קורא בצללים


היי חבר'ה, מה העיניינים?
מתנה גדולה נתן לנו האר"י הקדוש, המכונה גם סתם "רי" אצל כמה רבנים, שקבר את ההילולה שלו באמצע תשעת הימים. כך אנחנו יכולים לרקוד ולשמוח ולשמוע ברמקולים טראנס של נחמן מאומן, במקום להתאבל או להתווכח עם אנשים שחושבים שצריך להתאבל.
ככה צריך למות, כמו האר"י, עם אצבע בעין למי שצריך, אבל לצערי אני לא אעסוק בזה היום, יש לי כל מיני התחייבויות.
דבר ראשון, אנחנו מביעים את זעזוענו ואת שאט נפשנו מהפשע הנתעב שבוצע השבוע על ידי חלאות וזבלים, בצומת פי גלילות. המנוולים האלו פשוט השחיתו שלט בשווי שלוש מאות אלף שקל, רק בגלל שהייתה עליו תמונה של הדוגמנית שירלי בוגנים בבגד ים.
זה כבר לא "רק בירושלים", זה כבר לא "ליד בני ברק". זו צומת באמצע ישראל החילונית, בין רמת השרון, הרצליה וצפון תל אביב.
הטינופות שעשו את זה, והרבנים הזבלים ששלחו אותם, הם לא סתם אנשים פראיים, נבערים ופרימטיבים, הם החליטו לכפות גם עלינו , את תורת סדום ועמורה שלהם ועד שלא יעצרו אותם בדם ואש, הם לא מתכוונים להפסיק.
אני מאחל להם מכל ליבי שיזרקו אותם ערומים, לתוך תא מלא באסירים ביטחוניים , במחנה כליאה של הטאליבן, כי הם פשוט צריכים להתנסות במשמעותו האמיתית של שלטון החושך.
"מחוייב המציאות" מביע הזדהות עם כאבה של חברת "המשביר לצרכן" שרכושה הושמד, ומקווה שהטרגדיה הזו, לא תעיב על הקריירה של שירלי, שהיא בין הדוגמניות הוותיקות והמצליחות וייצגה בכבוד את ישראל בהרבה הזדמנויות.

אה, מה שכחתי? בסדר.

מחוייב המציאות PG
טוב, קיבלתי מעמית קדם ההודעה הזו:

שלום דרול,
אין לי מושג מי אתה אבל בחרתי כן להגיב לכל המחמאות שקיבלתי כאן ממך.
אני מבין שאנחנו מתפללים ביחד באומן אז הייתי שמח אם במקום להכפיש את שמי בעילום שם היית ניגש אלי והייתי מספר לך קצת ממה שהיה באותה שבת ברמת הגולן ואולי גם נותן לך לשוחח עם חלק מהאנשים שהיו שם כדי שתבין עד כמה השבת הזו הייתה משמעותית עבור הרבה אנשים שנטלו בה חלק.
אבל אתה כנראה מעדיף התנצחות בוטה ופוגענית מאשר בירור אמיתי של הנושא ולכן לצערי כנראה לא נזכה לדבר על זה…

הוא הגיב להודעה ההיסטורית הזאת.
ממש מוזר, חשבתי שגמרתי כבר עם חבורת "אדרבה", אבל העולם מלא בהפתעות.
זה מה שעניתי לו :

סליחה.
מה למעשה כתבתי עליך?

"וגם אחד עמית קדם, איזה ניו אייג'י בעל תשובה, שכותב ב"אדרבה" מיני דברים שלשמחתי אני לא טורח לקרוא."

זו הכפשה? זה מה שהעליב אותך?
אני אשנה את זה. אין בעיה. יש לי הרשאות עריכה כאן.
מה שאני מציע, זה לפני שניפגש באומן , אולי תאיר את עיני ואת עיני הציבור הקדוש, לגבי השגותיך על מה שנכתב כאן?
תספר לנו על השבת, על התכנים, על המסרים וההדגשים ועל האווירה.
אתה יכול גם להעביר גם עדויות ממשתתפים אחרים ואתה יכול לעשות את זה כאן ב"תגובות" ואתה גם יכול להעביר לי מכתב לכתובת הדואר של הבלוג drall@shoresh.org.il ולהרחיב את היריעה כרצונך.
"מחוייב המציאות" דוגל במדיניות של במה חופשית.
מה שאתה תכתוב אנחנו נפרסם ב"עמוד הראשון" שלנו, ללא תיקונים וללא השמטות.
אנחנו נשמח לשמוע ממך ונשמח להגיב, כפי שאתה מוזמן להתייחס לתגובותינו, אם תהיינה.

כך אנו נוהגים, בניגוד לכ"כ הרבה אחרים.

נראה לי שבזאת נהגתי בהגינות מספקת.
עכשיו לנושא הרבה יותר חשוב.
גם מ.נ., ידידתנו הותיקה, וגם בחור בשם יניב, פנו אלינו בנושא שמירת ההלכה על פי תורת ברסלב.
זה מה שמ.נ. כתבה:

במחוייב המציאות שואלים שאלות קשות. אז אני חייבת לשאול: "תורת ברסלב היא בכלל לא יהדות, היא בקושי חסידות" כתבת
ו"כמו שאמרנו, קל היה לרבינו להבין שהתורה שלו תשרוד אך ורק בתוך מסגרת היהדות". סליחה ומחילה ולא נעים לומר אבל זה נשמע כאילו הוא "השתמש" ביהדות כדי להמשיך את תורתו.

אז אני מבינה מזה וכמובן יכול להיות שאני טועה שהתורה של רבנו מעולם גבוה יותר : תורת משה ככה הבנתי מעולם הבריאה והתורה של רבנו מעולם האצילות לפחות או לא יודעת מאיפה – אז למה הוא קיים מצוות, והמליץ ללמוד הלכה בכל יום ולא זוכרת איפה קראתי שאמר שכדי לזכות לאור החכמה זה על ידי קיום מצוות מעשיות דייקא. וגם אתה למיטב הבנתי מקיים לפחות חלק מהמצוות.

זה מה שחברתנו והבטחנו לא להשיב לה באופן מנומק.
עם הבחור, סתם ניהלתי דיאלוג לגמרי מיותר, שאני אביא אותו פה לעיונכם:

יניב:
רבינו אמר לא לזוז מהשולחן ערוך…
אבל היצר אמר לקרוא מה שנוח ולעשות מה שנוח.
זה שאתה ואני נופלים, סבבה, היצר חזק, כולנו יודעים זאת.
אבל לשנות את המפה כדי שתתאים לנפילות שלי?
לכתוב במקום "חיפה" את העיר "תל אביב" רק בגלל שטעיתי?
לא אומר שאני שומר את העיניים מי יודע מה, אבל אין שום ספק שזה לא טוב לראות בחורות וכו'.

רבינו יורד אלינו כדי להעלות אותנו, לא כדי שנעשה קומזיץ עם רבינו ונשאר איפה שאנחנו.
שנצליח, אמן.

דרול:

רבינו לא אמר שלא לזוז מהשולחן ערוך, זה קשקוש של מחזירים בתשובה.

טוב, ליתר דיוק, אנחנו הרי לא יודעים בדיוק מה רבינו אמר או לא אמר בכל רגע בחייו, אבל באף אחד מהספרים המקוריים של ברסלב, לא קיימת הנחיה כזו.
יש שמועה, שהתפרסמה רק בשלושים השנים האחרונות, לגבי איזה סיפור שמישהו בא לרבינו עם כל מיני טענות משונות על "ליקוטי מוהר"ן" חלק א' ורבינו אמר לו ככה בבדיחות הדעת "תגיד מה שאתה רוצה על הספר שלי, רק עם השולחן ערוך אל תתנהג ככה."
זה כל הסיפור, הוא מופיע בתור שמועה בשיח שרפי קודש ובדיבורים של אמונה והוא רחוק מאוד מלהיות משמעותי ומחייב, אם בכלל קרה וגם זה בספק.

זה שהמחזירים בתשובה הפכו את המעשיה הזו, לאיזה עיקרון יסודי בברסלב, זה רק מראה עד כמה הם מסלפים את תורת רבינו, ועד כמה המניעים שלהם פוליטים.

מה שכן, לא מזמן הבאתי באחד מהפוסטים האחרונים כאן בבלוג ציטוט מ"חיי מוהר"ן" ששם רבינו אומר שאפשר ללכת תמיד לפי הדעה המקילה,
ז"א
אפשר ללכת לחוף מעורב לפי ראבי"ע
אפשר ללכת לקולנוע לפי הרב סתיו
נשים לא צריכות ללכת בכיסוי ראש לפי הרב משא"ש
לא צריך לקים חתונות נפרדות לפי הרב פיינשטיין
אפשר לשמוע זמרות לפי הרב רוזנצויג וכן הלאה.

זאת ברסלב האמיתית וזאת ספרות ברסלב האמיתית, לא איזו שמועה.

מה גם שמקובל עלי "השולחן ערוך" , הוא מאוד מקל בד"כ. ההלכה שאנחנו מכירים היא החמרות על גבי החמרות של השו"ע.

