבודת השם

אלא רק מתחושת הגאות הנובעת ממנו

אני לא הכרתי את הציטוט הזה , אבל הוא מאוד הזכיר לי את אושו ב"כשהנעל מתאימה", שאמר "קל זה נכון, נכון זה קל" והוא מסביר לנו שאסור לנו להתאמץ, כי כל מאמץ שלנו יוצר לנו עוד אגו, עוד תחושת חשיבות, שהיא מין אנרגיה זרה שאנחנו צורכים ורוצים לצרוך והיא מונעת מאיתנו להתחבר אל האנרגיה האמיתית.

נראה שרבי נחמן הכיר את התופעה ואף הזהיר מפניה, אבל המסקנה שהוא הגיע אליה, לא הייתה אותה המסקנה של אושו וצ'ואנג צה, שבחרו בהעדר פעולה. רבינו דווקא עודד את עבודת השם ואת המתאמצים לעבוד את השם, כל אחד לפי דרכו וטעמו.
כשראיתי את הציטוט, קיוויתי שיש בו יותר מרק התחזקות, אז פניתי לעורך של "אוצרות" וביקשתי את המקור המדוייק.

העורך הינו בחור בשם נתן אנשין, שאבותיו היו חסידי ברסלב איומים ונוראים בראשית המאה העשרים. הוא שלח לי את הציטוט המדוייק שעליו הוא הסתמך:

אמר: שמקוה אינה מזקת כלל, והדאקטיר שיאמר לו, שמקוה מזקת, אינו דאקטיר כלל. אדרבה, טבילת מקוה טובה מאד לבריאות הגוף, כי יש נקבים קטנים הרבה בגופו של אדם והם נקבי הזעה, שדרך שם יוצא הזעה מן האדם, והם צריכין לפתח, כי אם נסתמין נקבי הזעה יוכל לחלש ולפל לחלשה, חס ושלום, ועל – ידי טבילה במים נפתחין נקבי הזעה, וזה טוב מאד לבריאות הגוף. רק שלא יהיו המים קרים ביותר, כי אז מיא מטרשי להנקבים הנ"ל, אבל כשאין המים קרים מאד, אזי הטבילה בהם טובה מאד:

גם כבר מבאר, שאין העבודות וסגופים, שקורין האריוואני, מזיקים כלל, ומי שמזיק לו העבודה והסגופים, זהו רק מחמת גדלות:

ליקוטי תנינא קכ"ג

מה שאני הבנתי מהקטע הזה, היה דבר מאוד חשוב. הבנתי שרבי נחמן לא רק מבין שהמאמץ יוצר גאווה. הוא גם יודע להגיד לנו מהי הדרך לפיתרון והוא למעשה מקדים רפואה למכה, כשבתחילת הקטע הוא כבר מספר לנו על המקווה.

האם הטבילה במקווה באמת מונעת את הגאווה?
במידה רבה כן.
אומר לנו הטאו טה צ'ינג שהמים תמיד משפילים את עצמם ולפיכך הם קרובים לטאו יותר מכל דבר אחר. כאשר אנו טובלים במים, חלק מהמשמעות שלהם דבקה בנו, אותה משמעות שגורמת להם לעבור תמיד ממקום גבוה למקום נמוך.
אני יכול לראות את זה על עצמי. אחרי הטבילה אני הרבה יותר סבלן וסובלן לאנשים שמעצבנים אותי ויש לזה סיבה. המים שתמיד מתפשטים לצדדים, תמיד יוצרים מכנה משותף, תמיד ממלאים את כל החוסרים ואת כל החללים, הם אותם המים שיורדים מן השמים ומפרים את האדמה.

מצד שני, המים אינם שיטחיים.
מתחת לפניהם ישנן תהומות נצחיות, ישנם עומקים , טמונים אוצרות.
זוהי חסידות ברסלב, זוהי תורת רבינו. מים, מים עמוקים.

