מקורית אך מגעילה


אוקיי בנות ובנים, אני מקווה שהכל אצלכם סבאבי באבי.
אנחנו עכשיו כבר בז' בניסן וזה אומר שאנחנו עדיין בשנים עשר הימים הראשונים ולפיכך נימנע הפעם מלשון הרע, הוצאת דיבה, השמצות וגועל נפש.
אמנם זה מאוד מסובך לנו, אבל אתם יודעים מה שאומרים בצבא "קשה באימון – מיותר בקרב".
אז שכחנו לציין משהו חשוב מאוד בפוסט הקודם שבו דיברנו על שעבוד מצריים ומה שכחנו לספר זה על הקשר בין פורים לפסח ועל הסיבה שרבותינו ז"ל טענו שפורים הוא הכנה לפסח.
כאילו, מה פתאום הכנה לפסח?
הרי יציאת מצריים, אם בכלל התרחשה ובזה אני לא מאמין בכלל, היא התרחשה בערך אלפיים שנה לפני האחשוורוש וידידיו?
אני בסדר עם ההיסטוריה? אבל העניין הוא, שבאמת יציאת מצריים היא עניין שמעל לזמן. גם אם זה לא קרה בפועל, מדובר בתהליך רוחני שמתרחש בכל שנה ושנה וזה גם מה שכתוב בהגדה.

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים

בגלל שאנחנו יודעים שעבוד מצריים הוא השיטה, הוא הפירמידה, יחסי הגומלין האנושיים וכן הלאה, אנחנו מבינים ממה אנחנו צריכים לצאת וזה לא פשוט.
ברמה כזו או אחרת, כולנו שבויים של המערכת כמו אבותינו, חכמים ונבונים ככל שיהיו.
כמובן, אנחנו נשבבליל הסדר יחד עם המשפחות , נלבש בגדים חגיגיים ונדקלם את ההגדה, כאילו אנחנו עושים משהו וכאילו אנחנו מבינים משהו.
אלא שהאמת היא, כמו שאמרו הSmiths בשיר שלהם "I KNOW IT'S OVER "

Cause tonight is just like any other night


נראה לי שכבר סיפרתי לכם על הפרק הזה ב"אחת שיודעת" מה היא אומרת בסוף?
"בליל הסדר שואלים מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, ובכן לא נשתנה כלום, הלילה הזה הוא כמו כולם."
ראיתם מה זה?

לא צריך לנסוע לקיבינימט כדי לגלות את האמת, מספיק שתראו טלויזיה.
אני מה זה חינוכי היום.
אז איך פורים הוא הכנה לפסח?
יפה, מחסלים את כל הויסקי והבירה, תשובה מקורית אך מגעילה.
שוב, מה אמרנו שזה שיעבוד מצרים? חוכמת היחסים? פוליטיקה בין אישית? פאקינג אינטלגנציה ריגשית?
הכל נכון?
אז איך יוצאים מזה? עדלא ידע.
הנה התשובה , בפסח חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ובפורים חייב אדם להשתכר עד שהוא לא יודע להבדיל בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.
עכשיו בואו נניח שהיינו בשעבוד מצריים והיו מספרים לנו את סיפור מגילת אסתר, לא בתור אגדה מיתולוגית, אלא בתור פיסת רכילות עסיסית שהתרחשה בחברה שבה אנחנו עובדים, או באוניברסיטה שבה אנו לומדים, או בחטיבה שלנו בצבא, או ביישוב שלנו או בישיבה שלנו, ווטאבר.
אילו זה היה קורה, מה היינו חושבים על זה?
שהמן הוא פארש, הוא אכל אותה, הוא נתלה, הלך עליו שחבל הזמן. כל מי שהיה מכיר את המן, שם בשעבוד מצריים, היה מכחיש, היה אומר "איזה הכרתי אותו? תעשו לי טובה שלום לא הייתי אומר לו, חברים עאלק."
לעומת זאת מרדכי, הוא שווה, הוא קרוב לצלחת, הוא הגיע למעלה בטלויזיה. "הכרתי אותו בצבא, אחיו נסע איתי באוטובוס, שנים הייתי מכסח את הדשא ליד איפה שסבא שלו החנה את האופניים."
ככה היינו חושבים, אילו היינו בשעבוד מצריים. האמת שככה אנחנו חושבים גם היום. סנטימטר לא יצאנו.
שימו לב בבקשה, איך נראה העניין בפסוק האחרון של המגילה

כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו–דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ

נכון שמדברים בדיוק על גדולתו ועוצמתו של מרדכי?
והנה אחרי שאנחנו קוראים את המגילה פעמיים ולא מפספסים אף מילה, מבקשים מאיתנו רבותינו ז"ל לעשות עבודה רוחנית מיוחדת ולבטל את האבחנה שלנו ביו הסופרסטאר מרדכי והאנדרדוג המן.
מדהים, נכון?
זאת ההכנה שלנו מפורים לפסח, היכולת שלנו לבטל את התלות שלנו בפירמידה.
אז אנשים יגידו "אבל אם מרדכי, הוא בראש הפירמידה , זה טוב. מרדכי הוא צדיק, מרדכי הוא קדוש, מרדכי הוא נדיב וחביב וספונטאני."
זו טעות, כי השיטה עצמה היא הבעיה. הפירמידה ככוח המניע האנושי, היא הגורם שמפריע לנו להתחבר לאלוהות, להתחבר לאמת.
חוץ מזה, אף פעם אין לך שליטה על זהותו של היושב בראש הפירמידה. היום זה מרדכי, מחר זה גמאל עבדול נאסר.
זוכרים את הייזל אוקונור ? זמרת הפאנק המדהימה מתחילת האייטיז?
היה לה שיר שנקרא "Who needs that" או בעברית "מי צריך את זה?"
אית השורות הולכת ככה : בראש המגדל, יש יצור שרוצה כוח", זו המציאות של הפירמידה.

באמת שאנחנו לא צריכים את זה, אנחנו צריכים לצאת ממצריים.
בכל דור ודור.

נחמד מאוד


והרי סיכום קצר של הערב שהיה.

נסענו לירושלים להפגין נוכחות בכנס הפמיניסטיות הדתיות ,
אחרי שהיינו שם כמה דקות , שאלנו איך מגיעים הכי מהר למאה שערים ותוך רבע שעה כבר חיממנו את הכסאות בשיעור היחיד במינו של הרב ברנר בבית הכנסת באר שבע.
.
נושא השיעור היה קטע ל"ב ב"ימי מוהרנ"ת" חלק שני:


בקיצור , רבי נתן מרגיש מאוד עצוב ואז הוא והחברים שלו צוחקים שעה רצופה , וזה מה שרבי נתן אומר שזה "היה נצרך לו אז מאוד מאוד , לאין שיעור".
אני כמובן שמחתי לשמוע שגם רבי נתן כלי חשוב לבנייה עצמית , כמו שלימדו אותנו בפונה , אבל כיוון שבכל זאת היינו באזור מאה שערים , מיד קם מישהו והתחיל להגיד שבשולחן ערוך כתוב שאסור לצחוק בפה מלא.
הרב ברנר שליט"א היה מאוד מבודח מההערה וסיפר שכשאמרו את זה לחסידי ברסלב, הם היו ממשיכים לצחוק , רק היו מכניסים אצבע לפה.
עוד דבר חשוב שהוזכר בשיעור , היה נושא נתינת הצדקה בכל הזדמנות. הרעיון היה שצריך לתת צדקה כל הזמן (גם בסכומים אפסיים) כי זה שובר את מידת האכזריות.
אחר כך התפללנו ערבית כמו שצריך , כלומר בצריחות, ואני חייב לציין שהתפילה בסגנון הזה , שגם מומלצת על ידי רבינו בשיחות הר"ן , היא ממש אפקטיבית , זאת אומרת , לכל הפחות אתה שומע את עצמך מתפלל ולא את זימזומי המחשבות ואחרי התפילה קצת רקדנו והיה נחמד מאוד.

כשיצאתי לכיוון הבית , שאלתי את יוקו , אם מתחשק לו לחזור למסיבה שהיינו וכיוון שהוא אישר , חזרנו לכנס הפמניסטיות שכבר הפך להיות מאוד ממוקד ורציני. אפילו שאלו אותי אם אני "פמיניסט חרדי" בגלל הכיפה ואני אמרתי שאני מחופש.

זאת האמת , לא?
פמיניסט חרדי? השם ישמור.
היה לנו ערב נעים ולילה טוב ועכשיו כבר בוקר וצריך ללכת למקווה.
יום מקסים שיהיה.

