השועל והכרם


הפעם נדבר, על נושא רציני.

מתנצל מראש.

אני אתחיל בסיפור הדבילי הבא.

היה אחד, הרב פרומן. רב בתקוע, שאני לא יודע עליו יותר מדי ולא מתכוון לחוות עליו את דעתי , כיוון שאין לי דעה בעניינו. בכל אופן, היה כזה רב והוא מת.
לשבעה שלו, הגיע רב אחר, הרב שי פירון והוא, כלומר הרב פירון , שאל לשלומו של הבן של הרב פרומן.
"אני יתום ומובטל " ענה הבן.
"אני לא יכול לעזור לך בעניין שאתה יתום" אמר לו פירון "אבל לאבטלה שלך אני יכול לעזור. בוא תהיה העוזר האישי שלי."
וככה זכה הבן המובטל של הרב פרומן ע"ה, במשרה מכניסה בשווי של עשרים או שלושים אלף שקל בחודש, תלוי ממי אתה שומע את הסיפור.

עד כאן הסיפור הדבילי, שמביאים אותו בתור הוכחה ש"ישועת השם כהרף עין", וש"האמונה תמיד עוזרת" וכל השטויות האלו.
אני לא אומר שהסיפור הזה לא נכון.
להפך, אולי הוא נכון.
הוא הגיוני להפליא.
הרי הרב פרומן היה בעל רייטינג מאוד מאוד גבוה ואילו הרב פירון, הגיע לאן שהגיע בזכות הרייטינג ואנחנו מה אמרנו כאן?
כל הדברים נקראים בשפתם ובאים.
הרייטינג קורא לרייטינג ואז הסחורה מגיעה.

זה לא שיש משהו לא בסדר עם הרב פירון.

הרב פירון אדם דגול , אנחנו הצבענו בשבילו ועוד נצביע.

זה לא קשור אליו, בכלל, זה תהליך פיזיקאלי , או מטאפיזיקאלי שפועל באופן תת מודע.

כל הבעיה הסיפור הזה, היא כשמתארים אותו כניצחון האמונה, בזמן שלא מדובר כאן על שום אמונה.

הרי מהי האמונה לדעתם?

לדעתם אמונה היא סוגסטיה. היא השאה. זו למעשה מחשבה שאין לה קשר עם המציאות.

כמו אותו אדם אופטימי שמאמין שיצליח לעשות מעשה שלא עשה מעולם. אין לו הרי שום סיבה לחשוב כך, ואף על פי כן, הוא מאמין.

יש באופטימיות הזו דבר מאוד חיובי, דרך אגב.

היא גורמת לאדם להיות עירני ופעיל, כיוון שהוא סבור שהעולם מלא באפשרויות והוא יכול להצליח גם בנסיבות קשות.

האנשים הפסיימיים נוטים להתכנס בתוך עצמם ובתוך המחשבות שלהם , ובסופו של דבר הם משתתקים ומתים.

עם כל זה ,

הפירוש הרוחני לאמונה הוא פירוש אחר לגמרי מהפירוש המילוני.

אמונה היא לא אופטמיות, אמונה היא סוגסטיה , היא משהו הרבה יותר קשה.

אני אנסה להסביר לכם באמצעות הסיפור הבא.

זה עוד אחד מהסיפורים שאסף הנזיר מומון וכינס בספר "הפתח ללא שער" ואז פירש אותם, או יותר נכון, ניסה לשאוב מהם את משמעותם האמיתית.

ובכן, היקאג'יו היה מורה זן מפורסם.

לילה אחד הוא חלם חלום ובחלום שלו הוא רואה אדם אחד לבוש בבגדים משונים ועתיקים.

