תרנגול עצלן


תמיד תגורו בשכונה טובה.
אף פעם אל תעברו כמוני משכונה עשירה ומצוחצחת לשכונה של עוני ופשע.
נכון שהעניים כאן יותר עשירים ממני ואילו השכנים שלי בשכונת המיליונרים, היו מקבלים מכתבים מהבנק על אוברדראפט של ארבעים אלף שקל (הדוורים היו תמיד מתבלבלים), אבל עדיין, עדיף בהרבה לגור בשכונה של עשירים.
תכל'ס, ההבדל בין עשירים לעניים, הוא פחות עניין של רכוש ויותר עניין של מקום מגורים.
בקיצור, אני גר בשכונה עניה ומוזנחת ולפני התגוררתי במשך שנים רבות, בשכונות יוקרתיות ונוצצות ואני רוצה לדבר על שני הבדלים דומיננטיים בינהן.
בשכונה עשירה אנשים יוצאים לטייל על לברדור, בשכונה עניה הם מסתובבים עם פיטבולים ואמסטפים.
עוד הבדל, בשכונה עשירה, אם אתה בא לקטוף לימון מהעץ, העשירים עם הלברדורים מסתכלים עליך כאילו חירבנת ברחוב.
בשכונה עניה, ישר קופץ מישהו לעשות לך סולם גנבים.
נשמע מגניב, אבל עזבו אתכם. אותנטיות זה טוב בהודו, לא כדי להסתובב בה עם הילדים כל אחרי הצהרים.
באמת שהשכונה מאוד נחשלת, אבל בכל זאת יש בה אחד שמתנהג כמו צפונבוני וזה התרנגול של השכנים.
אולי שמעתם ש"הבית יוסף" פוסק שאת ברכת "אשר נתן לשכוי בינה להבדיל בין יום ובין לילה" מברך רק מי ששמע תרנגול אחרי חצות. הרמ"א חולק עליו ואומר שהברכה הזו היא ברכה כללית, שכולם חייבים בה והמציאות היא שכל היהודים הדתיים, אשכנזים, ספרדים, תימנים וכן הלאה, כולם מקבלים בעניין הזה את דעת הרמ"א .
לכן, לא פלא שיש עניין עצום ללכת דווקא לפי ה"בית יוסף" בעניין הזה, כלומר לברך על קריאת התרנגול עצמה. אם אני נמצא בבני ברק לפני עלות השחר, אין בעיה, התרנגולים שם חרוצים ומתחילים לקרקר, כבר בשלוש וחצי, אבל דוקא אצל השכנים שלי, התרנגול מתעורר הרבה אחרי שפותחים את חדר הכושר בקאנטרי קלאב. איך הוא הגיע לשכונה הזאת, התרנגול הזה? הם גנבו אותו מאפקה?
טוב, היום אני צריך לשלם את חובי לאילן, שכבר לפני חודשים שאל אותי למה אני מתנגד לתפיסה לפיה ליקוטי מוהר"ן הם אסוציאטיביים.
טוב אילן,
אילו רבי נחמן היה כאן כדי להסביר לך הוא היה עושה עבודה טובה. לרוע המזל, כרגע תצטרך להסתפק במה שיש.
אז ככה. צריך להבין שהאדם הוא יצור רוחני. גיליתי לכם את אמריקה?
תבינו, זה שלאדם יש גוף, זו טעות. זה שהוא אוכל ושותה ויש לו מחזור דם, זה שהוא הולך לשירותים, או חש בחום או קור או לחות, זה דפקט.
האדם הוא מערכת רוחנית מושלמת והרמונית. בתוך ישות מטאפיזית, הוא נמצא באיזון מושלם, הוא מתפתח ומתקדם ומגיע למורכבות רוחנית יותר ויותר גדולה ונעלה.
הגוף בשביל האדם, זה כמו קביים לדג. זה רק מפריע ואין לזה שום היגיון.
העולמות הרוחניים נראים אחרת, זה בטח צפוי. כמו שהעולם החומרי, הוא עולם שרובו ריקנות וחוסר, העולם הרוחני הוא שפע, הוא מלאות. התנועה בעולם הרוחני, מהירה מאוד, המהירות שלה היא כמהירות המחשבה. זה אומר, שברגע שאתה חושב על משהו, כבר הגעת לשם.
נשאלת השאלה, האם האדם יכול לנוע בעולמות הרוחנים?
ברור שהוא יכול.
אמרנו, האדם הוא יצור רוחני. בעולם הרוחני הוא מסוגל לנוע במהירות וביעילות, לאן שהוא רוצה.
כמובן, בעולם הרוחני ישנן הרבה רמות והרבה שכבות וכיון שהתנועה היא תודעתית, גם התודעה מגבילה אותה. גם התנועה מוגבלת לפי גודל הכלים הרוחנים.
אני יודע שאני מדבר על דברים מאוד אבסטרקטיים, אבל לא ארחיב כא, כי זה לא ממש הנושא.