ולמשתינים אל תהי תקווה


למען ההגינות , אני חייב לציין שאין זה המקום או המדור לבקר את ביטאון החרדלים "בשבע".
העיתון ההוא יוצא לאור באדיבות הרבנית מלמד שהיא אישה בעלת זכויות רבות ופעילות ציבורית ברוכה וענפה והעיתון עצמו משרת את קוראיו בנאמנות לא פחותה מזו של עיתונים מגזריים אחרים , שאין לי איתם דבר וחצי דבר ואין סיבה שאני אכתוב עליהם מטוב עד רע.
אבל מה שמשך את תשומת ליבי בגיליון האחרון של "בשבע" , הייתה המודעה הזו , שאמורה להיות קשורה לחסידות ברסלב, ולפיכך היא מעיניינינו.
ובכן זו המודעה,

ובכן, למי שמתקשה להבין את משוגות הגרפיקאי , אני אתן הסבר על המודעה. הרב קוק מופיע כשמש העמים , מתחתיו תמונת ננח מטומטם בהשתוללות ואי אלו קישקושי נחמן מאומן זוהרים, כנראה בתור אמצעי לזהירות בדרכים. השבת עצמה מתמקרדת בהופעת הרב הגדול "אופס אני גומר" אביתר בנאי ומאן דהו איתמר אלדר, שבדרך כלל מלמד בישיבת ההסדר אור עציון. מי שלא יסתפק במופע אומנותי , יוכל לשמוע הרצאות מסוללה נכבדה של מרצים מהוללים בתוכם הרב יהושע שפירא שליט"א , שהוא שכן מצויין ואדם משכמו ומעלה והלוואי שהוא היה ממקורבי רבינו, אלא שהוא דווקא נימנה על המתנגדים הבולטים לנסיעה לאומן ולכן לא ברור לי איך זה שהוא משתתף בשבת שעיניינה רבי נחמן.
עוד משתתף בשבת המקסימה שנקראת "אורות תשובה ונקודה טובה" , מין מחזיר בתשובה משונה , חובב  תיאוריות קונספירציה בשם הרב דניאל סטבסקי וגם אחד עמית קדם, שכותב ב"אדרבה" .

מה מפריע לי בכל הסיפור הזה? שככה מוכרים את חסידות ברסלב לאספסוף. כאילו מי שמיצג את חסידות ברסלב, זה המטורללים שקופצים במצתים, או אביתר בנאי או כל מיני אנשים שמתעסקים בשיווק חבילות תשובה למכנה המשותף הנמוך והקשר שלהם אל הנחל הנובע, הוא שהם מסוג הטיפוסים שבאים לבריכה כדי להשתין.

אני לא כולל בזה את הרב שפירא , שהוא מנהיג דתי דגול , באמת משיכמו ומעלה ואני רק רוצה להאמין שהוא לא בדיוק באיזו חברה הוא הולך להעביר את השבת.

אפרופו אנשים שכותבים באדרבה, קשה לי לוותר על האיזכור של עודד מזרחי , שפירסם השבוע ב"בשבע" סיפור מעורר פלצות על משפחת מתנחלים שוויתרה על טיול בסביבה "של מראות לא צנועים" ובתמורה אבי המשפחה , מצא את משקפיו אחרי שנכנס עם ילדיו לים סוער עם דגל שחור. אין לי מה להלין על המסרים החינוכיים שמקובלים על קוראי "בשבע" , אבל שוב מדובר על אדם שכותב גם ב"אדרבה" ואז מה אם ישנם שם כותבים גרועים יותר.

טוב, אנחנו סתם מתעסקים בשטויות , כשראש השנה קרב ובאוזנינו מהדהדת צעקתו של רבי נחמן "איש בל ייעדר". חשוב להגיע לאומן בראש השנה. גם ביתר השנה חשוב להגיע, אבל ראש השנה עולה על הכל.

