כרמלה גרוס ווגנר חיים את החיים


כמו שאתם רואים, חמודות וחמודים,
אני לא במצב לכתוב, אני מתחיל וזונח, פותח ולא מצליח לסיים.
מצד שני, יש מי שכוחו במותניו, ברוך השם ומלמד ומפיץ את דעת רבינו ואת תורת רבינו וזה הרב ישראל מאיר ברנר שליט"א ואני שמח לצין שהוא התחיל סדרת הרצאות חדשנית בנושא סיפורי מעשיות והנה טעימה קלה, כדאי לבוא.

אני הקשבתי כבר לשלוש הרצאות שלו בנושא האגדה הראשונה מתוך סיפורי המעשיות "מעשה באבידת בת מלך" והוא כהרגלו, אחרי חמישה שיעורים עדין עסק בשלושת השורות הראשונות.
הרבה מאוד דברים נאמרו על בת המלך ואבדתה.
Princess.Peach.600.1561540
השאלה הראשונה שניתן לשאול היא , מי היא בדיוק בת המלך? או יותר נכון, מה זה בת המלך?
אל התשובה מגיעים, הרבה פעמים, מתוך זה שלמלך היו שישה בנים ובת אחת.
אז אני שמעתי מיובל דיין שבת המלך היא השבת וששת הבנים הם ימות השבוע ומהרב שמעתי שהבת היא המלכות ושת הבנים, הם שת הספירות חג"ת נה"י וגם שמעתי ממנו שששת הבנים הם ששת צדיקי יסוד עולם, כלומר החמישה שאנחנו מכירים והמשיח וכו' וכו'
אני ברשותכם, מגיע אל בת המלך מכיון אחר.
בואו ניזכר בתחילת המעשיה.

מעשה במלך אחד שהיו לו ששה בנים ובת אחת. ואותה הבת היתה חשובה בעיניו מאד והיה מחבבה ביותר והיה משעשע עמה מאד.
פעם אחת היה מתועד עמה ביחד באיזה יום ונעשה ברגז עליה ונזרקה מפיו דבור:
שהלא טוב יקח אותך ( דער ניט גוטער זאל דיך נעמען).
בלילה הלכה לחדרה, ובבקר לא ידעו היכן היא. והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה.

אני בכלל לא חושב שששת הבנים הם שישה צדיקים, אף אחד לא מזכיר אותם בהמשך העלילה. גם ששת הימים וששת הספירות, לא מספרים לי כאן כלום.
לכן אני עוזב את הגישה הזו ומנסה להבין את מהות הסיפור מכיון אחר.
מה בקשר למשפט הנזרק שהלא טוב יקח אותך?
כאילו, ככה אתם מכירים את רבי נחמן?
כך לדעתו מדברים מלכים אל בנותיהם?
ואם נניח, המלך מסמל את במעשיה הזו, את אלוהים הטוב והכל יכול, האם בברסלב מכירים אלוהים שמדבר ככה?
האמת שלא.
בברסלב, אלוהים חמוד, בברסלב, אלוהים הוא הטוב המוחלט, אצל רבינו הקדוש, אין כמו אלוהים.
לכן לא נותר לי אלא להסיק שהמשפט שהלא טוב יקח אותך אינו סוג של קללה בסגנון "הלוואי שהלא טוב יקח אותך", אלא הוא הגדרה של מצב.
כלומר, את בת המלך? את יפה, את טובה, את עדינה וחכמה וכישרונית ולכן, הלא טוב יקח אותך.
האחים שלך הם בהמות, הם אלימים, הם טיפשים, הם משעממים ולכן הם לא מענינים אף אחד, אבל את, מקסימה שכמוך, את נתח עסיסי ואותך יקחו.
עכשיו, הכל הגיוני.
מה זה "לא טוב"? למה להשתמש בביטוי הזה דוקא?
כי "לא טוב" הוא לא "רע", הוא לא דמוני ולא מרושע, הוא רק "לא טוב", הוא סתמי, הוא מיותר, הוא ביזבוז.
וכאן רבינו חושף עיקרון רוחני מדהים ונפלא שאני יודע אותו שנים ועד היום לא ראיתי שאף אחד מדבר עליו בפירוש.
כל דבר בתוכינו שהוא טוב, שהוא נעלה, שהוא נשגב, נאכל, מתמוסס, נאבד, נעלם.
הלא טוב לוקח אותו.
אני אתן לכם דוגמא.
נגיד אתם הולכים לטיול בטבע. אתם מסיימים מסלול אתגרי ומרתק, אתם מלאים באנרגיה, בסיפוק , בהתרוממות רוח.
ואז מה קורה?
אז הראש מלא במחשבות רחפניות חסרות שחר ולפעמים יושבים ומפטפטים ומרכלים ולפעמים אוכלים יותר מדי ובסופו של דבר מה שנשאר מהחויה המדהימה, זה הרגשה של החמצה וקצת בחילה.
נכון, נכון, האגו יגיד לכם "עשיתם את זה"
כל מאמץ טוב לאגו, אבל האגו הוא זיוף, הוא מניפולציה, את התועלת האמיתית החמצתם.
לכן אושו, בסוף כל התרגילים המפרכים, היה נותן פרק זמן מספיק ארוך, להתבוננות, לנוכחות, להמתנה. בזמן הזה, לא היה צריך לעשות כלום, רק לשים לב ולהרגיש.
האם הרעיון הזה שינה את העולם? כן, אלף פעמים כן, הוא נותן לנו עוד זמן עם האמת וזה הזמן הכי חשוב.
אוקי,
הסיפור הוא כזה, הרב ביקש ממני לקחת אותו היום לקברי צדיקים בצפון.
אמרתי לעצמי "כמה נפלא".
אני אעלה בבוקר לירושלים, אשתתף בתפילת "נשות הכותל" בראש החודש, אראה את החרקקים והחרללים והמדובללים, צווחים וצורחים, ואזד כמו פנתר, אסע לירושלים החרדית ואקח את הרב הנטורי קרתא שלי למסע בארץ צדיקי העולם.
אני מת על המעברים החדים האלו בין העולמות, כרמלה גרוס וגנר, חיים את החיים. גם אתם יכולים.

בסוף זה לא יצא, כי היה לי עוד טרמפיסט ובסוף הגעתי לירושלים די מאוחר, אבל העיקר הכוונה.
אוקיי, בואו נתקפל,
הממממ , ידידנו גדעון שלח לי את השאלה הבאה.

המצוות המעשיות, עיקר המטרה שלהם היא לכופף את הרצון שלך לרצון חיצוני לך, אם תראה את המצוות באור הזה, ותבין את חשיבות הכיפוף של הרצון, ממילא תראה שכל הדיון לגבי הרלוונטיות של המצוות לגביך ולימינו, אין לו עוד טעם. במילים אחרות, אתה צריך להבין שהעיקר בדתות השונות הוא כפי שאתה מכנה זאת – מלחמת היצר, קרי: לטהור את הגוף מהתמכרות להנאות החומר, ומן האגו. אם את זה אתה לא מקבל, מה הטעם לעסוק בכלל בעניין הדת? מדוע לא לעסוק בדברים אחרים? אלא אם כן מטרתך ללעוג, או להשתשע. כאילו, אני לא מבין, מה הטעם לעסוק ברוחניות ולהשאר חומרני? יש הרבה שחיתות בממסד הדתי של היום, אז התאכזבת מזה ונשארת תקוע בין שמים וארץ? אני פשוט מנסה להבין מה המניעים שלך לעסוק בצורה מעמיקה בדת ומאידך לא להלחם ביצר.

