ברלנד רואה טלביזיה


ביומיים ומשהו האחרונים, מטמטמים אותי כל מיני אנשים ושואלים אותי מה אני אומר על הסיפור של יובל דיין.

לא רוצה להגיד.

אני לא כותב על אנשים שאני מכיר ואם אני כותב עליהם, אני כותב כשאני רוצה, לא בגלל שאנשים רוצים לשמוע רכילות.

אז אני לא אכתוב על יובל שום דבר.

אני אכתוב על עצמי, תבינו מזה מה שתרצו.

חזרתי מהודו בשנת 1997, והיו לי שם הצלחות, הישגים עצומים וכשחזרתי לארץ זה המשיך. הזמינו אותי לעשות כל מיני דברים, דיברו איתי מלא אנשים.

אבל זה לא נראה לי.

זה לא מה שרציתי.

אני אף פעם לא הייתי בקטע של לנסות למכור את האמת לאנשים, כי זה לא עובד. כדי לזכות באמת, צריך לצאת לבד, צריך לצוד אותה, צריך לחפש אותה.

אם אתה קונה משהו, הוא באמת שלך וברוב המקרים, אתה לא כזו מציאה, אתה לא בכזו רמה שאתה יכול באמת לקנות את האמת, אז מה שאתה קונה קונה בדרך כלל זה או מילים יפות או מילים מכוערות או בלונים שכתוב עליהם טיסה נעימה.

רגע, מה זה? על זה אתם חושבים כשאתם שומעים את המילה בלונים?

כן, אני מבין, צריך לשמור על הרמה של הבלוג הזה בשפל המדרגה, אבל עדיין.

הנה בלונים.

זה נראה יפה, זה נראה נוצץ, זה צבעוני , אבל זה לא מחזיק מעמד.

אז אני מכיר אנשים מדהימים שחיים ככה מלמכור בלונים, מה הכוונה? סדנאות, קורסים, הרצאות, טיולים רוחניים, מה שתרצו. אבל זה בלונים, זה נראה יפה, אבל זה אף פעם לא יכול להניף את התלמיד מעל לרמה שלו.

בשביל זה, יש צורך בעבודה עצמית, ואת זה אין לאנשים שבאים ללמוד. הם לא באו לעבוד, הם באו לקנות.

אז חזרתי מהודו והכל היה בסדר ומדי פעם יצא לי לשמוע על אנשים שעשו כל מיני דברים בהודו, היו אצל הגורו, היו בפונה, עשו ויפאסנה בדרמסלה ובסופו של דבר חזרו בתשובה.

אז היה לי משפט קבוע שהייתי אומר כשהייתי שומע את זה.

"אחד אחד נופלים הפירות הזוהרים מהעץ הגבוה של המערב"

זה ציטוט, לא זוכר של מי.

עברו הרבה הרבה והתחלתי למצוא את עצמי בברסלב, באומן ובעיקר ובפרט במאה שערים.

ואנשים אמרו לי "הנה גם אתה נפלת"

ואני עניתי "לא נכון".

אני לא נפלתי משום עץ. אני מחפש את האמת, אני מוצא אותה, אני חושף אותה, אני רעב לה ומצאתי אותה במאה שערים, כמו שמצאתי אותה במקומות אחרים. לא שבמאה שערים יודעים את האמת. לא יודעים, אין להם מושג.

לא שהרבנים שם מציעים את האמת.

הם לא. הטובים בינהם, חיים בפחד, בפחד עצום. כל הזמן מפחדים, כי הם מרגישים איכשהו שהם נמצאים ליד משהו חי והחיים מפחידים.

אבל אני חיפשתי ומצאתי, מצאתי את "בית העבדים", מצאתי את רבי נחמן, לא רבי נחמן "מתקן הנשמות", שהוא המצאה של מחזירים בתשובה מנוולים.

את רבי נחמן האמיתי, הציני, המעונה, הערמומי.

אושו, ב"כשהנעל מתאימה" אומר דבר עצום

הוא אומר שם שהאדם הנאור אינו מורד. הוא מבין שיום אחד משחקים שש בש ולמחרת משחקים פוקר.

אפשר להפסיק עם התמונות האלו? אנחנו משתדלים לדון כאן בנושא רציני, שבגללכם כבר שכחתי מהו.

אה, מאה שערים. שיחקתי את המשחק של מאה שערים כמה זמן וברגע שיכולתי הסתלקתי משם.

מקום מאוד קשה, מאה שערים, אין שם עתיד, אין שם גם עבר. זה מין הווה אפל ומטורף ואינסופי.

זה לא ש"טעיתי". צדקתי. הייתי כמה שהייתי צריך להיות וברגע שמיציתי, המשכתי הלאה.

יש מקומות יותר נחמדים….

לא לא לא! עכשיו אני קובע את התמונה.

הנה

לא, לא, לא. זה לא באוסטרליה. לא, אחותו של מוקי לא עבדה שם. לא יודע איפה היא כן עבדה, אבל שם זה לא.

זה באוקראינה, אחלה מקום.

אני מקווה לנסוע לשם, ברגע שאני אמצא עם מי.

מה הכוונה, זאת לא התמונה הנכונה?

מה התמונה הנכונה?

די, נמאס לי, אני קורא עכשיו למשמרות הצניעות, יש לי עוד קשרים.

רוצים לראות?

אני אכתוב משהו על ברלנד וכולם ירוצו הנה כמו כלבים.

הנה, "ברלנד רואה טלוויזיה"

ראיתם? הוא רואה טלוויזיה. הנה הוכחה.

לא יודע איזו טלוויזיה יש לו, מאיפה לי לדעת?

איזה משמרות צניעות שאתם? חשבתי שתגיעו ותתחילו לשרוף דברים.

מה זאת אומרת "מדפיסים לו את הטלוויזיה"?

איך מדפיסים טלוויזיה?

אתם הולכים לברר?

מה אני אגיד לכם, הייתה לי הצלחה במאה שערים. הייתי מקבל טלפונים מרבנים כאלו שלא תאמינו.

בעלי תשובה לא סבלו אותי. לא סובלים אותי עד היום. הם שלושים שנה קמים בנץ ומגדלים ציציות ואז רואים את הקנואים שלא משתינים עליהם, לוקחים אותי לראות את השיפוץ החדש בקלויז.

"נו מה דעתכם?"

לא ביקשתי את זה, לא רציתי את זה, אבל היו קטעים.

נגיד לפני שנה וחודשיים בערך, קראו לי לתת חוות דעת הנדסית על המשרדים החדשים שבנו בחצר הקדמית של הציון.

אמרתי להם שלא נראה לי שזה יחזיק בשלג, אבל זה כל כך זול שהם יוכלו לבנות שוב.

מה אני אגיד לכם? ברוך שפטרנו.

הקיצר הדובר, לא נפלתי משום עץ.

קרלוס קסטנדה בספר "מציאות נפרדת" מדבר על שלושה סוגים של מהויות.

הראשונה: מה שידוע.

השניה: מה שאפשר לדעת.

השלישית: מה שלא ניתן לידיעה.

אני מקשר את החלוקה הזו לסיפורי מעשיות.

"מעשה באבדת בת מלך" זה ברמת מה שידוע.

"בת הקיסר" , הוא קשה, אבל אם ממש ממש מתאמצים, אפשר לדעת.

"נחיגר" הוא ברמה השלישית. אין לי שום מושג מה זה הסיפור הזה. שמעתי הרבה הסברים, גם כתבתי כמה, כולם לא נכונים. אף אחד לא יכול לדעת.

דבר אחד אני זוכר, ישנו שם האילן.

ישנו שם עץ, עץ שעומד, גבוה ורם.

החשפנית מברסלב


שבוע טוב, מועדים חגים וזמנים.

אז דיברתי עם אחת, חשפנית.

ppp

לא זאתי. אחת אחרת.

בסדר , לא שמתי שלט, אימא'ה לא שמתי שלט. הינה שלט.

Screen Shot 2018-05-26 at 10.27.40 PM

היא אומרת לי "עדיף להיות חשפנית מאשר להיות זונה."

אמרתי לה "בסדר. את אמורה לדעת. מצד שני, זונה היא זונה. בתור חשפנית את צריכה לשקר."

אז מה שהיא אמרה לי היה "שקר שנועד לשמח מישהו, לא גורם שום נזק."

אז אני אמרתי לה ככה. "כשבחורה ניגשת לגבר שהיא לא סובלת ואומרת לו 'מה נישמע? איזה כיף לראות אותך?' היא פוגעת בעצמה יותר משהיא פוגעת בו."

יופי , ראינו חשפניות ראינו ציצים, עכשיו ברסלב.

לא הספיק?

58663967_383496382251883_3004450591305891840_n

יאללה, ברסלב.

איך רבינו מתחיל את ספר המידות?

מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיֵּלֵךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהֵיכָל אֶל הֵיכָל וְיִרְאֶה אֶת הַהֵיכָלוֹת בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל, יִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִלּוֹמַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת.

תראו, למעשה לא מדובר כאן על היכלות. מדובר כאן על עוצמתה של האמת. האמת יש לה כוח.

למעשה, אם ישנו משהו לפי תורת ברסלב שאפשר לצבור אותו, זו האמת. כמובן שזה לא פשוט. אתה לא תרוויח שום דבר על ידי זה שתגיד אמת, במקרה שממילא היית אומר אמת.

אתה יכול להרוויח , רק כשתגיד אמת, בנסיבות שבדרך כלל לא היית אומר.

תכל'ס זו לא כזו בעיה כי אנשים משקרים כמעט כל הזמן.

אילו הייתי בנאדם מעצבן, ואני לא, הייתי מציע לכם להקליט את עצמכם ולספור את השקרים. אבל אני לא, אז אני אומר רק דבר אחד, שימו לב למה שאתם אומרים.

ויש כאן עוד טריק.

יש אנשים שלמדו לשקר ולהגיד את האמת בעת ובעונה אחת.

בברסלב הפכו את זה לאמנות.

אני אתן לכם דוגמא

רב אחד אמר על שלמה שיק "לא היה כאלו בברסלב"

98022_tumb_750xauto

הוא אמר את האמת, כי האמת היא ששלמה שיק היה מנוול היה בריון, היה חלאה והיה צריך לפוצץ לו את הראש באמצעות חבטת פטיש.

זאת האמת. ובאמת לא היו כאלו בברסלב, איך יהיו?

אבל אנשים ששמעו את הרב הבינו ששלמה שיק היה מין צדיק מופלא כזה שלא היה כמוהו בברסלב, אבל האמת היא שהאוכל של הכלבים של השכן של שמשון בארסקי באומן היה במדרגה יותר גבוהה מהמדרגה של שלמה שיק.

אז הטריק הברסלבי הזה, כמה שהוא אהוב ומוכר, הוא קליפת האמת.

זוכרים מה שאמרנו על ההבדל בין בהאור לקליפה?

התכונה של הקליפה היא שהיא נראית כמו האור.

וכאן היא נראית פעמיים. מי שמדבר חושב שהוא אומר אמת, מי שמקשיב חושב שהוא שומע אמת.

אבל זו לא האמת, זו קליפה. קליפה גרועה מאוד.

אז מה שאני מציע לכם ולעצמי, ללכת עם רבי נחמן, להגיד את הדברים כפי שהם.

