מומלץ בחום


עכשיו חזרתי מהסרט לופר,
לא רוצה לקלקל לכם את ההנאה, אבל הוא מומלץ בחום.
אולי לא לאנשים מאוד רגישים שטרם מלאו להם שתים וטרם ראו את הרובוטריקים, אבל אחלה סרט.
אני יודע שברוס ויליס חוזר על עצמו במונוטוניות מאז מת לחיות, אבל אמילי בלאנט המקסימה מציגה בסרט זה משחק נפלא, באותו כישרון מרהיב שהיא הוכיחה ב"אהבת קיץ" וב"השטן לובשת פראדה".
חמישה כוכבים אמילי, לכבוד לנו.
בכל מקרה, מקווה שתספיקו לתפוס את הסרט בקולנוע, הוא מצויין והוא מציג שורה של בחירות לא פשוטות.
אמנם בדרך כלל, אנחנו לא בוחרים בין להרוג או לההרג, אבל גם לנו לעיתים יש פרשות דרכים, לא כולן מעשיות, חלקן נפשיות לגמרי וזה לא הופך אותן פשוטות יותר.
נגיד הדיון הזה. 
הוא לא נראה לכם מוכר מאיזה מקום?
לי יש דז'ה וו ממנו, בעיקר בזכות זה שאני דן בו בגילגולים רבים ודומים זה לזה להפליא, מאז חזרתי מהודו בפעם הראשונה בשנת 1997.
מאז הדיון מתגלגל ועכשיו רני בן נר מגלגל אותו והכל מכוונות טובות.
עכשיו, בואו נבין למה הדיון הזה חוזר חלילה.
הוא חוזר על עצמו כי, אנשים לא באמת משתנים.
הם מקבלים אורות ומתחילים לגדל פיאות וחלוקים ולומדים תורה גמרא ומרגישים הכי צודקים בעולם עד שהטריפ הזה עם הזמן דועך. לפעמים הוא דועך מהר לפעמים עוברות שנים עד שזה נגמר.
אז אנשים מתחילים לשאול "אולי נחזור ללמד רייקי? נוסיף לו מגו דויד ואת לוחות הברית , הוא יהיה כשר למהדרין."
"אולי נעשה יוגה יהודית? נפרדת כמובן ונגיד פרק תהילים בסוף."
או שהם עושים "ויפאסנה יהודית" , תהיה מה שתהיה.
אני לא מזלזל חלילה.
האנשים הם אנשים טובים והכוונות שלהם טובות והם לא חיים בקומונות ומתרגלים קונדוליני בעירום מלא, אלא מתחתנים כדת משה וישראל ומגדלים ילדים עם פיאות וילדות שמסתובבות עם גרביים בחמסין.
אני לא מזלזל באנשים, למרות שמה שהם עושים זה בולשיט גמור, אין בו שום דבר.
רייקי לדוגמא, זה שיא הטומאה, זה לינוק אנרגיה מהקליפות ויש לי חברים וחברות שהם מאסטרים ברייקי ואנשים דגולים ובכל זאת הם מתעסקים בזוהמה ושום הפרדה ושום מגיני דויד לא ישנו את זה.
לכן הדיון הזה חוזר וחוזר ועוד יחזור ואנשים יתבלבלו ויבלבלו אחרים עם הסיפורים האלו.
אני אף פעם לא התבלבלתי, כי האמנתי בבודהיזם ואני ממשיך להאמין.
אני מאמין שבודהא גילה את האמת , אני מאמין בשער ללא שער ובעשרת השוורים של הזן.
אני מאמין במה שאמר ג'ושו לפני אלף שנה כשאמר "שלושה ליטראות של פישתן לפניך, אלו קרובים והנפש קרובה יותר."
אני מאמין במה שבודהא אמר בדהמפדא "מכוח העצמי נגרם העוול, מכוח העצמי נוצר הסבל, מכוח העצמי ירחיק האדם עצמו מרע ומכוח העצמי האדם נגאל."
זאת האמת.
אומון אמר "נפש האני היא שורש הלידה והמוות והשוטים יכנוה האדם האמיתי." גם הוא צודק.
זו הלהבה הבודהיסטית הטהורה , שסידהרתא הצית ב"דרשת גן הצבאים".

העניין הוא ש… איך נגיד את זה בעדינות? האמת היא לא כל האמת.
לא שאני מנסה להחזיר בתשובה מישהו.
אני לא.
אבל בשבוע שהייתי באומן נתקלתי בקטע הבא מתוך שיחות הר"ן:

וַאֲפִילּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִים לֵידַע מִזֶּה
מֵאַחַר שֶׁאֵין הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלוּם
מַה צְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת ?
עַל זֶה צְרִיכִים זְכִיָּה מִן הַשָּׁמַיִם
לִזְכּוֹת לֵידַע מַה שֶּׁצְּרִיכִים לַעֲשׂוֹת
אַךְ יִשְׂרָאֵל אֵין צְרִיכִים לָזֶה
כִּי כְּבָר הֵם יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה

פשוט כך, בפרק נ"א
הקטע הזה הכניס אותי להלם, זה כאילו שרבי נחמן התיישב לידי על המדרגות בכנסיה ואמר לי:
"בסדר, היה איזה אחד גוי, בחור טוב. רצה להציל את העולם, ישב שש שנים על מסמרים, באמת ניסה.
ריחמנו עליו ןךא רצינו שימשיך לעבוד לשדים ורוחות וללכת על גחלים וכל זה.
אז עשינו לו ג'סטה, הבאנו לו אותה בהארה, נפקחו לו העיניים וקיבל סאטורי וקראו לו בודהא והיו לו תלמידים ששבנו מקדשים בתאילנד ומנזרים בטיבט ומה שלא תרצה. היום כבר עשו מזה כל מיני רפואות נפש וגישות פסיכולוגיות בחינוך וקונספציה חדשה בעיצוב חללים וכל זה.
אין ספק שהגויים הנחמדים עשו עבודה טובה בדרך כלל, אבל נראה לי שעדיף שתיכנס פנימה לשיעור בהילכות מאכלי עכו"ם, אולי תמצא סוף כל סוף את הדרך להכשיר את הגלידות האלו באומן. לא שאני כל מתלהב מזה שאנשים נוסעים שלושת אלפים קילומטרים כדי לאכול גלידה של גויים, אבל המשיח הולך להגיע וברור שהוא הולך לעבור באומן ומי יודע, אולי הוא גם ירצה לאכול גלידה בשביל איזה תיקון."
וככה נותרתי הלום, יושב על המדרגה ואמרתי לעצמי "אולי באמת כדאי שאני כבר אכנס פנימה. המשחק של הגויים החמודים מאוד נחמד, אבל הוא די חוזר לעצמו, ומי יודע? אולי אם אני אכנס פנימה יהיה גם כן סבבה וגם יחלקו משהו לאכול."
עכשיו נחזור לקטע של "לא להחזיר בתשובה".
אל תחשבו שזה פשוט.
זוכרים את "מעשה באבדת בת מלך"?
מסבירים לכם כל מיני רבנים שהנשמה שלכם נאבדה ועכשיו אתם במסע חיפושים אחריה.
שטויות, הנשמה בסדר גמור. אחרי שתמותו היא תחזור למעלה ותחליף חוויות.
אתם נאבדתם.
לא רק שאתם לא יושבים על המדרגה. רב האנשים בכלל לא יודעים איפה הם ואם הם יושבים או עומדים.
הרב ברנר פעם התחיל להסביר את המשפט הראשון מתוך "אבידת בת מלך" והוא אמר שכל העולם הזה נאבד.
פעם היה יקום מסודר ומאורגן וכל האנרגיות זרמו יפה ובהרמוניה, ורק איזה גוש קטן למטה נפל לתוך התוהו ובוהו וזו ספירת המלכות , שעליה נאמר "רגליה יורדות מוות".
אז זהו, שם בספירת המלכות אתם גרים, אנחנו גרים.
למי שחי בחושך, הלהבה של הבודהיזם היא אור גדול. היא אור מסמא. היא אור בשביל מי שכל חייו היה אבוד ואת האור קשה לעזוב. בגלל שקשה לעזוב, באמת לא עוזבים אותה, כל האנשים ההם.
הם לא עוזבים, כי מרוב שהם בחושך, הם שכחו את העיקר והעיקר שהאור הוא לא המטרה.
האור הוא כלי, כלי שמאפשר לך לראות מה העיניינים.
כלי שמאפשר לך לראות איפה אתה יושב והאמת היא שכל השנים האלו האלו הסתובבת על המדרגה בכניסה ועכשיו, אם אתה קולט את זה, אתה יכול לקום ולהכנס פנימה.

אולי יהיה משהו לאכול.

 

תורתם אומנותם


לא, לא , לא, השם ישמור.

