מהקל אל הכבד


היי והכל.

כבר אמרנו כמה פעמים שכל העניין של ברסלב זה התקשרות לצדיקים.

אמרנו, אולי מישהו הקשיב.

התקשרות לצדיקים , זה בא אל חשבון. על חשבון מה? על חשבון הכל. אני לא מפחד להגיד את זה , כי זה לא משרת אף אחד, כי כל הצדיקים שאני מדבר עליהם. זה לא משרת אף אחד . רק אותי.

אז דיברנו כבר על כמה עניינים. דיברנו על התניא קדישא, שניסה להגיע לפני מותו ךקרמנצ׳וג ולא הצליח. הוא נכשל ונפל, מת על משמרתו ונקבר בגאדיטש, ביער הטוב , על שפת נחל קסום.

דיברנו על רבי נחמן, הרבה דווקא דיברנו , והסברנו איך הגיע לאומן. אבל כשדיברנו על זה זה , אני עשיתי טעות. טעות של מתחילים, דיברתי על קורדינאטות , דיברתי על קווי אורך וקווי רוחב. אין ספק שרבי נחמן היה מודע לכל אלו , אבל זו לא הייתה הנקודה.

כשמדובר על נהרות, יש להם איזורי השפעה טבעיים , כמו אלו שמצויינים במפה שלמעלה. לכל נהר ונהר יש את אזור ההיקוות שלו. זה האזור שכל הנחלים שנמצאים בו, זורמים בסופו של דבר.

תסתכלו בבקשה על איזור ההיקוות של הדנייפר. הוא אדיר. למעשה הוא הרבה יותר גדול כי הדנייפר לא זורם רק באוקראינה , אלא גם בבלארוס וברוסיה עצמה.

חוץ ממנו , אנחנו יכולים לראות עוד אזורי היקוות של הנהרות באוקראינה שהמרכזיים בהם, הם הבוג והדנייסטר.

הבוג הוא מאוד חשוב, כי זה הנהר של הבעל שם טוב. מדז׳יבוז׳ שוכנת על חופו.

אילו עוד מקומות נמצאים על חוף הנהר הזה?

יש הרבה, אבל נזכיר שניים, ברסלב ונמירוב, תסתכלו במפה.

אנחנו רואים אם כך שהבוג זה הנהר שקשור לבעל שם טוב ואחר כך לרבי נחמן.

ומה עם הדנייפר?

הרחק בצפון, לובביץ׳ ולידי נמצאות מאוד קרוב אל הדנייפר , אבל יש עוד דבר מעניין, גם מזריץ׳ נמצאת באגן ההיקוות שלו שנמשך מזרחה.

כלומר, היינו יכולים להגיד באופן כללי, שהבוג שייך לברסלב ואילו הדנייפר שייך לחב״ד.

אבל מה קרה באמת?

מה שקרה באמת, זה שהמשפחה של רבי נחמן ניסתה להפטר ממנו ושלחה אותו עמוק אל תוך רמת הדנייפר.

אתם רואים איפה רבי נחמן גדל? על הדנייפר ממשץ זה המשולש טשערין, אוסיטין, מדוודיבקה, כאן רבי נחמן גדל , כאן הוא מבלה את ימי נעוריו וכאן הוא נהיה לאדמו״ר במשך שתים עשרה שנה. רבי נחמן תפס את הדנייפר. יותר מזה, כבר ראינו שבאומן נמצא הרשימו של הדנייפר. זאת אומרת , הוא מגיע לאנרגיה הזו ומשתלט עליה, אפילו כשהוא נמצא באומן, ששייכת לאזור ההשפעה של הבוג.

כלומר, כשרבי נחמן אומר ״אני נהר המטהר״ הוא מתכוון לשני הנהרות, גם לבוג וגם לדנייפר.

לכן יכול להיות שהסיבה שהאדמו״ר הזקן נחפז להגיע לקרמנצ׳וג , הייתה לא להשתלט על האנרגיות של הרשימו של אומן, אלא ההפך. רבי נחמן כבר הגיע למורד הדנייפר שנים קודם לכן.