לא תמיד זה פשוט, לא תמיד זה נעים, לא תמיד זה אפילו אפשרי, אבל אם תצליחו תזכו וכל ניצוץ קטן של אמת הופך לחלק מאור אחד גדול והאור הזה יקח אותכם מעלה מעלה, אל אור אינסופי, אור חובק כל.

בצבא אומרים "אין לא יכול, יש לא רוצה"

ואילו אני אומר תתחילו איפה שאתם יכולים ותגיעו לאן שאתם רוצים.

 

 

 

והזר הקרב יומת


היי, מועדים לשמחה , חגים וזמנים.

מאוד מאוד רציתי לכתוב את הפוסט החשוב הזה על תמר אריאל.

d7aad79ed7a8_d790d7a8d799d790d79c

לא על זה שהיא מתה אלא על הכל, כל מה שקרה לה וזה, אבל זה לא יצא.

למה?

חג שבועות, בפתח והוא נחשב לחג מתן תורה והתורה האמת ואנחנו מדברים על האמת.

האמת היא חשובה, למה נתנו אותה? למי זה עוזר, למי זה מפריע? למה דווקא עכשיו? למה היום? למה אז?

אנחנו חוזרים ליציאת מצריים.

כל הזמן אני חוזר ליציאת מצריים. למה? כי זה משהו שהיה, זה לא משהו היסטורי. מצריים היא כאן, מצריים היא היום. כל מה שאתם רואים, כל מה שאתם חושבים, כל מה שבתוככם וכל מה שבחוץ, הכל מצריים.

איך אני יודע?

משה רבינו אמר.

הנה.

 כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. 

לא הבנתם?

מה שמשה רבינו אומר לבני ישראל זה ככה. עד היום ראיתם את מצריים. ראיתם את המומיות, ראיתם את החתולים, ראיתם את הפסלים, ראיתם את הפרמידות, ראיתם את פרעה.

מהיום, אתם לא תראו אותם יותר. מצריים תהפוך לסמויה מהעין. מצריים תתחבא, ואיפה היא תתחבא? היא תתחבא בכל מקום.

ובכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים.

לא ממצריים שבנילוס, לא ממצריים של קהיר ואלכסנדריה.

מצריים שבכל דור ודור, מצריים שבכל מקום ומקום.

וואי וואי וואי, אני נשמע ממש כמו איזה מחזיר בתשובה, כמו איזה רב בברסלב.

בואו, בואו אלי, תקבלו ישועעעעעות.

סתם. אצלי אין ישועות. רק תמונות של רוסיות.

הנה אחת

olga222

בת 31 , גרה במוסקווה, אוהבת חתולים.

רוצים טלפון? תשלמו. אצלי אין ישועות. הכל עולה כסף.

הלכו כל אלו?

יאללה.

למה אהרן, אחיו של משה, היה חייב להיות הכהן הגדול.

למה?

כי היה לנו את כל המהלך הזה שהסברנו, איך נוצר משה רבינו ולמה נוצר משה רבינו ואיך יעקב בנה את המנגנון באופן כזה שיקום בתוך גלות מצריים הגואל.

אז הוא קם.

אבל מה היה קודם? היו האבות וכל אחד מהאבות יצר אור ואיתו נוצרה קליפה. ישמעאל נולד לפני יצחק, עשיו נוצר לפני יעקב.

מי נוצר לפני משה? אהרון.

אז אהרן הקליפה, נכון?

נכון מאוד.

מי בנה את העגל? אהרון. הכריחו אותו, הכל נכון.

יפה, אז הנה משה רבינו עולה להר סיני והנה אהרון בונה את העגל ושוב מגיעים לאותו המצב שהיה בזמן האבות.

זו ההצעה של אלוהים למשה בזמן חטא העגל. הוא יהרודג את כולם ומשה יישאר. איזה יופי.

משה מתנגד, למשה נמאס.

הוא אומר לאלוהים שהשיטה לא עובדת. השיטה נכשלה. בהתחלה היה אברהם , הוא יה הצדיק, הוא היה האמת והנה עברו מאות שנים, אולי אלף שנים עברו מאז אברהם ואנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה שישנו בנאדם שהוא האמת. פעם אברהם, פעם יצחק, היום משה.

לא עשינו כלום.

מה שמשה אומר לאלוהים זה שצריך שהאמת תעמוד בפני עצמה. אי אפשר כל הזמן להפיל אותה על אדם אחד, כי אז כלום.

וככה נולדו לוחות הברית.

מה כתוב בלוחות הברית?

ביננו, לא כתוב כלום.

היו צריכים לכתוב שם משהו הגיוני, כבד את אביך ואת אמך, לא תגנוב, לא תרצח. דברים כאלו שכולם מסתדרים לנו בשכל. זה בכלל לא משנה, זאת המצאה. יש מאחוריה רעיון אחד, שהאמת קיימת באופן עצמאי, היא לא צריכה את אברהם אבינו ולא צריכה את משה רבינו. היא עומדת בפני עצמה.

אז אלוהים שואל את משה לעשות עם אהרן.

"הוא אוהב לעשות דברים," אומר משה "אז מעכשיו הוא יעשה את כל העבודה."

ככה נולד הפסוק המדהים הזה

וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.

למעשה, כל המערכת המסובכת של שמשכן והקרבנות שירתה תפקיד אחד . להעניש את אהרן. אפשר היה להרוג אותו. הרגו אנשים על הרבה פחות מאשר על חטא העגל.

אבל מה אז היה קורה?

משה היה מת.

היה קם , כמו שכתוב בנבואה, נביא אחר ואיתו הייתה באה הקליפה שלו וסוף כל סוף מצריים הייתה אוכלת אותו כמו שאכלה את האבות.

עכשיו לא. עכשיו אהרון הוא מייצג את העיקרון, שיש תורה, שיש קורבנות , שיש קטורת וארון הברית, ולוחות הברית ונזירים ומצורעים וסוטות וכל יתר הדברים.

עכשיו נולד הרעיון המדהים, שיש בעולם עוד משהו חוץ ממשה רבינו ומצריים. יש מערכת.

לא יודע של מי היה הרעיון הזה. לדעתי של משה, כי הרעיונות של אלוהים , בדרך כלל לא כאלו מבריקים.

ככה זה נמשך. עד היום.

אפשר לצאת. גם אם אנחנו לא יודעים מי הצדיק , גם אנחנו לא יודעים אם הוא קיים. אנחנו לא יודעים מתי יבוא המשיח ואיפה הוא מסתובב. אנחנו לא יודעים.

אבל בכל דור ודור, אנחנו חייבים לדעת שמצריים הזאתי היא לא הכל. בכל דור ודור אנחנו צריכים לספר שישנה דרך החוצה מאותה הפירמידה.

מצריים יושבת בתוכנו. לקחנו אותה איתנו. היא מספרת לנו מה שהיא מספרת שיש איזו פיסגה, ושיש עלייה ושיש סדר ושיש מדרגות.

זה קורח ועדתו. לגמרי בנאלי, הוא היה הכי עשיר , הוא היה הכי חכם, הוא היה הבן של יצהר ויצהר היה הבן השני של קהת והוא היה בסדר בדיוק אחרי משה ואהרון , אז התור שלו היה להיות איזה משהו.

נכון? ככה זה במצריים.

מה הסוף היה של קורח?

הוא נפל למטה, ומה הוא אמר כשהוא נפל "משה אמת ותורתו אמת."

הפירמידה של מצריים היא המבנה הכי יציב , אבל אפילו היא יכולה להתמוטט יום אחד, ככה סתם בלי סיבה.

חג שמח חברים.

תאכלו הרבה גבינות.

את הגבינות מכינים מחלב, והחלב גם הוא מגיע מאיזה מקום.

axe_1_0

משה אמת ותורתו אמת ואולגה.

 

 

משה רבינו אבל בתחתונים


היה לי פוסט מאוד חשוב לכתוב.

היה.

יש דברים יותר חשובים אפילו מזה.

אם האנשים שרוצים להבין אותי, לא יבינו אותי, אני לא אתקדם לשום מקום.

אני אהיה עוד אטרקציה. תודה רבה. ראיתי כבר מה קורה לאטרקציות.

דיברנו כבר כמה פעמים על העימות החריף בין יוסף ליעקב.

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה.
 וַיֹּאמֶר יוֹסֵף, אֶל-אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה;

לא נכון מה שכותבים המפרשים.

יעקב לא רואה את אחאב.

אילו היה רואה את אחאב, הוא היה מאושר.

יעקב רואה מצרים, יעקב רואה אנשים שגדלו בפירמידה, אנשים שהם עבדים לפרעה במצריים.

יוסף עונה לו ככה "זוכר את האלוהים שלך? זה מה שהוא עשה, זה מה שהוא רצה. הוא רצה שנהיה כאן, הוא רצה שנהפוך לכאלו"

יש סיפור אחד בחסידות גור.

הרבי מגור הראשון, בעל חידושי הרי"ם, הוא דיבר פעם בשבת ואמר כל מיני דברים בזכותו של אחאב.

אז חסיד אחד התחיל לעשות פרצופים.

אז הרבי אומר לו "כל הסיבה שאתה כאן, זה בגלל שאתה חושב שאני ראיתי את אליהו הנביא. אתה יודע כמה פעמים אחאב ראה את אליהו הנביא?"

המדרשים אומרים "פנחס הוא אליהו". גם זה לא נכון. התנ"ך מוכן להתאבד רק כדי להסביר לנו שמשה הוא אליהו. משה רבינו לא פנחס.

אליהו שוחט את כוהני הבעל, כמו שמשה שוחט את חוטאי העגל. אליהו הולך להר סיני, אליהו נמצא במדבר ארבעים יום וארבעים לילה. אליהו הוא משה רבינו.

הוא לובש תחתונים, אבל עדיין.

גם הירדן נבקע לפני אליהו, לפני שהוא עולה לשמיים. גם מקום קבורתו לא נודע.

אז אחאב הוא בנאדם אמיתי. הוא לא מצרי. הוא לא יצור מהפירמידה.

אילו יעקב היה רואה את אחאב, הוא היה רוקד ושר, אבל לא זה מה שהוא ראה.

זה מסביר את התחינה שלו ליוסף.

אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.

וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם

ושכבתי עם אבותיי – "אני רוצה למות"

מצריים תמיד ניצחה את האבות.

ניצחה את אברהם, ניצחה את יצחק, ניצחה את את יעקב. כל מה שנשאר לו לעשות זה למות, כי רק במוות הוא יצליח לצאת. מצריים יונקת אותו פנימה.

בפעם הראשונה שמשה רבינו פוגש את אלוהים, הוא מתחיל להתווכח איתו.

מה אלוהים אומר לו? לפי המדרש הוא אומר לו "חבל דאבדין ולא משתכחין".

כשהכוונה כאן לאבות.

למה אלוהים אומר "חבל"

איזה מין חוצפה זו? אתה אלוהים, תעשה מה שבא לך, תביא את כולם , תביא את אברהם, אתה לא יכול? אתה אלוהים.

הוא היה יכול, אבל לא היה עוזר לו, כי האבות נפלו בידי מצרים. כי מצריים יותר חזקה מהאבות. אנחנו יכולים לראות את מסביבנו. למה אנשים גרים בתל אביב? יקר, מסריח, אין חניה. אין מקומות יותר יפים?