זה לא הולך להיות פוסט בנושא פוליטיקה אקטואלית. את זה נשאיר לעוד חודשיים, כשאולי נחליט למי להצביע, או יותר נכון, במקרה שלנו, למי לא להצביע.
האמת ש"מחוייב המציאות" תומך בשלי יחימוביץ' בשלב זה, היא פשוט גם אישה וגם מאוד מפחידה, כמו שאנחנו אוהבים.
טוב, אז בלי פוליטיקה היום.
מה שכן, קיבלנו אתמול פניה מעניינת בדף "אודות" שלנו, והרי לשונה:

תמוהה בעיניי העובדה שאתה "מקורב" לרבנים ומתאר אותם בנימת הערצה שכן רבינו היה נגד אדמורות.
בנוסף אני גם לא מבין איך אדם מעניין כמוך בעל דיעות שיוצרות מחשבה אצל הקורא מחובר ויונק מרבנים שממליכים את עצמם על הציבור ומתיימרים לשלוט על דעתם. שורה תחתונה אני מאוד נהנה לקרוא את הבלוג שלך אך רואה ניגודיות עצומה בין דיעותיך לבין העובדה שאתה מהלל פה רבנים מסוימים.

זו שאלה מסוג שאני אוהב לשמוע, כי היא מעידה על מחשבה, על ניסיון לפתור את התעלומה הזו שנקראת רוחניות.

יש שאלות שאני לא סובל כמו "למה מציגים כאן את השער של פנטהאוז?"
זו שאלה שדווקא לא בעיה לענות עליה, אבל עצם ההעלאה שלה לאו דווקא מעידה על תבונה בולטת אצל השואל. מצד שני השאלה על הרבנים היא שאלה חכמה מאוד. זה כמובן אומר שלא תהיה לי עליה תשובה מתקבלת אבל הבה נדוג קצת באפילה ונראה מה יצוץ.

רבנים, רבנים, איפה להתחיל?
האמת, כך אומרים, מתחילה באמת וכל אדם קרוב אצל עצמו,אז אני צריך לשאול את עצמי מה היה לי עם רבנים לאחרונה.
ובכן, יום שלישי אחרי הצהריים, אני מקבל SMS שהרב ברנר שליט"א מתכוון להגיע לשיעור בערב.
נאנחתי, למה כל הדברים חייבים ליפול דווקא על יום שלישי בערב?
קודם כל, השיעור הגדול של הרב עופר ארז בחולון, חוץ ממנו גם הרב בינימין רוזנצוייג מעביר שיעור פה ברמת גן ויש גם את יובל דיין ואת רן ובר במכמורת, בקיצור, כולם רוצים את יום שלישי בערבכמובן שהלכתי לרב ברנר. לא קשור לזה שהוא היחיד שיש אצלו אוכל נורמאלי, זאת אומרת מיץ ועוגות. מאז שחליתי אני מעדיף להמנע מנסיעות ארוכות, ואני לא מצליח להגיע לשיעורים שלו באזור מאה שערים.
שיעור שלו כאן באזור, זו הזדמנות שאסור לפספס.
באותו ערב היה הרב במצב רוח עליז במיוחד. הוא בדיוק לימד קטע מהספר "חיי מוהר"ן" שבו רבינו הקדוש מספר לרבי נתן כמה לפעמים קשה לו להתפלל. אני לא זוכר את הציטוט המדוייק אבל זה הלך בערך ככה "ואמר לי רבינו כמה בכה והתחנן לפני השם יתברך שיתפלל תפילה כראוי , שהרבה פעמים לא הצליח להתפלל."
הקטע הזה מאוד מאוד שימח את הרב שליט"א.
"אתפ רואים?" הוא אמר לנו "מה זה ברסלב? מה זה נקודת אמת? אתם מתארים לעצמכם איזה רב חשוב, או אדמו"ר שמספר שקשה לו להתפלל? וכאן לא מדובר בסתם רב חשוב. מדובר בנין של הבעש"ט, בנכד של נחמן הורדינקר, מהמשפחה של הצדיקים הכי גדולים והוא מודה שהוא לא מצליח להתפלל."
"חוץ מזה," הוסיף הרב שליט"א לעלוץ "רבינו אמר כמה פעמים על עצמו את הפסוק "ואני תפילה", כלומר שכל המשמעות שלו היא תפילה, אז תחשבו מה זה בשבילו לבוא להגיד לרבי נתן, שהוא בעצמו לא מצליח להתפלל!"
השיחה הזאת גרמה לרב ברנר להיות מאושר, יותר מאשר לפני חודש, כשהוא הרעיד את אומן בשעה שדרש על כוחו של הצדיק, בפני קרוב לאלף איש. אין לי מושג למה. הרב ברנר הוא אלוף המתפללים. כשהוא מברך על במבה, הוא משקיע בברכה אנרגיה בדומה לפנחס הכהן הגדול בזמן הקרבת הקורבן ביום הכיפורים. כשמביאים לו גלידה, עיניו מתעגלות בעונג , "הנה אפשר לברך שהכל" , הוא אומר ואז טועם חצי כפית וזורק את כל השאר.
מה אכפת לו לרב ברנר, שלרבינו הקדוש היה לפעמים קשה להתפלל?
אני לא יודע, הייתי עסוק בזלילת עוגות. אין לי מושג מאיפה מביאים תמיד את העוגות האלו לשיעורים של הרב ברנר, אבל הן מספיק משמינות וזה העיקר.
כשהייתי קרוב לאיבוד הכרה, ניזכרתי שהבטחתי לאישתי לקחת אותה לשיעור הגדול של הרב עופר ארז בחולון.
לא יודע איך נהגתי את הדרך הזאת, אבל בניגוד לכל הציפיות, היא חלפה מהר מאוד. הגעתי לשיעור והצלחתי להבין שהרב מדבר על חטא אדם הראשון ועל המזימה של הנחש שהיה ערום מכל חיית השדה, אלא שהעוגות עשו את שלהן ותוך חמש דקות צללתי לתוך האפלה.
כשהתעוררתי, כבר כל האנשים קמו ואני סבלתי מכאב ראש עולמי, אבל בדבר אחד זכיתי, הבנתי סוף סוף מה הכוונה של הפסוק "והנחש היה ערום".
הרי הזוהר אומר, נדמה לי בפרשת כי תשא, שלפני חטא עץ הדעת, לאדם ולחוה לא היה גוף. הם היו רוחניים וחסרי צורה, כמו מלאכים.
אחרי שחטאו, הם כבר לא היו באותה מדרגה ערטילאית והיו צריכים גוף חומריח כדי להתקיים. כמובן שאף אחד לא הסכים לתת להם גוף.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפשיט את הנחש מגופו ונתן אותו לאדם וחווה שישתמשו בו. היום לנחש עצמו אין ממש גוף, מה יש לו? צינור? איפה רגליים? איפה אזניים? איפה דבשת? זה לא נקרא גוף מה שיש לו.
זה גם משיב על השאלה, למה מציגים כאן את ג'סי ג'יין ועוד בלונדינית על השער של פנטהאוז- כדי להסביר את מהותו של הנחש. לכל החיות היה גוף, אבל רק הנחש היה ערום, לכן הוא היה מסוגל לפתות, באמצעות העירום.

אז בגלל שלא ממש הצלחתי להשתתף בשיעור של הרב עופר ארז, הלכתי למחרת לשיעור שיש לו בתל אביב במרכז "שמיים".
זה היה שיעור בנוגע למעשיה על אבידת בת מלך והרב סיפר שם על ארבעת הדרכים להתחבר עם האור האלוהי.

אני לא אוהב להכנס לתל אביב, אבל אם כבר נכנסים, השיעור ב"שמים", מאוד נוח. המקופ יפה ומטופח וגם אין שם עזרת נשים. כולם יושבים ביחד. שווה.

טוב,
אז למה באמת להגיע לרבנים? למה ללמוד אצלם? למה להלל אותם?
האם מערכת היחסים עם הרבנים, אינה סותרת את הבניה האינדבדואלית ואינה מחבלת בבניה הרוחנית העצמאית שלנו?

כבר אמרתי בהתחלה. לשאלות ממש טובות אין לי תשובות מוצלחות.
כשלי יש שאלה מאוד מהותית, אני הולך לרב – חע חע חע.

ברצינות.
כמו כל הדברים בחיים, כמו האש, כמו המים, כמו התורה, גם הרבנים משמשים למטרה מסויימת ושימוש מוטעה בהם הוא מסוכן.
מי שנותן למישהו אחר אחריות על חייו, הוא שוטה ובוודאי ששיטה כזו מנוגדת לתורת, אבל אם בתורת ברסלב אנחנו עוסקים ועם אנחנו רוצים להשתמש בתורת ברסלב כדי להמשיך ולבנוות את עצמנו כאנשים רוחניים באמת, אזי מוטב לנו להתראות מדי פעם עם אנשים שהצליחו לעשות את זה. אפשר ללמוד כמה טריקים.
הרבנים האלו שלעיתים אני פוקד את שיעוריהם, הם בעלי מדרגות.
יש להם יכולות רוחניות וריגשיות שאין לאחרים. יש לי בדיחה על זה, די מוזרה.
אני אומר שאילו האר"י הקדוש היה מתגורר בדקוטה השטוחה והמנוטונית בה שדות החיטה נמתחים עד קצה, אזי עולמנו הרוחני היה הרבה יותר פשוט.
כיוון שלדאבוננו האר"י הקדוש התגורר בצפת העתיקה והפסיכוקולוסאלית, הפכה הבריאה למערכת עצומה של עליות וירידות ומדרגות. בברסלב זה דבר פשוט וידוע.
הבה נודה בזה, הארי פוטר זה כאן.
אני דווקא לא אוהב לספר סיפורי נפלאות, כי זה מסיט תשומת הלב מהעיקר, אבל אני אתן לכם דוגמא מאוד סתמית. לפני ארבע שנים דיברתי עם איזה רב, דווקא אחד שהיום אני לא ממש בקשר איתו והוא אמר לי "מאוד חשוב שבשבת תאכל שלוש פעמים עם נטילת ידיים."
הייתי בהלם, כי באותה שנה הקפדתי מאוד, לא ליטול ידיים יותר מפעמיים ואחרי השיחה הסתובבתי כולי רועד, בלי להבין איך הוא ידע.
אבל זוהי ברסלב, עולם המדרגות, אלפי מדרגות, כך כותב רבינו הקדוש בשיחות הר"ן.
עצם ההוקוס פוקוס הוא לא ממש חשוב.
החשוב הוא האפשרות להשתנות , לדעת שבהנף יד , אנחנו יכולים למצוא את עצמנו על השלב הבא בסולם. להפוך לאנשים יותר טובים, הורים יותר טובים, מהנדסים יותר טובים, בלוגרים יותר טובים בעזרת השם, זה כל העניין.
הרבנים לא נמצאים שם כדי לשנות אותנו, גם לא כדי לשלוט עלינו. הם כאן להמחיש את הנקודה.