הכל באשמתי


להמתנ"ס השכונתי הגיעו נשות חסידות גור מבני ברק , כדי לחגוג הופעת סוף שנה ההופעה שלהן ברמת גן, גררה מכמה אנשים , ביקורת מאוד חריפה על חסידי גור, כזו שאין לי שום כוונה לחזור עליה.
את חסידות גור אני דווקא אוהב, אמנם הן אנטיפטיות שחבל"ז , אבל הן לבושות טיפטופ ויש להן פיאות ארוכות ומרשימות.
כדי שלא תבינו לא נכון, זה לא שראיתי חסידות גור מסתובבות עם מלתחת ספורט אלגנט סטייל ערסיות נובו רישיות , בכלל לא, אילו אישה חילונית הייתה מתלבשת בסגנון גורניקי, סביר להניח שהייתי חושד בה שהיא רוסיה, אלא שבמגזר החרדי , חסידות גור משמשות נה בעין לאופנת הטליבניות המאוסה .

בקיצור תהיתי למה אנשים כל כך לא סובלים את חסידי גור ואז הבנתי.
אתם זוכרים כשסיפרתי לכם שחשבו אותי בטעות לחסיד גור?
זה לגמרי בגלל הכיפות האלו שאני חובש (ראו תמונה) , תכלס , הן הכי נוחות, במידה ולא מתחשק לך להראות כמו נוער הגבעות.
בכל אופן, המסקנה ההגיונית שלי היא שפשוט הרבה מאוד אנשים ראו אותי חובש כיפות כאלו וחשבו בטעות שאני חסיד גור וזו הסיבה שלא סובלים אותם.
אז רציתי להרגיע את כולם ולהבטיח לכם שחסידי גור הם אחלה וגם אם הם עושים רושם קשוח לעיתים, זה רק בגלל התנאים הקשים שבהם גדלים , לדוגמא , המעיל הזה שהם צריכים ללבוש אפילו בקיץ, בזמן שאפילו בחורף הוא מחמם מדי.
בקיצור , תמיד צריך לדון כל אדם לכף זכות ותדעו לכם, שאני מאמין באמונה שלה , שאם חסידות גור שכאלו עוברות ברמת גן, אז בכל זאת , משהו מהעולם הנאור חודר אליהן והזרע הזה של התבונה , החירות והיצירה בסופו של דבר יכה שורש וינצח.
אני יודע שאנו כולנו חיים תחת הרושם שהעולם נעשה חשוך וקיצוני יותר, בגלל שהתופעות האלו של ההקצנה והיהירות תמיד כתובות בפונט מודגש ועושות כל כך הרבה רעש, אבל יש גם תופעות יותר עדינות, יותר חבויות , אבל חזקות לא פחות ומשמעותיות יותר.
בסופו של דבר, אני לגמרי בטוח , שהעולם הנאור ינצח.
בסופו של דבר ננצח.

שבוע טוב.

עקיצה מהצדיק


סיפר הרב ברנר שליט"א

בזמנו הייתי לומד יחד עם התלמיד הגדול של הבבא סאלי . היינו לומדים את כל העיניינים של הבבא סאלי. מה עושים עם המים האלו ואת כל השמות וכל הברכות , אבל אני לא למדתי את זה כדי להיות בבא , למדתי את זה בגלל תאוות ממון. שילמו לי כסף כדי להשתתף בחברותא הזו , אז באתי.

 

היום בשעה 9 בערב , יתקיים ,לתהילת הבורא יתברך , שיעור עם הרב בבית הכנסת ליד רחוב המעפילים 4 באור יהודה. עזרת הנשים תיפתח בעזרת השם ובמקרה הצורך.

 

 

דברים בשם אומרם


אישתי אסרה עלי במפגיע לספר כאן על האירוע הלגמרי מפתיע שקרה כשנסענו להילולה של רבי נתן מברסלב במאה שערים ואני אמנם ניסיתי לצפצף עליה ושלוש פעמים ניגשתי לכתוב על זה ולא הלך לי.

מכאן שמדובר בצנזורה משמיים ואני חדל לנסות.

אבל בלי קצת חשיפה אי אפשר, ומכיוון שכך אני החלטתי לתעד את ההתקפה של הצדיק המקובל הרב ישראל מאיר ברנר שליט"א, נגד בעלי התשובה, כפי שנאמרה באותה הילולה ביום רביעי בלילה.

בחסידות ברסלב אף פעם לא היו הנהגות ולא שמענו גם שחסידי ברסלב חילקו כל מיני עצות, אפילו לעשות התבודדות , רבינו לא אמר לנו.

