הבת של ספיידרמן

שלום עליכם, ילדות וילדים, צופות וצופים, אהובות ואהובים , חמודות ומתוקים.

ימצא אתכם הטוב בכל מקום שתהיו, זה תרגום שלי לברכה הקלאסית לחג הקורבן.

אתם יודעים,

ככל שמדברים על משהו יותר, סימן שהוא פחות חשוב.

תפתחו את הרדיו ותראו .

מדברים על דברים חשובים, רק כשאין ברירה, ןגם שם מקפידים ךהתפס לזוטות.

שווה לדבר על זה, שווה להבין את זה, כי זה מדגים לנו את השאיפה האנושית לחוסר אחריות, הרי אם תדבר על שטויות, מה כבר יכול לקרות.

לדבר על דברים חשובים , זה מפחיד, לדבר על דברים חשובים, זה יכול להיות מסוכן, לכן באופן טיבעי, דברים חשובים הופכים להיות טאבו, הופכים להיות סוד, זה אנושי.

בהקשר הזה , אני רוצה להזכיר , סיפור של רבי נחמן שנקרא "מעשה באבדת בת מלך".

זה הסיפור שכולם מדברים עליו.

נראה לי , שמי שרוצה להיות רב בברסלב, הכי טוב מבחינתו זה לכתוב ספר, או חוברת בנושא הסיפור "אבדת בת מלך". ההצלחה בטוחה.

אם אתם עד כדי כך מסטולים שאתם לא יודעים מה הסיפור אז ככה.

הייתה בת מלך שנעלמה ומישהו שנקרא "השני למלכות" יצא לחפש אחריה.

אז הוא עשה כל מיני דברים ולא הצליח  ואז הוא בכה ובכה ובכה והתגעגע ובכה ובסוף הצליח להוציא אותה.

הוא לא הצליח להוציא אותה בגלל הבכיות, לא.

אף אחד לא אמר איך הוא הצליח להוציא אותה. זה לא בהכרח קשור לבכיות.

מה שכן, יש כאן רמז, למה קוראים לגיבור "השני למלכות" הרי יכלו לקרוא לו "ראש השרים" או "נסיך הכתר" או "יורש העצר". קוראים לו "השני", כי הבכיינים לא מגיעים למקום הראשון.

הקיצר, כמו שאמרתי על "אבדת בת מלך" מדברים בלי סוף, אני לא מנסה להגיד שהמעשיה הזו לא חשובה. היא חשובה, אבל זה כמו שאני אדבר כל הזמן, על מה אני אעשה, עם מישהו יתן לי מליון דולאר.

אני אקנה קוואסאקי ואסע לאיסלנד ואתרום לתנועה ליהדות מתקדמת, אבל את מי זה מעניין?

זאת מניפולציה, זה לא משהו שמשפיע על החים שלי כרגע, אוקי, אז למה לדבר עליו.

ובכל זאת מדברים עליו בלי סוף.

למה זה קורה? כי האנשים האלו מטיפים לבכיינות, הם מלמדים את האנשים שמי שיתבכיין ויתבכיין בסוף יגיע וזה שקר, רבי נחמן לא כותב את זה בשום מקום, בטח לא באבדת בת מלך.

מצד שני, יש את המעשיה השניה, "מעשה במלך וקיסר"

עליה, אף אחד לא מדבר, זה רק סימן שהיא חשובה מאוד.

לא מדובר בה, לא על מלך ולא על קיסר.

מסופר  על הבת של הקיסר, שהיא יותר מזכירה את הבת של ספידרמן

הסיפור שם קצת מסובך, אז אני אספר אותו בקיצור.

בת של קיסר ובן של מלך התאהבו והתחתנו, אחר כך נאבדו אחד לשניה.

אז הבת של הקיסר יצאה למסע לחפש את בעלה, ובדרך פגשה ארבעה טיפוסים.

אחד היה בן של סוחר שניסה להתחתן איתה , והיא רימתה אותו וגנבה לו את האוניה, אחר כך היא פגשה מלך שגם ניסה להתחתן איתה והיא גם רימתה אותו, אחר כך היא פגשה שודדים שבאו להרוג אותה והיא רימתה אותם ואז הרגה אותם ובסוף , היא פוגשת מישהו שמנסה להעמיד פנים שהוא בן המלך, בעלה האבוד והיא הורגת אותו.

היא לא מתבכינת אף פעם.

ההפך, היא כל הזמן בתנועה, משקרת וגונבת והורסת, עד שהיא מוצאת את בעלה.

על המעשייה הזו , אף אחד לו מדבר, לא כתבו עליה ספרים, לא עושים ממנה הצגות, כלום.

היא מעניינת מאוד, יותר מ"חכם ותם" , יותר מ"בת מלך" , אבל משום  מה כולם שכחו אותה.

כמו שאמרתי , על הדברים החשובים לא מדברים.

זה מה שרבינו מנסה להסביר לנו כאן, שיש לנו יעוד ואת הייעוד הזה צריך להגשים, לא בבכיינות ולא בתפילות.

צריך ללכת על זה, לא משנה מה המחיר.

