עוף טוב ולילה טוב


אל תשאלו מה היה לי אתמול.
עייף ויגע הגעתי לירושלים, כדי להגיע לשיעור וכשהגעתי הודיעו לי שהרב בדיוק יצא כדי להעביר שיעור במרכז הארץ.
בדרך כלל מודיעים לי על הגיחות האלו, אבל בגלל שהחלפתי פלאפון, יצא שהSMS לא הגיע לכתובת הנכונה.
מה נותר לי לעשות?
לנסוע בחזרה אל מישור החוף ולנסות לתפוס שם קצת מרבינו.
זה מה שחשבתי לעשות, אלא שבמדרגות תפס אותי הרב בנימין הרשלר, וביקש ממני לעשות לו טובה.
בינימין הוא דמות ידועה בברסלב,
הוא אחד מהחרדים האורגינלים, שבהיסטוריה היו התקרבו לרב ברלנד, למרות שהוא עצמו כבר היה קשור לברסלב הרבה קודם.
לא כל כך הבנתי מה הוא רצה מחיי, אבל אני כבר רגיל שברגע שנכנסים לתת החלל הברסלבי, היקום פשוט בועט בך בקלילות ממקום למקום וכל מה שאתה צריך לעשות זה לזרום.
מה שמאפיין את הרב הירשלר זה פרוייקט העופות שלו.
מטרתו בחיים, כך נראה, היא לחלק תרנגולות שחוטות והוא עושה את זה בהתמדה ובדבקות, באיזור מאה שערים, מזה שנים רבות.
הוא לא הכיר אותי לפני אתמול בערב, אבל אני ראיתי אותו ושמעתי עליו, ותכננתי להתקיל אותו בשאלה ניבזית על תחליפי בשר, כדוגמת גבינת טופו.
לא שאומץ ליבי עמד לי ברגע האמת.
רק שאלתי בנימוס עם לא הגיע הזמן לעבור לבורקסים או משהו קצת יותר מתוחכם.
הירשלר אמר שהוא חשב על זה ובתקופה מסויימת, הוא ניסה לחלק בשר לעניים, אבל ילדי העניים הסתבכו איתו ולא הצליחו לאכול אותו כמו שצריך.
עם העופות הם מסתדרים מצויין, הוא אמר והוא בטח יודע.
בהמשך הנסיעה התבררה לי מטרת המבצע של הערב, העברת סיר קובה לקבר שמעון הצדיק לצורך ההילולה של הרמב"ם.
הייתי כל כך עייף, שלא חקרתי במופלא ממני. החניתי את הרכב ליד הבית שלו והמתנתי עד שיכניס את הקובה לסיר, או שיבשל אותו, או מה שלא יהיה.
שלא תחשבו שהוא לא חשב עלי, שתי דקות אחרי שעצרנו, הגיש לי מישהו לא מזוהה, כוס חמה של תה, כדי שאני אעביר את הזמן בסבבה.
התה היה בסדר, אבל הוא נגמר הרבה לפני שהירשלר חזר עם שני סירים וערימה של קופסאות סלטים ועם הבת הטינאייג'רית שלו, אחת מהן לפחות.
אחר כך היו לנו עוד שתי עצירות, אחת כדי לשים את הילדה בתחנת האוטובוס והשניה במכולת פריקית בסנהדריה כדי לקנות שתיה.
יותר משעה לאחר שפגשתי את הירשלר, הגענו למתחם הקבר של שמעון הצדיק.
הציון לא היה ממש גדוש באנשים, הסתובבו שם אולי עשרה גברים ובערך חצי ממספר זה חרדיות מודרניות במעילים קצרים ובמגפיים אופנתיים.
אני חשבתי בצדק, שברגע שאנשים ידעו שיש אוכל, הם ימהרו לצאת מהציון ויתנו לי הזדמנות להתפלל בפרטיות. כשעליתי למעלה הארוחה הייתה בשיאה ומה אני אגיד לכם?
אם הקובה הזה לא היה בעצם צ'ולנט, אזי אני כורדי.
בשלב הזה חשבתי להסתלק מירושלים בעקבות השיעור האבוד, אבל בסיר השני היה מין מרק בשרי צפוף כזה, מהסוג שלא תקבלו בהילטון גם בשביל מאה שקל.
ממש מסכנים העניים האלו.
כשהירשלר ראה שאני לא מתכוון לברוח, הוא ניצל את המצב וקיפל את עינייניו הסיריים, כדי שהוא יוכל לנסוע איתי בחזרה.
לא שהיה אכפת לי.
סוף כל סוף הייתי שבע.
לשיעור הגעתי בדיוק שתי דקות אחרי שהוא הסתיים, אבל לפחות אמרתי לרב "ערב טוב" והשתתפתי בדיון פוליטי תוסס, בנושא מפלגתו החדשה של הרב אמנון.