אותו אדם סיפר להיאקג'יו שהוא היה מורה לבודהיזם לפני יותר מאלף שנים. באותה תקופה הוא דיבר הרבה על ההארה.
אז פעם אחת שאלו אותו מה היחס בין האיש שעבר הארה לבין חוק הסיבה והסתובב והוא ענה להם, שהאיש שעבר הארה נמצא מעבר לחוק הסיבה והסתובב.
בגלל המשפט הזה, נגזר על אותו מורה לחיות שש מאות גלגלים בתור שועל.
עכשיו נגמר העונש אבל עדיין הוא לא יכול להשתחרר, עד שיקבל תשובה אמיתית לשאלה.
היקאג'יו התעורר בבוקר, כינס את תלמידיו ואמר להם שני דברים.

דבר ראשון , הוא אמר להם שלמחרת הם צריכים להתכונן להלוויה .

חוץ מזה, הוא אמר להם שחוק הסיבה והמסובב הוא למעשה, זהה לאדם שזכה להארה. הם שניהם היינו הך.

הנזירים לא התרשמו כל כך מדברי החוכמה, הם הכירו את היקאג'יו והיו רגילים שהוא מוציא מפיו מילים חסרות פשר.

הסיפור עם ההלוויה הפתיע אותם, כיוון שאיש לא היה חולה במנזר באותה תקופה ולא היו צפויות מיתות.

למחרת בבוקר הם יצאו מהמנזר יחד עם היקאג'יו והוא הוליך אותם למערה שנמצאה לא רחוק. 

במערה הם מצאו גויה של שועל זקן ולפקודתו של היקאג'יו הם ערכו לו לוויה בודהיסטית לפי כל הכללים.

מומון כתב על הסיפור הזה, שאם משפט מטומטמם אחד יכול להפוך נזיר לשועל ומשפט מטומטם שני יכול להפוך שועל לנזיר, מה יכול כבר לעלות בגורלנו, שכן אנחנו מדברים שטויות כל הזמן.

האמת שהערה של מומון במקרה הזה, נשמעת לי קצת קטנונית, כי היקאג'יו הוכיח שהוא הבין באמת מה זו אמונה.

אמונה היא להיות "מעל הטבע".

"מעל הטבע" זה הסיפור הדבילי, הסיפור הראשון על בן הרב המובטל.

זאת לא אמונה.

אמונה לא תהפוך אותך להיות הבן של הרב פרומן, אלו שטויות.

אמונה, היא כמו שאמר היקאג'יו, "היינו הך" לחיות את החיים בחיבור לאלוהות, לא להיות מעל הטבע אבל להיות קשור למעלה, להיות היינו הך.

שבת חנוכה

אתם יודעים שנוסעים לאומן בשבת חנוכה, נכון?

אני מתכוון לנסוע, בכל אופן. יש לי חיבה גדולה לחנוכה אצל הצדיק.

אולי גם כמה מכם רוצים לבוא? יהיה נחמד וזה לא יקר. תשלחו לי דואר.

פינת המדפיס

שלום לכם מדפיסים עלובי נפש.

איך עברה השבת? אכלתם קצת פיש מבאיש בטיש?

גועל נפש.

היום נדבר על משהו שהיה בחדשות של האינטרנט לפני חודשיים או שלושה, שזה האתר האינטרנטי "אשלי מדיסון".

 

אז מה זה האתר הזה? ובכן , "אשלי מדיסון" מתיימר להיות אתר בגידות. מה זה בגידות? שמעתם על "פגם הברית"? זה מסוג הדברים שאתם עושיפ פעמיים שלוש ביום. זה בסדר גמור, דרך אגב , כי ההלכה אומרת שבעינייני בריאות, הולכים לפי הרופאים, והרופאים, אומרים שפגם הברית זה דבר נורמאלי לגמרי והוא בסדר.

לי יש דעה אחרת בענין, אבל אני לא אגיד אותה פה, כי אני לא רוצה לדבר נגד ההלכה.