אוקיי?
חודש טוב שיהיה ובטח התגעגעתם לג'סי ג'יין, אז הנה עוד תמונה שלה, ממש מקסימה.

א גיטע נאכט

חוזר לרמת גן


נפתח כהרגלנו בבדיחה גסה ומאוסה.
לפני הרבה שנים, עשה אייל גפן סדרה של פירסומות לטובת הטוטו. זה סוג של הימורי ספורט חוקיים, נראה לי. הפירסומות ניסו לטעון שכל מה קיבלו האנשים, קיבלו בזכות הטוטו ונחשבו לוולגאריות במידת מה.
היום הפירסומות של הטוטו נותרו וולגריות, אבל לפחות מראים שם את מורן אטיאס עם בגד ים.
אה, נכון, זה לא הטוטו ,זה הלוטו. מצא את ההבדלים.
אז מה לגבי הבדיחה?
היא הולכת ככה:
אייל גפן נןסע באוטו חדש, כששואלים אותו מאיפה האוטו הוא אומר "מהטוטו , מהטוטו". אחריו נוסעת פנינה רוזנבלום, גם כן עם אוטו חדש וכששואלים אותה, היא עונה "מהטוּטַה, מהטוּטַה."

לא מאמין שסיפרתי כאן בדיחה שעוד בשנות השמונים נחשבה לעלובה.
טוב , לעניינינו. ליל הושענה רבה יחול במוצאי שבת הקרובה. כולכם בוודאי מכירים את מנהג הצללים, ואתם מתכוונים לצאת החוצה אחר חצות ערומים למראה ולבחון את צילכם באור הלבנה המלאה.
אני נוהג גם להגיד את המשפט And there's a shadow on the faces Of the men who send the guns מתוך השיר Lives In the Balance.

זה סתם מנהג שלי, ממש לא חובה.
בכל אופן, מנהג הצללים מוזכר בזוהר והוא העניין האורגינלי של ליל הושענה רבה, כיוון שאז מסתלקים לשמיים הצללים של בני האדם שהולכים למות, כדי שיתאימו להם מקום בגן עדן.
כדי להתמודד עם המוות המתקרב, המציאו המקובלים בימי הביניים מין טקס כזה שנקרא "תיקון ליל הושענה רבה", שזה מין קריאה של כל מיני קטעים מכתבי הקודש ,שנמשכת כל הלילה ומטרתה למנוע מהצל שלך להסתלק. כך היה נהוג לעשות בקהילות יהודיות רבות, עד שבאו המיזרוחניקים.

ממש לא ברור לי למה, אבל המיזרוחניקים לא אוהבים "תיקונים".
אולי בגלל שאצלם הכל "בסדר". בכל אופן, את תיקון ליל הושענה רבה, הם ביטלו ובמקומו המציאו מין משהו חדש כזה, שנקרא "ליל לימוד הושענה רבה". במהלך הלילה הזה, מארגנים בישיבות ובבתי הכנסת הרצאות בנושאים שאמורים להיות קשורים לתורה. ההרצאות האלו אמורות להימשך כל הלילה ומי שיגיע עשוי להתקל שם במשפטנית השכונתית שתספר לכם על הדוקטורט שלה "יעקב ועשיו לאור החקיקה המודרנית בדיני עונשין". המנהג הזה של ליל הלימודים, כבר הופץ בכל המקומות ויש גם מקומות חילוניים שמארגנים כזה, וגם אצל החרדים הוא היום קיים ומתפשט וישנם הרבה מאוד שיעורים שחלקם מוצלחים וחלקם מוצלחים יותר.
גם בישיבת רמת גן נוהגים לקיים את ליל הלימודים הזה ובהצלחה רבה. לפני שנתיים, לדוגמא, התארח שם יובל דיין המקסים, ואותי לפחות , הוא קרע מצחוק. השנה, בעזרת השם, הולך להתרחש שם דבר רציני הרבה יותר. כמו שאתם יכולים לראות מהמודעה, בשעה אחת וחצי אחר חצות, יתקיים שם שיעור עם הרב עופר ארז.
אני לא רוצה לדבר יותר מדי על כבוד הרב, כי חסר לי שמישהו יקשר אותו לבלוג הפוחז הזה, אבל בכל זאת צריך להגיד כמה מילים, למי שעדיין לא יודע, או שלא יודע מספיק. בברסלב לא חסרים צדיקים. יש תלמידי חכמים וגאונים ורבנים ומחוללי ניסים ובעלי רוח הקודש ואנשים בבחינת נתן הנביא ומשורש נשמתו של אחיה השילוני וצדיקים גמורים ולמד ואו הניסתרים, וכולם בברסלב, למה איפה יהיו?
בתיאטרון הקאמרי? במוזיאון תל אביב? במכון הרטמן? במכללת ליפשיץ?
תעשו לי טובה, כולם בברסלב, כמו שאמרה הפירסומת של הומסנטר "אין לך מה לחפש במקום אחר."

העניין הוא שגם במקום שכולם צדיקים, וכולם מוצלחים וכולם מדהימים, צריך להיות מישהו שיהיה הראשון, שיהיה מספר אחד וזה הרב עופר ארז, חד וחלק.
זה לא בגלל שהוא רוצה ולא בגלל שהוא מנסה ולא בגלל שהוא צריך אותי שאני אעשה לו קידום מכירות. הוא שם וככה זה. יפה עשו המיזרוחניקים שכתבו במודעה שלהם "הרב עופר ארז – ברסלב", כי זה כל הסיפור. ברסלב היום, זה הרב עופר ארז, הוא מביאה לנו את הדרך הנכונה להבין את תורת ברסלב היום.  מי שישמע אותו לא מתבלבל. הדברים ברורים וחדים, התמונה נפרשת לכל הכיוונים.

הדבר המדהים הוא, שהרב עופר לא מגיע לרמת גן, אלא חוזר אליה. הוא מפה. הנער ששיחק כדורסל בתיכון "בליך" לפני ארבעים שנה, חוזר וקולע מהשלוש. כמו הרב ברלנד שלפני שישים שנה עוד היה חניך בבני עקיבא בכפר חסידים והשתולל עם החבר'ה בסניף.
בברסלב, אתה יכול להצליח, לא משנה מאיפה הגעת , מי היו הוריך, או לאיזה מכולת הלכת, לא משנה מהיכן באת, הדרך לפיסגה פתוחה לפניך והם עשו את זה.
כמובן, זה לא בא "מהטוטו" , זה דורש עבודה קשה, עבודת מידות, עבודת מדרגות, אבל זה אפשרי.
אתם תבינו את זה לבד כשתגיעו לישיבת רמת גן,בליל הושענה רבה באחד וחצי בלילה , כדי לראות איך תורת ברסלב מתגשמת מחדש כמו עוף החול, בוקעת מהלהבות.

עדיף ד"א, לעשות את מנהג הצל קודם, כי אחר כך, מי יודע מה יהיה לכם בראש.

 

בסדר עם כולם


אתם בטח שמעתם את הסיפור על הרבי מלובביץ' בסוכות.
אבא של הרבי מלובביץ', היה ישן בסוכה והחותן של הרבי מלובביץ', האדמו"ר הריי"צ , לא היה ישן בסוכה.
אז לרבי מלובביץ' הייתה בעיה, מה יעשה? הוא לא רוצה לחלוק על אבא שלו הצדיק ומצד שני לא רוצה ללכת נגד מנהגו של החותן שלו שהיה הרבי של חב"ד לפניו.
בסוף הוא החליט שכל השבוע של סוכות הוא לא ישן, ככה הוא יהיה בסדר עם כולם.
ככה גם דואג לי אלוהים ביום כיפור.
הוא יודע שאני נגד צומות מאז שקראתי את אושו שכתב שכתב שלצום זה מטופש, זה היה לפני שמלאו לי 19, נראה לי.
מצד שני, איך נלך נגד כל הצדיקים, כולל רבינו הקדוש, שטענו שצריך לצום ביום כיפור אלא אם כן חולים?
גם הקדוש ברוך הוא יודע לארגן את העיניינים לא פחות מהרבי מלובביץ' , והוא עשה אותי חולה שחבל על הזמן. לא יכול לרדת מהמיטה.

בקיצור גם אני בסדר עם כולם, למרות שאני בכלל לא בסדר, אלוהים, כל כך כואב.