זה נראה טיפה מניפסטי, אז הבה נסה להתמקד כאן במשהו כמו

אני פשוט מנסה להבין מה המניעים שלך לעסוק בצורה מעמיקה בדת ומאידך לא להלחם ביצר.

ובכן גדעון, אני מציע לך לקרוא ספר שנקרא "כשהנעל מתאימה".
מה שמסבירים בספר הזה, הוא שאין טעם להלחם ביצר, כי זו מלחמה נגד עצמך ובמלחמה כזו, יש נפגעים מכל הצדדים.
היחיד שמרוויח מהמלחמה ביצר , הוא החיקוי השיקרי של האישיות שנקרא "האגו" שהוא נבנה ומתפתח מכוח ממאמצים שאתה עושה, ולא משנה מטרתם של המאמצים הללו. "מלחמת היצר" היא "מלחמת שלום האגו", אין לה שום משמעות רוחנית. כשאנחנו נלחמים ביצר, אנו מתרכזים בתפל ואנחנו מתעלמים מהעיקר.
לכן אנו מלמדים שיש לעשות את ההפך.
יש לשים את העיסוק הרוחני בראש מעיינינו ולבקש ולדרוש התקדמות רוחנית משמעותית, בלי להתעסק במלחמת היצר.
היצר יפריע לנו בתהליך, כמו העבודה והלימודים ומזג האויר, אבל ככל שנתקדם, נוכל להתמודד טוב יותר.
אלו החיים, בזה קסמם.
תודה לכרמלה גרוס ווגנר ושיהיה לנו חודש טוב.
מה נראה לכם שמענו היום באוטו, בדרך למירון?

מגיע לכם לחיות, הגיע הזמן.

קורא בצללים


היי חבר'ה, מה העיניינים?
מתנה גדולה נתן לנו האר"י הקדוש, המכונה גם סתם "רי" אצל כמה רבנים, שקבר את ההילולה שלו באמצע תשעת הימים. כך אנחנו יכולים לרקוד ולשמוח ולשמוע ברמקולים טראנס של נחמן מאומן, במקום להתאבל או להתווכח עם אנשים שחושבים שצריך להתאבל.
ככה צריך למות, כמו האר"י, עם אצבע בעין למי שצריך, אבל לצערי אני לא אעסוק בזה היום, יש לי כל מיני התחייבויות.
דבר ראשון, אנחנו מביעים את זעזוענו ואת שאט נפשנו מהפשע הנתעב שבוצע השבוע על ידי חלאות וזבלים, בצומת פי גלילות. המנוולים האלו פשוט השחיתו שלט בשווי שלוש מאות אלף שקל, רק בגלל שהייתה עליו תמונה של הדוגמנית שירלי בוגנים בבגד ים.
זה כבר לא "רק בירושלים", זה כבר לא "ליד בני ברק". זו צומת באמצע ישראל החילונית, בין רמת השרון, הרצליה וצפון תל אביב.
הטינופות שעשו את זה, והרבנים הזבלים ששלחו אותם, הם לא סתם אנשים פראיים, נבערים ופרימטיבים, הם החליטו לכפות גם עלינו , את תורת סדום ועמורה שלהם ועד שלא יעצרו אותם בדם ואש, הם לא מתכוונים להפסיק.
אני מאחל להם מכל ליבי שיזרקו אותם ערומים, לתוך תא מלא באסירים ביטחוניים , במחנה כליאה של הטאליבן, כי הם פשוט צריכים להתנסות במשמעותו האמיתית של שלטון החושך.
"מחוייב המציאות" מביע הזדהות עם כאבה של חברת "המשביר לצרכן" שרכושה הושמד, ומקווה שהטרגדיה הזו, לא תעיב על הקריירה של שירלי, שהיא בין הדוגמניות הוותיקות והמצליחות וייצגה בכבוד את ישראל בהרבה הזדמנויות.

אה, מה שכחתי? בסדר.

מחוייב המציאות PG
טוב, קיבלתי מעמית קדם ההודעה הזו:

שלום דרול,
אין לי מושג מי אתה אבל בחרתי כן להגיב לכל המחמאות שקיבלתי כאן ממך.
אני מבין שאנחנו מתפללים ביחד באומן אז הייתי שמח אם במקום להכפיש את שמי בעילום שם היית ניגש אלי והייתי מספר לך קצת ממה שהיה באותה שבת ברמת הגולן ואולי גם נותן לך לשוחח עם חלק מהאנשים שהיו שם כדי שתבין עד כמה השבת הזו הייתה משמעותית עבור הרבה אנשים שנטלו בה חלק.
אבל אתה כנראה מעדיף התנצחות בוטה ופוגענית מאשר בירור אמיתי של הנושא ולכן לצערי כנראה לא נזכה לדבר על זה…

הוא הגיב להודעה ההיסטורית הזאת.
ממש מוזר, חשבתי שגמרתי כבר עם חבורת "אדרבה", אבל העולם מלא בהפתעות.
זה מה שעניתי לו :

סליחה.
מה למעשה כתבתי עליך?

"וגם אחד עמית קדם, איזה ניו אייג'י בעל תשובה, שכותב ב"אדרבה" מיני דברים שלשמחתי אני לא טורח לקרוא."

זו הכפשה? זה מה שהעליב אותך?
אני אשנה את זה. אין בעיה. יש לי הרשאות עריכה כאן.
מה שאני מציע, זה לפני שניפגש באומן , אולי תאיר את עיני ואת עיני הציבור הקדוש, לגבי השגותיך על מה שנכתב כאן?
תספר לנו על השבת, על התכנים, על המסרים וההדגשים ועל האווירה.
אתה יכול גם להעביר גם עדויות ממשתתפים אחרים ואתה יכול לעשות את זה כאן ב"תגובות" ואתה גם יכול להעביר לי מכתב לכתובת הדואר של הבלוג drall@shoresh.org.il ולהרחיב את היריעה כרצונך.
"מחוייב המציאות" דוגל במדיניות של במה חופשית.
מה שאתה תכתוב אנחנו נפרסם ב"עמוד הראשון" שלנו, ללא תיקונים וללא השמטות.
אנחנו נשמח לשמוע ממך ונשמח להגיב, כפי שאתה מוזמן להתייחס לתגובותינו, אם תהיינה.

כך אנו נוהגים, בניגוד לכ"כ הרבה אחרים.

נראה לי שבזאת נהגתי בהגינות מספקת.
עכשיו לנושא הרבה יותר חשוב.
גם מ.נ., ידידתנו הותיקה, וגם בחור בשם יניב, פנו אלינו בנושא שמירת ההלכה על פי תורת ברסלב.
זה מה שמ.נ. כתבה:

במחוייב המציאות שואלים שאלות קשות. אז אני חייבת לשאול: "תורת ברסלב היא בכלל לא יהדות, היא בקושי חסידות" כתבת
ו"כמו שאמרנו, קל היה לרבינו להבין שהתורה שלו תשרוד אך ורק בתוך מסגרת היהדות". סליחה ומחילה ולא נעים לומר אבל זה נשמע כאילו הוא "השתמש" ביהדות כדי להמשיך את תורתו.

אז אני מבינה מזה וכמובן יכול להיות שאני טועה שהתורה של רבנו מעולם גבוה יותר : תורת משה ככה הבנתי מעולם הבריאה והתורה של רבנו מעולם האצילות לפחות או לא יודעת מאיפה – אז למה הוא קיים מצוות, והמליץ ללמוד הלכה בכל יום ולא זוכרת איפה קראתי שאמר שכדי לזכות לאור החכמה זה על ידי קיום מצוות מעשיות דייקא. וגם אתה למיטב הבנתי מקיים לפחות חלק מהמצוות.