אמרנו שהאדם יכול לנוע בעולמות הרוחניים, כי הוא בעצמו ישות רוחנית, אבל האמת היא שהוא נע שם מעט מאוד.
הסיבה לסטטיות שלו היא די הגיונית. האדם לא יכול לראות לתוך העולמות הרוחניים. הוא נמצא בהם, אבל משולל חושים. לא רק שהוא עיור, הוא גם חרש וגם תתרן, לכן הוא כמעט ולא זז.
מה הופך אותו לכזה? גם על זה צריך להרחיב, אבל בגדול, הגוף שהוא נולד עימו, מייצר מערכת שיכלית שמונעת תפיסה, הבנה וחוויה של הרוחניות.
האמת היא, שבענין הזה, כמעט אין יוצאים מהכלל. השכל טבוע באדם בצורה כל כך יסודית, עד שגם אם הוא מצליח לשבור את המחיצה התפיסתית, הוא לא מבין ולא יודע מה הוא רואה.
היום אנחנו יודעים להציץ לתוך הרוחניות לעיתים קרובות, אבל אנחנו חוזרים משם עם שום דבר. אפשר לראות חזיונות, אותות ותופעות, אבל לנו שום כלי לפענח את הקלט הזה. לא נעים.
אוקיי. חזרה לברסלב.
רבינו נחמן בן פיגא היה יחיד ומיוחד בעניין הזה. חידוש כמוהו באמת לא היה.
מרגע שעמד על דעתו, הוא התהלך ברוחניות, כמו שאנשים רגילים מסתובבים בסופרמרקט. לא רק זה.
זוכרים שאמרתי לכם שבעולם הרוחני, מגבלת התנועה שוה לרוחב המחשבה? ובכן רבינו כמעט ולא היה מוגבל בענין הזה. גם בעולמות הרוחניים הוא יכול היה להגיע, כמעט לכל מקום ברוחניות.
זה היה אספקט אחד של גדולתו של רבינו, היו לו עוד. הרב אברהם בן נחמן אמר "עשרת אלפים שנה אחרי תחית המתים, לא נשיג את המשמעות של דיבור אחד של רבינו." או משהו כזה.
מהבחינה הזו של הליכה בעולמות העליונים, קדמו לרבינו רק ארבעה יהודים. משה, רשב"י, האר"י והבעל שם טוב.
גויים היו עוד כמה וכמה. התורה מספרת לנו שאחד מהם היה בלעם בן בעור וחוץ ממנו היו כמובן הבודהא, צ'ואנג צו ועוד כמה הודים , סינים ויפאנים, שתיכף נבין למה הם חשובים.
אתם זוכרים שדיברנו על "פגם הלבנה"? אני אזכיר את זה. לפי הדתות המערביות, הדת הנורדית, היהדות, הנצרות האיסלם וכן הלאה, הבריאה מתקדמת לכיוון אחד . יש לה התחלה וסוף והסוף שלה זה רגנוסט , יום הדין, או ימות המשיח, כל אחד לפי טעמו.
הדתות המזרחיות טוענות שאין התחלה ואין סוף, הקיום הוא מחזורי וסיבובי הכל יוצא מהקיום ונכנס אליו וחוזר חלילה.
תורת ברסלב, יותר מורכבת. היא אומרת שמלכתחילה היקום היה חד כיוני. ברגע שנוצר "פגם הלבנה" נכנסה המחזוריות ליקום.
מה שרבי נחמן תפס זה עוד יותר מזה. הוא הבין שהיקום איבד את דרכו.
לפי האר"י, נשברו הכלים, נפלו הניצוצות ועכשיו הם צריכים לפלס את דרכם חזרה למקורם, ברגע שכולם יחזרו, היקום יגיע למעשה לקיצו, לקץ הימים.
אבל לפי הזוהר, האינסוף ממשיך לספק אור ישר לכל כלי מבקש ממנו.
מכאן הבין רבינו שבמהלך העינינים הנוכחי לעולם לא יגיע קץ היקום. הניצוצות נפלו והם דורשים כל הזמן עוד אור ישר מהאינסוף. האור הישר, ברגע שהוא מגיע למגע עם הניצוצות הופך לקליפות וככל שהזמן עובר הקליפות האלו הופכות להיות כבדות יותר, רחוקות יותר מהמקור ואין לאפקט האור החוזר, אותו אפקט שגלה האר"י, שום סיכוי להתגבר על המשקל והמרחק ולהחזיר את אותם ניצוצות אל המקור.
מה הייתה המשמעות של הגילוי הזה?
המשמעות הייתה שהבדהיסטים ניצחו. פגם הלבנה לא יתוקן, המשיח לעולם לא יגיע והיקום יישאר מחזורי, כלומר, יחזור על עצמו פעם אחר פעם והיחידים שינצלו מהקיום הזה ויצאו אל מחוץ למחזור הלידה והמות אל העולמות הרוחניים, הם אותם יחידי סגולה רוחניים כמו בודהא, כמו שמשון מהאוסטרופולי וכן הלאה.