טוב, לפחות לא נצטרך לצום.

כן, זה פחות או יותר הרעיון של יום הכיפורים בתורת ברסלב, עזבו לרגע את הצום ואת כל השטויות.מה שאומרים בברסלב, זה שהפסוק מבראשית "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" מדבר על יום הכיפורים.
ביום האחד שהוא היום של הבריאה, לא הייתה חלוקה, לא היו יצרים , לא הייתה היררכיה והבדלה. הייתה אחדות בכל, הרמוניה אינסופית.
לשם, למקום הזה אנחנו חוזרים ביום כיפורים.
בזכותה יום הכיפורים מטהר אותנו.

ביום הזה, הנשמות שלנו, מרגישות שהן חוזרות אל השפע האינסופי, אל הטוהר, אל השלמות ואנחנו פשוט צריכים לקחת עליהן טרמפ, לדאות איתן אל מציאות של חופש, של אושר ושל חוסר גבולות.

בימי קדם, אתם בטח יודעים שהיו חוגגים את יום כיפור בצורה אחרת לגמרי. כל הרווקות היו יוצאות לרקוד בשדות כשהן לבושות בבגדים לבנים. זה נראה לי מנהג ממש מוצלח. מאז עברו הרבה שנים והמציאו כל מיני המצאות, את הקולנוע, את "מקדונלדס" , את "על חטא שחטאנו לפניך באונס ורצון". כל מיני דברים כאלו מודרנים.

אני מאוד בעד חידושים, בעד אייפונים וטלוויזיות פלזמה וכל העיניינים, אבל במקרה של יום הכיפורים, אני חושב שאולי כדאי להרגיע את יצר החדשנות ולחזור למקורות אל תקופת האבות, אל המחולות בכרמים ואל צעיפי הצמר ואל היוגורטים מחלב עיזים. בסך הכל יום יום אחד בשנה, מה כבר יכול לקרות?

טוב, יאללה,
אם אתם מגיעים לבית כנסת , תתפללו עלי,
אם לא, גם תתפללו עלי,
אם אתם מגיעים לספריית וידיאו , אל תוותרו על הארי פוטר האחרון.

חג שמח, חתימה טובה.

ולמשתינים אל תהי תקווה


למען ההגינות , אני חייב לציין שאין זה המקום או המדור לבקר את ביטאון החרדלים "בשבע".
העיתון ההוא יוצא לאור באדיבות הרבנית מלמד שהיא אישה בעלת זכויות רבות ופעילות ציבורית ברוכה וענפה והעיתון עצמו משרת את קוראיו בנאמנות לא פחותה מזו של עיתונים מגזריים אחרים , שאין לי איתם דבר וחצי דבר ואין סיבה שאני אכתוב עליהם מטוב עד רע.
אבל מה שמשך את תשומת ליבי בגיליון האחרון של "בשבע" , הייתה המודעה הזו , שאמורה להיות קשורה לחסידות ברסלב, ולפיכך היא מעיניינינו.
ובכן זו המודעה,

ובכן, למי שמתקשה להבין את משוגות הגרפיקאי , אני אתן הסבר על המודעה. הרב קוק מופיע כשמש העמים , מתחתיו תמונת ננח מטומטם בהשתוללות ואי אלו קישקושי נחמן מאומן זוהרים, כנראה בתור אמצעי לזהירות בדרכים. השבת עצמה מתמקרדת בהופעת הרב הגדול "אופס אני גומר" אביתר בנאי ומאן דהו איתמר אלדר, שבדרך כלל מלמד בישיבת ההסדר אור עציון. מי שלא יסתפק במופע אומנותי , יוכל לשמוע הרצאות מסוללה נכבדה של מרצים מהוללים בתוכם הרב יהושע שפירא שליט"א , שהוא שכן מצויין ואדם משכמו ומעלה והלוואי שהוא היה ממקורבי רבינו, אלא שהוא דווקא נימנה על המתנגדים הבולטים לנסיעה לאומן ולכן לא ברור לי איך זה שהוא משתתף בשבת שעיניינה רבי נחמן.
עוד משתתף בשבת המקסימה שנקראת "אורות תשובה ונקודה טובה" , מין מחזיר בתשובה משונה , חובב  תיאוריות קונספירציה בשם הרב דניאל סטבסקי וגם אחד עמית קדם, שכותב ב"אדרבה" .

מה מפריע לי בכל הסיפור הזה? שככה מוכרים את חסידות ברסלב לאספסוף. כאילו מי שמיצג את חסידות ברסלב, זה המטורללים שקופצים במצתים, או אביתר בנאי או כל מיני אנשים שמתעסקים בשיווק חבילות תשובה למכנה המשותף הנמוך והקשר שלהם אל הנחל הנובע, הוא שהם מסוג הטיפוסים שבאים לבריכה כדי להשתין.

אני לא כולל בזה את הרב שפירא , שהוא מנהיג דתי דגול , באמת משיכמו ומעלה ואני רק רוצה להאמין שהוא לא בדיוק באיזו חברה הוא הולך להעביר את השבת.

אפרופו אנשים שכותבים באדרבה, קשה לי לוותר על האיזכור של עודד מזרחי , שפירסם השבוע ב"בשבע" סיפור מעורר פלצות על משפחת מתנחלים שוויתרה על טיול בסביבה "של מראות לא צנועים" ובתמורה אבי המשפחה , מצא את משקפיו אחרי שנכנס עם ילדיו לים סוער עם דגל שחור. אין לי מה להלין על המסרים החינוכיים שמקובלים על קוראי "בשבע" , אבל שוב מדובר על אדם שכותב גם ב"אדרבה" ואז מה אם ישנם שם כותבים גרועים יותר.

טוב, אנחנו סתם מתעסקים בשטויות , כשראש השנה קרב ובאוזנינו מהדהדת צעקתו של רבי נחמן "איש בל ייעדר". חשוב להגיע לאומן בראש השנה. גם ביתר השנה חשוב להגיע, אבל ראש השנה עולה על הכל.

תאמינו לי שאני מכיר את כל הבעיות , הטיסות מגעילות , והמגורים יקרים ולא נעימים ומסתובבים שם טיפוסים מפוקפקים וכן הלאה. אני יודע הכל, אני מהראשונים שצווחים על העיניינים האלו ואני חושב שאסור לשתוק ושצריך להוקיע את העארסים האלימים ואת מוכרי המזסון הגנבים והחמדנים ואת סוכני הנסיעות השקרנים , באמת אשפת אדם , הטוב שבהם לים.

עם כל זה, היתרון הרוחני שיש לעליה לרגל לאומן בראש השנה, הוא דבר שאסור לזלזל בו. הוא יכול לשנות חיים שלמים, לבצע העתקה של הנשמה למסילתה הנכונה.

ישנם אנשים שתמורת יותר מדי כסף , נותנים לכם את כל החבילה. זאת אומרת גם טיסה, גם לינה, גם אוכל. יובל דיין עושה את זה בטוח , גם "לב הדברים" לדעתי ויש עוד כמה. זה עולה הרבה , אבל אין השקעה יותר טובה , זו באמת השקעה בעתיד בטוח.

אתם לא חייבים לאהוב את האנשים האלו או להתחבר אליהם. גם להם זה לא אכפת, אתם מקבלים מהם שירות שהם מספקים ואני יכול להגיד לכם שיש אנשים שאני מכיר שנסעו עם יובל דיין בשנה שעברה ומאוד נהנו.

לא שהם ננחים כמו יובל , אבל זה לא משנה . אחרי שתגיעו לאומן תוכלו לשמוע שיעורים אצל כל מיני רבנים. הרב ברודי הוא מדהים , הרב טייכנר מוצלח מאוד , אפילו הרב ברנר נתן שם שיחה בשנה שעברה. שווה.

דבר אחרון,

כמו כל העולם הנאור אני מחכה לראות את הגרסה הקולנועית החדשה של זיכרון גורלי. האם יש סיכוי שמישהו יתעלה על הרפתקאות ארנולד שוורצנגר ושרון סטון במאדים?

שבוע טוב!

עשן עולה מראש ההר


יוסף בן מתיתיהו טוען שטיטוס לא התכוון לשרוף את בית המקדש.