עוד דבר חשוב אנחנו יכולים ללמוד כאן , זה את הסיפור של המתחזים.

המפגש הרביעי והאחרון של בת הקיסר, הוא עם מישהו שלא רוצה ממנה כלום . הוא לא מכיר אותה ולא רואה אותה בכלל ואף על פי כן, היא מכוונת עליו מין קרן ליזר כזו ושורפת לו את המוח.

כל מהשהואעשה זה דבר אחד, הוא ניסה להראות כמו בעלה האמיתי, בכל מיני דרכים.

כך רבינו מלמד אותנו מה דעתו על מתחזיו על כל מיני "הצדיק ממגדיאל" ו"שר החיכוך" ומורנו הרב וכל אלו.

רבי נחמן מלמד אותנו שאותם צריך להפיל מגבוה, צריך לשרוף להם את הראש. גם אם הם לא עומדים לנו בדרך, גם אם אנחנו יודעים את האמת, רבי נחמן ידאג שהם לא יצאו מזה בשלום, כי הם מפריעים לאחרים.

יאללה, עוד חגים בדרך.

יהיה בסדר.

לא עוזב את העיר

הודעה טכנית למדי.

עקב סיבות שאינן בשליטתנו, אנחנו לא נהיה באומן בראש השנה הקרוב.

בכל אופן,

אתם יכולים לקים את מפגש "מחויב המציאות" עם בא לכם ולרכל עלי חופשי.

יאללה בסטייל, תחזיקו מעמד.

אומן – מדריך למטייל

הקדמה

כבר מספר שנים נמצאת העיירה אומן באוקראינה, על מפת הדרכים של המטייל הישראלי. עשרות אלפי ישראלים מגיעים הנה מדי שנה, חלקם מבקרים רק באומן וחלקם עוברים בה כחלק מטיול מאורגן הכולל ביקור במספק אתרים דתיים באוקראינה, כמו ברדיצ'ב, ברסלב, מז'יבוז' וכו'. במאמר זה ננסה לספק מידע תיירותי יעיל וממצה, שיהפוך את הביקור באומן למהנה ואפקטיבי.

אוקראינה : על קצה המזלג

נכון לכרגע, אוקראינה היא מדינת עולם שלישי בעלת משטר דמוקרטי בעייתי ולא יציב. בעבר היא היתה חלק מברית המועצות והרבה מתחלואי המשטר הסובייטי נותרו בה, כגון משטרה אלימה, רפואה נחשלת, תחבורה ציבורית מפוקפקת וכן הלאה. התייר יעשה בשכל, אם לא ישליך את יהבו על סיוע מהרשויות האוקראיניות. המטבע האוקראינית היא הגריבנה , שוויה כיום כעשרים אגורות. רצוי להצטיד במטבע מקומי לצורך הטיול באוקראינה, כיוון שמרבית החנויות אינן מכבדות מטבע זר, והמעטות שמכבדות, עשויות לגבות עד 30% תוספת למחיר עבור התענוג. ניתן למשוך מטבע מקומי בכספומטים שנמצאים בנמל התעופה, באמצעות כרטיס אשראי בינלאומי. כספומטים כאלו מכונים ATM ומצויים במרכזים מסחריים באוקראינה וכמובן, גם בצמוד לסניפי בנקים. באופן כללי המחירים באוקראינה זולים, למעט בנמל התעופה ובחנויות המתמחות בתיירים. העם האוקראיני אינו לבבי וידידותי במיוחד, אבל טעות לטעון שאוקראינים הם שונאי זרים ועוינים מטיבם. שאלות בד"כ נענות בתשובות לקוניות או במחוות ידיים מהירות. בכל אופן, מספר דוברי האנגלית באוכלוסיה הינו אפסי, ועל התייר להכין את עצמו ולדעת בדיוק למה הוא צריך להכין את עצמו.

אוקראינה , יהודים ואנטישמיות

באוקראינה קהילה יהודית גדולה, פעילה ומשגשגת.

רוב יהודי אוקראינה חיים בערים הגדולות במזרח המדינה או לאורך נהר הדנייפר, בעיקר בערים חרקוב , דנייפרו, קריבוי רוג, קרמצ'ונג, קייב וצ'רקסי. ליהודים אלו אין שום קשר לחסידות ברסלב או לאומן. הם מעורבים בחיי החברה והכלכלה של אוקראינה ורבים מהם עושים חייל.

היחסים בינם לבין האוכלוסיה המקומית טובים מאוד ובפועל מספר התקריות האנטישמיות באוקראינה , נמוך בהרבה ממספרן בארצות מערב אירופה.

בעבר הייתה איבה בין האוכלוסיה האוקראינית לאוכלוסיה היהודית, כיוון שהפולנים כבשו את אוקראינה ופגעו באוכלוסיה ומינו את היהודים לגובי מס.

כך מתאר את התקופה הזו אחד מגדולי המקובלים, הרב נתן האנובר מחבר "תיקון חצות"

כיום היהודים באוקראינה משתדלים להשאיר את זכרונות התקופה הזו מאחוריהם ולהמשיך לקיים יחסים טובים עם האוכלוסיה המקומית.

