קוראות קוראים, הכל בסדר?
עניין ידוע בברסלב שיש חשיבות חשיבות להתחתן עם אישה ממדינה אחרת.
לא שמעתם על זה?
ממי רציתם לשמוע? משרץ משה דורון? מארוש? ממי?
אני שמעתי מרבי נחמן, הנה ליקוטי תנינא ע'
כָּל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיך לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם יוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין שֶׁהַצּוֹמֵחַ חִיּוּתוֹ וּמְבֻקָּשׁוֹ סָמוּך לוֹ מִיָּד כִּי הוּא צוֹמֵחַ מִן הָאָרֶץ בְּסָמוּך לוֹ מַמָּשׁ וּבְהֵמָה מְבֻקָּשָׁהּ סָמוּך לָהּ גַם כֵּן עַל הָאָרֶץ אַך הוּא בְּרִחוּק יוֹתֵר קְצַת מִן הַצּוֹמֵחַ כִּי הַבְּהֵמָה גְּדוֹלָה בְּמַּעֲלָה מִן הַצּוֹמֵחַ אֲבָל בֶּן אָדָם צָרִיך לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַבְּהֵמָה וְעַל כֵּן משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד הָיָה צָרִיך לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ בְּרִחוּק מָקוֹם בְּיוֹתֵר וְעַל כֵּן הֻצְרַך לְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה מִמִּדְיָן כִּי מְבֻקָּשׁוֹ הָיָה רָחוֹק מֵחֲמַת גְּדֻלָּתוֹ
הנה ראיתם.
הנה, תורת רבינו הקדוש, שואלים מקבלים תשובות.
בסדר.
עכשיו זה מחבר אותנו לעניין גדול.
התורה מספרת לנו שבימיו האחרונים של יעקב אבינו, שאיפתו העיקרית התמקדה בכך שלא יקברו אותו במצרים אלא במערת המכפלה בחברון.
אכן, זה מה שקרה בסוף, באמת לקחו אותו ןקברו אותו במערת המכפלה, אבל יש כאן טענה מעניינת. מה שכתוב בתורה
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים.
עכשיו ברור שזה לא ממש טיבעי לנסוע ממצריים לחברון דרך ירדן.
עשיתי כמה חישובים וזה נראה מרחק בערך פי שלוש.
אז בשביל לעשות ליעקב ליעקב הספד דווקא באיזה מקום בירדן?
יותר הגיוני לעשות לא הספד איפשהו על הדרך, נגיד בבאר שבע.
הוא היה גר שם ואבא שלו וסבא שלו.
בטח יש שם הרבה אנשים ששמעו עליו, נכון? אחלה מקום באר שבע.
אין שום סיבה לטלטל את הארון של יעקב , עם כל המשפחה, עוד שש מאות קילומטר כדי להגיע לירדן.
אז החזון איש נותן הסבר, מה שהוא אומר זה שמסע הלוויה של יעקב, הולך באותה הדרך שילכו בני ישראל במדבר. אנחנו יודעים שבאמת, הדרך הזאת היא דרך מאוד ארוכה והיא מסתיימת בערבות מואב שבעבר הירדן.
אז נניח שזה נכון, אבל עדיין לא ברורה הסיבה.
למה בני ישראל , מלכתחילה היו אמורים ללכת את כל הדרך הארוכה.
הסבר לזה אנחנו מקבלים בספר שמות בפרשת בשלח.
לֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה.
מה אומר אלוהים?
הוא אומר ככה "בגלל שזה קרוב, בני ישראל יצטרכו להלחם, ואז כדי לא להלחם הם יחזרו למצריים"
הסיפור הזה ממש לא ברור.
מה אלוהים לא יודע שבא עמלק, ובני ישראל היו צריכים להלחם?
האם בגלל מלחמת עמלק, בני ישראל חזרו למצריים?
ומה בכלל העניין כאן של הפלישתים? למה שהפלישתים ילחמו נגד בני ישראל? הארץ של הפלישתים היא בכלל לא חלק מההבטחה של אברהם. מי אמר שתהיה מלחמה.
אז תבינו דבר מאוד פשוט.
הבעיה היא לא הפלישתים, הבעיה היא הפלישתיות.
את הפלישתים, אנחנו כבר מכירים מספר בראשית.
קןדם כל הם לא הקליפות של אברהם, הם גם לא כנענים, גם לא מצרים.
הם אור, הם אור משל עצמם ומה אלוהים מציין לגבי הפלישתים שהם נמצאים בבחינה של "קרוב". ברמה הפוליטית, הם קרובים לדגם של האבות, של אנשי האלוהים.
