תהילה לאל על כל חסדיו.
תהילה לרודפי הצדק, למבקשי האמת. לאלו שמצאו והעניקו,
תהילה, לאנשים הטובים לחברים ולחברות.
אשרי אלו שאינם עומדים מנגד.
התבקשתי לחזור, התבקשתי לכתוב והאמת למה שלא? יש לי מה להגיד.
שמעו נא אחי ואחיותיי, חשוב לי לכתוב אבל תזכרו שזו לא מלאכה קלה ולפעמים זו מלאכה שיכולה להיות קצת מסוכנת כמו היום.
שאלו אותי בזמנו, מה הבעיה בסבא משפולי, למה הוא נחשב למתנגד האמיתי לרבינו הקדוש. מה הסיבה שרבינו ראה בו סכנה כל כך גדולה.
אז קודם כל, אני לא יודע.
יש מי שאומר "אני לא יודע" ומתכוון להגיד שהוא לא רוצה לגלות, אבל אצלי זה הפוך, אני לא יודע ואני בכל זאת אגלה.
אבל קודם כל שלט
סורי חבר'ה פוסט למבוגרים בלבד. תיכף תבינו למה.
אם תאם רוצים לדעת מה חשוב ומה לא חשוב אתם יכולים לעשות כמה דברים.
דבר ראשון שאתם יכולים לעשות זה לחפש מישהו חכם, מישהו מדהים, גאון עולם. תחפשו ותחפשו, זה יכול לקחת שנים, כשתמצאו אותו תשאלו אותו ותהיו בטוחים בדבר אחד, מה שהוא לא יגיד, אתם לא תבינו. איפה הוא ואיפה אתם?
אפשרות שניה זה לקחת איזה מטומטם אחד , איזה בנאדם פרימטיבי וחשוך ונבער ולשאול אותו ואז אתם תדעו שמה שהוא אמר לכם זה ההפך מהאמת. השיטה הזו הרבה יותר פשוטה וקלה, יש שפע של מטומטמים בעולם.
אז נניח הבתוליות של האישה, היא דבר מאוד מאוד לא חשוב.
אושו אמר את זה, ככה קראתי, אישה יכולה לשכב , להזדווג עם עשרה גברים בלילה אחד ואין שום סיבה לחשוב שזה ישפיע עליה מבחינה אנרגטית.
אצל הגבר ההפך, אם הוא שוכב עם אישה מסויימת בפעם הראשונה, משתחררות לעולם אנרגיות מאוד חזקות, מאוד משמעותיות. קשה להבין עד כמה.
כמובן, זה פחות תלוי באישה ויותר בגבר, אבל בגלל שמדובר בהשפעות כל כך חזקות, אז גם האישה משחקת כאן תפקיד, כי היא מהווה איזה כלי קיבול ואם היא כלי קיבול ראוי, יש מצב שהמגע המיני הזה יוליד איזו תגובת שרשרת שתוכל לגרום לשינויים גדולים בעולם.
את הדברים האלו, יודעים כבר אלפי שנים.
מי יודע אותם? החכמים, גאוני העולם, אלו שלא תצליחו להבין.
גם יעקב אבינו ידע אותם. האמת היא, שלגבי יעקב, המידע הזה היה כמעט בנאלי. הוא ידע , אבא שלו ידע, הדוד שלו, אמא שלו, כולם ידעו.
כיוון שכולם ידעו, זו כבר לא הייתה חוכמה.
תמיד כשקיים מכנה משותף, נוצר יתרון מובנה למי שחזק באותו העניין.
נגיד במשחק הכדורסל, המטרה היא להכניס כדור לתוך סל שנמצא בגובה רב, ושם היתרון למי שגבוה יותר או למי שיש לו ידיים ארוכות יותר. ככל שהמטרה יותר מוגדרת, כך קל להבין מי ינצח.
למה אני מספר לכם את כל זה?
בגלל הסיפור על יעקב אבינו.
כשיעקב אבינו הגיע למצריים, הוא הבין שהוא נכשל.
לא שהיה לו רע, היה לו מצויין, כל המפרשים מסכימים.
