העובד המצטיין


לפעמים אני ממש מדהים את עצמי.

הרי אני בשביתה והשביתה מוצדקת וחוץ מזה שהיא מוצדקת, היא גם עובדת, פעם אחרונה עבדה יופי ואם אני מפר את השביתה של עצמי, אף אחד לא מבטיח לי שאני אקבל משהו וסביר להניח שאני לא אקבל כלום.

אבל עלה משהו מאוד חשוב ואני חייב לספר לכם.

יש מקום באוקראינה שנקרא שפולה.

הוא יושב על הדרך בין אומן לצ'רקסי, זתומרת בדרך בין אומן לדנייפר, במרחק בערך שעתיים מאומן.

18501238

אסור להכנס לשם.

אוקיי?

ישב שם המתנגד הגדול של רבי נחמן. זו הסיבה. קראו לו הסבא משפולי ולא נשאר ממנו הרבה , חוץ מסיפורים שמספרים החבדניקים.

לא יודע למה, בטח כדי לעצבן את חסידי ברסלב, אבל אין כבר חסידי ברסלב, אז הם סתם עושים רוח.

הסיפור התחיל באפריל, אז הייתי באומן בפעם האחרונה. אולי כבר סיפרתי את זה כאן.

יצאתי מהמקווה היה שם איזה בעל תשובה אידיוט שסיפר לאחד מחזרזירי הקנואים שהוא מצא אצל הרמחחחל או אצל החחידא שאין מחלוקת בין צדיקים ולכן הוא נסע לשפולה והשתטח על הקבר .

אז אחר כך פגשתע אותי בציון והוא אמר לי לבוא איתו ואני אמרתי לו שכזה דבר לא עושים בלי לשאול מישהו וכמובן שלא נסעתי.

אז עבר הרבה זמן עד שהצלחתי לשאול את הרב ברנר והוא היה ממש מבולבל , והוא אמר לי "טוב , יש גם יהודים שמחללים שבת"

אז תעזבו אתכם משטויות

אפשר לחלל שבת ולאכול חזיר ולהתחתן עם רוסיות, שזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות ברגע שאני אצליח לסיים עם הגירושים שלי , אבל אל תיסעו לשפולה.

russian-singles-dating

 

יבטיחו לכם, יגידו לכם, יסבירו לכם, אל תקשיבו.

יש אגדה כזו בברסלב.

לפי שרבי נחמן נסע לארץ ישראל הוא היה באיזה מקום וגם הסבר משפולה היה שם , והסבא משפולה ניגש לרבי נחמן ולקח את היד של רבי נחמן והכניס אותה לפה של עצמו.

ואז הסבא משפולה אמר לרבי נחמן "למה אתה חושב שאני מסוכן? אין לי אף שן בפה"

אז אני אגיד לכם מה, אני לא יודע מה מצב השיניים של הסבא הזה, אני יודע טוב מאוד מה מצב השיניים של רבי נחמן , ומצב השיניים שלו מצויין והוא יודע לנשוך טוב מאוד.

אוקיי?

אל תסעו לשפולה.

אפשר להשתמש בכביש לצ'רקסי, הוא עוקף את העיר מצפון.

תיסעו ישר ואל תעצרו.

צ'רקסי עיר נחמדה, היא יושבת על הדנייפר, קל מאוד להגיע ממנה לקייב ולדניפרו והכל בסדר.

אבל אל תעצרו בשפולה, אל תיכנסו אליה.

לא כדאי.

אוקיי?

עכשיו אני עובד מצטיין, שברתי את השביתה כדי להציל כמה נשמות ואני חוזר לשבות כדי לנסות להציל את עצמי.

 

מחוייב המציאות.

היינו פה.

 

תמיד בגהנום


קוראים חביבים, קוראים אהובים. קוראות מקסימות.
היום נדבר על אופנה.

לא! לא ! לא! לא האופנה הזאת!