אלא בשנים האחרונות באו בעלי התשובה עם הטעות הזאת, שיש לנו רוח הקודש ואנחנו יכולים לקבוע להם איך לחיות.

אני מוסיף כאן גם את הסרטון שצילמתי כשנכנסתי להילולה.

אני מנסה להתארגן על עוד כמה סרטונים, מאותה הילולה, כי כמה אנשים צילמו ומה שאני צילמתי חוץ מזה יצא זוועה.

עוד קצת על הדרת נשים

אחרי שפירסמתי את הפוסט הזה , חטפתי על הראש מכל הכיוונים, כשההערות העיקריות היו בסגנון להלן:

  1. אתה לא מבין בצניעות
  2. אתה לא מבין בברסלב
  3. אתה לא יודע מה זה נשים
  4. אתה לא יודע מה עובר לגברים בראש

בגלל כל ההתקפות ההיסטריות האלו, החלטתי להעניק את עיטור הגבורה

של מחוייב המציאות למניין חב"ד ליובביץ' באומן בראש השנה, שבו הייתה עזרת נשים , ואפילו היו נשים שישבו בעזרת נשים הזו ובכך הוציאו החבדניקים לשון אדומה וארוכה לכל הפנטיות שהשתוללה סביבם, כי הם חבדניקים ואלוהים נתן להם את הכישרון לדעת מתי להשתין בקשת ועל מי.

חוץ מזה, בנות יקרות, אני יודע שכל שבוע צץ לו רב קוצ'י מוצ'י , שיציע לכן להסיע אתכם למסע רוחני מרתק באומן וביתר הצדיקים הקדושים ואני מציע לכן , לפני שאתן שולחות יד אל הארנק , לברר מה עמדתו  של הרב המתוק לגבי הדרת נשים באומן בכלל ובראש השנה בפרט .

אני במקומכן , הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי נותן כסף למישהו שעושה מעשה סיקריקים ומבקש אלף ומשהו דולאר.

 

דבר אחרון,

 

לגבי מה שעובר לגברים בראש, אני באמת לא יודע. אולי בלייזר עם רותם סלע.

תנו כבוד

כמו דג מת


אין דבר יותר נלעג מהבנאליות.

באמת ,  כאילו לשחות עם הזרם כמו דג מת.

למה אני אומראת זה? בגלל בסדרה הזאת מעושרות. כולם כותבים עליה וממזדעזעים במלוא גרון ואני שלא רואה טלויזיה  גם נפלתי לזה מתוך סקרנות וראיתי איזה עשר דקות ראשונות.

בלי שמץ של סנוביות , אני מודה , שיש לי דברים יותר מוצלחים לשרוף עליהם את הזמן , אבל בכל זאת , אני רוצה לזכות בביזיון הזה ולפחות פעם אחת לא להיות חדשני, מקוריו פורץ דרך ולכתוב על משהו שלא מתבייש להיות סדרה בפריים טיים בטלביזיה המסחרית.

  אז מה לחסיד ברסלב יש להגיד על "מעושרות"?

לא שאני חסיד ברסלב , קטונתי , אבל בכל אופן שמעתי מחסידים ומרבינו ואת מה ששמעתי אני צריך לבצע הלכה למעשה גם כשאני רואה כאלו דברים.

אז בוודאי שצריך ללמד זכות על המעושרות והזכות הכי גדולה שאפשר להגיד עליהן , זה שלא צריך להתאמץ ולנסות למצוא אצלן נקודות טובות , כי הן עושות את זה לבד , כל הזמן.

"אני מוכשרת" , "אני חכמה" , "יש לי חוש לאופנה" וכן הלאה , ממש מקיימות את דברי רבינו הקדוש בתורה רפ"ב :

כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ
שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן
כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם
רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ

דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב
וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב
וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה
עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה

הנה גם מהבנאליות יצא משהו טוב.

לילה טוב.

רגע רגע , אם כבר אז כבר.

צחקנו נהננו ועכשיו עוד דבר קטן מליקוטי מוהר"ן

מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַך
הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
וְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן
וְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב
מָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת. וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה
הֵן תַּאֲווֹת הַנִּכְנָסוֹת לַגּוּף
הֵן תַּאֲווֹת שֶׁחוּץ לַגּוּף, כְּגוֹן כָּבוֹד
וְאָז בְּוַדַּאי יָשׁוּב אֶל ה'.

 יאללה , מיצינו , מיצי

מיאו.