אומן: איך מגיעים?

רוב המבקרים באומן, נוחתים באוקראינה בנמל התעופה בוריספול הסמוך לקייב. סוכנויות הנסיעות מציעות לעיתים קרובות, הסעות ישירות לאומן מנמל התעופה. זוהי האופציה הזולה ביותר, כיוון שעבור מונית ספיישל מבוריספול לאומן, משלמים כ100 $. ישנה אפשרות תיאורטית לשכור רכב בשדה התעופה ולנהוג לאומן (מרחק של כ240) ק"מ , או להגיע לתחנה המרכזית בקייב ושם לעלות על אוטובוס לאומן, אבל האפשרויות האלו אינן מומלצות למי שאינו טייל ותיק באוקראינה או מבין היטב את השפה הרוסית. בדרך כלל המוניות וההסעות מורידות את הנוסעים במקום שנקרא "כיכר פושקינה", שהוא לב "הרובע היהודי" באומן. בשבוע שבו חל ראש השנה, אזור כיכר פושקינה סגור לתנועת אוטובוסים, וההסעות המאורגנות מביאות את התיירים לקצה רחוב פושקינה משם הם עולים ברגל לאזור הכיכר.

כיכר פושקינה

רוב המטיילים הישראלים יחלו את ביקורם באומן באזור כיכר פושקינה ורבים מהם, יבלו באזור זה את החלק העיקרי של ביקורם.

אזור זה הינו מרכז ההשפעה היהודית והישראלית באומן והוא נמצא למעשה בין שני מוקדי העניין היהודים המרכזיים בעיר, קברו של רבי נחמן מברסלב ו"הקלויז", שהוא בית הכנסת המרכזי בעיר וגם מכיל במרתפו את המקווה הגדול. בכיכר פושקינה מצויות מספר חנויות ודוכני מזון בבעלות יהודית וישראלית, כאן גם נמצאים מתווכי הדירות, חלפני הכספים, מארגני ההסעות ונהגי המוניות. בשולי הכיכר ובדרך ממנה אל מתחם הקבר של רבי נחמן, עומדים רוכלי מזכרות מקומיים וסובבים לא מעט קבצנים. גם החנויות וגם דוכני המזון בכיכר פושקינה מצטיינים במחירים גבוהים בהרבה, ממה שניתן למצוא לא רחוק משם וגם התייר המזדמן, לא יתקשה להתרחק מעט ולחסוך לא מעט.

קבר רבי נחמן והקלויז

מסביב לקברו של רבי נחמן מברסלב באומן בנוי בית כנסת ובית מדרש המצוייד גם בעזרת נשים רחבה ופעילה. המתחם סביב לקבר, שוקק חיים בכל שעות היממה והפעילות בו מתקיימת במשך כל השנה. ניתן שם ללמוד, להתפלל, לשיר לרקוד ולפגוש אנשים מעניינים יותר ומעניינים פחות. גשר קצר מוביל מהמתחם למבנה קטן שבו ממוקמת פינת קפה , שירותים ומקווה קטן לגברים בלבד. מתחם הקבר מנוהל על ידי גוף אלמוני וכמעט נסתר בשם "ועד אומן" שתפקידו לתחזק את מתחם הקבר ואת בתי הכנסת. חברי ועד אומן, אינם נגישים, למעשה, ובאי כוחם הם מאבטחים אוקראינים ששומרים על מתחם הקבר (שמכונה "הציון") ועל הקלויז. בדרך כלל, השומרים הללו אינם מאיימים על התיירים ועל המטיילים, אבל ראוי להזכיר שבזמן מועדי העליה לרגל, הם מגרשים באכזריות את הנשים מתוך עזרת הנשים במתחם. בניגוד ל"ציון" שפעיל במשך כל השנה, הקלויז, נפתח רק במועדים מיוחדים בהם מגיע מספר רב של צליינים יהודיים לאומן. הקלויז מכיל שני אולמות תפילה גדולים, לאשכנזים וספרדים וחדר אוכל קטן, שמספק מדי פעם ארוחות חינם בתדירות לא ברורה. במרתף הבניין, שוכנים שני מקוואות גדולים שאמורים להכיל את הקהל שמגיע בזמני העליה לרגל. ליד הקלויז קיימים עוד שני מבנים חד קומתיים, אחד משמש כמרפאה והשני כמקווה לרבנים מיוחסים. שניהם פעילים אך ורק בעת העליה לרגל בראש השנה.

זהירות גנבים!

מסביב לציון רבי נחמן נמצאים מספר בתי עסק, כמו חנויות, פיצריות, דוכני קפה , חנויות ספרים ומזכרות ומסעדות הגובות מחירים גבוהים בצורה מופקעת ומופרזת. לדוגמא, ארוחת בוקר במלון אוקראיני סביר תעלה כדולר וחצי. בדוכן קפה מול בית כנסת הקלויז גובים בשביל כוס קפה בלבד סכום אסטרונומי של כחמישה דולר. ייטיב הציבור לעשות , אם ידיר את רגליו מבתי העסק האלו.