יניב:

יופי, הלכת עם רבינו עד הסוף ושכחת את ה' ואת התורה. "לא תתורו", "ועשית ככל אשר יורוך", ומה שכתוב באבות "עשה לך רב", לא נראה שהכוונה ל-10 רבנים…
"רבי נוח"=מה שנוח.
מחקת את מציאות ההידורים, מחקת את הרצון להתחזק ולהדר כשאפשר…
אם כל מה שכתבת, זה רק בשביל לשרוד ולשמוח במצב שלנו, דיינו. באמת לא צריך להוסיף חומרות מתוך גאווה וכו' כשיש דברים מפורשים שעדיין צריך לעבוד עליהם, את זה כולם אומרים. אבל להפוך את זה לשיטה שצריך *לחפש* רק קולות? רחוק מאד.
מה גם שכתוב "אחרי רבים להטות", זאת אומרת שאתה לא יכול ללכת לפי דעת יחיד אם הרוב חולקים עליו ולא נראה שכל הדעות שהבאת מוסכמות על הרוב.
אז מחקת גם את *כל* הספרים שמדברים על איך פוסקים הלכה…
יש גם רבנים רפורמים וכו', לאן אתה רוצה בדיוק להגיע?

ושוב, לומר שאנחנו לא על המפה וזו הדרך להתחזק איפה שאנחנו נמצאים כדי לא להתייאש וכדי שבכל זאת נעשה מה שאנחנו עוד יכולים לעשות, מקובל.

ולפי מה שציטטת: "תגיד מה שאתה רוצה על הספר שלי, רק עם השולחן ערוך אל תתנהג ככה."
יוצא שאתה עושה הפוך, לוקח בדקדוק מה שכתוב בספרי רבינו (או תלמידיו) אפילו שרבינו אמר שאפשר לומר "מה שאתה רוצה" (=לא חייבים לדקדק) ועם השולחן ערוך אתה עושה קרקס.

אני מרגיש מוזר לכתוב דברים כאלו רק תגיד לי איפה אני מפספס, מדבריך נראה שאתה לא אחד שלא מבין כלום אלא אחד שלמד גם למד.

אז זה מה שנכתב, ואני מודיע חגיגית, שאני לא מתכוון לענות בעצמי.
יש לי תשובה, אני אושואיסט ולפיכך גם התשובה שלי היא אושואיסטית by the book. כיוון שאתם לא אושואיסטים, התשובה שלי לא תעזור לכם ואילו הייתם אושואיסטים, הייתם יודעים אותה בעצמכם.

מה שכן, ישנן כמה תשובות, שאני רוצה להציג, שלושתן לא ממש מושלמות מבחינה תיאורטית או פרקטית, אבל אלו התשובות הכי טובות שישנן,למיטב ידיעתי.
תשובה ראשונה, לפי מה שרבי נחמן אומר לרבי נתן בתחילת פרק "עבודת השם" בספר "חיי מוהר"ן"

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי
וְהָיָה רְצוֹנוֹ קְצָת לַעֲשׂוֹת אוֹתִי אַב בֵּית דִּין בְּאֵיזֶה קְהִלָּה.
וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ כִּי יֵשׁ לִי מָרָה שְׁחוֹרָה וַחֲשָׁשׁוֹת רַבּוֹת בְּעִנְיַן הוֹרָאוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר. וַאֲנִי מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מֵעִנְיַן הַהוֹרָאָה מְאד.
הֵשִׁיב לִי מַה לַּחֲשׁשׁ וְלִדְאג
מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַל מִי לִסְמךְ שׁוּב אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא כְּלָל.
פֵּרוּשׁ מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה שֶׁמַּכְשִׁיר וְאַתָּה סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ דֵּעָה אֵין לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל

זאת למעשה התשובה ליניב.
הסיפור עם ה"לקמט", הוא שמועה, לפיכך הוא נחות בהרבה מציטוט אמיתי מספר ברסלבי מקורי. גם אם לא נראה לך שרבינו שולח אותנו לחפש הקלות, זה מה שהוא עושה בפירוש. לנו זה נראה הגיוני, כי אנחנו יודעים עד כמה אופנת ההחמרות, הרווחת אצל בעלי תשובה, היא דבר מסוכן, מעות ומסולף. אשרינו שמצאנו ציטוט מדויק וברור שבו רבינו הקדוש, מקבל את דעתנו במלואה.

את התשובה השניה שמעתי מיובל דיין.
לא הזמרת הזאת, כמובן.
הוא אמר "אני מקיים שולחן ערוך, רק בגלל שרבי נחמן מברסלב אמר."
זאת גישה שמאוד שנואה על חרדים ודתיים, במיוחד האורגינאליים והיא גישה מצויינת לדעתי.
עושים כל מיני דברים כדי להיות מקושרים לצדיק ובין היתר גם מקיימים את השולחן הערוך. יש בגישה הזו שני יתרונות בולטים, קודם כל, היא מעמידה את ההלכה במקום אחר לגמרי, מהמקום השמור לה בהוויה האורתודוקסית ובכך היא יוצרת חיץ ברור וחשוב בין חסידי ברסלב לבין דתיים סתם.
מעבר לזה, התקשרות לצדיק, לא משנה באיזו דרך, היא תמיד ברמת המוטיבציה. אין בעיה אתה מצליח יותר ופעם אתה מצליח פחות. פעם קמת חצות פעם לא קמת, פעם שמרת שבת, פעם חיללת, אתה תמיד מסתכל קדימה, אתה תמיד מסתכל למעלה. אתה לא נשפט לפי המעשים, אתה לא נשפט לפי אורח החיים, אלא ברמת המוטיבציה הכללית ובעניין הזה, טיסה אחת לאומן מסדרת את ה-כ-ל.
אני לא אומר שזה מה שיובל אומר, או שזה מה שיובל חושב. זה הפירוש שלי למה שמשתמע מדבריו. עם כל זה יש כאן בעיה טכנית. רבי נחמן עזב אותנו לפני מאתיים שנה בערך ואילו השו"ע נכתב מאות שנים לפני זה. שני המקורות ההיסטוריים הללו יוצרים איזו בעיית שדרוג אצל האדם המודרני, כי הוא שואל את עצמו, איך הוא מתרגם את השולחן ערוך למסר עכשווי. הרבה דברים השתנו, הרבה דברים קרו וצריך מנגנון, כדי לבצע את ההתאמה הזאת.
שני המנגנונים הקיימים הם בעייתיים.
הרבנות האורתודוקסית נגועה בפוליטיקה, לא משנה באיזה זרם מדובר ובכלל אין לה מחוייבות לשו"ע.
גם רבני ברסלב וחסידי ברסלב הותיקים, לא ממש רוצים להתמודד עם הנקודה הזאת. הם מעוניינים להיות אורתודוקסים טובים ושולחים אותך לרב בכל עניין, שלא קשור לטיסה לאומן.
כאן אני רואה את הבעיה.
אתה רוצה ללכת לסופרמרקט ורוצה להיות מקושר לצדיק, אז יש לך סברה שאם תקנה משהו בהשגחת הבד"צ, אז התקשרת לצדיק, אבל אתה לא יודע עד כמה הגוף שנותן את ההכשר מחוייב לשולחן ערוך, או לכל מיני אינטרסים פוליטיים של העדה החרדית, ששומר נפשו ירחק.

אוקיי, הגיע הזמן לתשובה השלישית, שהיא מבחינתי הכי טובה ונדמה לי שבמידה מסויימת היא יכולה לענות אפילו על השאלה של מ.נ.
שמעתי אותה מרב ברסלבי, אני לא אומר מי, כי יצלבו אותו על לא עוול בכפו, אבל רק תדעו שזו תשובה פורמאלית מוסמכת.
הוא אמר למעשה כזה דבר:
השולחן ערוך הוא לא סתם ספר.
הוא נכתב בשיתוף פעולה בין מרן הבית יוסף, אליהו הנביא וכמה מלאכים.
מכיוון שכך, יש לספר הזה לא רק גרסה מודפסת ויציבה, אלא גם "גרסה רוחנית", שהיא מין צל כזה של "השולחן ערוך", שקיימת בעולמות העליונים.
מה ההבדל בין שתי הגרסאות?
ההבדל ברור.
בעוד הגירסה המודפסת היא קשיחה , גרסת הצללים גמישה ומשתנה בתמורות הזמן, לפי העניין, והמקום.
הדבר החשוב, שגרסת הצללים מחייבת, היא מביאה את משמעותו האמיתית של השו"ע לידי ביטוי כאן ועכשיו. ספר הצללים אינו פירוש על השו"ע, הוא לא הסבר על השו"ע, הוא גם לא מערכת הלכתית המבוססת על השו"ע. ספר הצללים הוא השולחן ערוך בכבודו ובעצמו, שנכתב מחדש ומייצג את ההלכה האמיתית ע"פ מרן הבית יוסף ושותפיו.
השאלה הנשאלת היא, כמובן, איך ואיפה ניתן לעיין בגרסת הצללים הזאת של השו"ע.
אותו רב שסיפר את הסיפור גם ענה על השאלה הזאת, הוא אמר שיש אנשים שיודעים לקרוא בשולחן הערוך הנסתר הזה ולהוציא ממנו הלכות אקטואליות.
מדובר כמובן, ביחידי סגולה ומתוכם אנחנו מכירים שניים. הראשון הרב משה איסרליש, הרמ"א, שהביא את מנהגי קהילות אשכנז במקביל לשו"ע וההגהות שלו מצויות ברוב הגרסאות המודפסות של הספר.
השני שקרא בספר הצללים, הוא רבינו הקדוש, מוהר"ן בן פייגא, האדמו"ר מברסלב.
זה נחמד מאוד. אחלה תשובה. הבעיה היא שגם התשובה הזו, לא ממש עוזרת לנו בחיי היום יום, כי שני הדמויות הללו, לא מצויות בין החיים כבר הרבה שנים.
אז ישנן כאן עוד שתי נקודות.
קודם כל ישנה נבואה, שניבא הסבא, שאמר שגם בדורנו יקום הרב שידע לקרוא בספר הצללים.
הכוונה כמובן לגרסת הצל של השו"ע, לא ל"ספר הצללים", שהוא מין ספר כישוף קדם ניו אייג'י שפורסם באנגליה לפני חמישים שנה לא קשור בכלל.