האופנה הזאת:


מזהים?
מה קורה לי היום? את הדברים הכי חשובים אני שוכח.
R blog
אתם רואים? מחוייב המציאות מתחשב בקוראיו היקרים, גם אם יש להם דרישות מעצבנות.
למה באמת רבים מחסידי ברסלב מתלבשים באופן התמוה הזה?
אתם חושבים שרבי נחמן הלך ככה?
הוא לא הלך.
רבי נתן? גם לא.
רוב חסידי ברסלב בימינו הם תלמידים של תלמידים של הרב הצדיק לוי יצחק בנדר, זכרו יגן עלינו.
נראה לכם שהוא הסתובב ככה?
ממש לא.
הנה קטע נדיר בו הרב בנדר זיע"א מצולם בחול המועד סוכות.
https://www.youtube.com/watch?v=IkwnXbsLrd4
תראו את רבי לוי יצחק, תראו את הרבנים מסביבו. אף אחד לא הולך עם מעיל מפוספס. אחד הולך עם שחור, אחד הולך עם מעיל עם דוגמאות, אחד עם שטרימל, אחד הולך עם ספודיק. אין מדים בברסלב, זה לא צבא.
גם היום תכל'ס, אתה יכול ללבוש ירוק ולהיות מקושר לרבינו. אתה יכול להחזיק קרחת מקועקעת. מה זה קשור?
תראו, יש לי תמונה בבית, פוסטר כזה שקניתי בתור קישוט לסוכה.
רואים שם את כל הגוורדיה, את אנשין ואת חשין ואת ליבל ואת שטרנהארץ ואת הורוביץ ואת ברייטער וכמעט אף אחד לא נראה כמו מישהו שמע על אופנת הברסלב של היום.
למעשה, אם היית מראה לרוב האנשים באלו כיפה עם פונפון, הם היו חושבים שזה משהו ערבי.
רוצים יותר מזה, הנה תמונה של חסידי ברסלב מפורסמים מצפת של שנות השלושים.
סנדר
הם נראים מודרנים למדי. אם חסידי ברסלב היו הולכים לפי ההגיון הזה, היום רובם היו מתלבשים כמו שסניקים.
אז מה ההסבר?
אומר רבינו הקדוש בשיחות הר"ן סימן ר"מ

כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות.

מה זה אומר? אף על פי שאין שום היגיון מאחורי האופנה הברסלבית המודרנית, יכול להיות שיהיה צדיק מספיק גדול, כדי להשפיע באופן אקוטי על האנשים, כדי שיתלבשו דוקא ככה.
עכשיו לפני שיקפצו עלי ויצעקו "הסבא!" , "הסבא!" אני אצין בוודאות שזה לא הסבא בכלל. אודסר נולד בתור חסיד קרלין והיה מתלבש, חלק מהזמן, כמו אחד שכזה, אבל דווקא אצל הננחים, מעריציו של אודסר, התחפושת הזו לא הכי מקובלת ואילו האנשים שבעיקר מחופשים ככה, אין להם קשר לסבא והם לא מקבלים אותו בכלל. אלו האנשים מהשול, מצפת מ"חוט של חסד" וכן הלאה.
אז לדעתי , מי שאחראי למהפך האופנתי הזה בברסלב, הוא דוקא הרב הצדיק שמואל שפירא זצ"ל.
אתם יכולים לראות אותו בתמונת הכותרת החדשה של הבלוג.
שימו לב למגבעת המעוגלת. זה האדם שיצר את אפנת ברסלב. אין לי צל ספק, כי גם כל מנהגי "שמירת העינים" המטומטמים הגיעו ממנו. בשבילו זה התאים בזמנו, הוא היה בעל מדרגה גדול, אבל אנשים שמחקים אותו כמו אדיוטים, הם אידיוטים , lets face it.
אותו רב שמואל שפירא, לא התחיל בתור חסיד ברסלב. הוא היה ליטאי ירושלמי שלמד בישיבת "עץ החיים" אצל הרב מלצר ז"ל. כשהרב מלצר שמע ששמואל שפירא עבר לברסלב הוא אמר "מי שהכניס אותו לברסלב, לא יצא מהגהנום".
כמובן שכולם מכירים את המשפט הזה , שהפך לנכס צאן ברזל בברסלב המודרנית, אבל לדעתי אנשים מבינים אותו לא נכון.
נראה לי שלרב מלצר, לא היה שום דבר נגד ברסלב, אבל הוא ידע עם מי יש לו עסק. הוא ידע שפירא הוא צדיק אדיר, בעל נשמה כזו שיכול לכופף לרצונו ציבורים שלמים. מצד שני הוא גם ידע ששפירא הוא אדם קיצוני, שהדרכים שלו וההנהגות מאוד מחמירות.
כל זמן שהרב שפירא למד אצל הליטאים, הוא הכפיף עצמו לראשי הישיבה, אבל ברגע שהפך לברסלבי , זהו זה, כל התפיסות שלו היו חופשיות להשתולל כרצונן ולהכניס אלפי אנשים לאורח חיים מנותק וקיצוני, שלא מתאים להם ושהורס להם את החיים. זו הכונה ב"לא יצא מהגהנום".
אולי זה דומה למה שקורה בהודו, שיש פאקירים, כל מיני נזירים הודים זקנים, שיושבים על מסמרים וסכינים. (אני לא מפרסם תמונות כאלו בפוסט שמוגדר רק R). לתיירים זה נראה מגניב, אבל תארו לעצמכם שלפאקיר כזה יש השפעה נפשית שמתפשטת ובעיר מסביבו , גברים, נשים וילדים מתחילים לפצוע את עצמם ולדמם באופן יומיומי. זאת הייתה זועת עולם, נכון?
זה מה שקורה בברסלב המודרנית.
ראיתם כמה חכם היה הרב מלצר?
ברור לי שאתם, הקוראים שלי, לא נמצאים בקבוצות הברסלביות האלו, אבל מי יודע לאן רעיון יכול להתגלגל?
זה מה שבאתי להגיד, אמנם הרב שמואל שפירא היה צדיק גדול, אבל המורשת הרוחנית שלו קיצונית והרסנית.
"חומרות יתרות" כך אומר רבי נתן "הן השורש לקליפות הגדולות ביותר" ולפי דבריו הקדושים, אנחנו יכולים להבין בקלות את הזוועות שהתרחשו אצל אליאור חן, או כת אמבש , או מה שנחשף בימים אלו ב"שובו בנים".

