ערב רב


כולנו גויים, אתם יודעים?
אין יהודים.
נתחיל מההתחלה.
הדבר הכי חם היום, לדעתי, אצל המיזרוחניקים , הינו המאמר הזה.
למי שאין את העצבים לקרוא, אני אגיד שאחד מהרבנים הסרוגים, גילה להפתעתו, כי חז"ל מיחסים לגויים תכונות שליליות כגון תאוות רצח או סטיות מיניות, ומסתבר שהם, כלומר חז"ל, לא השתמשו בניסוחי פוליטיקלי קורקט בסגנון "יש כאלו ויש גם אחרים".
זו בעיה, לפחות בשביל חלק מרבותינו סרוגינו א-לה ליכטנשטיין ושרלו, אלילי הנוער, שחלילה שתצא מפיהם איזושהי הצהרה גיזענית.
מצד אחד, טוב מאוד שהם לא רוצים להיות גזעניים, מצד שני, מה שכתוב בכל זאת כתוב.
במקרים כאלו, יש לסרוגים נוהל קבוע, הם נכנסים לג'קוזי ופותחים באורגיית פרשנים לוהטת. הרמב"ם כתב ככה, הרי"ף מתנגד, הש"ך מכשיר, הט"ז מטריף, הטור מעיר, הרמב"ן מתייחס, החתם סופר מתעלם והרשב"ם מתרעם.
האורגיות המיזרוחניקיות האלו, הם משהו שלא ברא השטן לא בהמבורג שלפני המלחמה ולא באמסטרדם של שנות השישים. הן יכולות להמשך שבועיים ולפעמים הן נמשכות, עד שצץ איזה סיפור חדש.
הקיצר, עובדים מסביב לשעון אצל המיזרוחניקים האלו.
דבר אחד צריך לציין לגבי המחלוקות המזרוחניקיות זה שלעולם הם אינן מגיעות להכרעה.
לעולם אין תשובה סופית, רק שורה ארוכה של סימני שאלה מיותמים שנמתחת מאופק עד אופק.
רבי נתן מסביר את זה בליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות פריה ורביה א'

שזה בחינת משפט מעוקל שאין המשפטו ברור, כי אין יכולין לברר המשפט והדין על ידי התגברות מחלוקת של הסטרא אחרא שמקבלת הדעת כנ"ל, שזה בחינת עצה שאינה שלימה, שהיא נחצית לשנים לכאן ולכאן ואינו יכול להטותה לצד אחד, שהיא בחינת מחלוקת דסטרא אחרא שאינה נכרעת והיא תמיד נחצית ונחלקת, כי אינה רוצה בהכרעה כמובא.

אפשר להבין את החוויה שהביאה את הרב הנחמד לכתוב את המאמר המתסיס שלו. אולי הוא נסע לחופשה מוצדקת ומומלצת בטוסקנה או בברצלונה והוא ישב במטוס כשלצידו האחד גוי מנומס, חביב ומלומד ומצידו השני גויה מקסימה, אפנתית וידידותית. כמובן שאותו רב, הוא אדם הגון מאוד, והוא היה חייב לשאול את עצמו, איך חז"ל הגיעו לכאלו מסקנות גורפות ורקיצוניות לגבי הגויים.
הרי אותם הגוים שהוא רואה סביבו, אינם נראים שונים ממנו, למעשה, חלקם נראים יותר מוצלחים ממנו, או לפחות יותר אנושיים, נבונים ומוסריים מהרבה אנשים שהם רבנים סרוגים בדיוק כמוהו.
זה לא רק נראה ככה.
זה באמת כך, תשאלו אנשים שחיים בחו"ל, בסביבה הכללית והם יספרו לכם שישנם גוים שהם ממש נשמות טובות, שהם מקסימים.
אז הרב מיכאל אברהם שאל שאלה והשאלה מוצדקת מאוד.
הענין הוא, שכשהוא וחבריו עונים על השאלה, הם עונים במיזרוחניקית והמיזרוניקית היא שאינה מוצדקת.
אצל המיזרוחניקים אין תיאולוגיה כי תיאולוגיה היא כפירה, אין אצלם מיסטיקה כי מיסטיקה היא שטויות. מה נשאר? פוליטיקה. הכל אצלם פוליטיקה.
אז מצד אחד יש את הרשעים והקיצונים שישר צועקים "גוים זה נאצים, גוים זה בהמות, זה חיות רעות" ומצד שני יש את הקוצ'י מוצ'י של הרב שרלו וחבריו הגושניקים החמודים, שלא שונאים אף אחד ומכבדים את כולם וגם מכבדים דעות שלא הכי שלהם וכן וכן הלאה.
אז הרשעים מביאים חמישים ציטוטים מטעמם והחמודים מביאים בנימוס חמישים ציטוטים אחרים וזה אומר וזה אומר אחרת, ואני, רק שתדעו לכם, תמיד בעד הנחמדים, כי גם אני נחמד, אבל יותר משאני בעד הנחמדים אני רוצה למצוא את האמת ואת האמת לא מוצאים בשיטות המזרוחניקיות, כי מדובר כאן בתיאולוגיה ובמיסטיקה ולא בפוליטיקה.
זאת מחלוקת הסטרא אחרא, שאותה מתאר ר' נתן בליקוטי הלכות. מתווכחים ומתוכחים ואף פעם לא מגיעים לכלום.
אז הלכתי לברסלב, למקומות שמבינים בליקוטי הלכות ושאלתי איך פותרים את "מחלוקת הסטרא אחרא". התשובה שקיבלתי נורא פשוטה להבנה, אם כי לא בהכרח פשוטה לישום.
אמרו לי שאברם בר נחמן אמר "אור הצדיק כאור נוגה".
כלומר, הצדיק פותר את מחלוקת הסטרא אחרא, כי הוא יודע את האמת ולא רק שהוא יודע אותה הוא גם אומר אותה ומפרסם וכך הוא מכריע במחלוקת.
זה באמת היה מצוין. מיד ניגשתי לראות מה רבינו הקדוש אומר וזה מה שכתוב בשיחות הר"ן, בשיחה יד:

אֲנִי מְקַנֵּא מְאד אִישׁ כָּשֵׁר [שֶׁקּוֹרִין עֶרְלִיכֶר יְהוּדִי]
כִּי נִדְמֶה שֶׁהוֹלֵךְ בֶּן אָדָם עִם דַּקִּין וְכַרְכָּשׁוֹת וְאֵבָרִים כִּשְׁאָר כָּל הָעוֹלָם
וְאַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת הוּא עִנְיָן אַחֵר. לְגַמְרֵי

וכמו כן כתוב בשיחות הר"ן, בשיחה ל"ו:

אָמַר: עוֹד יִהְיֶה זְמַן
שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט
יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

(כל נציטוטים משל אליעד כהן, יתברך שמו.
זאת אומרת, אותו יהודי כשר, שרבינו מזכיר, הוא דבר מאוד מאוד נדיר.
דבר שלא רואים ולא מוצאים ולא יודעים עליו.
ככה פותר רבינו את המחלוקת המיזרוחניקית.
הוא אומר לרב הסרוג שאם הוא רואה סביבו גויים נפלאים, הוא צודק.
אם הוא חושב שהוא לא שונה מהם, הוא גם צודק. הוא באמת כמוהם.
בדבר אחד טועה הרב הנכבד, הוא חושב שהוא יהודי והוא גוי. הוא נחמד, הוא גוי נהדר, אבל גוי.
לא רק הוא גוי, גם אני גוי, גם אתם גויים, כולנו גויים, חוץ מאישתי, כי היא באמת סיפור מיוחד.
אני לא יודע איפה היהודים, אולי באמת הנאצים הרגו את כולם, אבל נראה לי שנעלמו הרבה קודם. גם רבי נחמן לא הכיר הרבה.
אז קודם כל, יפה שפתרנו את המחלוקת המיזרוחניקית.
אור הצדיק מאיר את האמת, כמו שכתוב בליקו"מ א, קל"ג

וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ הוֹלֵך וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם
כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בְּעַצְמָהּ מְאִירָה בִּמְקוֹמָהּ בְּשָׁוֶה
בִּתְחִלַּת הַיּוֹם וּבְאֶמְצַע הַיּוֹם
רַק הַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפֶסֶקֶת בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין. הַשֶּׁמֶשׁ
עַל כֵּן אֵין הָאוֹר מִתְפַּשֵּׁט כָּל כָּך בִּתְחִלַּת הַיּוֹם
רַק מִקְצָת מִקְצָת עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט עַל הָאָרֶץ
כֵּן הַצַּדִּיק הוּא בְּעַצְמוֹ מֵאִיר תָּמִיד
רַק הַמְּנִיעָה מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים
וְהַמְּנִיעָה הוּא מֵחֲמַת הָאָרֶץ הַמַּפְסֶקֶת…

בסדר,
אז המסקנה הראשונה היא פשוטה מאוד, אם אנחנו גוים, אנחנו לא צריכים להתעסק בכל השולחן ערוך הזה. לא צריכים מצוות ולא צריכים חגים ולא צריכים לשמור שבת ואין שום "שמירת הברית", כי אין ברית.
קראנו בשבוע שעבר את פרשת נח וזאת הפרשה שלנו, הגויים. "שופך דם אדם, באדם דמו ישפך ואת החי בדמו נפשו לא תאכלו".
יש לנו את שבע מצות בני נוח וזה כל הסיפור, מנוח והלאה, זאת לא התורה שלנו, זו התורה של היהודים ויהודים זה דבר מאוד נדיר.
לכן אפשר להבין למה המשיח לא בא, אין לו בשביל מי. את מי בדיוק הוא יגאל? חמישה אנשים, שרובם בכלל נשים? אין לו מה לעשות, למשיח? לא חבל על כל הפירוטכניקה?
אם אתה גוי, תחיה כמו גוי, תהיה בן אדם טוב.
אל תהיה ערב רב, שזה גוי שמעמיד פנים שהוא יהודי, ערב רב כמו הרב ההוא, כמו עוד הרבה אנשים.
כבר אמרו חז"ל, איזהו עשיר השמח בחלקו.
טוב, הייתי יכול לסיים כאן, אבל אז באמת הבלוג הזה היה מיותר. הינו יכולים להסתפק ברוברט פירסיג וב"זן ואמנות אחזקת האופנוע".
הוא גוי מצויין, אין כמוהו, הוא כתב שם הכל.
אז בכל זאת, בשביל אנחנו מתעסקים,לפעמים, ביהדות או בתורה?
נחזור אל הצדיק, הוא נותן לנו רמז בדבריו, שימו לב מה הוא אומר שם בשיחה לו' "עוֹד יִהְיֶה זְמַן,שֶׁמִּי שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט,יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה".
למה דוקא הבעל שם טוב? למה לא משה רבינו? משה רבינו היה גדול הנביאים? למה לא כמו דוד המלך, למה לא כמו שלמה המלך, החכם מכל אדם?
רבינו ידע, הבעל שם טוב הוא מקרה מיוחד.
בדרך כלל, האנשים המיוחדים, הנשמות הגבוהות, לא נולדים סתם ככה באיזה מקום.
אוקי? נגיד משה רבינו, היה בן של צדיק ואמא שלו הייתה המילדת שעשתה מסירות נפש, או שלמה המלך שגם כן נולד לצדיק, או רש"י הקדוש וכן הלאה.
ישנן כל מיני קונסטלציות, בהן אפשרית הורדה של נשמה גבוהה וההודים התעסקו עם זה הרבה בתורת הטאנטרה שלהם, אבל מה שחשוב הוא שנדע את העיקרון, שנשמות גבוהות לא באות סתם ככה לעולם ורבינו הוא דוגמא טובה כי גם סבא שלו היה צדיק וגם אימא שלו, שעליה הוא אמר שבזכותה הוא נהיה מה שנהיה.
אבל הבעל שם טוב זה סיפור אחר.
הוא נולד באמת למשפחה פשוטה ועניה, וההורים שלו גרו בחור, פשוטו כמשמעו. זה היה מין שריד של תעלת מגן ימי ביינימית וההורים של הבעל שם טוב, שם גרו במין סוכה כזו, ושם גידלו אותו.
שנים הוא היה חותם "ישראל פון דה גראב", כלומר "ישראל מהבור".
אז איך קורה שילד כזה, הופך להיות הבעל שם טוב.
הוא בנה את עצמו לבד. הלך ונדד והתבודד ולמד וניסה וחי ביערות ובסוף הצליח, בסוף נהיה הבעל שם טוב.
וזה מה שרבינו להסביר לנו כאן, הוא אומר לנו לא לטעות ולא לחשוב שאם ההורים שלנו יהודים אז גם אנחנו, כי בבית הסמוך גרים וההורים שלהם לא פחות מוצלחים משלנו ולפי זה גם אנחנו, בדיוק כמוהם.
אם אנחנו רוצים להיות יהודים, אם אנחנו רוצים להיות בברית עם אלוהים, אז אנחנו צריכים ללכת בדרכו של הבעש"ט, כי הוא הצליח.
אז כמובן, יש את כל הענין הזה של המצות והאיסורים והחגים והשבתות.
לא הכלח בבת אחת, כמובן, אבל כל שאדם עולה במדרגות ככה זה יותר רלונטי מבחינתו.
השאלה היא, כמובן, איך עולים במדרגות.
לא באמצעות קיום מצות, כמובן, כי מצות ניתנו רק ליהודים, חוץ משבע מצות בני נוח.
מה שאומר רבינו בענין הזה הוא כך

וְגַם אִם יַתְמִידוּ בִּסְפָרָיו יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִהְיוֹת נַעֲשֶׂה אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁיֵּשׁ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים כִּי יֵשׁ בָּהֶם פְּנִימִיּוּת הַרְבֵּה מַה שֶּׁאֵין נִרְאֶה עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ כְּלָל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִלְמד וּלְהַתְמִיד בָּהֶם הַרְבֵּה

אוקיי, ברור שרבינו כאן אומר שאם לומדים מספריו, אפשר להיות איש כשר, אבל יש כאן בעיה.
בשביל מה הוא מציין "שאין נראה על פי פשוטו כלל"
זה מחזיר אותנו לרב המיזרוחניק, שהסתכל ימינה ושמאלה וראה גוים נחמדים וחשב שאין הבדל בינו לבינם.
גם אנחנו, אם נלמד מספרי רבינו ונסתכל ימינה ושמאלה, נראה שהאחרים שלומדים מספרי רבינו, הם לא כאלו יהודים כשרים. חלקם לא רק שהם גוים, אלא "ראשית גויים, עמלק", כמו שאומר הנביא (בלעם).
אף על פי, אנחנו צריכים להתחזק (אני לא משתמש במילה הזו) ולהמשיך להאמין שאם נלמד מרבינו, נוכל להפוך קימעא קימעא ליהודים כשרים, עד שאפילו יום יבוא והמשיח יתעורר בבוקר ויגלה שהגיע הזמן ללכת לעבודה.

חג שמח , חג שמח!


אתמול חגגנו בחסידות ברסלב את החג הגדול ביותר שלנו, ההילולה של רבי נתן מנמירוב, עליו השלום, זכותו תגן עלינו, אמן.

הו הו הו!
מה כבר חשבתם לעצמכם שאני חוגג.
זה מדהים שתמיד חוגגים את ההילולה בעשירי בטבת. כך נוהגים בברסלב, מוהלים את האושר בתוגה ואת הצום בשימחה.
רבי נתן מדבר על זה בעצמו בליקוטי הלכות:

הצדיקים והכשרים, כשיש להם צער ח״ו, הם בבחינת אסירי התקוה,ומחיין ומגחמין עצמן בגודל תקוותם לאחרית טוב. וזה בחינת ראשו אחד כד וראשו אחד חד. כי כד וחד הוא בחינת אבילות וצער ונחמה ותקוה טובה כנ׳׳ל

הרעיון מאוד עמוק. הוא משווה את הלך הנפש לביצים. בשולחן ערוך כתוב שביצה כשרה צד אחד שלה הוא חד וצד שני שלה הוא "כד", כלומר קהה. לעומתן הביצים הטמאות הן או חדות משני הכיוונים או "כדות" משני הכיוונים.