יש באמת כזו נבואה, והיא לא כזו ברכה לאנושות, כי עכשיו כל ננח (נוותר על הכינויים כרגע) יכול להחליט , שהסבא דיבר דווקא עליו.
אני רוצה להציע עוד זווית ראיה לעניין.
אם באמת, רבינו הקדוש, ידע לקרוא בגרסת הצל של השו"ע, הרי הוא יודע לעשות את זה גם היום. מן הסתם, היום זה פשוט יותר. אם כך, אז גם לנו, בתור אנשים שקשורים לצדיק האמת, קשורים לרבינו הקדוש, גם לנו צריכה להיות לנו איזו גישה ליכולת הזו.
זה מה שנראה לי הגיוני, אבל כמובן, צריך להיות מאוד מאוזנים ונקיים בעניין הזה.
אי אפשר כאן להסתמך על כל מיני פוסקים אחרים, כי בכך למעשה, אנחנו מערערים על האותנטיות של השולחן ושל ספר הצללים, מה גם שזה זלזול מסויים בכוח של רבינו לקרוא אותו. אז ברור שניתן להסתמך כאן רק על השולחן ערוך בעצמו, או על הרמ"א שזה למעשה אותו הדבר.
ואז באמת , כשאנחנו נתקלים בבעיה, אנחנו יכולים לפתוח את השו"ע במקום הרלוונטי, אם ישנו ובאמת לבקש מרבינו שיפתח לנו צוהר אל ההלכות שמעבר למילים, אל האמת השוכנת בצל, האמת של הבית יוסף ושותפיו כפי שהייתה נאמרת, אילו הם היו דנים בסיטואציה היום.
אני בטוח שהמפתח הזה קיים, ואני חושב שזו גם התשובה שהשואלת צריכה לקבל.
יש בזה עוד יתרון, שזה הופך את ההלכה למשהו מאוד אינדבדואלי, פחות אמת אחת שנכונה לכולם, אלא למין קול פנימי כזה, שהוא נחלת הרגישים והמסורים.
כן,
זו באמת תשובה יותר טובה ויותר רוחנית, למרות שהיא לא התשובה שלי.
אני אושואיסט ולנו אין שולחן ערוך, אבל הרבה צרות אחרות.

צום קל למי שמתכוון.
חיים ארוכים וטובים.
 

 

נשל הנחש


נדבר היום על האנרגיה המינית, עיתוי מצוין בראש חודש אדר.
הסינים היום חוגגים גם את ראש השנה שלהם, והעיתונים לפחות מספרים שזו שנת הנחש, אין לי מושג מה זה אומר, אבל אני בעד.כל דבר עדיף מחודש אדר שהוא לגמרי שנוא עלי.
האמת שתמיד שנאתי את פורים, אבל רק שהגעתי לברסלב הבנתי למה.
מה שאנחנו עושים בחסידות ברסלב בפורים, זה טקס אחד גועלי להפליא שעיקרו לשתות אלכוהול, עד שמגיעים למצב של הקאה.
את הטקס המבחיל הזה עושים, בגלל שלפי תורת ברסלב, ההקאה הזו מתקנת את כל שפיכות הזרע האסורות עאלק, שהתרחשו מאז התיקון האחרון.
מילא, אם היינו בברסלב בקטע אלכוהולי כמו חסידויות פולין הממוסטלות, אבל איפה? האלכוהול שנוא בברסלב והחסידים הרציניים מתרחקים ממנו ומכל מה שמזכיר אותו.

כך, כזכור, נוצרה חסידות ברסלב.
נתן מנמירוב נמלט מהמסיבות החסידיות בברדיצ'ב והגיע לברסלב שם פגש את רבי נחמן ומשם התחילה ההיסטוריה.
מדהים עד כמה שזיקני החסידים מבצעים באדיקות את פולחן ההקאות עד היום, לא שהם כאלו חוטאים, אין אנשים יותר טהורים מהחסידים של רבינו, תוכם כברם ועיניהם שקופות, אלא שבברסלב יש קטע כזה של לא לפרוש מהציבור.
אתה אומר "אשמנו בגדנו" גם אם לא אשמת ולא בגדת.
אוקיי, אז העתוי מצויין.
מהי האנרגיה המינית?
האנרגיה המינית היא קודם כל משהו טיבעי וטוב.
האדם נולד, הוא צריך כוחות עצומים כדי להתקיים, כדי לגדול, כדי ללמוד.
ברגע שמצבו הפיזי מתייצב, פחות או יותר באמצע גיל העשרה, אותה אנרגיה שעד עכשיו גידלה אותו, עוברת שינוי ובמקום להיות מונעת גדילה, היא הופכת להיות מונעת התרבות.
הטרנספורמציה הזו, היא תהליך שמתרחש כבר מיליוני שנים, אצל כל החיות המפותחות ואחרי השלב הזה מגיע שלב הקינון וההורות וחוזר חלילה.
אצל החיות זה עובד בסדר גמור,אבל אצל האדם זה טיפה מסתבך.
אני בכוונה מקטין את המשמעות של ההסתבכות, כי היא לא באמת קריטית.
לאדם ישנם שני שלבים שמקדימים את שלב ההורות.
שלב ראשון, ידוע לכל, הוא השלב של בניית האינטלקט.
בדרך כלל השלב הזה מתרחש בין גיל 14 לגיל 20.
אבל זה לא השלב היחידי. ישנו עוד שלב מאוחר יותר , בין גיל 20 לגיל 27, שבו האדם מפתח את כישוריו הרוחניים. כלומר, עד גיל 27 על האדם עוברת תקופה שיש לו אנרגיה מינית זמינה, אבל הוא עדיין לא בשל להורות ולהתרבות.
האנרגיה המינית הזו היא לא מטרד, היא גם לא נטל.
היא המהות האנושית, היא יסוד כוחו של האדם להתקדם ולהתפתח. היא מאפשרת לו להתרח גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה נפשית. בלעדי האנרגיה המינית, האדם הוא רוח רפאים.
כך הישג רוחני או מחשבתי של האדם, הוא תולדה של אותה אנרגיה מינית , שהיא עצמה גלגול של כוחות החיים של האדם, איתם הוא יצא מהרחם.
זה אומר, שאסור להלחם נגד האנרגיה המינית, אסור לבלום אותה, כי בצורה הזאת האדם מנוון את עצמו ומטמטם את עצמו. דיכוי האנרגיה המינית הוא התאבדות.
זה המצב שבו נמצאים הרבה אנשים, לדוגמא החרדלון הזה שישב לידי פעם פעם, כשהתפללתי באחת מישיבות ההסדר ועשה לי חור בראש עם הצווחות שלו.
הוא והחברים שלו בבעיה. כי יש להם אנרגיה מינית שהלוואי עלי ואין להם ממש מה לעשות איתה.
אנשים נורמאליים שנמצאים בסיטואציה הזו, יכולים כל מיני דברים שאינם כוללים חתונה.
הם מנהלים רומאנים, הם יוצאים, הם צורכים פורנוגרפיה ברמה כזו או אחרת, כל הדברים האלו מקלים על הסיטואציה וכיוון שהם הקלה על מצוקה פסיכופיזית אמיתית, ניתן ללמד עליהם זכות, כפשוטו.
האופציות הללו אינן פתוחות בפני החרדלון הצעיר ולכן הוא די משתגע, עד שהוא שסוף סוף מצליח לזחול אל החופה בגיל 20.
מכאן נראה כי השנים הקריטיות להפתחותו של החרדלון עוברות עליו בשני מצבים עוקבים.
בשלב הראשון הוא מטורף ואכול רגשות אשמה ובשלב השני הוא עוסק בהתרבות כושלת והסיבה שהיא כושלת, היא בגלל לגמרי לא בשל אליה.
מה אתם חושבים שיהיה בסופו החרדלון? האם הוא יגשים את האינדבדואליות שלו? האם הוא יגיע להישגים רוחניים או אינטלקטואלים?
בוודאי שלא.
הוא יפיץ את אותו סינדרום ניווני גם לבניו אחריו., אישיותו הקיצונית והבלתי מפותחת, תצמיח פירות מעורערים ורעילים.
תמיד שואלים בתקשורת "מאיפה האנשים מגיעים?" ובכן, זו התשובה ולא יעזור כלום.
עונשים לא יעזרו וחינוך לדמוקרטיה לא יעזור, כיוון שהבעיה מחופרת בהוויתו האנרגטית של האדם.
אז כמובן שהכי קל להאשים שאני מקלקל את הנוער ואני לא ברסלב אמיתי אלא ניאו ברסלב ואני תומך בפריצות, באוננות, בניאוף ובמסיבות אסיד (יש עוד כאלו?).
אבל זה לא נכון.
האנרגיה המינית, כפשוטה, מחנכת את האדם לעסוק במין.
זו המודעות שהיא מייצרת מטיבה. לא צריך להוקיע את אלו שנכנעים לכוחות הקמעיים הללו ולכן גם רבי נחמן מברסלב אומר שבגיל צעיר אי אפשר להמנע מהדברים האלו.
מצד שני, אותו העיסוק במין אינו מטרתו האמיתי של האדם, גם לא באמצע שנות העשרים.
זו פשוט מודעות לא מפותחת.
מה שצריך לעשות עם האנרגיה הזו, הוא לנצל אותה לתכליתה האמיתית, כלומר להשתמש בה לצורך התפתחות רוחנית.