זה מה שחברתנו והבטחנו לא להשיב לה באופן מנומק.
עם הבחור, סתם ניהלתי דיאלוג לגמרי מיותר, שאני אביא אותו פה לעיונכם:

יניב:
רבינו אמר לא לזוז מהשולחן ערוך…
אבל היצר אמר לקרוא מה שנוח ולעשות מה שנוח.
זה שאתה ואני נופלים, סבבה, היצר חזק, כולנו יודעים זאת.
אבל לשנות את המפה כדי שתתאים לנפילות שלי?
לכתוב במקום "חיפה" את העיר "תל אביב" רק בגלל שטעיתי?
לא אומר שאני שומר את העיניים מי יודע מה, אבל אין שום ספק שזה לא טוב לראות בחורות וכו'.

רבינו יורד אלינו כדי להעלות אותנו, לא כדי שנעשה קומזיץ עם רבינו ונשאר איפה שאנחנו.
שנצליח, אמן.

דרול:

רבינו לא אמר שלא לזוז מהשולחן ערוך, זה קשקוש של מחזירים בתשובה.

טוב, ליתר דיוק, אנחנו הרי לא יודעים בדיוק מה רבינו אמר או לא אמר בכל רגע בחייו, אבל באף אחד מהספרים המקוריים של ברסלב, לא קיימת הנחיה כזו.
יש שמועה, שהתפרסמה רק בשלושים השנים האחרונות, לגבי איזה סיפור שמישהו בא לרבינו עם כל מיני טענות משונות על "ליקוטי מוהר"ן" חלק א' ורבינו אמר לו ככה בבדיחות הדעת "תגיד מה שאתה רוצה על הספר שלי, רק עם השולחן ערוך אל תתנהג ככה."
זה כל הסיפור, הוא מופיע בתור שמועה בשיח שרפי קודש ובדיבורים של אמונה והוא רחוק מאוד מלהיות משמעותי ומחייב, אם בכלל קרה וגם זה בספק.

זה שהמחזירים בתשובה הפכו את המעשיה הזו, לאיזה עיקרון יסודי בברסלב, זה רק מראה עד כמה הם מסלפים את תורת רבינו, ועד כמה המניעים שלהם פוליטים.

מה שכן, לא מזמן הבאתי באחד מהפוסטים האחרונים כאן בבלוג ציטוט מ"חיי מוהר"ן" ששם רבינו אומר שאפשר ללכת תמיד לפי הדעה המקילה,
ז"א
אפשר ללכת לחוף מעורב לפי ראבי"ע
אפשר ללכת לקולנוע לפי הרב סתיו
נשים לא צריכות ללכת בכיסוי ראש לפי הרב משא"ש
לא צריך לקים חתונות נפרדות לפי הרב פיינשטיין
אפשר לשמוע זמרות לפי הרב רוזנצויג וכן הלאה.

זאת ברסלב האמיתית וזאת ספרות ברסלב האמיתית, לא איזו שמועה.

מה גם שמקובל עלי "השולחן ערוך" , הוא מאוד מקל בד"כ. ההלכה שאנחנו מכירים היא החמרות על גבי החמרות של השו"ע.

יניב:

יופי, הלכת עם רבינו עד הסוף ושכחת את ה' ואת התורה. "לא תתורו", "ועשית ככל אשר יורוך", ומה שכתוב באבות "עשה לך רב", לא נראה שהכוונה ל-10 רבנים…
"רבי נוח"=מה שנוח.
מחקת את מציאות ההידורים, מחקת את הרצון להתחזק ולהדר כשאפשר…
אם כל מה שכתבת, זה רק בשביל לשרוד ולשמוח במצב שלנו, דיינו. באמת לא צריך להוסיף חומרות מתוך גאווה וכו' כשיש דברים מפורשים שעדיין צריך לעבוד עליהם, את זה כולם אומרים. אבל להפוך את זה לשיטה שצריך *לחפש* רק קולות? רחוק מאד.
מה גם שכתוב "אחרי רבים להטות", זאת אומרת שאתה לא יכול ללכת לפי דעת יחיד אם הרוב חולקים עליו ולא נראה שכל הדעות שהבאת מוסכמות על הרוב.
אז מחקת גם את *כל* הספרים שמדברים על איך פוסקים הלכה…
יש גם רבנים רפורמים וכו', לאן אתה רוצה בדיוק להגיע?

ושוב, לומר שאנחנו לא על המפה וזו הדרך להתחזק איפה שאנחנו נמצאים כדי לא להתייאש וכדי שבכל זאת נעשה מה שאנחנו עוד יכולים לעשות, מקובל.

ולפי מה שציטטת: "תגיד מה שאתה רוצה על הספר שלי, רק עם השולחן ערוך אל תתנהג ככה."
יוצא שאתה עושה הפוך, לוקח בדקדוק מה שכתוב בספרי רבינו (או תלמידיו) אפילו שרבינו אמר שאפשר לומר "מה שאתה רוצה" (=לא חייבים לדקדק) ועם השולחן ערוך אתה עושה קרקס.

אני מרגיש מוזר לכתוב דברים כאלו רק תגיד לי איפה אני מפספס, מדבריך נראה שאתה לא אחד שלא מבין כלום אלא אחד שלמד גם למד.

אז זה מה שנכתב, ואני מודיע חגיגית, שאני לא מתכוון לענות בעצמי.
יש לי תשובה, אני אושואיסט ולפיכך גם התשובה שלי היא אושואיסטית by the book. כיוון שאתם לא אושואיסטים, התשובה שלי לא תעזור לכם ואילו הייתם אושואיסטים, הייתם יודעים אותה בעצמכם.

מה שכן, ישנן כמה תשובות, שאני רוצה להציג, שלושתן לא ממש מושלמות מבחינה תיאורטית או פרקטית, אבל אלו התשובות הכי טובות שישנן,למיטב ידיעתי.
תשובה ראשונה, לפי מה שרבי נחמן אומר לרבי נתן בתחילת פרק "עבודת השם" בספר "חיי מוהר"ן"

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי
וְהָיָה רְצוֹנוֹ קְצָת לַעֲשׂוֹת אוֹתִי אַב בֵּית דִּין בְּאֵיזֶה קְהִלָּה.
וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ כִּי יֵשׁ לִי מָרָה שְׁחוֹרָה וַחֲשָׁשׁוֹת רַבּוֹת בְּעִנְיַן הוֹרָאוֹת אִסּוּר וְהֶתֵּר. וַאֲנִי מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מֵעִנְיַן הַהוֹרָאָה מְאד.
הֵשִׁיב לִי מַה לַּחֲשׁשׁ וְלִדְאג
מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַל מִי לִסְמךְ שׁוּב אֵין אַתָּה מִתְיָרֵא כְּלָל.
פֵּרוּשׁ מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה שֶׁמַּכְשִׁיר וְאַתָּה סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ דֵּעָה אֵין לְהִתְיָרֵא עוֹד כְּלָל

זאת למעשה התשובה ליניב.
הסיפור עם ה"לקמט", הוא שמועה, לפיכך הוא נחות בהרבה מציטוט אמיתי מספר ברסלבי מקורי. גם אם לא נראה לך שרבינו שולח אותנו לחפש הקלות, זה מה שהוא עושה בפירוש. לנו זה נראה הגיוני, כי אנחנו יודעים עד כמה אופנת ההחמרות, הרווחת אצל בעלי תשובה, היא דבר מסוכן, מעות ומסולף. אשרינו שמצאנו ציטוט מדויק וברור שבו רבינו הקדוש, מקבל את דעתנו במלואה.

