העבודה האמיתית


שבוע טוב, מתוקות ומתוקים, אהובות ואהובים, ניצוצות ומנצנצים.
מי יתן וישפיע לכם ריבונו של עולם רוב שפע וברכות, עליכם ועל בני ביתכם ועל כל ישראל ואימרו אמן.
היום אני רוצה לספר לכם סיפור.
סיפור אפל.

לפני הרבה הרבה הרבה שנים, האזור הזה של מזרח רמת גן, היה ארץ אוכלת יושביה.
זה היה מעוז של אלימות ופשע, בקתות אפלות וסימטאות מזוהמות.
כאן, הסתובבו ביריונים, גובי חסות, סרסורי זונות ורוצחים שכירים.
כאן אזרחים פשוטים היו נועלים כל חלון וכל דלת בביתם עם רדת ערב, או שניסו להגר ולהסתלק מהמקום הרע הזה.
בכל היה כאן, בתי בושת, הימורים פיראטיים, מכוניות תופת, חיסולים באמצע היום.
זו היתה בירת הרשע של גוש דן ומכאן הוטלו פחד וטרור לכל רחבי ישראל.

גם לאזור הזה, האומלל והאלים, היה מרכז.
לא מרכז מסחרי, או מרכז קהילתי, אלא מרכז רוע.
בין מגרש הכדורגל של רמת עמידר ובין רחוב נגבה, ממש מול בית הקברות הישן של בני ברק, שכן פרדס, פרדס נטוש, פרדס אפל.
הפרדס היה המוקד של כל הפעילות הבלתי חוקית שבסביבה. שם התרחשו דברים, איומים מדי, אפילו בשביל הרחובות הפרועים שמסביבו.
אפילו באור היום, איש לא העז להתקרב אל הפרדס ובלילה נשמעו בו קולות איומים, צריחות, צעקות, יריות ומי יודע מה עוד.
כך האפלה רחשה מסביב לליבה השחור, לפעמים מתרחבת, לפעמים מתכווצת, אך תמיד חיה, נושמת ונושפת רעל.

 

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי.

(אני מת על הפסוק הזה במגילת אסתר, למרות שאני לא סובל את פורים ולא את המגילה ולא את גיבוריה, חוץ מושתי, שהיא בסדר.)

אז ככה, באותם ימים, בערך לפני שלושים שנה, היה מתגורר בבני ברקק, חסיד ברסלב צעיר.
הוא היה צנוע, מנומס ונחבא אל הכלים ואת תורת רבינו הקדוש הוא למד אצל הרב הצדיק שמחה בר לב שליט"א, אחרון תלמידיו של רבי אברהם שטרנהארץ, נינו של רבי נתן מנמירוב, תלמידו של רבי נחמן בן פיגא, זיכרונו יגן על כולנו.