ועל כן שגי ראשיתם חדים או כדים… שהאבילות וחצער שלחם משני ראשיהם, מראש עד סוף, כי אינם מקוים לאחריתטוב כלל, כמו שאמר אדומו״ר ז״ל שמי שאין לו אמונה חייו אינם חיים כלל, כי תיכף
כשבא לו איזה צרח אין לו במה לנחם את עצמו ובו׳, ולהיפך כשהשעה משחקת לו הם מלאים שמחח ושחוק,

כלומר, נפש הצדיקים היא כמו ביצים כשרות ואילו נפש הרשעים היא כמו ביצים טמאות.
מקווה שלמדנו משהו.
אז חגגתי?
יש לי פנטזיה מרושעת, להביא לשיעור של הרב ברנר במאה שערים, בחורות עם מגפיים גבוהים שמעשנות.
חולני, אבל אסתטי.

כיוון שידעתי שמארגנים מסיבה גדולה בבית המדרש במוצאי שבת, התעניינתי אצל הגבאים אם יש מצב להביא לשם נשים.
התשובה שקיבלתי, זה שלא אכפת להם ובלבד שגדרי הצניעות יישמרו.
גדרי הצניעות במאה שערים הם עניין מאוד פשוט.
אם נשים מצויות במקום, ואף אחד לא מרגיש בקיומן, סימן שהכל בסדר.
אז החבר'ה עשו עבודת קודש ופתחו כניסה צדדית ובנו מסביבה בריקדה אטומה ממחיצות, שמיכות ומפות.
כדי להזמין נשים, השתמשתי בצינורות הרגילים. לא6 פירסמתי את זה פה, כי לא סמכתי עד כדי כך על חברי מימי הביניים, ולא רציתי שהקוראות שלי תגענה ותתבעסנה, אבל ישנם עוד ערוצים.
אני לקחתי בחשבון, שבין הנמענות, ישנן רבות שמתלבשות בצורה קולית לגמרי והיו מאוד רוצות לשמוע שיחה של הרב ברנר בהילולה של רבי נתן.
בסופו של דבר, האפקט לא הושג.
האמת שהגיעו בערך עשרים נשים, שזה מספר עצום, אבל אף אחת מהן לא התלבשה כמו כוכבת רוק כבד.
הגיעו כמה ילדות מתוקות מהמדרשה של ברסלב בבת עין, כמה טליבניות עוטות גלימות מהשכונה וכמה מהחברות של אישתי, שבעיקרן רובן נשים דתיות, נשואות במסע אינסופי של "התחזקות".
בגלל שאף אחד מהגברים האחרים (חוץ מבעל של אחת מהן שהגיע כטרמפיסט), לא הסכים לקיים איזשהו מגע עם הנשים, אני הייתי צריך לארגן לכולן אוכל, כלים ושתיה. מה שיצא מזה, שכמעט לא הצלחתי לשמוע שום דבר מהשיעור של הרב ברנר, אבל הנשים אמרו שהן נהנו מאוד וגם זו לטובה.
בסך הכל היה כיף.

עוד חגיגה מתרגשת עלינו בקרוב, מחר או מחרתיים יחול יום ההולדת של הרב עופר ארז שליט"א. מזל טוב כבוד הרב!
הרבה מתנות מתרגשות עלינו בימים אלו של חורף מבורך.
אנחנו לא צריכים לתלות שום גרב על האח כדי לקבל אותן, אנחנו רק צריכים לפתוח את העיניים ולפתוח את הלב ויהיה לנו חג שמח.

עוד תתגעגעו לדונלד דאק


לפעמים אני לא בטוח שאנחנו מתקדמים לאנשהו עם הזמן.

היום היינו במסיבה קטנה , עם כמה חברים מהמגזר התורני לאומי / חוזדר בתשובה. אנשים מצויינים, דרך אגב, חלקם מאוד קשורים לרבינו ובכלל , אנשי חינוך ורוח, עליהם כבר אמר בודהא בדהמפדה "יהיו ידידך אנשיך מופת , אצילי נפש , מהטובים בבני האדם."

הקטע היה , שהילדים שם עשו דבר אחד וזה לשחק בסמרטפונים של ההורים שלהם. לא עשו שום דבר אחר חוץ ממשחקי אייפונים , אנגריבירדס, המקדש, קפיצת הנינג'ה וכל אלו.

זה היה די מבעס, למען , ילדים מטפסים אחד על השני, מתווכחים תור מי עכשיו ומיה להוריד ומה שהעציב הוא שמדובר בילדים טובים, מחונכים , מבתים מצויינים. ילדים שיעזרו לך לסחוב ארגזים מהסופר וישאלו לשלומך. לא מדובר בעארסים טמבלים שמתחרים מי מהם צורח הכי חזק. באמת אחלה ילדים, אני מכיר אותם וכואב לראות אותם מתחרפנים בגלל מנת יתר של סייברספייס.

ליד היציאה תפסתי כמה מההורים ושאלתי "אתם זוכרים את הימים הטובים שהייתה טלוויזיה אחת גדולה וכל הילדים ישבו מולה בשקט ובשמחה?"
גיחוכים מרים ענו לי, אפילו מהאימהות שהן בדרך כלל יותר פאנאטיות. כנראה שהמחשבה הזו רצה בהרבה מקומות. מהר מדי זרקתם את ה טלוויזיה מהבית , עוד תתגעגעו לדונלד דאק.

