המקום שאינו עוד


אהלן, רציתי לספר לכם על הנסיעה שלי לאוקראינה שיכולה להיות הנסיעה שלכם.

הפעם הייתי בשני מקומות.

הייתי בסטארה אוסטה – שקוראים לה בספרי ברסלב אוסיטין, לשם רבי נחמן גורש בגיל שלוש עשרה ממדז׳יבוז׳ וגר שם חמש שנים והייתי גם בפעם הראשונה בחיי בזלטופולי , המקום של המחלוקת עם הסבא משפולה, שם רבינו הקדוש שימש כאדמו״ר במשך שנתיים.

טוב , לגבי אוסיטין , כבר הייתי שם שלוש או ארבע פעמים.

אין שם כלום, יש שם אגם , שכרגע קפוא שנחשב חביב על הדייגים מהאזור ושם רבי נחמן הצעיר היה שט בסירה ומניח לה לנוע בעצמה , עד שהייתה נעצרת ואז הוא היה עושה התבודדות.

מקום די מדהים, גם לא רחוק. רבע שעה מהדרך מקרמנצ׳וג לאומן, לא כזה סיבוב גדול ובסך הכל מקום חינוכי.

המקום השני הוא סיפור אחר.

קודם כל , אין כבר כזה מקום, כלומר זלטופוליה , כבר לא קיימת. היא נבלעה בעיירה הסמוכה , אז לא ממש פשוט למצוא אותה בכלל על המפה.

גם להגיע לשם , לא פשוט.

צריך לנסוע לקרופבניצקי שזו עיר גדולה במרכז רמת הדנייפר ומשם איכשהו להתקדם צפון מזרחה , עד שמגיעים, או שלא.

כבר ניסיתי להגיע לשם ונכשלתי , הפעם הייתה לי סייעתא דשמיא.

לא מקום פשוט, לא מגיע לשם אף אחד.

יש הרבה שקבורים שם , מגדולי החסידות , אבל אין מבקרים.

ריקנות אמיתית , כמו , שדה קרב עתיק.

אפשר לראות מהתמונות כמה המקום אטרקטיבי.

פה ושם רואים שברי מצבות עם כתובת עברית.

זה מה שיש שם.

זה לא סתם ככה.

אמר לאו צה בטאט טה צ׳ינג ״במקום קרבות גדולים יצמחו שמיר ושית״.

זו בדיוק ההרגשה, אזור האסון שאחרי המלחמה.

אני לא נכנס לכל הסיפור של מה שקרה בזלטופוליה האבודה. יש על זה הרבה סיפורים, רובם שקרים מוחלטים , גם מה שרבי נתן כותב לא נכון.

זה לא היה ריב על מנהגי תפילה ולא על כסף ולא על תחומי השפעה.

מי יותר גדול לנו מרבינו עצמו , שהגדיר את הסבא משפולה כאוייב הגדול שלו?

כך כתב על המחלוקת בסיפור ״מזבוב ועכביש״

אם בעל נפש אתה תשא בשרך בשניך ונפשך תשים בכפך. תעמד מרעיד ומשתומם, תסמר שערות ראשך, ותשוב תתפלא בדברים האלה העומדים בגבהי מרומים:

לא מדובר כאן על מינוי של חזן.

מדובר כאן על חיים , על העולם .

כל מה שיש תלוי בזה , במחלוקת בין רבי נחמן מברסלב לסבא משפולא.

בסדר?

עכשיו , מה שאני רוצה להגיד זה עניין של אמונה, עניין של עבודת השם.

כמו שאמר לי פעם מי שאמר וזה משפט שמלווה אותי כבר שנים, עד היום הזה, עד עכשיו

כל העניין של ברסלב זה התקשרות לצדיקים.

זה המצפן שלי.

עכשיו אני אומר את זה ככה, כשאתה בא לאומן ממקום כזה, זה לא אותו דבר.

אתה כבר לא בא לכספומט , אתה לא בא לעשות ווי, אתה לא בא לחבר׳ה , אתה משהו אחר.

הגעת עם משהו , הגעת מוכן.

והצדיק מרגיש.

בסדר , כולם באים לבקש עבודה , בחורות , מציצות , בה. אם. ווה . קוקאין , ארמונות , מטוסים. כולם מבקשים , כולם מקבלים. צריך להיות קונסיסטנטי , לא לבוא מבולבל , אבל הצדיק הוא יסוד העולם, מה שיש בעולם הוא נותן.

אבל מי שבא מהחושך, מי שבא משדה הקרב , מי שבא מהחוץ , לא רק יושב עם קפה וסיגריה ליד מלון ״חושן״ , מי שעושה את המסע , מקבל יחס אחר.

כי הצדיק אומר ״אתה באמת זוכר אותי ואני אותך גם , לא אשכח״

אתה לא עוד אחד מאלו שעומדים כאן בתור.

אוקיי חברים?

זהו, חייב לעוף למטוס.


תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s