את התשובה השניה שמעתי מיובל דיין.
לא הזמרת הזאת, כמובן.
הוא אמר "אני מקיים שולחן ערוך, רק בגלל שרבי נחמן מברסלב אמר."
זאת גישה שמאוד שנואה על חרדים ודתיים, במיוחד האורגינאליים והיא גישה מצויינת לדעתי.
עושים כל מיני דברים כדי להיות מקושרים לצדיק ובין היתר גם מקיימים את השולחן הערוך. יש בגישה הזו שני יתרונות בולטים, קודם כל, היא מעמידה את ההלכה במקום אחר לגמרי, מהמקום השמור לה בהוויה האורתודוקסית ובכך היא יוצרת חיץ ברור וחשוב בין חסידי ברסלב לבין דתיים סתם.
מעבר לזה, התקשרות לצדיק, לא משנה באיזו דרך, היא תמיד ברמת המוטיבציה. אין בעיה אתה מצליח יותר ופעם אתה מצליח פחות. פעם קמת חצות פעם לא קמת, פעם שמרת שבת, פעם חיללת, אתה תמיד מסתכל קדימה, אתה תמיד מסתכל למעלה. אתה לא נשפט לפי המעשים, אתה לא נשפט לפי אורח החיים, אלא ברמת המוטיבציה הכללית ובעניין הזה, טיסה אחת לאומן מסדרת את ה-כ-ל.
אני לא אומר שזה מה שיובל אומר, או שזה מה שיובל חושב. זה הפירוש שלי למה שמשתמע מדבריו. עם כל זה יש כאן בעיה טכנית. רבי נחמן עזב אותנו לפני מאתיים שנה בערך ואילו השו"ע נכתב מאות שנים לפני זה. שני המקורות ההיסטוריים הללו יוצרים איזו בעיית שדרוג אצל האדם המודרני, כי הוא שואל את עצמו, איך הוא מתרגם את השולחן ערוך למסר עכשווי. הרבה דברים השתנו, הרבה דברים קרו וצריך מנגנון, כדי לבצע את ההתאמה הזאת.
שני המנגנונים הקיימים הם בעייתיים.
הרבנות האורתודוקסית נגועה בפוליטיקה, לא משנה באיזה זרם מדובר ובכלל אין לה מחוייבות לשו"ע.
גם רבני ברסלב וחסידי ברסלב הותיקים, לא ממש רוצים להתמודד עם הנקודה הזאת. הם מעוניינים להיות אורתודוקסים טובים ושולחים אותך לרב בכל עניין, שלא קשור לטיסה לאומן.
כאן אני רואה את הבעיה.
אתה רוצה ללכת לסופרמרקט ורוצה להיות מקושר לצדיק, אז יש לך סברה שאם תקנה משהו בהשגחת הבד"צ, אז התקשרת לצדיק, אבל אתה לא יודע עד כמה הגוף שנותן את ההכשר מחוייב לשולחן ערוך, או לכל מיני אינטרסים פוליטיים של העדה החרדית, ששומר נפשו ירחק.

אוקיי, הגיע הזמן לתשובה השלישית, שהיא מבחינתי הכי טובה ונדמה לי שבמידה מסויימת היא יכולה לענות אפילו על השאלה של מ.נ.
שמעתי אותה מרב ברסלבי, אני לא אומר מי, כי יצלבו אותו על לא עוול בכפו, אבל רק תדעו שזו תשובה פורמאלית מוסמכת.
הוא אמר למעשה כזה דבר:
השולחן ערוך הוא לא סתם ספר.
הוא נכתב בשיתוף פעולה בין מרן הבית יוסף, אליהו הנביא וכמה מלאכים.
מכיוון שכך, יש לספר הזה לא רק גרסה מודפסת ויציבה, אלא גם "גרסה רוחנית", שהיא מין צל כזה של "השולחן ערוך", שקיימת בעולמות העליונים.
מה ההבדל בין שתי הגרסאות?
ההבדל ברור.
בעוד הגירסה המודפסת היא קשיחה , גרסת הצללים גמישה ומשתנה בתמורות הזמן, לפי העניין, והמקום.
הדבר החשוב, שגרסת הצללים מחייבת, היא מביאה את משמעותו האמיתית של השו"ע לידי ביטוי כאן ועכשיו. ספר הצללים אינו פירוש על השו"ע, הוא לא הסבר על השו"ע, הוא גם לא מערכת הלכתית המבוססת על השו"ע. ספר הצללים הוא השולחן ערוך בכבודו ובעצמו, שנכתב מחדש ומייצג את ההלכה האמיתית ע"פ מרן הבית יוסף ושותפיו.
השאלה הנשאלת היא, כמובן, איך ואיפה ניתן לעיין בגרסת הצללים הזאת של השו"ע.
אותו רב שסיפר את הסיפור גם ענה על השאלה הזאת, הוא אמר שיש אנשים שיודעים לקרוא בשולחן הערוך הנסתר הזה ולהוציא ממנו הלכות אקטואליות.
מדובר כמובן, ביחידי סגולה ומתוכם אנחנו מכירים שניים. הראשון הרב משה איסרליש, הרמ"א, שהביא את מנהגי קהילות אשכנז במקביל לשו"ע וההגהות שלו מצויות ברוב הגרסאות המודפסות של הספר.
השני שקרא בספר הצללים, הוא רבינו הקדוש, מוהר"ן בן פייגא, האדמו"ר מברסלב.
זה נחמד מאוד. אחלה תשובה. הבעיה היא שגם התשובה הזו, לא ממש עוזרת לנו בחיי היום יום, כי שני הדמויות הללו, לא מצויות בין החיים כבר הרבה שנים.
אז ישנן כאן עוד שתי נקודות.
קודם כל ישנה נבואה, שניבא הסבא, שאמר שגם בדורנו יקום הרב שידע לקרוא בספר הצללים.
הכוונה כמובן לגרסת הצל של השו"ע, לא ל"ספר הצללים", שהוא מין ספר כישוף קדם ניו אייג'י שפורסם באנגליה לפני חמישים שנה לא קשור בכלל.

יש באמת כזו נבואה, והיא לא כזו ברכה לאנושות, כי עכשיו כל ננח (נוותר על הכינויים כרגע) יכול להחליט , שהסבא דיבר דווקא עליו.
אני רוצה להציע עוד זווית ראיה לעניין.
אם באמת, רבינו הקדוש, ידע לקרוא בגרסת הצל של השו"ע, הרי הוא יודע לעשות את זה גם היום. מן הסתם, היום זה פשוט יותר. אם כך, אז גם לנו, בתור אנשים שקשורים לצדיק האמת, קשורים לרבינו הקדוש, גם לנו צריכה להיות לנו איזו גישה ליכולת הזו.
זה מה שנראה לי הגיוני, אבל כמובן, צריך להיות מאוד מאוזנים ונקיים בעניין הזה.
אי אפשר כאן להסתמך על כל מיני פוסקים אחרים, כי בכך למעשה, אנחנו מערערים על האותנטיות של השולחן ושל ספר הצללים, מה גם שזה זלזול מסויים בכוח של רבינו לקרוא אותו. אז ברור שניתן להסתמך כאן רק על השולחן ערוך בעצמו, או על הרמ"א שזה למעשה אותו הדבר.
ואז באמת , כשאנחנו נתקלים בבעיה, אנחנו יכולים לפתוח את השו"ע במקום הרלוונטי, אם ישנו ובאמת לבקש מרבינו שיפתח לנו צוהר אל ההלכות שמעבר למילים, אל האמת השוכנת בצל, האמת של הבית יוסף ושותפיו כפי שהייתה נאמרת, אילו הם היו דנים בסיטואציה היום.
אני בטוח שהמפתח הזה קיים, ואני חושב שזו גם התשובה שהשואלת צריכה לקבל.
יש בזה עוד יתרון, שזה הופך את ההלכה למשהו מאוד אינדבדואלי, פחות אמת אחת שנכונה לכולם, אלא למין קול פנימי כזה, שהוא נחלת הרגישים והמסורים.
כן,
זו באמת תשובה יותר טובה ויותר רוחנית, למרות שהיא לא התשובה שלי.
אני אושואיסט ולנו אין שולחן ערוך, אבל הרבה צרות אחרות.