יש . אבל תל אביב היא מצריים, תל אביב היא הפירמידה והפירמידה היא מקסימה. הפירמידה היא ההבטחה, תטפס ותגיע.

פעם חיפשתי דירה ברמת גן. התקשר אלי מישהו, מתווך ואמר לי "בוא תיראה דירה".

באתי, ראיתי, היתה פעם בית זונות ואפילו עוד לא ניקו את הזבל.

אמרתי לעצמי "אין לאנשים בושה".

אותו בנאדם, בסוף מה? התחתן עם מלכת יופי.

תטפס ותגיע, מבית זונות לבית זונות, בסוף תטפס על מלכת יופי.

לא שווה?

אומר רבי נחמן לתלמידיו, היו בקיאים ברצוא והיו בקיאים בשוב.

כל דבר שרבי נחמן אמר תמיד מבינים לא  נכון.

אנשים חושבים שמשמעות המשפט הזה הוא שלא נורא אם נופלים.

לא נכון.

משמעות המשפט "תיפול".

תראו את הבעלי תשובה, כל אחד מהם ישוע המשיח. כל אחד מהם ג'יזס פאקינג כרייסט.

2688

זה לא שהם עושים ניסים, זה לא שהם הולכים על המים, אבל איזה צלב הם סוחבים!

איזה צלב.

לומדים ולומדים, מניחים שני זוגות תפילין, רצים למקווה, בוכים שיקבלו את הילדים שלהם לאותו בית ספר עם החזרזירים של מאה שערים ואז יום בהיר אחד הם לא קמים בתפילה בנץ ואומרים "לא נורא, אצל רבי נחמן אפשר ליפול, אין יאוש".

אין יאוש?

ועוד איך שיש יאוש. לאן אתם מטפסים, יא מפגרים?

למה רבי נחמן צריך את התפילה שלכם בנץ? רבי נחמן צריך שתהיו בני אדם.

אין שום הבדל בינכם לבין האיש שמשכיר בתי זונות.

רק שהוא חכם יותר, הוא מלקק למלכת היופי ואתם מלקקים לתולדות אהרן.

שניכם מטפסים, שניכם מאמינים בפירמידה , כולכם עבדים במצריים, בבית עבדים.

אחאב הוא מלך, אחאב הוא אדם אמיתי.

אליהו הנביא אומר לאלישע לחסל את בית אחאב.

אתכם לא צריך לחסל. אתם כבר מתים. הלוואי שהייתם אחאב.

 

 

 

עבדים הייתם, עבדים נשארתם.


היי, שבת שלום.

דבר אחד מאוד עניין אותי.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שכתבתי שאסור לנסוע לאומן בראש השנה.

כבר כתבתי את זה פעם.

אבל פעם אנשים התווכחו.

עכשיו כבר לא.

השאלה למה עכשיו כבר לא מתווכחים.

זה לא בגלל שלא קוראים אותי.

אני רואה את הסטטיסטיקות, קוראים אותי זה בסדר.

מה שנראה לי שלא מתווכחים איתי כי יודעים שאני צודק.

אחרי שהארתי את התופעה הזו, אנשים פתחו את העיניים והם יודעים שהם נוסעים לאומן כדי לאכול חרא.

יודעים ונוסעים.

גם אם אתה יודע את האמת, קשה מאוד להשתנות, קשה מאוד להתחיל מחדש.

למה בעצם? כי כדי להחליט החלטה חדשה, כדי לקחת את גורלך בידיך, אתה צריך להיות בן חורין.

ואנשים הם לא בני חורין, הם עבדים.

העבדות היא הבעיה, עבדים הייתם ועבדים תישארו.

אני יכול עכשיו לשכב על הגב ולספר לכם כמה טוב יהיה לכם אם לא תיסעו לאומן.

אני יכול לספר לכם, איזה אנרגיות מדהימות תהיינה לכם , אם תעשו את המעשה הנכון ובמקום לדחוף את עצמכם לסיר של החרא באומן בראש השנה, מתאו איזה מקום שקט , מקום יפהפה ונעים וירוק ומתוק ובזכות זה גם כל השנה שלכם תהיה ככה.

מתוקה וירוקה ומושלמת.

כן, זו האמת.

אני מבין בברסלב, אני מבין בקבלה, אני יודע מה צריך לעשות ומה אתם צריכים לעשות. אני יכול לתת לכם מרשם, כבר עשיתי את זה.

אבל לא יעזור לי ולא יעזור לכם.

למה? כי אתם עבדים, אתם לא מסוגלים להחליט ואני לא יכול להחליט בשבילכם. בקושי בשביל עצמי אני יכול וגם זה לא בא בקלות.

זו גם הייתה הבעיה של משה רבינו עליו השלום.

בסדר, הוא היה צדיק, הוא גדל אצל המצרים בראש הפירמידה וראה הכל, אבל מה שהוא ראה היה גרוע, הוא ראה את בני ישראל, הם הפכו לעם של עבדים. פרעה ניצח וברגע שפרעה ניצח, כבר אי אפשר היה להביס אותו, לפחות לא בדרך הרגילה.

אבל לצדיק יש את הדרכים שלו, שביל מהצד, כמו שאומר רבי נחמן, דרכים עקלקלות.

הלוואי שהייתי צדיק, זה מה שאני אומר, הלוואי שהייתי, כי אז הייתי יכול לעזור לכם. מצד שני, הכל בסדר, המשיח כבר כאן, המשיח פועל. הוא מתמהמה , אבל אף על פי שיתמהמה. זה הקטע אצל המשיח, לוקח לו זמן.

כדי להבין מה עשה משה רבינו כדי לגאול את עם ישראל, אנחנו צריכים להציג את השאלה הבאה:

למה כל העולם לא מכיר בחשיבותה של הנשמה הגדולה?

הרי הנשמות האלו, הן הדבר היחיד שיש לו משמעות בעולם הזה. כל היתר לגמרי זניח בעיני אלוהים. הנשמות הגדולות, יוצרות את השינויים, עוזרות, מרפאות, גואלות.כל מה שיש בעולם, יש בזכות הנשמות הגדולות.

אם קראתם מעט את הבלוג, כבר אתם יודעים את זה.

בהינדואיזם אומרים "מהאטמה" – מהאה זה גדול , אטמה זו נשמה או נפש. זה הכוח שמפעיל את היקום.

מצד שני, אנחנו לא רואים בפועל, שאנשים בעלי נשמות גדולות מקבלים איזה יחס מיוחד. אנחנו לא רואים אותם חיים בארמונות, אנחנו לא רואים סביבם צבא של עוזרים ומשרתים. אנחנו לא רואים שכל המדינה מקשיבה להם ומצייתת.

זה מה שיקרה בימות המשיח, דרך אגב וזה כל מה שצריך. לא צריך ניסים, לא צריך מן מהשמיים, לא צריך עמוד אש ועמוד ענן וקריעת ים סוף. צריך רק להכיר בכוחן של הנשמות הגדולות, להכיר בתבונתן.

אז למה זה לא קורה היום?

כמו שרבי נחמן אמר,

וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה
וְאַף עַל פִּי כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר
וַאֲפִילּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר
כִּי כָּל נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם כֻּלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ
וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו
רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינוֹת: "בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי"
שֶׁאַף שֶׁהֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים
עַל כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם נִכְנָעִים אֵלָיו  

ליקוטי מוהר"ן נ"ו , אם לא שמתם לב.

הסיבה היא כזו, ישנו עוד כוח בעולם והכוח הזה יש לו עניין אחד בלבד והוא להסתיר את הנשמות הגדולות , למנוע את הגילוי שלהן ולהפריע להן לעבוד.

הכל דיבורים , רק שתדעו, כל נשמה גדולה עובדת ופועלת. כולנו עושים את תפקידנו, אבל עדיין באתכסיא, בסתר.

עדיין הכוח הזה גורם לנזק רב.

כל הבעיות בעולם, נובעות ממנו, כל הצרות , כל הבעיות , כל היסורים. נכון אני מאשים את אלוהים ואלוהים באמת אשם, אבל הנשמות הגדולות, קל להן יותר לטפל באלוהים, קל להן יותר למנוע ממנו להזיק. עם הכוח אחר, הרבה יותר קשה.

אז מהו הכוח האחר?

בואו נחזור אל המדרשים. מה אמרו המדרשים על ההבדל בין הזמן שלנו לימות המשיח?

אז יש מי שאומר "שעבוד מלכויות" ויש מי שאומר "יצר הרע" אבל בשני המקרים מדובר בתופעה איחת שבברסלב קוראים לה "מחלוקת".

נחזור למעשה הזבוב והעכביש.

רבי נחמן מדבר על הנשמה שלו, הוא מספר שהשטן לא הסכים שהנשמה של רבי נחמן תרד לעולם. מה קרה בסוף? הנה זה כתוב.

 ואותו האיש עדין לא בא. ושלחו אחריו שליח ובא והביא עמו זקן אחד שהיה כפוף כדרך הזקן, שהיה מכיר עמו מכבר, (היינו שהבעל דבר היה לו הכרות עם זה הזקן הכפוף מכבר), ושחק ואמר: כבר נתתי לי עצה. רשאי הוא לילך להעולם.

בקיצור נשטן, מביא איתו זקן אחד ואומר שעכשיו, רבי נחמן יכול לרדת לעולם.

אנחנו יודעים שהזקן הוא הסבא משפולי והוא מייצג כאן את אותו כוח שנקרא "מחלוקת".

עכשיו תיראו דבר מעניין, מה כותב רבינו הקדוש בספר המידות , מריבה, סעיף פ"ד?

בְּכָל בַּעֲלֵי מַחֲלקֶת נִתְגַּלְגְּלִים שָׁם נִיצוֹצִין מִנִּשְמַת דָּתָן וַאֲבִירָם.

לפעמים קוראים הרבה ספרים, וכל הזמן קוראים שטויות, בלי סוף שטויות. גם בספרים שכתבו הצדיקים, במיוחד אולי אצל הצדיקים, תמצאו הרים של שטויות.

אבל הגדולה של בצדיק שפעם אחת, הוא כותב את האמת ואמת אחת מביסה הררים של שטויות. מנה אחת מהאמת יכולה להספיק לכל החיים. יכולה להספיק לכל העולם, יכולה להספיק אפילו בשביל לייצר את הגאולה.

פעם אחת מספיקה.

זה מה שאמר ארכימדס, שהיה נשמה ענקית "תנו לי נקודת משען"

נקודת אמת.

מאיפה הגיע הכוח של המחלוקת. אנחנו יודעים בקבלה, המחלוקת נוצרה ביום השני לבריאה כשהמים העליונים נפרדו מהמים התחתונים. המים הם החיים של העולם, המים מטהרים, המים משולים לחוכמה, המים משולים לצדיק ונגד כל אלו , נגד כל הדברים הטובים , קמה המחלוקת.

לכן לא כתוב ביום השני "וירא אלוהים כי טוב". אין כאן טוב.

