כותב באפלה


היי חברות, היי חברים.
שמתם לב שאני לא ממש כותב כאן?
יש לזה סיבות טובות ואני אספר לכם בהזדמנות.
ואם כבר מדברים על הזדמנות, אז קשה לי לוותר על ההזדמנות לספר לכם עד כמה אני שונא את פורים.
פורים, זה גועל נפש.
אני כל כך שונא את החג הזה, עד שאני שונא גם את מי שאוהב אותו.
לא מדבר, כמובן, על ילדים שאוהבים להתחפש. זה טיבעי וזה בסדר, חוץ מזה אם הית שואל ילדים, הם היו שמחים להתחפש גם בשבועות וגם בסוכות ואפילו בעיד אל פיטר.

נתקלתי מזמן בטענה, שפורים הוא חג שבו אנחנו פוגשים לראשונה את האנטישמיות. זה מופיע במגילת אסתר, כמו שכולם יודעים. מרדכי מתחצף להמן והמן רוצה לנקום בו, אז הוא מחליט להרוג את כל היהודים בממלכה.

את הסיפור הזה כולנו מכירים. הוא חלק מהחינוך היסודי במדינת ישראל.
מה שאני אומר הוא, שהסיפור של פורים , לא רק מתאר את האנטישמיות, אלא במידה רבה , מבשר את האנטישמיות.

אתם זוכרים את הפסוק הזה בפרק ב' של המגילה?

אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי.

על הפסוק הזה שואלת הגמרא במסכת מגילה את השאלה הבאה, אם מרדכי הוא "איש ימיני" , כלומר בן שבט בנימין, איך הוא נקרא גם "איש יהודי" שאומר שהוא משבט יהודה.
התשובה של הגמרא היא מדהימה.

אמאי קרי ליה יהודי על שום שכפר בעבודה זרה שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי

הציטוט הזה ממלא בשמחה את כל מי שסולד מהאורתודוקסיה היהודית או מגיורים כהלכה, אבל מעבר לזה, מדובר בציטוט מאוד מאוד קיצוני.

הגמרא מטיבה היא מחמירה, קשה מאוד למצוא אותה מפתיעה לטובה, וכאן היא עושה משהו מאוד לא צפוי. היא מעניקה את התואר "יהודי" לכל מי שכופר בעבודה זרה.
על פניו, מדובר בקשקוש מהסוג שברור שהגמרא בעצמה אינה מתכוונת אליו.

סביר להניח שחכמי הגמרא הכירו את ספר מלכים , שם הוזכרה לראשונה המילה יהודים בפסוק " בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים, מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. "
כאן מדובר על תקופת הנביא ישעיה ואנו יכולים לראות יפה, שהמקרא משתמש במילה "יהודים" במובנה המסורתי, כלומר, יושבי ארץ יהודה, שהיו אז במלחמה עם הארמים.

הגמרא לא היתה שואלת את השאלה , אלמלא הכירה את ספר מלכים, והתשובה שניתנת כאן, כל כך בלתי סבירה, עד שאני מאמין שהיא פשוט מסתירה משהו.

מה היא יכולה להסתיר? הרבה דברים.
מגילת אסתר כולה, מלאה סודות, והסוד העיקרי הוא הסופר שלה. לאף אחד אין מושג מתי כתבו אותה ומי עשה את זה. היא היתה ידועה בסוף בית שני, אבל לא ברור לנו מתי ואיפה היא צצה לראשונה.

אז מה מנסה הגמרא להסתיר בתשובתה המפתיעה? אולי את התשובה האמיתית, הסיבה שבגללה מרדכי מכונה "יהודי" למרות שהוא בן שבט בנימין.

לא הייתי מגלה את התשובה , אילו לא שנאתי את פורים, כיוון שמרוב ששנאתי את פורים התחלתי לחשוב, מה אני אוהב בפסח.
אז בפסח יש את שני האחים האלו, משה ואהרן.

אז משה הוא הנסיך שוויתר על כיתרו והפך להיות הנביא מהמדבר ואהרן הוא גם כן דמות מופתית , אוהב שלום, רודף שלום , אוהב את הבריות וכן הלאה.
שניהם, הם בודהות, הם כל כך מזכירים את גואטמה אדוננו, אלו אנשי המופת, נבחרי האל, מהסוג שנועד להקים דתות.