השריפה הייתה טעות , תוצאה של הלחמיה הפראית על הר הבית.
היסטוריונים מסויימים מפקפקים בדברי בן מתתיהו, הם טוענים שהוא עבד בשביל הרומאים וניסה לשנות את התדמית שנוצרה לטיטוס. אני לא מסכים איתם ואני לגמרי מאמין לו. טיטוס לא פחד אז מאיש, לא היה צורך בהיסטוריון יהודי כדי לפברק לו דעת קהל אוהדת. מצד שני, בזמן שהיו שמונה מיליון יהודים באימפריה הרומית ועוד שלושה מיליון בפרס, שליטה רומית בבית המקדש הייתה יכולה להיות ערובה להתנהגות נאותה מצד המיעוט היהודי.
הרומאים ידעו לשלוט.
הם ניהלו אימפריה משגשגת כמעט אלף שנים.
הם לא היו משיגים דבר באמצעות חורבן הבית, רק מפסידים.
אנחנו כמובן יודעים, שההחלטה לו הייתה של טיטוס. הדור ההוא כבר לא היה ראוי לבית מקדש, כמו הדור שלנו. חורבן הבית היה המהלך הטיבעי והבריא שהיה נחוץ אז .
באמת , אחרי חורבן הבית , התפתחה התורה שבע"פ , נכתבו המשניות והמדרשים ונוצר הבסיס ליהדות הרבנית – תלמודית המסועפת שהגיעה להישגים רוחניים ואינטלקטואליים אדירים.
כאן צריך להזהר, כי התפיסה הזו של יתרון היהדות הפרטוקולית על היהדות ההיכלית , הוא השקפה נפוצה אצל הפלצנים הדתיים , חובשי הסמינריונים ושבתות העיון, קשקשני בר אילן וקוטלי הקנקנים , ששמחים כל יום על זה שהם ניצלו מיהדות הקרבנות והקטורת והחליפו אותה באדבות טיטוס, ביהדות הזיבולים במוח.
אין על מה לשמוח.
היום לפני כמעט אלפיים שנה השתוללה מלחמה איומה בארץ. כל כך איומה עד שהזוועות שלה מהדהדות דרך הזמן והחלל, מרעידות את העצמות, מכווצות את השרירים ומבעיתות את הלב.
זהו זמן קשה, זמן של שעות קצרות ומרות.
זמן של חורבן, של התכנסות, של שבירת בריתות, של דעיכה רוחנית ומחשבתית.
תשעת הימים אינם פולקלור. זה קורה באמת וזה מגעיל.

מה שבעצם רציתי להגיד , זה שהמלחמה עדיין פה, כל אחד והמלחמה האישית שלו, ובתשעת הימים, ערב החורבן , מרגישים את המלחמה הזו יותר מתמיד.
רבנים מספרים שלא סתם החדשות בימים אלו מלאות בבשורות רעות. הם צודקים, אלו ימים מועדים לפורענות וזה שמדברים על העלאת מיסים ואנשים ששורפים את עצמם , לא צריך להפתיע אף אחד.
בחסידות ברסלב מלמדים אותנו שאם אנחנו מסתכלים החוצה אנחנו רואים סוסים ועגלות שיופיעו בגלגולים אחרים, גם בעוד מאה . המבט המשמעותי צריך להיות מופנה פנימה, במקרה דנן , אל המלחמה הפנימית.

אני אגיד לכם מהי ההרגשה שלי, המלחמה העיקרית של דורנו, היא לא להפוך לחרדים.
אני לא מדבר על "אדרבה". מבחינתי אם יש מישהו חושב, שאם הוא יגדל שטריימל ויצמיח לאישתו סמרטוט, אז החרדים יפרשו לרגליו שטיח אדום ויתנו לו סל קליטה, אז הוא צריך לשלם שכר לימוד על הנעל שהוא יאכל בפרצוף.

בעיקרון, מה שהתקשורת כותבת על החרדים, הוא ברובו נכון. יש להם הרבה יותר מדי צאצאים, הם לא מסוגלים למלא מישרות מכניסות, הם חיים מהיד על הפה, הם תלויים בכל מיני פנסיות מגרמניה והבטחות הכנסה ופירורים מפה ופירורים משם ואם יש יוצאים מהכלל אז הם לא רלוונטיים.

הם לא מסוגלים לקלוט אף אחד מבחינה סוציואקונומית, מי שלא הבין את זה עד היום, ילמד בדרך הקשה.
המלחמה, לדעתי, היא נגד הפיתוי להשתעבד לחרדיות מבחינה תרבתותית קונספטואלית.
כאן לחרדים באמת ישנו יתרון גדול.
מול הניכור, הפוסטמודרניזם , האולטרא קפיטליזם והשיטחיות של הקלפטוקרטיה הישראלית , החרדים מציגים הוויה דביקה ממותקת וממכרת המורכבת מרוגלאך , סופרדרינק וסיגריות מעורבבים בהתחכמויות לשוניות, סיפורי ניסים ונפלאות ויחסים אנושיים אינטימיים, שאצל חילונים אפשריים רק בטראקים בהודו.
אני מודה,
לעיתים אני מביט בחברי מהעדה החרדית ואני מתמלא קינאה.
באיזו אדישות הם בולסים עוגיות רוויות קולסטרול, באיזו אמינות הם מתפללים, באיזה חן הם מלובשים מעילים הוגנטויים ארוכים וכובעי קטיפה ירושלמיים שטוחים.
אני אולי לא נשמע ככה, אבל זה לגמרי עושה לי את זה. אני מת להצטרף למעגל, להסתודד באידיש מאחורי השטיבלך, להתעדכן בכל הרכילות וסיפורי האדמו"רים, עם כוס נס קפה וסיגריה בוערת – ממש מסיבה שלא נגמרת.

וכאן צריך לעצור באמת ולזכור בזכות מה זכו בני ישראל במצריים להגאל. אומר המדרש שזה בזכות שלא שינו את לבושם, שלא שינו את שמותיהם ולא שינו את לשונם.

גם אנו צריכים לעמוד מול הפיתויים החרדיים ולא לשנות את עצמנו.
לא לשנות את לבושינו – להשאר עם הסנדלים והברמודה , לא ליפול לסירטוקים ולקאפוטות גם לא "רק בשבת". לא ללבוש מגבעות שחורות בשמש הקופחת ולא להפקיר את נשותינו ובנותינו לגזרות השרוולים, הגרביים ותחבושות הראש. כל באיה של האופנה החרדית , לא ישובון.

לא לשנות את שמותינו – לשמור על השמות המעוברתים העיבריים שמסמלים את התנועה. לשמור על דגן, סער, פלד כספי ובן צבי, ולא לחפש שמישהו יתרשם מזה שלסבא של סבא שלך קראו נוימן או שטטמפר. אז קראו. גם לא לקרוא לילדים קטניפ פייגא או אדל או מנדל. למה? ככה. זמנם עבר.

לא לשנות את שפתינו – שפה מבחינתי היא תרבות. לא לוותר על הקולנוע, לא על הקונצרטים ולא על הרוק'נ'רול . לא לוותר על מכון הכושר ולא על ערוץ האופנה . לא לוותר על טולסטוי ועל הארי פוטר ועל שר הטבעות. לא לוותר על הפילוסופים ולא על הפסיכודרמה ולא על מעשיות הזן. אין אצל החרדים שום דבר שימלא את חסרונה של התרבות הנאורה.

זו המלחמה ואם נעמוד בתלאותיה נזכה גם אנו, כמו שזכו בני ישראל שיגאלו אותנו מהחורבן השנתי הזה, מהמימים הקשים האלו ועד אז, הבה נציין את האבל שלנו , כמו שאנחנו יודעים ואוהבים לעשות, במוסיקה.

"ליבי שבור" – אמי לי ואוונסקנס בשיר חדש.

במקום נספח מוסרי


חצות.
הרבה אנשים בברסלב , דיברו על תועלת המנהג לקום בלילה ולעשות תיקון חצות.
כמובן, גם רבינו דיבר על זה בליקוטי מוהר"ן תורה נ"ד ותורה קמ"ט ואם תקראו בויקיפדיה על ברסלב, תראו שנושא קימת חצות הפך לאחד מהסמלים של חסידות ברסלב והפרקטיקות המרכזיות שלה.
מה הרעיון המסתתר מאחורי ה"תיקון חצות" הזה?
כאילו, מה אכפת לי בעצם שבית המקדש נחרב?
אני באמת כל כך רוצה קורבנות? ברור שלא.
יש לי תאווה לתת תרומות ומעשרות לכוהנים וללוויים?
יש לי תאוות רבות, אבל זו דווקא לא נמנית עליהן.
אז מה?
אומרים "גלות השכינה" , אומרים "נחלתינו ניתנה לזרים" אומרים הרבה דברים שקשה לנו להרגיש ולכן ניתן דוגמא.
נגיד אתה גבר בגיל מאוד הורמונלי 17 , נניח ויש לך חברה מקסימה שאתה מת עליה ואתם כל הזמן ביחד ואז, יום אחד היא אומרת לך "זהו זה, אני עם ההוא" ומול היניים שלך היא הולכת לאיזה מישהו.
זה בדיוק מה שדניס ריצ'ארדס עשתה לדיוויד קרומהולטס ב"אהבה אפלטונית" .

אמנם הוליווד דאגה לסדר לו את מילה ג'ובוביץ' להמשך הסרט, אבל לא תמיד ניתן לסמוך על הוליווד שתדאג לכם בסיטואציה דומה.
בקיצור, מדובר בהרגשה ממש מחורבנת. יש אנשים שבא להם להרוג את עצמם, יש אנשים שבא להם להרוג מישהו אחר.
לכן עושים תיקון חצות, כי החורבן של בית המקדש הוא חורבנו האישי של כל אחד מאיתנו ואותו אנחנו באים לתקן ב"תיקון חצות". עכשיו , למה זה פועל דווקא בחצות?
אומר רבינו כך: (ליקוטי מוהר"ן ח"א תורה קמ"ט)

חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָך עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך
חֲצוֹת הוּא מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים
וְזֶהוּ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך
הַיְנוּ שֶׁצֶּדֶק גּוֹבֵר עַל מִשְׁפָּט
הַתִּקּוּן לָזֶה, חֲצוֹת לַיְלָה. אָקוּם.
וְעִקַּר חֲצוֹת הוּא תָּמִיד אַחַר שִׁשָּׁה שָׁעוֹת מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה

מה הכוונה כאן? אומר רבינו הקדוש שהכל מתחיל בחצות. העולם מתחליל , הבריאה מתחדשת ולכן זה הזמן לתקן , זו ההזדמנות לסדר את הדברים שילכו בדרך הנכונה. כך בדיוק כתוב בטאו טה צ'ינג פרק ס"ד "עשה דבר בטרם יתגשם, הסדר דבר בטרם יסתבך".