וכך מסביר לנו רבי נחמן במילים שלי איך משה רבינו הצליח, במקום שלא היה יכול להצליח. איך הוא עשה את הבלתי ניתן לביצוע. רבי נחמן באמצעות המשפט הזה, חושף את הסוד מאחורי גאולת עם ישראל.

מי היו דתן ואבירם? זוכרים?

כתוב :  וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.

ראובן היה הבכור של יעקב, נכון?

ומה קרה לראובן? כבר כתבנו את זה . יעקב רבינו הדיח אותו. הפך אותו לכלום. ראובן איבד את ההנהגה. לאן יעקב העביר את ההנהגה ?

לא ליוסף. לא ליהודה. לא לאפריים. לאף אחד.

"פחז כמים". הוא לא העביר אותה לאף אחד. הוא החביא אותה בנילוס, אצל פרעה, והגיע היום שמשה קיבל אותה.

מה בינתיים קורה אצל ראובן? הוא עדיין הבכור, כולם יודעים את זה. פרעה יודע, מצריים יודעים. אז הבנים של ראובן הופכים להיות המנהיגים.

אל תחשבו שמנהיגים חייבים להיות נשמות גדולות.

אתם חושבים שביבי נתניהו נשמה גדולה?

rsz_615_346_bibich12_240319

הוא לא. הוא לא פיצפון, הוא לא ננס, אבל הוא לא משהו מיוחד. לבלוג הזה כבר הגיעו פוסטמות, שבאו לקלל אותי שהנשמה שלהן הייתה יכולה לאכול את ביביהו בשני ביסים.

הכוח של המנהיגים, זה הכוח האחר, הכוח שמתנגד לנשמות הגדולות. הכוח שמתנגד לצדיק, המנהיגים הם המחלוקת.

והנה ברגע שקמה הנשמה הגדולה, ברגע שקם משה רבינו עליו השלום, הרועה הנאמן, הדבר הראשון שקורה הוא שדתן ואבירם מתמודדים מולו.

זה הפסוק בתורה

וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.

הכל כתוב! ביום השני, זוכרים? אז נבראה המחלוקת.

מה כתוב בגמרא , במסכת נדרים?

אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל מקום שנאמר נצים ונצבים אינן אלא דתן ואבירם

האנשים שבאים נגד משה רבינו, אלו דתן ואבירם.

ביום הראשון משה הורג את המצרי. אין לו בעיה.

מה קורה ביום השני? דתן ואבירם מגיעים , ביום שני שהוא היום שלהם ומתעמתים עם משה והם מגיעים ישר אל העניין.

הם אומרים למשה " מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ"

הם כופרים בסמכות של משה ובאמת לפי הסדר, הם אמורים להיות המנהיגים בגלל שהם משבט ראובן.

מה עושה משה? הוא בורח.

למה הוא בורח?

אז הטיפשים טוענים שהוא לא רצה להרוג יהודים.

נו באמת, משה הרג הרבה יהודים והוא ממשיך להרוג.

אז מה התשובה. משה מבין עם מי הוא מתעסק, הוא יודע שהכוח הזה, הכוח של המחלוקת נמועד כדי לעמור אותו והוא יכול להיות מובס.

לכן הוא בורח.

למרבה הצער, הבריחה לא יכולה להמשך לנצח.

בסופו של דבר, יש לו עבודה לעשות.

במצרים הוא יכול לטפל.

קודם כל מכת הדם ומכת הצפרדע פוגעת בכוח של המצרים, בנילוס.

אחר כך, אנחנו זוכרים שמצריים היא תפיסה שאותה מסמלת הפירימידה. המיעוט השולט נמצא למעלה, הרוב הנשלט נמצא למטה.

איך מנצחים את הפירימידה? על ידי שיוויון.

זו מכת בכורות.

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. 

הינה , לימדנו את המצרים שהפרמידה לא עובדת. במכת בכורות, כולם חוטפים.

עכשיו, הוא צריך לטפל בבעיה האמיתית שלו, בכוח שנועד לבלום אותו, בכוח של המחלוקת של דתן ואבירם.

שימו לב לגאונות.

זוכרים את הספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים"

אז שמה יש האריה, אסלן, שהוא מנהיג את תושבי נרניה נגד שלטון החורף של המכשפה הלבנה.

מה קורה בסיפור? באמצע המלחמה, אסלן מקריב את חייו , כדי להציל את החיים של הילד הקטן, אדמונד.

עכשיו כל הצבא של אסלן נתקף ביאוש. המנהיג מת. המכשפה הולכת לנצח.

הילדה הקטנה לוסי, נותרת עם גופתו של אסלן וממררת בבכי.

ואז מה קורה? אסלן קם לתחייה.

זה מאוד מוזר, הוא בדיוק מת.

אז אסלן מסביר , הוא אומר שהמכשפה הלבנה , יודעת הכל מההתחלה אבל היא לא יודעת את מה שקרה לפני ההתחלה.

ולפני ההתחלה היה קול שהבטיח שמי שיקריב את חייו בנסיבות כאלו, יזכה בהם בחזרה.

גם דתן ואבירם הם כאלו.

הם הגיעו ביום השני , כדי להילחם בצדיק והצדיק הכוח של היום הראשון "וירא אלוהים את האור כי טוב"

זה הצדיק והמחלוקת שנבראה ביום השני יודעת איך להאפיל על הצדיק, יודעת איך לעצור אותו.

מה דתן ואבירם לא לקחו בחשבון? את מה שקרה לפני ההתחלה.

"והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום"

אלו לא הכוחות של המחלוקת. אלו כוחות אחרים.

ומשה מגייס אותם , על ידי זה שהוא מקרב את הערב -רב.

מי אלו הערב רב? כל מיני אנשים, מכל מיני עמים. חלק גנבים, פושעים, קבצנים , מכשפים. בקיצור, כל מי שלא ממש הסתדר במצרים המסודרת והפירמידית, הוזמן לצעוד יחד עם בני ישראל , החוצה אל המדבר.

עכשיו, כמובן, לדתן ואבירם הייתה שיטה, הם יכרסמו בכוחו של משה, על ידי זה שהם יגידו שהם צריכים להיות המנהיגים כי הם משבט ראובן.

ככה היה החוק אצל בני ישראל. משה לא שינה אותו.

אבל את הערב זה לא מעניין. הם לא בכורים, הם בכלל לא מפה, אז כל פעם הם משנים כיוון הם בני תוהו. אז הם עושים את העגל, הם מתאוננים, הם מתלוננים על המן, עם עובדים את בעל פעור, הם שוכבים עם בנות מדיין, הם מובילים את חטא המרגלים.

לכאורה, הם מפריעים למשה, אבל למעשה הם עוזרים לו, כי כל פעם משה מנצח, כל פעם הכוח שלו מתגלה וכשהכוח שלו מתגלה, הטענה של דתן ואבירם הופכת להיות פחות ופחות רלוונטית.

מה קורה בסוף?

שבט ראובן בכלל לא נכנס לארץ, הם מבינים שהם לא רלוונטיים ולעולם לא יזכו בהנהגה.

טוב, אני מת מעייפות.

רק בשמחות.

מחוייב המציאות. כאן ועכשיו.

 

 

 

 

 

 

בראש השנה אל תסעו לאומן


שלום קוראות, שלום קוראים.

נראה לי שהמדפיסים כבר לא עימנו.

לא כזה הפסד.

תשמעו, חשבתי אולי לכתוב איזה וורט, איזה רעיון איזה מאמר.

אבל אמרתי לעצמי "למי יש כוח?"

צריך לכתוב את האמת, צריך לכתוב דברים פשוטים.

מי שירצה לשמוע, ישמע, מי שירצה להציל את עצמו, יציל.

ומי שלא, מי שלא, כנראה הוא לא באחריותי.

ביום ראשון, הייתי במאה שערים וכרגיל מדברים שם על ראש השנה ועל הכרטיסים ועל המחירים , כמו בכל שנה.

אני לא תרמתי הרבה לדיון ואולי הייתי צריך, אבל כיוון שאני כאן ואתם כאן אז יש לי דבר אחד חשוב להגיד.

"אל תסעו באומן לראש השנה."

זה לא טוב לכם, זה לא טוב לאף אחד.

אומן בראש השנה היא מקום רע, היא מקום מסוכן. בתאריך אחר אפשר להגיע, לויכוח הזה אני לא נכנס.

לגבי ראש השנה, הדברים ידועים, בזמן הזה אומן היא מקום רע, אומן היא מלכודת.

אתם צריכים לזכור דבר מאוד פשוט, ישנם הרבה אנשים, הרבה פירסומים שמשקרים לכם כל הזמן ומספרים לכם למה כדאי לנסוע והמציאות היא שכל מה שהבטיחו וכל מה שמבטיחים אף פעם לא מתקיים.

לא חזרתם חכמים יותר, לא חזרתם מאושרים יותר, לא קיבלתם שום ישועות, לא קיבלתם כלום.

את זה אתם יודעים.

כל מי שנסע וחזר, יודע לבד.

80_main

ודרך אגב, כשם  שיש תעשייה שלמה של שטיפת מוח שמשכנעת אנשים לנסוע, ככה ישנה תעשייה שלמה של תירוצים שמסבירה למה, אחרי כל ההבטחות, שום דבר לא קרה.

ובדרך כלל, למה המצב נהיה יותר גרוע.

אבל האמת היא פשוטה ואני חוזר עליה פעם אחרי פעם.

אומן בראש השנה היא מקום מסוכן, היא מקום מזיק.

אבל חוץ מזה יש עוד עניין.

יש אנשים שכל זה לא נוגע אליהם.

הם לא מגיעים בגלל שהם חושבים שהם יקבלו עזרה.

הם לא מגיעים בגלל שהם מאמינים שזה יעזור להם להגיע להישג רוחני.

הם מגיעים כי אלו החיים שלהם.

בארץ הם בזבל, בארץ הם בסבל. יש להם ילדים, יש להם אישה פוסטמה ובאומן בראש השנה הם מרגישים חיים, הם עם החבר'ה , הם בסבבה.

אז אתם, תדעו לכם שאני מבין אותכם אבל אתם צריכים להבין אותי. לכם ובפרט לכם, אסור לנסוע.

כי אומן בראש השנה, זה כמו ללכת לזונה.

יש לזה מחיר וזה לא המחיר שאתם משלמים בכניסה.

אני יודע כמה קשה לכם, אני הייתי שם, אני יודע כמה החוויה הזאת חשובה לכם.

אני יודע עד כמה אתם מאמינים שאחרי כל מה שעברתם, זה מגיע לכם.

אבל אל תעשו את זה , זה לא כדאי.

האמת שאם יש משהו שמגיע לכם זה חיים אחרים, חיים אמיתיים, אתם ראויים והעולם הוא כזה שצריך להקריב כדי לזכות.

עכשיו כל מחזיר בתשובה מניאק יכול להגיד אותו דבר.

אבל אני לא באתי להחזיר אתכם בתשובה, אני באתי להחזיר אתכם לשפיות.

זה מה שרבי נחמן באמת רוצה לתת לכם.

לא שבוע של טירוף ואקסטזה וקרקס.

אלא עולם שלם, שמחכה לכם כשתתחילו לעשות את הבחירות הנכונות.

יהיה לכם קשה, יהיה לכם רע , אבל אל תסעו לאומן בראש השנה.

אל תיסעו.