רבינו הקדוש, כמו שאמרתי, ראה שהאר"י טעה כי האור החוזר לעולם לא יצליח לאזן את האור הישר, כי האור החוזר הוא הפעולה של הנשמות שלנו בעולם ואילו האור הישר, מחולק בשפע על ידי אלוהים.
הוא גם ראה, רבינו הקדוש, שמה שסבא רבא שלו, הבעל שם טוב, ניסה לעשות היה מאוחר מדי ומעט מדי. בעולם שבו האור הישר כל כך חזק, הנסיבות ישתנו מהר מדי, ההצע של התופעות יגדל ויגדל, אי אפשר יהיה להסתפק ב"מה שרוצה אני מרוצה" או בשפת הבעש"ט ב"שוויתי השם לנגדי תמיד".
זה מה שגילה רבינו הקדוש, שזה דבר מאוד חשוב.
הדבר היותר חשוב, הוא שרבינו החליט לא להכנע, הוא החליט לשנות העולם ולהחזיר אותו למסלולו המקורי. הוא החליט להגשים את נבואת האפוקפליפסה, שבמשך אלפי שנים לא הייתה כבר רלוונטית.
כדי להצליח במשימה רבינו עשה כמה דברים ואני יודע על שנים מתוכם.
דבר אחד היה ללכת למקום הכי עמוק ביקום, למקום הכי רחוק מהאור ושם להקים מחסום. המחסום הזה למעשה, ימנע את המשך ההתרחקות של הניצוצות מהמקור שלהם ובזה ימנע את התרחבות פגם הלבנה ואת התדרדרות היקום לתוך המחזוריות הניצחית.
למחסום הזה שרבינו הקים קוראים….. נכון, אומן.
תודה שביקרתם.
הדבר השני שהוא עשה היה להגיד כזה דבר.
"הרי אנשים הם יצורים רוחניים, הם יכולים לנוע בעולם הרוחני. למה שלא יסעו לאיפה שצריך ויחזירו את הניצוצות למקום. ברגע שהם מגיעים למציאות רוחנית, ממילא הקליפות מתחילות להשתחרר ולהתפורר והניצוצות מפסיקים לדרוש את האור הישר ואז מהר מאוד, יגיעו הרבה ניצוצות למקום ויאבדו את הקליפות וכל העולם יגיע למדרגה חדשה של תודעה, שממילא תביא אותו קרוב יותר אל הגאולה והמחזוריות תישבר ובסופו של דבר לא ישארו ניצוצות עם קליפות בעולם, כדי לשמר את מצבו הנוכחי והמשיח יגיע."
אבל הייתה בעיה, נכון? אנשים לא יודעים ללכת בעולם הרוחני. הם לא יודעים לנוע שם, לחצות מרחקים, להגיע למקומות רוחניים כאלו שבאמת יפוררו את הקליפות ויעלו את הניצוצות.
אז רבינו פתר את הבעיה הזו בצורה מאוד לא מקורית.
הוא כתב הנחיות הליכה בעולם הרוחני.
ההנחיות האלו נועדו לאנשים שלא רואים רוחניות, לפחות בהתחלה, שלא מבינים ושלא מרגישים.
אם נתרגם את ההנחיות האלו לשפה מובנת , הן היו נשמעות כמו "לך שלושה צעדים קדימה, דלג פעמיים במקום ואז תסתובב ארבעה סיבובים שמאלה ותקפוץ אחורה." זה נשמע ממש כמו ריקודי עם, רק שאלו ריקודים שעושים בעולמות העליונים כדי להגיע ממקום למקום.
כמובן, כמו בריקודי עם, יש מתחילים מהצעד הראשון, יש בינוניים ויש את גדי ביטון.
גם בהנחיות של רבינו לתנועה בעולמות העליונים יש הרבה רמות.
יש תנועה שטובה לאנשים שרק התחילו ויש הנחיות שמתאימות לתותחים מיומנים שהם הרבה זמן בעסק וכבר עברו הרבה שלבים.
להנחיות האלו של רבי נחמן מברסלב, קוראים "ליקוטי מוהר"ן".
עד כאן?
לסיום, סוף סוף אנחנו יכולים להבין למה הרבנים של "מכון מאיר" טועים, למה הבחינות בליקוטי מוהר"ן הן לא "אסוציאציות".
כי כמו שהסברנו, בעולמות הרוחנים התנועה היא המחשבה, היא המודעות והבחינות מתארות את תהליך התנועה . בעולם הפיזי, אנחנו נעים מנקודה לנקודה, בעולם הרוחני, שתי הנקודות הופכות לאותו הדבר.
זאת אומרת, כשרבי נחמן אומר בליקוטי מוהר"ן

