בשורות טובות


זה פוסט מיותר לגמרי. אין בו שום טעם.
בפוסט הזה נסביר את הטעות הרווחת בהתייחסות למונח התיאולגי "ארץ ישראל", אבל את זה נעשה לא לפני התו הידוע הבא:
X1
אתם עוד פה?


הקיצר עשיתי פסח לפני ראש השנה, והוצאתי כמה ספרים להתאוורר ולא תאמינו גנבו אותם.
האמת שאלו בשורות טובות דווקא. בחיים לא הייתי מאמין שמישהו בשכונה העארסית שלי, יתעניין ב"טאו של פו", או ב"אבי סער". מצד שני אולי אחד מהגרעין התורני, חשב בטעות שמדובר בהפקר, ובמקרה הזה, אני מקווה שיקרא את הספרים ולא ישים אותם בגניזה.

אז קבענו באומן?

עוד דבר לפני שאני שוכח, בינתיים מפגש הפורום באומן עיר הקודש נקבע לערב חג בזמן "התיקון הכללי העולמי" בבית חב"ד שנמצא בתוך החצר של קרית ברסלב. יכול להיות שזה יהיה בשעה 12:00 , או באחת או בשתיים. משהו כזה. אוקיי? בואו בהמוניכם.

נחזור לפוסט המיותר

הזכרנו לפני שבוע את מסע ההשמצות של רבני הציונות הדתית נגד העליה לרגל לאומן.
בהקשר הזה נזכרתי במאמר של ג'קי לוי על הישיבות התיכוניות שם הוא קורא על הרבנים שלו את הפסוק מספר בראשית "גם תבן גם מספוא רב עמנו", אבל זה לא כל כך מצחיק.
מי שמכיר את הרבנים מפיהם ליקט אתר הזבל החרדל"י "סרוגים", יודע שברוב המקרים, לא מדובר בקוטלי קנים אלא ברבנים חשובים וקשובים, שכפי שהם גדולים בתורה, הם גם מבינים בעינייני העולם. יותר מזה, גם הרב יובל שרלו שליט"א, התבטא באופן דומה, אלא שאת הרב שרלו, לא טרחו לצטט ב"סרוגים", כנראה בגלל שאוהבים אותו שם עוד פחות, ממה שאוהבים את רבינו.
הרב חגי לונדין, כתב בעניין זה, תשובה מפורטת ומנומקת באתר כיפה:

לעניות דעתי ישנה בעייה בנסיעה לאומן גם בגלל איסור ההלכתי של היציאה מהארץ אבל יותר מהתופעה החברתית/תרבותית שכיום מייצגת הנסיעה לאומן. קברו של רבי נחמן נתפס כמקום בו אליו צריך להגיע, ועצם ההגעה אליו היא סוג של קסם הפותר בעיות בחיים (זו כמובן בעייה העלולה להתלוות לכל העניין של קברות צדיקים אבל באומן הדברים באים בעוצמה גדולה יותר, אולי דווקא בגלל שזה בחו"ל), יש כאן פחות דגש על שינוי אישיותי שיעשה בצורת עמל והתגברות על מנת לזכות לקרבת ד´ ויותר דגש על חוויה דתית פסיבית. יתרה מזאת, בעומק העניין יש כאן תפיסה (לא מודעת ברובה) שהקדושה איננה נמצאת בחיים הנורמאליים והיצרניים בארץ ישראל אלא דווקא בחוץ לארץ, בחוייה מיסטית. ברור שחלק מן הנוסעים לא מגיעים בגישה כזו אבל זו הרוח הכללית. ממילא הרבה פעמים מתלווה לטרנד הזה תופעות שונות העומדות הפוך מהגישה שאותה אנו צריכים כעת לטפח בעם ישראל: תורה המחוברת לחיים הארציים, שמחה בארץ ישראל, התגברות מידותית ותורנית ואנשי עמל ואמונה בעולם המעשה. אני מניח שגם רבי נחמן לא התכוון שיהודים יעזבו את ארץ ישראל ואת מדינת ישראל ויסעו לאומן. מן הסתם הוא התכוון לתקופתו.

אני לא מזלזל בד"ת, במיוחד כשהיא מנוסחת בבהירות וזהירות ובשפה לא מתלהמת, אבל התיאולוגיה של חסידות ברסלב והתיאולוגיה של הרב לונדין ואחרים, היא משהו לגמרי שונה ולא רק שהיא שונה במהותה, גם הדרך להשגתה שונה.
וצריך להבין, שהמושג "ארץ ישראל" בתורת ברסלב, אינו דומה למה שאנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ארץ ישראל" בשפתנו, אלא מדובר בעניין אחר לגמרי.
כשאנו אומרים "ארץ ישראל" למה אנחנו מתכוונים למעשה? אנחנו מתכוונים לאזור גיאוגרפי מסויים, בקצה המזרחי של הים התיכון. למעשה, כשאנחנו אומרים ארץ ישראל, אנחנו מתכוונים בעצם "למדינת ישראל" , שהיא ישות פוליטית בעלת גבולות מוגדרים, פחות או יותר, ושאין לגבולותיה זיקה חד משמעית לגבולות "ארץ ישראל".
אנחנו יודעים לדוגמא, שצפונית לעכו ודרומית לאשקלון, לא חלות המצוות התלויות בארץ ואעפ"כ, גרים שם יהודים ורבנים שאין להם ספק שהם מקיימים את מצוות ישוב ארץ ישראל, ואפילו ימנעו, בגלל בורות הלכתית עמוקה, לנסוע למדינות אחרות.
השאלה היא, האם באמת גם על פי תורת ברסלב, נכונה הטענה הזו, שארץ ישראל היא אזור גיאוגרפי?
הרי תורת ברסלב היא קודם כל תורה רוחנית וממילא, קשה לצפות שיהיה לה עניין דווקא באזור גיאוגרפי ופיזי מסויים.
זה מה שנראה לנו הגיוני, אבל בואו נראה מה כותב רבינו בעניין הזה:

כִּי בֶּאֱמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ
וַעֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַרְאֶה וּדְמוּת כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ….
אֵין חִלּוּק כְּלָל בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵין שְׁאָר מְדִינוֹת, לְהַבְדִּיל
וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא קְדוֹשָׁה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאד
אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לַהֲלך שָׁם אֲפִילּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ'

תנינא תורה קט"ז, באדיבות http://breslev.eip.co.il
זה ציטוט אחד, שרבינו אומר שארץ ישראל נראית כמו כל הארצות ובכל זאת קדושתה גדולה מאוד ואשרי מי שילך שם ארבע אמות.
מצד שני ישנו ציטוט נוסף: (שבחי הר"ן, לא, באדיבות http://breslev.eip.co.il )

ּפַעַם אַחַת בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים, שֶׁהָיָה חָשׁוּב מְאד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְחוּץ לָאָרֶץ
וְקִלְּסוּהוּ שֶׁהוּא בָּקִי בְּכָל הַשַּׁ"ס כִּמְעַט בְּעַל פֶּה, וְשֶׁהוּא גַּם כֵּן מִמָּרֵי קַבָּלָה
וּבָא אֶל. רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְהִזְהִיר לְהוֹצִיא כָּל אִישׁ מֵעֲלֵיהֶם, וְלא עָמַד אִישׁ אִתָּם בְּהִתְוַעֲדָם יַחַד
אַךְ הָאִישׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִשְׁאַר שָׁם
וְהִפְצִיר אוֹתוֹ הַגָּדוֹל הַנַּ"ל וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּלָשׁוֹן זֶה.
יָדַעְנוּ שֶׁכְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לא בָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּשְׁאָר הֶהָמוֹן בְּמחִין דְּקַטְנוּת
דְּהַיְנוּ כְּדֵי לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה בֶּן עוֹלָם הַבָּא אוֹ שְׁאָר מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים
רַק בְּוַדַּאי כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בָּא לְכָאן בְּמחִין דְּגַדְלוּת וְלִפְעל הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ
עַל כֵּן רְצוֹנֵנוּ לֵידַע בְּאֵיזֶה נְקֻדָּה מִנְּקֻדַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִכְנַס כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, וּמַה הוּא רוֹצֶה לִפְעל כָּאן בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

נראה שיש כאן סתירה, מצד אחד קדושה גדולה, מצד שני ה,פיסה הזאת שארץ ישראל היא קדושה ואשרי מי שילך בה, היא תפיסה המונית ומתאימה לאנשים פשוטים. נכון שרבינו לא אומר את זה, אלא איזה צדיק פגש, אבל רבינו שומע את דבריו ולא מתנגד אלא מסכים לגלות לו את הסודות, אלא שמהשמיים לא מסכימים.
זה מה שכתוב שם בהמשך:

וְעַכְשָׁו אַתְחִיל לְגַלּוֹת לָכֶם אֵיזֶה רֶמֶז מִזֶּה
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְדַבֵּר הִתְחִיל לָצֵאת דָּם מִגְּרוֹנוֹ
וְאָמַר לְהֶחָכָם הַנַּ"ל: עַתָּה רְאוּ בְּעֵינֵיכֶם כִּי אֵין מַסְכִּימִים מִן הַשָּׁמַיִם לְגַלּוֹת לָכֶם דָּבָר

עכשיו תסלחו לי, מצד אחד אנחנו מבינים שכל מי שמסתובב בשוק רמלה לוד, הוא בארץ ישראל, מצד שני, רבי נחמן מגיע לארץ ישראל, לא כדי להיות כמו כולם שמגיעים כדי להניח רגל או שתיים, לאכול ולשתות ולנסוע באוטובוס. הסיבה שרבי נחמן מגיע לארץ ישראל היא סיבה אחרת, סיבה מאוד סודית.

עכשיו זה כבר לא נראה כל כך פשוט.
האם מי שגר בפתח תקווה, לא משנה באיזה רחוב, זוכה לקבל מקדושת ארץ ישראל? או שזה בכלל לא קשור למי שגר או לא גר, אלא מדובר בסודות נשגבים, שבכלל לא נמצאים בתחום השגתו האדם הסביר.

זו שאלה טובה, והיא נוגעת לעניין רבני הציונות הדתית וטענותיהם.
אם "ארץ ישראל" היא עניין גיאופיזי, הם טועים מאוד, כי אפילו במקרה הזה, מותר לצאת מארץ ישראל ואפילו רצוי, אלא שמי שחוזר לארץ ישראל מחו"ל בזמן חול המועד, אסור לו להתגלח (ראה שו"ע או"ח תקל"א ד'.