לינה באומן

באומן קיימות מספר אכסניות שמופעלות על ידי סוכניות נסיעות מהארץ, הן נפתחות כאשר סוכנות הנסיעות מעריכה שקיים ביקוש מספיק על מנת לפתוח את האכסניה. מדובר בדרך כלל במין אכסניות נוער נעימות , בהן נהוגה לינה משותפת בחדרים בהם 2 עד 10 מיטות. מחיר הלינה באכסניה נע בסביבות 60 עד 100 ש"ח ללילה והשירות בדרך כלל סביר ומספק.

באזור הציון של רבי נחמן פועלים מספר בתי מלון מודרניים יחסית שניתן ליצור איתם קשר מהארץ או להגיע אליהם באומן ולהזמין חדר או מספר חדרים. כל המלונות שמצויים באזור הציון מתוכננים לקבוצות של חרדים, כלומר החדרים כאן נראים כמו חדרים באכסניות נוער, רובם עם מיטות קומתיים. אין סיכוי כמובן לטלוויזיות או לערוצי לווין שהם מוצר נפוץ מאוד במלונות אוקראיניים.

1. מלון לנדאו בכתובת פושקינה 19 , נמצא במרחק של כחמש דקות הליכה רגועה מהציון וסמוך מאוד לחנויות ולמסעדות הכשרות של רחוב פושקינה. המלון מציע לינת יחיד בחדר זוגי במחיר של 26$ ללילה, ארוחת בוקר במחיר 13$ וארוחת ערב במחיר כפול. זהו מלון ותיק בעיר והוא מטופל ומתוחזק היטב. 050-4141-497
2. מלון One , זהו כנראה המלון היקר ביותר בעיר. הוא נקי, מרווח ומודרני אבל מרוחק יותר מהציון. זוג ישלם כאן כ53$ ללילה כולל טבילה במקווה אבל לא כולל ארוחת בוקר שעולה כאן כ15$. Tolstogo Lane, 7, אומן.

בעת העליה לרגל בראש השנה, כל מה שנאמר על הדיור ואכסניות באומן אינו רלוונטי. בתקופה זו מחיר מיטה באכסניה יכול להגיע עד 2500 ש"ח לשבוע בו חל החג והביקוש למיטות אלו, גדול ועצום.

מלונות אוקראינים

האכסניות מסביב לציון של רבי נחמן מספקות פיתרון מגורים סביר בדרך כלל. מי שמתאחסן בהן בעיקר הם קבוצות מאורגנות של ישראלים שמגיעים לאומן כדי לבקר בקברו של רבי נחמן. הן מתוכננות כדי לספק את הצרכים המינימליים, של קבוצות של יהודים דתיים. מי שמעדיף מלונות אמיתיים, עם דלפק קבלה, מיטה רחבה, טלביזיה וארוחת בוקר כלולה עם קפה הפוך, ימצא באומן כמה מוסדות נעימים בסגנון. מדובר במלונות קטנים, מאוד שונים מהמלונות הענקייים בארץ. המחיר שלהם בדרך כלל דומה למחיר של האכסניות, אבל התמורה אחרת לגמרי, חדרים פרטיים, טלוויזיות, אמבטיות, שירות חדרים וכן הלאה.

ניתן להזמין חדרים  במלונות האלו דרך אתרים כמו booking.com  אבל צריך לזכור שני דברים חשובים.

1. האנשים שעובדים במלונות האלו יודעים מעט מאוד אנגלית.
2. אלו מלונות אוקראינים. שעת היציאה מהחדרים היא בדרך כלל 12:00 בצהריים. גם אם הזמנתם חדר לשבת, מצפים ממכם לפנות את החדר בזמן. אם אתם רוצים להשאר יותר, אתם מריכים להודיע מראש ויגבה מכם תשלום בהתאם. ככה עובדים שם ואף אחד לא מנסה לגנוב. התשלום בדרך כלל מאוד נמוך.

בראש השנה, אין שום סיכוי שתמצאו שם חדר. אוקראינים רבים מגיעים לסחור באומן בתקופה הזו והם תופסים את כל החדרים במלונות האלו. אחד המלונות הידועים מהסוג הזה הוא פורטסטייה , שנמצא ממש קרוב לשוק.

 