אבל הוא הבין שהדרך הרוחנית, הדרך האנרגטית שהוא ירש מאברהם ויצחק אבותיו, נכשלה.
מצריים בזמן יעקב כבר הייתה דבר שאי אפשר להתמודד מולו.
לאברהם ויצחק הייתה שיטה, הם היו יוצאים לשדה, היו יוצאים עם העדרים, חיים בהרמוניה עם הטבע, נושמים את האוויר הפתוח המשוחרר, ואז היו חוזרים לאוהל, סועדים את ליבם מתחת לכוכבים, כשברקע יללת התנים ולחש הרוח.
לא חברים, לא נהייתי קוקסינלית.
לא יקחו אותי למוסף ספרות ותרבות של "מקור ראשון" כדי להקיא על המקלדת תשפוכת של רגשות חלולים שמקורם בתסכול מיני רב שנים.
אני פאקינג בסדר, אותו חובב של נשים מחופצנות עם איפור כבד ומחשוף עמוק. שום דבר משונה לא קרה לי במשך השביתה הזאת, כלומר דברים משונים קרו למכביר, אבל אף אחד לא בכיוון.
עם כל זה אני מודה ומתוודה, אותו אורח חיים שעיצבו לעצמם האבות הקדמונים הכיל מפתח לעוצמה תודעתית.
כך זה היה אצל אברהם, כך אצל יצחק וגם ליעקב היה את זה, אבל יעקב נכשל כבר בהתחלה.
שבע שנים הוא עבד בשביל רחל, ומה הוא עשה אז? הכין את האנרגיה שלו, כדי לייצר את הדור הבא, את היורש המושלם שימשיך את השושלת, שימשיך את השורה הזו של אנשי האלוהים, ההוגים, החוזים הנביאים. הוא ייצר בתוך עצמו את הפוטנציאל להוליד את איש האלוהים הבא.
אבל לבן דפק אותו.
אחרי ליל הכלולות, הוא מגלה שהוא העביר את האנרגיה לאישה הלא נכונה.
לא לרחל, רועת הצאן הדקיקה והמושלמת, אלא ללאה, עקרת בית משעממת, רדודה , בנאלית שחז"ל למעשה טוענים שהייתה שרמוטה.
לא מאמינים?
תסתכלו בבראשית רבה פרשה פ'
א"ל לית תורתא ענישא עד דברתה בעיטא לית אתתא זניא עד דברתה זניא אמרו ליה א"כ לאה אמנו זונה היתה אמר להם ותצא לאה לקראתו וגו' יצאת מקושטת כזונה לפיכך ותצא דינה בת לאה:
רוצים פירוש מארמית?
זה מה שמצאתי.
לא סתם מסתירים את המדרשים האלו.
בקיצור,
לבן גם ידע את העבודה שלו. הוא ידע מה יעקב מתכנן והביא לו את האישה הלא נכונה.
נולד הבכור הלא נכון ועבר זמן רב מאוד עד שנולד הבכור האמיתי, הבכור של רחל, אבל בינתיים נולדו עוד הרבה אחרים והעסק הסתבך.
כולם מכירים את הסיפור התנ"כי אז אין לי כוונה לחזור עליו.
אילו היה ליעקב חזון כצעד לחרן, הרי תוך כדי תנועה , כל התוכניות נהרסות.
העסק לא עובד ויותר גרוע מזה, גם יעקב, בן הדור השלישי של הנביאים הנודדים, לא יכול להשאר הוא עצמו.
המצב בארץ כנען התדרדר והלך והנה, גם הנודד המשוטט נאלץ להכ]יף את ראשו ולנוע מצריימה.
עכשיו מצריים, היא המוות.
לא צריך נביאים, לא צריך את אלוהים.
במצריים המים זורמים.
אתה יכול לחפור תעלה ואתה יודע שגם בעוד מאה שנה יזרמו מים.
המים ישקו את השדות , לבהמות יהיה מה לאכול, אפשר לתכנן , אפשר לבנות.
הרעיון הגדול של אברהם, לצאת את השדה, לצאת אל האלוהים ולשלב בין התנועה של הנווד רועה הצאן לבין העבודה הרוחנית של החוזה והנביא, כל אלו הסתיימו במצריים.