זאת אפשרות אחת, של פתח תקווה עיר הקודש.
האפשרות השניה היא, כמו שנראה מהספר שבחי הר"ן, שלא רבני הציונות הדתית ולא התלמידים שלהם בפתח תקווה, שערי תקווה או כפר סבא, אין להם מושג מה זה ארץ ישראל וקדושת ארץ ישראל.

הבעיה היא כמובן, שרבינו דוגל בשתי בשיטות גם יחד.
כדי לפתור את הבעיה, ניתן להשתמש במכרה חביבה שלנו, חביבה מאוד, לא התכוונתי לקייט אפטון

kate2_2_1440x1440, לפחות לא כרגע, אלא לתורה נ"ב בליקוטי מוהר"ן הידועה , אני מקווה לכולנו, בכינויה הנפוץ , תורת הנעור בלילה.
אז מה עושה הנעור הלילה? טוב, בואו נניח שקייט אפטון לא בסביבה.
מי שמתעורר בלילה, מתהלך יחידי.
מה קורה לו אז? הוא מפנה ליבו לבטלה ואז הוא מתחיב בנפשו.
אומר רבינו בתורה נ"ב, שהיא התמרור המרכזי בכל מערכת הדרכים שנקראת חסידות ברסלב שאותו נעור בלילה, שמתהלך יחידי ומפנה את ליבו לבטלה מתחיב בנפשו, ז"א הוא הופך להיות אמיתי.
כל זמן שהוא ער ביום, כל זמן שהוא הולך עם החבר'ה, כל זמן שיש לו עיניינים בראש, האדם אינו אמיתי. הוא פיקציה.
למה הוא פיקציה? כי כל העולם פיקציה. האנשים האחרים הם פיקציה, הרכבות הם פיקציה, שדות התעופה הם פיקציה, הבניינים הם פיקציה, הכל פיקציה.
לא פיקציה במובן הבודהיסטי המקורי, שטוען שהכל אשליה, אלא פיקציה במובן הסתמי. במובן שכל הדברים אינם חשובים, אינם משנים וגם אילו היו קיימים באופן אחר, זה גם לא היה משנה ולא היה חשוב.
ומה שנכון לגבי כל העולם, נכון גם לגבי פתח תקווה או ראשון לציון או נס ציונה או ראש העין.
הכל בארץ ישראל וארץ ישראל קדושה והכל נכון ואם כל זה, שהכל נכון, הכל גם חסר חשיבות.
כשאנחנו נתקלים בתורה נ"ב, זו למעשה הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את תורת ברסלב. זהו השער.
ישנם אנשים שטועים כאן וחושבים שהחומרי הוא אשליה והרוחני הוא אמיתי, אבל זו טעות. גם החומר וגם הרוח, יכולים להיות מחוייבי המציאות ושניהם בדרך כלל הם אפשר המציאות, כלומר, לא משנה אם הם כך או אחרת.
וגם קדושת ארץ ישראל באותו אופן.
היא דבר גדול, היא דבר חשוב, אבל הכל במימד האפשרי.הקדושה הזו, עדיין לא נוגעת בלב הפועם של ההוויה, היא נמצאת אי שם על פני השטח ובשביל מי שנמצא שם, על פני השטח, היא נראית משהו אדיר ואני מדבר על אנשים רוחניים דייקא, לא על אנשים שסתם שמעו על קדושת ארץ ישראל, או קראו עליה.
אני מדבר על אנשים שיש רגישות שיש להם מדרגות והאנשים האלו, הם הולכים ארבע אמות בארץ ישראל ותופסים באיזו מציאות מדובר, מבינים את העוצמה ואף על פי כן, אם הם יוצאים מארץ ישראל וחוזרים, זה חסר משמעות. שולחן ערוך אומר את זה וכבר אמרתי לכם איפה.

השורה העליונה באגדת ברסלב, לפעמים נראית מאוד דומה לשורה התחתונה.
תמיד נוכל להשתמש בכרטיס שנתנה לנו תורה נ"ב. תמיד נוכל לחזור ולצאת בודדים אל החושך.
אם נסיים במקום שהתחלנו, זו תהיה סאגה זן בודהיסטית קלאסית, כמו שאמר גואו אן "צעדים רבים מדי בדרך אל ההתחלה."
הראש נושק לזנב, המחזור מתחיל מחדש, מאותו המקום.
כשגור וידאל תיאר את תלמידי בודהא בספר המקסים שלו "בריאה", הוא אמר "האתאיסטים תמיד ינצחו בויכוחים האלו."
אמר וצדק לאתאיסטים תמיד יש יתרון בויכוח כי הם לא תלוים באף אחד ולא צריכים להסביר שום וכשגור וידאל כתב "אתאיסטים" הוא התכוון ללבודהיסטים, הוא באופן ספציפי לאננדה, אחיו של מהאקשפה, תלמידו ויורשו של גואטמה אדוננו.
הבודהיסטים הם למעשה האתאיסטים המוצלחים ביותר, כיון שהם אתאיסטים מתוך מודעות ולא מתוך בורות.
עם כל זה, הרי גם אני הייתי בטוח שאני אחיה ואמות כזן בודהיסט ולאלוהים הטוב היו תוכניות אחרות, מסתבר ולכן אני סבור שגם את קדושת ארץ ישראל אפשר להציל. כשם שהאדם זוכה להיווצר מכוח תורה נ"ב, עשויה להיות תורה שתעשה את אותו הדבר לקדושת ישראל.
אכן ישנה תורה כזו, היא קצת פחות ידועה מתורה נ"ב אבל היא בהחלט מוכרת לרבים. זו תורה קכ"ט, הידועה בכינויה המצמרר "ארץ אוכלת יושביה".
מה שכתוב שם, בין היתר, זה ככה:

הַיְנוּ כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ וְכֵן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ, יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן הַכּחַ הַזֶּה וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כְּתֻבּוֹת קיא) : כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּלא עָווֹן שֶׁנֶּאֱמַר:הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן כִּי הִיא אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהַיּוֹשֵׁב שָׁם נֶאֱכָל אֶצְלָהּ, וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ

הצדיק, כמו שכתוב שם, הוא בחינת ארץ. זה לפי הפסוק "ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ."
זה גם מנוסח בצורה דומה בתורה פ"א:

וּ כְשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

זה גם מתקשר לתורה נ"ב.
כי מה זה אומר בעצם? אדם נעור בלילה, הופך לאדם אמיתי, זו מדרגה אחת.
הצדיק כשהוא נעור בלילה, כשהוא מדבר, הוא לא סתם "אדם אמיתי", הוא כבר במדרגה יותר גבוהה, הוא מקבל את ארץ ישראל האמיתית, לא זו שמצוירת במפות ומשתרעת בין צור לעזה, אלא את המהות, את קדושת ארץ ישראל, את ארץ ישראל של מחוייב המציאות.
וגם בתורה ק"ט בתנינא

וְאָמַר כִּי "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ" הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יוֹרְשִׁים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

.
זאת אומרת, שהצדיק הוא היורש של ארץ ישראל, הוא הבעלים שלה, הוא אוחז בקדושה שלה.
ואילו המנגנון שמאפשר לאדם, להגיע לקדושת ארץ ישראל האמיתית כבר מוזכר ב"ארץ אוכלת יושביה" – "הַיְנוּ כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ".
עכשיו תבינו, כשאדם נוסע לאומן, הוא מוכיח את אמונתו בצדיק ולכן , הוא משאיר מאחוריו את ארץ ישראל הפיקטיבית, ארץ ישראל הגיאוגרפית ונכנס לתוך המהות של ארץ ישראל, בעולם האמיתי, בעולם של מחויב המציאות.

מדהים, נכון.
אבל לא היתי צריך לכתוב את זה, פוסט מיותר.
לחם זרוק למתים.

אז נתראה באומן, הא?

אומן – מדריך למטייל


הקדמה

כבר מספר שנים נמצאת העיירה אומן באוקראינה, על מפת הדרכים של המטייל הישראלי. עשרות אלפי ישראלים מגיעים הנה מדי שנה, חלקם מבקרים רק באומן וחלקם עוברים בה כחלק מטיול מאורגן הכולל ביקור במספק אתרים דתיים באוקראינה, כמו ברדיצ'ב, ברסלב, מז'יבוז' וכו'. במאמר זה ננסה לספק מידע תיירותי יעיל וממצה, שיהפוך את הביקור באומן למהנה ואפקטיבי.

אוקראינה : על קצה המזלג

נכון לכרגע, אוקראינה היא מדינת עולם שלישי בעלת משטר דמוקרטי בעייתי ולא יציב. בעבר היא היתה חלק מברית המועצות והרבה מתחלואי המשטר הסובייטי נותרו בה, כגון משטרה אלימה, רפואה נחשלת, תחבורה ציבורית מפוקפקת וכן הלאה. התייר יעשה בשכל, אם לא ישליך את יהבו על סיוע מהרשויות האוקראיניות. המטבע האוקראינית היא הגריבנה , שוויה כיום כעשרים אגורות. רצוי להצטיד במטבע מקומי לצורך הטיול באוקראינה, כיוון שמרבית החנויות אינן מכבדות מטבע זר, והמעטות שמכבדות, עשויות לגבות עד 30% תוספת למחיר עבור התענוג. ניתן למשוך מטבע מקומי בכספומטים שנמצאים בנמל התעופה, באמצעות כרטיס אשראי בינלאומי. כספומטים כאלו מכונים ATM ומצויים במרכזים מסחריים באוקראינה וכמובן, גם בצמוד לסניפי בנקים. באופן כללי המחירים באוקראינה זולים, למעט בנמל התעופה ובחנויות המתמחות בתיירים. העם האוקראיני אינו לבבי וידידותי במיוחד, אבל טעות לטעון שאוקראינים הם שונאי זרים ועוינים מטיבם. שאלות בד"כ נענות בתשובות לקוניות או במחוות ידיים מהירות. בכל אופן, מספר דוברי האנגלית באוכלוסיה הינו אפסי, ועל התייר להכין את עצמו ולדעת בדיוק למה הוא צריך להכין את עצמו.

אוקראינה , יהודים ואנטישמיות

באוקראינה קהילה יהודית גדולה, פעילה ומשגשגת.

preview001

רוב יהודי אוקראינה חיים בערים הגדולות במזרח המדינה או לאורך נהר הדנייפר, בעיקר בערים חרקוב , דנייפרו, קריבוי רוג, קרמצ'ונג, קייב וצ'רקסי. ליהודים אלו אין שום קשר לחסידות ברסלב או לאומן. הם מעורבים בחיי החברה והכלכלה של אוקראינה ורבים מהם עושים חייל.