מזון וכשרות

תיירים שאינם מקפידים על כללי כשרות רדיקאליים, יגלו שהמזון האוקראיני הוא בד"כ זול וטעים. ברוב חנויות המכולת  האוקראיניות בסביבת רחוב פושקינה, ניתן לרכוש ירקות, לחם ומוצרי חלב במחירים נמוכים מאוד, שגם הם נחשבים יקרים יחסית לסטנדרט האוקראיני. יש רבים שקונים מוצרי יסוד ומכינים אוכל בדירות השכורות או באכסניות, שם קיימים בדרך כלל מטבחים מצויידים בכירות ובקומקומים חשמליים. עליית רמת החיים בעיר אומן, הביאה לפתיחתן של מסעדות רבות של מזון מהיר, שמאפיינות בדרך כלל את המרכזי הערים הגדולות באוקראינה. בין המסעדות האלו ניתן למנות מספר פיצריות ומאפיות, כמו אלו שמצויות בצומת הרחובות סדובה ופושקינה(בדרך בין הציון לגן סופיה), ולאורך רחוב רדינסקיה (הרחוב שמעל השוק). באזור מרכז העיר , ניתן למצוא גם מסעדות בשרים, ואפילו אחת המתמחה בשווארמה. המחירים במסעדות האלו, נמוכים מאוד (כשליש מהמחיר המקובל בישראל) והסחורה סבירה, אך ללא הכשרים. לא רחוק מצומת פושקינה וסדובה קיים סופרמרקט בשם פורשט, שהוא בעצם קניון קטן, בו ניתן לרכוש מגוון גדול של מוצרי מזון. לטובת התיירים שמתעקשים על מזון ברמת כשרות גבוהה, ישנו חדר אוכל קטן בסמוך לקלויז שנקרא "הכנסת האורחים של גבאי" , שמספק בחינם תבשילים שונים , בעיקר בשבתות. לידו ישנו חדר אוכל גדול יותר, שנפתח רק לכבוד לקבוצות מאורגנות גדולות, אבל כשהוא פתוח, גם התייר האקראי יכול לאכול בו בתשלום. בשתי אכסניות לפחות , "המלונית" ו"לנדא", קיים מטבח מצוייד וכאשר הוא מופעל מטעמי ביקוש, ניתן לקבל בו סעודות משביעות רצון. המחירים באדיבות אכסניית לנדאו הם 12$ לארוחת בוקר חלבית, 20$ לארוחה בשרית מלאה מאוד ו80$ לחבילה הכוללת את כל ארוחות השבת. בראש השנה, ישנם מספר ארגונים שמספקים מזון לאלפי העולים לרגל. הארגון הגדול ביותר הוא "הכנסת האורחים של שיינר", שנמצא צפונית לקריית ברסלב והוא שמספק ארוחות מלאות גם בתשלום וגם בחינם וכמוהו ישנם עוד מספר ארגונים קטנים יותר באיזור כיכר פושקינה והקלויז. מוצרי מזון כשרים ניתן לרכוש ב"מכולת אומן", על רחוב פושקינה מצפון לקריית ברסלב, אבל שם לא תמצאו זכר למחירים הזולים של החנויות האוקראיניות או לגלידות הרוסיות עתירות השמנת. בזמני העליה לרגל ובמיוחד בראש השנה, נפתחות ברחוב פושקינה מספר מסעדות יהודיות כשרות שמספקות במחירים גבוהים ומופקעים מאכלים כמו פלאפל, פיצה וגלידה.

העליה לרגל בראש השנה

אומן של ראש השנה שונה לגמרי מאומן של יתר הזמן. את מקום העיר הנעימה והמנומנמת, תופס קרנבל ססגוני ותוסס , שלעיתים גובל במופרעות. עשרות אלפי יהודים ממלאים את כל הרחובות בסביבת "הציון" ורחוב פושקינה סגור לתנועת כלי רכב ברובו והופך לשוק מלא דוכנים ורוכלים, יהודים ואוקראינים. הרוכלים היהודים מציעים בעיקר ספרי קודש ומוסיקה חסידית ואילו  האוקראינים בדרך כלל מציעים בגדים, תיקים, נעליים ואביזרי אופנה, במחירים ששוברים כל פעם מחדש את השיא האוקראיני. הבעיה המרכזית בפסטיבל ראש השנה, היא המחסור החמור במקומות לינה. האכסניות גובות אלפי שקלים ואילו התושבים האוקראינים משכירים את הספות בסלונים שלהם בסכום של כאלף שקל לכל ימי החג. ישנם צליינים רבים שגרים באוהלים בסביבת הציון ובעיקר בבית הקברות היהודי העתיק שמדרום לו. אנשים רגישים יותר שאינם בעלי אמצעים, יאלצו לשכור דירות זולות יותר במרחק רב מהציון. לפי השמועות , ועד אומן מתקין בראש השנה עירוב שמקיף את כל העיר. במהלך ראש השנה מתקיימים שיעורי תורה של רבני חסידות ברסלב בעיקר באולם הספרדי של הקלויז ומתקיים גם "התיקון הכללי העולמי", בכיכר פושקינה, כמה שעות לפני כניסת החג. במוצאי ראש השנה , בדרך כלל, מתקיימות הרקדות והופעות קולניות במיוחד באזור כיכר פושקינה, מה שמצדיק באופן ברור את נטייתם של אלו שנקלעים לעיר בסביבות החג להצטייד במלאי מספק של אטמי אוזניים. למרות הקולניות וההמוניות, ביקור באומן בראש השנה הוא חוויה מעניינת ובטוחה, המתאימה בעיקר לבעלי אמצעים.