צום קל למי שמתכוון.
חיים ארוכים וטובים.
 

 

2012 במבט לאחור


הי מתוקים,

זה דו"ח הצפיה שלנו מ2012

אני חוזר ומספר את הסיפור שסיפרתי שנה שעברה על האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא.

הוא היה נוהג לברך בסילווסטר את כל מכריו בברכת "שנה טובה".
שאלו אותו "מה פתאום לברך בזמן של הגויים"
אז הוא השיב "הסילווסטר זה יום הדין האחרון. כשהקדוש ברוך הוא רואה איך הגויים חוגגים את התחלת השנה שלהם, הוא נזכר איך עמדו היהודים בראש השנה, עטופים בטלית והקשיבו לתקיעות השופר ואז הוא ממהר לקרוע את גזר דינם של היהודים, ולכתוב אותם לשנה טובה ומתוקה."
זה מה שאמר הצדיק מאפטא.
ואני אומר, אם לא יחגגו הסילווסטר, איך ייזכר הקדוש ברוך הוא בראש השנה?
יאללה, שיהיה לכם תמיד את מי לנשק בחצות!

שנה אזרחית שמחה ומאושרת מ"מחוייב המציאות"!

 

Here's an excerpt:

4,329 films were submitted to the 2012 Cannes Film Festival. This blog had 31,000 views in 2012. If each view were a film, this blog would power 7 Film Festivals

Click here to see the complete report.

על גבי כסא נוח


בפעם האחרונה שדיברתי עם הרב ברנר , שאלתי אותו האם מי שהגיע לאומן שלוש פעמים באמת יוצא מעולם התוהו. אני יודע שזו שאלה פרובוקטיבית , אבל אתם יודעים מה? הרב הוא בדיוק הכתובת לשאלות כי הוא נותן את התשובות הנכונות , לא את התשובות הרצויות.

את התשובה הזאת שלו , באמת אפשר להכניס במסגרת ולתלות על הקיר. הוא ענה "איך אתה יודע שאתה לא בעולם התוהו עכשיו?"

כדי להבין את עוצמת התשובה צריך להסביר מה זה עולם התוהו. עולם התוהו הוא משהו שלמעשה לא ממש קיים בתיאולוגיה היהודית. מה שמלמדים אותנו שבנאדם מת , הנשמה שלו מתפרקת לחלקיה וכל חלק עובר גלגול נשמות נפרד , לפי התיקון שהוא צריך. זה מה שכותב האר"י בשער הגילגולים וזו נחשבת לתפיסה הרווחת בחסידות.

רק אנשים שהנשמה שלהם מתוקנת לגמרי , שהם צדיקים גמורים , מגיעים לעולם הבא. אוקיי? מה זה הגהנום? הגהנום הוא סוג של תיקון קל שנשמות מסויימות עוברות לפני שימשיכו להתגלגל , בדרך כלל , הגהנום נחשב עיסקה טובה , כי הוא חוסך גלגולי חיים שלמים , שהם נחשבים בקבלה כסיפור קשה.

טוב , אז עולם התוהו , הוא משהו מוזר שאינו קשור לתיאוריה היהודית של החיים שלאחר המוות. הוא מזכיר את הספר "יוביק" של פיליפ ק. דיק 0כבר הזכרתי אותו בבלוג הזה) והוא מתאר מצב , שבו אדם מת ולא יודע שהוא מת.

אתם בטח זוכרים את הסרט "החוש השישי" עם ברוס ויליס , זה סרט מחורבן , אני יודע , אבל הוא בדיוק ממחיש את המציאות של בנאדם שלא מבין שהוא מת. הרעיון של עולם התוהו , הוא כמה צעדים מעבר לזה , לא רק שאדם לא יודע שהוא מת , הוא גם חי בעולם בדיוני ,שלא מודע לחוסר קיומו. ז"א , לא רק שהאדם נמצא באשליה שהוא חי , הוא גם תופס אשליה גדולה יותר כמציאות וככה הוא פשוט נע ונד בתוך אינסוף של חוסר משמעות.

זו הכוונה ב"עולם התוהו" , אתה לא יודע מה קיים או לא קיים , ואפילו אתה לא יודע עם אתה קיים. תורת ברסלב באמצעות "עולם התוהו" , מכירה בחשיכה הרבה יותר גדולה מאשר הפילוסופיה המערבית.

וכאן מגיעה השאלה "איך אתה יודע שאתה לא בעולם התוהו?"

אתה לא יודע, לא באמת. אבל יש לי סיפור לספר בהקשר הזה. אני מאוד אוהב להיות עם הילדים שלי בלי השגחה של האמא שלהם, כיוון שאז אין לי שום בעיה לחשוף אותם למרחב חוייתי , שונה ממה שמקובל אצל תלמידים בחינוך החרדי.

ביום שישי האחרון , לקחתי אותם לעיר העתיקה של עכו , כדי שנבקר באולמות האבירים. כמובן שלפני זה ערכתי להם שיעור מגמתי ביוטיוב לגבי מהותם של האבירים והעובדה שאיבנהו היה האביר הכי אמיץ.

אחרי שהצלחנו למצוא חניה בנמל (הכל בזכות שילדי הרכים אמרו את"שיר המעלות" ארבע פעמים ) , עלינו על סירת מנוע שלקחה אותנו לסיור סביב חומות העיר העתיקה. זו הייתה הפעם הראשונה בה הילדים שלי שטו בים הפתוח ואכן זו הייתה חוויה מרגשת בשבילם.

אני לפתע נזכרתי שרבי נחמן מברסלב עמד בדיוק בנמל הזה ובדיוק מכאן הוא הפליג בספינת פיראטים , שהביאה אותו בסופו של דבר אל האי רודוס. כשניזכרתי בזה , הוצאתי מכיסי את התיקון הכללי ואמרתי אותו בעוד הסירה מיטלטלת מול הריסות המצודה הצלבנית.

כשהגעתי למילים "שטף מים רבים , אליו לא יגיעו" , אחזה בי התרוממות עצומה והבנתי שאור הצדיק נשלח אלי , כקו אור ישר ובוהק מתוך הערפל.

בעולם התוהו או מחוצה לו, עדיין אנו מסוגלים להיות מקושרים לצדיק האמת, עדיין אור הצדיקים מסוגל לעורר את ליבנו ולכוון אותנו אל עבודה רוחנית משמעותית.

בעודי מביט עכשיו בתמונת המגדלור של עכו, אני חושב על הצדיק כמגדלור רוחני , שאורו מבליח מבין ערפילי התודעה.

אחרי שסיימנו עם השייט ועם הביקור בשוק של העיר עתיקה , עלינו אל מירון , שם אירגנה אישתי שבת רוחנית לכמה תלמידות שלה ואני ניגשתי אל הציון של רשב"י הקדוש והזכרתי בפניו את אומן ואת הרצון שלי לשוב ולעלות לרגל אל הציון הקדוש .