זה מה שנקרא, ערב סטנדרטי בברסלב.
אם זה נשמע לכם מתיש, אתם עדיין לא הייתם באומן בראש השנה.
יאללה,
עוף טוב ולילה טוב.

הכל באשמתי


להמתנ"ס השכונתי הגיעו נשות חסידות גור מבני ברק , כדי לחגוג הופעת סוף שנה ההופעה שלהן ברמת גן, גררה מכמה אנשים , ביקורת מאוד חריפה על חסידי גור, כזו שאין לי שום כוונה לחזור עליה.
את חסידות גור אני דווקא אוהב, אמנם הן אנטיפטיות שחבל"ז , אבל הן לבושות טיפטופ ויש להן פיאות ארוכות ומרשימות.
כדי שלא תבינו לא נכון, זה לא שראיתי חסידות גור מסתובבות עם מלתחת ספורט אלגנט סטייל ערסיות נובו רישיות , בכלל לא, אילו אישה חילונית הייתה מתלבשת בסגנון גורניקי, סביר להניח שהייתי חושד בה שהיא רוסיה, אלא שבמגזר החרדי , חסידות גור משמשות נה בעין לאופנת הטליבניות המאוסה .

בקיצור תהיתי למה אנשים כל כך לא סובלים את חסידי גור ואז הבנתי.
אתם זוכרים כשסיפרתי לכם שחשבו אותי בטעות לחסיד גור?
זה לגמרי בגלל הכיפות האלו שאני חובש (ראו תמונה) , תכלס , הן הכי נוחות, במידה ולא מתחשק לך להראות כמו נוער הגבעות.
בכל אופן, המסקנה ההגיונית שלי היא שפשוט הרבה מאוד אנשים ראו אותי חובש כיפות כאלו וחשבו בטעות שאני חסיד גור וזו הסיבה שלא סובלים אותם.
אז רציתי להרגיע את כולם ולהבטיח לכם שחסידי גור הם אחלה וגם אם הם עושים רושם קשוח לעיתים, זה רק בגלל התנאים הקשים שבהם גדלים , לדוגמא , המעיל הזה שהם צריכים ללבוש אפילו בקיץ, בזמן שאפילו בחורף הוא מחמם מדי.
בקיצור , תמיד צריך לדון כל אדם לכף זכות ותדעו לכם, שאני מאמין באמונה שלה , שאם חסידות גור שכאלו עוברות ברמת גן, אז בכל זאת , משהו מהעולם הנאור חודר אליהן והזרע הזה של התבונה , החירות והיצירה בסופו של דבר יכה שורש וינצח.
אני יודע שאנו כולנו חיים תחת הרושם שהעולם נעשה חשוך וקיצוני יותר, בגלל שהתופעות האלו של ההקצנה והיהירות תמיד כתובות בפונט מודגש ועושות כל כך הרבה רעש, אבל יש גם תופעות יותר עדינות, יותר חבויות , אבל חזקות לא פחות ומשמעותיות יותר.
בסופו של דבר, אני לגמרי בטוח , שהעולם הנאור ינצח.
בסופו של דבר ננצח.

שבוע טוב.

חודש טוב , טוב לכולם


PG

משהו עצבן אותי כשהלכתי למקווה בנתניה ביום שישי וזו הייתה המודעה הזו 

שזו מודעה שכבר באומן ראיתי והתעצבנתי ממנה . אבל בגלל שאני נוטה ללמד זכות על אנשים , אני רוצה להגיד גם לטובת מי שחיבר את המודעה שיכול להיות שהוא ערבי משכם והלכך אמא שלו היא באמת פאטמה מהקאסבה ואז לא פלא שהיא נראתה ככה. מה שחשוב הוא לא להטיל את המסקנה הזאת על יהודיות כשרות שבוודאי צריכות להראות כמו שרה אימנו עליה השלום , שהייתה יפהפיה מפורסמת בה חשקו שלושה מלכים , פרעה מלך מצריים , אבימלך מלך גרר ועוג מלך הבשן (לפי המדרש על הפסוק "ויבא הפליט ויגד לאברהם").