זה לא האור בקצה המנהרה, זה הכבשן שאחריו אין כלום חוץ מאפר ואבק.

סבתא שלי ואמא שלה והאחיות שלה עלו על הרכבת כי לא הייתה להם ברירה.

לכם יש ברירה, אל תעלו.

ואולי יום אחד, נעשה את הדבר הנכון .

אני כל כך רחוק מזה היום, שאני בקושי יודע על מה אני מדבר.

אבל אולי, נמצא אלטרנטיבה, במקום רחוק שקט וירוק, נתאסף כמה חבר'ה בראש השנה. בצל אילנות אדירים, על שפת נהר ענק, נביא גיטרות, נביא מצב רוח. נהיה לבד וביחד, נדבר ונשתוק.

ננשום אוויר טהור נקי ואמיתי , נאכל טוב, נישן טוב ונזכור את רבי נחמן ואת כל הדברים שהוא נתן לנו.

בראש השנה, אתם יודעים, זה עולם כל כך גבוה, שזה יכול לקרות.

אבל אתם מכירים אותי, אני כל כך גרוע בלארגן דברים.

אני קול בחשכה וכרגע אני קול שחולם בהקיץ.

אבל אני לא אומר את זה סתם, אם זה מה שבא לי עכשיו סימן שזה אפשרי.

133223775

ראש השנה על הנהר , עולה על הכל.

די לחלום.

חברים ואחים.

אחים ואחיות.

אל תיסעו. אל תיסעו.

ואלוהים, ואלוהים הטוב הטוב כבר ידאג שכל מה שהקרבתם וכל מה שתקריבו לא יהיה לשווא.

 

 

 

האור תמיד דולק


אז שאלו אותי מה הקשר בין הסיפור על המשיח הרוסי לבין הסבא משפולי.

לא אמרתי שיש קשר.

אני אספר לכם על הסבא משפולי, אני נמצא במצב הרוח הנכון והאפלה גוברת.

אז בואו נתחיל מהסוף.

היה כזה ספר שקראתי כשהייתי ילד.

אני לא זוכר איך קוראים לו. הייתה שם ילדה שנעה בין העולמות והיא הגיעה לעולם שנשלט על ידי כוחות החושך.

היא פגשה שם ילד שרכב על אופניים והקטע היה שכל הילדים שם נראו אותו דבר ועשו את אותם הדברים.

והילדה מאוד הזדעזעה.

והילד אמר לה "כאן כולם שווים"

אז היא אמרה לו "שווים זה לא דומים."

זנה כל הסיפור, אבל עכשיו נסביר.

החסידים מספרים שפעם לפני הרבה שנים, רבי זאב מז'יטומיר הלך לבקר את הסבא משפולי.

הסבא משפולי הציע לו להתארח אצלו בשבת.

העניין הוא שבאותה שבת אותו הסבא התנהג בצורה מגעלה לחסידים שלו. הוא התעלם מהחסידים שרצו להאריך בתפילה ועשה את הכל בצורה גסה ומצומצמת. כשנגמרה השבת הוא לקח מהחסידים שלו פדיונות במהירות ולא התייחס אליהם.

ואז הגיעה אליו אישה אחת שהילד שלה נפטר באותו יום. היא הביאה את הגופה של הבן וביקשה מהסבא לעזור לה.

אז הסבא גירש את כולם מהחדר ונשאר לבד עם הגופה.

האורח , רבי זאב מז'יטומיר, מאוד הסתקרן.

הוא טיפס לעליית הגג והציץ למטה על מה שקורה בחדר.

מה שקרה הוא שהילד המת שכב על הרצפה וסבא משפולי הסתובב מסביבו והתפלל בכוחות עצומים.

הוא התפלל והתפלל עד שכל הפרצוף שלו נהיה אדום , הוא התאמץ נורא ואז הילד קם לתחיה ופקח את עיניו.

אז הרים הסבא את מבטו למעלה ואמר "אתה רואה וולוולה? הכל אותו דבר."

סוף הסיפור.

והסיפור הזה יכול להסביר למה רבינו הקדוש, נשמתו בגנזי מרומים, למה רבי נחמן מברסלב, צדיק יסוד עולם, ראה באריה לייב משפולי את היריב שלו, את האנטי כריסט שלו. הרי בלי סוף אנשים דיברו נגד רבי נחמן.

פרופסור דויד אסף בספרו "נאחז בסבך" טוען ששושלת טשרנוביל בידועה, שמה לה למטרה למחוק את חסידות ברסלב.

טשרנוביל? חע חע חע. ראינו מי מחק את מי.

1_nttfRwyLmf1lJtZolUKKCQ.jpeg

ובכל אופן, רבינו הקדוש, מציב דווקא את הסבא משפולי כאוייב שלו, הסבא משפולי הערירי שאיש לא ירש אותו. הרי היו לברסלב אויבים גדולים, מבית ומחוץ, למה דווקא הסבא משפולי?

זוכרים את קללת הנחש? כן, הסיפור הישן, ספר בראשית פרק ב'

"על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך"

כשמגיע אור אמיתי לעולם, הוא חדש, הוא לא חיקוי, הוא לא העתקה.

אילו הוא היה כמו אור שבא לפניו, לא היה בו צורך.

האור תמיד חדש, האור תמיד דולק.

בר יוחאי הוא אור, "אור מופלא רום מעלה", האר"י הוא אור, בודהא הוא אור, ברברה סטרייסנד, טוב לגביה אני לא יודע.

גם פאמלה אנדרסון היא אור

אור בבגד עור.

גם הבעל שם טוב היה אור. עד היום הוא אור.

מה שהוא חיקוי, הוא לא אור, מה שהוא כמו מה שהיה קודם הוא קליפה.

חז"ל מספרים שכשנולד יצחק היה נס, שהוא נראה העתק של אברהם.

למה היה צריך נס כדי שיצחק יראה כמו אברהם? כי יצחק היה בדיוק ההפך מאברהם. אברהם היה חסד, יצחק היה גבורה.

אצל אברהם תמיד היו אנשים, תמיד היו צחוקים, תמיד היו עניינים. הוא היה בן מאה, אחרי ברית מילה, עם התחבושות הוא צלע אל מחוץ לאוהל לחפש אורחים. הוא רצה חברה, הוא רצה דיבורים. אני לא צוחק עליו. הוא היה צדיק , בזה התבטאה צדיקותו.

יצחק בדיוק ההפך. מסתגר, מתבודד , חשדני.

זוכרים שאברהם מבקש מאליעזר להביא ליצחק אישה?

מה שואל אליעזר? "אוּלַי לֹא-תֹאבֶה הָאִשָּׁה?"

למה שהבחורה לא תרצה להתחתן עם יצחק? כי מה? לא הכירו אותו? אברהם היה האיש הכי עשיר, כולם הכירו אותו, כולם שמעו על הבן המוזר שלו. לא מדבר, לא חברותי. אנטיפט. הוא לא בדיוק נחשב לבעל מוצלח באופן פוטנציאלי.

לכן אליעזר ידע טוב מאוד מה הוא עושה כשהוא בחר בריבקה. אם היא דאגה לגמלים, אולי היא תסתדר גם עם יצחק.

ולמה לדעתכם יצחק התעוור כשהיה זקן? כזה צדיק, כזה חזק. כולם רצו את הברכה שלו, הוא לא יכל לברך את עצמו שלא יתעוור? הוא התעוור כי הוא רצה להתעוור, הוא לא רצה לראות לראות יותר את הפרצופים מסביבו , נמאס לו מהם.

אז אברהם הוא אור ויצחק אור וכל אחד שונה לגמרי.

מה שנראה דומה, הוא קליפה ומה שמאפיין את הקליפה שהיא נראית כמו האור שהיא מעתיקה, אבל היא רק נראית היא לא הדבר האמיתי ובגלל שהיא לא הדבר האמיתי, כל הרצון שלה הוא לסלק את הדבר האמיתי. לא את מה שיצר אותה, כי אז היא תתבטל, אלא את האור החדש שהאור הקודם הביא.

אז הבעל שם טוב היה אור ומה הביא הבעל שם טוב לעולם?

הוא הביא את העיקרון "שיוויתי השם לנגדי תמיד."

מבחינת הבעל שם טוב הכל היה פשוט נפלא, הכל היה אלוהי.

הוא הסתובב בעולם ונהנה.

הוא היה מוקסם מהשמיים, מוקסם מנכוכבים, מוקסם מכוס קפוצ'ינו על הבוקר, מוקסם מהשירים של עופרה חזה.

כן , בדיוק ככה

"חי חי חי, כן אני עוד חי"

כך היה הבעל שם טוב, מבחינתו הכל היה מגניב.

הסבא משפולי , היה הקליפה של הבעל שום טוב.

מה הוא אמר לרבי זאב מז'יטומיר?

"הכל אותו דבר"

הבעל שם טוב אמר "הכל מגניב"

הסבא משפולי אמר "הכל דומה"

הוא היה אוכל, שותה מתפלל ומחיה מתים ומבחינתו הכל היה אותו דבר.

הוא היה הנחש, התקיימה בו הקללה "ועפר תאכל כל ימי חייך." לכל מה שהוא עשה, היה את אותו הטעם. עפר.

ומי היה רבי נחמן?

האם הוא דמה לבעל שם טוב?

לא.

היחס בן הבעל שם טוב לרבי נחמן קצת מזכיר את היחס בין אברהם ליצחק כי אצל הבעל שם טוב הכל היה מקסים ואילו אצל רבינו הכל היה זוועה. משום דבר הוא לא נהנה, מכל דבר הוא סבל, אבל הגדולה שלו , הגאונות שלו, האור שהוא הביא לעולם היה היכולת לנצל את הסבל, להפיק תועלת אפילו מהכאב.

זה לא אומר שהסבל מוצדק. אין שום טען בסבל, הסבל הוא איחסה, אבל אם כבר ישנו סבל ואם כבר אי אפשר לסלק אותו אז רבי נחמן הצליח להתחזק מהסבל של עצמו ולתת לכל אדם את הדרכים לעכשות אותו דבר.

בגלל זה קוראים לרבי נחמן "בעל היסורים". הוא לא ניצל מהיסורים, אבל הוא משתמש בהם לטובתו.

רבי נחמן והסבא משפולי נפגשו פעם אחת בסך הכל ובפגישה הזו מתרחש דבר מעניין מאוד.

הסבא משפולי ניגש לרבי נחמן לוקח את האצבע שלל רבי נחמן ונושך אותה אותה ואז הוא אומר לרבי נחמן ככה "אתה רואה שאין לך מה לפחד ממני? אין לי שיניים".

אנשים לא מבינים מה קורה שם. הם חושבים שהסבא משפולי מתחנף לרבי נחמן. טיפשים. מה שקורה הוא בדיוק ההפך. הסבא משפולי מכיר יפה מאוד את העניין של רבי נחמן והוא מאיים עליו.

הוא אומר לו "אני יודע שאתה בעל היסורים ואני מבטל את הכוחות שלך. אותי אתה לא תוכל לנצל. אפילו אם אני אנשך אותך, לא יכאב לך."

מה רבי נחמן עונה לו?

רבי נחמן לא עונה לו במקום. יש לזה סיבה. לא מתגרים ברשע. זו גם עצה טובה. הרשע מתחזק כשמתגרים בו.