אז בגידות זה לא פגם הברית, אבל  זה משהו דומה לפגם הברית, רק שעושים אותו בצוותא עם אישה. אני יודע שאתם די נגעלים מהמחשבה , כי בשבילכם נשים הן טומאה ותועבה. גם בזה יש משהו, הטלבניות המגעילות של רמת בית שמש ושל בית ישראל, הן באמת מעורות שאט נפש , אבל יש נשים אחרות, אפילו חרדיות שנראות בסדר.

אז איך באמת עושים את הבגידות האלו ב"אשלי מדיסון"?

יש כאן איזה סרטון הסבר , אם אתם מתעקשים לדעת.

הענין הוא , שכמו שאמרתי, אשלי מדיסון , רק מתימר להיות אתר של "בגידות". למעשה הוא אתר של מין תמורת כסף.

מה זה מין אתם יודעים? זה כבר לא נקרא פגם הברית.

זה מה שעושים הכלה והחתן, כשהם נשארים לבד אחרי החתונה.

גם לי נראה משוגע לגמרי שמישהו מוכן לשלם על זה כסף, אבל עובדה, האתר הזה מלא בנשים שמחפשות "תומך נדיב" , זאת אומרת, הם מחפשות מישהו שבאופן קבוע ישלם להן הרבה כסף כל חודש.

נכון שזה כבר נשמע יותר ויותר מוזר? מה , אין לכם אמא בחינם שתכין לכם סנדביצ'ים, שאתם צריכים לתת כסף לאיזו אישה זרה. נכון שלאימא שלכם , יש עוד תשעה ילדים, שגם אותם היא בקושי מכירה, אבל מי מבטיח לכם שלאישה זרה, לא יהיו עוד כמה "תומכים נדיבים"?

אז זה הסוד כאן.

 

רבינו אמר "האש שלי תבער, עד ביאת המשיח".

האש שלי , רומז על "אשלי" , נכון? זה ממש דומה. אז מה שרבינו התכון , זה שהטומאה והבלבול והפגמים , כמו שאנחנו רואים במאה שערים, בבני ברק וב"אשלי מדיסון" ימשיכו להיות עד ביאת המשיח.

 

ככה זה,

לא להתיאש. שבוע טוב.