מיותר לציין שאילו שרה אימנו ע"ה , נראית כמו הטאליבן או כמו ערביה מהקאסבה , היא לא הייתה מושכת את תשומת ליבה של מלכים שהיו מצויידים בהרמונות מאוכלסים.

זה דבר ברור לכל בר דעת , הענייייין הוא שהדעת כנראה אינה זמינה אצל כל אחד , מה שיוצר פאנטים ופאנטיזם שבהם כאמור צריך להלחם, אז רציתי להכניס כאן את השיר "סוף העולם" של בריטני ספירס , הבעיה ששם היא נראית כל כך שבורה , הרוסה ואכולה עד שאני מפחד שהקליפ הזה יהפוך להיות תעמולה לחזרה בתשובה , וזה באמת דבר שאין מקומו כאן, אז נתנחם בקלסיקה שלה , שנוצרה לפני התקופה בה "אור שמח" הייתה תקוותה היחידה.

אוקיי,

לעיתים הייתי שר לעצמי בפראפרזה דבילית על אלתרמן "מת אב ומת אלול וממת חשוון , נהרגו ניסן אייר וגם סיוון". ובכן לפחות חשון מאחורינו ואנחנו מתקרבים אל חג האורות שהוא וחג הגאולה שחסידי חב"ד מכנים "ראש השנה לחסידות". אמנם אני רחוק מלהיות חב"דניק , אבל אין סיבה שלא לחגוג ראש שנה לחסידות ולאחל "תכתב ותחתם בתורת החסידות ובדרכי החסידות".  אני לגמרי בעד , שיהיה חודש מקסים לכולנו.

מה שגורם לי איש שקט לאחרונה , זה אותו ספר "אומן" , של משה ויינשטוק , שכבר כתבתי עליו פה אבל נראה לי שלא מיציתי את העניין וקיבלתי המון תגובות על הביקורת שלי ומהתגובות הבנתי שלא הייתי די ברור.

ובכן העניין בכך, ישנה אופנה בשנים האחרונות לספל את רבי נחמן ליהדות הכלאיים , ליהדות "המתוקנת" ובעוונותינו הרבים משתתפים בעניין גם אנשים שרואים את עצמם מקושרים לצדיק. זו תפיסה שבחסידות חב"ד , נניח , היא מקובלת אבל לא עובדת בברסלב , כי בברסלב זוכרים את עשרת הדברות וגם הדיבר השני שאמר "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

בברסלב מתקרבים לצדיק , כי זו הדרך לעבודת השם ואין בילתה . הסיטרא אחרא , מה הוא אומר? הצדיק זה נחמד ,זה מסורתי , זה נעים , אפשר לדבר עליו תוך כדי אכילת פיצוחים בסלון מעוצב בשערי תקווה , או בהתנחלות בורגנוית אחרת ואחר כך להמשיך עם כל הרכילות והאגו והלשון הרע שיש בעולם ולחשוב שזה "מאזן".

זאת הבעיה שיש לי עם יהדות הכלאייים , היא מאזנת, תורה ועבודה , השם ישמור ויציל.

התורה שונאת כלאיים, היא אומרת "תגדל ענבים זה טוב , תגדל חיטה זה ומצויין , אבל אם אתה עושה איכסה פיחסה ומגדל את החיטה בתוך הכרם , את זה צריך לשרוף."

אותו הדבר כאן.

חסידות זה מצויין , אוניברסיטה זה חשוב מאוד וזה טוב , אין ספק בכלל , אבל כל תוצרי הכילאיים , אוניברסיטות דתיות ומכללות מסוננות ואינטרנט על פי ההלכה , כל זה כלאיים , זה קרח מכאן ומכאן. עכשיו , אין לי בעיה עם וינשטוק , הוא תוצר מובהק של סביבתו וכל מה שקרה לו באומן זה למעליותא לו , למרות שזה תחתיותה מבחינתנו , אבל זה שכל מיני רבנים משתפים איתו פעולה , זה כבר מסוכן מאוד ולי יש חשש שמנסים לסלף את חסידות ברסלב , כדי שתתאים לציורים השמאלציים בסלונים המאובזרים של רעננה עילית.

אז אני רוצה לעשות שרות לציבור ולספר קטע קטן מההיסטוריה של חסידות ברסלב שכמובן לא תשמעו מרבני הצפיחית בדבש , בגלל שהם לא יודעים או רוצים להסתיר וזה בלי להזכיר שמות , כולכם יודעים לספור עד שלוש, נכון?