גן סופיה

במרחק של כשני קילומטרים מכיכר פושקינה קיים פארק תיירותי, עוצר נשימה ביופיו, שנקרא "גן סופיה". הגן נוסד בסוף המאה ה18 ורבי נחמן מברסלב אמר עליו שאין טעם להגיע לאומן בלי לבקר בו. בגן ישנם אגמים, מעיינות ומפלים וחורשות קסומות של אילנות נדירים שהובאו במיוחד מכל רחבי אירופה. העובדה שפנינת נוף ברמה בינלאומית, כמו גן סופיה, מצויה בתחום עיירה סתמית ומשעממת בעולם השלישי, היא אחד מהסודות המיסתוריים המרחפים מעל אומן. בקיץ, באביב ובסתיו, הפארק שוקק מטיילים ובליינים, רובם אוקראינים ונערכים בו טקסי נישואין והופעות. הפארק מציע לאורחיו מגוון אטרקציות כולל שייט באגמים והשכרת קורקינטים חשמליים, יחד עם קיוסקים ומסעדות במחירים סבירים. בעונה הזו בדרך כלל גם נדרש תשלום בכניסה. בחורף הפארק בדרך כלל שומם והכניסה אליו חופשית ועדיין הוא מציג מראות מרהיבים של אילנות ענק מכוסים בשלג ומפלים קפואים. הגן נקרא על שמה של אישתו היווניה של שליט האזור הפולני, בתחילת המאה ה19, שהייתה ידועה כאחת מהנשים היפות באירופה וגם שימשה כפילגשו של הנסיך הרוסי פוטיומקין. לאגדות על ניסיונה להציל את יהודי אומן בזמן הפרעות באמצע המאה ה18 , אין שום קשר למציאות. בתקופת הפרעות, סופיה הייתה ילדה קטנה שהתגוררה בתורכיה, וכמעט שמונים שנה אחר כך היא נפטרה ונקברה בברלין. הגן מכיל הרבה מחוות שונות למיתולגיה היוונית, כגון פסלים של סוקרטס, אריסטו ואפלטון וכן לבירנט. ביציאה מהגן שוכן מלון חינני, שבלובי שלו, שוכן מעין מוזיאון קטן המוקדש לתרבות ההלניסטית.

קניות

בזכות הציון ו"גן סופיה" אומן היא עיר תיירותית עשירה וקיימות בה חנויות רבות, שאולי לא עומדות בסטנדרטים של השאנז אליזה, אבן הן הרבה מעל המצופה באוקראינה הכפרית. אתר הקניות העיקרי לתיירים הוא השוק של אומן, שנמצא במרחק מספר דקות הליכה לא נעימה מהציון. בשוק ישנן חנויות רבות, שמציעות מבחר רחב של מוצרים, מאפרוחים ועד טלוויזיות, דרך אוכל אוקראיני ובגדי ילדים, נשים ומבוגרים. איכות המוצרים בינונית, והמחירים סבירים ביחס למקובל בישראל. מעבר בין הדוכנים הרבים, מזכיר לעיתים מסע אחורה בזמן, כי מצויים שם פריטים כמו סירי אמאייל מקושטים, מסוג שלא נמכר בארץ מאז שנות השבעים. לאמיצים שיקנו בשוק כופתאות חמות או עוגות טריות, צפויות הפתעה מענגת. בצמוד לשוק מצד מזרח נמצא רחוב רדינסקי בו מצויות חנויות איכותיות יותר לצעצועים, חנויות ציוד לטיולים, בתי מרקחת, חנויות משקאות וגם בנקים עם כספומט. המוצרים בדרך כלל סבירים והמחירים גבוהים במעט מאלו שבשוק ומדי פעם צפויות לקונה העקשן הצלחות נקודתיות. מרכז העיר מצוי בערך קילומטר וחצי צפונית לשם ושם המבחר רב עד כדי בלבול. ניתן להשיג שם גם מותגים כמו "נייק" ו"אדידס" , בגדי תינוקות, מוצרי חשמל, פלפונים ואביזרים וכמובן חבל לפספס את חנות הפרוות המציעה מעילים מפוארים באלפי שקלים, מהסוג שלעולם לא תראו בארץ.

אחרון והכי חשוב

"מחוייב המציאות" מאחל לכל העולים לרגל לציונו של רבינו נחמן בן פייגא  שתתקבל תפילתם ברצון ושבזכות ביקורם באומן עיר קודשנו, יתגשמו משאלותיהם לטובה ויזכו לשנת ברכה, שלום ושפע .