היום ערב ראש חודש אלול וזה אומר שכבר לא כל כך מתאים לנו לעסוק בהוצאת לעז ובלשון הרע, אז בואו נראה אם נצליח בכל זאת להשמיץ מישהו, לפני התקדש החודש.
אפרופו סמארטפונים,
השבוע לקחתי מישהי לשיעור של הרב עופר ארז והיא מין בעלת תשובה כזאת, מאוד משכילה ומאוד רוחנית. היא סיפרה לי על שבת שהיא בילתה אצל רב ברסלבי מפורסם ומכובד. היא סיפרה בהתלהבות על הנאומים המחזקים של הרב שהטיף להם לא להכנע לתכתיבים חברתיים, לא להיות כבדים , לא להיות מקובעים . "תהיו פריקים!" הוא אמר להם "למה שלא תהיו פריקים?"
כששמעתי את הסיפור הזה לא יכולתי שלא לגחך.
לפני יותר משנה הלכתי לרשום את אחד מהילדים שלי למוסד חינוכי בהנהלת כבוד הרב. אתם יודעים מה אמרו לי שם? שכדי שיקבלו את הילד למוסד, ההורים צריכים לחתום על התחייבות שלא יהיו מסכים בבית.
מה זה מסכים? טלוויזיה, מחשב, אייפון וכן הלאה.
החוצפה היא, שגם בתוככי בני ברק החרדית, לא עושים תנאים כאלו. נכון, שקיבלנו מכתב לפני שהילדה ניכנסה לכיתה א' בסגנון "תלמידותינו אינן צופות טלביזיה, תלמידותינו אינן אוכלות פיצוחים בשטח בית הספר, תלמידותינו פונות לאנשי צוות ההוראה בנימוס ובגוף שלישי."
לדעתי זה בסדר. אתה מקים בית ספר איכותי, אתה רוצה שכל התלמידות יהיו אצילות בריטיות מושלמות ואתה דואג להן לסביבה תומכת ואינטימית, כדי לייצר אצלן תחושת גאווה, שמסתמכת גם על נימוס וגם על התנהגות מכובדת, סדר וניקיון.
הם לא חשבו לרגע לכתוב "ההורים לא יהיו מנויים בערוץ פלייבוי ולא יזפזפו שעות בין תוכניות ארוטיות בערבית.
זה לא עניינם וזה לא מעניין אותם. הם מתעסקים בלחנך ילדות ולא הורים.
כבוד הרב שבנדון, משחק משחק הרבה יותר מלוכלך. הוא תופס מחפשים רוחניים מבולבלים מאוד, מפטם להם את האגו בכל מיני סיסמאות אינפנטיליות בסגנון "תהיו פריקים!" , "אל תשימו על אף אחד" , וכשהם נמצאים כבר אצלו ביד, כשהם התנתקו מהעולם שגדלו בו, כשהם הופכים להיות זרים בעולם דתי מוזר מאוד ונעשים מאוד תלויים ברב ובקהילה ובמוסדות , אז כבוד הרב יכול לדרוך עליהם ולרמוס אותם, להגיד להם שיתנתקו מהאינטרנט, שיוציאו מהבית את הלפטופ, שיוותרו על הסמארטפון, שיעיפו את הטלביזיה וכן הלאה.
זה פשוט? לגמרי לא.
בנאדם שחי בשיכון מצ'וקמק, לא יכול להרשות לעצמו לחיות כמו בבית קטן באהבה ולשלוח את הילדים להאכיל את החזירים כל פעם שאין להם מה לעשות. טלביזיה היא לעיתים ברכה גדולה. היא כלי להפגת מתח, ליישוב סיכסוכים והיא גם יכולה לחנך. אני לא אומר לאנשים להתחבר ללוויין ולהפציץ את הבית בשטויות של MTV במשך 18 שעות ביממה. אולי זה באמת מיותר, אבל אם אתם מחזיקים מכשיר DVD עם כמה סדרות חמודות כמו "ציפיטפוט", "היו היה" ו"בלי סודות" , אתם יכולים ליצור בבית אוירה מאוד נחמדה ותוך כדי כך, הילדים שלכם גם ילמדו משהו.
כל זה , כמובן , לא מעניין את כבוד הרב, כי הוא מאניאק, כי הוא "פריק" במובן המסורתי של המילה, "מפלצת".
אתם לא תופסים כמה קל לשלוט ולהתעלל בבעלי תשובה. הרבה פעמים הם באמת לא יודעים מה לעשות עם עצמם, הם לא יודעים מה טוב ומה רע וכל מיני חולירות מגיעים ואומרים להם שפן הדב זו טומאה ובייבי מוצרט זה כפירה , וכמו אותו הרב הם רוכבים להם על הראש. זה לא פלא בכלל שהרבה פעמים , הילדים של האנשים האלו, הופכים לעבריינים צעירים. אין להם מה לעשות בבית , אז הם מסתובבים ברחובות ומחפשים ריגושים. תדעו לכם, שזו מכה אמיתית אצל בעלי תשובה ותיקים, ממש מגיפה.
לכן אני אומר "אל תהיו פריקים" ומצטט את מה שהרב ברנר אמר בשיעור לפני חודש "בן אדם צריך להיות נורמאלי. לא להיות משונה ולא מוזר, נורמאלי."

אז לפני שאיזה מפגר יקפוץ ויגיד שהרב ברנר לא התכוון שאנשים יחזיקו טלביזיה בבית, אני אסביר ואומר שיש כל מיני סוגים נורמאליות. יש נורמאליות של קריית ויז'ניץ ויש את הנורמאליות של שיכון ל'. שתי הנורמות האלו נראות מאוד שונות, אבל למעשה הן כמעט אותו הדבר. מה הרב ברנר התכוון להגיד כאן? את מה שרבינו כל הזמן אומר לנו, שאדם צריך להיות מעורב עם העולם, שאדם צריך להיות אזרח מאוזן והגון, נעים לשכניו ומועיל לחברה. זה חלק מתורת ברסלב וזה גם מה שאושו אמר ב"נעל מתאימה" , שהאדם הנאור לא מורד בחברה, הוא משחק לפי הכללים , יום אחד דמקה ויום אחד שש בש.

עד כאן בנושא זה.
ליום הזה שלפני ראש חודש, קוראים אור לראש חודש וכשחושבים על זה , זה שם משונה. מה פתאום אור? הרי ראש חודש הוא היום החשוך ביותר, נכון? אין ירח בשמיים. אולי זה בא להזכיר לנו את השלב הבא שמסתתר בתוך האפלה של השמיים חסרי הירח. את הנקודה הזעירה של הלבנה הנולדת מחדש ומתקדשת.
היום היא מסמלת את קרן האור הרוחני ההולכת ומתחזקת סביבנו, שבתוכה מסתחררים הרסיסים הקטנים שמרכיבים את המציאות שלנו ואורגים סביבנו גשר כביר וזוהר, עליו אנו צועדים ביראה מרטטת במשך כל חודש אלול , עד שנגיע על סופו וננחת בעוד חודש בממלכתו של הצדיק, באומן עיר הקודש.

להשתגע – הגרסה המלאה


שלשום עשיתי מעשה מופרע.
האמת שאני כמעט מתבייש לדבר עליו.
אוקי, נעשה את זה קצר ואם ישאלו , אני אכחיש.
הגעתי למקום שידעתי שהמקווה שם די דפוק והייתה לי סיבה שהייתי צריך טבילה למהדרין.
מה עשיתי? התגנבתי לאיזה אתר דגירה או אתר קינון של ציפרים מוגנות , שם ידעתי שיש בריכה טיבעית.
כמה שהיה קשה להגיע לשם – אל תשאלו. המגבת שלי חטפה שלוש מאות קוצים לפחות.
הטבילה עצמה , הייתה ממש מוצלחת – למרות שהייתה רוויית בוץ, למרות שאני בספק רב , אם אחזור על החוויה בקרוב.
התוצאות כמובן , לא אחרו לבוא. בשנת שבת בצהריים, הופיע בחלומי אחד מצדיקי הדור ונתן לי מספר הנחיות לפעולה, שאת כולן שכחתי. קבלת הוראות בשנת צהרי שבת היא נוהל קבוע אצל המקובלים מאז האר"י הקדוש וגם אם אני לא זוכר השום דבר, אני יכול להתנחם בכך שלפחות נינסתי למועדון, או למעשה חזרתי אליו.

דרך אגב, אחד מגדולי החסידות , אמר ששנת הצדיקים בצהרי שבת, קשה להם וקשה לעולם , כיוון שאז הם מקבלים השגות, בלי לעמול. נו באמת, מי רוצה לעמול?

זו הייתה הקדמה בקשר לשיגעון, עכשיו אני אתייחס לאיחורים.
על שני עיניינים איחרתי לכתוב.
הראשון הוא מצעד הגאווה בירושלים שנערך השנה בסמיכות מפתיעה למותו של הרב אלישיב , מנהיג היהדות הליטאית. ניזכרתי בחיוך שלפני עשר שנים הוא הציע להעביר את מצעד הגאווה לסדום.
המצעד הזה הוא באמת בעיה אמונית. מצד אחד כולנו רוצים להיות ליבראלים יפי בלורית החושפים את ליבם המדמם בפני קהל אוהד המורכב בעיקר מנקבות חטובות ואיכותיות. מצד שני הומוסקסואליות היא רוע. זו לא "תאווה" , זו תועבה. "תועבת מצרים" , כך מכנה את זה הכתוב. צריך לה בין את הביטוי הזה , כי הוא מתאר סילוף רב מימדי של הטבע. לא רק ניגוד להתנהלות ההומוגנית של החיים בכדור הארץ , אלא גם ובעיקר משהו אנטי רוחני. מצרים היא בית העבדים, היא הבור אליו אנחנו נאבקים שלא להתחלק. מצרים היא האבטיפוס של תרבות הקליפות , תרבות החומר, תרבות המוות.
לא שאני שונא חומר. אני אוהב, לגמרי אוהב.
טסתי בשבועות לאומן , וזה היה אחרי תקופה שכל הזמן שרצתי במיקוואות ובשיעורים אצל רבנים. לא היה לי רגע דל. פתאום , אני נכנס לדיוטי פרי וכל כך נהניתי מחגיגת החומרניות הזו, מהנוצצים והמעוצבים והמבריקים והחדישים . כן, אני בעד החומר , אבל כשהוא במקומו הנכון בהיררכיה , כמשהו שמסמל את האור החוזר , את הרצון להתקרב אל הבורא , או במהותו או ביופיו או בתיחכומו ולכל דבר יש מקום שם, גם לטכנולוגיה המתקדמת וגם לאופנה העילית. כולם כולם נועדו להעצים את כוחו של הצדיק בעולם. מצריים היא ההפך. היא לוקחת אותך למטה. היא מעצימה את החומר , בונה פירמידות עצומות כקורבן למוות, מכאן באה ההומוסקסואליות, היא שקר, היא סוף הדרך. גם אושו אמר את זה , גם טיוהר אמר את זה. אין בכך כל חדש.