טוב, אתם יודעים שמי שיסד את חסידות בארץ ישראל היה הרב לוי יצחק בנדר , זכותו תגן עלינו? נכון. היו כאן לפניו , ברוך השם גם אחריו , אבל הוא עיקר העניין. הוא הביא את ברסלב מאירופה הבוערת ונטע כאן אילן שבצילו כולנו חוסים עד היום. זה היה הרב בנדר , הבסיס האיתן לכל מה שאתם שמעתם ואתם יודעים על ברסלב והננחים יכולים לנבוח מול הירח כהרגלם ולהגיד "ציגלה מה" , אבל זאת האמת.

ובכן , הרב בנדר , זכה שבסוף ימיו ובזכותו התחילה חסידות ברסלב להתפשט אל מחוץ למאה שערים והתחילו לבוא ולהתעניין , ובעיקר התעניינו בשיעורי החסידות שהוא היה נותן בכל יום חמישי בבית כנסת "השול" במאה שערים.

מה לעשות שהשיעורים היו באידיש? הרב בנדר מאוד רצה לקרב את בעלי התשובה והישראלים שהתעניינו אז הוא מינה את הרב נחום ביננשטוק שיתרגם את השיעורים לעברית. כך חלפו כמה שנים והרב בנדר עלה לישיבה של מעלה והותיר אחריו הרבה תלמידים , כמו הרב ברלנד והרב טייכנר והרב גודולבסקי , וגם את ממשיך דרכו , המקובל האדיר הרב ישראל מאיר ברנר שליט"א.

הרב ברנר היה אמור , לפי כל הדעות , להמשיך את המסורת של שיעורי החסידות ביום חמישי, אממה , הוא אמר "בשביל מה שיתרגמו אותי מאידיש? כולם מבינים כאן עברית , אני אדבר בעברית".

כשהשיעורים בחסידות הפכו מאידיש לעברית , כל מאה שערים רתחה. פשוט לא נתנו לו לדבר, הוא היה צריך לעבור לעזרת הנשים בבית כנסת, כדי לתת שם את השיעורים ואחר כך בכלחל היה צריך לעבור לבית כנסת אחר , אבל הוא נשאר בשלו , הוא לא חוזר לאידיש. (נכון שאחר כך הוא הסכים לתת שיעורים באידיש באירועים סגורים שכל המוזמנים היו מהעדה החרדית , אבל לא בשיעור פתוח לציבור).

כשהגיע חג הסוכות , לא נתנו לו לתת שיעורים בעברית בסוכה של בית הכנסת , אז התלמידים שלו בנו לו סוכה באמצע הרחוב והלכו לבד"ץ העדה החרדית כדי לקבל הכשר לסוכה. אז קרה דבר מדהים , כל הדיינים בבד"ץ כולל אב בית הדין עלו לרגל לסוכה כדי להכשיר אותה וזאת הפכה להיות הפגנת תמיכה קולנית ברב ברנר , שהוא גורש מבית הכנסת של ברסלב כיוון שהתעקש דווקא על עיברית.

זה לא שהרב ברנר ציוני ולא שרבני הבד"ץ תמכו לרגע בציונות. זאת לא הייתה הנקודה , הם באו להביע את ההערכה שלהם לאמת , לאונתטיות , למה שנראה להם כהמשך הלגיטימי של תורת ברסלב ושל הרב בנדר . נכון היו ברסלבים שהתנגדו ושסגרו את בית הכנסת בפני חוזרים בתשובה ובסופו של דבר גם גרשו את הרב ברנר שליט"א ולא נתנו לו להכנס לשם בשך שנים. היו .

כמו שהיום ישנם רבני ברסלב שמוכרים את תורת ברסלב בתור משהו ניו אייג'י או כמו איזה קטע פרימטיב של לחשים וקמעות. יש גם כאלו , אבל צריך להבין שזה שעטנז.

עכשיו נכון שזה היה שיעור נחמד בהיסטוריה של ברסלב?

נכון שלא שמעתם אותו מעודכם , לפחות לא אצל סלבריטאי ברסלב ולא מנוצצי ברסלב ?

יופי.

שייהה חודש טוב , שנשמע ונתבשר בשורות טובות ושנכתב ונחתם בתורת החסידות ובדרכי החסידות.

אמן כן יהי רצון.