טוב, מילה קצרה על פרשת השבוע ברשותכם?
זאת לגמרי הפרשה שלי, גם בלק, גם בלעם ואפילו בנות מואב.
פעם הייתי בשיעור תורה ושאלתי "האם המלאכים ששלח בלק אל בלעם, היו מלאכים ממש, כמו שמפרש רש"י לגבי הפרשים שלח יעקב אל עשיו?"
עשו לי נו נו נו.
והתשובה שלי, זה שבמידה מסויימת , אפשר להסביר את זה ככה, כי מלאכים הרי אין להם בחירה והתורה באה לספר לנו, שאף בנאדם עם בחירה, לא היה בוחר להתקרב אל בלעם הרשע.
יאללה, שתהיה לכם שבת שלום.

פרצופים של נשמה


 
 

הייתי צריך לכתוב כאן נגד המופע המשותף של הרב ארוש ורונן חזיזה ביום שני ברמת גן, אבל לנוכח הרצח הטראגי של אביתר בורובסקי הי"ד, החלטתי שספירת העומר היא לא הזמן הנכון לתדלק מחלוקות. מי יודע מה יכול למנוע את הרצח הבא. כך שבמקום לדבר נגד, אני אגיד משהו בעד. דבר טוב הולך להתרחש השבוע, גם כן ברמת גן. ארבעת המופלאים מדפש מוד הולכים להופיע והולכים לגעת בליבם  ובנפשם של רבבות אנשים, שהולכים לאורם כבר שלושים שנה. כמו רבים, גם אני נולדתי מחדש בשנת 1988 כשיצא התקליט "חגיגה שחורה", גם לי הוא היווה בזמנו מצפן שהגדיר נתיב של שפיות, בתוך הים הגועש של גיל ההתבגרות. מדהים לראות כל שנה מחדש, דורות איתנים של ילדים, שגם הם מוצאים בדפש מוד , צוהר לפתיחת הנפש ולהתעלות.

"אל תשכח את השירים שהצילו את חייך" , אומר מוריסי מהסמיתס.

אוי למי ששוכח, ארורים הרשעים, שאין טובתם שלמה.