מומלץ בחום


עכשיו חזרתי מהסרט לופר,
לא רוצה לקלקל לכם את ההנאה, אבל הוא מומלץ בחום.
אולי לא לאנשים מאוד רגישים שטרם מלאו להם שתים וטרם ראו את הרובוטריקים, אבל אחלה סרט.
אני יודע שברוס ויליס חוזר על עצמו במונוטוניות מאז מת לחיות, אבל אמילי בלאנט המקסימה מציגה בסרט זה משחק נפלא, באותו כישרון מרהיב שהיא הוכיחה ב"אהבת קיץ" וב"השטן לובשת פראדה".
חמישה כוכבים אמילי, לכבוד לנו.
בכל מקרה, מקווה שתספיקו לתפוס את הסרט בקולנוע, הוא מצויין והוא מציג שורה של בחירות לא פשוטות.
אמנם בדרך כלל, אנחנו לא בוחרים בין להרוג או לההרג, אבל גם לנו לעיתים יש פרשות דרכים, לא כולן מעשיות, חלקן נפשיות לגמרי וזה לא הופך אותן פשוטות יותר.
נגיד הדיון הזה. 
הוא לא נראה לכם מוכר מאיזה מקום?
לי יש דז'ה וו ממנו, בעיקר בזכות זה שאני דן בו בגילגולים רבים ודומים זה לזה להפליא, מאז חזרתי מהודו בפעם הראשונה בשנת 1997.
מאז הדיון מתגלגל ועכשיו רני בן נר מגלגל אותו והכל מכוונות טובות.
עכשיו, בואו נבין למה הדיון הזה חוזר חלילה.
הוא חוזר על עצמו כי, אנשים לא באמת משתנים.
הם מקבלים אורות ומתחילים לגדל פיאות וחלוקים ולומדים תורה גמרא ומרגישים הכי צודקים בעולם עד שהטריפ הזה עם הזמן דועך. לפעמים הוא דועך מהר לפעמים עוברות שנים עד שזה נגמר.
אז אנשים מתחילים לשאול "אולי נחזור ללמד רייקי? נוסיף לו מגו דויד ואת לוחות הברית , הוא יהיה כשר למהדרין."
"אולי נעשה יוגה יהודית? נפרדת כמובן ונגיד פרק תהילים בסוף."
או שהם עושים "ויפאסנה יהודית" , תהיה מה שתהיה.
אני לא מזלזל חלילה.
האנשים הם אנשים טובים והכוונות שלהם טובות והם לא חיים בקומונות ומתרגלים קונדוליני בעירום מלא, אלא מתחתנים כדת משה וישראל ומגדלים ילדים עם פיאות וילדות שמסתובבות עם גרביים בחמסין.
אני לא מזלזל באנשים, למרות שמה שהם עושים זה בולשיט גמור, אין בו שום דבר.
רייקי לדוגמא, זה שיא הטומאה, זה לינוק אנרגיה מהקליפות ויש לי חברים וחברות שהם מאסטרים ברייקי ואנשים דגולים ובכל זאת הם מתעסקים בזוהמה ושום הפרדה ושום מגיני דויד לא ישנו את זה.
לכן הדיון הזה חוזר וחוזר ועוד יחזור ואנשים יתבלבלו ויבלבלו אחרים עם הסיפורים האלו.
אני אף פעם לא התבלבלתי, כי האמנתי בבודהיזם ואני ממשיך להאמין.
אני מאמין שבודהא גילה את האמת , אני מאמין בשער ללא שער ובעשרת השוורים של הזן.
אני מאמין במה שאמר ג'ושו לפני אלף שנה כשאמר "שלושה ליטראות של פישתן לפניך, אלו קרובים והנפש קרובה יותר."
אני מאמין במה שבודהא אמר בדהמפדא "מכוח העצמי נגרם העוול, מכוח העצמי נוצר הסבל, מכוח העצמי ירחיק האדם עצמו מרע ומכוח העצמי האדם נגאל."
זאת האמת.
אומון אמר "נפש האני היא שורש הלידה והמוות והשוטים יכנוה האדם האמיתי." גם הוא צודק.
זו הלהבה הבודהיסטית הטהורה , שסידהרתא הצית ב"דרשת גן הצבאים".

העניין הוא ש… איך נגיד את זה בעדינות? האמת היא לא כל האמת.
לא שאני מנסה להחזיר בתשובה מישהו.
אני לא.
אבל בשבוע שהייתי באומן נתקלתי בקטע הבא מתוך שיחות הר"ן:

וַאֲפִילּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לֵידַע מִזֶּה
מֵאַחַר שֶׁאֵין הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם
מַה צְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת ?
עַל זֶה צְרִיכִים זְכִיָּה מִן הַשָּׁמַיִם
לִזְכּוֹת לֵידַע מַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת
אַךְ יִשְׂרָאֵל אֵין צְרִיכִים לָזֶה
כִּי כְּבָר הֵם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה

פשוט כך, בפרק נ"א
הקטע הזה הכניס אותי להלם, זה כאילו שרבי נחמן התיישב לידי על המדרגות בכנסיה ואמר לי:
"בסדר, היה איזה אחד גוי, בחור טוב. רצה להציל את העולם, ישב שש שנים על מסמרים, באמת ניסה.
ריחמנו עליו ןךא רצינו שימשיך לעבוד לשדים ורוחות וללכת על גחלים וכל זה.
אז עשינו לו ג'סטה, הבאנו לו אותה בהארה, נפקחו לו העיניים וקיבל סאטורי וקראו לו בודהא והיו לו תלמידים ששבנו מקדשים בתאילנד ומנזרים בטיבט ומה שלא תרצה. היום כבר עשו מזה כל מיני רפואות נפש וגישות פסיכולוגיות בחינוך וקונספציה חדשה בעיצוב חללים וכל זה.
אין ספק שהגויים הנחמדים עשו עבודה טובה בדרך כלל, אבל נראה לי שעדיף שתיכנס פנימה לשיעור בהילכות מאכלי עכו"ם, אולי תמצא סוף כל סוף את הדרך להכשיר את הגלידות האלו באומן. לא שאני כל מתלהב מזה שאנשים נוסעים שלושת אלפים קילומטרים כדי לאכול גלידה של גויים, אבל המשיח הולך להגיע וברור שהוא הולך לעבור באומן ומי יודע, אולי הוא גם ירצה לאכול גלידה בשביל איזה תיקון."
וככה נותרתי הלום, יושב על המדרגה ואמרתי לעצמי "אולי באמת כדאי שאני כבר אכנס פנימה. המשחק של הגויים החמודים מאוד נחמד, אבל הוא די חוזר לעצמו, ומי יודע? אולי אם אני אכנס פנימה יהיה גם כן סבבה וגם יחלקו משהו לאכול."
עכשיו נחזור לקטע של "לא להחזיר בתשובה".
אל תחשבו שזה פשוט.
זוכרים את "מעשה באבדת בת מלך"?
מסבירים לכם כל מיני רבנים שהנשמה שלכם נאבדה ועכשיו אתם במסע חיפושים אחריה.
שטויות, הנשמה בסדר גמור. אחרי שתמותו היא תחזור למעלה ותחליף חוויות.
אתם נאבדתם.
לא רק שאתם לא יושבים על המדרגה. רב האנשים בכלל לא יודעים איפה הם ואם הם יושבים או עומדים.
הרב ברנר פעם התחיל להסביר את המשפט הראשון מתוך "אבידת בת מלך" והוא אמר שכל העולם הזה נאבד.
פעם היה יקום מסודר ומאורגן וכל האנרגיות זרמו יפה ובהרמוניה, ורק איזה גוש קטן למטה נפל לתוך התוהו ובוהו וזו ספירת המלכות , שעליה נאמר "רגליה יורדות מוות".
אז זהו, שם בספירת המלכות אתם גרים, אנחנו גרים.
למי שחי בחושך, הלהבה של הבודהיזם היא אור גדול. היא אור מסמא. היא אור בשביל מי שכל חייו היה אבוד ואת האור קשה לעזוב. בגלל שקשה לעזוב, באמת לא עוזבים אותה, כל האנשים ההם.
הם לא עוזבים, כי מרוב שהם בחושך, הם שכחו את העיקר והעיקר שהאור הוא לא המטרה.
האור הוא כלי, כלי שמאפשר לך לראות מה העיניינים.
כלי שמאפשר לך לראות איפה אתה יושב והאמת היא שכל השנים האלו האלו הסתובבת על המדרגה בכניסה ועכשיו, אם אתה קולט את זה, אתה יכול לקום ולהכנס פנימה.

אולי יהיה משהו לאכול.

 

לא ביום ולא בלילה


לא מדבר על השואה.

מדבר על הצפירה .

עכשיו דיבר חבר טוב מהעדה החרדית , נצר לשושלת רבת שנים של שונאי הציונות ומתנגדיה. אמא שלו אחיינית של הרב בלוי , זצ"ל וכן הלאה , הוא וכל משפחתו אנשי החסידויות הותיקות של מאה שערים – גאולה סנהדריה.

אני מיודד עם הבנאדם הזה כבר הרבה שנים , ואנחנו בקשר בכל מיני עיניינים שקשורים לחסידות ברסלב ומניסים לגלגל רעיונות גם לגבי הפצה , גם לגבי שיעורים , אפילו לגבי קבוצות ולוגיסטיקה באומן ובסך הכל בנאדם אחלה.