גיבורי קוקילידה


R blog

לפני שנים רבות , נראה היה לי שהצלחתי.

עזבתי את חיי הישנים, את הסצנה היאפית התל אביבית היהירה, את כל הדעות הקדומות , את השבטיות הלבנה , את הפרימיטיביות השמאלנית וכיוצא באלו. חשבתי שזהו , עליתי רמה  ואני אדם נאור , רוחני סבלני והולך באורו של הצדיק , בזכות תלמידיו הרבנים הקדושים שליט"א.

אבל האמת היא שעדיין נותר בי משהו מהתל אביבי השמאלני הפוץ, קבוצה של רגשות אפלים ומאוסים שעדיין לא הצלחתי לטהר עם כל העבודה הרוחנית האינטנסיבית שאני עושה.

הנה, בואו נשים לרגע תמונה של  שתעיף מממכאן את כל מי שעשוי להלשין עלי לרבנים ולהביא לירידת מנויותי במאה שערים ואצל נוער הגבעות.

תקשיבו , זה נשמע דבילי אבל זה עובד. בורחים מכאן.

הקיצר , כמו שמאלני יאפי מצוי , אני שונא עארסים. שונא שונא שונא בדם. כל כך שונא שאנשים חושבים שגדלתי ברעננה ולא בקריות . לא יודע איך זה קרה , אבל השם לא ריחם עלי בעניין הזה והשאיר אצלי את הנכות הנפשית המפוקפקת הזו.

עכשיו בברסלב , אצל הרבנים הצדיקים , יש עניין כזה , שאסור למתוח עליו ביקורת , אבל אותי הוא מגעיל וזה עניין טיפוח העארס , העברייין והקלפטומן. איפה שתמצאו את רבני ברסלב תמצאו את העארסים. זה כמובן לא כולל את הרב ברנר שליט"א , כי הוא הרי מעל ומעבר לכל מידה אנושית , כולל מידות של צדיקים נפלאים ויראי שמים , שעבודת השם שלהם , גורמת לי להתהפך על הגב ולילל מרוב מתיקות , אבל אצל רבנים אחרים , ככל שאתה מתקרב אליהם , כך צפיפות העארסים גדלה באופן לינארי לפחות .

זה פשוט מעורר חלחלה שמצד אחד עומד צדיק שהוא עשה תיקון גמור ובעל אינספור מדריגות , ויש לו רוח הקודש וסיעתא דשמיא ושהמלאכים רבים מי יביא את ההתבודדות   שלו לפני כסא הכבוד ומצד שני עומד גרוטאת אדם , שנראה שנבעט מהקרקס הצ'רקסי , שבספק יכול ללכת וספק לקרטע והוא כולו מעוות ועילג והוא בא לרב ואומר לו "אתה יודע הרב , באתי לניסים מהאופנועים ואמרתי לו תביא לי אלף דולאר ואני אסע לרבינו והנה אני כאן."

ניסים מהאופנועים , שומו שמיים ותתחלחל הארץ! אתם יודעים שאת הרב ברלנד העיפו מבית כנסת  ברסלב לפני איזה עשרים שנה , כי הוא היה מביא אנשים שלא דיברו יידיש. אני בעניין הזה , לא מחזיק מעצמי בכלל, אני יודע כמה אני שפל וכה אני חוטא וכמה אני בזוהמת הנחש, אבל כשאני שומע את אחד מצדיקי הדור מדבל על העארס הזה ואומר "תראו מה רבינו הביא לכאן", אני  רוצה להתפלץ.

כאילו מה?

ביצור הזה מתגאים? לכו תביאו את עידן לנדו לרבינו , נראה אתכם , גיבורי קוקילידה.

על זה אפשר לעשות מסירות נפש ולהגיד את שמות הצדיקים קדימה ואחורה , שמסוגל לשנות את הטבע , על פי ספר המידות , אבל את הזה של ניסים מהאופנועים לא כזו בעיה לגרור. בקבוק עארק וחומוס בפיתה והוא כבר קופץ עליכם ומספר לכם איזה ניסים היו לו כדי להגיע לצדיק. אישתו מצאה את הגורמט בצורת המגן הדויד שנאבד מאז הבת מצווה של הבת דודה שלה תיקווה ואני אמרתי זה הכל בשביל שנוכל לנסוע לצדיק ולפגוש את מיקו ולשבת איתו על איזו לאפה.