אותו חסיד צעיר, היה עובד השם בסתר ובגלוי וכל שאיפתו הייתה הידבקות בצדיק האמת ובעצותיו הקדושות והיה החסיד הצעיר עמל בתורה ברוב עוז ובקושי הפסיק בשביל לאכול או בשביל לישון.
וכמובן, שיותר מכל, רצה אותו חסיד להתקדם ולהתעלות בהנהגת ההתבודדות, אותה הזכיר הצדיק פעמים רבות בכתביו ואמר עליה שהיא המעלה הגדולה מהכל.
ולפיכך, החסיד הצעיר קיים את מנהג חסידי ברסלב, והתבודד מדי לילה במשך שעה תמימה, ושפך ליבו לפני הקדוש ברוך הוא וקרא ובכה והתחנן שיקרב אותו לעבודת השם ולדרך החסידות.
ולא זו בלבד שהוא עשה את כל זה, אלא שאת ההתבודדויות שלו, קיים באופן קבוע, דיקא באותו הפרדס מטיל האימה.
סודות רבים טמונים, בין השנים שחלפו.
צללים ואורות מרקדים על פני האדמה, קיץ וחורף חולפים, חולמים ומתחלפים.
רב הנסתר על הגלוי, רב הנשכח על הנזכר.
מי יודע מה התרחש שם, בפרדס החשוך?
מי יודע מה הלם בעיניו של אותו עובד השם, צעיר ועשוי ללא חת?
אין לי מושג. הזמן דהר ונס, שנות השמונים הפכו לשנות התישעים והמילניום התקרב.
רבים מהחיים אז, גוועו ונשכחו.
רבים נדדו ומתו בניכר.
גם הצעיר נדד, מבני ברק לירושלים ומירושלים לקרית ספר ושוב לירושלים
ותמיד כשהיה נודד היה מלמד. כוללים נפתחו, דיסקים הוקלטו, תלמידים החלו להופיע, בהתחלה בטיפטוף ואחר כך בזרם הולך ומתחזק.
בסופו של דבר, הציפה הרשת כל העולם והוקם ערוץ מיוחד ביוטיוב והתלמידים יכלו לראות את הרב הנערץ, מכל מקום ברחבי העולם.
אלא שכל השיעורים וההרצאות והספרים ועשרות אלפי התקליטורים, כל אלו היו רק העטיפה, רק תוצרי לוואי.
העבודה האמיתית התרחשה במקום אחר, שכן הפרדס נעלם.
יום אחד עלו הדחפורים ועקרו את העצים המתים והרקובים.
השכנים הנצחים בבית הקברות הבני ברקי, כמעט והתעורו מרעש מכונות החפירה ויציקות הבטון.
מנופי ענק התרוממו ודקרו את השחקים.
מגדלי ענק זקפו ראשם לגובה שלושים קומות, פארק ענק ניטע ובו מזרקות, מפלים, מתקני משחק ומתקני ספורט.
ערוגות פרחים ענקיות הזהיבו והפיצו ניחוח משכר.
בסופו של דבר, נבנה גם קניון חדיש ונוצץ ובו חנויות אופנה ובתי קפה ומכון כושר חדיש.
בריכת שחיה גם כן הוקמה, לצד החניה הצפונית.
עסקני בני ברק המושחתים הרימו קולם ביללה, כי הינה גילו מזימה למנוע מהחרדים להתפשט לתוך רמת גן.
אבל האמת היתה, כרגיל, בדיוק ההפך.
הבני ברקים הדירו את רגליהם מהאזור, כל זמן שהשתוללו שם האלימות והפשע.
אבל הפארק והקניון משכו אליהם את הבני ברקים ולאט לאט, התחילו הטובים, העשירים והמשכילים מתושבי העיר החרדית, החלו לגלות את המתנה שהוענקה להם.
הנשים החרדיות גילו את חלונות הראווה ואת ספריית הוידיאו.
הגברים החרדים גילו את חדר הכושר.

בנות הסמינרים של "בית יעקב" ערכו על הדשא את מסיבות יום ההולדת של ברגי ומלכי ופייגי.
וילדים חרדים מגודלי פאות, השתובבו בין המגלשות בחברת ילדות רמת גניות במכנסונים קצוצים ובחולצות ברבי.
עד שהוכשרו כמה בתי קפה ומסעדות ברחבה והיום, ניתן למצוא שם חסידים וחסידות, לצד סטודנטים וסטודנטיות, מזמינים ארוחות בוקר באמצע הלילה ממלצריות מקועקעות.
והשמחה רבה והשלום והשלווה שוכנים בין שתי הערים השכנות, כשם שכל הצמחים מטיבם, שואפים על האור והאור מטיבו תמיד מגרש את החושך.

וגם אנו לא הינו מכירים את הקשר, בין תחילת הסיפור לסופו, אלמלא שינו את שמו של הקניון לפני חודשיים בערך, וכך הוא מתנוסס לאור השמש העזה, וכך הוא מבהיק בלילות זוהרים, לתהילת עולם ולתפארת , של כל הנודדים בחושך, של כל המתבודדים באופל, של כל הבודדים הפוסעים בין הצללים ומשנים בתפילתם את המציאות.
ofer

 