אבל רבי נחמן כן עונה לו בסופו של דבר.

הוא עשה את זה בסיפורי מעשיות, במעשייה המרושעת ביותר, הזבוב והעכביש, הוא כותב ככה

והיו מונחים שם חמרים חמרים של שיניים כמו הרים הרים.

ככה עונה רבי נחמן לסבא משפולי "יש לך בלי סוף שיניים והשיניים שלך נמצאות בכל מקום. ואתה לא מפחיד אותי"

 

זהו, נראה לי, לכרגע, מקווה שנהנתם.

הערב חל יום ההולדת שלי. הלועזי.

אני מאחל לעצמי ולכם אושר ועושר, כסף קל וסקס מזדמן.

ברסלב החופשית גם הלילה.

 

 

המשיח הוא רוסי


אנשים לא מבינים על מה דיברתי.

לא מדבר על אלו שחושבים שאני מפגר. אלו בסדר, להם אני סולח.

אנשים שכן, אנשים שאיתי כבר מזמן, בחורים ובחורות לא מבינים, הם אומרים שאני כותב מגניב, אבל לא מבינים.

אז בואו נתחיל להסביר ככה שיבינו.

נתחיל בנבואה, נבואה שלי.

יהיה משיח , יש כבר משיח. שנים לא האמנתי כי לא הסתדר עם הרבה דברים, אבל עכשיו אני מבין. למה אני מבין? כי אני קורא את התורה.

התורה היא אמת. אמרנו.

מה כתוב בתורה ? ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל? לא.

אסור ללכת לקולנוע? לא כתוב.

אסור לבנות גשר בתל אביב בשבת? האמת שאסור. זה לא שייך, אבל נכון שאסור. כאן אני מסכים. לא הייתי הולך למלחמה על זה, לא מעניין אותי, אבל זה אסור.

הרבה דברים לא כתובים בתורה, לא כתובה המפד"ל ולא כתובה הרבנות ולא כתובות הלכות לבוש ולא ולא שום דבר מהדברים האלו לא כתוב.

מה כתוב?

נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן.

זה כתוב, ראיתי בעצמי.

עכשיו, בשביל מה המילה "כמוני"?

"מקרבך" אמרנו

"מאחיך" הבנו.

למה "כמוני", מה החידוש? מה הטעם?

מה מאפיין את משה רבינו עליו השלום? מה מייחד אותו מכל הנביאים האחרים? מכל המלכים, מכל השופטים?

הוא היה יהודי, לא משבט יהודה, אבל יהודי, גם אנחנו לא משבט יהודה.

הוא ידע שהוא יהודי? לא.

היהודים ידעו שהוא יהודי? בגדול, לא.

הוא גדל בין המצרים , דיבר מצרית, לבש בגדים מצריים, אכל אוכל מיצרי, הכל מצרי.

כאן ה"כמוני".

ברסלב הא?

תראו מה כתוב בחיי מוהר"ן

וְאָמַר אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁקּוֹרִין "גִּיטֶר יוּד" כָּמוֹנִי מַמָּשׁ

המון אנשים שואלים על המשפט הזה את השאלה המטומטמת הבאה "איך אפשר לקבל את המדרגה של רבי נחמן"

אילו אותם מפגרים היו יודעים לקרוא, הם היו מבינים שאי אפשר.

גם אותו הבנאדם שכתב את "חיי מוהרן" אולי שמע את רבי נחמן אומר כזה משפט , אבל הוא לא הבין. תכל'ס הוא חשב כמוהם שאפשר להפוך להיות לרבי נחמן. זה שטויות. אמרתי לכם, מה שטוב מכדי להיות אמיתי, הוא לא אמיתי.

גם רבי נחמן לא אמר שאפשר להיות כמוהו, הוא אמר שהוא יכול להביא את האדם למדרגה של ה"כמוני" ומה המדרגה הזו אומרת? היא אומרת שאותו בנאדם שייך לאותה קבוצה קטנטנה של אנשים, שהם ראויים, שהם יכולים להיות נביאים.

זה מה שנקרא "הסתרה בתוך הסתרה".

נניח שאתם יודעים לקרוא ואתם קראתם בחיי מוהר"ן ואתם הבנתם שרבי נחמן יכול להביא אתכם למצב של "כמוני"

אז אתם מתחילים לשאול את השאלה הטיבעית "איך אנחנו יכולים לגרום לרבי נחמן להפוך אותנו לכמוהו?"

רק שרבי נחמן מחביא כאן את המשמעות האמיתית של המילה "כמוני" הוא לא מתכוון לעצמו, הוא מתכוון למה שכתוב בתורה.

המילה "כמני" בכתיב חסר מופיע שלש פעמים בכל התורה. פעם הראשונה היא מתייחסת ליוסף, פעם שניה לאלוהים, פעם שלישית מה שאמרנו.

רבי נחמן אומר את האמת, אבל מסתיר אותה, הוא גורם לאנשים לשאול את השאלה הלא נכונה וזה בכוונה. ההסתרה הזו נדרשת.

אני לא המצאתי את ברסלב, אוקיי? הכבוד הזה שייך לרבינו הקדוש ואני לא מקנא בו. המצאתי מספיק דברים ואני עוד אמציא הרבה.

ברסלב זה ברסלב. התבודדות, חצות, מקווה, לימוד פוסקים, כף זכות. הכל נכון, אבל ההבטחה של רבי נחמן זה שתורת ברסלב תגרום לאדם להגיע לאיזו מטרה. אנשים חושבים שהמדרגה היא צדיקות. זה לא נכון, גם רבי נחמן לא אמר את זה. צדיקות זה גורל. נולדים ככה.

אבל למדרגה של כמוני, אפשר להגיע באמצעות תורת ברסלב.

מה הכוונה?

היו חסידי ברסלב ,שאחרי הרבה שנים הגיעו למדרגה הזאת, מה שנאמר על משה, שלא רק שלא ידעו מי הוא, גם הוא לא ידע, גם הוא לא הכיר בערך עצמו, והמדרגה הזאת שרבינו קורא לה "כמוני", היא המדרגה שתורת ברסלב מכוונת אליה.

אז אפשר לקחת את העיקרון הזה להרבה מקומות, אבל הפעם אני מדבר על המשיח.

המשיח הוא רוסי.

לא יודע כרגע להגיד לכם, אם הוא יהודי על פי ההלכה. יכול מאוד להיות שכן. אבל גם אם כן, הוא לא יודע את זה.

הוא אולי יודע משהו, הוא אולי שמע שיש שורשים יהודים למשפחה שלו, אולי, בערך.

אבל זה לא מעניין אותו.

הוא איזה גריגורי, או סרגיי, או אלכסנדר והוא יושב עם החבר'ה שלו המקועקעים ליד בית קפה, בחרקוב או ביקטרינבורג או בקרסנודר, ומעביר דחקות על בקבוק בירה.

ועדיין הוא המשיח, יש לו רעיונות, יש לו מחשבות שמשנות את העולם.

איך שאנחנו מדברים כאן, הוא יוצר דברים, הוא מגלגל כדורי שלג במורד המציאות, הוא לא "עוד אחד" הוא "האחד", הנשמה הגדולה, היורש של רבי נחמן.

ואף אחד לא מאמין, אף אחד לא יאמין, עד שיבוא היום.

מתי? לא יודע.

הנסיבות כרגע, כמעט מתאימות, אבל היו כבר כמה פעמים בהיסטוריה שהיה כמעט.

זה מצד אחד, כמעט.

מצד שני, הנשמה הגדולה כבר כאן, אני מרגיש אותה, פועלת ומתפתלת.

 

 

 

 

הולך על חבל חד


תהילה לאל על כל חסדיו.

תהילה לרודפי הצדק, למבקשי האמת. לאלו שמצאו והעניקו,

תהילה, לאנשים הטובים לחברים ולחברות.

אשרי אלו שאינם עומדים מנגד.

התבקשתי לחזור, התבקשתי לכתוב והאמת למה שלא? יש לי מה להגיד.

שמעו נא אחי ואחיותיי, חשוב לי לכתוב אבל תזכרו שזו לא מלאכה קלה ולפעמים זו מלאכה שיכולה להיות קצת מסוכנת כמו היום.

שאלו אותי בזמנו, מה הבעיה בסבא משפולי, למה הוא נחשב למתנגד האמיתי לרבינו הקדוש. מה הסיבה שרבינו ראה בו סכנה כל כך גדולה.

אז קודם כל, אני לא יודע.

יש מי שאומר "אני לא יודע" ומתכוון להגיד שהוא לא רוצה לגלות, אבל אצלי זה הפוך, אני לא יודע ואני בכל זאת אגלה.

אבל קודם כל שלט

X מחוייב

סורי חבר'ה פוסט למבוגרים בלבד. תיכף תבינו למה.

אם תאם רוצים לדעת מה חשוב ומה לא חשוב אתם יכולים לעשות כמה דברים.

דבר ראשון שאתם יכולים לעשות זה לחפש מישהו חכם, מישהו מדהים, גאון עולם. תחפשו ותחפשו, זה יכול לקחת שנים, כשתמצאו אותו תשאלו אותו ותהיו בטוחים בדבר אחד, מה שהוא לא יגיד, אתם לא תבינו. איפה הוא ואיפה אתם?

אפשרות שניה זה לקחת איזה מטומטם אחד , איזה בנאדם פרימטיבי וחשוך ונבער ולשאול אותו ואז אתם תדעו שמה שהוא אמר לכם זה ההפך מהאמת. השיטה הזו הרבה יותר פשוטה וקלה, יש שפע של מטומטמים בעולם.

אז נניח הבתוליות של האישה, היא דבר מאוד מאוד לא חשוב.

אושו אמר את זה, ככה קראתי, אישה יכולה לשכב , להזדווג עם עשרה גברים בלילה אחד ואין שום סיבה לחשוב שזה ישפיע עליה מבחינה אנרגטית.

אצל הגבר ההפך, אם הוא שוכב עם אישה מסויימת בפעם הראשונה, משתחררות לעולם אנרגיות מאוד חזקות, מאוד משמעותיות. קשה להבין עד כמה.

כמובן, זה פחות תלוי באישה ויותר בגבר, אבל בגלל שמדובר בהשפעות כל כך חזקות, אז גם האישה משחקת כאן תפקיד, כי היא מהווה איזה כלי קיבול ואם היא כלי קיבול ראוי, יש מצב שהמגע המיני הזה יוליד איזו תגובת שרשרת שתוכל לגרום לשינויים גדולים בעולם.

את הדברים האלו, יודעים כבר אלפי שנים.

מי יודע אותם? החכמים, גאוני העולם, אלו שלא תצליחו להבין.

גם יעקב אבינו ידע אותם. האמת היא, שלגבי יעקב, המידע הזה היה כמעט בנאלי. הוא ידע , אבא שלו ידע, הדוד שלו, אמא שלו, כולם ידעו.

כיוון שכולם ידעו, זו כבר לא הייתה חוכמה.

תמיד כשקיים מכנה משותף, נוצר יתרון מובנה למי שחזק באותו העניין.