הקיצר , השם ריחם עלינו ונתן לנו דרך מהירה לעשות תשובה בכל יום ויום ולהשלים את תיקון נשמתנו במהרה בימינו אמן , והדרך המהירה היא הדרך המהירה ,קרי הכביש.

הרי אין בעולם שינאה יותר גדולה מהשנאה בין הנהגים . עומד לפניך מישהו שיכול להיות הכי חביב עולם וכל מה שאתה יכול לדמיין זה איך שהוא עולה באש ומתפורר באוויר ומשאיר מאחוריו משטח אספלט חלק.

כאן בנהיגה , אפשר לקיים את מה שנאמר בליקוטי מוהר"ן תורה  ו' "עיקר התשובה שישמע ביזיונו ידום וישתוק". את זה אפשר לעשות כל יום שנוהגים ולהתאמן על זה ולדעת לשתוק כשעוקפים אותך , כשצופרים לך או כשסתם חוסמים לך את הדרך. זה נשמע קטן אבל זה עיקר התשובה , כמו שאמר רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל "שתיקה היא מעט המחזיק את המרובה".

בקיצור , כמה שהשנאה גדולה בנהיגה היא יותר גדולה בחניה וכמה שהיא גדולה בחניה , היא יותר גדולה כשתופסים לך את החניה הפרטית וזה בדיוק מה שקרה לי היום , שהגעתי מהעבודה עייף ויגע וראיתי שג'יפ מלא בעארסיות חונה לי בחניה .

עארסיות אני שונא יותר מהעארסים , כיוון שהן ממביאות את העארסים לעולם ותומכות במעשיהם הנלוזים ואילו עארסיות בג'יפ זה כבר אבי אבות הטומאה , תועבת התועבות. למה מאיפה לעארסיות ג'יפ? קיבלו פרס נובל במשהו?

אז אמרתי להן לצאת מהחניה והן אמרו שהזאתי הנהגת היא הלכה לשתי דקות , אמרתי להן שיתקשרו אליה ובאמת הן התקשרו אליה ואמרו שהיא כבר באה והיה  לה משהו דחוף. עברו שתי דקות , עברו גם ארבע , אני מחכה ומחכה עם האוטו , עברה רבע שעה ובינתיים הבת שלי יוצאת אלי החוצא ומבקשת שאני אעזור לה בשיעורי בית.

לא יכולתי לצאת המהאוטו כי הוא היה באמצע הכביש, אז כבר חשבתי להתחיל לאים עליהן שאני קורא לגרר , אבל אז ניזכרתי בישמע ביזיונו  , ואממרתי לעצמי שהנה יש לי הזדממנות לעשות תיקון גדול. אני לא אגיד להן כלום , אבל אני אצלם אותן ואת האוטו ואת התמונה אני אפרסם בבלוג ואאחל להן שכמו שהן חנו בחניה שלי ככה הן יחנו ליד המיון בתל השומר, אמן.
בקיצור , איך שאני וציא את הטלפון לצלם הנהגת העארסית חוזרת , רואה אותי מצלם את הג'יפ ומתחילה להשתולל ואני עומד ולא אומר לה כלום כי הרי "ישמע בזיונו וכו'".

בקיצור , היא מתנפלת עלי זורקת לי את הפלפון מהיד ואני נקרע מצחוק ואומר לה "שיהיה לך כל טוב גברת" ואז נוסעת משם וממשיכה לקלל אותי ומזל שהילדה לא שמעה את זה .

רק הילד המתוק שלי עמד שם חסר אונים ואמר "היא חוצפנית ! היא חוצפנית!"

אז ככה , ישמע ביזיונו יידום וישתוק זה עיקר התשובה ואתם אל תשתקו כמוני עם כל הפוילע שטיק. תשתקו באמת בכביש ובחניה ותראו השם לא ישכח אתכם על שזכרתם מה שהצדיק אמר ומה שלימדו אותנו תלמידיו הקדושים.

גם בקשר אלי אני לא דואג.

לא נותר לי עוד הרבה לנקות , בסוף אני עוד אעשה תשובה שלמה ותהיה לי עבודת השם אמיתית וכשאני אגיע למעלה , יכניסו אותי לוהלהלה של חסידי ברסלב והרב בנדר ישב שם ליד האש המבוערת ויגיד "תעשו מקום , מישהו הגיע מרחוק."

ינעל אבוק report


מחוייב המציאות PG

הבטחתי לעצמי ולקיום , להדיר את הבלוג מנושא המיזרוחניקים לתקופה משמעותית. לא לצורך זה התכנסנו כאן.