היחסים בינם לבין האוכלוסיה המקומית טובים מאוד ובפועל מספר התקריות האנטישמיות באוקראינה , נמוך בהרבה ממספרן בארצות מערב אירופה.

בעבר הייתה איבה בין האוכלוסיה האוקראינית לאוכלוסיה היהודית, כיוון שהפולנים כבשו את אוקראינה ופגעו באוכלוסיה ומינו את היהודים לגובי מס.

כך מתאר את התקופה הזו אחד מגדולי המקובלים, הרב נתן האנובר מחבר "תיקון חצות"

שערי ציון

כיום היהודים באוקראינה משתדלים להשאיר את זכרונות התקופה הזו מאחוריהם ולהמשיך לקיים יחסים טובים עם האוכלוסיה המקומית.

אומן: איך מגיעים?

רוב המבקרים באומן, נוחתים באוקראינה בנמל התעופה בוריספול הסמוך לקייב. סוכנויות הנסיעות מציעות לעיתים קרובות, הסעות ישירות לאומן מנמל התעופה. זוהי האופציה הזולה ביותר, כיוון שעבור מונית ספיישל מבוריספול לאומן, משלמים כ100 $. ישנה אפשרות תיאורטית לשכור רכב בשדה התעופה ולנהוג לאומן (מרחק של כ240) ק"מ , או להגיע לתחנה המרכזית בקייב ושם לעלות על אוטובוס לאומן, אבל האפשרויות האלו אינן מומלצות למי שאינו טייל ותיק באוקראינה או מבין היטב את השפה הרוסית. בדרך כלל המוניות וההסעות מורידות את הנוסעים במקום שנקרא "כיכר פושקינה", שהוא לב "הרובע היהודי" באומן. בשבוע שבו חל ראש השנה, אזור כיכר פושקינה סגור לתנועת אוטובוסים, וההסעות המאורגנות מביאות את התיירים לקצה רחוב פושקינה משם הם עולים ברגל לאזור הכיכר.

כיכר פושקינה

רוב המטיילים הישראלים יחלו את ביקורם באומן באזור כיכר פושקינה ורבים מהם, יבלו באזור זה את החלק העיקרי של ביקורם.פושקינה

אזור זה הינו מרכז ההשפעה היהודית והישראלית באומן והוא נמצא למעשה בין שני מוקדי העניין היהודים המרכזיים בעיר, קברו של רבי נחמן מברסלב ו"הקלויז", שהוא בית הכנסת המרכזי בעיר וגם מכיל במרתפו את המקווה הגדול. בכיכר פושקינה מצויות מספר חנויות ודוכני מזון בבעלות יהודית וישראלית, כאן גם נמצאים מתווכי הדירות, חלפני הכספים, מארגני ההסעות ונהגי המוניות. בשולי הכיכר ובדרך ממנה אל מתחם הקבר של רבי נחמן, עומדים רוכלי מזכרות מקומיים וסובבים לא מעט קבצנים. גם החנויות וגם דוכני המזון בכיכר פושקינה מצטיינים במחירים גבוהים בהרבה, ממה שניתן למצוא לא רחוק משם וגם התייר המזדמן, לא יתקשה להתרחק מעט ולחסוך לא מעט.

קבר רבי נחמן והקלויז

מסביב לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן בנוי בית כנסת ובית מדרש המצוייד גם בעזרת נשים רחבה ופעילה. המתחם סביב לקבר, שוקק חיים בכל שעות היממה והפעילות בו מתקיימת במשך כל השנה. ניתן שם ללמוד, להתפלל, לשיר לרקוד ולפגוש אנשים מעניינים יותר ומעניינים פחות. גשר קצר מוביל מהמתחם למבנה קטן שבו ממוקמת פינת קפה , שירותים ומקווה קטן לגברים בלבד. מתחם הקבר מנוהל על ידי גוף אלמוני וכמעט נסתר בשם "ועד אומן" שתפקידו לתחזק את מתחם הקבר ואת בתי הכנסת. חברי ועד אומן, אינם נגישים, למעשה, ובאי כוחם הם מאבטחים אוקראינים ששומרים על מתחם הקבר (שמכונה "הציון") ועל הקלויז. בדרך כלל, השומרים הללו אינם מאיימים על התיירים ועל המטיילים, אבל ראוי להזכיר שבזמן מועדי העליה לרגל, הם מגרשים באכזריות את הנשים מתוך עזרת הנשים במתחם. בניגוד ל"ציון" שפעיל במשך כל השנה, הקלויז, נפתח רק במועדים מיוחדים בהם מגיע מספר רב של צליינים יהודיים לאומן. הקלויז מכיל שני אולמות תפילה גדולים, לאשכנזים וספרדים וחדר אוכל קטן, שמספק מדי פעם ארוחות חינם בתדירות לא ברורה. במרתף הבניין, שוכנים שני מקוואות גדולים שאמורים להכיל את הקהל שמגיע בזמני העליה לרגל. ליד הקלויז קיימים עוד שני מבנים חד קומתיים, אחד משמש כמרפאה והשני כמקווה לרבנים מיוחסים. שניהם פעילים אך ורק בעת העליה לרגל בראש השנה.

זהירות גנבים!