כמו שכבר אמרו חכמים, בלי הכשרה זן בודהיסטית מעמיקה, הסיכוי להבין את תורת ברסלב, הוא סיכוי קלוש.
אתם בוודאי יודעים שאני כל הזמן מקלל את החסידים הטיפשים והנבערים שבשבילם חסידות ברסלב זה גידול פיאות למרחקים ארוכים, "שמירת העיניים" וכל השטויות האלו.
אני באמת שונא אותם אבל זה לא בגלל שהם לא בסדר. אילו לא הייתי זוכה להכשרה רוחנית רבת שנים, מה הייתי יכול להבין בעצמי? צריך להבין את האנשים האלו. אף אחד לא הסביר להם על המשמעות הרוחנית של רגשות , אף לא לימד אותם לצפות בהתנהגות של עצמם. לא לימדו אותם, אז הם נופלים לכל מיני טימטומים ומקשיבים לכל מיני נוכלים.
בדיוק דיברתי עם אחד מגדולי רבני ברסלב על הנושא הזה של לימוד כף זכות והוא אמר דבר מדהים.
כדי לדון את מישהו לכף זכות , לא צריך להסכים איתו.
אפשר פשוט להגיד "אילו הייתי בא מאיפה שהוא בא או יודע את מה שהוא יודע, בוודאי שהייתי חושב כמוהו"
אני אתן לכם דוגמא.
פירסמתי את התמונה הזו מהחתונה של בנו של הרב ברנר
אתם בוודאי לא תאמינו לי , אבל היו אנשים שבאו והתלוננו שפירסמתי תמונות לא צנועות מהחתונה.
גם על האנשים האלו צריך לדון לכף זכות.
הנה אני אעשה את זה.
אילו היתה לי התבונה של האנשים האלו והנימוס של האנשים האלו וזכות האבות של האנשים האלו, בכלל לא הייתי בנאדם. הייתי חזיר הפיל או חזיר יבלות או משהו ולכן לאנשים האלו ישנה זכות גדולה מאוד, שהם בכל זאת בני אדם ויכולים לחזור בתשובה או לכל הפחות לתרום אברים.
הנה , חצות , וכבר מלמדים זכות.

נכון שהיינו צריכים לדבר על נספח מוסרי?
זוכרים את הפוסט על הרב פנגר?

שכחתי שם בכלל לכתוב את הנקודה העיקרית שהיא ההבדל בין עורך דין שמשקר לבין רב שמשקר.
אם אנחנו מלמדים זכות , אין הבדל. כל אחד צריך להתקיים, להתפרנס ולהצליח בעיסוק שלו.
נכון?
גם למחזירים בתשובה מקצועיים, ישנן התחייבויות או משפחתיות או ציבוריות , אז הם מלטשים את המציאות, כדי שזה יסתדר להם טוב יותר בהצגה.
אבל האמת שיש הבדל.
עורכי דין, פירסומאים , עיתונאים וכן הלאה – אף אחד לא מאמין להם.
לרב עם זקן וחליפה מאמינים יותר.
למה מאמינים לו יותר? כי רוצים להאמין לו , כי רוצים להאמין שקיים עולם טוב יותר, שקיימת מציאות נעלה יותר , רוחנית יותר, נשגבת יותר.
מאמינים לו , כי כל אחד מאיתנו רוצה לדעת שהוא יוכל לתקן את החורבן , שיש לו סיכוי וגם אם הוא רחוק וגם אם הוא חוטא וגם אם הוא דפוק לגמרי, בכל זאת יש לו סיכוי לקום פעם אחת בחצות ולהתחיל לכתוב את החיים שלו מההתחלה.

נאמאסטה כולם.

יאללה למקווה.

 

ממש הכל בסדר


אתמול שכחתי להניח תפילין.

לא שאני בעד להניח תפילין , ההפך , הקטע הזה שהתחלתי להניח לפני חודש או חודשיים דפק לי את כל תהליך האינקובציות ואני לא יודע בכלל מה אני אעשה עכשיו ואפילו את אין לי מי לשאול. הלוא מה אני אשאל "סליחה הרב, עד היום ניסיתי להפסיק לנהל את חיי ולהניח לעיבורי הנשמות של הצדיקים להתוות את דרכי, ואז התחלתי להניח את התפילין וזה הוציא אותי מאיזון כי למעשה, מבחינת העיבורים אני בכלל לא נמצא ברמה של כזו פרקטיקה קבועה. מאקסימום כשמגיעים למירון , רוצים קצת לנפח את הכלים, כדי שיהיה אפשר לשאוב מהצדיק קצת יותר , אז מניחים תפילין, אבל ככה? מי במדרגה הזו בכלל?"
נראה לכם שיש לי אם מי לדבר? קדחת.
הקבליסט הכי אולטרא ליבראל יגיד לי "מה בעצם אכפת לך? מילא אל תשמור שבת בגלל הפיקניקים, מילא אל תאכל כשר ,כי אמא שלך מכינה את השרימפס הכי טובים בפנסילבניה, אבל תפילין מה אכפת לך? תניח."
איך אני יכול להסביר שהגוף האנרגטי של האדם , הוא דבר עדין , הוא דבר רגיש , שצריך לטפח אותו בעדינות , במסירות ביד אוהבת ושאני התחלתי תהליך רב שנים של תנועה בעקבות זרמי האנרגיות של הצדיקים ואין שום סיבה שבעולם לבעוט במערכת בפראות באמצעות בלוני ציפה אנרגטית מלאכותיים.
אף אחד לא מבין בזה .
אף אחד חוץ מהרב ברנר.
הוא אמר לי גם בלי ששאלתי שגם הוא לעניות דעתו , לא ראוי להניח תפילין, אלא שאם כבר הוא נצטווה , אז חייב להניח גם אם הוא לא ראוי.

תשובות כאלו , גורמות לי לחפש מקום לקבור את עצמי, לא בגלל שאני מתבייש במשהו, אלא בגלל שאף אחד לא מוכן לדבר איתי בהיגיון.

בקיצור, לא הנחתי תפילין כי שכחתי והגעתי לשיעור של הרב ברנר במקום הרגיל בשעה הרגילה ונושא השיעור היה "עזות דקדושה" או במילים אחרות , מה יעשה בנאדם ששכח להניח תפילין בבוקר. אז הסברה הראשונה שמעלה הרב ברנר זה שאותו בנאדם צריך להתבייש מאוד.

למה להתבייש? כי אפילו נהגי מוניות חילוניים מניחים תפילין ולכן מי שלא מניח תפילין , הוא אטפילו לא ברמה של נהג מונית חילוני , אלא של גוי וברור שהוא צריך להתבייש. אמממה , הבושה הזאתי אינה מקדמת , כי אותו אדם יכול להגיע למצב שהוא כל כך שבור מהבושה על זה שהוא התנהג מגוי , עד שהוא שוב לא מניח תפילין ואז נעשה לו להרגל והוא מתדרדר ומתדרד לרמת הגויים בעוד עניינים.

בשלב הזה, ברור שהייתי ממש מחורפן, אבל נמשיך.
אומר הרב ברנר שכאן צריך עזות דקדושה , מה הכוונה? לבוא לאלוהים ולהגיד לו "אף על פי שהתדרדרתי מטה מטה ולא הנחתי תפילין הבוקר , בכל זאת אני עז פנים ומבקש שתסלח לי." זאת אומרת עזות דקדושה , זה שבמקום להתבייש מאלוהים, לשים את הדברים על השולחן.
האמת שזה עוזר, כי אין דבר שיותר מדכא מהתחשבנויות, מהרגע שאתה מתחיל אתה יורד ויורד ושופט את עצמך לכף חובה ובסוף מגיע לידי פריקת עול , כי אין לך מה להפסיד.
אני הגעתי למסקנה אחת , כל זמן שאני בקשר עם הרב ברנר, רצוי שאני אניח תפילין, כי אחרת הוא לא ידבר על שום דבר אחר.