אוקיי, אז כמו שאתם זוכרים, בפוסט הקודם עלה העניין של הסבא והפתק ושם קיבלתי את התגובה הבאה מאחד מהגולשים האנונימיים.

  • דרול,לא מתאים לך
    מה נהיית גם קוצ'י מוצ'י?
    מצד אחד להאמין לסבא שמספר שהוא קיבל פתק ובאותה נשימה לא להאמין לו כשהוא מדבר על המשמעות של זה?
    אתה אוכל בשרי ונשאר פרווה?לפחות תחכה שעה כמו ההולנדים
    אם כתוב בפתק ועליך אמרתי מיין פיירעל…וגם לטענתך שזה פתק אישי אז באופן אישי רבינו גילה פה שעל סבא הוא אמר האש שלי תוקד…אפשר להתעלם מזה?
    ומה זה דורש?
    לקרוא קצת יותר במכתבים של איבי הנחל בשביל לתפוס קצת יותר כמה גדולת הצדיק היא טוטלית,
    לעסוק קצת יותר בחצות התבודדות וספרי רבינו כי זאת הדוג שצריך לקחת מהסבא
    ולהפיץ את האור כמו שאתה דואג לעשות בבלוג המקסים הזה
    סבא יצר קשרים עם שזר בן צבי ובן גוריון,עם עגנון עם ביאליק ועם מרטין בובר והכל במגמה להאיר את אור הצדיק בעולם,זאת החשיבה זאת ברסלב וזה מה שמנסים לעשות כאן בבלוג..
    אה ושכחתי,לא יזיק להגיד קצת נ נח..מה רע?
    כמובן שזה מה שאני אישית מנסה ללמוד מדמותו של הסבא ואין בכך שום קביעה שזאת האמת הסופית הברורה והמוחלטת:)

הייתי מאוד מוטרד כשקיבלתי את התגובה הזו והרגשתי שאין לי כרגע כלים מספיקים כדי להתמודד איתה. לכן, פניתי לקבלת סיוע.

נסעתי להר המנוחות, לציון של רבי ישראל אודסר, ושם ביקשתי לקבל תשובה הולמת.

לשימחתי, תוך כמה דקות, הייתה לי תשובה ביד ואני מציג אותה לטובת הציבור.

תראו, ישנה שאלה לגבי הרלוונטיות של הפתק לאותם אנשים שלא קיבלו אותו.

למה בכלל שזו תהיה שאלה? הרי מי שקיבל,קיבל ומי שלא קיבל אין לו בעיה. לא חסרות עצות והנחיות בתורת ברסלב. אין צורך בפתקים ואפילו לא במברקים. הנה אני בלי פתק ובלי קבלה, עליתי לציון של הצדיק וקיבלתי מה שאני צריך.

ובכן, יש טוענים ככה, כיוון שבפתק נאמר "ועליך אמרתי האש שלי תבער עד בוא המשיח", ניתן להסיק כי הסבא הוא האש של רבנו וכל מי שרוצה ללכת באור רבינו, צריך לפנות אל הסבא.

גם כאן ניתן לפתור את העניין בצורה טכנית פשוטה, הרי הסבא נפטר בשנת 1996 ומכיוון שהוא נפטר, ממילא ניתן לחזור לשיטה שהייתה לפניו, כי הרי נכתב "ועליך אמרתי" ולא נכתב לדוגמא "עליך אמרתי ועל כל מיש הולך עם פונפונים כמוך גם אמרתי". זו דרך פשוטה שאמנם הייתה מזכה אותי בכמה שריקות בוז מצד הננחים, אבל בעיני כל העולם, היא הייתה מהווה תירוץ מניח את הדעת לסתימת הגולל על השאלה.

לי הפיתרון הזה לא מספיק, כי לדעתי ישנו כאן סילוף גדול ועצום בתורת ברסלב. הרי רבי נחמן בעצמו זי"ע, לא טען שהוא צדיק יסוד עולם. הוא רמז על זה פה ושם ואמר שנישמתו היא פלא גדול, אבל בפועל הוא לא אמר דווקא על עצמו שהוא הצדיק המוחלט. רבי נתן בליקוטי הלכות, מסביר שכל העבודה של האדם, זה להתפלל כדי שיתגלה לו מי הצדיק האמת שיש להתקשר אליו. מוזר, נכון?