תאמינו לי שאני מכיר את כל הבעיות , הטיסות מגעילות , והמגורים יקרים ולא נעימים ומסתובבים שם טיפוסים מפוקפקים וכן הלאה. אני יודע הכל, אני מהראשונים שצווחים על העיניינים האלו ואני חושב שאסור לשתוק ושצריך להוקיע את העארסים האלימים ואת מוכרי המזסון הגנבים והחמדנים ואת סוכני הנסיעות השקרנים , באמת אשפת אדם , הטוב שבהם לים.

עם כל זה, היתרון הרוחני שיש לעליה לרגל לאומן בראש השנה, הוא דבר שאסור לזלזל בו. הוא יכול לשנות חיים שלמים, לבצע העתקה של הנשמה למסילתה הנכונה.

ישנם אנשים שתמורת יותר מדי כסף , נותנים לכם את כל החבילה. זאת אומרת גם טיסה, גם לינה, גם אוכל. יובל דיין עושה את זה בטוח , גם "לב הדברים" לדעתי ויש עוד כמה. זה עולה הרבה , אבל אין השקעה יותר טובה , זו באמת השקעה בעתיד בטוח.

אתם לא חייבים לאהוב את האנשים האלו או להתחבר אליהם. גם להם זה לא אכפת, אתם מקבלים מהם שירות שהם מספקים ואני יכול להגיד לכם שיש אנשים שאני מכיר שנסעו עם יובל דיין בשנה שעברה ומאוד נהנו.

לא שהם ננחים כמו יובל , אבל זה לא משנה . אחרי שתגיעו לאומן תוכלו לשמוע שיעורים אצל כל מיני רבנים. הרב ברודי הוא מדהים , הרב טייכנר מוצלח מאוד , אפילו הרב ברנר נתן שם שיחה בשנה שעברה. שווה.

דבר אחרון,

כמו כל העולם הנאור אני מחכה לראות את הגרסה הקולנועית החדשה של זיכרון גורלי. האם יש סיכוי שמישהו יתעלה על הרפתקאות ארנולד שוורצנגר ושרון סטון במאדים?

שבוע טוב!

נפילת האורתודוקסיה


אני קורא את פרסיקו הרבה ויש אצלו קטע שחוזר על עצמו כל שבוע או שבועיים שזה העניין של נפילת האורתודוקסיה. איך זה מתבטא אצל פרסיקו? בדרך כלל כשקם איזה מטומטם אקדמי מדופלם , או איזו ארכי פוסטמה עם מבטא ברוקלינאי מתגלגל ומוציאים ספר או מאמר תחת חסות מכון הרטמן , או ואן ליר או משרצת הפלצנות הישראלית לדמוקרטיה ובמאמר הזה מוכיחים , בעיקר לפי מאמרים קודמים מאותה הביצה , שהיהדות נעשית דמוקWאטית יותW ושההנהגה החWדית נחלשת ושישנם מגמות פלוראליסטיות אעלק אצל בוגרי ישיבות ההסדר ושאולפניסטיות מתחילות ללכת עם חוטיני (הפעם אני לא מצרף תמונה) והשד יודע מה.

באותו זמן מיותר בו מהללים ומתפעלים אצל פרסיקו מהמאמר המופלא , המבריק והנועז , נפתחת בהר נוף עוד ישיבה , שלושים קראוונים של נוער הגבכעות עולים על הקרקע ונשות הטאליבן מחליטות לצרף גם שלדות של מכונות כביסה לפריטי הלבוש היומיומיים שלהן.

ככה זה , מוצ'צ'ינוס , האורתודוקסיה לא הולכת ליפול בגלל שום ספר יהודי פמיניסטי  מאת פרופסור יהודית (Jowdy) שפילשמוק – קעקרמן – ואנונו – בלום ואנשי מכון הרטמן הם באמת כמו שאומרים עליהם , מין ניאו רפורמים שקופים למשתמש , שאפילו לא מצליחים לייצר רעש רקע ראוי לשמו.

מצד שני , בפרפראזה על מה שאמר קונן הברברי בסרטו האחרון "גם אם זה לא מה שיפיל אותה , האורתודקסיה הולכת ליפול"

מה שיפיל אותה זה מזג האוויר או יותר נכון , החמסינים.