טוב, אחרי שבילינו שעה בדיון על אותו אחד ששכח להניח תפילין בבוקר ועל העזות דקדושה ,קם שם אחד שסיפר על החבר שלו ששמונה עשרה שנים עולה לקברות צדיקים ולא עוזר לו. ברגע שהרב ברנר שמע את זה הוא פשוט התפוצץ, ועל מי הוא התפוצץ ? על "שובו בנים".
"איזה נס אתם עוד צריכים?" הוא שאל אותם "לא מספיק שלפני כמה שנים הייתם בהודו וסין ועברתם את כל העברות שבעולם ועכשיו אתם עם זקן ופאות ויש לכם ילדים שלומדים תורה?"
ואני כל היסורים שהיו לי מקודם בגלל העזות דקדושה, כלו כעשן. מרוב תענוג התחלתי להתפתל כמו קיידן קרוס באחד מסרטיה היותר פופולאריים.
כל כך הרבה דמעות תנין וירטואליות ירדו לי באותה שעה, שהיו יכולות לחדש את גאויות הנילוס , אילו הוא היה נהר וירטואלי.
אבל האמת היא שהרב ברנר צודק כאן ותשימו לב למהלך.
מה שהוא אומר זה שאנשים בנויים מעירוב של טוב ורע וזה מאז חטא אדם הראשון.
זה מצב נתון, היחיד שיצא מהמצב הזה , היה מיועדנו בעל ההילולה רבי שמעון בר יוחאי שעליו נאמר "נעשה אדם נאמר בעבורך" ומכאן אנחנו מבינים שהוא תיקן את עצמו עד כדע כך , שהוא ניטרל את החטא.
הבעיה שמדבר עליה הרב ברנר כשהוא תקף את "שובו בנים" , היא ההתמקדות ברע במקום ההתמקדות בטוב. הרי בוודאי שגם בהם ישנן הרבה נקודות טובות, לפחות אותו הבנאדם ששאל את השאלה, נראה חביב למראה, אבל אנשים רוצים להתמקד בשלילי וההתמקדות בשלילי, כמובן מחזקת אותו.
זה מחזיר אותנו לנושא הנקודה הטובה, אותו כתם מעורפל באפלת הלילה , שאותו מקדשים , על מנת לתקן את העולם.
בנושא הזה , רבי נחמן מאוד נחוש , אפילו נחוש יותר מתלמידיו. הוא אומר "תחשוב טוב – יהיה טוב."
עכשיו עוד משהו קרה לי , בשיעור שלאחר מכן , הגיע מישהו שפשוט היה סימבול לכל מה שאני שונא אצל בעלי תשובה. פונפון על הראש, קמע על הצוואר, עיניים בולטות וכמובן דיבלולים בכל כיוון. משום מה התחלנו לדבר על זה שאסור להרוג בעלי חיים, כי מורידים אותם מדרגת חי לדרגת דומם וזה נגד העלאת הניצוצות.
הרב ברנר הזכיר את ההלכה שביום שישי, צריכים לנקות את קורי העכביש .
אז אמרתי , כמובן , ששמה שצריך , צריך , אבל יש להזהר לא לפגוע בעכביש , שהוא חיה מועילה וכו'
מיד המדובלל התחיל לצעוק שצריך להרוג את העביש וצריך להרוג עכבישים , מתי שרואים אותם וכן הלאה וכן הלאה כמנהג המדובללים לדבר שדטויות בשטף.
אז דיברתי אליו מאוד לא יפה ואחרי השיעור אמרתי לעצמי "ברור שצדקתי , אבל אם אני אתנצל בפניו עכשיו, בטוח אני עולה מדרגה."
הלכתי התנצלתי והוא אמר "כן אחי , זה שטויות וכלום"

אחרי השיעור, ניגש אלי גבאי בית הכנסת , למעשה אחד מהגבאים, ניגש אלי ושאל אותי עם בבלוג הכל בסדר.
"ממש הכל בסדר" עניתי לו ולא הבנתי כל כך מה הוא רוצה מחיי, אז הוא אמר שאנשים פנו אליו כדי שיברר אם כבר הורידו את התמונות הבעייתיות מהבלוג.
לא עניתי לו, כיוון שהוא לא צד בעניין. הוא לא גולש לפה ולא מגיב פה,
אבל אני רוצה לשאול את החרדים שגולשים לכאן שאלה פשוטה "מה אתם עושים פה?"
אני לא מדבר על חרדים מודרנים קולים, הם באמת לא היו ניגשים לגבאי הזה ולא היו מתרגשים מהתמונות.
אני מדבר עליכם, בני הליבה שלח העדה החרדית , בוגרי הישיבות החסידיות, בלייני הטישים ומנויי האדמורים.
הרי אתם טוענים שיש לכם תרבות עילית מושלמת, בוהקרת וחסרת פגמים.
הרי אתם מגלגלי עיניים ומרחמים בנדיבות על כל מי שלא נולד ברדיוס קילומטר מכיכר השבת.
הרי אתם מכנים את התרבות המערבית, את הספרות , את האומנות ואת המוזיקה בשמות חינניים כמו "עימקי הטומאה" , "מכשול שער בת רבים" , "הרס הבית היהודי", "מקור לכל חטא ופגם" וכן הלאה.
מה יש לכם מאיתנו? מדברים כאן על רבי נחמן מברסלב, אבל יש כל כך הרבה אתרים אחרים של ברסלב שבהם לא תצטרכו להתקל חלילה בראיון עם פעילת הסביבה קילאי הייזל אותה מכירים בעיקר בזכות הופעתה הפנומנלית על הפוסטר של הסרט קאשבק. . אני אגיד לכם בכנות, אם מחר היה באים אלי מהבד"ץ ומבקשים לשלם לי כדי שאני אכתוב בלוג, שיהיה מיועד לציבור שלכם, לא הייתי יכול לעשות את זה.
אני מכיר את כל הפוליטיקות בין הרב קרמר לרב שכטר? אני יודע למה העיפו את הגבאי של האדמו"ר מויז'ניץ?
אין לי מושג בדברים האלו, בלי לזלזל.
כאן אני כותב על דברים שאני מבין בהם. על מדע בדיוני , על קולנוע וטלוויזיה , על אופנה ושחקנים ושחקניות ודוגמניות ועל הוליווד ועל מוסיקה מודרנית.
אם זה מה שמעניין אתכם, ברוכים הבאים.

פה, בארץ חמדת אבות


ההערה של ג'ונגלר בפוסט תקוותינו היחידה , לא נתנה לי מנוח.

הוא כתב ככה :

אמת היא אמת היא אמת ולא משנה אם תהיה תחת שם כזה או אחר, רב או פלוני שידבר אותה, כשהאמת עולה במלואה ומתפזרים העננים גם ברסלב ורבינו אינם נמצאים. ברסלב זה סולם וסולם יחידי למי שעולה בו בדבקות, אך אל תשכח שהיו וגם יהיו שיעלו באמצעות סולמות אחרים ורק הדבקים באמת באמת יתגשמו ויתאחדו עם האמת.

את ג'ונגלר אני מכיר הרבה שנים ואני גם יודע מה הוא מנסה להגיד .

הוא מנסה להגיד שיש עוד כל מיני שיטות חוץ מהשיטה של רבינו ואנשים הגיעו לשחרור גם דרך הבודהיזם ודרך הטאו ודרך היוגה וכן הלאה וכמובן שכל זה ידוע , אין מה להגיד.

אנחנו פלוראליסטים כאן לגמרי.

אבל ההתמקדות של ג'ונגלר בנושא האמת התחברה לי כל כך יפה עם משהו ששמעתי בדיסק של הרב ברנר "צהר תעשה לתיבה" . הוא מזכיר שם שהטכניקה הכי חזקה שרבינו הנחיל לנו הייתה ה"התבודדות" . טוב , את זה אנחנו מן הסתם יודעים , אלא שהרב ברנר מתעמק בהתייחסות שיש לרבי נתן בעניין ההתבודדות והוא טוען שהתבודדות אינה מגיעה לרמה הנדרשת , אלא אם היא נעשית מעומק הלב.

כאן יש לנו בעיה . כי טכניקה זו טכניקה , היא צריכה לעבוד , אחרת היא לא לגיטמית. אתה לא יכול להביא לאנשים טכניקה ולהגדי להם "בסדר , אבל זה יעבוד רק אם לא תחשבו על דובים לבנים."

כאילו אדם שולט על המחשבות שלו? כאילו שרבי נחמן מברסלב ציפה מהחסידים שלו שיחליטו על מה הם חושבים? אין כזה דבר. בן אדם שאין לו מושג מה זה לב , איך יעשה התבודדות מ"עומק הלב"?

לרב האנשים אין שום מושג מה זה לב. הם חושבים בקונוטציה של התקף לב או השתלת לב. הלב שהם מתיחסים אליו הוא איזה שריר לא רצוני בגוף שמשמש לשאיבת דם. אני לא יודע מה יש בו , אני לא רופא ולא ביולוג , אבל אני יכול להבטיח לכם שלשריר הזה אין ממש קשר לביצוע התבודדות אפקטיבית.

לעומת זאת , לב במובן הנפשי – רוחני -אנרגטי , הוא דבר שמדברים עליו המון בספרות היפה , אבל שבריר של האוכלוסיה יודע שהוא באמת קיים , ומתוך שבריר זה , רק מתי מעט יודעים איך הוא עובד ומה הוא עושה.  אז די ברור לנו , שאם מדובר על "עומק הלב" , אזי אותו לב הוא מרכיב רוחני נפשי , אולי באמת הוא הצ'אקרה הרביעית , כמו שאומרים ביוגה וזה באמת מסתדר.

מה שעדיין לא מסתדר הוא ההתבודדות הלכה למעשה. אם היא צריכה לכלול שימוש ב"לב" , אזי היא נחלתו של אותו מיעוט שבמיעוט שעוסק בתרגול רוחני מיומן , ולא עיסוק שמיועד לכלל הציבור ובפשטות , כל עוצמתה של תורת ברסלב , עשויה להתמסמס בגלל שאין לאזרח מהשורה , לבצע התבודדות בעצמו ושוב הוא צריך לסמוך על עבודה רוחנית יד שניה, שלא מסוגלת להנחיל לו התקדמות ממשית.