מסך שחור


היי ערב טוב.
הכל בסדר? המון עניינים.
הזמינו אותי לחתונה אצל הרב בלוי? איזה קטע? אתם יודעים מי זה בלוי? המשפחה שהקימה את נטורי קרתא. היה עמרם בלוי, אחר כך אורי בלוי וכך הם פרו ורבו ואפילו הזמינו את הח"מ לחתונה.
מה אני אלבש? אולי אחד מאלו שמנסים כל הזמן לחקות את החסידים האשכנזים של מאה שערים, יואיל וישאיל לי קאפוטה?
הי ! שומעים אותי שם ב"חוט של חסד"? יש מצב לשטרימל לכמה שעות? אני אחזיר אותו משומש במצב טוב.
רגע!
איזה מפגר אני. הרי את "שובו בנים" סוגרים, סוף כל סוף, את הבניין עצמו הולכים למכור. אתם יודעים מה זה אומר? השוק יוצף בשטרימלים משומשים. לא שאני מתכוון לקנות, חלילה.
יש לי בבית מספיק מקומות מחבוא לג'וקים.
גועל נפש הבלוג הזה, אמנם עמדנו בהתחיבותינו להמנע מהוצאת דיבה בספירת העומר, אבל הנה הסתיו חלף לו והגפנים סמדר , מלאו קוץ ודרדר.
אנחנו סתם לועגים כאן לאנשים מסכנים, על זה שרע להם בחים והם רוצים להיות מישהו אחר. למה, לי זה לא קרה פעם שרציתי להיות מישהו אחר? טוב, האמת שאני לא בטוח. דרך המחשבה הזו, יותר מדי זרה לי.
אפרופו נטורי קרתא, הגיע אלי בחור ונתן לי חוברת זיבלית לגמרי על "גזרת הגיוס" וביקש ממני להעלות אותה לבלוג. לא היה לי לב להגיד לו שכאן אנחנו מתעסקים בחוברות מסוג שונה… אז הנה, אני אכניס כאן איזה עמוד מהחוברת הדבילית הזאת ואז אני אוכל להגיד לו שהבאתי את המידע לידיעת הציבור הרחב.עמלקמיצינו, נראה לי.
השבוע קרה לי דבר מדהים. הסעתי את אחד מצדיקי הדור מירושלים לבני ברק. במהלך הנסיעה, החלטתי לעשות מעשה חריג ולנסוע דרך רמת גן.

ברמת גן, יש הרבה דברים טובים. היא אחת הערים היותר מוצלחות לגור בהם, למרות שהיא מכוערת יותר מכל ההיפופוטמים בספארי שלה. אמרתי לעצמי, שלמרות כל יתרונותיה, מאוד יועיל לה שאני אעביר דרכה צדיק גדול באמת וזאת מכל מיני סיבות קבליות של רשימו וכן הלאה. במאמר מוסגר, אני אזכיר , שבזמן האחרון אני פולט כאן קבלה ברמות שהן מעל ומעבר למה שיודעים ראשי ישיבות הסדר מצויים. לא שאני מעמיד פנים שאני חכם יותר מהם, אני רחוק מזה, אבל אני פשוט מסתובב בחברה שמשתמשת כל הזמן בסלנג, או יותר נכון לומר, שאני נשוי לחברה כזו.

אז אני קודם כל מתנצל ואחר כך, אני מבטיח לתת כאן איזה פוסט הבהרה, או אולי אפילו איזה מונחון לביטויים קבליים נפוצים.
אז התכוונתי לקחת את הצדיק, דרך אלוף שדה, לרחוב הירדן ומשם, בן אליעזר הופך לחזון איש ומכניס אותנו למרכז בני ברק.
זו נשמעה תוכנית מצויינת, אלא שאיך שעליתי על המחלף, נזכרתי שבדיוק בכניסה לרמת גן ממחלף אלוף שדה, מוצבת טלביזיה ענקית שלא תנום ולא תישן.
כמובן שכולנו יודעים שטלביזיה זה מצויין. צריך טלביזיה, טלביזיה זה חשוב.
אולי לא לילדים קטנים, אבל בעיקרון, אין עם זה בעיה.
מצד שני, אני נוסע עם רב ממאה שערים, הוא יראה טלביזיה כזו ענקית, הוא יכול להבהל.
ממש לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אז אמרתי "השגחה פרטית" והמשכתי לנסוע.
אנחנו מתקרבים לצומת והנה אני רואה שהטלביזיה כבויה, מסך שחור.
אף פעם זה לא קרה ואני נוסע משם כבר שנים, אבל הנה, בעצמכם תראו.
track
לא ייאמן , הא?
מהמקרה הזה סוף סוף הבנתי מה הכוונה בלהיות מקושר לצדיק.
לא מספיק להציג. התודעה שלך צריכה להיות שם. אם אתה באמת חושב על הצדיק, על הרצון של הצדיק, על הדרך בה הצדיק רוצה להנהיג את העולם, דברים קורים.
זה לא הוקוס פוקוס, זה המבנה האמיתי של העולם. אלו חוקי הטבע הנסתרים.
טוב , רוצים לדעת איך היה בחתונה?