 

 

פי שניים ברוחך אלי

היום אנחנו חוגגים שנתיים לבלוג הזה, ל"מחוייב המציאות".
תהילה לאל, יש לנו הרבה מה לחגוג. תוך שבוע או שבועים, נגיע לחמישים אלף כניסות, קיבלנו למעלה מאלף ומאה תגובות וגם הגיעו לכאן גולשים מעשרות מדינות. רובם מארצות הברית ומישראל, אבל יש לנו קוראים קבועים גם בשוייץ, גרמניה ובלגיה.
גם מזהים אותנו פה ושם, לדוגמא, כשבשושן פורים נכנסתי למסיבה של הרב עופר ארז שליט"א, שמעתי תרועות "הנה מחויב המציאות." זה נשמע לי מוזר , אבל בהחלט מחמם את הלב, את הבטן ואת הטלפיים.
אני אגיד בזהירות, שאני סבור שגם הבלוג הזה, הותיר איזשהו חותם רוחני באויר או באוירה.
זה שגונבים מאיתנו רעיונות זה לא חדש והאמת שזה גם רחוק מלהיות דרמטי. רבנים חייבים למלא את השיחות שלהם במשהו והם שולפים מכל הבא ליד, מהברית החדשה, מהטאו טה צ'ינג מהתוכנית של ג'יי לנו וגם אם לקחו פעם משהו מפה, אני לא מתרגש. מה שכן חשוב, זה שאותו רעיון שאנחנו מקדמים כאן, על חסידות ברסלב, ככמהפכה רוחנית, כקונספציה בלתי תלויה בזמן או במקום או בהקשר התרבותי, זה מה שמתפשט, זה הזרע שמתחיל להכות שורשים בלבבות.
מזכיר לי סיפור זן, שמביא אומן ב"משקוף ללא דלת".
jבאסו פגש נזיר ואמר לו "אם יש לך מקל, אתן לך אותו, אם אין לך מקל, אקח אותו ממך"
על זה אמר אומון, המחבר, המקל גבוה מהשמיים, ועד תהומות האוקינוס יצלול ובכל מקום אליו יגיע, תפשוט תורת האמת."
אלו מילים.
ואיפה התחלנו למעשה. כבר דיברתי על זה כאן.

לפני כמעט שלוש שנים, הגעתי לראשונה לבית כנסת "באר שבע" וגיליתי שברסלב עדיין קיימת. מעבר לישיבות המחניקות, מעבר לדיסקים האידיוטיים, מעבר לרבנים הזבלנים ולחיוכים קרי העיניים, מעבר לסדנאות נמפגרות ולשבתות האינפנטיליות ולמסעות הפסאבדו רוחניים ולהלכות המסולפות ומעבר לכל האספסוף של הבהמות בשביסים ובבפאות בחלוקי פסים מבחילים, מעבר להם קיימת ברסלב האמיתית הטהורה, שהמשמעות שלה היא פשוטה מאוד.
אנשים, שעוזבים לשעה את מה שהם עושים, כדי להתעסק בתורת רבינו הקדוש.
זה לא משנה מה הם עושים בדרך כלל.
יש מי שעוזב את הטיש של האדמו"ר מקרלין ויש מי שעוזב את "משחקי הכס".
זה המעשה שלו וזה המעשה שלי, כמו שאומרים אצלינו בברסלב, מאז "סיפורי מעשיות".
עכשיו אני באמת רוצה להבהיר כאן משהו חשוב. אמנם כתבתי "אספסוף" וכתבתי "בהמות" אבל חס וחלילה שלא התכונתי לתלמידי הסבא זצוק"ל. הננחים הם אחלה, הנחים הם נזר הבריאה, רק הפונפונים האלו הם פריט לבוש פוגעני.
כאילו, פונפונים זה בסדר, אם אתה הולך לשוייץ לעשות סקי עם כמה בחורות, אבל בפתח תקוה?!
בקיצור, יש דבר שהרב ברנר דיבר עליו בחנוכה, על המשל שמופיע בגמרא, על איש שט בספינה בים, ורואה במרחק נר חנוכה בוער ומברך עליו, "על הניסים שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה".
זה בדיוק הענין, נר דקיק בתוך האפלה הגדולה, נר שהוא ניסים.

באותה שיחה הרב ברנר אומר "ביתר שאת וביתר עוז"
וזה גם מה שאני חש עכשיו, שחמישים אלף כניסות יגיעו למאה אלף, ועוף השמיים יוליך את הקול והמקל יסתחרר אל קצווי הארץ.
זהו, רציתי לכתוב גם קצת על האורח שלנו הערב, אליהו הנביא, אבל זמני אזל ונזל והנה כבר מתקדש החג, חג החרות.
אז אתם יודעים, מתחילים מנר חנוכה, מלהבה בודדת וממשיכים אל מרכבת האש שנושאת את אליהו הנביא לשמים.
מזל טוב ל"מחויב המציאות" , מזל טוב לכולנו.
חג שמח.

ראש השנה למלחמות

ביום שני בלילה , אני משתדל להגיע לחדר כושר. אם אתם זוכרים, זה המקום היחיד שאני רואה בו טלביזיה וזה הזמן בו משדרים את הסדרה קליפורניקיישן. האמת שאני לא ממש מכור לסדרות , חוץ מ"אחת שיודעת" ואת הפרקים שלה אני פשוט מוריד , מה שלא הייתי חולם לעשות עם קליפורניקיישן. אז למה בכל זאת הדבקות שלי בימי שני במכון כושר?

פשוט עניין של יעילות. אני מביט אל המסך , רואה את הוולגריות , את האלימות , את הציצים ואופס, עוברת לה חצי שעה והלכו מאתיים קלוריות והשד יודע כמה קילומטרים.