למה שלא יגיד שרבי נחמן בן פייגא, הוא הצדיק האמת? למה שהוא לא יגיד שרבי נחמן הוא אותו האילן שמצל על כל העולם?

בכל המקומות זה מה שעושים. לוקחים איזה עגל, או איזה פונפון, מציבים אותו על ראש ההר ואומרים "אלו אלוהיך ישראל", אבל תורת ברסלב היא משהו אחר. בתורת ברסלב אדם צריך לבצע עבודה פנימית כדי להגיע אל האמת. האמת מסתתרת, כמו שאמר הרקליטוס, טבעה האמיתי חבוי ועבודת האדם היא לחשוף אותה, קודם כל בעיני עצמו.

כדי להמחיש את העניין, אנחנו צריכים להבין מונח פופולארי מדי בברסלב שנקרא "מפורסם של שקר".

אני יודע שבברסלב יש אנשים שמתעסקים רק בזה, אבל אני משתדל להמנע מכך, כיוון שאני זוכר מה שאמר רבי אברהם ב"ר נחמן על הנושא. הוא אמר "העיקר שאני לא אהיה מפורסם של שקר".

כאן קיימת שאלה עצומה, האם רבי אברהם ב"ר נחמן לא יכול לשלוט על עצמו שלא ישקר? אל תהיה שקרן וממילא תהיה פטור מתפילות כאלו.

אלא שבדבריו של ראב"ן חבויה אמת עמוקה יותר. מפורסם של שקר אינו "מפורסם שקרן". מפורסם של שקר, פשוטו כמשמעו, שייך לשקר. הוא אדם מפורסם שבאמצעותו השקר מתפשט, באמצעותו השקר משיג כוח והשפעה. אותו אדם מפורסם יכול להיות דובר אמת, יכול להיות אדם הגון, יכול להיות צדיק אמיתי, אבל זה לא משנה את גורלו. הוא שייך לשקר ואין מה שהוא יכול לעשות בעניין. לכן רבי אברהם התפלל, שלא יהפוך לכזה.

כאן יש שקר והשקר הזה הוא גדול ועצום.

מה השקר אומר? השקר אומר שיש בעבודת השם משהו חיצוני. איזה אלמנט שמביא אותך לעבודת השם, אם אתה פונה החוצה והולך אחריו. יש את זה בהרבה דתות, איזה צלב, איזו מנטרה, איזו "ארץ טהורה", שמורידה את העול המיסטי מהאדם ותולה אותו על איזה אובייקט חיצוני.

בברסלב אין את זה. רק בשביל זה אני כאן. בברסלב "כל עוד בלבב פנימה". פנימה היא כל הסיפור, יישוב הדעת הוא כל הסיפור. כשאנחנו נוסעים פנימה לפעמים יש לי פנצ'ר, אנחנו פותחים את ארגז הכלים, מוציאים מברג ופלסטר ודבק ועושים מה שצריך לעשות. אין במכשירים האלו שום קדושה, הם סיוע נקודתי. אם נעזוב את הרכב ונעבור לסירה, לא נצטרך אותם, נשאיר אותם שם, הם שום דבר.

אז היה פתק, מי שקיבל אותו נעזר בו.

אם הייתה סייעתא דשמייא, הפתק היה נשרף באותו היום ולא היינו דנים בעניין הזה היום.

לצערנו, החיים שלנו אינם כל כך פשוטים ומה שנראה לנו הגיוני ונכון, לא תמיד מסתדר עם רצון ההשגחה.

זה מה שקרה, הפתק התפרסם ומכאן התפשטו הרבה סילופים ועיוותים ונעשה מי שנעשה ל"מפורסם של שקר" ר"ל ואפילו עד לכאן זה הגיע לבלוג הזה, שאין בו שום דבר חוץ מלדרבן את הציבור בדרכו של רבינו הקדוש שאמר "ואני תפילה", כדי להבהיר לכל העולם שעניינו בעבודה פנימית דייקא.