לא היה בהם שום תועלת.
אברהם בעצמו לא זכה לראות את זה, אבל הוא נכשל. צאצאיו נבלעו בתוך מצריים ומצריים היא בית עבדים. לכל אחד יש את המגירה שלו.
זה לא שהם נכנעו כל כך מהר, הבנים של יעקב.
בהתחלה הם באו לפרעה ואמרו לו שהם אנשים חופשיים ויש להם צאן והם צריכים מרעה.
מה פרעה אמר להם?
"בטח תבואו, יש לנו גם מגירה לאנשים חופשיים."
מדהים.
אתה יכול להיות "אדם חופשי" גם בתוך מצריים. עשו לך מסגרת שמתאימה לצרכיך.
אתם מבינים? יעקב אכל אנרגיות כל החיים שלו.
הוא ישן וחלם ונשם אנרגיות והשתין אנרגיות.
הוא לא היה ב"מודעות".
"מודעות" זה שקר.
למעשה זו אמת שמתחפשת לשקר.
קשה להבין את זה.
מה שנקרא מודעות הוא הדבר הנכון, בלי הכלים להפוך אותו לדבר משמעותי.
לדוגמא , אומרים לך שיתנו לך קולה.
אז מביאים את הבקבוק ושופכים אותו על הרצפה. הביאו, נכון, אבל מה עזר?
עזר לנמלים.
מודעות בסך הכל היא סוג של אמת, אבל הרבה פעמים היא מביאה יותר נזק מתועלת.
עוד דוגמא אם אתם כבר שואלים.
הודי אחד מחתן את הבת שלו ושום דבר לא במקום, הקיטרינג מאחר, התחיל לרדת גשם והחתן מתח שריר במשחק המטומטם שלהם, סקווש.
הוא מרים טלפונים, הרופא תקוע בפקק, המקרר התקלקל והגשם לא מפסיק לדפוק.
פתאום בא אליו סידהאתא אדוננו, פתאום באים אליו קרישנא ווישנו , באים אלחו ואומרים לו "נגלה לך את סודות היקום."
מצאתם לכם מתי לבוא, אמא שלכם בגבס, אתם והסודות. תבואו בעוד בעוד שבוע, נאכל צ'אפטי, נשתה קולה, נברך "הגומל" או מה שההודים לא מברכים, אבל עכשיו?
יעקב לא היה במודעות, לעניות דעתי הצודקת, הוא גם לא ידע מה זה.
הוא חי באמת, הוא חי באנרגיות.
הוא לא הקשיב לפרעה, הוא קרא את מצריים, הוא קרא את הכתוביות והבין שהורגים אותו, הורגים את אבא שלו, הורגים את אלוהים הטוב של אברהם יצחק ויעקב.
אתם מבינים, אין כזה דבר כמו עיסקה טובה מדי. זו תמיד הונאה.
ניסים קורים, כל הזמן קורים, אבל נס הוא לא עיסקה. נס נופל עליך, משטח אותך, משתק אותך.
כשקורה נס, בדרך כלל פשוט לא יודעים מה לעשות.
אז הירידה של יעקב למצריים, הסיפור עם יוסף והכל, זה לא היה נס, זה היה דבר שהיה טוב מדי מכדי להיות אמיתי.
הבנים של יעקב הגיעו למצריים, כי לא הייתה להם ברירה.
פתאום מגלים את יוסף, פתאום הם מקבלים את כל האוכל שהיו צריכים , פתאום מזמינים אותם למצריים והוקוס פוקוס מוצאים להם ארץ שהם יכולים לחיות ככה בשלווה ובשפע ובלי הפרעה.
זה מזכיר לי סיפור שאחד סיפר לי.
הוא הגיע לאיטליה איפהשהו, לאיזו עיר מטומטמת ושם ניצמדה אליו איזו אחת מהממת. הוא חשב על הכיפאק , לקח אותה לחדר, דיגידין דיגידאן ומה קרה? היא ביקשה כסף.
ככה נראית עיסקה שהיא טובה מכדי להיות אמיתית.
זה לא אומר שלא יכול לקרות נס.