אני יודע שעושים מהסדרה הזו מי יודע מה, אבל תכל'ס , כל מה שיש בסדרה הזו ,זה הפקה מושקעת וליהוק מיקצועי, שני הדברים ש"סרוגים" לא עהיו חולמים עליהם. הדיאלוגים לא מרשימים אותי בכלל, כי זה בדיוק הזבל שהייתי כותב בבקורס "מבוא לכתיבה דרמטית" כשהייתי סטודנט לפני תשע עשרה שנה.

ד"ר אוריאל זוהר, היה הנחה שלי אז ואמר לי "אלימות מובילה למין שמוביל לאלימות שמוביל למין ומה יוצא בסוף."

זהו ,שבמחזות שכתבתי במסגרת הקורס ,בסוף הרעים היו מתים והטובים מצטטים את הטאו טה צ'ינג, ובקליפוניקיישן אפילו אין את זה. מה שכן, צריך לתת כבוד להפקה שיכולה להחזיק תפאורות אמיתיות ושגנגסטרים כושים נראים בה מפחידים ולא כמו סטודנטים למשחק שפרצו לחנות תחפושות יד שניה.

חוץ מזה, ליהוק . הבת של השכנים לא נראית כמו שחקנית מתחילה ואילו יפהפיה מקצועית , לא נראית כמו הבת דודה של המפיק. לא מת על דיוויד דוכובני , מאז תיקים באפילה , אבל הוא מספק את הסחורה בדרך הכלל.

אז מה הסיפור ומה הוא מחפש אצלנו בברסלב , חוץ מנטיתינו הרגילה להכות בפאנטים כשאפשר ולהטיף לטלוויזיה , רצוי כזאת שלא מתאימה לגיל הרך?

ובכן מתוקים ומתוקות , ראש חוודש ניסן בפתח , ואנו נחגוג אותו ביום שבת הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה. מעטים יודעים שראש חודש ניסן , הוא לא רק מכה לעקרות הבית והעונה החמה של עובדות הניקיון , אלא העוא גם ראש השנה ללמלחמות.

זה סוד קבלי, ויש לו השלכות משמעותיות ביותר, חוץ מזה שזה גם היום הולדת של רבינו נחמן מברסלב , זכרונו יגן עלינו.

החל מהרגע שנכנס ראש החודש, מתחיל זמן מיוחד מאוד , שבו נקבעים היחסים שלנו עם בני אדם אחרים , במשך השנה הבאה, עד ראש חודש ניסן הבא.

מה הכוונה?

יש לכם סיכסוכים? עימותים ? מחלוקות? מריבות? יש? הכל נקבע בתחילת חודש ניסן.

זה הולך ככה, כל יום מתוך שנים עשר הימים הראשונים בחודש ניסן , קובע איך יתנהל אצליכם החודש העיברי המקביל. כןלומר , מה שקורה ביום השני של ניסן , קובע את חודש אייר , מה שקורה ביום השלישי , קובע את סיוון , מה שקורה ביום השישי , קובע את אלול וכן הלאה. אם עברתם את ב' בניסן בלי מריבות ובלי ויכוחים , יהיה לכם חודש אייר שליו ורוגוע , אם לא – חבל על הזמן. הכל יישאר כרגיל.

הבנתם את הסוד?

אילו הייתי יכול , הייתי בימים האלו הולך לסדנת שתיקה באיזה מדבר וזה למרות שאני לא סובל את הסדנאות ולא סובל את אלו שמעבירים אותם ואני מבטיח לכם שהם מבינים בבודהא , בערך כמו שאני מבין בייצור מגפיים , עדיין כבר הסקס פיסטולס אמרו שמותר לנצל את האוייב ובימים האלו , קרי , בשנים עשר הימים הראשונים של חודש ניסן , ראוי ורצוי לברוח מהעולם , להתנתק ולהשתתק.

אם אתם לא יכולים לברוח , פשוט תשלטו בעצמכם.

על תתעצבנו , תבלעו מילים. על תענו אם מעליבים אתכם , תימנעו מכל עימות או מריבה.

מה שאני הייתי עושה בתקופה מסויימת , היה לצייר לעצמי בטוש עבה מין X כזה על גב היד שכל הזמן אני אזכור לסתום את הג'ורה.

אתם תראו לבד, התוצאות מופלאות , לא תאמינו איזו שנה מקסימה , רגועה ושלווה תהיה לכם.

אני פשוט נופל כל פעם באינטרנט, עם אנשים בדרך כלל אין לי בעיה כזו, אבל כאן בבלוגים ובפורומים , אני כמו דוכובני בקליפורניקיישן , מוסיף לאבה למדורה.

חוץ מזה , בניסן נגאלו , בניסן עתידים להגאל. יכול להיות שאני אחליט הפעם על שביתית אינטרנט בימים הקריטיים של ניסן , אז תתפלאו אם אני קצת העלם , אבל אחר כך , כנראה נחזור להטיל סכינים.

או שלא, אולי הפעם באמת אני אצליח להשתפר.

יש תקווה, אין יאוש. רבי נחמן אמר.

יום הולדת שמח נחמן, תודה.