אז בנושא הזה, הלכנו לאן שהלכנו וקיבלנו את מה שקיבלנו והוא מה שנכתב כאן היום.

אין לנו מה להוסיף בנושא ואנחנו מקווים שעל כל הפצעים תכסה האהבה, ואם זה לא יעזור, יעזור בוודאי מה שעזר רבות בעבר, דפש מוד Shake the disease.

 

 
 

 
 

  

שתו לרוויה


תשמעו דבר מדהים, שבטח כבר סיפרתי, בברסלב המונח "תשובה", לא מתייחס בכלל לקיום מצוות או קבלת עול מלכות שמים. יכול להיות שכבר סיפרתי את זה פה, אני לא זוכר, אבל הנושא צץ לו כשדיברנו על ספירת העומר, שהיא עניין גדול בברסלב.
תראו לדוגמא בתורה ע"ו בליקוטי תניינא:

נִמְצָא שֶׁעִקָּר הוֹרָאַת הַתְּשׁוּבָה עַל יְדֵי דָּוִד הַמֶּלֶך וְעִקָּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶך הוּא סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁאֲמָרוֹ בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאד וּבְרוּחַ הַקּדֶשׁ עַד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל לִמְצא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך סֵפֶר תְּהִלִּים וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה עַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים כַּנַּ"ל וְעִקָּר הִזְדַּכְּכוּת שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יָהּ שֶׁהֵם מ"ט אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה הָיָה בְּמִצְרַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִלָּאָה (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְעַיֵּן שָׁם וְהָבֵן הֵיטֵב) וְעַל כֵּן אַחַר שֶׁנִּזְדַּכְּכוּ שָׁם בְּמִצְרַיִם וְזָכוּ לָצֵאת מִשָּׁם סָפְרוּ מ"ט יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מ"ט שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה,

הרי בני ישראל, כמובן, לא קיימו מצוות כשיצאו ממצרים, הם בכלל לא קיבלו את התורה, ובכל זאת הם עשו תשובה מכוח זה שספרו ספירת העומר.
דוד המלך, מצידו, היה דווקא אדם דתי ביותר, אם נדלג על םרשת בת שבע, ובכל זאת התעסק בתשובה כל הזמן.

חוץ מזה, בינינו ספירת העומר בעצמה, היא מצוה ואפילו מצוה די ביזארית, אז איך ניתן להגיד שבזכות קיום מצווה, אדם יתחיל לקיים מצוות?
אנחנו נסביר את זה, אבל אני קודם כל רוצה להבהיר דבר אחד. אין ספק שבחסידות ברסלב, מצפים ממך לקיים מצוות. אמנם אתה לא חייב להחמיר, ולא צריך להיות מהקפדנים, אבל קיום מצות ברמה המינימלית הוא הנורמה.
יש אנשים שחולקים על הקונספציה, וזה לגיטימי לגמרי, אבל אני לא מכיר ברסלב אחרת.
אז איפה הייתי? תשובה.
ביום ראשון של חול המועד, הייתי בחברון, במערת המכפלה.
בכל חול המועד יש שם באלאגן אחד גדול. יש שם דוכני אוכל ודוכני ספרים ורמקולים מהדהדים, של הישוב היהודי בחברון ודוכני מוסיקה ואמנות וכמובן, גם דוכן של ננחים, עם מערכת הגברה קיקלופית, שחוץ מזה שהיא משמיעה מוסיקת טראנס, היא גם מפרסמת באסטה של טורטיות כשרות לפסח ואת הקמע המתועב ההוא של "נחמן מאומן", שמביא את כל הישועות לאנשים פרימטיבים במיוחד.
ולא שיש לי משהו נגד ננחים. הננחים, כזכור, הם אחלה. כשהם לא קופצים בכביש, הם מאזינים למוסיקה של גוסטב מהלר, וקוראים את ג'וזף קונארד בשפת המקור.
בכל מקרה, מסביב למערת המכפלה, פיצוץ של אנשים,צעקות ורמקולים וילדים משתוללים ורכיבה על חמורים, אבל כשאני מתקרב קצת יותר אל המבנה עצמו, אני רואה משהו יוצא דופן.
קבוצה של אנשים ונשים תרבותיים למראה, עומדת בשקט ובסדר מופתי ומה שהאנשים האלו עושים, זה שרים שירים מתוקים כאלו, בקולות עדינים ומתוקים ומלאכיים ויש להם שם, נבלן ונבלנית שמלווים את השירה.