וזה בחינת יעקב. כי יעקב זכה לבכורה, שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה,

שהתנועה של יעקב בעולם הרוחני, היא כמין דבר שנקרא ראשית, שהופך לדבר הזה שנקרא חוכמה.
אפשר להסביר גם את הכוונה בזה, שכשבונים כלי מושלם, כל האור הישר נכנס ולא נופל לקליפות. יש לזה גם עוד פירוש, יותר מעשי, שמוטב לבצע פעילויות קצרות ומוגדרות מאשר להתחיל מבצעים גדולים, שלא יודעים איך יגמרו.
הפירוש לא כל כך עקרוני, כי את רוב ליקוטי מוהר"ן אנחנו אף פעם לא נבין.
יש דברים, שאנחנו יכולים לאחוז בהם, התבודות, נקודות טובות, ריקודי עם.
די לנו באלו, באמת.
אם נחזיק אותם, מצבנו יהיה מצויין.
יאללה, תיכף חצות. הגיע הזמן להתעורר. קוקריקו

 

תורתם אומנותם


לא, לא , לא, השם ישמור.

זה לא הולך להיות פוסט בנושא פוליטיקה אקטואלית. את זה נשאיר לעוד חודשיים, כשאולי נחליט למי להצביע, או יותר נכון, במקרה שלנו, למי לא להצביע.
האמת ש"מחוייב המציאות" תומך בשלי יחימוביץ' בשלב זה, היא פשוט גם אישה וגם מאוד מפחידה, כמו שאנחנו אוהבים.
טוב, אז בלי פוליטיקה היום.
מה שכן, קיבלנו אתמול פניה מעניינת בדף "אודות" שלנו, והרי לשונה:

תמוהה בעיניי העובדה שאתה "מקורב" לרבנים ומתאר אותם בנימת הערצה שכן רבינו היה נגד אדמורות.
בנוסף אני גם לא מבין איך אדם מעניין כמוך בעל דיעות שיוצרות מחשבה אצל הקורא מחובר ויונק מרבנים שממליכים את עצמם על הציבור ומתיימרים לשלוט על דעתם. שורה תחתונה אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך אך רואה ניגודיות עצומה בין דיעותיך לבין העובדה שאתה מהלל פה רבנים מסוימים.

זו שאלה מסוג שאני אוהב לשמוע, כי היא מעידה על מחשבה, על ניסיון לפתור את התעלומה הזו שנקראת רוחניות.

יש שאלות שאני לא סובל כמו "למה מציגים כאן את השער של פנטהאוז?"
זו שאלה שדווקא לא בעיה לענות עליה, אבל עצם ההעלאה שלה לאו דווקא מעידה על תבונה בולטת אצל השואל. מצד שני השאלה על הרבנים היא שאלה חכמה מאוד. זה כמובן אומר שלא תהיה לי עליה תשובה מתקבלת אבל הבה נדוג קצת באפילה ונראה מה יצוץ.