האש הגדולה שהוצתה לפני מאתיים שנה ביערות הקרים של אוקראינה , מתפשטת בשדות עשירים ודשנים הרבה יותר מאשר המדשאות של בר אילן ,או מסלולי החצץ של הגוש .

חובתינו להיות במקום בו הנדרשים , לסלול את דרכם של העזים והטובים אל תורת הצדיק. לצורך העניין , אותי מעניינים בוגרי פונה , אנשי הבוהיזם והזן בודהיזם , חובבי מרטין והקלאש. בני עקיבא לא מעניינת אותי. יש אחרים שיתעסקו איתה. תודה.

אכן הבטחתי לעצמי , אבל נגזר עלי להפר את הבטחתי כיוון שהספר "אומן – המסע הישראלי אל רבי נחמן מברסלב" שכתב משה ויינשטוק , התגלגל לידי השבת והרגשתי שמדובר בהשגחה פרטית ושעלי לקרוא אותו ולכתוב עליו ביקורת , מוקדם ככל האפשר.

לפני אתחיל עם הספר , אצטט את "אחת שיודעת" בפינאלה לפרק הרביעי החמישית שנוגע בדיוק לספרים.

יש סיפורים שמסתיימים בתפנית לקראת הסוף ויש סיפורים שהם רק פתח לסיפור חדש ויש סיפורים בסופם מקבלת הנערה את הנסיך , אבל הסיפור הזה לא הסתיים , הוא רק פתח לפרק חדש.

ובכן, וינשטוק הוא ,לפי טענתו, מזרוחניק והספר שלו הוצא על ידי ידיעות ספרים , ושתי עובדות אלו כבר מספיקות לאנשים ברי דעת להבין באיזה סוג של ספרות מדובר. אני לא אכנס כרגע לסטיגמות , מה גם שהן ברורות לכל ואנסה לתאר את הספר לטובת אלו שלא מתכוונים לקרוא.

הספר מנסה לתאר את תופעת העליה לרגל לאומן בראש השנה של הישראלים , על כל צורותיהם והוא עושה זאת בשני מימדים.

במימד הזמן , הוא מתאר את תהליך המסע , כלומר איך אנשים מגיעים להחלטה , מה קורה בנסיעה , מה קורה כשמגיעים , ונמצאים וחוזרים לארץ. המימד השני הוא המימד האנושי , כלומר , וינשטוק מנסה להציג את ראש השנה באומן מכמה פרספקטיבות , של חסידי ברסלב ותיקים , של חוזרים בתשובה , של עארסים , של דתיים לאומיים ושל חילוניים.

הספר כתוב בסגנון מחקרי כבד ומתיש ומלא בקישורים ובביליוגרפיות של אנשים בסגנונו של וינשטוק כמו גראב ומארק . ההפניות הרבות מלמדות הרבה פחות ,ממה שהן מעמיסות על הקורא .

לצורך הכנת הספר , השתמש וינשטוק בשירותיה של ספריה אוניברסיטאית כלשהי , ממנה שאב את עשרות מקורותיו , וחוץ מזה הוא גם ראיין מספר רב של עולים לרגל , שדיווחו לא על מה שעבר עליהם באומן , ברוחניות ובגשמיות.

הרושם הראשון שסיפרו של וינשטוק עורר אצלי הוא שוינשטוק כתב את הספר לבני מינו , זאת אומרת לדתיים לאומיים , אנשי מדעי החברה , קוראי "ידיעות אחרונות" וצופי פריים טיים בערוץ 2. הערב רב הפטפטני של המקורות שחזר על עצמו , לא היה דרוש כלל לעצם התיעוד , אלא הוסף לדעתי , כדי לשוות לספר הילת שווא של מחקר עמוק ורציני , ולהעניק לקוראיו את ההרגשה שהם אינטלקטואלים מבריקים וכבדי ראש , בעוד הם קוראים ראיונות אישיים חושפניים , שמקומם היה מכירם גם במוסף "7 ימים".