זה לא טרוויאלי.
הרבה מורים גדולים בהיסטוריה, טענו ההפך. הם אמרו שהם לא הגיעו לשום הישג רוחני, עד שהתשוקות לא הפסיקו לשגע אותם, אבל זה לא נכון.
יש דרכים להוציא מעז מתוק.
אני נותן לכם כאן משהו קצר ומאוד תמציתי, אבל אל תזלזלו בו, כיוון שהוא סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.
זאת לא האופציה היחידה, ישנם עוד הרבה עיניינים אבל זו התחלה מצויינת ומי שיתקרב, אזי ככל שיתקרב יבין וידע יותר ודרכו תהיה גלויה הלאה ולמעלה.

אני שמח להציג לגם תרגיל שנקרא "אושו קונדוליני". הוא תרגיל שנמשך שעה והוא די פשוט לעשיה.
השעה הזאת בהתחלה נראית הרבה מאוד, אבל היא גואלת אתכם מהייסורים שנמשכים כבר שנים, מבילבולים, מאומללות וחיים בחשיכה.

כאן יש את הטכניקה , ישנו הסבר מפורט והדרכה ומוסיקה והכל.
כל מה שאתם צריכים זה יוטיוב ויש לכם, נכון?

טוב, אני מאחר לשיעור ועוד לא אכלתי.
אז תסלחו לי בשלב זה.

ושתהיה לכם שנת נחש נפלאה.

אתם יודעים שהשנה היא שנת נחש המים, על פי האסטרולגיה הסינית?

אתם יודעים שהיא חוזרת פעם בשישים שנה?

אולי זה כמו החילזון של התכלת, גם הוא עולה לחוף פעם בשישים שנה. אולי זה נחש המים?

די וביי.

תהי תורת רבינו הקדוש צלכם על יד ימינכם לעולמי עד.

חג שמח , חג שמח!


אתמול חגגנו בחסידות ברסלב את החג הגדול ביותר שלנו, ההילולה של רבי נתן מנמירוב, עליו השלום, זכותו תגן עלינו, אמן.

הו הו הו!
מה כבר חשבתם לעצמכם שאני חוגג.
זה מדהים שתמיד חוגגים את ההילולה בעשירי בטבת. כך נוהגים בברסלב, מוהלים את האושר בתוגה ואת הצום בשימחה.
רבי נתן מדבר על זה בעצמו בליקוטי הלכות:

הצדיקים והכשרים, כשיש להם צער ח״ו, הם בבחינת אסירי התקוה,ומחיין ומגחמין עצמן בגודל תקוותם לאחרית טוב. וזה בחינת ראשו אחד כד וראשו אחד חד. כי כד וחד הוא בחינת אבילות וצער ונחמה ותקוה טובה כנ׳׳ל

הרעיון מאוד עמוק. הוא משווה את הלך הנפש לביצים. בשולחן ערוך כתוב שביצה כשרה צד אחד שלה הוא חד וצד שני שלה הוא "כד", כלומר קהה. לעומתן הביצים הטמאות הן או חדות משני הכיוונים או "כדות" משני הכיוונים.

ועל כן שגי ראשיתם חדים או כדים… שהאבילות וחצער שלחם משני ראשיהם, מראש עד סוף, כי אינם מקוים לאחריתטוב כלל, כמו שאמר אדומו״ר ז״ל שמי שאין לו אמונה חייו אינם חיים כלל, כי תיכף
כשבא לו איזה צרח אין לו במה לנחם את עצמו ובו׳, ולהיפך כשהשעה משחקת לו הם מלאים שמחח ושחוק,

כלומר, נפש הצדיקים היא כמו ביצים כשרות ואילו נפש הרשעים היא כמו ביצים טמאות.
מקווה שלמדנו משהו.
אז חגגתי?
יש לי פנטזיה מרושעת, להביא לשיעור של הרב ברנר במאה שערים, בחורות עם מגפיים גבוהים שמעשנות.
חולני, אבל אסתטי.

כיוון שידעתי שמארגנים מסיבה גדולה בבית המדרש במוצאי שבת, התעניינתי אצל הגבאים אם יש מצב להביא לשם נשים.
התשובה שקיבלתי, זה שלא אכפת להם ובלבד שגדרי הצניעות יישמרו.
גדרי הצניעות במאה שערים הם עניין מאוד פשוט.
אם נשים מצויות במקום, ואף אחד לא מרגיש בקיומן, סימן שהכל בסדר.
אז החבר'ה עשו עבודת קודש ופתחו כניסה צדדית ובנו מסביבה בריקדה אטומה ממחיצות, שמיכות ומפות.
כדי להזמין נשים, השתמשתי בצינורות הרגילים. לא6 פירסמתי את זה פה, כי לא סמכתי עד כדי כך על חברי מימי הביניים, ולא רציתי שהקוראות שלי תגענה ותתבעסנה, אבל ישנם עוד ערוצים.
אני לקחתי בחשבון, שבין הנמענות, ישנן רבות שמתלבשות בצורה קולית לגמרי והיו מאוד רוצות לשמוע שיחה של הרב ברנר בהילולה של רבי נתן.
בסופו של דבר, האפקט לא הושג.
האמת שהגיעו בערך עשרים נשים, שזה מספר עצום, אבל אף אחת מהן לא התלבשה כמו כוכבת רוק כבד.
הגיעו כמה ילדות מתוקות מהמדרשה של ברסלב בבת עין, כמה טליבניות עוטות גלימות מהשכונה וכמה מהחברות של אישתי, שבעיקרן רובן נשים דתיות, נשואות במסע אינסופי של "התחזקות".
בגלל שאף אחד מהגברים האחרים (חוץ מבעל של אחת מהן שהגיע כטרמפיסט), לא הסכים לקיים איזשהו מגע עם הנשים, אני הייתי צריך לארגן לכולן אוכל, כלים ושתיה. מה שיצא מזה, שכמעט לא הצלחתי לשמוע שום דבר מהשיעור של הרב ברנר, אבל הנשים אמרו שהן נהנו מאוד וגם זו לטובה.
בסך הכל היה כיף.

עוד חגיגה מתרגשת עלינו בקרוב, מחר או מחרתיים יחול יום ההולדת של הרב עופר ארז שליט"א. מזל טוב כבוד הרב!
הרבה מתנות מתרגשות עלינו בימים אלו של חורף מבורך.
אנחנו לא צריכים לתלות שום גרב על האח כדי לקבל אותן, אנחנו רק צריכים לפתוח את העיניים ולפתוח את הלב ויהיה לנו חג שמח.

דומינו


ישנה אפנה חדשה בברסלב, להתגרש.
זה ממש סטארטאפ שעלו עליו לא מזמן.
בשביל מה להתעסק עם מריבות, עם בגידות, עם כל מיני עינייני טומאה וזנות?
יש נתיב מהיר, לגיטימי, שעובר דרך הרבנות.
מוציאים גט ואחר כך אפשר להסתובב קצת בשווקים, לראות מה המצב וכשמוצאים סחורה טובה, אפשר טיקטאק להתחתן מחדש והכל בסדר.
טוב, אולי אצל משפחות ברסלביות דור חמישי, כמו משפחת אנשין, או משפחת ברזובסקי או חזן או מנדלייל, גירושין בכל זאת, לא כל כך פופולאריים, אבל כשמדובר על בעלי צעירים או צעירים ברוחם, אפשר לשמוע סיפור כמו זה על ההוא בן כמעט שישים שחגג ברית לילדו מאישתו השלישית, או על אותו רב, גם כן בגיל העמידה שנישא לאחרונה לבעלת תשובה טריה ומבריקה עם כל התוספות.
טוב, אומרים שלפעמים אין ברירה אלא להתגרש. זה נכון , כמובן. לריב ליד הילדים זה הכי גרוע ולא פחות מזה גרוע, זה לחיות בבית אחד עם בנאדם שאתה לא סובל.
לא שיש לי ניסיון, חלילה.
העניין הוא, שלפני שמפרקים תא משפחתי ורצים בהתלהבות להשיג את הגט המיוחל, ישנם עוד צעדים שכדאי ואף לנקוט, כי אם את לא מסוגלת לסבול את בעלך, או עם אתה מתעב כל מילה שאשתך מוציאה מהגרון, זה לאו דווקא בגלל שאלוהים שונא אותכם וסידר לכם סוציופטים בחופה.
לא בברסלב. בברסלב אלוהים לא שונא אנשים.
אולי ישנה בעיה בתקשורת? אולי צריך תיאום ציפיות?
ישנם כל מיני פתרונות כמו יועץ נישואים, קבוצות תמיכה, אולי אפילו ללכת לסקסולוג. לא שניסיתי, אבל אומרים שזה עוזר.