רבנים, רבנים, איפה להתחיל?
האמת, כך אומרים, מתחילה באמת וכל אדם קרוב אצל עצמו,אז אני צריך לשאול את עצמי מה היה לי עם רבנים לאחרונה.
ובכן, יום שלישי אחרי הצהריים, אני מקבל SMS שהרב ברנר שליט"א מתכוון להגיע לשיעור בערב.
נאנחתי, למה כל הדברים חייבים ליפול דווקא על יום שלישי בערב?
קודם כל, השיעור הגדול של הרב עופר ארז בחולון, חוץ ממנו גם הרב בינימין רוזנצוייג מעביר שיעור פה ברמת גן ויש גם את יובל דיין ואת רן ובר במכמורת, בקיצור, כולם רוצים את יום שלישי בערבכמובן שהלכתי לרב ברנר. לא קשור לזה שהוא היחיד שיש אצלו אוכל נורמאלי, זאת אומרת מיץ ועוגות. מאז שחליתי אני מעדיף להמנע מנסיעות ארוכות, ואני לא מצליח להגיע לשיעורים שלו באזור מאה שערים.
שיעור שלו כאן באזור, זו הזדמנות שאסור לפספס.
באותו ערב היה הרב במצב רוח עליז במיוחד. הוא בדיוק לימד קטע מהספר "חיי מוהר"ן" שבו רבינו הקדוש מספר לרבי נתן כמה לפעמים קשה לו להתפלל. אני לא זוכר את הציטוט המדוייק אבל זה הלך בערך ככה "ואמר לי רבינו כמה בכה והתחנן לפני השם יתברך שיתפלל תפילה כראוי , שהרבה פעמים לא הצליח להתפלל."
הקטע הזה מאוד מאוד שימח את הרב שליט"א.
"אתפ רואים?" הוא אמר לנו "מה זה ברסלב? מה זה נקודת אמת? אתם מתארים לעצמכם איזה רב חשוב, או אדמו"ר שמספר שקשה לו להתפלל? וכאן לא מדובר בסתם רב חשוב. מדובר בנין של הבעש"ט, בנכד של נחמן הורדינקר, מהמשפחה של הצדיקים הכי גדולים והוא מודה שהוא לא מצליח להתפלל."
"חוץ מזה," הוסיף הרב שליט"א לעלוץ "רבינו אמר כמה פעמים על עצמו את הפסוק "ואני תפילה", כלומר שכל המשמעות שלו היא תפילה, אז תחשבו מה זה בשבילו לבוא להגיד לרבי נתן, שהוא בעצמו לא מצליח להתפלל!"
השיחה הזאת גרמה לרב ברנר להיות מאושר, יותר מאשר לפני חודש, כשהוא הרעיד את אומן בשעה שדרש על כוחו של הצדיק, בפני קרוב לאלף איש. אין לי מושג למה. הרב ברנר הוא אלוף המתפללים. כשהוא מברך על במבה, הוא משקיע בברכה אנרגיה בדומה לפנחס הכהן הגדול בזמן הקרבת הקורבן ביום הכיפורים. כשמביאים לו גלידה, עיניו מתעגלות בעונג , "הנה אפשר לברך שהכל" , הוא אומר ואז טועם חצי כפית וזורק את כל השאר.
מה אכפת לו לרב ברנר, שלרבינו הקדוש היה לפעמים קשה להתפלל?
אני לא יודע, הייתי עסוק בזלילת עוגות. אין לי מושג מאיפה מביאים תמיד את העוגות האלו לשיעורים של הרב ברנר, אבל הן מספיק משמינות וזה העיקר.
כשהייתי קרוב לאיבוד הכרה, ניזכרתי שהבטחתי לאישתי לקחת אותה לשיעור הגדול של הרב עופר ארז בחולון.
לא יודע איך נהגתי את הדרך הזאת, אבל בניגוד לכל הציפיות, היא חלפה מהר מאוד. הגעתי לשיעור והצלחתי להבין שהרב מדבר על חטא אדם הראשון ועל המזימה של הנחש שהיה ערום מכל חיית השדה, אלא שהעוגות עשו את שלהן ותוך חמש דקות צללתי לתוך האפלה.
כשהתעוררתי, כבר כל האנשים קמו ואני סבלתי מכאב ראש עולמי, אבל בדבר אחד זכיתי, הבנתי סוף סוף מה הכוונה של הפסוק "והנחש היה ערום".
הרי הזוהר אומר, נדמה לי בפרשת כי תשא, שלפני חטא עץ הדעת, לאדם ולחוה לא היה גוף. הם היו רוחניים וחסרי צורה, כמו מלאכים.
אחרי שחטאו, הם כבר לא היו באותה מדרגה ערטילאית והיו צריכים גוף חומריח כדי להתקיים. כמובן שאף אחד לא הסכים לתת להם גוף.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפשיט את הנחש מגופו ונתן אותו לאדם וחווה שישתמשו בו. היום לנחש עצמו אין ממש גוף, מה יש לו? צינור? איפה רגליים? איפה אזניים? איפה דבשת? זה לא נקרא גוף מה שיש לו.
זה גם משיב על השאלה, למה מציגים כאן את ג'סי ג'יין ועוד בלונדינית על השער של פנטהאוז- כדי להסביר את מהותו של הנחש. לכל החיות היה גוף, אבל רק הנחש היה ערום, לכן הוא היה מסוגל לפתות, באמצעות העירום.