לרגע פתאום תפסתי את עצמי מביט סביבי בחסידים חובשי השטריימל שעמדו וקראו פסוקי תהילים , שעתיים לפני כניסת והגעתי למסקנה , שאי שם בעולם התוהו , גם אני זוכה להצצה נדירה אל האמת.

לא הספקנו הפעם לבקר באולמות האבירים, אבל קנינו שני אפרוחים והשמחה רבה.

האבירים באולמותיהם ימתינו לנו, מן הסתם, ואני מקווה לבקר אותם בקרוב , אבל בעוד ספירת העומר מתקרבת אל קיצה בלתי נמנע, אני חש יותר ויותר איך העולם סביבי מתערבל ומתטשטש, בעוד אורו של הצדיק בעיר הקודש באוקראינה חודר את כל המסכים.

היום עשרים ושתיים יום שהם שלושה שבועות ויום אחד לעומר.

בישראל הסמויה מהעין


חודש טוב.

מי יתן ונזכה לגאולה.

כל כך הרבה דברים מתרחשים בישראל הסמויה מהעין,הרחק מתחת למכ"ם התיקשורתי- בלוגיסטי-אקטיביסטי. קחו לדוגמא את עובדיה. עובדיה הוא תימני זקן למדי שלפני יותר מעשור גילו אצלו סרטן. באיזה שלב אמר לו הרופא "יש לך שבועיים".

נערות נכנסות אל עזרת הנשים במירון

מה עשה עובדיה, הלך למירון ובכה אצל הציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי. הוא נדר שכל זמן שהוא חי ,הוא לא יצא ממירון ויאכיל את האנשים שמגיעים אל הצדיק. עברו שבועיים , עברו חודשיים , עברו שנתיים ועשר שנים. עובדיה עוד כאן , מבשל , מטגן ומחלק מזון.

אין דבר שמעצבן יותר את הרשויות מתופעות כאלו ולכן הם רודפים אותו, המועצה המקומית, המועצה הדתית , רשות הטבע והגנים , משרד הבריאות , משרד הדתות , כולם כולם נגד עובדיה ותבשיליו. אני זוכר שבמשך שנים הוא החזיק אוהל "חדר אוכל" מול שירותי הנשים באחוזת הקבר של הרשב"י , אבל בשנה שעברה געירשו אותו משם , והוא עבר לשער המושב מירון , שם הוקים אוהל ענקי בל"ג בעומר האחרון.

גם שם הרשויות לא הסכימו שישאר , לכן הוא הפך לנייד. באוטו גלידה ישן וכחול הוא מיקם את המטבח שלו , כדי שיוכל להמלט ברגע שיתקרבו השוטרים והפקחים. כך הוא מתקיף מהמארב , מעמיס אורז ושקשוקה לתוך קערות חד פעמיות וחוזר אל תוך הערפל ההררי.

פגשתי אותו ביום שישי האחרון ,במיקום זמני מאוד ברחבת החניה של ישיבת בני עקיבא במירון. הוא העמיס לי בצלחת אורז צהוב ותפוחי אדמה עם רוטב דגים. (דגים ממש אני אוכל רק בשבת וגם זה רק בכמות שתאפשר תיקון הניצוצות) .

כשלחשתי לזה שישב לידי "וואי רומח הדרקון", התממש לידי עובדיה ואמר "חריף לך? קח קוקה קולה, תעביר את הטעם."

קוקה קולה? say no more.

וכך הוא ממשיך 365 ימים בשנה, שבעה ימים בשבוע. מאכיל את העניים ואת העשירים , את הצעירים ואת הזקנים, נשים וגברים ולא מבקש מאף אחד תעודת מסכן. מבליח כל פעם עם שקשוקה או מרק עגבניות , מלווה בלחמניות טריות , סודה או קולה פנטה.

כזהו עובדיה, אנטיתזה לישראל הבכיינית והמקטרת , אנטיתזה לאקטיביזם הצווחני של ה"מגיע לי" ו"מגיע לנו". אנטיתזה לביורוקרטיה הממסדית העצלה והיהירה ולכןו הוא כאן , בישראל הבלתי נראית , בישראל של הצדיק.

 

במלכודת הנינג'ה


כפי שציינו בעבר, חששנו שיבולע לבתנו החביבה על שהתחפשה לסירנת נינג'ה , אבל ממממממממש לא הייתה לנו סיבה לדאוג, כי בבית הספר שלה , אף אחד לא ידע מה זה וכולן חשבו שהיא התחפשה לדבורה.

  זה כמובן היה מתסכל, אבל לא בלת י ניתן לתיקון, כיייוון שהלכנו לשמוע את המגילה אצל המיזרוחנייקים בנתניה ושם חצי מהילדים התחפשו לנינג'ות.

לאחר שסיימנו את המגילה , הפקדנו את הילדים במקום בטוח ודהרנו לבצע את מצוות הלילה – ההתבודדות הגדולה של השנה.

זה אחד מהמנהגים המיוחדים של חסידות ברסלב. אחרי המגילה לא חוגגים ולא עושים עינינים , אלא ישר הולכים לישון ומתעוררים בחצות בשביל להתבודד ולבקש מה שרוצים. אומרים שבפורים "כל הפושט יד נותנים לו". מי שאחראי על לוח הזמנים שלי , לא הסתפק בהתבודדות סתם , אלא דווקא במקום מתאים במיוחד, וכך מצאתי את עצמי בשעה רבע לאחת בלילה ,מחנה את הרכב בחניון האחורי של הציון הקדוש של רשב"י במירון.

מהרגע שהגעתי לשם, היצר עשה כל מה שהוא יכול כדי למנוע ממני לעסוק בהתבודדות. קודם כל איזה שמן אחד ניתקע ביני ובין הציון הקדוש ואני גמרתי פעמיים וחצי את התיקון הכללי , עד שהצלחתי להשתטח. אחר כך כשסוף כל סוף הייתה ההשתטחות מאחורי , ראיתי שמחלקים מלא אוכל. מה לא היה שם? טוב , לא שרימפסים ולא גלידה , בכל זאת חורף , אבל היו בורקסים ועוגות ועוגיות וואפלים ושטרודל תפוחים ונדמה לי שאפילו קוקה קולה מצאתי.

אחרי שגמרתי לאכול , הגיעה הסחת הדעת השניה , חבר'ה קמו והתחילו לרקוד וכמובן שהייתי חייב להצטרף כי כתוב בלחיקוטי מוהר"ן שיש קליפה שתמיד תתעורר כשיש מעגל רוקדים ולא רוצה שתצטרף. ברגע שאתה מצטרף , הקליפה נשברת , הניצוצות יוצאים בלה בלה בלה – כתוב, אני ראיתי.

טוב, רקדנו והיה נחמד ואז סוף סוף יצאתי ועשיתי קצת התבודדות ואני רוצה להבטיח לכם שהתפללתי לזיווג הגון משורש הנשמה לכל הרווקות המקסימות שמנויות על הבלוג הזה. אחת לא שכחתי , חיזקו ואימצו.

הדבר הבא שקרה זה סעודת פורים. גם כאן ברסלב לברסלב יש דרך יחודית. חייבים לשתות אלכוהול עד שמקיאים.

טוב, קניתי יום קודם בקבוק ויסקי פארש בחמישים שקל. התישבתי מולו ושתיתי את כולו כוס אחרי כוס , מזל שבסוף באמת היקאתי ואז הלכתי לישון. התעוררתי בארבע בבוקר כשהראש שלי מתפוצץ. לא קרא לי כזה דבר בחיים.