ובפורים , לעומת זה, את מי יש לנו?
אחד מרדכי, הוא יושב בשער המלך, הוא דוחף את אחיניתו הצייתנית אל ההרמון, הוא מצותת לסריסי המלך , הוא "יודע את כל אשר נעשה".
אומרת לנו המגילה דבר מדהים , לא משנה מאיזה שבט הוא הגיע, הוא יהודי, כי ככה יהודים מתנהגים.

זאת אומרת, אותו סטיריאוטיפ אנטישמי, שמלווה את שנאת ישראל מזה אלפים שנה
אותה דמות יהודית מניפוליטיבית, אופורטוניסטית , נוצרת פה, במגילת אסתר בדמות מרדכי היהודי.

אז יגידו לי שהיהודים היו בצרה.
נכון, מי הכניס אותם לצרה הזו?
זה לא היה מרדכי שהתגרה בהמן?
המן בכלל רצה להתעסק עם היהודים לפני שמרדכי עמד מולו?

אני מכיר את יתר התירוצים, אני מכיר את כולם.
היה צריך למחות את זכר עמלק, נכון?
ממש.
אילו היו רוצים למחות את זכר עמלק, דבר ראשון היו מבטלים את פורים.
כי אחרת , איך מוחים זכר של משהו שכל הזמן מדברים עליו?
אז אם יש סיבה בעולם, שקוראים את פרשת "זכור" , בשבת שלפני פורים , היא כדי להצביע על מי שכתב באפלה, מי ששכתב את היהדות והציב במקום משה ואהרן הנביאים את מרדכי הערמומי ואת אסתר החנפנית.
"זכור את אשר עשה לך עמלק" אומרים לנו לקרוא ואילו רבינו אומר שהשכחה היא טובה מאוד.
אילו לא היו מתאמצים לזכור את עמלק, היה זכרו נמחה ממילא.
לכן אני שונא את פורים, פורים הוא לא חג, הוא קללה.
בפורים היהדות בוחרת להסתגר מפחד עמלק, במקום להביא לעולם את דבר האלוהים מההרים הקדושים והמדבר.
פורים הוא חגם של הפוליטיקאים, של סריסי המלך והיועצים החלקלקים, הוא חגשל משלוח מנות שמסמלות את יחסי "שמור לי ואשמור לך" ומתנות לאביונים, כי קיומם של אביונים הוא חובה בחברה בה קיימים האדירים, המפורסמים והעשירים.
לכן אין לי מה לברך אתכם בפורים שמח.
הלוואי שתהיה לכם שמחה בכל אשר תעשו ובכל מקום בו תהיו.
במקום זה , אברך אתכם בתפילה הויקינגית

הן אנוכי רואה את אבי
הן אנוכי רואה את אמי
הן אנוכי רואה את אחי ואחיותי
ואת כל בני עמי
ממתינים לי בוולהאלה
היכן שהגיבורים חים לנצח

דרך אגב,
נראה לי שזה השבוע האחרון שתוכלו לראות את "עליתה של ג'ופיטר בקולנוע"
זה נראה לי הסרט הכי טוב שראיתי, אבל חובה לראות אותו בתלת מימד.

זה כמו לחיות בתוך זיקוק.

אוהב אתכם.

מקורית אך מגעילה


אוקיי בנות ובנים, אני מקווה שהכל אצלכם סבאבי באבי.
אנחנו עכשיו כבר בז' בניסן וזה אומר שאנחנו עדיין בשנים עשר הימים הראשונים ולפיכך נימנע הפעם מלשון הרע, הוצאת דיבה, השמצות וגועל נפש.
אמנם זה מאוד מסובך לנו, אבל אתם יודעים מה שאומרים בצבא "קשה באימון – מיותר בקרב".
אז שכחנו לציין משהו חשוב מאוד בפוסט הקודם שבו דיברנו על שעבוד מצריים ומה שכחנו לספר זה על הקשר בין פורים לפסח ועל הסיבה שרבותינו ז"ל טענו שפורים הוא הכנה לפסח.
כאילו, מה פתאום הכנה לפסח?
הרי יציאת מצריים, אם בכלל התרחשה ובזה אני לא מאמין בכלל, היא התרחשה בערך אלפיים שנה לפני האחשוורוש וידידיו?
אני בסדר עם ההיסטוריה? אבל העניין הוא, שבאמת יציאת מצריים היא עניין שמעל לזמן. גם אם זה לא קרה בפועל, מדובר בתהליך רוחני שמתרחש בכל שנה ושנה וזה גם מה שכתוב בהגדה.

בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים

בגלל שאנחנו יודעים שעבוד מצריים הוא השיטה, הוא הפירמידה, יחסי הגומלין האנושיים וכן הלאה, אנחנו מבינים ממה אנחנו צריכים לצאת וזה לא פשוט.
ברמה כזו או אחרת, כולנו שבויים של המערכת כמו אבותינו, חכמים ונבונים ככל שיהיו.
כמובן, אנחנו נשבבליל הסדר יחד עם המשפחות , נלבש בגדים חגיגיים ונדקלם את ההגדה, כאילו אנחנו עושים משהו וכאילו אנחנו מבינים משהו.
אלא שהאמת היא, כמו שאמרו הSmiths בשיר שלהם "I KNOW IT'S OVER "

Cause tonight is just like any other night


נראה לי שכבר סיפרתי לכם על הפרק הזה ב"אחת שיודעת" מה היא אומרת בסוף?
"בליל הסדר שואלים מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, ובכן לא נשתנה כלום, הלילה הזה הוא כמו כולם."
ראיתם מה זה?

לא צריך לנסוע לקיבינימט כדי לגלות את האמת, מספיק שתראו טלויזיה.
אני מה זה חינוכי היום.
אז איך פורים הוא הכנה לפסח?
יפה, מחסלים את כל הויסקי והבירה, תשובה מקורית אך מגעילה.
שוב, מה אמרנו שזה שיעבוד מצרים? חוכמת היחסים? פוליטיקה בין אישית? פאקינג אינטלגנציה ריגשית?
הכל נכון?
אז איך יוצאים מזה? עדלא ידע.
הנה התשובה , בפסח חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ובפורים חייב אדם להשתכר עד שהוא לא יודע להבדיל בין ארור המן לבין ברוך מרדכי.
עכשיו בואו נניח שהיינו בשעבוד מצריים והיו מספרים לנו את סיפור מגילת אסתר, לא בתור אגדה מיתולוגית, אלא בתור פיסת רכילות עסיסית שהתרחשה בחברה שבה אנחנו עובדים, או באוניברסיטה שבה אנו לומדים, או בחטיבה שלנו בצבא, או ביישוב שלנו או בישיבה שלנו, ווטאבר.
אילו זה היה קורה, מה היינו חושבים על זה?
שהמן הוא פארש, הוא אכל אותה, הוא נתלה, הלך עליו שחבל הזמן. כל מי שהיה מכיר את המן, שם בשעבוד מצריים, היה מכחיש, היה אומר "איזה הכרתי אותו? תעשו לי טובה שלום לא הייתי אומר לו, חברים עאלק."
לעומת זאת מרדכי, הוא שווה, הוא קרוב לצלחת, הוא הגיע למעלה בטלויזיה. "הכרתי אותו בצבא, אחיו נסע איתי באוטובוס, שנים הייתי מכסח את הדשא ליד איפה שסבא שלו החנה את האופניים."
ככה היינו חושבים, אילו היינו בשעבוד מצריים. האמת שככה אנחנו חושבים גם היום. סנטימטר לא יצאנו.
שימו לב בבקשה, איך נראה העניין בפסוק האחרון של המגילה

כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו–דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ

נכון שמדברים בדיוק על גדולתו ועוצמתו של מרדכי?
והנה אחרי שאנחנו קוראים את המגילה פעמיים ולא מפספסים אף מילה, מבקשים מאיתנו רבותינו ז"ל לעשות עבודה רוחנית מיוחדת ולבטל את האבחנה שלנו ביו הסופרסטאר מרדכי והאנדרדוג המן.
מדהים, נכון?
זאת ההכנה שלנו מפורים לפסח, היכולת שלנו לבטל את התלות שלנו בפירמידה.
אז אנשים יגידו "אבל אם מרדכי, הוא בראש הפירמידה , זה טוב. מרדכי הוא צדיק, מרדכי הוא קדוש, מרדכי הוא נדיב וחביב וספונטאני."
זו טעות, כי השיטה עצמה היא הבעיה. הפירמידה ככוח המניע האנושי, היא הגורם שמפריע לנו להתחבר לאלוהות, להתחבר לאמת.
חוץ מזה, אף פעם אין לך שליטה על זהותו של היושב בראש הפירמידה. היום זה מרדכי, מחר זה גמאל עבדול נאסר.
זוכרים את הייזל אוקונור ? זמרת הפאנק המדהימה מתחילת האייטיז?
היה לה שיר שנקרא "Who needs that" או בעברית "מי צריך את זה?"
אית השורות הולכת ככה : בראש המגדל, יש יצור שרוצה כוח", זו המציאות של הפירמידה.

באמת שאנחנו לא צריכים את זה, אנחנו צריכים לצאת ממצריים.
בכל דור ודור.

במלכודת הנינג'ה


כפי שציינו בעבר, חששנו שיבולע לבתנו החביבה על שהתחפשה לסירנת נינג'ה , אבל ממממממממש לא הייתה לנו סיבה לדאוג, כי בבית הספר שלה , אף אחד לא ידע מה זה וכולן חשבו שהיא התחפשה לדבורה.

  זה כמובן היה מתסכל, אבל לא בלת י ניתן לתיקון, כיייוון שהלכנו לשמוע את המגילה אצל המיזרוחנייקים בנתניה ושם חצי מהילדים התחפשו לנינג'ות.

לאחר שסיימנו את המגילה , הפקדנו את הילדים במקום בטוח ודהרנו לבצע את מצוות הלילה – ההתבודדות הגדולה של השנה.

זה אחד מהמנהגים המיוחדים של חסידות ברסלב. אחרי המגילה לא חוגגים ולא עושים עינינים , אלא ישר הולכים לישון ומתעוררים בחצות בשביל להתבודד ולבקש מה שרוצים. אומרים שבפורים "כל הפושט יד נותנים לו". מי שאחראי על לוח הזמנים שלי , לא הסתפק בהתבודדות סתם , אלא דווקא במקום מתאים במיוחד, וכך מצאתי את עצמי בשעה רבע לאחת בלילה ,מחנה את הרכב בחניון האחורי של הציון הקדוש של רשב"י במירון.

מהרגע שהגעתי לשם, היצר עשה כל מה שהוא יכול כדי למנוע ממני לעסוק בהתבודדות. קודם כל איזה שמן אחד ניתקע ביני ובין הציון הקדוש ואני גמרתי פעמיים וחצי את התיקון הכללי , עד שהצלחתי להשתטח. אחר כך כשסוף כל סוף הייתה ההשתטחות מאחורי , ראיתי שמחלקים מלא אוכל. מה לא היה שם? טוב , לא שרימפסים ולא גלידה , בכל זאת חורף , אבל היו בורקסים ועוגות ועוגיות וואפלים ושטרודל תפוחים ונדמה לי שאפילו קוקה קולה מצאתי.

אחרי שגמרתי לאכול , הגיעה הסחת הדעת השניה , חבר'ה קמו והתחילו לרקוד וכמובן שהייתי חייב להצטרף כי כתוב בלחיקוטי מוהר"ן שיש קליפה שתמיד תתעורר כשיש מעגל רוקדים ולא רוצה שתצטרף. ברגע שאתה מצטרף , הקליפה נשברת , הניצוצות יוצאים בלה בלה בלה – כתוב, אני ראיתי.

טוב, רקדנו והיה נחמד ואז סוף סוף יצאתי ועשיתי קצת התבודדות ואני רוצה להבטיח לכם שהתפללתי לזיווג הגון משורש הנשמה לכל הרווקות המקסימות שמנויות על הבלוג הזה. אחת לא שכחתי , חיזקו ואימצו.

הדבר הבא שקרה זה סעודת פורים. גם כאן ברסלב לברסלב יש דרך יחודית. חייבים לשתות אלכוהול עד שמקיאים.