אז מה באמת לעשות עם המצעד?
צריך למחות נגד הפנאטיות , ברור שצריך. במיוחד בירושלים ששמה המצב כל כך גרוע שאפילו חברות הפירסום נכנעות לטליבאן. עם כל זה, אי אפשר לשלב מאבק צודק על חרותו של האדם ועל רוחו של האדם , במשהו שהוא אנטי רוחני ואנטי אנושי.
כאילו, מילא אם ההומואים היו אומרים "אנחנו חולי נפש – טפלו בנו." , אבל הם עושים מזה אופנה, איניות , שיק.
יחד עם זה אי אפשר לצעוד.

אוקי , דבר שני שהחמצתי זה ט"ו באב.
אישתי דווקא קיבלה את המתנה שלה, אבל את הבלוג עדיין צריך לתחזק.
אז ככה, היום לא נדבר לא על אמריקאן פאי ולא על סטוצים ולא על סצנות רומנטיות בהארי פוטר. על אלו אפשר לדבר בכל השנה. היום נדבר מעט ובקצרה על ט"ו באב על פי תורת הקבלה ופנימיות התורה.
ובכן, אומר הרבי מלובביץ' בספר המאמרים, לא זוכר איזה כרך , עמוד קפ"ה שהגמרא במסכת תענית מאוד מוזרה. מה הגמרא אומרת? את זה נראה כולם יודעים "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים שהי בנות יוצאות לכרמים בלה בלה בלה".

שואל הרבי "מה פתאום לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב? פסח לא טוב? סוכות לא טוב?"
אז מסבירים שבאמת בט"ו באב השלמות של הלבנה , מסמלת את השלמות במדרגה הרוחנית של היום.
אז שוב פעם צצה השאלה הבאה "גם פסח וגם סוכות חלים בזמן הירח המלא והם נקבעו על ידי התורה, אז איך זה שהגמרא טוענת שט"ו באב , שבכלל לא נקבע על ידי התורה, הוא יותר נעלה עליהם?"
כאן מסבירים החבדניקים שירידה היא תמיד לצורך עליה ושהעליה תמיד צריכה להיות יותר גדולה מהירידה, כי אחרת, מה הטעם בככלל בירידה לצורך עליה? עדיף כבר לא לרדת.
ובגלל זה ט"ו נעלה על כל החגים , כי הירידה שלפניו היא תשעה באב, שהיא הירידה הכי גדולה , היא היציאה לגלות, היא חורבן הבית.

יש במאמר החבדניקי הזה עוד הרבה ניואנסים מדהימים, אבל נניח להם כרגע, כי אנחנו לא חבדניקים כאן ולא סוגדים לתיחכומים לשמם. אני את השיעור הזה שמעתי בבית כנסת של חב"ד והייתה לי עליו שאלה עצומה. השאלה שלי הייתה, איך זה ששלמות הלבנה היא תכלית השלמות?
מה אנחנו , עובדי ירח וכוכבים?
אז מה עם הלבנה מלאה? זה בא והולך.

אז התשובה נעוצה בתורת ברסלב, כמובן. אם אתם זוכרים את המאמר הזה. כאן אנחנו מגלים שהחיסור של הלבנה, מסמל את כל החוסר בעולם ושקידוש הלבנה מסמל את הכוח שיש לנו להביא את העולם לתיקונו ולכן בוודאי שמילוי הלבנה מסמל שלימות וט"ו באב שהוא השלימות שאחרי החורבן הוא השלימות הגדולה ביותר, מעבר לזה שהוא מביא לפריחת המסחר בזרי פרחים, סבונים ריחניים ואמצעי מניעה.

אוקיי חברים, כמעט שזהו זה להיום.
אני רק רוצה לבקש ממכם משהו, תתפללו עלי שאני אצליח לכתוב כאן סיכומים משיעורים של הרב ברנר. יש על זה קיטרוגים. יש אנשים שמתפללים ששום דבר מהרב ברנר לא יגיע לבלוג הזה ומדובר באנשים שיודעים להתפלל.

טוב אני אכניס קטע של שיעור על קריאת שמע, אבל תדעו לכם שאם אני מעלה דברים על הכתב , יש לזה השפעה הרבה יותר גדולה מאשר ביוטיוב, אני גם לא יודע למה.

זוכרים מה סיפרתי בהתחלה על הטבילה והחלום?
גם בעולם הרוחני , כמו בעולם הגשמי , לפעמים אתה פשוט לא יודע רוצים ממך.

הישרדות


ברכות ואור לכולם!

פסח שני נחוג אתמול , באור ובסתר והוא גרם להזכר בעונה השניה של "השרדות" , שכששדרו אותה, עוד איכשהו הייתה לי טליביזיה בבית.

אה , אבל לפני זה, לגבי הזוועתון הנוכחי, הישרדות VIP, אני חייב להגיד משהו. אתם רואים למה עדיף פולקסווגן פאסאט שנת 97 על קאיה פורטה חדשה? ברור שאני אומר זה בגלל בוקי נאה , שמזכיר לי את עצמי כשהייתי צעיר ואלגבדגכרגי.

איך שהשפיטו את ג'אמצ'י בזכותו, לתפארת מדינת ישראל , עוד לא היה אנדרדוג כזה בפלייאוף.

האמת שהתכוונתי דווקא למיכל זוארץ החיננית והאסתטית, שלידה נראות כל הדוגדניות בגיל שלושים מינוס, כמו משהו שאתה קונה שניים במאה ליד הדיסקוטק בקאזחסטן.

אז מי שזוכר בעונה השניה, לקחו את כל המודחים לאיזה אי אחר במרכאות, ושאלו אותם אם מתחשק להם לנסות לחזור למשחק. חלק אמרו שלא, חלק אמרו שהם רוצים ואז עשו להם כזה מבחן.

זה בדיוק הסיפור עם פסח שני. לפעמים יש מניעות ואז אומרת הגמרא "אונס רחמנא פטרי" , מה הכוונה? מאוד פשוט, אם אתה לא יכולמ , אתה לא יכול ולא נורא. אלוהים פוטר אותך.

אז כולם שואלים את השאלה הבאה "אם אלוהים פוטר אותך, בשביל מה פסח שני? הרי פסח שני הומצא בשביל אנשים שהיו טמאים בפסח הראשון ולא יכלו להקריב קרבן."

אז על זה דיברו אתמול בשיעור של הרב ברנר.

בליקוטי מוהר"ן בתורה ס"ו כתוב כך , בנושא הזה :

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'חָשַׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, וְנֶאֱנַס וְלא עֲשָׂאָהּ, כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ'

כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אנֶס, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

אֲבָל כָּל זֶה נֶאֱמַר עַל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה

אֲזַי יוֹצֵא בָּהּ

כִּי מַה לּוֹ לַעֲשׂוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ אנֶס

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת

רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ

אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, הוּא חָפֵץ בְּהַדָּבָר עַצְמוֹ

אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ, מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ

כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בָּזֶה

כִּי הוּא תָּאֵב וְחָפֵץ וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאד, לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ

וְלא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ, שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ"

כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי

שֶׁיִּגְמר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִכּחַ אֶל הַפּעַל.