פעם עוד לא הבנתי למה , כל כך הרבה מזרוחניקים נהיו חילונים, אבל אחרי השבת האחרונה הבנתי את הכל. כל דקה שאתה מסתובבבמכנסי הבד הכהות ובחולצה הלבנה המסמורטטת , בזמן שהשמש נותנת בראש, אתה מבין עד כמה שאתה חי בטעות , הוריך חיים בטעות , כל הרבנים מאז אליהו הנביא שהסתובב בתחתונים חיים בטעות והמקום היחיד שבו צריכים להיות בשבת בבוקר זה בים.

לחרדים בקטע הזה, יש יתרון משמעותי על המזרוחניקים , קודם כל הם הולכים למקווה בשבת בבוקר , שזה עוזר מאוד ודבר שני , הם באמת מאמינים בגהנום ואמונה בגהנום היא מסוג הדברים שבהחלט עוזר בהתמודדות עם החמסין.

עם כל זה אני בטוח שלא מעט חרדים גם כן נפרדו מהמסורת, בזכות הויה דולורזה חזרה מבית הכנסת בשבת לפני הצהריים.

עד כאן?

רוצים דוגמא מהחיים?
בנו אצלנו ברמת גן בריכת שחיה. לא משהו יוצא מגדר הרגיל, בריכה , אתם יודעים , מים, מציל כסאות נוח , עשרה אחוז הנחה למי שקונה כרטיסיה. אתם לא מסוגלים לתפוס , לאיזה קריזה זה הכניס את הקהילה הדתית.
לא שמכרו שם חזיר, חלילה ולא שניגנו שם דיסקו בליל שבת. סתם בריכה ובכל זאת רצו הרבנים של רמת גן והתחננו לפני ראש העיר שידאג לזה שיקיפו את הבריכה בגדר אטומה. הם לא מסוגלים לראות את זה.
יעברו שם ילדים דתיים, עטופים בתלבושת שבת ובשפשפת , בזמן שקרני השמש חובטות באספלט המתבשל ויראו מעבר לגדר ילדים שמשפריצים מים וצוללים ומהר מאוד הם יבינו מי כאן העם הנבחר ואת מי אלוהים אוהב.

אז מה שחשבתי , זה להקים מניין אמפיבי.
צריך למצוא בריכה , אפילו בריכה רגילה שלא פותחים אותה מוקדם , לשים שם סירה מתנפחת בתור ארון קודש , ומין מצוף משולש שיהיה הבימה ולייצר סידורים עמידים למים שזו ממש לא בעיה , אפשר פשוט להדפיס את התפילה על שקפים כאלו וזהו זה, להתפלל במים. אין עם זה שום בעיה הלכתית , בדקתי . רק בים אסור לשחות אבל בריכה זו לא בעיה , מה ההבדל בינה לבין המקוואות האלו שגדולי הפנאטים משכשכים בהם לפני ויתיקין? אין שום בעיה.
ואתם יודעים מה? אחרי שעתיים של תפילה אמפיבית , אפשר בשקט לאכול את הצ'ולנט ולחרופ את סעודה שלישית , באחריות.

יאללה , קצת ברסלב , כי ברך אותי הרב ברנר לפני שבועיים שאני אזכה להפיץ יראת שמיים אמיתית.
זוכרים את פרשת המרגלים? היה עכשיו בפרשת השבוע. הרי למדנו שהמרגלים היו רבנים וחכמים והיו להם סיבות מאוד טובות להוציא את דיבת הארץ.
נשאלת השאלת השאלה , איך שיהושע לא נכנע להם? הוא היה ביחד עם כלב וכל היתר היו נגדו והם היו נשיאים וחזקים וחשובים. לפי כל קנה מידה, יהושע וכלב היו צריכים היו לישר קו עם הרוב.
אז מה הקטע כאן? יהושע היה מקושר לצדיק. היה מקושר למשה רבינו כי על יהושע נכתב "לא ימש מתוך האוהל" וגם כלב היה מקושר לצדיקים כיוון שהוא הלך להשתטח במערת המכפלה.
בקיצור בזכות שהיון מקושרים לצדיק יהושע וכלב יכלו לעמוד נגד כל הדור ההוא והם ראו איך כולם מתו ורק הם נכנסו לארץ.
אותו דבר איתנו , אם נהיה מקושרים לצדיקים , גם אנחנו את כל החשובים והמפורסמים מתים במדבר ורק אותנו יכניסו פנימה.