הנה, תסתכלו מה כתוב ימי מוהרנ״ת חלק ראשון

זאת אומרת, יושב התניא קדישא הרחק בצפון, בליאדי על מקורות הדנייפר לא הרחק מהעיר אורשה המעטירה

ובזמן זה , ״הכנעני אז בארץ״ . במורד הדנייפר , באיזור הכי אדיר , הכי חזק. היכן שהתרחשו אותן רעידות אדמה עצומות שהסיטו את הדנייפר מזרחה , מתיישב רבי נחמן , וגם אחרי שרבי נחמן עזב את האיזור לכיוון מערב, עיקר ההשפעה נשערה על ברמת הדנייפר.

אבל אני דווקא רציתי לדבר על צדיק אחר. לא על רבי נחמן , לא על שניאור זלמן מליאדי אלא על זה:

אתם יודעים מי זה, מכון? זה הרבי מלובביץ׳ מנחם מנדל שניאורסון.

אתם יודעים איפה הוא נולד? במיקולאייב. איפה נמצאת העיר הזו? תקשיבו טוב, היא נמצאת על שפך הבוג. אותו נהר שזורם במדז׳בוז׳ ובברסלב. אוקיי? זאת אומרת הרבי מלובביץ׳ נולד על הנהר הלא נכון.

הייתי שם כמה פעמים, הנהר מאוד מרשים. העיר פחות.

וכאן קורה דבר מדהים.

בגיל שבע , באופן פתאומי , הילד הזה עובר דירה, יחד עם המשפחה שלו, לאן לעיר דניפרו, שנמצאת , כפי ששמה מעיד עליה על הדנייפר האדיר. זה הנהר שאליו ניסה האדמו״ר הזקן להגיע, בדיוק לפני מותו.

ושם בעיר הזו, הילד מנחם מנדל , גדל ומתפתח ונהיה גדול בישראל.

למה הוא לא מנסה לקמנצ׳וג? כבר דיברנו על זה. קרמנצ׳וג מסוכנת , האנרגיות של רבי נחמן.

עכשיו לגבי דניפרו , שימו לב איפה היא נמצאת על הדנייפר.

היא נמצאת בדיוק על העיקול.

זוכרים שדיברנו על זה ? שהדנייפר היה אמור לזרום מצפון לדרום , אבל הוא ברח מזרחה כדי לא לעבור באומן, אז בדניפרו הוא מפסיק לזרום מזרחה וחוזר לזרום היישר דרומה, זאת אומרת שדניפרו מסמלת את התיקון , של האנרגיות של אומן.

כך מנחם מנדל שניאורסון השיג בחזרה את האנרגיות של הנהר , שאותן איבד האדמו״ר הזקן.

עכשיו , אנשים לא מבינים.

במיוחד חבד״ניקים, הם עושים עניין מניקולאייב , ואומרים שהרבי נולד שם. אבל הרבי עצמו התעלם לגמרי מניקולאייב. דרך אגב, הוא התעלם לגמרי מלובביץ׳ ומליאדי. מבחינתו , כל אלו היו אתרים הסטוריים חביבים.

הוא התרכז בדבר החשוב.

כאשר נפלה ברית המועצות הוא שלח באופן אישי שלושה שליחים.

שליח אחד לחרקוב, שליח שני למוסקבה ושליח שלישי לדניפרו.

על שני השליחים ההם, אפשר לדבר פעם אחרת , אבל לשליח שנסע בדניפרו הוא נתן הוראה לבנות בדניפרו את המרכז היהודי הגדול ביותר בעולם.

באותו זמן , זה נשמע ממש מצחיק. מה היא דניפרו? היא לא פריז, היא לונדון ולא רומא. היא סתם עיר אוקראינית , סובייטית עם מפעלי צינורות וקטרים, אבל הוא ידע מה שהוא עושה וכככה זה נראה היום.

הבניין מאוד מרשים וזאת רק ההתחלה , אבל תכל׳ס זה לא העיקר. מה שהפרוייקט הזה מסמל הוא ההשתלטות מחדש על האנרגיה של הדנייפר.