אז בגלל שלא ממש הצלחתי להשתתף בשיעור של הרב עופר ארז, הלכתי למחרת לשיעור שיש לו בתל אביב במרכז "שמיים".
זה היה שיעור בנוגע למעשיה על אבידת בת מלך והרב סיפר שם על ארבעת הדרכים להתחבר עם האור האלוהי.

אני לא אוהב להכנס לתל אביב, אבל אם כבר נכנסים, השיעור ב"שמים", מאוד נוח. המקופ יפה ומטופח וגם אין שם עזרת נשים. כולם יושבים ביחד. שווה.

טוב,
אז למה באמת להגיע לרבנים? למה ללמוד אצלם? למה להלל אותם?
האם מערכת היחסים עם הרבנים, אינה סותרת את הבניה האינדבדואלית ואינה מחבלת בבניה הרוחנית העצמאית שלנו?

כבר אמרתי בהתחלה. לשאלות ממש טובות אין לי תשובות מוצלחות.
כשלי יש שאלה מאוד מהותית, אני הולך לרב – חע חע חע.

ברצינות.
כמו כל הדברים בחיים, כמו האש, כמו המים, כמו התורה, גם הרבנים משמשים למטרה מסויימת ושימוש מוטעה בהם הוא מסוכן.
מי שנותן למישהו אחר אחריות על חייו, הוא שוטה ובוודאי ששיטה כזו מנוגדת לתורת, אבל אם בתורת ברסלב אנחנו עוסקים ועם אנחנו רוצים להשתמש בתורת ברסלב כדי להמשיך ולבנוות את עצמנו כאנשים רוחניים באמת, אזי מוטב לנו להתראות מדי פעם עם אנשים שהצליחו לעשות את זה. אפשר ללמוד כמה טריקים.
הרבנים האלו שלעיתים אני פוקד את שיעוריהם, הם בעלי מדרגות.
יש להם יכולות רוחניות וריגשיות שאין לאחרים. יש לי בדיחה על זה, די מוזרה.
אני אומר שאילו האר"י הקדוש היה מתגורר בדקוטה השטוחה והמנוטונית בה שדות החיטה נמתחים עד קצה, אזי עולמנו הרוחני היה הרבה יותר פשוט.
כיוון שלדאבוננו האר"י הקדוש התגורר בצפת העתיקה והפסיכוקולוסאלית, הפכה הבריאה למערכת עצומה של עליות וירידות ומדרגות. בברסלב זה דבר פשוט וידוע.
הבה נודה בזה, הארי פוטר זה כאן.
אני דווקא לא אוהב לספר סיפורי נפלאות, כי זה מסיט תשומת הלב מהעיקר, אבל אני אתן לכם דוגמא מאוד סתמית. לפני ארבע שנים דיברתי עם איזה רב, דווקא אחד שהיום אני לא ממש בקשר איתו והוא אמר לי "מאוד חשוב שבשבת תאכל שלוש פעמים עם נטילת ידיים."
הייתי בהלם, כי באותה שנה הקפדתי מאוד, לא ליטול ידיים יותר מפעמיים ואחרי השיחה הסתובבתי כולי רועד, בלי להבין איך הוא ידע.
אבל זוהי ברסלב, עולם המדרגות, אלפי מדרגות, כך כותב רבינו הקדוש בשיחות הר"ן.
עצם ההוקוס פוקוס הוא לא ממש חשוב.
החשוב הוא האפשרות להשתנות , לדעת שבהנף יד , אנחנו יכולים למצוא את עצמנו על השלב הבא בסולם. להפוך לאנשים יותר טובים, הורים יותר טובים, מהנדסים יותר טובים, בלוגרים יותר טובים בעזרת השם, זה כל העניין.
הרבנים לא נמצאים שם כדי לשנות אותנו, גם לא כדי לשלוט עלינו. הם כאן להמחיש את הנקודה.

אוקיי?
חודש טוב שיהיה ובטח התגעגעתם לג'סי ג'יין, אז הנה עוד תמונה שלה, ממש מקסימה.

א גיטע נאכט

לא ממש פוסט


אבל היום בערב, זה קורה.

