אודיסאה באומן


ישנו משפט תמוה של רבינו הקדוש שאומר ביידיש "אין אומן זיין און אין סופיא נישט?". התרגום החופשי הוא "איך אפשר להיות באומן , בלי להיות בסופיא?" .
סופיא, כמו שהרבה יודעים, הוא פארק ציבורי ענקי, מושקע, מפואר ונהדר, שנמצא בעיר אומן בערך שני קילומטרים מהציון הקדוש. הגן הזה הוא כל כך גדול, מטופח, מעוצב ומושקע עד שLonely plannet מכנה אותו "התשובה המזרח אירופאית לגני הטילרי".
לא מדובר בהגזמה.

למעשה מציאותו של גן סופיה בעיר קטנטנה ונידחת כמו אומן היא נס אמיתי.בעיניים אוקראיניות , אומן היא לא יותר מכפר מגודל , שיתרונו היחיד הוא מציאותו על הכביש הראשי בין אודסה לקייב. אפשר להשוות אותו בארץ לכפר ויתקין או למסילת ציון. הרעיון שבכזה חור מישהו יבנה פארק מפואר כמוהו אין גם בערים אוקראיניות אדירות כמו חארקוב שמונה שני מיליון תושבים , הוא רעיון מופרך. מי שמתייחס לקיומו והיווצרותו של גן סופיא באומן כאל נס, מסיק מסקנה הגיונית.
כמובן שכשמדובר על אומן ועל רבי נחמן , מסתתר כאן איזשהו סוד ואנחנו כבר נחשוף אותו, אבל ראשית בואו ונגלה איך בכלל נוצרה התופעה הזאת שנקראת "גן סופיא".
מה שמספרים המדריכים של סוכנויות הנסיעות החרדיות לכל הישראלים והישראליות שמגיעים לאומן זה את הסיפור הבא: האוקראינים נלחמו נגד הפולנים ואז כשהם באו לאומן , הם דרשו מכל היהודים להתנצר , או שיהרגו אותם.
אז באה הבת של ראש העיר הפולני שקראו לה סופיה, (ביוונית : חוכמה, כמו במילה פילוסופיה) ואמרה להם שלא יפגעו ביהודים ושיהרגו אותה לפני שהם הורגים את היהודים.
האוקראינים מצידם הסכימו לעסקת החבילה ובאמת הרגו אותה ואז הרגו שלושים אלף מתושבי העיר, בינהם עשרים וחמישה אלף יהודים. אותם יהודים שנרצחו, נקברו בקבר אחים , איפה שנמצא היום , הציון הקדוש של רבי נחמן מברסלב.
בסופו של דבר, ניצחו הפולנים את האוקראינים ואותו ראש עיר אציל פולני, בנה את גן סופיה לזכר ביתו שהקריבה את חייה למען היהודים.
כמו שברור לכולנו, חוץ מפרט זה או אחר , כל מילה בסיפור הזה אמת, או במילים אחרות, הסיפור הזה מצוץ מהאצבע ואין לו שום קשר למציאות. גירסה מלאה של הסיפור הבדיוני הזה , תוכלו למצוא פה.
לסיפור המופרך הזה שמספרים המדריכים החרדים בכל זאת יש איטזשהו ערך. הוא גורם לתיירים הישראלים לחשוב שבכל זאת יש גויים טובים או גויות טובות. לכם, קוראים יקרים, זה אולי נראה טרוויאלי, אבל רבים מבין עולי הרגל לאומן, הם אנשים מאוד בורים ומוגבלים מתחתיות החבית של הפריפריה. מבחינתם אוקראינה זה החו"ל היחיד שיראו אי פעם והם בטוחים שהגויים הם מין חיות טרף פראיות, חסרות כל קשר לאנושיות.
אני שמעתי את הסיפור הזה כמה פעמים באומן והיו התנגדויות של המאזינים שלא האמינו שהסופיא הגויה הזו יכולה להתנהג בכזו אצילות נפש. מהבחינה הזו הם צודקים, הקטע הזה של הסיפור, לא היה ולא נברא.
הסיפור האמיתי לא פחות מעניין.