אבל היום הוא לא יכול היה לרסן את עצמו ופתח את הפה על הצפירה של יום השואה.

"למה לעמוד?" הוא שואל "מה זה יועיל? מה הכוונה בזכרם של הנספים? זה אמור לעזור להם? איך זה עוזר להם?"

הבחור היה מאוד זחוח ומשועשע , כי החבר'ה האלו , שגרים בשתיים וחצי חצרות חשוכות במעמקי הקאסבה הצפון ירושלמית , בטוחים שחתמו איתם על חוזה לאספקת כל החוכמה של המין האנושי ואף אחד לא מגיע לקרסולי תבונתם , לא ביום ולא בלילה.

אז אמרתי שצריך לעמוד וזה טוב וזה חשוב ובאותו רגע קלטתי למה ניתנה התורה לאוכלי המן.

למה באמת?

אלו שאכלו מן , ידעו שזהו , זה מה שיש להם לאכול. איןצ פאנקייק , אין חסלט , אין מיץ אבטיח. אין , רק מן , לא תאכל , תהיה רעב.

והמצב הזה של המוכנות , הקליטה , הקבלה , הביא אותם למצב שבאמת יכלו לקבל את התורה. אם היו כמו בחורות מסויימות במסעדות (לבלוג הזה מותר להיות סקסיסטי , כי הוא בסגנון חופשי) שמזמינות סלט יווני , אבל בלי בצל , ועם גבינת קאשקוואל , במקום בולגרית ואם רוטב ניסוטז במקום רוטב אלף האיים ועם עגבניות שרי חתוכות לרוחב במקום לאורך , בחיים לא היו מקבלים את התורה.

ישר היו מתחילים "אבל רגע אחד, למה לא תרצל בא אחרי שמור את יום השבת, הרי פיקוח נפש דוחה שבת?"

הנה התחלתי , אני לא סיים.

ברגע שאתה מתחיל להתחכם , להתפלצן , לשאול שאלות קיטבג ולעשות מעצמך גדול יותר מהמורים שלך , ברור שאתה לא תצליח ללמוד כלום. בגלל זה נתנו את התורה לאוכלי המן , כי בשלני הגורמה היו מחזירים אותה בחזרה.

דרך אגב , זה כבר קרה.

זוכרים את "זן ואומנות אחזקת האופנוע" של פירסיג? ספר דגול , מ י שלא קרא אותו , יראה עצמו פטור מדיונים בנושאי דת ורוחניות , כי אין לו את הידע הבסיסי הנדרש לצורך הבעת דעה.

בקיצור , פירסיג אומר משפט מדהים "מי שאוהב לטפס על הרים , יחזור עם שני לוחות , אבל הזן הוא דרך של עמקים ומישורים."

אתם מבינים מה קורה כאן? יש כאן התחכמות והתחכמות הזאת מהווה מכשול תפיסתי.

אותו דבר לגבי הצפירה.

צופרים , צריך לעמוד דקה וכולם עומדים. כך יפה וכך יאה.

אפשר היה להגיד תהילים , אפשר היה להדליק נרות , אפשר היה לתקוע בשופר …. אפשר היה אבל החליטו שעושים צפירה ולא מחליפים את החומץ הבלסאמי בחרדל דיז'ון.

ככה זה,

בואו נסיים במשהו ציוני שישלב גם שירת נשים כדי להעביר את הרעיון היטב.

אין חדשות רעות


קואן בהשגחה פרטית

בסופו של דבר אישתי נסעה הערב לאוקראינה ואני נשארתי עם הילדים בבית. אני בפארנויה ממש שהולך לקרות מחר בבוקר, אבל גם זה יעבור.

מדהים איך שההשגחה הפרטית עובדת בעולם.

לפני שלושה ימים, דיברתי עם מישהו על הנסיעה לאומן והוא סיפר לי שהוא השיג כרטיס לשבת חנוכה ב520 דולאר.