טוב, מקווה שהמסר עבר, אני לא רוצה להאריך בזה.
מאוד רציתי לדבר על תורה ע"ט בליקוטי מוהר"ן

וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק,. מִי שֶׁהוּא צַדִּיק בֶּאֱמֶת, יֵשׁ בּוֹ הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ

יש שם הבנה חלוצית לגמרי למושג התשובה, להבנות של התהליך הרוחני שעובר האדם.

אז רציתי.
מי אני בכלל שאתעסק עם ליקוטי מוהר"ן? אתם תופסים בכלל מה זה הספר הזה?
אין בי שמץ של צניעות לא אמיתית ולא מזוייפת, פרש אני ובן חיל, אבל ליקוטי מוהר"ן זה משהו אחר. זה ספר תבוני, יותר ממה שאתה קורא אותו, הוא קורא אותך.
פחד.
טוב, נחזור לסיפורי מעשיות והפעם נטפל בקלישאה ידועה, הלוא היא המעשיה "מעשה ברב ובן יחיד".

למי שאין עצבים לקרוא, אני אתקצר אותה.

היה היה רב והיה לו בן יחיד, שהיה תלמיד חכם גדול.
הבן מאוד היה רוצה לנסוע לצדיק אחד והרב היה משכנע אותו שלא לנסוע, מכל מיני סיבות שעיקרן, שאותו צדיק בכלל לא ראוי שחכם כמו הבן ייסע אליו.
בסוף, הבן מצליח לשכנע את האבא לנסוע לצדיק וקורות להם תאונות בדרך והם חוזרים ואז בפעם האחרונה הם שוב נוסעים ומגיעים לאיזה פונדק. בפונדק הם נפגשים עם סוחר שמכיר את הצדיק ומלכלך עליו.
אחרי שהבן והאב שומעים שהצדיק עבר עבירות, הם חוזרים לביתם והבן היחיד מת.
בלילות שאחרי מותו של הבן הוא מופיע בחלומו של אביו כשהוא רותח מזעם.
האב לא מוצא מנוחה ומחליט לנסוע לצדיק בעצמו.
בדרך לצדיק הוא שוב פוגש באותו הסוחר ושימו לב לציטוט המדוייק של השיחה שלהם בלשון רבינו זכרונו לברכה.

וּפָגַע בְּהַדֶּרֶךְ אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁפָּגַע מִקּדֶם, בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִם בְּנוֹ, וְהִכִּיר אוֹתוֹ
וְאָמַר לוֹ: הֲלא אַתָּה הוּא שֶׁרְאִיתִיךָ בְּאוֹתוֹ הַאכסניה?
וְהֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי רָאִיתָ אוֹתִי
וּפָתַח פִּיו וְאָמַר לוֹ: אִם תִּרְצֶה, אֶהְיֶה בּוֹלֵעַ אוֹתְךָ

האב לא הבין והסוחר ממשיך לספר לו שהוא גרם לשרשרת התקלות שמנעה מהם להגיע לצדיק , כיוון שהבן היחיד היה בחינת "המאור הקטן" ואילו אותו צדיק היה מבחינת המאור הגדול ואילו היו הבן והצדיק נפגשים , היה מגיע המשיח.

כאן מסבירים שהסוחר היה השטן והצדיק הוא רבינו הקדוש ולגבי הבן, אני לא יודע מי זה, גם אחרים מתקשים.
לכאורה, הסיפור מאוד פשוט.
לא צריך לעשות ממנו הרבה רעש. בספרות היהודית ישנם עוד סיפורים שמדברים על איזשהו פנצ'ר שבגללו המשיח לא הגיע.
אבל ההסבר האמיתי כמובן שונה.
כדי להגיע אליו, נשתמש בעיקרון שדיברנו עליו בשבוע שעבר, חוכמת הפיצעונים.
הפיצעוניות מלמדת אותנו שאנחנו לא יכולים להתייחס למעשיה כמכלול שלם. בצורה הזו, היא סותרת את עצמה.
מה שצריך לעשות הוא לחתוך מהמעשיה קטע קטן ולהתמודד רק איתו.
לכן נעשה למעשיה משהו מאוד פחדני ופצעוני ונזנב בה.
מה מספר לנו הסוף. השטן אומר לאבא, "הייתי בולע אותך".
אילו הייתי האבא הייתי שואל אותו דבר פשוט "עכשיו נזכרת?"
אתה טוען שאתה עובד שנים, כדי להרוס את המפגש בין הבן לבין הצדיק.
הרסת את הגשר, הרסת את הכרכרה, הפצת שמועות זדוניות וכן הלאה.
אילו זה היית אתה, היית יכול לגמור עם מהסיפור שנים. היית בא לילד והיית בולע אותו. בשביל מה כל המאמץ.
זה הסוד שאנו מגלים בזכות חוכמת הפיצעונים, אותו מסר שרבינו מנסה להעביר לנו.
השטן משקר. הוא לא יכול לבלוע אף אחד, הוא גם לא יכול לארגן תאונות. כולו דיבורים. לכן ברגע שאתה מקבל הסבר הגיוני, ברגע שפיסת הפאזל האחרונה מורכבת במקומה, אומר לנו רבינו "עבדו עליכם, זה בכלל לא פאזל, זה דומינו."

אלוהים מביא את המשיח.
אלוהים יודע מתי וכיצד לעשות זאת.
השטן מספר לאבא סודות על אודות המפגש בין המאור הקטן למאור הגדול. זה ג'ייבריש קבלי, תעמולה זולה שמאפשרת לשטן לטעת בנו את האמונה, שישנם טריקים מיסטיים, קונספירציות כאלו, שבאמצעותן ניתן לגבור על הרצון האלוהי.
"אתם לא יודעים מגדולת השם" אומר לנו רבינו בספר "כוכבי אור".
זו התשובה למיסתורין במעשיה "מעשה ברב ובבן יחיד".
אלוהים ממית ומחיה, אלוהים מוליך, אלוהים עוצר.
אתם שקועים בהבלים, אתם רצים להגיד תהילים בזמן "עת רצון", אתם קונים קמעות, אתם מחפשים סגולות וישועות. כל אלו הם מבצעים והנחות אצל השטן. אין מאחוריהם כלום, כי מאחורי השטן אין שום דבר, כל עיניינו זה לבזבז את חייכם כשאתם רחוקים מהדבר האמיתי.
מהאל הגדול, חובק הכל והכל יכול.
בגלל זה אומר רבינו שההתבודדות היא המעלה הגדולה מכל המעלות, כי בזמן ההתבודדות, האדם אמור להתעסק בדבר האמיתי, בלדבר עם השם יתברך.
יש אנשים שאומרים שישנם כללים בהתבודדות, שאסור להגיד דברים מסויימים, וגם שצריך לומר דברים בסדר מסויים, או בנוהל מסויים.
אני בדקתי את העניין לעומק ואני יכול להבטיח לכם שזה בולשיט. גם ביום חול וגם בשבת וגם ביום כיפור בראש השנה.
הדבר היחיד בהתבודדות זה אותנטיות . תגידו את האמת ותיצמדו אליה.
זה הדבר החשוב, זה הדבר היחידי.
להגיד "קשה לי", להגיד "כואב לי", זה נשמע בסדר אבל זה לא מספיק.
תתאמנו על אלו:
"ריבונו של עולם, יש לי הרהורים, אני חושש שאני הומוסקסואל, מה אני יכול לעשות?"
"ריבונו של עולם, הגיעה ילדה חדשה לכיתה. היא מאוד עשירה וכולם אוהבים אותה והיא שונאת אותי כי יש לנו את אותו השם."
"ריבונו של עולם, הייתי גונב והייתי רוצח כדי שיהיה לי ג'יפ כמו של הבן של השכנים, אבל אני מפחד, אולי יתפסו."
זאת התבודדות.
תנסו גם אתם.

יאללה נגמרה הבטריה.
להתראות.

גנדלף עם פיאות


הלוואי שהיינו יכולים פשוט ללמוד בפשטות את תורת רבינו.

הלוואי שאני הייתי יכול.

היינו יושבים על הדשא החם , גברים ונשים , בנים ובנות ומעלינו היה עומד איזה גנדלף עם פיאות והוא היה מקריא לנו מתוך עותק בכתב יד של ליקוטי מוהר"ן.

הוא היה אומר לנו "כִּי בְּכחַ הָרְאוּת, עוֹשֶׂה הִלּוּך לְנַפְשׁוֹ", ואנחנו היינו מבינים הכל.

היינו אומרים "ואללה, מגניב."

איזה פנטזיות שיש לי, גנדלף עם פיאות, להבין את ליקוטי מוהר"ן, מסיבה של חבר'ה על הדשא.

אני מתעלה על עצמי לפעמים.