מסביב לציון רבי נחמן נמצאים מספר בתי עסק, כמו חנויות, פיצריות, דוכני קפה , חנויות ספרים ומזכרות ומסעדות הגובות מחירים גבוהים בצורה מופקעת ומופרזת. לדוגמא, ארוחת בוקר במלון אוקראיני סביר תעלה כדולר וחצי. בדוכן קפה מול בית כנסת הקלויז גובים בשביל כוס קפה בלבד סכום אסטרונומי של כחמישה דולר. ייטיב הציבור לעשות , אם ידיר את רגליו מבתי העסק האלו.

לינה באומן

באומן קיימות מספר אכסניות שמופעלות על ידי סוכניות נסיעות מהארץ, הן נפתחות כאשר סוכנות הנסיעות מעריכה שקיים ביקוש מספיק על מנת לפתוח את האכסניה. מדובר בדרך כלל במין אכסניות נוער נעימות , בהן נהוגה לינה משותפת בחדרים בהם 2 עד 10 מיטות. מחיר הלינה באכסניה נע בסביבות 60 עד 100 ש"ח ללילה והשירות בדרך כלל סביר ומספק.

באזור הציון של רבי נחמן פועלים מספר בתי מלון מודרניים יחסית שניתן ליצור איתם קשר מהארץ או להגיע אליהם באומן ולהזמין חדר או מספר חדרים. כל המלונות שמצויים באזור הציון מתוכננים לקבוצות של חרדים, כלומר החדרים כאן נראים כמו חדרים באכסניות נוער, רובם עם מיטות קומתיים. אין סיכוי כמובן לטלוויזיות או לערוצי לווין שהם מוצר נפוץ מאוד במלונות אוקראיניים.

  1. מלון לנדאו בכתובת פושקינה 19 , נמצא במרחק של כחמש דקות הליכה רגועה מהציון וסמוך מאוד לחנויות ולמסעדות הכשרות של רחוב פושקינה. המלון מציע לינת יחיד בחדר זוגי במחיר של 26$ ללילה, ארוחת בוקר במחיר 13$ וארוחת ערב במחיר כפול. זהו מלון ותיק בעיר והוא מטופל ומתוחזק היטב. 050-4141-497
  2. מלון One , זהו כנראה המלון היקר ביותר בעיר. הוא נקי, מרווח ומודרני אבל מרוחק יותר מהציון. זוג ישלם כאן כ53$ ללילה כולל טבילה במקווה אבל לא כולל ארוחת בוקר שעולה כאן כ15$. Tolstogo Lane, 7, אומן.

בעת העליה לרגל בראש השנה, כל מה שנאמר על הדיור ואכסניות באומן אינו רלוונטי. בתקופה זו מחיר מיטה באכסניה יכול להגיע עד 2500 ש"ח לשבוע בו חל החג והביקוש למיטות אלו, גדול ועצום.

מלונות אוקראינים

האכסניות מסביב לציון של רבי נחמן מספקות פיתרון מגורים סביר בדרך כלל. מי שמתאחסן בהן בעיקר הם קבוצות מאורגנות של ישראלים שמגיעים לאומן כדי לבקר בקברו של רבי נחמן. הן מתוכננות כדי לספק את הצרכים המינימליים, של קבוצות של יהודים דתיים. מי שמעדיף מלונות אמיתיים, עם דלפק קבלה, מיטה רחבה, טלביזיה וארוחת בוקר כלולה עם קפה הפוך, ימצא באומן כמה מוסדות נעימים בסגנון. מדובר במלונות קטנים, מאוד שונים מהמלונות הענקייים בארץ. המחיר שלהם בדרך כלל דומה למחיר של האכסניות, אבל התמורה אחרת לגמרי, חדרים פרטיים, טלוויזיות, אמבטיות, שירות חדרים וכן הלאה.

ניתן להזמין חדרים  במלונות האלו דרך אתרים כמו booking.com  אבל צריך לזכור שני דברים חשובים.

  1. האנשים שעובדים במלונות האלו יודעים מעט מאוד אנגלית.
  2. אלו מלונות אוקראינים. שעת היציאה מהחדרים היא בדרך כלל 12:00 בצהריים. גם אם הזמנתם חדר לשבת, מצפים ממכם לפנות את החדר בזמן. אם אתם רוצים להשאר יותר, אתם מריכים להודיע מראש ויגבה מכם תשלום בהתאם. ככה עובדים שם ואף אחד לא מנסה לגנוב. התשלום בדרך כלל מאוד נמוך.

בראש השנה, אין שום סיכוי שתמצאו שם חדר. אוקראינים רבים מגיעים לסחור באומן בתקופה הזו והם תופסים את כל החדרים במלונות האלו. אחד המלונות הידועים מהסוג הזה הוא פורטסטייה , שנמצא ממש קרוב לשוק.