בשנת 1768 אכן נטבחו יהודי אומן על ידי מורדים קוזקים. באותה תקופה סופיה המפורסמת הייתה בת 8 וגרה בצפון תורכיה. עשרים שנה אחר כך , סופיה נחשבה לאחת מיפהפיות אירופה הנודעות, ניהלה רומנים עם שניים מאחיו של מלך צרפת והייתה פילגשו של הנסיך הגנרל פוטיומקין, חביבה העיקרי של קיסרית רוסיה , יקתרינה הגדולה.
לאחר מות הגנרל היא הצליחה להשתחרר מנישואיה הראשונים לגנרל ג'וזף וויט הפולני ולהנשא לפולני אחר, הרוזן סטניסלב שסזני פוטוצקי, שבאותה תקופה שלט באיזור אומן. אם זה מעניין מישהו, הם נישאו בטקס כפול, גם קתולי וגם יווני אורתודוקסי, כי סופיה, למרות שנולדה בתורכיה, הייתה יוונית.
הרוזן פוטוצקי בנה לכבוד אישתו האהובה והמהוללת את הפארק המפואר, שנקרא "גן סופיה" והאדריכל עיצב אותו מתוך הוקרה ליוון הקלאסית ושילב בו מוטיבים משתי היצירות האפיות של הומרוס האיליאדה והאודיסאה.
הפארק רווי ביצירות אומנות ובמבנים ארכיטקטונים מיוחדים ונאספו לתוכו מאות צמחים נדירים מכל רחבי אירופה. כך הכיר אותנו רבינו הקדוש , כשהגיע לאומן שנים מועטות לאחר שנפתח הגן ובתקופתו נערכו בגן הופעות מוזיקליות והצגות והוא נחשב לאחד ממרכזי התרבות באימפריה הרוסית.

לימים הפך חלק מהגן למרכז מדעי ללימודי טבע וצמחייה וגם היום , לצד היותו של "גן סופיה" מוקד תיירות למאות אלפי מטיילים בשנה, הוא גם מהווה חממה מדעית ונערכים בו מחקרים בוטאניים וביולוגיים.
מכאן אנו יכולים להבין סוף סוף את משמעותו של משפט רבינו הקדוש "איך אפשר להיות באומן , בלי להיות בסופיא?",
זה בדיוק כך, מה הטעם להיות מקושרים לצדיק, בלי להיות משכלים ונאורים, בלי להיות מעורים במוסיקה, מדע ואומנות. מה הטעם בעבודת השם של אנשים בורים ופרימטיבים, שטופים באמונות הבל ודעות קדומות.
את התשובה אנו יכולים לראות בעצמנו כשאנו מגיעים לאומן ופוגשים שם את אותם ליגיונות של גלמים מהעדה החרדית, חסרי תועלת ושחצנים שכל עיניינם בחיים הוא רכלנות על רב זה או רב אחר. יש לי חברים כאלו, אני לא אומר שלא, אבל אני לא מבין מה בדיוק הם תורמים לעולם, חוץ מלשמר את אומנות כרזות הנאצה.
מצד שני ישנם אותם נחילים של בעלי תשובה, עם שילשולי פיאות ופומפונים מתבדרים, שחיים בתוך ג'ונגל של אמונות חשוכות בקליפות ובטומאות ובפגמים, ולועגים בנבערות חוצפנית לתרבות המערבית ממנה הושלכו. בצדק לועגים להם החרד"לים ורואים בהם בסך הכל אפיזודה נלעגת.
וכך בלב הזוהר היוקד שהביא רבינו לעולם, תחת הבוהק של שמש הצדיק באומן, שוכנים שני שבטים נחשלים,יצירי הנבערות החרדית רבת השנים מצד אחד, והפסולת של חברת הצריכה המודרנית והשיטחית מצד שני ומסביבם הומים אלפי עארסים רודפי חוויות ורוכלי הבלים ומקבצי נדבות טרדנים וכולם כולם שוכנים בצל הצדיק ומתעלמים מרצונו וממשאלתו המהדהדת "לכו לסופיה , אל ההרמוניה הנדירה בין טבע, מדע ואומנות, לכו לסופיה אל התבונה והידע ושיקול הדעת!"
ואותו אספסוף ממשיך לאכול ולשתות , לרקוד ולחגוג בטרם יחזור אל האורותיו בסתמיות ואל חייו הסתמיים, כהוא מתייהר בכך שעשה את רצון הצדיק.

.