לשבת חנוכה צריך להגיע פעם אחת בחיים, כי זה חלק מסדרה של שלוש עליות לרגל שאמורה להוציא אותך מעולם התוהו.

מה הכוונה?

מי שמגיע רצוף לאומן בראש השנה , שבת חנוכה ושבועות , יוצא מעולם התוהו. זו הבטחה של רבינו ואני עשיתי את הסדרה הזו בשנה שעברה וזהו זה גמרתי עם עולם התוהו.

מה זה עולם התוהו?

יש לזה הרבה פירושים.

יש את הפירוש הניו אייג'י המתקתק והמלוקק שאומר שעולם התוהו זה שאדם לא מחובר לייעוד שלו. במקרה הזה, הפירוש הזה נכון.

יש את הפירוש המיסטיקני, אנטי יאפי, לא קונוונציונאלי לפיו עולם התוהו הוא מצב שהאדם ולא יודע את זה וממשיך להתנהג כאילו הוא חי, כמו בסרט "החוש השישי". זה גם כן פירוש לא רע.

ישנו פירוש שלישי, סודי שאומר "עולם התוהו הוא המקום בו אתה נמצא עכשיו, מה תעשה כדי לצאת?"

אופס, יצא לי קואן זן.

נחזור לעניין

טוב, אז נחזור לעניין. ההוא אמר שהוא נוסע לשבת חנוכהכ ואני הסברתי לו שאין לו מה להיות מרוצה מעצמו, כי הוא הולך לגור בקומה חמישית אצל מישהו ולאכול במטבח ציבורי בצוותא עם ננחים מדובללים מהפריפרייה ואילו אני בשבת הזו, הולך לשבת אצל שולחנו של אחד מגדולי החסידות במסעדה הכי טובה באומן (מבין הכשרות) והולך לישון דקה הליכה מהציון הקדוש, במלון הכי הכי שווה באומן. מקום שמנקים אותו, מחממים אותו ויש לו רק שתי קומות.

אז ההוא התחיל לזבל לי במוח על  זה שיש לי משכורת יותר גבוהה משלו, כאילו מה? יש לו את ההוצאות שלי? הוא אפילו לא נשוי. בקיצור, הייתי בטריפ מגרד שחקים, על זה שאני הולך הפעם לשחק אותה דונלד טראמפ באומן, ורק היו חסרים לי חברים טובים שיגידו לי "אבל לא ברור איך זה שאתה הולך למלון בלי דיסקוטק" או "במחיר כזה היו צריכים לשים לך ג'קוזי בחדר."

אלו האנשים שאני רוצה לדבר איתם, ואולי על זה אני צריך להתפלל בציון. שיחזרו אלי כל החברים הקולים והיאפים והציניים שהיו לי לפני שהתחתנתי ועברתי לירושלים. אני לא זקוק לאנשים שרק כסף יש להם בראש, כמו הקבלנים שאני עובד איתם, אבל תורת ברסלב היא תורה קפיטליסטיתץ אין מה לעשות, לא יעזרו כל חיוכי המתק שפתיים ומיצמוצי ה"אין רוחני ממני."

ברסלב והקפיטליזם

רבי נחמן דורש מאיתנו לעבוד, להרוויח לחיות על עמל כפינו ולא להיות תלויים כלכלית באף אחד. אופס, נכון שלא שמעתם את זה? חדשה מרעישה    ? לא. זה לא התגלה בחפירות מנהרת המילוט בעיר דויד והושווה עם קוד סודי שהיה מוצפן בתווי נעימה חסידית, שהשתמרה רק במרתפי הקרמלין. זה כתוב בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ו, כבר מאתיים שנה ומשהו.