נגיד במשחק הכדורסל, המטרה היא להכניס כדור לתוך סל שנמצא בגובה רב, ושם היתרון למי שגבוה יותר או למי שיש לו ידיים ארוכות יותר. ככל שהמטרה יותר מוגדרת, כך קל להבין מי ינצח.

למה אני מספר לכם את כל זה?

בגלל הסיפור על יעקב אבינו.

כשיעקב אבינו הגיע למצריים, הוא הבין שהוא נכשל.

לא שהיה לו רע, היה לו מצויין, כל המפרשים מסכימים.

אבל הוא הבין שהדרך הרוחנית, הדרך האנרגטית שהוא ירש מאברהם ויצחק אבותיו, נכשלה.

מצריים בזמן יעקב כבר הייתה דבר שאי אפשר להתמודד מולו.

לאברהם ויצחק הייתה שיטה, הם היו יוצאים לשדה, היו יוצאים עם העדרים, חיים בהרמוניה עם הטבע, נושמים את האוויר הפתוח המשוחרר, ואז היו חוזרים לאוהל, סועדים את ליבם מתחת לכוכבים, כשברקע יללת התנים ולחש הרוח.

לא חברים, לא נהייתי קוקסינלית.

לא יקחו אותי למוסף ספרות ותרבות של "מקור ראשון" כדי להקיא על המקלדת תשפוכת של רגשות חלולים שמקורם בתסכול מיני רב שנים.

אני פאקינג בסדר, אותו חובב של נשים מחופצנות עם איפור כבד ומחשוף עמוק. שום דבר משונה לא קרה לי במשך השביתה הזאת, כלומר דברים משונים קרו למכביר, אבל אף אחד לא בכיוון.

עם כל זה אני מודה ומתוודה, אותו אורח חיים שעיצבו לעצמם האבות הקדמונים הכיל מפתח לעוצמה תודעתית. 

כך זה היה אצל אברהם, כך אצל יצחק וגם ליעקב היה את זה, אבל יעקב נכשל כבר בהתחלה.

שבע שנים הוא עבד בשביל רחל, ומה הוא עשה אז? הכין את האנרגיה שלו, כדי לייצר את הדור הבא, את היורש המושלם שימשיך את השושלת, שימשיך את השורה הזו של אנשי האלוהים, ההוגים, החוזים הנביאים. הוא ייצר בתוך עצמו את הפוטנציאל להוליד את איש האלוהים הבא.

אבל לבן דפק אותו.

אחרי ליל הכלולות, הוא מגלה שהוא העביר את האנרגיה לאישה הלא נכונה.

לא לרחל, רועת הצאן הדקיקה והמושלמת, אלא ללאה, עקרת בית משעממת, רדודה , בנאלית שחז"ל למעשה טוענים שהייתה שרמוטה.

לא מאמינים?

תסתכלו בבראשית רבה פרשה פ'

א"ל לית תורתא ענישא עד דברתה בעיטא לית אתתא זניא עד דברתה זניא אמרו ליה א"כ לאה אמנו זונה היתה אמר להם ותצא לאה לקראתו וגו' יצאת מקושטת כזונה לפיכך ותצא דינה בת לאה:

רוצים פירוש מארמית?

זה מה שמצאתי.

לא סתם מסתירים את המדרשים האלו.

בקיצור,

לבן גם ידע את העבודה שלו. הוא ידע מה יעקב מתכנן והביא לו את האישה הלא נכונה.

נולד הבכור הלא נכון ועבר זמן רב מאוד עד שנולד הבכור האמיתי, הבכור של רחל, אבל בינתיים נולדו עוד הרבה אחרים והעסק הסתבך.

כולם מכירים את הסיפור התנ"כי אז אין לי כוונה לחזור עליו.

אילו היה ליעקב חזון כצעד לחרן, הרי תוך כדי תנועה , כל התוכניות נהרסות.

העסק לא עובד ויותר גרוע מזה, גם יעקב, בן הדור השלישי של הנביאים הנודדים, לא יכול להשאר הוא עצמו.

המצב בארץ כנען התדרדר והלך והנה, גם הנודד המשוטט נאלץ להכ]יף את ראשו ולנוע מצריימה.

עכשיו מצריים, היא המוות.

לא צריך נביאים, לא צריך את אלוהים.

במצריים המים זורמים.

אתה יכול לחפור תעלה ואתה יודע שגם בעוד מאה שנה יזרמו מים.

המים ישקו את השדות , לבהמות יהיה מה לאכול, אפשר לתכנן , אפשר לבנות.

הרעיון הגדול של אברהם, לצאת את השדה, לצאת אל האלוהים ולשלב בין התנועה של הנווד רועה הצאן לבין העבודה הרוחנית של החוזה והנביא, כל אלו הסתיימו במצריים.

לא היה בהם שום תועלת.

אברהם בעצמו לא זכה לראות את זה, אבל הוא נכשל. צאצאיו נבלעו בתוך מצריים ומצריים היא בית עבדים. לכל אחד יש את המגירה שלו.

זה לא שהם נכנעו כל כך מהר, הבנים של יעקב.

בהתחלה הם באו לפרעה ואמרו לו שהם אנשים חופשיים ויש להם צאן והם צריכים מרעה.

מה פרעה אמר להם?

"בטח תבואו, יש לנו גם מגירה לאנשים חופשיים."

מדהים.

אתה יכול להיות "אדם חופשי" גם בתוך מצריים. עשו לך מסגרת שמתאימה לצרכיך.

אתם מבינים? יעקב אכל אנרגיות כל החיים שלו.

הוא ישן וחלם ונשם אנרגיות והשתין אנרגיות.

הוא לא היה ב"מודעות".

"מודעות" זה שקר.

למעשה זו אמת שמתחפשת לשקר.

קשה להבין את זה.

מה שנקרא מודעות הוא הדבר הנכון, בלי הכלים להפוך אותו לדבר משמעותי.

לדוגמא , אומרים לך שיתנו לך קולה.

אז מביאים את הבקבוק ושופכים אותו על הרצפה. הביאו, נכון, אבל מה עזר?

עזר לנמלים.

מודעות בסך הכל היא סוג של אמת, אבל הרבה פעמים היא מביאה יותר נזק מתועלת.

עוד דוגמא אם אתם כבר שואלים.

הודי אחד מחתן את הבת שלו ושום דבר לא במקום, הקיטרינג מאחר, התחיל לרדת גשם והחתן מתח שריר במשחק המטומטם שלהם, סקווש.

הוא מרים טלפונים, הרופא תקוע בפקק, המקרר התקלקל והגשם לא מפסיק לדפוק.

פתאום בא אליו סידהאתא אדוננו, פתאום באים אליו קרישנא ווישנו , באים אלחו ואומרים לו "נגלה לך את סודות היקום."

מצאתם לכם מתי לבוא, אמא שלכם בגבס, אתם והסודות. תבואו בעוד בעוד שבוע, נאכל צ'אפטי, נשתה קולה, נברך "הגומל" או מה שההודים לא מברכים, אבל עכשיו?

יעקב לא היה במודעות, לעניות דעתי הצודקת, הוא גם לא ידע מה זה.

הוא חי באמת, הוא חי באנרגיות.

הוא לא הקשיב לפרעה, הוא קרא את מצריים, הוא קרא את הכתוביות והבין שהורגים אותו, הורגים את אבא שלו, הורגים את אלוהים הטוב של אברהם יצחק ויעקב.

אתם מבינים, אין כזה דבר כמו עיסקה טובה מדי. זו תמיד הונאה.

ניסים קורים, כל הזמן קורים, אבל נס הוא לא עיסקה. נס נופל עליך, משטח אותך, משתק אותך.

כשקורה נס, בדרך כלל פשוט לא יודעים מה לעשות.

אז הירידה של יעקב למצריים, הסיפור עם יוסף והכל, זה לא היה נס, זה היה דבר שהיה טוב מדי מכדי להיות אמיתי.

הבנים של יעקב הגיעו למצריים, כי לא הייתה להם ברירה.

פתאום מגלים את יוסף, פתאום הם מקבלים את כל האוכל שהיו צריכים , פתאום מזמינים אותם למצריים והוקוס פוקוס מוצאים להם ארץ שהם יכולים לחיות ככה בשלווה ובשפע ובלי הפרעה.

זה מזכיר לי סיפור שאחד סיפר לי.

הוא הגיע לאיטליה איפהשהו, לאיזו עיר מטומטמת ושם ניצמדה אליו איזו אחת מהממת. הוא חשב על הכיפאק , לקח אותה לחדר, דיגידין דיגידאן ומה קרה? היא ביקשה כסף.

ככה נראית עיסקה שהיא טובה מכדי להיות אמיתית.

זה לא אומר שלא יכול לקרות נס.

נגיד מה שקרה לי פעם,  עברו מאז יותר משלושים שנה אז לא אכפת לי לספר את זה. כולם כבר מתו, גם אני.

הייתי באיזה משהו של תנועת נוער והיו שם איזה שלוש מאות בנות או משהו וגם הרבה בנים, לא ספרתי. 

מה שקרה הוא, שהילדה הכי שווה שם, נדלקה עלי.

אוף, היא הייתה מהממת, אני זוכר אותה עד היום. עדינה ואצילית עם עיניים רכות וריסים ארוכים וכהים ובקיצור, אפילו בעזרת הנשים של בית הכנסת באודסה לא תמצאו אחת כזאת. טוב, אולי שמה כן.

בקיצור מה שהיה שם היה אמיתי.

היא לא באה אלי ושאלה מה הטלפון שלי, היא לא הציעה לי שנלך לקולנוע, היא בטח לא אמרה משהו שיש לו איזשהו בקשר מיני כי היא הייתה בת חמש עשרה, דוסית מחורדלת עד לשד עצמותיה המקסימות. אוקיי? היא ניגשה אלי והייתה עצבנית, וניסתה לדבר על נושא מסויים וכמובן לא הצליחה ואז שוב באה והתיישבה לידי מול כולם והתעסקה בחצאית שלה וציירה על האספלט כל מיני מעגלים וקשתות וחלצה את הכפכפים שלה ואז שמה אותם שוב ובקיצור הייתה מסכנה מאוד.

לא הייתי אז במצב לחברות. לחברות שלי, האמיתיות אני תמיד מילל על ילדותי האבודה והגלמודה, אבל פאקינג היו לי הזדמנויות, לא ניצלתי אותן ואני לא מצטער. אני כבר לא אותו אדם.

אבל כמה נראית חוויה אמיתית, לא שאיזו כוסית צצה משום מקום ואומרת "קח אותי" זה קורה רק בסרטי פורנו וזה כל הקטע. אילו זה היה יכול להתקיים, לא היו סרטי פורנו , כי לא היה צורך בהם.

בקיצור יעקב אבינו, מגיע למצריים ומרגיש שהוא חי בסרט פורנו, כאילו דחפו אותו לג'סי ג'יין בין הרגליים.

אההה, חיכיתם לתמונה אז הנה.

    

   פתאום, יש אוכל , פתאום יש כסף , פתאום מקבלים כבוד ופתאום בין כל המקדשים והארמונות והעבדים יש גם מקום בשביל האנשים החופשיים.

מדהים, הא?

יעקב הבין שזה הסוף שלו, למה? כי עכשיו, כשהאנשים החופשיים ילכו אל הטבע, אל המדבר, אל מתחת לכוכבים, הם כבר לא באמת יהיו אנשים חופשיים, הם יהיו חלק מהתוכנית של פרעה.