ההילולה של האר"י הקדוש.

כמו שאתם רואים, האר"י ידע לשחק אותה כמו שצריך ולתזמן את המסיבה שלו בדיוק באמצע תשעת הימים.

מי שיגיע היום בלילה לצפת , ימצא את עצמו בסופר קרנבל כשעשרות אלפי אנשים חוגגים מסביב לבית הקרברות העתיק. יהיו שם דוכנים של ספרי קבלה, מזון ומשקה , קמיעות , דיסקים וכן הלאה.

להגיע לציון זה קצת קשה , כי גם ביום רגיל הגישה אליו מסובכת, אבל שווה לחכות קצת ולעשות מאמץ:

זה סרטון שצילמתי שם שנה שעברה.

כמה טיפים לעולים לרגל:

1. שווה מאוד לעבור ולהשתטח גם על קיברו של לייב בעל היסורים. הוא נמצא מתחת לחלקה הצבאית , ליד האנדרטה של עולי הגרדום בפינה הצפונית של רחוב האר"י.

2. לגברים , מומלץ בחום להצטרף לאלפים שטובלים במקווה האר"י , כי מרוב טבילות המים מתחממים.

3. לא להסתובב עם כסף קטן , כי השנוררים שם מסתובבים בלהקות.

גם מי שלא עולה לרגל, כדאי מאוד לחגוג בבית את ההילולה של האר"י. לאכול במסעדה, לשתות לחיים וכמובן להזכיר את האר"י הקדוש ואת חוכמת הקבלה.

 

חג שמח!

 

אלוהים שונא פאנאטים


להרבה אנשים אין מושג איך נראה אורח חיים רוחני.

זה מובן, כי הרי אתה לא יכול לראות את זה בטלביזיה. כאילו בסדר, יש מצב שיראו לכם איזה נזיר בודהיסטי שיושב ויגידו לכם "הוא שקוע במדיטציה רוחנית עמוקה." אבל מה הוא עושה שם באמת? גם אתם יכולים לבת כמוהו ואם תעשו את זה מקסימום , תתחילו להתגרד , אז מה עובר עליו ? מה הוא מרגיש?

רוב האנשים לא יודעים.  הם יראו את התוכנית ואז יגלו שהנזיר הבודהיסטי יגיע לארץ מתישהו לפני ראש השנה ויתן שיעור אחד לדוברי טיבטית לא בפתח תקווה ולא בנס ציונה ,אלא באיזה חור בגליל התחתון שנקרא קיבוץ "אחווה" או קבוצת "יחד" והGPS שלכם פשוט לא יכיר אותו.

אז תגידו לעצמכם, "לא נורא , ממילא אנחנו לא דוברי טיבטית שוטפת" ותלכו להרשם לקורס יוגה בקאנטרי קלאב  ותגלו שהמדריכה שלכם , היא המורה להתעמלות של בן דודכם הצעיר בתיכון, שהגיעה לשם כדי לדפוק חלטורה. גם זה בסדר, זה לא שדפקו אתכם, חלילה וחס, הקורס מורים ליוגה שעברה המדריכה המורתית הזו, הוא אותו קורס שעברה המדריכה עם הנזם באף והטבעות על הזרת במרכז "יוגה שיווננזה-בוננזה-צ'ינצי'לנטרה" שממוקם אי שם בקאסבה של ההומואים בתל אביב והרבה אנשים נפלו בעניין הזה ,כלומר, לא שחלילה הפכו להיות הומואים, אלא שהגיעו למקומות המגעילים האלו בלי החניה, רק כדי לגלות שהיוגה שם היא כמו היוגה של הקאנטריקלאב, רק בלי מקלחת נורמאלית ופינת קפה.

בסדר,  אז אתם עושים יוגה שבוע שבועיים, שנתיים (אני עשיתי שבע שנים מתוכן שנתיים אצל קרציון בעצמו) ומבינים שחיים רוחניים שקשור לעמידה על המרפקים ולשירירים הטבעתיים במיוחד שהמדריכה שלכם היא מורה להתעמלות שצועקת "עוד טיפטיפונת מתיחה ועכשיו נשחרר את הצ'אקרות."

ואי , איזו הקדמה ולא דיברנו בכלל על רוחניות.