אצלם אין פירמידה גדולה.
יש חמש ערי מדינה ובינהן יש כל מיני כפרים, והם גם חיים גם בים וגם ביבשה.
ככה שזו תרבות שמבחינה פילוסופית היא תרבות מאוד מפותחת ומתקדמת.
עכשיו מה היה לנו בהיסטוריה?
אברהם נכנס בפלישתים.
יצחק הסתכסך איתם וגרם להם נזקים איומים.
יעקב נשאר, אבל יעקב לא עשה לפלישתים שום דבר.
מה עושים הפלישתים? הפלישתים יושבים ופוחדים, יושבים ודואגים, הם לא יודעים מתי הם יחטפו מיעקב.
עכשיו תחשבו מה היה קורה, אילו יום בהיר אחד הפלישתים מתעוררים ורואים את ההלוויה של יעקב עוברת.
איזו שמחה וצהלה, איזו התלהבות!
הסכנה הגדולה שהם מחכים לה כבר מאה שנים כבר לא תבוא.
זוכרים את קינת דוד על שאול?
אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים
הוא לא מדבר על שאול. ברור שהפלישתיות ידעו ששאול נפל. דוד מדבר על יעקב, הוא אומר שאסור לגרום לפלישתיות לשמוח.
מה הסיבה?
אז ככה, נמשיך בסיפור התיאורטי שלנן. נגיד שאלוהים היה נותן לבני ישראל לעבור דרך ארץ פלישתים. אז מה הדבר הראשון שהם היו רואים כשהיו מגיעים לשם? הם היו רואים את הפלישתיות.
מבחינת בני ישראל זה היה הלם, נכון?
עד עכשיו הם ראו או מצריות, שמנות בטטות עם רעלות, או את בנות ישראל שהיו בסך הכל שפחות סמרטוטיות.
חוץ מזה, כל מי שהיה נשוי לישראלית יודע שזה לא פיקניק "הורדת את הזבל?" "קנית את התרופה לילד?" "למה האוטו מסריח?"
הקיצר, פתאום בני ישראל היו רואים את הפלישתיות, חמודות , מאופרות, מורידות שערות, עושות גבות.
ברור שהיו ישר רוצים להתחתן איתן.
כנראה שגם הפלישתיות היו מסכימות. בני ישראל היו עשירים, נכון? הוציאו את כל הזהב של מצריים.
יפה מאוד.
אז הישראלי מביא לפלישתית כמה טבעות זהב מיצריות, היא ישר מסכימה להתחתן ומיד מעמידים חופה ומברכים שבע ברכות.
מה קורה הלאה?
הפלישתית מזכירה לישראלי שהוא צריך לדאוג לפרנסה. הנה אלוהים הבטיח לתת לו את כל ארץ ארץ כנען, את הטירות, הערים הבצורות , את הצאן, את הבקר ואת כל האוצרות.
אז הישראלי מדפדף מהר בחומש ואומר לה לחכות. הוא מזכיר לה את הפסוק בספר דברים:
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה, לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר; נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח
אומרת לו אישתו הפלישתית "אתה לא צריך לשמח אותי. אני עדיין שמחה מההלוויה של יעקב. יאללה לך למלחמה."
זה הכי גרוע שיכול להיות.
כשהאדם כבר מתאהב והוא כבר מקבל הסכמה מהאישה ואז פתאום הכל נהרס.
זו הבעיה במלחמה, זו הסיבה שאלוהים לא רוצה שבני ישראל יעברו דרך ארץ פלישתים. זו הסיבה שיעקב לא רצה שההלוויה שלו תעבור באותה הדרך.
הם לא רצו לגרום לכזה מפח נפש, לכזו אכזבה שאחריה באמת, בני ישראל ירצו לחזור למצריים.
זה מה שמביא אותנו להבנה של האבל על חורבן הבית בתשעה באב.
אף אחד כבר לא זוכר את בית המקדש. לאף אחד לא אכפת.
הדבר החשוב הוא מה שאומרים חז"ל על בית המקדש "כל דור שאינו נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו"
אדם שרוצה לבנות בית, שרוצה להתחתן ולא מצליח, למצוא אישה, למצוא אהבה, לבנות בית. הוא באמת מרגיש שנחרב אצלו.
ובאמת התיקון של תשעה באב, הוא לא בניין בית המקדש.
חנוכת בית המקדש הייתה בח' בתשרי, זה לא ממש תאריך ידוע שנחגג.
התיקון של תשעה באב, הוא ט"ו באב.
ויהי רצון שנזכה גם אנחנו עד ט"ו באב לבנות בניין עדי עד לעולמי עולמים.