נגיד מה שקרה לי פעם, עברו מאז יותר משלושים שנה אז לא אכפת לי לספר את זה. כולם כבר מתו, גם אני.
הייתי באיזה משהו של תנועת נוער והיו שם איזה שלוש מאות בנות או משהו וגם הרבה בנים, לא ספרתי.
מה שקרה הוא, שהילדה הכי שווה שם, נדלקה עלי.
אוף, היא הייתה מהממת, אני זוכר אותה עד היום. עדינה ואצילית עם עיניים רכות וריסים ארוכים וכהים ובקיצור, אפילו בעזרת הנשים של בית הכנסת באודסה לא תמצאו אחת כזאת. טוב, אולי שמה כן.
בקיצור מה שהיה שם היה אמיתי.
היא לא באה אלי ושאלה מה הטלפון שלי, היא לא הציעה לי שנלך לקולנוע, היא בטח לא אמרה משהו שיש לו איזשהו בקשר מיני כי היא הייתה בת חמש עשרה, דוסית מחורדלת עד לשד עצמותיה המקסימות. אוקיי? היא ניגשה אלי והייתה עצבנית, וניסתה לדבר על נושא מסויים וכמובן לא הצליחה ואז שוב באה והתיישבה לידי מול כולם והתעסקה בחצאית שלה וציירה על האספלט כל מיני מעגלים וקשתות וחלצה את הכפכפים שלה ואז שמה אותם שוב ובקיצור הייתה מסכנה מאוד.
לא הייתי אז במצב לחברות. לחברות שלי, האמיתיות אני תמיד מילל על ילדותי האבודה והגלמודה, אבל פאקינג היו לי הזדמנויות, לא ניצלתי אותן ואני לא מצטער. אני כבר לא אותו אדם.
אבל כמה נראית חוויה אמיתית, לא שאיזו כוסית צצה משום מקום ואומרת "קח אותי" זה קורה רק בסרטי פורנו וזה כל הקטע. אילו זה היה יכול להתקיים, לא היו סרטי פורנו , כי לא היה צורך בהם.
בקיצור יעקב אבינו, מגיע למצריים ומרגיש שהוא חי בסרט פורנו, כאילו דחפו אותו לג'סי ג'יין בין הרגליים.
אההה, חיכיתם לתמונה אז הנה.
פתאום, יש אוכל , פתאום יש כסף , פתאום מקבלים כבוד ופתאום בין כל המקדשים והארמונות והעבדים יש גם מקום בשביל האנשים החופשיים.
מדהים, הא?
יעקב הבין שזה הסוף שלו, למה? כי עכשיו, כשהאנשים החופשיים ילכו אל הטבע, אל המדבר, אל מתחת לכוכבים, הם כבר לא באמת יהיו אנשים חופשיים, הם יהיו חלק מהתוכנית של פרעה.
הנביא יחזקל אומר דבר אדיר על פרעה " פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי."
לכאורה זו שטות. כי הפסוק הזה למעשה אומר שפרעה חושב שהוא אלוהים.
לאנשים זה לא נראה הגיוני, כי פרעה יכול להיות מלך גדול עם זהב ועבדים והכל אבל הוא לא יכול לעוף באוויר, נכון? הוא לא יכול להוריד אש מהשמיים, אז איך הוא יכול להתחרות באלוהים?
ועוד איך הוא יכול.
כי כל הניסים וכל האוצרות וכל המגדלים הנוצצים ומטוסי המנהלים ומלונות הפאר וחנויות היוקרה, כל אלו קטנים בעיני אלוהים, קטנטנים יחסית לחשיבותם האדירה והענקית של האנשים האמיתיים, של הנשמות הגדולות.
הכל אבק, הכל שקר וכזב, רק האדם הגדול הוא גדול באמת והנה פרעה הצליח, הוא הכניס את יעקב ואת בניו לתוך התוכנית שלו. מדהים.
זה מסביר את הבקשה הנואשת והאומללה של יעקב מיוסף בפרשת ויחי "אל נא תקברני במצריים"
לא רוצה להיות פה. למה לא? פה הכל ממש טוב.
לא טוב בכלל.