אממה, יש אנשים שלא נוח להתעסק עם ליקוטי מוהר"ן. הם אנשים סבבה, לא כבדים, חלילה , לא מתוסבכים יותר מדי. בשביל מה להם ליקוטי מוהר"ן הזה? זה ברסלב בכלל? ברסלב זה לשבת לשמוע דיסקים  של הרב סינטבון צפנני, שגיבורם הוא מדובלל עם עשרה ילדים שמצליח להוציא מאמא שלו הפדיקוריסטית ,אלף שקל כדי לקנות תפילין של רבינו תם. זה ברסלב, אבל ליקוטי מוהר"ן ? זה שהרב צפנני יקרא ויחשב בגימטריה שאורך הפיאות צריך להיות מטר וחצי לפחות, כדי שעלי בבא יוכל לעשות עליהן טרזן עד לעולם הבא.

טוב, כיוון שהקטע האחרון הבהיר לכם עד כמה התרומם מפלס השתן אצלי בראש, הקדוש ברוך הוא ארגן שאמא שלי תודיע לי שהאחיין שלי חולה ולכן היא לא יכולה לקבל את הילדים, שלא ידבקו המסכנים ומכיוון שכך אני לא נוסע לאומן ונגמרו כל הפנטזיות, על אכילת גלידת תפוחים בקצפת , ביחד עם צדיקי הדור. נהפוכו, אני צריך לדאוג לפתע שהילדים יצחצחו שיניים ויעשו שיעורי בית. שוב, זה לא שאני בדרך כלל מפיל את הדברים האלו על אישתי, פשוט היא מצליחה לזכור שיש להם חשיבות.

שבוע אושו מתקרב לקיצו

זוכרים שהיה לאושו יומהולדת ביום ראשון, בגלל זה הקדשנו לו השבוע כל כך הרבה תשומת לב. יש כאלו שמעקמים את אפם ואומרים "אבל אתה ברסלב, מה אתה צריך להכנס בכלל לכל הרוחניות המערבית הזאת, עם כל הטומאות והמגלומניה והגורואיות והמניפלציות הנפשיות והמיניות וכל זה." ואני אומר ההפך,

בדיוק ההפך. ברוחניות אין חורים. במדיטציה אין חורים. מה הכוונה? נניח אדם התעסק בניפוח שרירים ופתאום עבר תאונה או מחלה ולא יכול  להתאמן. אז נוצר אצלו חור והוא מחפש איך לסתום אותו ומתחיל לחזור בתשובה או להתחזק, כי כשיש לך חור זה קל. זה כמעט טרוויאלי.

אבל ברוחניות אין חורים. אם אתה מתאמן רוחנית, מה כבר יכול לקרות לך , שיווצר לך חור. הרי אתה לא צריך את הגוף , אתה לא צריך לדבר , אתה לא צריך לקנות משהו , או להגיע לאנשהו. התקדמת ואתה יכול להמשיך להתקדם, לא משנה מה יהיה.

אוקיי?

אני הייתי כל כך קשור לאושו, כל כך קשור לפונה, כל כך דבק במדיטציה, בספרים ב"נעל מתאימה" ב"לא זה ולא זה", כל כך הייתי שם , עד שזה שרבי נחמן הצליח לגעת בי, לשנות אותי לדחוף אותי הלאה משם , זה דבר ענק.

למה נזכרתי בזה?

כי לאושו יש מין בדיחה שהולכת ככה.

"יש חדשות טובות וחדשות רעות. קודם כל החדשות הרעות . החדשות הרעות הן שאין חדשות טובות. החדשות הטובות הן שמי שלא רוצה לשמוע את החדשות הרעות, לא חייב להקשיב."

ככה זה אצל אושו, היאוש הוא כלי רוחני חשוב.

בברסלב ההפך , אין חדשות רעות. אני לא נוסע השבוע לסופשבוע מפנק ואקסלוקסיבי עם צדיקים ומביני עניין, אלא נוסע בשבוע הבא לשבת חנוכה, עם אותם חסידים פשוטים, חסרי מניארות ופמפלטים עצמיים, שטסים לאומן כדי לצאת כבר מעולם התוהו.

כדאי לכם לבוא גם.