וַאֲזַי, כְּשֶׁחוֹשֵׁק מְאד בֶּאֱמֶת

וְאֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶּׁנֶּחְשָׁב עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ

אֲזַי בְּוַדַּאי יִגְמר הַדָּבָר וְיוֹצִיאוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל

וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וָאֳנָסִים

כִּי הֵם לא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק

וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ הַחֵשֶׁק הָרָאוּי לְאוֹתוֹ הַמְּנִיעָה, כְּפִי גּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחֱשָׁק

אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל הָאנֶס וְהַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל

זאת אומרת, מי שרוצה להפטר , פוטרים אותו. מי שלא רוצה להפטר ולא מסכים לוותר , אזי בסופו של דבר יצליח להגשים את רצונו ולהוציא אותו מהכוח אל הפועל וישבור את כל המניעות והמחסומים.

גם ריצארד באך כתב את זה ב"תעתועים"

אין משאלה שניתנת לך שלא תוכל להשיגה ,

רק ייתכן שתצטרך לעמול לשם כך."


מדהים איך אני זוכר את הספר הזה אחרי עשרים שנה.
הקיצר בברסלב העיקר זה החשק. כל זמן שאתה ממשיך לרצות , אתה בדרך.
אפרופו דרך.
אחרי השיעור עם הרב לקחתי את אחד מהחסידים לטרמפ לצומת שילת. התבלבלתי קצת בדרך ונסעתי דרך רמות , שם מיתמר מעל הכביש המגדל המופלא של ציון שמואל הנביא.

"אולי נקפוץ לציון?" מציע הטרמפיסט.


עשר וחצי בלילה. הילדים כבר נרדמו, הרבנית כנראה גם כן רגועה, אז למה שלא נעבור אצל הצדיק? הרי כתוב בתהילים "משה ואהרן בכוהניו ושמואל בקוראי שמו – קוראים אל השם והוא יענם!"

אז נכנסנו , כמובן , ואמרנו תיקון והיה באמת כיף .

הדבר הבא שקרה זה שביציאה בחזרה לכביש נזכר הטרמפיסט שלי שישנו איזה מעיין בסביה שהם היו הולכים לטבול בו לפני כל מיני שנים בזמן שעשו התבודדות באזור .

"מעיין?" תהיתי.

כביש חשוך , בתוך השטחים , מסביבנו צינה וצלמוות.

"כן , מעיין" הוא אמר לי . "אני זוכר בדיוק איך להגיע."

ברגע זה נזכרתי בכל הקליפות שנדבקו אלי לאחרונה והנהתי בראשי בהתלהבות. אחרי הכל , מוצאי פסח שני , היום שמביס את כל המניעות.
נסענו ונסענו בדרכי עפר משובשות , עד שנתקענו באפלה בחצר הקדמית של איזה ערבי, חובב כלבים קולניים במיוחד.
"איפה המעיין ? " שאל אותו הנוסע המטריד.
"תעשה פרסה פניה ראשונה שמאלה" ענה הערבי המוטרד ,שכנראה לקח בקלות את העובדה שמישהו נפל לו לתוך החצר באמצע הלילה.
תוך דקה היינו במעיין שפיכפך בתוך מבנה ימי בניימי בצלע גבעה ומעולם לא שמע על תקופת הבארוק.
היה חושך מצריים לכן השתמשנו באייפונים הטמאים בתור תאורת חירום ובסופו של דבר הרבצנו שנינו טבילה מדהימה עליה נאמר "וכל הרשעה כעשן תכלה."

אין כמו טבילה במעיין טיבעי, היא מומלצת בחום , או יותר נכון בקור , גם לנשים וגם לגברים. אני טבלתי בשבוע שעבר אצל שמעיה ואבטליון על יד מושב סוסיה , אבל אני מודיע חגיגית שהחור הזה שטבלנו בו אתמול בלילה , עולה על המטבלה הפלצנית ההיא שכוהני הדיבלול סגרו אותה לטבילת נשים.

יאללה, על פסח שני שמעתם?
תשמעו גם בשורות טובות ועל הגאולה הכללית.

הפוסט הזה מורם לרפואת איתן בן שרה, להחלימו ולרפאותו.
 

The universe is waiting


Nachman Lugasi (left) is the son of the former manager of the tourists catering in Uman, he is 3.5 years old , and a second generation Breslov Chassid. His friend, Etammar is a 4 years old pilgrim and a sixth generation Chassid. Together they are enjoying a summer of adventures in the Ukrainian city of Uman, were thousands of Jewish pilgrims are visiting each month , in sake of visiting the tomb of Rabbi Nachman .

Those children are some of the first sparks of a mystery generation that is yet to come, were the presence of  the Tzadik is natural in their day to day lives , as much as the I phone or the internet.

The world is waiting for their roar.

נחמן לוגסי (משמאל) הוא בנו של המנהל לשעבר של שירותי ההסעדה באומן. הוא בן שלוש וחצי ודור שני לחסידי ברסלב. חברו איתמר הוא צליין בן ארבע, בן לשישה דורות של חסידים. יחד הם נהנים מקיץ של הרפתקאות בעיר האוקראינית אומן, להיכן שאלפי תיירים יהודים מגיעים מדי חודש כדי לפקוד את את קברו של רבי נחמן.

הילדים האלו הם סנוניות ראשונות מדור מסתורי שהולך ובא, כשנוכחות הצדיק בחייהם משמעותית לא פחות מהאינטרנט או מהאייפון והעולם כולו ממתין לשאגתם.

            

כי עין בעין יראו


בעוד עשרים ומשהו שעות בערך אני אעלה על המטוס ואמריא לכיוון הצדיק לעשות שם את שבת חנוכה.

רציתי להגיד שאני מתפלל , ובעזרת השם, אתפלל גם שם שתגיעו  ותזכו גם להגיע  אל הצדיק.

כולכם ולא משנה מי אתם, גם אם אתם שמאלנים ולסביות , עושר אמיתי הוא כזה שבעליו שמח לחלק ממנו והצדיק הוא עושר ואושר לאין גבול.

השבת יקראו בבית הכנסת את פרשת "מקץ", שעיניינה הוא יוסף הצדיק והשם יוסף, התקבל מהמשפט "יוסף השם לי בן אחר" , והכוונה כאן שעניין ההתקשרות לצדיק זה להביא עוד "בן אחר" אל הצדיק.

אני באמת לא מיסיונר ולא מחזיר בתשובה, אין לי שמץ של עניין להעביר אף אחד על דעתו ועל מגדרו, זאת אומרת , דווקא יש , אבל לא אתכם , ואם הייתם יודעים את מי, הייתם בטוח מסכימים שדרושה שם רפורמציה.

כמעט עשרת אלפים איש עברו כאן בבלוג בחודשים האחרונים, כולכם נשמות גדולות ויפהפיות מעוצבות לתפארת, פסגת הבריאה, אלא שאנו חיים בחושך ובחושך אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו, אנחנו נדחפים אל המצוקה ואל הפחד , אל הסבל והכאב.

הצדיק הוא האור , באמצעותו אנחנו מסוגלים לחוות את האלמוות שבנו, את הנצחיות שבנו. דרך העוצמה שלו , אנחנו מסוגלים למצוא את המקום לראות את הטוב בעצמנו ובאחרים , לכן השהות אצל הצדיק , היא שחרור מהאשלייה והתקרבות אל המציאות האמיתית.

הנה קיבלתם הזמנה , אתם כבר בדרך.

נסיעה טובה.

שאפו לדידי חנוך על הטריילר המדהים של ההוביט.

תחזקנה ידיו של גלעד סרי לוי על החסד שהוא עושה עם האינטלגנציה האנושית.

מי יתן ותפרשו כנפיים ותעופו גם אתם אל עיר הקודש אומן.