אז זו הבעיה של יעקב. נניח שלא יקברו אותו במצריים. עדיין כל המשפחה שלו, החינוך שלו, העתיד שלו, הדרך שהתוו אבותיו הגדולים, הכל נמצא עדיין בשליטת פרעה.
אז מה הוא עושה?
שימו לב, כי זה העיקר. לכל דבר המצרים התכוננו. למרד, לבריחה , להפיכה. לכל דבר, רק לא לדבר אחד. להרס עצמי.
זה מה שיעקב עושה.
אמרנו, הזרע הראשון שגבר מחדיר לתוך אישה, הוא בעל חשיבות אנרגטית עצומה.
ויעקב הורס אותו באמצעות ההקללה שהוא מקלל את ראובן "פחז כמים"
אתם מבינים? הבן הבכור שלו, שבו הוא השקיע את כל אותה אנרגיה רוחנית שקיבל מיצחק ומאברהם, כבר לא יוכל להעביר אותה הלאה. "פחז כמים" – פירושו אותו עוצמה מינית רוחנית מבוטלת, הזרע הראשון של ראובן הופך להיות "כמים", הופך להיות סתם, הופך להיות חסר משמעות.
מרגע זה , החשיבות של בני ישראל בעיני פרעה והמצרים מתבטלת. הם כבר לא אותם אנשים חופשיים, הם סתם. מרגע זה, הם כבר חסרי תועלת, אפשר להשתמש בהם רק בתור עבדים, שיבנו מקדשים וינקו רחובות. הם כבר לא אנשים חופשיים , הם כבר לא כלום.
אבל אתם יודעים, יש חוק כזה בפיזיקה , חוק שימור האנרגיה. אנרגיה לא מתבזבזת, היא רק מחליפה צורה ואת האנרגיה הזו, את עבודת האלוהים של אברהם, את הדבקות של יצחק , את היצירתיות ואת התבונה של שלו עצמו, יעקב מחביא.
איפה הוא מחביא אותה? "פחז כמים", הוא מחביא במקום שהמצרים לא יחפשו אותה "לי יאורי" נכון? התשובה היא "פחז כמים" הוא מכניס אותה במים, ביאור, בבסיס הכוח של פרעה ושל מצרים.
איזו גאונות, הא?
ברגעי גסיסתו יעקב מצליח להפר את מזימת פרעה ולהפוך את הקערה.
אבל שום דבר לא חייב לקרות מיד.
עוברות מאה שנים , עוברות מאתיים.
ואז מגיע מישהו.ילד קטן, תינוק.
הוא לא בכור, הוא בן שלישי.
הוא לא משבט ראובן, הוא למשבטי יוסף.
הוא משבט סתם, שבט לוי השבט השלישי.
לא הכי חכמים, לא הכי חזקים, לא הכי יפים, סתם שבט בינוני.
אבל אמא שלו, מניחה אותו בתיבה ומוסרת אותו למים. באקט הזה של יוכבד ישנם כל המרכיבים בדרך שהתוו האבות הקדושים. גם מסירות, גם דבקות , גם יצירתיות ותבונה.
והאנרגיה הזו ששכנה במים מאתיים שנה, שומעות את הקריאה ומתעוררת. "משה בתיבה" הוא המפתח. זה לא סתם משה, זה "משה בתיבה", התיבה הייתה חיונית, היא יצרה את הקריאה לאנרגיה שיעקב החביא.
למה אנחנו משתמשים בשם המצרי של משה רבינו?
שמו אותו בתיבה בגיל שלושה חודשים, הרבה אחרי הברית מילה, היה כבר שם עברי נכון?
אבל השם המקורי של משה, הוא חסר משמעות, לפני התיבה משה היה סתם, עוד ילד עברי חסר משמעות.
אבל כשבת פרעה פותחת את התיבה היא כבר לא רואה סתם ילד , היא רואה את היורש.
ולכן זה השם האמיתי של משה רבינו "כי מן המים משיתיהו" אתם מקשיבים, חברים ואחים ואחות "מן המים", הילד הזה אוצר בתוכו את אותה העוצמה של "פחז כמים" הוא הילד הנכון, הוא התיקון לנזק שיצר לבן כשהחליף את רחל בלאה.
יאללה מספיק?
והמים להם חומה.