מעודי לא השתכרתי . כשמטומטמי גואה דפקו ראש על החוף, אני ישבתי בפונה , עשיתי מדיטציה וקראתי ספרות קואנים זן בודהיסטית. ככה אני , מה לי ולאספסוף?

אודה ואתוודה , באותו השחר די החלטתי לפרוש מחסידות ברסלב. הספיק לי. מה זארת אומרת לשתות עד שמקיאים? גועל נפש, תיכף תירצו גם שאצום ביום כיפור. ניגשתי לאינטרנט ומשם הבנתי שכאבי נובעים מהתייבשות אז שתיתי משהו והלכתי למקווה.

אחר כך ניסיתי להרדם שוב, עד שהילדים התחילו לטפס עלי. נראה לי שזה היה בשבע.

כשאשתי התעוררה סוף סוף , עידכנתי אותה לגבי מסקנותי וכמובן שהיא ביטלה את כולן בבוז.

"אתה לא יודע מה קרה אתמול," היא אמרה לי "אחרי שהיקאת אמרת דבר תורה מדהים וחילקת ברכות לכולם. בכלל לא נראית שיכור."

אני מודה שלא האמנתי לה ,אבל דחיתי את הפרישה מברסלב למועד בלתי ידוע.

שושן פורים כבר החל להתחמם ואנחנו התחלנו לטפס לכיוון ירושלים , קודם הלכנו לרב ברנר שליט"א ,אבל הוא אמר שהוא הולך לקרוא את המגילה לאישתו ושנבוא אחר כך. אז הלכנו לסעודת פורים אצל הרב עופר ארז , אכלנו ורקדנו. זה היה אי שם באמצע שכונת גאולה , שהיום כבר חרדית לגמרי. אפילו הצלחתי לצלם משפחה של תיירים חילונים שהעזו לבוא ולא התאכזבו. אחרי שקיבלתי כמה ברכות מהרב הצדיק , החלטתי שזהו זה. חסידות ברסלב זה עוד מילא , אבל להיות כל היום עם חוזרים בתשובה, זה מוגזם.

אולי גם עלי מישהו יתחיל לחשוב שאני כזה , למרות שאני לא מדובלל בכלל, ההפך אני נראה ממש כמו חרדי מודרני , חוץ מהכיפה שלי שהיא "גור 10" , שאני משתמש בה בתור אוהל בשביל מדיטציית חושך.

אבל אני רואה שאני סוטה מהנושא. בקיצור , שוב חזרנו לכבישיה המפוקקים של ירושלים החרדית ,שהיו גדושים ברבבות מחופשים מושקעים ,כשאנחנו נוסעים מפאתיי גאולה אל קריית צאנז כדשי לראות מה קורה עם הרב ברנר.

שם שוב נתנו לנו לאכול. אמנם לא רקדנו ,אבל בהחלט שרנו ואחר כך  הרב נתן שיעור מקסים

טוב את הסוף של השייעור לא הספקנו לשמוע , כי היינו צריכים לחזור לשפלה להתחיל את השעבס .

הנה דוגמא להומור חרדי, לא עלינו:

 טוב ייאללה. היה נחמד מאוד , ועכשיו פסח וליל הסדר וכל השטויות האלו. למי יש כח לזה, ריבונו של עולם?

תעשו חיים.

תתקשרו לצדיק.

כל הישועות.

בלייד ראנר


היי חברים! הכל קול?

אני חולה והכל ובכל זאת החלטתי להרים פוסט , יהיה מה שיהיה.

בזמן האחרון שמתי לב שמגיעים לבלוג הזה אנשים, שמהעדר כיוני אחר, נקרא להם בעלי תשובה.

חד משמעית, הבלוג הזה לא נועד לחוזרים בתשובה. אין לי שום דבר נגדם, אבל אני לא מבין אותם וקשה לי מאוד לתקשר איתם ולמען האמת, כשאני מדבר איתם, אני בעיקר מתעצבן.

לא נראה לי כל הקטע הזה של לארוז את חייך ולזרוק אותם לפח הקרוב, כדי להפוך להיות טיפה בים של מדובללים, חסרי משמעות אוט מעמד, שכל חלומם בחיים הוא שחרדים מבית טוב לא יבעטו בהם.

זו השקפתי, באופן כללי, אבל כיוון שבכל זאת מגיעים לכאן בעלי תשובה, אני חייב לנסות לתת להם שירות ולהקפיד שזה יהיה דבר מה שבאמת יוכל להועיל להם .

אז ככה, הבעיה המרכזית של חוזרים בתשובה , נקראת "פרספקטיבה". הם הגיעו מעולם מסויים ומוצאים את עצמם במקום אחר לגמרי ואז יש להם כל מיני רעיונות לגבי איפה הם ומה הם צריכים לעשות והרבה פעמים הרעיונות הם בולשיט ולא סתם בולשיט , אלא בולשיט מסונטז ותפור במיומנות למידתם כדי לכפות עליהם התנהגות ואורח חיים מסויים.

לא שלחזור בתשובה זה לא טוב.

אולי זה טוב. אני לא יודע בחיים לא ניסיתי (חע חע חע), אין לי כוונות כאלו. ביום שאני אתעורר ואמצא את עצמי מעביר שיעורי חסידות באידיש לנוער של נוטורי קרתא, אני אלחש בשארית כוחותיי "חבערים, האב איר געזען בלייד ראנר?"

אני לא בעסק הזה , של חזרה בתשובה, לגמרי לא.

מגיעים אלי הביתה מתרימים של "נחלי נצח" ו"חוט של חסד" ו"שובו בנים" ומראים לי תמונות של איך הם נראו מסוממים עם ראסטות במנאלי. אתם יודעים מה? סבבא. אני בעד לגמרי. אם הפסקתם להיות ראשי תחת מסוממים והפכתם לתלמידי ישיבה רציניים ונחושים , אשריכם באמת, התעלתם רבות. אבל בשם אלוהים, זו הרי לא האלטרנטיבה היחידה. יש עוד דרכים לצאת ממצולות הטימטום , לאו דווקא דרך טרנספורמציה לחרדיות.

אפשר לעסוק בחקלאות ימית, להצטרף לועד ההורים השכונתי או ללמוד דיאטניות קלינית.

ראבאק, קרוב השם לכל קוראיו, לא רק לאלו שחובשים שטריימל.

כיוון שזו לא הפעם הראשונה שאני מדבר ככה לבעלי תשובה, ואני יודע מה בא עכשיו:

"אתה לא יודע באיזה זבל היינו"

אתם צודקים, אני באמת לא יודע. אני בטוח שהייתם במיץ של הזבל, האמת, המיץ של הזבל הוא עוד כלום לעומת מה שהייתם זה נכון , אבל זה לא תירוץ.

שום דבר הוא לא תירוץ לאיבוד הפרספקטיבה.

אז יש לי הצעה, ברשותכם, נכבדי בעלי התשובה. יש בית כנסת בירושלים שקוראים לו "שירה חדשה", תבקרו שם באיזה ערב שבת.

בדרך כלל נורא צפוף, אבל אתם אמורים להיות רגילים לזה. שם תוכלו לראות אנשים שבאמת מתעסקים בעבודת השם ורוצים ללמוד תורה ולהתפלל ועם כל זה זה לגורם להם לגדל דבלולים או להצמיח רעלות או להשריץ להקות של תינוקות מנוזלים . הם אנשים מאוזנים במידת האפשר ונורמאליים באופן מניח את הדעת ובכל אופן הם מתעסקים הרבה מאוד בעבודת השם וביראת שמיים.

אני אומר ששווה לראות פעם אחת ולהתרשם.