ליל מנוחה!

אלוהים שונא פאנאטים


להרבה אנשים אין מושג איך נראה אורח חיים רוחני.

זה מובן, כי הרי אתה לא יכול לראות את זה בטלביזיה. כאילו בסדר, יש מצב שיראו לכם איזה נזיר בודהיסטי שיושב ויגידו לכם "הוא שקוע במדיטציה רוחנית עמוקה." אבל מה הוא עושה שם באמת? גם אתם יכולים לבת כמוהו ואם תעשו את זה מקסימום , תתחילו להתגרד , אז מה עובר עליו ? מה הוא מרגיש?

רוב האנשים לא יודעים.  הם יראו את התוכנית ואז יגלו שהנזיר הבודהיסטי יגיע לארץ מתישהו לפני ראש השנה ויתן שיעור אחד לדוברי טיבטית לא בפתח תקווה ולא בנס ציונה ,אלא באיזה חור בגליל התחתון שנקרא קיבוץ "אחווה" או קבוצת "יחד" והGPS שלכם פשוט לא יכיר אותו.

אז תגידו לעצמכם, "לא נורא , ממילא אנחנו לא דוברי טיבטית שוטפת" ותלכו להרשם לקורס יוגה בקאנטרי קלאב  ותגלו שהמדריכה שלכם , היא המורה להתעמלות של בן דודכם הצעיר בתיכון, שהגיעה לשם כדי לדפוק חלטורה. גם זה בסדר, זה לא שדפקו אתכם, חלילה וחס, הקורס מורים ליוגה שעברה המדריכה המורתית הזו, הוא אותו קורס שעברה המדריכה עם הנזם באף והטבעות על הזרת במרכז "יוגה שיווננזה-בוננזה-צ'ינצי'לנטרה" שממוקם אי שם בקאסבה של ההומואים בתל אביב והרבה אנשים נפלו בעניין הזה ,כלומר, לא שחלילה הפכו להיות הומואים, אלא שהגיעו למקומות המגעילים האלו בלי החניה, רק כדי לגלות שהיוגה שם היא כמו היוגה של הקאנטריקלאב, רק בלי מקלחת נורמאלית ופינת קפה.

בסדר,  אז אתם עושים יוגה שבוע שבועיים, שנתיים (אני עשיתי שבע שנים מתוכן שנתיים אצל קרציון בעצמו) ומבינים שחיים רוחניים שקשור לעמידה על המרפקים ולשירירים הטבעתיים במיוחד שהמדריכה שלכם היא מורה להתעמלות שצועקת "עוד טיפטיפונת מתיחה ועכשיו נשחרר את הצ'אקרות."

ואי , איזו הקדמה ולא דיברנו בכלל על רוחניות.

אז ככה, השבת יצא לי לקיים את כל ההמלצות של הרב ברנר קרי ,קראתי המון זוהר ואכלתי סעודה שלישית אחרי תפילת מנחה ואפילו בהשגחה פרטית יצא לי להתפלל במניין, למרות שאלו היו מעזרוחניקים ותפילה של מיזרוחניקים, זה בערך כמו יוגה בקאנטריקלאב. לא שאני בא לתפוס כאן תחת על המיזרוחניקים, חלילה , הם מתפללים כל יום ואני אולי יוצא לי פעמיים בחודש, אבל אני פוגש חסידי ברסלב אמיתיים ואני רואה אותם אומרים "שמע ישראל" וזה עולם אחר. הם לא מתנדנדים כמו הסדרניק שטוף הורמונים , הם מבועתים , הם בפאניקה מגדולת המעמד. אני לא מדבר על הרב ברנר ,שמי שזכה לראות אותו אומר קדיש, כבר יכול לפטור את עצמו מ"כל נדרי" את שנת אלפיים שלושים ושבע. סתם חסידים עובדי השם שאומרים קריאת שמע זה משהו אנרגטי, זה לא פשוט.