המוח לא תופס את הרעיונות הגבוהים. הוא מתנער מהם, הם מחליקים מעליו. נראה לי שלחבדניקים יש איזו שיטה להתמודד עם קונספציות אבסטרקטיות בצורה מתודית. הם לוקחים כל פיצפיצון קטן ותופרים שתי וערב, הלוך וחזור הרבה פעמים עד שהוא נכנס למוח. כמו "האור בטל למאור" , ""המאור בטיבו להאיר." כל מיני כאלו. אני לא מזלזל, חלילה, אני עפר לרגלי החבדניקים, אין כמוהם.
ראיתם כאן פעם התנפלות על חבדניקים?
גם לא תראו.

חבדניקים הם מתוקים, אבל נראה אותם מצליחים לעשות את הטריקים האלו על ליקוטי מוהר"ן.

בכל אופן, אולי ישנם אנשים שחושבים שמגיע לי ללמוד לקח, שחצן או חוצפן או חנטרשן או שכל התשובות נכונות. לאנשים האלו אני רוצה להגיד שאין להם מה לדאוג. כשאלוהים רוצה ללמד אותי לקח, הוא יודע לעשות את זה מכל הלב, בהפוכה עם הטבעות, כמו שהיו העארסים אומרים בזמני.
נגיד, פעם אחת, הייתי בנסיעה וליכלכתי על בנאדם אחד חופשי, אמרתי לכמה אנשים שהוא אגואיסט, שהוא חושב רק על עצמו, שהוא חסר רגישות וקר דם. אוקיי, אולי הביטויים האלו לא נשמעים כל כך איומים, יחסית למה שמיחסים לויקו שירזי, אבל אני מדבר על חסידי ברסלב מהסוג המיושב ושם הטרמינולוגיה הרבה יותר מאופקת. להגיד על מישהו "לא הבנתי אותו" שווה ערך "לפסיכי מטורלל על כל המוח שצריך לאשפז אותו במוסד סגור לשארית חייו ולאבד את המפתח."
בקיצור, כמה שעות אחרי שאני ממשמיץ את האדם הזה מכל הלב, אני פוגש אותו.
הוא קפץ עלי , הוא חיבק אותי, הוא דאג לי ועשה איתי הרבה חסדים.
מאוד התביישתי בהתנהגות שלי.
מצד שני אני מכיר את הבנאדם כבר שנים. הוא אף פעם לא היה עד כדי כך לבבי. אז מה קרה כאן? הייתי אומר שזו הייתה התערבות אלוהית. ניסו ללמד אותי, שצריך להיות מתונים בהעברת ביקורת.
מאוד חשוב.
הסיבה שניזכרתי בזה, נעוצה בסיטואציה אחרת. היסטורית יותר. בראש השנה הראשון שלי באומן, הגעתי למרפאה, כדי להתראות עם אחד מחברי שעבד שם. באותה העת, הובל למרפאה יהודי אחד שהיה בהתמוטטות גופנית. הוא לא ממש היה בהכרה ונראה היה שהוא במצב גופני נורא. האיש שהביא אותו, אמר שמדובר במצב של אי ספיקת כליות.
אז היה לי קל לגחך ולהגיד שאין שום סיבה לאדם עם כאלו בעיות בריאותיות לטלטל את עצמו עד לאומן בראש השנה.
היום אני חושב לגמרי אחרת.
עכשיו, כשאני חולה, יש לי רק דבר אחד בראש, אומן.
יש פה עניין חשוב, שרבי נתן גילה בליקוטי הלכות, שהמקום בו קבור הצדיק, הוא המפגש בין העולם הגשמי לעולם הרוחני. למעשה זו פסגת העולם, כי שם מגיע החומר הכי גס להתעלות הכי גבוהה.

כמו אוורסט כזה.
הרי הסלעים בהימלאיה, אין להם איכות מעבר לסלעים אחרים. החשיבות המיוחסת להם נובעת מהעובדה שגיאוגרפית הם מצויים אלפי מטרים מעל הסלעים האחרים.
אני נזכר לפתע בהימלאיה, כמו שראיתי אותה נשקפת מהכפר הטיבטי מקלוד – גאנג' בצפון הודו. זה היה מראה נשימה, צוק אדיר שנמשך הלאה והלאה אל תוך השמיים כשראשו אבוד בערפילים. אני יכול להבין איך אנשים מקבלים ממנו השראה רוחנית (טוב, למרות שאני לא קיבלתי בכלל).
באומן אין שום השראה.
שם נמצא הדבר עצמו.
לא משנה שמסביבך שיכונים סובייטיים ומחסנים ווואטאבר.
שם האדמה באמת נוגעת בשמיים. האדמה מקבלת איכויות אלוהיות ולכן, מי שרוצה להתקרב לאלוהות, להיות מעורב עם האלוהות, יכול לדרוך באומן והוא כבר בעסק.
ברור שזו "לא חובה". בנאדם יכול לעכשות הרבה דברים בשביל התעלות רוחנית. תענית דיבור, תפילה, מדיטציה, חסדים, גבורות וכן הלאה, אבל באומן זה הרבה יותר פשוט, כי ברגע שאתה דורך שם על האדמה, עשית משהו רוחני.
לא סתם אני חוזר משם עם הבנות ותובנות ולימוד ופענוח. זה באוויר שם, במים , בגלידה (גם אם מייצרים אותה בבלארוס).

טוב, טוב, טוב.
גנדלף עם פיאות, זו סיסמא יפה, אבל צריך להמשיך ללמוד, צריך להמשיך לעסוק בתורת ברסלב ובחסידות ברסלב.
זה הדבר, זה העיקר.

ישועות ונחמות.

 

חוזר לרמת גן


נפתח כהרגלנו בבדיחה גסה ומאוסה.
לפני הרבה שנים, עשה אייל גפן סדרה של פירסומות לטובת הטוטו. זה סוג של הימורי ספורט חוקיים, נראה לי. הפירסומות ניסו לטעון שכל מה קיבלו האנשים, קיבלו בזכות הטוטו ונחשבו לוולגאריות במידת מה.
היום הפירסומות של הטוטו נותרו וולגריות, אבל לפחות מראים שם את מורן אטיאס עם בגד ים.
אה, נכון, זה לא הטוטו ,זה הלוטו. מצא את ההבדלים.
אז מה לגבי הבדיחה?
היא הולכת ככה:
אייל גפן נןסע באוטו חדש, כששואלים אותו מאיפה האוטו הוא אומר "מהטוטו , מהטוטו". אחריו נוסעת פנינה רוזנבלום, גם כן עם אוטו חדש וכששואלים אותה, היא עונה "מהטוּטַה, מהטוּטַה."

לא מאמין שסיפרתי כאן בדיחה שעוד בשנות השמונים נחשבה לעלובה.
טוב , לעניינינו. ליל הושענה רבה יחול במוצאי שבת הקרובה. כולכם בוודאי מכירים את מנהג הצללים, ואתם מתכוונים לצאת החוצה אחר חצות ערומים למראה ולבחון את צילכם באור הלבנה המלאה.
אני נוהג גם להגיד את המשפט And there's a shadow on the faces Of the men who send the guns מתוך השיר Lives In the Balance.

זה סתם מנהג שלי, ממש לא חובה.
בכל אופן, מנהג הצללים מוזכר בזוהר והוא העניין האורגינלי של ליל הושענה רבה, כיוון שאז מסתלקים לשמיים הצללים של בני האדם שהולכים למות, כדי שיתאימו להם מקום בגן עדן.
כדי להתמודד עם המוות המתקרב, המציאו המקובלים בימי הביניים מין טקס כזה שנקרא "תיקון ליל הושענה רבה", שזה מין קריאה של כל מיני קטעים מכתבי הקודש ,שנמשכת כל הלילה ומטרתה למנוע מהצל שלך להסתלק. כך היה נהוג לעשות בקהילות יהודיות רבות, עד שבאו המיזרוחניקים.

ממש לא ברור לי למה, אבל המיזרוחניקים לא אוהבים "תיקונים".
אולי בגלל שאצלם הכל "בסדר". בכל אופן, את תיקון ליל הושענה רבה, הם ביטלו ובמקומו המציאו מין משהו חדש כזה, שנקרא "ליל לימוד הושענה רבה". במהלך הלילה הזה, מארגנים בישיבות ובבתי הכנסת הרצאות בנושאים שאמורים להיות קשורים לתורה. ההרצאות האלו אמורות להימשך כל הלילה ומי שיגיע עשוי להתקל שם במשפטנית השכונתית שתספר לכם על הדוקטורט שלה "יעקב ועשיו לאור החקיקה המודרנית בדיני עונשין". המנהג הזה של ליל הלימודים, כבר הופץ בכל המקומות ויש גם מקומות חילוניים שמארגנים כזה, וגם אצל החרדים הוא היום קיים ומתפשט וישנם הרבה מאוד שיעורים שחלקם מוצלחים וחלקם מוצלחים יותר.
גם בישיבת רמת גן נוהגים לקיים את ליל הלימודים הזה ובהצלחה רבה. לפני שנתיים, לדוגמא, התארח שם יובל דיין המקסים, ואותי לפחות , הוא קרע מצחוק. השנה, בעזרת השם, הולך להתרחש שם דבר רציני הרבה יותר. כמו שאתם יכולים לראות מהמודעה, בשעה אחת וחצי אחר חצות, יתקיים שם שיעור עם הרב עופר ארז.
אני לא רוצה לדבר יותר מדי על כבוד הרב, כי חסר לי שמישהו יקשר אותו לבלוג הפוחז הזה, אבל בכל זאת צריך להגיד כמה מילים, למי שעדיין לא יודע, או שלא יודע מספיק. בברסלב לא חסרים צדיקים. יש תלמידי חכמים וגאונים ורבנים ומחוללי ניסים ובעלי רוח הקודש ואנשים בבחינת נתן הנביא ומשורש נשמתו של אחיה השילוני וצדיקים גמורים ולמד ואו הניסתרים, וכולם בברסלב, למה איפה יהיו?
בתיאטרון הקאמרי? במוזיאון תל אביב? במכון הרטמן? במכללת ליפשיץ?
תעשו לי טובה, כולם בברסלב, כמו שאמרה הפירסומת של הומסנטר "אין לך מה לחפש במקום אחר."