אני כמובן לא אומר לכם להצטרף לשם, כי אלו אמריקאים והם לא אוהבים ישראלים בסביבתם , הם לא יודו בזה וסביר להניח שהם גם לא מודעים לזה, אבל ישראלים כואבים להם. לא משנה, הם אנשים טובים והם לא חייבים לסבול כל אחד.

למה אני שולח אותבם למקום כזה?

כי, אממממ , בתור חוזרים בתשובה, מגדלים אתכם על ברכיים מפוספסות, ואלו מהוות בית גידול בעייתי ,שתוצריו מקומם לא יכירם מחוץ לגטאות הקלסטרופוביים של סנהדריה. אלו חיים וירטואליים שלא יתאימו לכם אף פעם.

יש לי הרבה חברים מהעדה החרדית, הם אנשים טובים ונפלאים , אין כמוהם בעולם . אני נהנה מאוד לדבר איתם ולהפגש איתם ולבלות אבל אין לי שום כוונה להניח להם לנהל את החיים.

זה פשוט לא רלוונטי.

אז נכון שהגעתם ממנאלי בפחי נפש ושחיתם במיץ של הזבל , אבל הזבל לא חייב להשאר מאחוריכם , הוא יכול לרדוף אתכם לנצח ,כל זמן שתתעקשו לאמץ לעצמכם אורח חיים רדיקאלי שלא ידעתם ולא ידעו אבותיכם.

אז מה לעשות?

כאן הקטע היפה. אני לא אומר לאף אחד מה לעשות.

הצעתי לכם ללכת ל"שירה חדשה" , לא כדי שתהיו כמוהם, אלא כדי שתגדלו לעצמכם פרספקטיבה. היא חשובה יותר ממרבית הדברים האחרים.

חוץ מזה, צריך להיות מקושרים לצדיק האמת, ממנו נובעת כל החוכמה האמיתית.

עמוד הקלון

להקה של מיזרוחניקים החליטו לעשות פיקניק בחדר החאלקה בציון הקדוש במירון. פיקניק, לא פחות ולא יותר. אפילו קפה על גזיה הם הכינו שם, לתפארת בני עקיבא. הרב הלפרין זצוק"ל היה בוכה שעות וימים על הציון הקדוש. אותו הרב הלפרין שכשהוא היה הולך ברגל בעמק יזרעאל, היו החלוצות השמוצניקיות

היו זורקות על עצמן סדינים, שקים ומגבות כדי לא להראות בפניו חשופות, והוא לא אמר מילה, הרב הלפרין זי"ע.

אבל המיזרוחניקים הם עם אחר, מהמוטציות של      מפא"י ההיסטורית ,הם למדו שהמדינה של ספתא שלהם והציון הקדוש , אליו גם עארסים מגורמטים באים בדחילו ורחימו עם ראש בין הברכיים זה מקום לעשות פיקניק ולהרתיח פינג'אן ממש כמו בג'וערה.

חן חן למזרוחניקית חביבה ומנומשת שנתנה לבן שלי ואפל , את לא אשמה , מתוקה.

שלא יגידו עלי "ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה".

לאכול את הכובע

זוכרים איך ירדתי רצח על שולי רנד  בהופעה המתוקשרת שלו עם הרב גיסין במרכז "שמיים"? אז שמעתי שיר מדהים שלו ואמרתי עכשיו אני ארוץ ואבקש ממנו סליחה בפומבי, ואוכל את הכובע ואצא גבר. בסוף מסתבר שהשיר הוא של עדי רן. לא נורא, כאילו , כן נורא, לשיר קוראים "אדיר איום ונורא" והוא פשוט לוקח אותך למעמקי האמונה.

נקודה טובה

מזמן לא נתקלתי בסרט נעורים מוצלח ולכן "נערת המסלול" הוא בהחלט חדשות טובות. ליהוק מצויין, תסריט הוליוודי משובח , פריימים עוצרי נשימה וברוק שילדס בתפקיד אורח.

לכאורה , אי אפשר לבקש יותר אבל יש שם קטע מדהים על התבודדות , כשהברמן פוגש את קים על פסגת האלפים, לפני הזריחה הוא אומר "אני תמיד מספר  להרים את הצרות שלי, הם מקשיבים טוב."

כאן תוכלו למצוא צפיה ישירה של הסרט המצויין וחוץ תעשו התבודדות בהרים , או בכל מקום.

רבינו נחמן ממליץ.

אלוהים אוהב אתכם.

לילה טוב

קטונתי מכל החסדים


אחרי טבילה במקווה הקרה שבמירון והשתטחות על הציון הקדוש, הכל נראה אחרת. תל אביב והתחבטויותיה , האוליגרכיה הישראלית ופרפורי גסיסתה , כל אלו מתגמדים ונמוגים  אל מול החוכמה ניצחית בת האלפיים שמשקיפה מראש ההר.

אני מצטרף למעגל קטן של חסידים ותיירים שחוגגים חלקה של שני פעוטות בני שלוש. אחד חסיד מירושלים החסידית בחליפה וכיפה עם "נוצצים" והשני בין של חוזרים בתשובה מחול לארץ בטרניניג כחול וציציות ארוכות.   מעטים פוקדים את ההר הקדוש בחורפי שישי כשהשבת ממהרת להכנס , מעטים שמבינים את העוצמה השואגת כאן מכל סלע ומכל סדק.

מעטים שנוגעת בהן לרגע , דמותו של רשב"י היוקד באמונתו , שפורץ מתוך המערה וחושף את ספר הזוהר , זה ששינה את האדם , את העולם ואת היקום.

מעטים מול רבים.

אני מנסה לחטוף עוד שורה ועוד פיסקה מליקוטי מוהר"ן כל זמן שהעיבורים עוד טריים אצלי. מי יודע מתי אני אזדקק שוב לחוכמה האלוהית , לרוח הקודש , לשבירת המציאות? מי יודע? אני יודע. תמיד.

כשאנחנו חוזרים אני רואה את עכו ונזכר איך שרבי נחמן נלכד בה לפני ארבע עשרה ומאתיים שנה , בזמן נפוליון , כשתותחים צרפתיים רעמו כאן מהגבעה ותושבי העיר הסתתרו מתחת להריסות בבהלה ובפחד.

רבי נחמן וחברו נקלעו באמצע ההפצצה לספינת פיראטים שהסתלקה מהעיר בטרם שחר ויצאה לשיר לטרף בין קפריסין ולבנון.  הצדיק הבין מאוד מהר לאן הגיע וגם ידע שבנסיבות האלו , הסיכויים הריאליים שלו להגיע בחזרה לביתו היו מאוד עלובים.

ערב פסח התקרב וספינת השודדים לא הייתה מצויידת בדיוק בכל מה שנדרש לסדר כהילכתו , אבל גם בנסיבות האלו , לא איבד רבינו את אמונתו ולא סמך על רחמי השודדים. הוא התפלל ותפילתו התממשה . תוך כמה ימים עגנה הספינה ברודוס , שם הורשו שני היהודים לרדת מהסיפון ולחגוג סדר כהילכתו עם הקהילה היהודית בעיר , שחבריה היו מאושרים שהשם שלח להם לחג את נכדו של הבעל שם טוב הקדוש.

רוב האנשים מספרים את הסיפור הזה ומתמקדים בכוחה של האמונה , בה אדם צריך להחזיק בכל הנסיבות והמשברים.

אני חושב על ההשגחה הפרטית , באמצעותה נשלחת ספינה של פיראטים כדי להביא את הצדיק , מאימי המלחמה , הישר אל נמל מבטחים.