אבל גם כאן נחלצת תורת רבי נחמן לעזרתנו , היא נותנת לנו את היכולת לבצע התבודדות ממעמקי הלב ,גם בלי להיות מומחים באיזוטריה וכך מצטט הרב ברנר את רבי נתן בליקוטי הלכות , הלכות חנוכה:

אזי עקר התקון והצלה…שידבר הדבור באמת לפי מדרגתו ממקום שהוא ,אזי על-ידי-זה, על-ידי הדבור של אמת… וכן על-ידי-זה רואה הפתח איך לצאת מהחשך

וזה בדיוק מה שהופך את ההתבודדות לאפקטיבית , אותה אמת שהזכיר ג'ונגלר , היא זו שמאפשרת לאדם לבצע התבודדות ולבצע אותה כמו שראוי לבצע אותה וכמו שרבי נחמן מברסלב ביקש מחסידיו לבצע , על מנת שיזכו להתעלות באמת.

עכשיו , מה היא האמת? גם את זה כתוב "לפי מדרגתו" ו"במקום שהוא".

שני ביטויים שהם אחד והם המפתח להצלחה. אדם חייב להכיר במצבו , שהוא לא צדיק ושלא מעניינת אותו צדיקות ושלא ילך להתבודדות ויגיד "אני רוצה להיות צדיק כמו משה רבינו" ולא יגיד "אני רוצה להגיע למדרגתו של רבי שמואל שפירא" , כי אז זה לא יעבוד בגלל שהוא לא באמת רוצה את הדברים האלו.

הוא רוצה לאכול המבורגרים ושיקנו לו רכב אמריקאי ושיתנו לו כבוד במקווה ולהסתכל על תמונות של קיליי האזל.
זה מה שהבנאדם רוצה ומהנקודה הזו הוא צריך לבצע ההתבודדות .
במבט ראשון , אחיזה באמת נראית כדבר פשוט, אבל רוב מי שנופלים ולא מצליחים לבצע התבודדות , נופלים דווקא בדבר הזה.
הם מדברים על עיניינים ומדרגות שלא שייכים אליהם בכלל , שאולי קשורים לכל מיני סיפורי צדיקים ששמעו , או סיפורי נפלאות שנשמעים נורא נחמדים , אבל הראש שלהם באמת נמצא במקום אחר לגמרי .
במקומות של שנאה , קנאה , סקס ויתר התאוות ועל אלו הם לא מדברים , אלא מדחיקים וכך הם נכשלים בהתבודדות.

במיוחד אנחנו יכולים לראות את זה ביום ההעצמאות.
אנחנו לא נמצאים במדרגה של הרב שמואל הורוביץ זצ"ל שהיה מאוד נזהר מהציונים. אין לנו מושג למה, אולי הוא ראה כל מיני דברים ברוח הקודש ואולי פשוט הסאטמרים נתנו לו מקלט , אחרי שהערבים גרשו אותו מהעיר העתיקה.
אתם הרי יודעים שהרב בנדר , שהיה המנהיג האמיתי של חסידות ברסלב, התנגד לכל המלחמה הזו נגד המדינה והציונות , למרות שגר במאה שערים בהשגחת הבד"ץ. בזמנו, באמת ברסלב התרחקה מכל הפעילות האנטי ציונית של העדה החרדית.
היום , כמובן , המצב שונה. בעלי תשובה בעל עבר עברייני ,התחברו לכמה דפוקים מנטורי חרטא וביחד הם מפיצים תעמולה כאילו ברסלב תמיד הייתה אנטי ציונית.

שוב, אולי במדרגה שהם אוחזים בה באמת , עם כל הסמים שהם דפקו בגואה לפני שהגיעו ל"שובו בנים" , אולי יש להם איזו הבנה שאין לנו.

מבחינתנו אנחנו יודעים שאולי המדינה אינה "ראשית צמיחת גאולתנו" , כי רבינו הוא גאולתנו , אבל המדינה היא דבר נפלא והציונות היא רעיון אדיר ואם צריך להלחם למענו , אז ראוי להלחם למענו , אפילו נגד קואליציית המדובללים , מגלגלי העיניים , שתמיד ימצאו תירוץ למה המדינהטמאה , אבל הכסף שהם מקבלים ממנה הוא טהור.

ביום הזה , שבו אנחנו מתייחדים עם זכרם של החיילות והחיילים האמיצים שמתו על הגנת המולדת , אנחנו גם צריכים לזכור את חסידי ברסלב האמיצים שסבלו ונרדפו בגלל אמונתם . הם לא נרדפו על ידי הציונים ולא נרדפו על ידי החילוניים , אלא נרדפו על ידי חסידים ואדמו"רים , מגודלי פאות ונפוחי שטריימלים , בדיוק כמו אותם אלו שמשקרים לנו היום ומספרים שהרצל היה אנטישמי ושהציונים גנבו את כל הכיסאות מקבר הרשב"י , כדי שיוכלו להכניס לשם תיירים גויים.

התשובה ההולמת שנוכל להשיב להם , תהיה לשיר מחר יחד עם המקהלה בהר הרצל "אנו נושאים לפידים , בלילות אפלים" , בהסתייגות אחת.

נס דווקא כן קרה לנו , את רבי נחמן מברסלב מצאנו.

פה, בארץ חמדת אבות.

תקוותנו היחידה


תורת ברסלב היא תקוותו של העולם , רבינו הוא גאולתו.

ישועת העולם ועתידו תלויים בתורת ברסלב. לא רק זה , גם כל החוכמות שבעולם , כל המדעים והפילוסופיות של העולם הם הקדמה והכנה לתורת ברסלב. אינשטיין וויטגנשטיין וניטשה, שפילברג וסידהרתא , הוקינג , טלר ובטהובן ,ג'יין אוסטין וזהרא חדיד , כולם בנו את הבסיס להתפשטותה של תורת ברסלב בכל העולם.

לכן את תורת ברסלב צריך להפיץ. באמת להפיץ. בעיני אלו שעומדים בצמתים , אוספים נדבות ומחלקים חוברות של "אין יאוש בעולם כלל" , לא עוסקים באמת בהפצה. תורת ברסלב צריכה להשפיע על המדעים , על ההנדסה והאדריכלות , על המוסיקה , על הספרות , על הקולנוע ועל האופנה . כולם צריכים מושפעים מתורת ברסלב , כיוון שתורת הברסלב היא המפתח לחציית הגשר שבין האנושי לאלוהי.

אלו המחשבות שעלו בי , יום אחרי השיעור הקבוע של הרב ברנר בבית הכנסת "באר שבע" , ברחוב רייכמן 7 בירושלים. יצא לי לשבת מול הרב באותו שיעור והאמת , למרות שבזמנו השוויתי אותו להארי פוטר , הוא יותר מזכיר את אובי ואן קנובי ,כי אין מתקפה שהוא לא הודף. בזמן מהומות ברסלב האחרונות , התיישבו לו על הראש נציגים של שני הצדדים ושיגעו אותו ובלבד שיתמוך בהם. הרב הדף אותם מאוד יפה , הוא אמר שזה טוען שההוא משקר וההוא טוען שזה משקר ואילו רבינו אמר שהעולם משקר ואדם צריך לצעוק ולהתחנן כדי שהוא לא ישקר לעצמו.

גם אתמול הוא הראה את כישרון ההדיפה שלו. במקרה הגעתי מוקדם וישבתי מולו והשיעור בכלל היה על הנושא של כעס. מבחינתי זו הייתה הזדמנות פז לרסס לכל עבר שברי בודהיזם , אושואיזם ופסיכולוגיה מודרנית. הרב סיפר שבעל "שבט הלוי" טען שהתפילה בכוח היא יכולה להציל את האדם מהנטיה לכעוס.
"ברור," אמרתי לקול רעמי צחוק "ככה הוא מוציא את העצבים."
"תקרא לזה ככה," נפנף אותי הרב ברנר בהינף ואני הרגשתי כאילו שופדתי על הקיר האחורי בכידון טרולים. כל כך הרבה עוד נותי לי ללמוד.
היו עוד כמה כאלו.
תורה ס"ח בליקוטי מוהר"ן מדברת על הקשר בין איבוד כסף לכעס. מישהו שאל אם תשובה מועילה להחזיר את הכסף למי שכעס. אמרתי לו שרק תשובה אמיתית.
"כל תשובה היא תשובה אמיתית" הטיח בי הרב ברנר והזכיר שבגמרא שואלים על עבריין שמקדש אישה בתנאי שהוא צדיק ופוסקים שקידושין תקפים כיוון שיתכן ועברו אצלו הירהורי תשובה.

בקיצור , משהו טוב קורה בברסלב , התורה העליונה של רבינו מתחילה לקרום אור וגידים , ואת זה אני רואה בשיעורים של הרב ישראל ברנר , כל יום חול בבית כנסת באר שבע , ברחוב רייכמן 7 בירושלים. אני ממליץ לכולם לבוא , זה יוצא קצת לפני צאת הכוכבים, זה אחלה שיעור והוא משנה אנשים. מגיעים לשם כל מיני , גם ליטאונים בני לטאות , גם חסידים פולניים מכובדים למראה וגם עארסים עם ציציות.

כולם עוברים שם תהליך , גם אתם תעברו , אם תגיעו.

יש סיכוי לעבור את הגשר , כמו שבערך אומרת קים ווילד.

רבינו , כמו אובי ואן קנובי , הוא תקוותינו היחידה.

 

גיט שאבעס!