העניין הוא שגם במקום שכולם צדיקים, וכולם מוצלחים וכולם מדהימים, צריך להיות מישהו שיהיה הראשון, שיהיה מספר אחד וזה הרב עופר ארז, חד וחלק.
זה לא בגלל שהוא רוצה ולא בגלל שהוא מנסה ולא בגלל שהוא צריך אותי שאני אעשה לו קידום מכירות. הוא שם וככה זה. יפה עשו המיזרוחניקים שכתבו במודעה שלהם "הרב עופר ארז – ברסלב", כי זה כל הסיפור. ברסלב היום, זה הרב עופר ארז, הוא מביאה לנו את הדרך הנכונה להבין את תורת ברסלב היום.  מי שישמע אותו לא מתבלבל. הדברים ברורים וחדים, התמונה נפרשת לכל הכיוונים.

הדבר המדהים הוא, שהרב עופר לא מגיע לרמת גן, אלא חוזר אליה. הוא מפה. הנער ששיחק כדורסל בתיכון "בליך" לפני ארבעים שנה, חוזר וקולע מהשלוש. כמו הרב ברלנד שלפני שישים שנה עוד היה חניך בבני עקיבא בכפר חסידים והשתולל עם החבר'ה בסניף.
בברסלב, אתה יכול להצליח, לא משנה מאיפה הגעת , מי היו הוריך, או לאיזה מכולת הלכת, לא משנה מהיכן באת, הדרך לפיסגה פתוחה לפניך והם עשו את זה.
כמובן, זה לא בא "מהטוטו" , זה דורש עבודה קשה, עבודת מידות, עבודת מדרגות, אבל זה אפשרי.
אתם תבינו את זה לבד כשתגיעו לישיבת רמת גן,בליל הושענה רבה באחד וחצי בלילה , כדי לראות איך תורת ברסלב מתגשמת מחדש כמו עוף החול, בוקעת מהלהבות.

עדיף ד"א, לעשות את מנהג הצל קודם, כי אחר כך, מי יודע מה יהיה לכם בראש.

 

מכתב לאישה עם כלב


אני בדרך לא מסתובב במרכז תל אביב. אין לי ממש מה לחפש שם, אבל במקרה ההיום היה לי איזה סידור במנהל הנדסה וחניתי בגן העיר והלכתי לשם ברגל. אולי חמש דקות הליכה.

תוך כדי הליכה נתקלתי בסיטואציה שגרמה לי להחסיר פעימה. בחורה חמודה טיילה לצד כלב מאוד מכוער וזוג תיירים עצר אותה וביקש לצלם את הכלב. הבחורה הסכימה בחיוך, הגבר שלף אייפון, צילם את החיה ואז נפרדו בברכה ובחיוך. כל הסיטואציה הזו לא נמשכה יותר מחצי דקה, ולמען האמת היא גרמה לי הלם.
האם ייתכן שחיים יכולים שלווים ומתוקים עד כדי כך?
האם יש כאן באמת כל כך הרבה אנשים מסופקים ומאושרים, שלא מאמינים שהמשיח לבוא בקרוב ולא חושבים שהעולם על סף התפוצצות ובשבילם היום יכול להתחיל בכוס מיץ תפוזים בבית קפה עם עיתון אופנה ומוסיקה ברקע?
השאלות האלו גרמו לי להיות נסער.
רציתי שרבינו יגיד לי מה אנחנו יכולים להציע לאנשים שהחיים שלהם באמת כל כך מושלמים.
זה לא בעיה לקרוא למסכנים אל הדגל, הרי בנאדם דפוק, יודה לך אם רק תטרח להקשיב לכל הצרות שלו ולסיפור חייו האומללים ולגורלו המר. האנשים המסכנים הם הראשונים שעשויים להפוך לברסלבים או לחבד"ניקים או למאמיני הארי קרישנא , כי שם הם נכס. טוב , לא כזה נכס גדול, אבל בכל זאת, עיקרון ספירת הראשים עובד.
האמת שהיום, המסכנים לא חייבים לחפש מסגרת תומכת. יש להם כבר אחת משלהם, היא נקראת המחאה החברתית ושם באמת סוגדים לאומללות והמסכנות הכל.
אז, איפה היינו?

אז תהיתי באמת , ביני לבין עצמי ולבין הצדיק , מה באמת תורת ברסלב הגדולה יכולה לתת לנשים המתוקות האלו, עם הכלבים והקפוצ'ינו בבית הקפה התל אביבי? איזה תורה בליקוטי מוהר"ן תתאים להן? או תשפר את חייהן האופטימליים?
הסתובבתי קצת עם השאלה הזו בראש. גמרתי את עינייני בעיריה, נסעתי לתאגיד המים וכל הזמן הירהרתי בנושא.
אי שם ליד מגדלי W, קיבלתי תשובה ואני חושב שהיא תשובה אותנטית.
זה נכון שבמגדלים הנוצצים החיים יכולים להיות טובים מאוד.
יש דברים מקסימים לעשות ואין בעיות ואין לחץ ופחד ואומללות.
אבל ישנו אור , שהוא הרבה יותר מסתם אושר ושלווה. ישנו אור שהוא אור הצדיק והוא מטלטל ותובעני ומצמית את החושים ומקפיא את המחשבה ומרעיד ומהדהד ואחרי שאתה מגיע לאור הצדיק, אתה פתאום מבין שהעולם הוא באמת רק הקדמה, רק הטריילר. זה כמו מה שכתוב בתורה נ"ב אצל רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן.
גם אם החיים קלים ונפלאים כמו חייה של אלמונתו הצעירה המיליונר, עדיין זו רק הקומה הראשונה במגדל האמיתי. יש עוד הרבה לאן לטפס.

אבל תשמעו, אם אתם חיים באושר, תמשיכו, תבלו. בשבהביל זה אתם פה.

בסדר , הונאת הכרטיסים

בוודאי שמצפים להתייחס לנושא הזה שמטלטל בימים האחרונים את חסידות ברסלב. הרב עופר ארז שליט"א , אמר בשיעור האחרון שלו , שרבינו עשה את כל הבלאגן הזה וזה עניין חינוכי חשוב. אני כמובן לא חולק על צדיק מובהק ובעל רוח הקודש ידוע כרב שליט"א. רק שאני מפרש את דבריו באופן מסויים. בוודאי שישנה חשיבות לזה שהייתה הונאת כרטיסים בברסלב. יש לזה חשיבות חינוכית עצומה, כי מזה אנחנו מבינים שגם אם יש לאנשים שטריימל, עדיין הם יכולים להיות טינופות וחלאות, ושימותו אמן, כאילו דא.
אל תגידו "כולנו יודעים". יש אנשים שרואים אחד עם זקן שלובש שטריימל ועושה כל מיני העוויות של שמירת עיניים, אז הוא בטח צדיק. הוא יכול להיות זבל, יוכיחו הכרטיסים.

נקודות טובות

לא מזמן הגיב כאן וסיפר ד"א שבאחת מהישיבות , מתעסקים הרבה במציאת נקודת טובות. זה מאוד המריד אותי, כי תורת ברסלב היא קונספציה. אי אפשר לחתוך ממנה קטעים , לנתק אותם מהקונטקסט שלהם ולמכור בסופרמרקט. נכון, עושים את זה כל הזמן, לוקחים את תורת רבינו ומדברים על איזשהו חלק שנראה מאוד אופנתי, ועושים על סדנה ומדברים על זה ברדיו ומלמדים את זה בישיבה וכן הלאה.

על פניו , זה טוב.

תמיד טוב לשמוע מהצדיק , גם אם זה באיזו סדנא מפגרת או בתוך בליל של טימטומים מאיזה מחזיר בתשובה עם תרבוש. טוב לשמוע מהצדיק. בשביל זה הצדיק כאן , להשמיע.

העניין הוא שלמצוא נקודות טובות, זה בעיה. אומר רבי נתן שמציאת הנקודות הטובות היא כמו אפר פרה אדומה שמטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים. מה הפירוש?

ישנן הרבה תהומות בקיום האנושי. עדיף לא לחשוב עליהן יותר מדי, אבל אנחנו יודעים שהן קיימות. יש אנשים שהם שקועים בהימורים או בסמים , יש אנשים אובססיביים. בקיצור, בנאדם כזה שנמצא במצב רע, במצב שהוא מיואש , שהוא לא רואה תקווה , שהוא מדחיק את מה השקורה לו, או אז באמת מגיע זמן הנקודות הטובות. הוא צריך לעודד את עצמו שהוא לא אבוד , שהצדיק חושב עליו , שהשם אוהב וכן הלאה.

בשביל זה יש נקודות טובות.