התבלבלתי, זה ההרצאה של הרב ברנר על דוד המלך.
הנה החתונה:

הנה הרב אורי בלוי
2013-05-30 21.44.05
אני יודע שאני צריך לדבר על הפתחים בחושך, אבל יאללה, פעם הבאה בעז"ה.

נפילת האורתודוקסיה


אני קורא את פרסיקו הרבה ויש אצלו קטע שחוזר על עצמו כל שבוע או שבועיים שזה העניין של נפילת האורתודוקסיה. איך זה מתבטא אצל פרסיקו? בדרך כלל כשקם איזה מטומטם אקדמי מדופלם , או איזו ארכי פוסטמה עם מבטא ברוקלינאי מתגלגל ומוציאים ספר או מאמר תחת חסות מכון הרטמן , או ואן ליר או משרצת הפלצנות הישראלית לדמוקרטיה ובמאמר הזה מוכיחים , בעיקר לפי מאמרים קודמים מאותה הביצה , שהיהדות נעשית דמוקWאטית יותW ושההנהגה החWדית נחלשת ושישנם מגמות פלוראליסטיות אעלק אצל בוגרי ישיבות ההסדר ושאולפניסטיות מתחילות ללכת עם חוטיני (הפעם אני לא מצרף תמונה) והשד יודע מה.

באותו זמן מיותר בו מהללים ומתפעלים אצל פרסיקו מהמאמר המופלא , המבריק והנועז , נפתחת בהר נוף עוד ישיבה , שלושים קראוונים של נוער הגבכעות עולים על הקרקע ונשות הטאליבן מחליטות לצרף גם שלדות של מכונות כביסה לפריטי הלבוש היומיומיים שלהן.

ככה זה , מוצ'צ'ינוס , האורתודוקסיה לא הולכת ליפול בגלל שום ספר יהודי פמיניסטי  מאת פרופסור יהודית (Jowdy) שפילשמוק – קעקרמן – ואנונו – בלום ואנשי מכון הרטמן הם באמת כמו שאומרים עליהם , מין ניאו רפורמים שקופים למשתמש , שאפילו לא מצליחים לייצר רעש רקע ראוי לשמו.

מצד שני , בפרפראזה על מה שאמר קונן הברברי בסרטו האחרון "גם אם זה לא מה שיפיל אותה , האורתודקסיה הולכת ליפול"

מה שיפיל אותה זה מזג האוויר או יותר נכון , החמסינים.

פעם עוד לא הבנתי למה , כל כך הרבה מזרוחניקים נהיו חילונים, אבל אחרי השבת האחרונה הבנתי את הכל. כל דקה שאתה מסתובבבמכנסי הבד הכהות ובחולצה הלבנה המסמורטטת , בזמן שהשמש נותנת בראש, אתה מבין עד כמה שאתה חי בטעות , הוריך חיים בטעות , כל הרבנים מאז אליהו הנביא שהסתובב בתחתונים חיים בטעות והמקום היחיד שבו צריכים להיות בשבת בבוקר זה בים.

לחרדים בקטע הזה, יש יתרון משמעותי על המזרוחניקים , קודם כל הם הולכים למקווה בשבת בבוקר , שזה עוזר מאוד ודבר שני , הם באמת מאמינים בגהנום ואמונה בגהנום היא מסוג הדברים שבהחלט עוזר בהתמודדות עם החמסין.