זו הייתה כמובן, קבוצת צליינים נוצריים, שהגיעה כדי לבקר את קברי האבות. אחת מהנשים שם התחילה לשוחח איתי וסיפרה לי בהתרגשות שהם הביאו ארבעה עשר נבלים מיוחדים לירושלים, בשביל איזו מטרה שלא הבנתי, אבל המציאות של האנשים האלו, שמגיעים עם כלי נגינה ארכאיים, למקום ההיסטורי המוזר הזה, בתוך יריד לבנטיני עם נגיעות פאשיסטיות ופאטישסטיות וכאן הם שרים בהתרגשות שירי קודש, היא מסבירה לנו את ההגדרה של התשובה בברסלב.
תשובה היא חיבור, היא התקרבות אל אלוהים, אל האלוהות.
זה בדיוק ההפך ממה שהמתין לנו בתוך המכפלה.
שם, באולם יצחק ורבקה, עמד איזה עבדקן עם עם מקרופון נצמד וסיפר להמוני חרדים על ההרפתקאות שלו במערות הקבורה שמתחת למבנה המכפלה. הוא כל כך התלהב כשסיפר, איך שהוא וחבריו מצאו שם מצבה נוצרית, וניפצו אותה. אוי, כמה שהוא היה מרוצה מעצמו, הכלב, לא שהם מצאו שמה משהו אחר, אבל די להם, לחלאות בואנדליזם, בגסות, בבערות וביהירות. די להם שהם זוחלים באבק לרגלי רבניהם ומבקשים שכר כפנחס.
אז ירדתי מהמערה כשאני מהורהר, ביקרתי גם בציון של אבנר בן נר, שאני לא מבין איך זה שעשו ממנו צדיק, אבל !I'm a believer
היו לי כל מיני מחשבות, היה ברור לי מצד אחד, שאני לא במדריגה של הנוצרים האלו, שהגיעו מעבר להרי החושך, כדי להחזיר את נבל דוד לירושלים, אבל מצד שני, גם אני רציתי לעשות משהו כדי להתקרב אל הקדושה ואל עבודת השם.
בסופו של דבר, עשיתי דבר שהפתיע גם אותי, הלכתי לננחים לרקוד. זה היה מוזר, כי היינו די לבד שם, בלב ההמון הגועש והמון אנשים , בעיקר חרדים מודרניים באו כדי לצלם אותנו, אבל לי לא היה אכפת. לא הגעתי רק כדי להתלונן ולהעביר ביקורת. עשיתי מה שיכולתי.
האמת שהיה לא רע, חוץ מהפרסומות המטומטמות לקמע מאומן, היה נחמד לצאת מהאווירת השופינג ופשוט לקפוץ לצלילי מיקס של "אנחנו מאמינים בני מאמינים".
אמנם אני מעדיף את הגרסה של לי פישמן, אבל אתם יודעים, אני עושה מה שאני יכול והם כמוני, משתדלים.

בסופו של דבר הנחים כל כך התלהבו ממני, עד שהם דחפו לי לכיס של החולצה, איזה קמע ננחי. לא הסתכלתי עליו אפילו, אולי הוא כבר הלך בכביסה.
כשיצאנו מהשטח, היה לי רעיון נוסף לגבי התקרבות לאלוהים, אותו רעיון שהזכרתי בהתחלה, כלומר לספור ספירת העומר.
זה נשמע עניין פשוט, הרבה סופרים את העומר, אבל מעטים עושים את זה כמו שעושים את זה אצל ברנר שטריימלהרב ברנר בשכונת בית ישראל, על גבול מאה שערים, בין העולם הבא לעולם התחתון.

וכך נגמר היום, בצריחות עד לב השמיים. זה לא מרשים כמו נגינה על נבל, אבל זה בהחלט עובד.
אז, שיהיה גם לכם המשך סוף שבוע רגוע ושתו הרבה, זה מאוד בריא.