מה שצרם לי , כמדען , היה ההתיחסות העלובה והשיטחית לעובדות הנוגעות להקמתו של מפעל העליה לרגל ושל מוסדותיו. וינשטוק כמובן התייחס לכך כששוחח עם מרואייניו המקריים וכצפוי הם לא ידעו הרבה יותר ממנו. אני מתקשה להבין מדוע לא עשה המחבר צעד כל כך פשוט כמו לפנות אל אחד מרבני ברסלב המובהקים , כדי לקבל ממנו מידע מוסמך , על ההתנהלות הטכנית של ה"קיבוץ באומן". אמנם זה נראה עניין פעוט שאינו העניין העיקרי בספר , אבל עצם העובדה שוינשטוק זלזל בו כל כך , מטילה על הספר צל משמעותי.

מצד שני , קורץ וינשטוק לחבריו מדעני החברה החילוניים ולספונסרים שלהם , בכך שהוא מנסה להסביר את המתרחש באומן במונחים שלהם ומנסה לתאר את המתרחש בראש השנה , כמין התכנסות שיש לקיומה ולהתרחשותה סיבות חברתיות סוציאליות כאלו ואחרות. כחוקר בוודאי זכותו להעלות תיאוריות לקיומה של התופעה , אלא שוינשטוק מעלה רק את התיאוריה , הוא שוכח לחלוטין שלרב עולי הרגל , ישנה דעה אחרת לגמרי בעניין. את הדעה שלהם הוא מעלים וכמעט מחריש ברעש המקורות האקדמיים שלו המוטחים בגג הספר.

זאת אומרת , וינשטוק מתאמץ קשות כדי למצוא דרך לתאר את אומן בצורה שתהלום את האקדמיה החילונית ואת אמצעי התיקשורת הכלליים , ומתעצל לגמרי מלחקור את השורשים הניהוליים והפיזיים של "הקיבוץ" , שהם בהחלט רלוונטיים וגם ניתנים בקלות לחקירה אקדמית. אני מודה ותוודה ששאלתי את עצמי , מה אני הייתי אומר אילו הייתי מרואיין לספר.

בוודאי שראיון איתי היה חורג מהותית מכל מה שהצליח וינשטוק למצוא ואני גם חושש שראיון כזה היה הופך חלק ממסקנותיו של וינשטוק על פיהן. בואו נעשה איזשהו ניסיון בראיון ורטואלי באיך עבר עלי ראש השנה באומן.

ראש השנה באומן עבר עלי בשנאה ובבוז , במיוחד אחרי שהחלטתי לשתוק במשך היום הראשון. מצאתי פגמים בכל אחד , כולל בחסידי השול שבדרך כלל חביבים אלי מאוד וברבנים צדיקים , שאין ספק שצריך לבלות את החיים בלנשק את נעליהם. הצדיק ריחם עלי ונתן לי כוח לסתום את הפה ולא לריב עם אף אחד , אבל בפנים הרגשתי מנוצל ונעלב. ידעתי שהצדיק היה צריך לאפשר לי לבלות את החג בתנאים טובים יותר.

מה שהציל אותי היה השיעור של הרב ברנר בשבת בצהרים. בזכותו ניכנסתי להתקפה של בכי והיסטריה שנמשכה כמה שעות ואז נרדמתי והתעוררתי אל תוך השבוע הראשון של השנה כשאני מפויייס , רענן ומאושר. אפילו הסתדרתי מצויין עם העארסים באוטובוס.

כן זה באמת היה מכה את התיאוריות של וינשטוק מנה אחת אפיים , אבל לכו תדעו אם הוא היה מכניס את זה לספר.

בקיצור , מה אני  אגיד לכם,

אם מישהו רוצה להסתכל על ברסלב בעיניים שיטחיות ובורות . עם הוא רוצה לשפוט את תורת ברסלב מתוך סלון בורגני בפתח תקווה לקול הפרסומות של ערוץ 2 והגיחוכים הדביליים של צביקה הדר , אזי הספר "אומן" של וינשטוק , מצוין בשבילו. הוא יקבל את הרושם המוטעה שהוא קרא ספר מחקרי רציני שניגש לתופעה מכל הזוויות , תוך שימת לב לעובדות ומתן מגוון סביר של פירושים והסברים.

מי שמעדיף את האמת , יזכור שוינשטוק בספרו , מודה שהוא לא הצליח באמת להבין את התופעה ואז ילך ויזמין כרטיס לקייב ויגיע לאומן. לא בראש השנה דווקא. בראש השנה באמת שמבולגן , אבל עכשיו תענוג.

הצדיק שם , האמת שם.

הכרטיס עולה הרבה יותר מהספר של וינשטוק , אבל גם רולס רויס עולה יותר.

אז מה?

שבוע טוב.