 

 

אין חדשות רעות


קואן בהשגחה פרטית

בסופו של דבר אישתי נסעה הערב לאוקראינה ואני נשארתי עם הילדים בבית. אני בפארנויה ממש שהולך לקרות מחר בבוקר, אבל גם זה יעבור.

מדהים איך שההשגחה הפרטית עובדת בעולם.

לפני שלושה ימים, דיברתי עם מישהו על הנסיעה לאומן והוא סיפר לי שהוא השיג כרטיס לשבת חנוכה ב520 דולאר.

לשבת חנוכה צריך להגיע פעם אחת בחיים, כי זה חלק מסדרה של שלוש עליות לרגל שאמורה להוציא אותך מעולם התוהו.

מה הכוונה?

מי שמגיע רצוף לאומן בראש השנה , שבת חנוכה ושבועות , יוצא מעולם התוהו. זו הבטחה של רבינו ואני עשיתי את הסדרה הזו בשנה שעברה וזהו זה גמרתי עם עולם התוהו.

מה זה עולם התוהו?

יש לזה הרבה פירושים.

יש את הפירוש הניו אייג'י המתקתק והמלוקק שאומר שעולם התוהו זה שאדם לא מחובר לייעוד שלו. במקרה הזה, הפירוש הזה נכון.

יש את הפירוש המיסטיקני, אנטי יאפי, לא קונוונציונאלי לפיו עולם התוהו הוא מצב שהאדם ולא יודע את זה וממשיך להתנהג כאילו הוא חי, כמו בסרט "החוש השישי". זה גם כן פירוש לא רע.

ישנו פירוש שלישי, סודי שאומר "עולם התוהו הוא המקום בו אתה נמצא עכשיו, מה תעשה כדי לצאת?"

אופס, יצא לי קואן זן.

נחזור לעניין

טוב, אז נחזור לעניין. ההוא אמר שהוא נוסע לשבת חנוכהכ ואני הסברתי לו שאין לו מה להיות מרוצה מעצמו, כי הוא הולך לגור בקומה חמישית אצל מישהו ולאכול במטבח ציבורי בצוותא עם ננחים מדובללים מהפריפרייה ואילו אני בשבת הזו, הולך לשבת אצל שולחנו של אחד מגדולי החסידות במסעדה הכי טובה באומן (מבין הכשרות) והולך לישון דקה הליכה מהציון הקדוש, במלון הכי הכי שווה באומן. מקום שמנקים אותו, מחממים אותו ויש לו רק שתי קומות.

אז ההוא התחיל לזבל לי במוח על  זה שיש לי משכורת יותר גבוהה משלו, כאילו מה? יש לו את ההוצאות שלי? הוא אפילו לא נשוי. בקיצור, הייתי בטריפ מגרד שחקים, על זה שאני הולך הפעם לשחק אותה דונלד טראמפ באומן, ורק היו חסרים לי חברים טובים שיגידו לי "אבל לא ברור איך זה שאתה הולך למלון בלי דיסקוטק" או "במחיר כזה היו צריכים לשים לך ג'קוזי בחדר."

אלו האנשים שאני רוצה לדבר איתם, ואולי על זה אני צריך להתפלל בציון. שיחזרו אלי כל החברים הקולים והיאפים והציניים שהיו לי לפני שהתחתנתי ועברתי לירושלים. אני לא זקוק לאנשים שרק כסף יש להם בראש, כמו הקבלנים שאני עובד איתם, אבל תורת ברסלב היא תורה קפיטליסטיתץ אין מה לעשות, לא יעזרו כל חיוכי המתק שפתיים ומיצמוצי ה"אין רוחני ממני."

ברסלב והקפיטליזם

רבי נחמן דורש מאיתנו לעבוד, להרוויח לחיות על עמל כפינו ולא להיות תלויים כלכלית באף אחד. אופס, נכון שלא שמעתם את זה? חדשה מרעישה    ? לא. זה לא התגלה בחפירות מנהרת המילוט בעיר דויד והושווה עם קוד סודי שהיה מוצפן בתווי נעימה חסידית, שהשתמרה רק במרתפי הקרמלין. זה כתוב בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ו, כבר מאתיים שנה ומשהו.

אממה, יש אנשים שלא נוח להתעסק עם ליקוטי מוהר"ן. הם אנשים סבבה, לא כבדים, חלילה , לא מתוסבכים יותר מדי. בשביל מה להם ליקוטי מוהר"ן הזה? זה ברסלב בכלל? ברסלב זה לשבת לשמוע דיסקים  של הרב סינטבון צפנני, שגיבורם הוא מדובלל עם עשרה ילדים שמצליח להוציא מאמא שלו הפדיקוריסטית ,אלף שקל כדי לקנות תפילין של רבינו תם. זה ברסלב, אבל ליקוטי מוהר"ן ? זה שהרב צפנני יקרא ויחשב בגימטריה שאורך הפיאות צריך להיות מטר וחצי לפחות, כדי שעלי בבא יוכל לעשות עליהן טרזן עד לעולם הבא.

טוב, כיוון שהקטע האחרון הבהיר לכם עד כמה התרומם מפלס השתן אצלי בראש, הקדוש ברוך הוא ארגן שאמא שלי תודיע לי שהאחיין שלי חולה ולכן היא לא יכולה לקבל את הילדים, שלא ידבקו המסכנים ומכיוון שכך אני לא נוסע לאומן ונגמרו כל הפנטזיות, על אכילת גלידת תפוחים בקצפת , ביחד עם צדיקי הדור. נהפוכו, אני צריך לדאוג לפתע שהילדים יצחצחו שיניים ויעשו שיעורי בית. שוב, זה לא שאני בדרך כלל מפיל את הדברים האלו על אישתי, פשוט היא מצליחה לזכור שיש להם חשיבות.

שבוע אושו מתקרב לקיצו

זוכרים שהיה לאושו יומהולדת ביום ראשון, בגלל זה הקדשנו לו השבוע כל כך הרבה תשומת לב. יש כאלו שמעקמים את אפם ואומרים "אבל אתה ברסלב, מה אתה צריך להכנס בכלל לכל הרוחניות המערבית הזאת, עם כל הטומאות והמגלומניה והגורואיות והמניפלציות הנפשיות והמיניות וכל זה." ואני אומר ההפך,

בדיוק ההפך. ברוחניות אין חורים. במדיטציה אין חורים. מה הכוונה? נניח אדם התעסק בניפוח שרירים ופתאום עבר תאונה או מחלה ולא יכול  להתאמן. אז נוצר אצלו חור והוא מחפש איך לסתום אותו ומתחיל לחזור בתשובה או להתחזק, כי כשיש לך חור זה קל. זה כמעט טרוויאלי.

אבל ברוחניות אין חורים. אם אתה מתאמן רוחנית, מה כבר יכול לקרות לך , שיווצר לך חור. הרי אתה לא צריך את הגוף , אתה לא צריך לדבר , אתה לא צריך לקנות משהו , או להגיע לאנשהו. התקדמת ואתה יכול להמשיך להתקדם, לא משנה מה יהיה.

אוקיי?

אני הייתי כל כך קשור לאושו, כל כך קשור לפונה, כל כך דבק במדיטציה, בספרים ב"נעל מתאימה" ב"לא זה ולא זה", כל כך הייתי שם , עד שזה שרבי נחמן הצליח לגעת בי, לשנות אותי לדחוף אותי הלאה משם , זה דבר ענק.

למה נזכרתי בזה?

כי לאושו יש מין בדיחה שהולכת ככה.

"יש חדשות טובות וחדשות רעות. קודם כל החדשות הרעות . החדשות הרעות הן שאין חדשות טובות. החדשות הטובות הן שמי שלא רוצה לשמוע את החדשות הרעות, לא חייב להקשיב."

ככה זה אצל אושו, היאוש הוא כלי רוחני חשוב.

בברסלב ההפך , אין חדשות רעות. אני לא נוסע השבוע לסופשבוע מפנק ואקסלוקסיבי עם צדיקים ומביני עניין, אלא נוסע בשבוע הבא לשבת חנוכה, עם אותם חסידים פשוטים, חסרי מניארות ופמפלטים עצמיים, שטסים לאומן כדי לצאת כבר מעולם התוהו.