שוב גלשתי,

הקיצר השבת , שמרתי על הילדים שעתיים וחצי בגינה, עד שאשתי הגיעה ואמרה לי "לך לנוח". בדרך הביתה פגשתי מישהו שאמר לי שהם מתפללים עכשיו, אז הצטרפתי אליו למנחה ומשם רצתי הביתה , עשיתי סעודה שלישית מלחם , חומוס וחמוצים ולא שרתי "בני היכלא", כי את המזמור הזה אפשר לשיר רק כשאוכלים סעודה שלישית במניין ,למי שלא ידע.

את ברכת המזון כבר סיימתי לברך במיטה ואחרי כמה עמודים של טרי פראצ'ט כבר שקעתי לתוך שנת שבת בצהריים.

טוב, "השינה השניה" של שבת היא עניין משמעותי. המקובלים מדברים עליה כל הזמן. האר"י אמר שהשינה הזו היא אמצעי הלימוד המועדף עליו ובזכותה הגיעה לסתרי סתרים , יש גם אחרים שתלו בה סגולות. אני יודע דבר אחד, בשינה הזאת אני זוכר חלומות.

אז מה שאני זוכר מהחלום היה ככה, אני יושב באיזה משרד ומנהל תכתובת עירנית עם אחד המדענים האהובים עלי באיזשהו נושא של תכונות סטטיסטיות של חומרים. הכל נראה שליו ורגוע ואז פתאום בום , אני פתאום יושב בתוך רכב דוהר , במין עיר עתידית הרוסה ,בסגנון הסרט "חתיכה דוקרנית" של פאמלה אנדרסון , במושב לידי מצטנפת בחורה בחליפת ג'ינס קצוצה ושנינו נמלטים מכנופיית פשע שיורה עלינו  באיזה מתקן לייזר חדיש.

הדבר ששמעתי זה את הילדים שלי צועקים "אבא הבדלה!".

באמת היה כבר חושך והגיע הזמן להתחיל את השבוע וככה באמת נראים חיים רוחניים.

אתה מרגיש את הדברים , אפילו שאתה לא מנסה שום דבר ובמקרה דנן, נמצא בחוסר הכרה.

המיינד שלי , שהוא למעשה ,הבמאי של החלומות , מצא דרך להגיד לי "נגמרו לך תוספי הנשמה המיוחדים ואתה חוזר לשגרה".

שבוע טוב שיהיה בכל מקרה.

פרסומת קצרה לסיום

ארגון בשם "כאן ועכשיו" סיפר לי שהם מארגנים סדנת "פריימל פילינגס" עם המדריכה פוג'ה לאפ בערך באמצע אפריל. אני לא מכיר את "כאן ועכשיו" , ואני בטוח שהם אנשים נפלאים עם כוונות טובות, אבל בסדנה הייתי וזו סדנה מדהימה ופוג'ה היא בדיוק המורה שהייתם רוצים  לידכם כשאתם עוברים תהליך נפשי. היא לא מקשקשת בקומקום והיא לא ילדה מתלהבת. היא מקצוענית ופרפקציוניסטית והיא תביא אתכם לטרנספורמציה.

עכשיו , אל תשאלו אותי שאלות דביליות בסגנון "
האם האוכל שם בהכשר בד"צ" . אני לא יודע ולא מעניין אותי ועדיף שתעשו משהו עם החיים שלכם במקום לחפש תירוצים למה להשאר פוסטמות.

הייתי בסדנה הזאת והיה פשוט מדהים, בזכותה הגעתי לברסלב , למרות שזה סיפור נפרד.

יאללה , שבוע טוב , חודש טוב, גמר חתימה טובה והרבה אהבה.