והנה מה אומרת ההיסטוריה? באיזה שלב במאה העשרים, חב״ד הופכת לתנועה הכי דומיננטית ברוסיה, ואחר כך הופכת להיות אחת התנועות הכי חשובות ביהדות ואחר כך , גם חב״ד והרבי מתחילים להשפיע לא רק בתוך העם היהודי, אלא בכל העולם.

יש להם אנרגיה. יש להם מנוע.

עכשיו דבר אחרון, מנחם מנדל שניאורסון , היה מומחה גדול לאנרגיות ובהקשר של נהר הדנייפר הוא עשה עוד דבר אחד, קטן אבל חשוב.

בקצה התחתון של הדנייפר נמצאת העיר חרסון. עיר מצויינת , שרצתי שם שבועות.

לעיר חרסון יש משמעות מסויימת בהיסטוריה החסידית , כיוון ששם נמצאה אסופת מכתבים שנקראת ״הגניזה החרסונית״. מדובר באוסף מסמכים מתקופת הבעל שם טוב ותלמידיו, שמסיבות לא ברורות הוחרמו על ידי המשטרה החשאית הרוסית ונשמרו במחבוא דווקא בעיר חרסון.

גם באקדמיה וגם ברוב החסידויות טענו שהמסמכים האלו הם בסך הכל זיוף, אבל הרבי מלובביץ׳ לא קיבל את זה. בחודש אד״ר שנת תשי״ד , 1954 , הוא כותב מכתב מנומק שבו הוא טוען שהוא קרא 300 מסמכים מתוך הגניזה וכולם אמיתיים.

עכשיו , אם נתייחס לעיר חרסון, ניתן לומר כמה דברים. זו הייתה עיר עם מרכז של חסידי חב״ד כולל ישיבת ״תומכי תמימים״. קבור בה רבי הלל פאריטש, שהיה מגדולי חסידי חב״ד והיה חסיד גם של האדמו״ר הזקן, גם של האדמו״ר האמצעי וגם של האדמו״ר הצמח הצדק.

הייתי בציון שלו. כמה מטרים מהנהר.

עכשיו חרסון, היא האחרונה בכל ערי הדנייפר. קייב, צ׳רקאסי, קרמנצ׳וג, דניפרו, זאפורוז׳יה והאחרונה היא חרסון.

אתם זוכרים את התמונה שבה נהר נשפח לים בזרם אדיר ורחב ומדהים.

לא תוכלו לצלם כזו תמונה בשפך הדנייפר. תכל׳ס , לא תראו שום דבר ברור. אחרי חרסון, הדנייפר הופך לביצה כזו, מלאה אגמים, קני סוף ותעלות צרות. ככה הוא נשפך לים, וזה מראה על עוד כוח שיש בעיר הזו, כוח ההסתרה.

וזה מדהים, כי בכל מקום אחר הדנייפר הוא מראה מפעים, הוא נהר כביר. רק בקצה שלו הוא מתחבא.

אז מה מנחם מנדל עשה בעצם? הוא השתלט על הנהר הזה, מדניפרו , שהיא המקום של התיקון, עד לחרסון, המקום של ההסתרה וזה מה שקורה בפועל.

הרבי מלובביץ׳ מת, נכון? הייתה הלוויה , יש קבר שם בברוקלין הרחוקה. והחבדניקים, כאלו מסכנים, חלק לא מאמינים שהוא מת , חלק חושבים שהוא מת יקום לתחיה. חלק לא יודעים מה לחשוב.

בינתיים הכל עובד. בתי חב״ד נפתחים, בתי חב״ד גדלים. הישיבות , בתי הספר , המקוואות. כמו שעון שוויצרי , תיק תיק תיק.

איך זה קורה? עכשיו אתם יודעים.

הרבי חי, כל זמן שהנהר ההוא זורם.

תוצאת תמונה עבור הרבי מלובביץ


3 מחשבות על “מהקל אל הכבד

  1. יפה מאד. מאיר עיניים.
    נכנסתי לבטל את המינוי והצצתי וקראתי
    ונמשכו הנחלים
    אשריך.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s