כדאי לכם לבוא גם.

 

 

 

מזל טוב מזל טוב


פתאום תפסתי שהפוסט האחרון שלי פורסם ביום ההולדת של אושו .

זה לא היה כזה פתאום, למעשה. נסעתי לציון של הרב שך , הלכתי למקווה הקפוא של נדבורנה ופתאום העיבור מצלצל לי במוח "הייי גבר, שמת לב שלא בכדי אתה פתאום מתלקק על פונה? אתה יודע מי חוגג יום הולדת היום?"

עכשיו אני יודע , תודה ופתאום נזכרתי כמה זבל אכלתי בפונה, כמה פעמים הלב שלי התנפץ, כמה פעמים החושים שלי נטרפו .

כתבתי שם, קינות, חברים ואחים. הייתי בבורות שחורים. הייתי שוכב  על הרצפה ובוכה.

טוב אני מגזים, זה קרה רק פעם אחת כשעשיתי את מדיטציית האש השחורה,   בתקופה שהקפדתי על שמירת הברית. אל תנסו, הגהנום יכול להיות במרחק יריקה.

למדתי הרבה בפונה, אני לא מכחיש, התקדמתי בחודשיים, כמו שאנשים רגילים מתקדמים בחמישה גילגולים , אבל לא היו שם רחמים.

דחפו אותך קדימה עם כידון בגב ולא הירפו.

מי שנשאר מאחור ובילה בבתי קפה ובשופינג, אולי עשה חיים משוגעים, אבל כולם יידעו והבינו שמדובר בסוג ג' .

אז כן , שווה להגיד לאושו מזל טוב , לאחל לו אושר ובריאות , היכן שלא יהיה . אולי גם לקנות לו מתנת יום הולדת ולשמוח על המזל הטוב שלנו שקרב אותנו ארל צדיק האמת שכולו טוב וכולו רחמים ורוצה רק לנדנד אותנו על הברכיים ולהגיד לנו שיהיה בסדר.

באמת יהיה , כי אני בסוף השבוע ממריא כדי למלא מצברים, אצל הצדיק, בעולם שכולו אור.

טוב נסיים בשיר אקטואלי , קודם כל כי הוא מושר על ידי אישה , שזה מאוד אקטואלי ומעבר לזה המילים נשמעות כל מתאימות ליום ההולדת של אושו:

I know the truth now

I know  who you are

טוב, אני לא אקלקל לכם את השיר , אמי לי מבצעת אותו הרבה יותר טוב ממני.

מה שמעצבן אותי באמת , זה שאני לא מצליח להכניס רינגטונים חדשים בטלפון החדש שלי. הוא אייפון כלשהו והכל, אבל עם הקטע הזה אני לא מצליח להסתדר, וזה אומר שהפעם אני לא אוכל להכניס איזה שיר נשי פרובוקטיבי בתור רינגטון ולבקש מכולם לצלצל אלי כשאני באומן.

יהיה בסדר.

 

טוב שבגויים הרוג


צריך ללמד זכות על המזרוחניקים.

לא על המזרוחניקים בעלי ההכרה , השם ישמור ויציל , לא על על אלה שמסתובבים עם רבנו בחיי או עם המסילת ישרים ומנסים להרשים אותך בכל מיני שטיקים שלימדו אותם בבר אילן . אלו – טוב שבגויים הרוג.

אני מדבר על המזרוחניק המצוי , המשוטט, זה שמוצאים לפעמים עומד ככה מול איזה ציון קדוש או מול הכותל המערבי כשהוא מנסה להזכר במשהו. המזרוחניק המבולבל , הלא ברור , החמוד שמוצאים לפעמים בתור שופט או שוטר או רופא שיניים , זה עם הבן הקולני והילדה העארסית והאישה המתוכשטת.

כן, הוא יהודי יקר, המזרוחניק, וצריך לעשות עליו כף זכות.

חשבתי את זה השבת , כשהלכתי לבית כנסת של מיזרוחניקים , ומישהו התחיל לדבר איתי על בית הכנסת המקסים שהוא ראה בפירנצה.

אני רוצה להגיד לכם שבהתחלה הייתי בהלם ואז נשמתי לפתע נשימה ארוכה ואסירת תודה.

"בית כנסת בפירנצה" פירושו ציווליזציה.

אתם צריכים להבין עם מי בדרך כלל יש לי עסק.

או עם חוזרים בתשובה ברסלבים , שכל הזמן משריצים ילדים ואין להם כסף לכלום גם לא לנסוע לאומן והנושא היחיד שעולה אצלם בשיחות זה כמה כסף הם חסכו השנה הזאת יחסית לשנים עברו.

שיחה ממוצעת שלהם הולכת ככה: "בשנת תשמ"ח הבאתי רשימה של חמישים אנשים למוקי מחברת חסידים תורס והוא עשה לי הנחה של שלושים דולר לכרטיס וגם הביא לי שקית ביסלי בשביל הבר מיצווה של יוחאי עקיבא , יתברך שמו."
אה , יש להם גם בדיחות בסגנון הזה "אל תראו את גידי ככה. באנו ללמוד איתו בכולל והוא אכל לנו שלוש פרוסות עם ריבה , מול העיניים חע חע חע ".

נכון להתמוגג מצחוק?

מצד שני , יש את החרדל"ים .

הם תמיד בקטע של מלחמה , שכם ,חברון , סיפוח , גבעות , מאחזים ,קאלצ'ניקוב ביבי פה וביבי שם.

תגיד להם "בית כנסת בפירנצה " והם ישר יתחילו "ארץ טומאת העמים" ו"מה עם הרובע היהודי בחלחול?"

"צריך לאחד כוחות , להתנחל בלבבות".

בדיחות , הם לא מספרים וטוב שכך.

לעומת זאת המיזרוחניק יוצא קרח מכאן ומכאן

יש לו שלושים דולאר שהרוויח ביושר , אז אין לו מה לעשות עם מוקי.

חוש ההומור שלו בדרך כלל הוא שרידים מהעונה הראשונה של הקומדי סטור וחרד"ל הוא היה רוצה להיות אבל בתור שופט תנועה , או מנהל בנק , או רופא שיניים , הוא לא מצליח לדמיין את עצמו מתגלגל מתחת לסוסים המשתוללים של הדרוזים ממשמר הגבול.

ככה שתמיד נראה לי שאף אחד לא מעריך את המזרוחניק ואת המאמצים הגדולים שהוא עושה , כדי למצוא בדל של משמעות בחייו האבודים, כמו לנסוע עד איטליה ולצלם בתי כנסת.

לכן אני אומר , ההפך.

המזרוחניק המצוי הוא נכס.

לחוזרים בתשובה צריך להגיד "תפסיקו להשריץ ילדים , הרי כבר יש יותר מדי מסוגכם . חוץ מזה קחו דוגמא מצדיקי הדור. הנה לרב ברלנד יש רק בן אחד וגם הוא מיותר."

לחרדלים צריך להגיד שחשוב מאוד להלחם על ארץ ישראל , אבל מי שמת במלחמה , מה יוצא לו מזה? חוץ מזה , אם כל הזמן אומרים "ארץ טומאת העמים" , בסוף גם הגויים יאמינו לזה ויתחילו להגיע לכאן ויעשו לכם מנגל חזיר על הדשא באמצע ההתנחלות.

לעומת זאת המזרוחניקים הם חמודים , הם מקסימים וצריך לעודד אותם ולטפח אותם ולהגיד להם שזה לא נורא שהם זעיר בורגנים ולא נורא שהם עיוורים לכל סוג של חוויה דתית וזה לא נורא שהם מאמינים לשטויות שיש בטלוויזיה ולא נורא שיש להם ילדים עארסים עם פוקימון בראש.

העיקר ומה שחשוב זה שהם יהודים ויש להם נשמה אלוקית ואלוהים אוהב אותם וגם הצדיק.