הנביא יחזקל אומר דבר אדיר על פרעה " פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי."

לכאורה זו שטות. כי הפסוק הזה למעשה אומר שפרעה חושב שהוא אלוהים.

לאנשים זה לא נראה הגיוני, כי פרעה יכול להיות מלך גדול עם זהב ועבדים והכל אבל הוא לא יכול לעוף באוויר, נכון? הוא לא יכול להוריד אש מהשמיים, אז איך הוא יכול להתחרות באלוהים?

ועוד איך הוא יכול.

כי כל הניסים וכל האוצרות וכל המגדלים הנוצצים ומטוסי המנהלים ומלונות הפאר וחנויות היוקרה, כל אלו קטנים בעיני אלוהים, קטנטנים יחסית לחשיבותם האדירה והענקית של האנשים האמיתיים, של הנשמות הגדולות.

הכל אבק, הכל שקר וכזב, רק האדם הגדול הוא גדול באמת והנה פרעה הצליח, הוא הכניס את יעקב ואת בניו לתוך התוכנית שלו. מדהים.

זה מסביר את הבקשה הנואשת והאומללה של יעקב מיוסף בפרשת ויחי "אל נא תקברני במצריים"

לא רוצה להיות פה. למה לא? פה הכל ממש טוב.

לא טוב בכלל.

אז זו הבעיה של יעקב. נניח שלא יקברו אותו במצריים. עדיין כל המשפחה שלו, החינוך שלו, העתיד שלו, הדרך שהתוו אבותיו הגדולים, הכל נמצא עדיין בשליטת פרעה.

אז מה הוא עושה?

שימו לב, כי זה העיקר. לכל דבר המצרים התכוננו. למרד, לבריחה , להפיכה. לכל דבר, רק לא לדבר אחד. להרס עצמי.

זה מה שיעקב עושה.

אמרנו, הזרע הראשון שגבר מחדיר לתוך אישה, הוא בעל חשיבות אנרגטית עצומה.

ויעקב הורס אותו באמצעות ההקללה שהוא מקלל את ראובן "פחז כמים"

אתם מבינים? הבן הבכור שלו, שבו הוא השקיע את כל אותה אנרגיה רוחנית שקיבל מיצחק ומאברהם, כבר לא יוכל להעביר אותה הלאה. "פחז כמים" – פירושו אותו עוצמה מינית רוחנית מבוטלת, הזרע הראשון של ראובן הופך להיות "כמים", הופך להיות סתם, הופך להיות חסר משמעות.  

מרגע זה , החשיבות של בני ישראל בעיני פרעה והמצרים מתבטלת. הם כבר לא אותם אנשים חופשיים, הם סתם. מרגע זה, הם כבר חסרי תועלת, אפשר להשתמש בהם רק בתור עבדים, שיבנו מקדשים וינקו רחובות. הם כבר לא אנשים חופשיים , הם כבר לא כלום.

אבל אתם יודעים, יש חוק כזה בפיזיקה , חוק שימור האנרגיה. אנרגיה לא מתבזבזת, היא רק מחליפה צורה ואת האנרגיה הזו, את עבודת האלוהים של אברהם, את הדבקות של יצחק , את היצירתיות ואת התבונה של שלו עצמו, יעקב מחביא.

איפה הוא מחביא אותה? "פחז כמים", הוא מחביא במקום שהמצרים לא יחפשו אותה "לי יאורי" נכון? התשובה היא "פחז כמים" הוא מכניס אותה במים, ביאור, בבסיס הכוח של פרעה ושל מצרים.

איזו גאונות, הא?

ברגעי גסיסתו יעקב מצליח להפר את מזימת פרעה ולהפוך את הקערה.

אבל שום דבר לא חייב לקרות מיד.

עוברות מאה שנים , עוברות מאתיים.

ואז מגיע מישהו.ילד קטן, תינוק.

הוא לא בכור, הוא בן שלישי.

הוא לא משבט ראובן, הוא למשבטי יוסף.

הוא משבט סתם, שבט לוי השבט השלישי.

לא הכי חכמים, לא הכי חזקים, לא הכי יפים, סתם שבט בינוני.

אבל אמא שלו, מניחה אותו בתיבה ומוסרת אותו למים. באקט הזה של יוכבד ישנם כל המרכיבים בדרך שהתוו האבות הקדושים. גם מסירות, גם דבקות , גם יצירתיות ותבונה.

והאנרגיה הזו ששכנה במים מאתיים שנה, שומעות את הקריאה ומתעוררת. "משה בתיבה" הוא המפתח. זה לא סתם משה, זה "משה בתיבה", התיבה הייתה חיונית, היא יצרה את הקריאה לאנרגיה שיעקב החביא.

למה אנחנו משתמשים בשם המצרי של משה רבינו?

שמו אותו בתיבה בגיל שלושה חודשים, הרבה אחרי הברית מילה, היה כבר שם עברי נכון?

אבל השם המקורי של משה, הוא חסר משמעות, לפני התיבה משה היה סתם, עוד ילד עברי חסר משמעות.

אבל כשבת פרעה פותחת את התיבה היא כבר לא רואה סתם ילד , היא רואה את היורש.

ולכן זה השם האמיתי של משה רבינו "כי מן המים משיתיהו" אתם מקשיבים, חברים ואחים ואחות "מן המים", הילד הזה אוצר בתוכו את אותה העוצמה של "פחז כמים" הוא הילד הנכון, הוא התיקון לנזק שיצר לבן כשהחליף את רחל בלאה.

יאללה מספיק?

והמים להם חומה. 

 

 

 

 

אמת היא אמת


התורה היא אמת.

זה לא אומר שהסיפור נכון.

אבל הסיפור הוא סיפור והאמת היא אמת.

מה הכוונה?

תמיד אמרתי שאי אפשר ללמוד ברסלב בלי לדעת בודהיזם.

שנים אני אומר ככה ומטומטמי התשובה מקשים עלי ברוב טיפשותם בשאלות "איך הרב הזה ואיך הרב הזה ואיך הרב זה"

זה סוד הפסוק "שמעו נא המורים", ראו ספר במדבר פרק כ' בלה בלה בלה.

יש מחלוקת בין משה רבינו לבין אלוהים.

זו המחלוקת הרגילה, דרך אגב, תמיד אנחנו נופלים כאן במבחן הפרספקטיבה. אי אפשר בעניין הזה להסכים עם אלוהים. כאן תמיד תהיה מחלוקת.

אז ככה הולך הסיפור.

משה בא לאלוהים לו ואומר לו ככה "בני אלף מזדיינים העם הזה, מה לא עשית בשבילם? כיסחת את מצריים, פתחת את הים, הורדת אוכל מהשמיים, ניצחו את עמלק, ראו את הר סיני בכל צבעי הקשת ומה? חצי שעה המים לא זורמים והנה כבר הם מייללים שהולכים להרוג אותם וחבל שלא נשארו במצריים. אתה יודע מה? אל תביא להם מים. שיחזרו למצריים ויטבעו בנילוס."

אומר לו אלוהים "עזוב אותך עכשיו. אין להם מים? למה ממתי יש לנו בעיה להביא להם מים? תביא להם, תביא להם, תדבר לסלע , תבקש ממנו יפה מים, תראה להם שקטן עלינו"

מה משה עושה?

משה עושה מה שהוא רצה לעשות.

הוא לא רצה שיחזרו למצריים. אין מצרים. מת על שפת הים.

אבל נמאס לו . הוא בא לבני ישראל ואמר להם "תקשיבו יא מפגרים. רמיצם מים ? הנה מים."

דפק על הסלע ויצאו המים.

בגלל זה אלוהים פיטר אותו, כי לא משה לא תמיד היה ככה. פעם הייתה לו יותר סבלנות, אבל הוא הגיע לשלב שכבר לא היה יכול למלא את תפקידו.

אני אותו דבר. נמאס לי ממטומטמי התשובה. הם רוצים את הרב? שילכו אליו, לא אלי.

אותי כמובן לא מפטרים, הלוואי שיפטרו, אבל איפה? מישהו יעשה את העבודה הזו במקומי? בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף, מכאן אני יודע שכל זמן שאני חי, אני לגמרי חיוני למערכת.

אז מה אמרתי? אי אפשר להבין את ברסלב בלי בודהיזם ובאותו אופן, אי אפשר להבין את התורה בלי ברסלב.

אז ברסלב בנויה לפי העיקרון הבא. מעמידים הר גדול שטויות ובו מחביאים את האמת. האמת שם, אבל היא מסתתרת.

זה העיקרון שנקרא "הסתרה בתוך הסתרה"

אתה רואה את השטויות וחושב שזו האמת, רק שהשטויות הן שטויות והן חסרות משמעות חוץ מאחת. בברסלב השטויות מסתירות את האמת. במקומות אחרים השטויות זה סתם.

וככה גם בתורה.

מספרים סיפור , בלה בלה בלה. תכלס , הסיפור עצמו לא משהו. קורבנות, תולעים, איילים מאודמים, קרבנות הנשיאים… זהב, נחושת. הכל מת. יעזור לך לדעת מה משקל הכפית שהביא נתנאל בן צוער לחנוכת המשכן? קדחת. זה סיפור. אלא שבתוך הסיפור מסתתרת האמת.

מה האמת?

החודש הזה לכם ראש חודשים

לא תותירו ממנו עד בוקר

וכל העם רואים את הקולות

והמים להם חומה מימינם ומשמאלם.

חרוזים של אמת, חרוזים נועזים, מוחבאים ככה בתור מעשיות חסרות תוחלת.

כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו יכולים להבין מה הדברים החשובים באמת בסיפור יציאת מצריים.

בית עבדים, זו אמת.

אנחנו חיים שם עד היום.

ותהי צעקה גדולה בכל ארץ מצריים. גם נכון, אבל זה לא התפקיד שלנו. העבדים והאדונים חולקים את גורל. לא את אותו התפקיד, כמובן שלו. האדונים עושים חיים, העבדים סובלים, אבל המערכת היא אחת והיחיד שיכול לשבור אותה זה אלוהים.

הוא מודה שזה התפקיד שלו.

מי שיכול להרוס את המערכת, זה רק אלוהים.

האדם מקסימום יכול לברוח, אל המדבר, אל מדיין, אבל להרוס את המערכת , להרוג את מצריים , זה הוא , רק הוא.

אם תנסו להחליף אותו, הוא לא יעשה כלום.

הוא מחנך סבלני, הוא יתן לכם להכשל שוב ושוב, עד שתבינו שאין לכם סיכוי.

והמים להם חומה, כן.

אלוהים בנה את הקיר הזה אבל רק בכם תלוי מה תעשו איתו.

אתם יכולים לדפוק את הראש, ככה בדרך כלל עושים, או לעשות משהו משהו שונה.

חומה. חומה של מים, חומה של צלילות, של שקיפות, של זרימה.

והיא מגינה החומה הזו, היא היא הפיתרון. אלוהים המציא אותה , אבל היא חסרת תועלת אם האדם לא יאמץ אותה.

אז זהו , פסח מאחורינו וכל החיים לפנינו.

מחוייב המציאות, ברסלב החופשית.

חפשו ותמצאו.