טוב, קניתי יום קודם בקבוק ויסקי פארש בחמישים שקל. התישבתי מולו ושתיתי את כולו כוס אחרי כוס , מזל שבסוף באמת היקאתי ואז הלכתי לישון. התעוררתי בארבע בבוקר כשהראש שלי מתפוצץ. לא קרא לי כזה דבר בחיים.

מעודי לא השתכרתי . כשמטומטמי גואה דפקו ראש על החוף, אני ישבתי בפונה , עשיתי מדיטציה וקראתי ספרות קואנים זן בודהיסטית. ככה אני , מה לי ולאספסוף?

אודה ואתוודה , באותו השחר די החלטתי לפרוש מחסידות ברסלב. הספיק לי. מה זארת אומרת לשתות עד שמקיאים? גועל נפש, תיכף תירצו גם שאצום ביום כיפור. ניגשתי לאינטרנט ומשם הבנתי שכאבי נובעים מהתייבשות אז שתיתי משהו והלכתי למקווה.

אחר כך ניסיתי להרדם שוב, עד שהילדים התחילו לטפס עלי. נראה לי שזה היה בשבע.

כשאשתי התעוררה סוף סוף , עידכנתי אותה לגבי מסקנותי וכמובן שהיא ביטלה את כולן בבוז.

"אתה לא יודע מה קרה אתמול," היא אמרה לי "אחרי שהיקאת אמרת דבר תורה מדהים וחילקת ברכות לכולם. בכלל לא נראית שיכור."

אני מודה שלא האמנתי לה ,אבל דחיתי את הפרישה מברסלב למועד בלתי ידוע.

שושן פורים כבר החל להתחמם ואנחנו התחלנו לטפס לכיוון ירושלים , קודם הלכנו לרב ברנר שליט"א ,אבל הוא אמר שהוא הולך לקרוא את המגילה לאישתו ושנבוא אחר כך. אז הלכנו לסעודת פורים אצל הרב עופר ארז , אכלנו ורקדנו. זה היה אי שם באמצע שכונת גאולה , שהיום כבר חרדית לגמרי. אפילו הצלחתי לצלם משפחה של תיירים חילונים שהעזו לבוא ולא התאכזבו. אחרי שקיבלתי כמה ברכות מהרב הצדיק , החלטתי שזהו זה. חסידות ברסלב זה עוד מילא , אבל להיות כל היום עם חוזרים בתשובה, זה מוגזם.

אולי גם עלי מישהו יתחיל לחשוב שאני כזה , למרות שאני לא מדובלל בכלל, ההפך אני נראה ממש כמו חרדי מודרני , חוץ מהכיפה שלי שהיא "גור 10" , שאני משתמש בה בתור אוהל בשביל מדיטציית חושך.

אבל אני רואה שאני סוטה מהנושא. בקיצור , שוב חזרנו לכבישיה המפוקקים של ירושלים החרדית ,שהיו גדושים ברבבות מחופשים מושקעים ,כשאנחנו נוסעים מפאתיי גאולה אל קריית צאנז כדשי לראות מה קורה עם הרב ברנר.

שם שוב נתנו לנו לאכול. אמנם לא רקדנו ,אבל בהחלט שרנו ואחר כך  הרב נתן שיעור מקסים

טוב את הסוף של השייעור לא הספקנו לשמוע , כי היינו צריכים לחזור לשפלה להתחיל את השעבס .

הנה דוגמא להומור חרדי, לא עלינו:

 טוב ייאללה. היה נחמד מאוד , ועכשיו פסח וליל הסדר וכל השטויות האלו. למי יש כח לזה, ריבונו של עולם?

תעשו חיים.

תתקשרו לצדיק.

כל הישועות.

אין כמו בני ברק בלילותע!!!!!


מי שיעשה לעצמו טובה ויגיע היום בערב לרחוב רבי עקיבא בבני ברק , באזור הצמתים עם רחובות חזון איש, רש"י והרב שך , ימצא את עצמו בפנטזיה שנרקחה מכמה מיתולגיות ססגוניות במיוחד.\

כל בני ברק בפאניקה כבר שבוע כהכנה לחג הפורים. המדרכות והחנויות מוצפות בממתקים , קישוטים , תחפושות , מסכות – חבל על הזמן. המחירים כאן הם תוצאה של תחרות פרועה. תחפושות שעולות בקניונים מאה חמישים או מאה שישים , כאן תמצאו בשיבעים או שמונים.