עם כל זה אני בטוח שלא מעט חרדים גם כן נפרדו מהמסורת, בזכות הויה דולורזה חזרה מבית הכנסת בשבת לפני הצהריים.

עד כאן?

רוצים דוגמא מהחיים?
בנו אצלנו ברמת גן בריכת שחיה. לא משהו יוצא מגדר הרגיל, בריכה , אתם יודעים , מים, מציל כסאות נוח , עשרה אחוז הנחה למי שקונה כרטיסיה. אתם לא מסוגלים לתפוס , לאיזה קריזה זה הכניס את הקהילה הדתית.
לא שמכרו שם חזיר, חלילה ולא שניגנו שם דיסקו בליל שבת. סתם בריכה ובכל זאת רצו הרבנים של רמת גן והתחננו לפני ראש העיר שידאג לזה שיקיפו את הבריכה בגדר אטומה. הם לא מסוגלים לראות את זה.
יעברו שם ילדים דתיים, עטופים בתלבושת שבת ובשפשפת , בזמן שקרני השמש חובטות באספלט המתבשל ויראו מעבר לגדר ילדים שמשפריצים מים וצוללים ומהר מאוד הם יבינו מי כאן העם הנבחר ואת מי אלוהים אוהב.

אז מה שחשבתי , זה להקים מניין אמפיבי.
צריך למצוא בריכה , אפילו בריכה רגילה שלא פותחים אותה מוקדם , לשים שם סירה מתנפחת בתור ארון קודש , ומין מצוף משולש שיהיה הבימה ולייצר סידורים עמידים למים שזו ממש לא בעיה , אפשר פשוט להדפיס את התפילה על שקפים כאלו וזהו זה, להתפלל במים. אין עם זה שום בעיה הלכתית , בדקתי . רק בים אסור לשחות אבל בריכה זו לא בעיה , מה ההבדל בינה לבין המקוואות האלו שגדולי הפנאטים משכשכים בהם לפני ויתיקין? אין שום בעיה.
ואתם יודעים מה? אחרי שעתיים של תפילה אמפיבית , אפשר בשקט לאכול את הצ'ולנט ולחרופ את סעודה שלישית , באחריות.

יאללה , קצת ברסלב , כי ברך אותי הרב ברנר לפני שבועיים שאני אזכה להפיץ יראת שמיים אמיתית.
זוכרים את פרשת המרגלים? היה עכשיו בפרשת השבוע. הרי למדנו שהמרגלים היו רבנים וחכמים והיו להם סיבות מאוד טובות להוציא את דיבת הארץ.
נשאלת השאלת השאלה , איך שיהושע לא נכנע להם? הוא היה ביחד עם כלב וכל היתר היו נגדו והם היו נשיאים וחזקים וחשובים. לפי כל קנה מידה, יהושע וכלב היו צריכים היו לישר קו עם הרוב.
אז מה הקטע כאן? יהושע היה מקושר לצדיק. היה מקושר למשה רבינו כי על יהושע נכתב "לא ימש מתוך האוהל" וגם כלב היה מקושר לצדיקים כיוון שהוא הלך להשתטח במערת המכפלה.
בקיצור בזכות שהיון מקושרים לצדיק יהושע וכלב יכלו לעמוד נגד כל הדור ההוא והם ראו איך כולם מתו ורק הם נכנסו לארץ.
אותו דבר איתנו , אם נהיה מקושרים לצדיקים , גם אנחנו את כל החשובים והמפורסמים מתים במדבר ורק אותנו יכניסו פנימה.

ליל מנוחה!

בין יוסף הצדיק לצדיק הדור – חלק ב' ואחרון


תקציר הפרק הקודם:

גיבורנו יוצר למסע הרפתקאות ומביס כנופיות של טרמפיסטים מעצבנים בדרכים המסוכנות בין רמת גן לשכם , וגם נחלץ ללא פגע ממארב של מפלצות ערביות בתוך סמטאות העיר. במבצע נועז הוא מצליח לצלם את עולות הרגל מתפללות .