118302387

 

מזון וכשרות

תיירים שאינם מקפידים על כללי כשרות רדיקאליים, יגלו שהמזון האוקראיני הוא בד"כ זול וטעים. ברוב חנויות המכולת  האוקראיניות בסביבת רחוב פושקינה, ניתן לרכוש ירקות, לחם ומוצרי חלב במחירים נמוכים מאוד, שגם הם נחשבים יקרים יחסית לסטנדרט האוקראיני. יש רבים שקונים מוצרי יסוד ומכינים אוכל בדירות השכורות או באכסניות, שם קיימים בדרך כלל מטבחים מצויידים בכירות ובקומקומים חשמליים. עליית רמת החיים בעיר אומן, הביאה לפתיחתן של מסעדות רבות של מזון מהיר, שמאפיינות בדרך כלל את המרכזי הערים הגדולות באוקראינה. בין המסעדות האלו ניתן למנות מספר פיצריות ומאפיות, כמו אלו שמצויות בצומת הרחובות סדובה ופושקינה(בדרך בין הציון לגן סופיה), ולאורך רחוב רדינסקיה (הרחוב שמעל השוק). באזור מרכז העיר , ניתן למצוא גם מסעדות בשרים, ואפילו אחת המתמחה בשווארמה. המחירים במסעדות האלו, נמוכים מאוד (כשליש מהמחיר המקובל בישראל) והסחורה סבירה, אך ללא הכשרים. לא רחוק מצומת פושקינה וסדובה קיים סופרמרקט בשם פורשט, שהוא בעצם קניון קטן, בו ניתן לרכוש מגוון גדול של מוצרי מזון. לטובת התיירים שמתעקשים על מזון ברמת כשרות גבוהה, ישנו חדר אוכל קטן בסמוך לקלויז שנקרא "הכנסת האורחים של גבאי" , שמספק בחינם תבשילים שונים , בעיקר בשבתות. לידו ישנו חדר אוכל גדול יותר, שנפתח רק לכבוד לקבוצות מאורגנות גדולות, אבל כשהוא פתוח, גם התייר האקראי יכול לאכול בו בתשלום. בשתי אכסניות לפחות , "המלונית" ו"לנדא", קיים מטבח מצוייד וכאשר הוא מופעל מטעמי ביקוש, ניתן לקבל בו סעודות משביעות רצון. המחירים באדיבות אכסניית לנדאו הם 12$ לארוחת בוקר חלבית, 20$ לארוחה בשרית מלאה מאוד ו80$ לחבילה הכוללת את כל ארוחות השבת. בראש השנה, ישנם מספר ארגונים שמספקים מזון לאלפי העולים לרגל. הארגון הגדול ביותר הוא "הכנסת האורחים של שיינר", שנמצא צפונית לקריית ברסלב והוא שמספק ארוחות מלאות גם בתשלום וגם בחינם וכמוהו ישנם עוד מספר ארגונים קטנים יותר באיזור כיכר פושקינה והקלויז. מוצרי מזון כשרים ניתן לרכוש ב"מכולת אומן", על רחוב פושקינה מצפון לקריית ברסלב, אבל שם לא תמצאו זכר למחירים הזולים של החנויות האוקראיניות או לגלידות הרוסיות עתירות השמנת. בזמני העליה לרגל ובמיוחד בראש השנה, נפתחות ברחוב פושקינה מספר מסעדות יהודיות כשרות שמספקות במחירים גבוהים ומופקעים מאכלים כמו פלאפל, פיצה וגלידה.

העליה לרגל בראש השנה

אומן של ראש השנה שונה לגמרי מאומן של יתר הזמן. את מקום העיר הנעימה והמנומנמת, תופס קרנבל ססגוני ותוסס , שלעיתים גובל במופרעות. עשרות אלפי יהודים ממלאים את כל הרחובות בסביבת "הציון" ורחוב פושקינה סגור לתנועת כלי רכב ברובו והופך לשוק מלא דוכנים ורוכלים, יהודים ואוקראינים. הרוכלים היהודים מציעים בעיקר ספרי קודש ומוסיקה חסידית ואילו  האוקראינים בדרך כלל מציעים בגדים, תיקים, נעליים ואביזרי אופנה, במחירים ששוברים כל פעם מחדש את השיא האוקראיני. הבעיה המרכזית בפסטיבל ראש השנה, היא המחסור החמור במקומות לינה. האכסניות גובות אלפי שקלים ואילו התושבים האוקראינים משכירים את הספות בסלונים שלהם בסכום של כאלף שקל לכל ימי החג. ישנם צליינים רבים שגרים באוהלים בסביבת הציון ובעיקר בבית הקברות היהודי העתיק שמדרום לו. אנשים רגישים יותר שאינם בעלי אמצעים, יאלצו לשכור דירות זולות יותר במרחק רב מהציון. לפי השמועות , ועד אומן מתקין בראש השנה עירוב שמקיף את כל העיר. במהלך ראש השנה מתקיימים שיעורי תורה של רבני חסידות ברסלב בעיקר באולם הספרדי של הקלויז ומתקיים גם "התיקון הכללי העולמי", בכיכר פושקינה, כמה שעות לפני כניסת החג. במוצאי ראש השנה , בדרך כלל, מתקיימות הרקדות והופעות קולניות במיוחד באזור כיכר פושקינה, מה שמצדיק באופן ברור את נטייתם של אלו שנקלעים לעיר בסביבות החג להצטייד במלאי מספק של אטמי אוזניים. למרות הקולניות וההמוניות, ביקור באומן בראש השנה הוא חוויה מעניינת ובטוחה, המתאימה בעיקר לבעלי אמצעים.