המבחר גדול, השוק פרוע, השמיים הם הגבול.

אבל הלילה ,ערב תענית זה שיא הבאלאגן , כיוון שהיום הוא היריד של משלוחי המנות "הטריים". מה שאני ראיתי בדיוק לפני שנה , אלו דברים שלא יאומנו. מוציאים לרחוב מגשים של משלוחי מנות מעוצבים בחמש או בשש מאות שקל ליחידה.

מה משלוח כזה כולל? – בטח שלא "מקופלת" של עלית.

מדובר לדוגמא על מגשי כסף שעליהם מונחים דגי סלומון ענקיים , פרוסים לפרוסות אומנותיות , מקושטים בירקות ובפרחים כשמסביבם כל מיני כדורי זכוכית וכמובן בקבוקי יין מבציר משובח.

יש המוני מגשים כאלו שמוצגים ברחוב כמו מין תערוכה ענקית וזוהרת ואתם תוכלו לראות את נשות בני ברק המכובדות , בפאות ענקיות ובמעילי פרווה , מסתובבות בעצבנות מסביב למגשים ומתלבטות מה להיא ומה לקנות להוא.

חבל על הזמן מה שקורה שם.

קרנבל, עשרות אלפי אנשים ברחובות.

חוץ מזה ,  שלחנו היום את הילדונת לבית הספר החרדי שלה ,בתחפושת נינג'ה . היא פשוט עמדה על זה כי אחיה הצעיר התחפש ל"צב נינג'ה" וגם היא רצתה , אלא שכאן נכנסה לדיון מדיניות בית הספר שלה שאוסר על תחפושת של "חיות טמאות".

האמת, אני אפילו לא קורא לזה פאנטיות. סתם ניסיון לשמור על יוקרה ,מול יתר בתי הספר לבנות חרדיות , שכל אחד מהם מכריז על עליונותו.

טוב שלחנו אותה בתור נינג'אית (מי שמבין בזה יקרא לה אחת מסירנות הנינג'ה , אבל אף אחד לא מבין בזה בבני ברק. הגננת של הילד אמרה "צב עם חרב? כמה מקורי" – בקיצור -קראוונגה!)

תחזיקו לנו אצבעות שלא יעיפו אותה מהבית ספר. הוא ממש מוצלח.

לסיום , ענייני ברסלב.

אתמול בשיעור של הרב ברנר שליט"א , היה מפוצץ. רק אנשים , היו כמעט עשרה , וחוץ מהם , מלאכים, שרפים , ישויות קוסמיות , סוחרי אקסטופלזמה ונשמות של צדיקים , מילאו את החדר את אפס מקום. קשה היה לנשום מרוב להט החרב המתהפכת.

אני הפעם החלטתי לתקוף.

אתם זוכרים שאני לא סובל את מרדכי היהודי , אז שאלתי למה מרדכי היה צריך לצעוק "זעקה גדולה ומרה"? הרי הוא ידע הכל? היה ידע שיש כאן את תיקון הפגם של עמלק , את תיקון פגם המחלוקת, את תיקון שבירת הלוחות וכו'. מה הוא צועק? הוא ידע.

הסביר הרב ברנר, כמעט בקול רם , שהזעקה הגדולה של מרדכי , באה לתקן את אותה זעקה גדולה של עשיו ,כשנודע לו כשגנבו ממנו את הבכורה. עשיו , הרי היה הסבא של עמלק , ובזכות זה שהוא זעק להשם על יעקב , הוא זכה במרכאות , שיצא ממנו עמלק שיעניש את צאצאי יעקב וזה היה צריך תיקון.

מה שמביא אותנו שוב לפסח , שהוא חג הגאולה האמיתי.

החג שהתחיל ב"ויצעקו בני ישראל" והסתיים ב"ותהי צעקה גדולה בכל ארץ מצריים".

שנזכה כולנו לצעוק להשם ולהגאל בקרוב ממש.

פורים שמח.