עכשיו תדמיינו לעצמכם מצב הפוך. נניח בנאדם לומד תורה ועובד השם וכבר מדברים עליו ומתייחסים אליו בכבוד ומעריכים אותו, האם יש עניין שהוא יישב וימצא בעצמו נקודות טובות? לא. הוא רק יתייהר ויתגאה והתהליך הזה ירחיק אותו מהאמת. הוא פשוט יחטוף נפיחות עזה באגו ויהפוך למפגע סביבתי.

לכן אני אומר לגבי הישיבות, שלימוד נקודות טובות הוא לא רעיון כזה מזהיר. ברור שיש שם אנשים בדיכאון מדי פעם, אבל בסך הכל ישנן מספיק עצות ותורות לרבינו, בהם יוכלו תלמידי ישיבה להתעסק, בלי לגדל תסביכים מגלומניים.

טוב, אני רואה שהעלו את השיעור של הרב עופר ארז . זה באמת שיעור שווה.

נשאר עוד שבוע ומשהו עד ראש השנה.

ביום חמישי בלילה אני כנראה ממריא.

שתהיה לכם שבת שלום ואל תחליפו חיים טובים בהבטחות על גן עדן. טוב, מי שיש לו חיים טובים באמת, ברור שלא יחליף אותם.

הנה לסיום שיר מקסים של אוונסרנס שילווה אותנו אל השבת.

שבת שלום..

 

לילה טוב עולה כסף


אני מאוד אוהב לקבל מחמאות .
אני אפילו אסתכן ואהמר על זה, שאני מעדיף חנופה על פני תשורות ממשיות, כי אם אתה מקבל עוגה אז אחרי שני ביסים אתה תשכח ממנה, לעומת מחמאה מאדם איכותי שיכולה לחמם אותך במשך זמן ממושך.
עם כל זה, שפע המחמאות שאני מקבל לאחרונה על הבלוג הזה רחוק מלספק אותי, לא בגלל שאני ראוי ליותר , אלא בגלל שלא בגלל זה אני פה.
זה נחמד שאנשים טורחים לספר לי שאני מקורי ומצחיק וחכם , אבל הרבה יותר נחמד היה אילו הייתי באמת מרגיש שהבלוג הזה מצליח להסביר לאנשים ולו שמץ מתורתו של הצדיק , או טיפ טיפה מדרך ברסלב.
זה מה שבאמת חשוב, כי אם תבינו את מה שהצדיק מנסה להעביר לנו, ההבנה הזו תוכל לשמש לכם כלי כדי לחיות חיים אמיתיים, חיים משמעותיים , חיים טובים מאושרים ורוחניים.
לא שתגדלו שטריימלים ותולידו עדרים של ילדים מצוייצים וילדות טלביניות.
לא, חס וחלילה.
הצדיק נותן לכם את הכלים להזדחל אל מחוץ לשמיכת האשליות ולחיות סוף סוף באמת השמחה שהעולם הזה נוצר בשבילכם ושעובדים לטובתכם.
אז איפה היינו?
אתמול לדוגמא , היינו אני ואישתי בשיעור של הרב ברנר באזור מאה שערים.
השיעור היה מיועד לגברים בלבד, אבל אני טרחתי ובניתי לאישתי מין עזרת נשים קטנה כזו ממחיצות ושם היא ישבה חבויה , שכאילו אף אחד לא מרגיש שהיא שם , למרות שכולם ידעו.
אנשים שאין להם טלביזיה בבית , הם מאוד רגישים. החושים שלהם לא נפגעו מהפצצות אלקטרוניות של שנים ארוכות ולכן הם ממש מסוגלים לחוש.
הרב ברנר בעצמו , הוא הקצנה אמתית של התופעה הזו, בדיוק כשם שהוא הקצנה של כל מידה טובה או מעלה אנושית אחרת.
ברמת הרגישות הוא מסוגל להריח את המחשבות שחולפות המוח.
הוא לא רואה אותן , הוא מריח, זה שונה. יש לו תפיסה בלתי מושגית, עד כמה שדבר כזה קיים.
בכל אופן , נושא השיעור היה הפעם מניעות , בהתבסס על ליקוטי הלכות , הלכות כלאי בגדים. אני לא אצטט את הקטע כולו כיוון שהוא מאוד ארוך, אלא אתמקד בעיקר.

  1. אור הצדיק , הוא הגדול מכל האורות והעולם בטל מולו
  2. כדי לקבל את אור הצדיק , צריך לשבור מניעות , ושבירת המניעות בונה כלים לקבלת אור הצדיק.
  3. טוב שיש מחלוקת על הצדיק , כיוון שהמחלוקת מונעת את אור הצדיק מאנשים שאינם במדרגה לקבל את האור הזה.
  4. אם אנשים לא ראויים נחשפים לאור הצדיק, סובלים מ"ריבוי אור" והם הופכים להיות המתנגדים הכי גדולים.
אז השאלה הראשונה שצצה לי במוח הייתה מה זה מניעות . ניסיתי להציע לרב ברנר כמה הסברים לביטוי , כמו טלפונים שמגיעים אליך בזמן התבודדות. הרב ברנר לא פסל אותן על הסף, אבל ציין שהדוגמא הקלאסית למניעות היא הלך נפש שגורס שניתן לאמץ חלק מתורת ברסלב ולא את כולה.
פחחח.
עוד עניין שציין הרב ברנר הוא אפיזודה בה חילונים מחללי שבת ואוכלי טריפות , ניתקלים בתורת ברסלב ומנסים לקיים חלק ממנה. כאן הרב ברנר עמד על דעתו שאותם חילונים הם ברי מזל, כיוון שלמרות ההתעלמות שלהם מהמצוות , הם זוכים להיות מושפעים על ידי הצדיק. הפרובלמטיות בתופעות האלו היא שהן גוררות ביקורת על ברסלב בתוך החברה החרדית וזוהי בדיוק אותה "מחלוקת על הצדיק" שרבי נתן חושב שהיא דבר יחודי.
הנושא החשוב בשיחה הזאת , לדעתי , היה דווקא תוצאותיו של ה"ריבוי אור" , שהוא גורם לאנשים להתנגד לצדיק. כאן הרב ברנר מיאן לתת דוגמא קונקרטית .
ההרגשה שלי היא שהכוונה לכל אותם אנשים שמדמיינים שהם חסידי ברסלב , שהולכים עם שטריימל וציציות צמר ונוסעים לאומן ומתמוגגים מהרב ברלנד ובעצם הם עוקרים ומסלפים את תורת ברסלב.
יש המון דוגמאות לזה.
נגיד ,  רבינו מאוד הקפיד וביקש שיקראו אותו על שם אימו , פייגא , כי היא הייתה מתפללת כל יום בזמן ההריון שלה על הציון של הבעש"ט שיהיה לה בן צדיק. באה ישיבה ברסלבית מפורסמת והחליטה לשנות את הנוסח המקובל מדורי דורות ולכתוב "נחמן בן שמחה" . למה? כי הם מרגישים מדובללים והם מזריקים מספיק סיפורי אברה קדברה , כדי לצפצף על הוראה מפורשת של רבי נחמן.
עוד דוגמא?
ב"כוכבי אור" בפרק ו' באגדות וסיפורים , כתוב שמוהרנ"ת אמר שאסור לדבר נגד הממשלה, כיוון שהיא מייצגת את רצון השם בעולם.
נסה לספר את זה לחברים שלי במאה שערים והם ימציאו לך עשרות סיבות לעובדה שהם מצפצפים על רבי נתן ומלקקים לסאטמרים.
בקיצור, הבנו כאן את ליקוטי הלכות.
לילה לפני השיעור  ההוא הייתי בקבר יוסף הצדיק.
בניגוד לדעה הרווחת, אני לא מגיע לשם בגלל כל הבנות הנחמדות שנמצאות באוטובוס. למעשה , ההסעה שבה הייתי הפעם הייתה מלאה בנשות טאליבן מירושלים. נראה לכם שהיה נחמד?
מצד שני , זה בהחלט נתן לי השראה לתפילה על הציון.
"ריבונו של עולם " כך אמרתי "אני אדם שבהחלט מתאים לו לבלות את לילותיו בקוקטיילים של גריל אסייתי על יאכטות מפוארות , שעוגנות מול הריווירה על רקע קונצרט של ויואלדי והנה אני עומד כאן בחברת טליבניות , נוער הגבעות וספסרי פיצוחים מאור יהודה. יהי רצון מלפניך ריבון העולמים , שבזכות מסירות הנפש שעשיתי כדי להגיע ליוסף הצדיק , תעשה איתי חסד ותנחיל לי את החיים שאני אמור לחיות , כלומר יותר מטבח גורמה יפני ופחות טרמפיסטים מצומת תפוח לעימנואל , אמן ואמן."

חוף האינרציה

ביום שישי הייתי בחוף הנפרד בהרצליה. היו שם המון חרדים וגם נשים עם ביקיני. אחר כך קראתי במקומון של בני ברק שרק בשבוע הבא יהפכו את החוף לנפרד באמת. מה שזה אומר , זה שהביקיניות היו שם בגלל שזה לא חוף נפרד והחרדים היו שם, בגלל שהם רגילים שזה החוף שלהם.

בקיצור , כולנו יכולים להסתדר ביחד אם רק נפסיק לעשות עניין משטויות.

 

לילה טוב.