גן סופיה

במרחק של כשני קילומטרים מכיכר פושקינה קיים פארק תיירותי, עוצר נשימה ביופיו, שנקרא "גן סופיה". הגן נוסד בסוף המאה ה18 ורבי נחמן מברסלב אמר עליו שאין טעם להגיע לאומן בלי לבקר בו. בגן ישנם אגמים, מעיינות ומפלים וחורשות קסומות של אילנות נדירים שהובאו במיוחד מכל רחבי אירופה. העובדה שפנינת נוף ברמה בינלאומית, כמו גן סופיה, מצויה בתחום עיירה סתמית ומשעממת בעולם השלישי, היא אחד מהסודות המיסתוריים המרחפים מעל אומן. בקיץ, באביב ובסתיו, הפארק שוקק מטיילים ובליינים, רובם אוקראינים ונערכים בו טקסי נישואין והופעות. הפארק מציע לאורחיו מגוון אטרקציות כולל שייט באגמים והשכרת קורקינטים חשמליים, יחד עם קיוסקים ומסעדות במחירים סבירים. בעונה הזו בדרך כלל גם נדרש תשלום בכניסה. בחורף הפארק בדרך כלל שומם והכניסה אליו חופשית ועדיין הוא מציג מראות מרהיבים של אילנות ענק מכוסים בשלג ומפלים קפואים. הגן נקרא על שמה של אישתו היווניה של שליט האזור הפולני, בתחילת המאה ה19, שהייתה ידועה כאחת מהנשים היפות באירופה וגם שימשה כפילגשו של הנסיך הרוסי פוטיומקין. לאגדות על ניסיונה להציל את יהודי אומן בזמן הפרעות באמצע המאה ה18 , אין שום קשר למציאות. בתקופת הפרעות, סופיה הייתה ילדה קטנה שהתגוררה בתורכיה, וכמעט שמונים שנה אחר כך היא נפטרה ונקברה בברלין. הגן מכיל הרבה מחוות שונות למיתולגיה היוונית, כגון פסלים של סוקרטס, אריסטו ואפלטון וכן לבירנט. ביציאה מהגן שוכן מלון חינני, שבלובי שלו, שוכן מעין מוזיאון קטן המוקדש לתרבות ההלניסטית.

קניות

בזכות הציון ו"גן סופיה" אומן היא עיר תיירותית עשירה וקיימות בה חנויות רבות, שאולי לא עומדות בסטנדרטים של השאנז אליזה, אבן הן הרבה מעל המצופה באוקראינה הכפרית. אתר הקניות העיקרי לתיירים הוא השוק של אומן, שנמצא במרחק מספר דקות הליכה לא נעימה מהציון. בשוק ישנן חנויות רבות, שמציעות מבחר רחב של מוצרים, מאפרוחים ועד טלוויזיות, דרך אוכל אוקראיני ובגדי ילדים, נשים ומבוגרים. איכות המוצרים בינונית, והמחירים סבירים ביחס למקובל בישראל. מעבר בין הדוכנים הרבים, מזכיר לעיתים מסע אחורה בזמן, כי מצויים שם פריטים כמו סירי אמאייל מקושטים, מסוג שלא נמכר בארץ מאז שנות השבעים. לאמיצים שיקנו בשוק כופתאות חמות או עוגות טריות, צפויות הפתעה מענגת. בצמוד לשוק מצד מזרח נמצא רחוב רדינסקי בו מצויות חנויות איכותיות יותר לצעצועים, חנויות ציוד לטיולים, בתי מרקחת, חנויות משקאות וגם בנקים עם כספומט. המוצרים בדרך כלל סבירים והמחירים גבוהים במעט מאלו שבשוק ומדי פעם צפויות לקונה העקשן הצלחות נקודתיות. מרכז העיר מצוי בערך קילומטר וחצי צפונית לשם ושם המבחר רב עד כדי בלבול. ניתן להשיג שם גם מותגים כמו "נייק" ו"אדידס" , בגדי תינוקות, מוצרי חשמל, פלפונים ואביזרים וכמובן חבל לפספס את חנות הפרוות המציעה מעילים מפוארים באלפי שקלים, מהסוג שלעולם לא תראו בארץ.

אחרון והכי חשוב

"מחוייב המציאות" מאחל לכל העולים לרגל לציונו של רבינו נחמן בן פייגא  שתתקבל תפילתם ברצון ושבזכות ביקורם באומן עיר קודשנו, יתגשמו משאלותיהם לטובה ויזכו לשנת ברכה, שלום ושפע .

 

4321834_large

 

חברים וחברות יקרים


061713_1346_1.png
עלה רעיון לנסוע לאומן עוד חודש, בט"ו באב.
יש מישהו שמעוניין להצטרף? זו יכולה להיות חוויה מדהימה, חוץ מזה שיש סיכוי לקבל פרספקטיבה שונה לגבי אומן והצדיק , גם לאנשים שכבר היו ובטח לכאלו שלא היו אף פעם.
בעונה אומן מדהימה, לא יקרה וגם יש אנשים , אבל יותר מדי.

זה באמת יכול להיות סבבה.
גברים ונשים , לא משנה, כבר נסתדר.

אז מי מכם שרוצה להצטרף, שישלח אלי הודעה למייל של הבלוג drall@shoresh.org.il וכמה שיותר מהר , כמובן וננסה להרים את זה.
בעיקרון, מה שחשבתי זה להגיע יום חמישי בלילה, עד ראשון בלילה. כלומר מ18 עד 22 ליולי.
אני עוד לא יודע לגבי הטיסות, אבל מתחיל לברר.
אין עם זה בעיה בד"כ.

אני אשמח מאוד לראותכם.