המשך:

חלל הקבר החל להתרוקן ממתפללות ואני התחלתי לעלות בחזרה לכיוון הכניסה , ליד שולחן הכיבוד המרוקן , ראיתי את שני הצללים של הרב עופר ארז שליט"א מגחכים.

"אבל הרב אמור להגיע הנה רק מחר" פניתי אליהם בטרוניה . הם המשיכו לגחך.

עליתי חיש קל במדרגות כשפגשתי את אישתי כולה זוהרת וקורנת.

"תסתכל מאחוריך" היא התמוגגה "הרב כאן. לך אליו!"

"מה אני אגיד לו?" תהיתי ביאוש .

"מה זה משנה מה תגיד לו." היא ענתה "קדימה לך."

הסתובבתי ואכן הוא היה שם הרב עופר ארז שליט"א

כשלידו תור של שלוש מתנחלות קטנות שביקשו ברכה.

מיד העצמות שלי הפכו לפודינג , איך אעז ככה לעמוד מול צדיק הדור? מצד שני האשה דורשת והאישה ניצחה. היה לי יתרון משמעותי על הילדות , אותן הצדיק לא רואה ואותי בינתיים כן , אז השתחלתי בין הנערות והתיצבתי מולו.

נדמה לי שראיתי רמז להקלה אצל הרב כשהוא ראה מולו מישהו שניתן להסתכל עליו.

"כבוד הרב!" קראתי "כמה נחמד שבאת."

איזה פאדיחות , מיד נסוגתי ורצתי למטה אל הקבר שם הצלחתי להדחק עד למצבה עצמה , וסיימתי להגיד את התיקון הכללי כחצי דקה אחרי שהרמקולים הודיעו לנו להתפנות.

מיד נזכרתי שאני צריך לטפל באוטובוס ורצתי להתעדכן עם הנהג כשממש ליד האוטובוס פגשתי את צדיק הדור ואת שני הצללים דנים בלחישות באיזו בעיה אפלה.

"הכל בסדר?" ניסיתי לא לחייך והצלחתי לעמוד לכל הפחות , אחרי הכל יש הרבה מאוד שם למטה אצל יוסף.

"העניין הוא שהביא אותנו הנה ג'יפ של מג"ב" הסביר אחד מהצללים ," אבל עכשיו אנחנו רואים שהוא נסע ואנחנו צריכים להגיע למניין הנץ בקרית ספר"

עמדתי המום כשהרב הסתובב אלי ואמר "הרכב שלנו באיתמר".

"אה , כבוד הרב," אמרתי בלי לשכוח להודות לאל על שסינג'רו אותי לאסוף כסף באוטובוס הזה "עד איתמר זה לא בעיה , בואו סעו באוטובוס שלנו."

"לאן האוטובוס הזה מגיע?" שאל אותי הרב ברוך .

"לרמת גן." עניתי.

"מה?" הוא שאל בפליאה "אוטובוס מרמת גן ליוסף הצדיק? ברוך שהגיענו לזמן הזה!" או משהו כזה. בכל אופן כבר לא היה לי מקום להכיל את האושר. שתקתי והראיתי לרב ולצלליו היכן יוכלו לשבת.

יושבי האוטובוס שרובם היו חרדלים ויושבי השוליים של בני ברק , הביטו בתימהון בשלושת הדמויות השחורות שנראה כאילו יצאו מלוע הכבשן של מאה שערים. עד מהרה התחילו הנוסעים ובעיקר הנוסעות להתלחש "איפה הוא?" , "אפשר לקבל ממנו ברכה?" , "הוא כמו ארז משה דורון? (לא ולא!)"

לי הייתה בסך הכל שאלה אחת לשאול, בקשר להארת הנשמה, וקיבלתי עליה תשובה ללקק את האצבעות. אחר כך הלכתי לי להנות על גלי ההצלחה ליד אשתי שלא הפסיקה לשאול "איך העלית אותו על האוטובוס שלנו?"

טוב , הביתה בשמחה רבה , בלי לשכוח שניתן לצפות עכשיו בשיעור נדיר לנשים שנתן הרב עופר ארז שליט"א אצלנו בבית.