אז ככה, השבת יצא לי לקיים את כל ההמלצות של הרב ברנר קרי ,קראתי המון זוהר ואכלתי סעודה שלישית אחרי תפילת מנחה ואפילו בהשגחה פרטית יצא לי להתפלל במניין, למרות שאלו היו מעזרוחניקים ותפילה של מיזרוחניקים, זה בערך כמו יוגה בקאנטריקלאב. לא שאני בא לתפוס כאן תחת על המיזרוחניקים, חלילה , הם מתפללים כל יום ואני אולי יוצא לי פעמיים בחודש, אבל אני פוגש חסידי ברסלב אמיתיים ואני רואה אותם אומרים "שמע ישראל" וזה עולם אחר. הם לא מתנדנדים כמו הסדרניק שטוף הורמונים , הם מבועתים , הם בפאניקה מגדולת המעמד. אני לא מדבר על הרב ברנר ,שמי שזכה לראות אותו אומר קדיש, כבר יכול לפטור את עצמו מ"כל נדרי" את שנת אלפיים שלושים ושבע. סתם חסידים עובדי השם שאומרים קריאת שמע זה משהו אנרגטי, זה לא פשוט.

שוב גלשתי,

הקיצר השבת , שמרתי על הילדים שעתיים וחצי בגינה, עד שאשתי הגיעה ואמרה לי "לך לנוח". בדרך הביתה פגשתי מישהו שאמר לי שהם מתפללים עכשיו, אז הצטרפתי אליו למנחה ומשם רצתי הביתה , עשיתי סעודה שלישית מלחם , חומוס וחמוצים ולא שרתי "בני היכלא", כי את המזמור הזה אפשר לשיר רק כשאוכלים סעודה שלישית במניין ,למי שלא ידע.

את ברכת המזון כבר סיימתי לברך במיטה ואחרי כמה עמודים של טרי פראצ'ט כבר שקעתי לתוך שנת שבת בצהריים.

טוב, "השינה השניה" של שבת היא עניין משמעותי. המקובלים מדברים עליה כל הזמן. האר"י אמר שהשינה הזו היא אמצעי הלימוד המועדף עליו ובזכותה הגיעה לסתרי סתרים , יש גם אחרים שתלו בה סגולות. אני יודע דבר אחד, בשינה הזאת אני זוכר חלומות.

אז מה שאני זוכר מהחלום היה ככה, אני יושב באיזה משרד ומנהל תכתובת עירנית עם אחד המדענים האהובים עלי באיזשהו נושא של תכונות סטטיסטיות של חומרים. הכל נראה שליו ורגוע ואז פתאום בום , אני פתאום יושב בתוך רכב דוהר , במין עיר עתידית הרוסה ,בסגנון הסרט "חתיכה דוקרנית" של פאמלה אנדרסון , במושב לידי מצטנפת בחורה בחליפת ג'ינס קצוצה ושנינו נמלטים מכנופיית פשע שיורה עלינו  באיזה מתקן לייזר חדיש.

הדבר ששמעתי זה את הילדים שלי צועקים "אבא הבדלה!".

באמת היה כבר חושך והגיע הזמן להתחיל את השבוע וככה באמת נראים חיים רוחניים.

אתה מרגיש את הדברים , אפילו שאתה לא מנסה שום דבר ובמקרה דנן, נמצא בחוסר הכרה.

המיינד שלי , שהוא למעשה ,הבמאי של החלומות , מצא דרך להגיד לי "נגמרו לך תוספי הנשמה המיוחדים ואתה חוזר לשגרה".

שבוע טוב שיהיה בכל מקרה.

פרסומת קצרה לסיום

ארגון בשם "כאן ועכשיו" סיפר לי שהם מארגנים סדנת "פריימל פילינגס" עם המדריכה פוג'ה לאפ בערך באמצע אפריל. אני לא מכיר את "כאן ועכשיו" , ואני בטוח שהם אנשים נפלאים עם כוונות טובות, אבל בסדנה הייתי וזו סדנה מדהימה ופוג'ה היא בדיוק המורה שהייתם רוצים  לידכם כשאתם עוברים תהליך נפשי. היא לא מקשקשת בקומקום והיא לא ילדה מתלהבת. היא מקצוענית ופרפקציוניסטית והיא תביא אתכם לטרנספורמציה.

עכשיו , אל תשאלו אותי שאלות דביליות בסגנון "
האם האוכל שם בהכשר בד"צ" . אני לא יודע ולא מעניין אותי ועדיף שתעשו משהו עם החיים שלכם במקום לחפש תירוצים למה להשאר פוסטמות.

הייתי בסדנה הזאת והיה פשוט מדהים, בזכותה הגעתי לברסלב , למרות שזה סיפור נפרד.

יאללה , שבוע טוב , חודש טוב, גמר חתימה טובה והרבה אהבה.