אל המטומטמים


היי שנה טובה, גמר חתימה והכל טוב.

אני לא מדבר עכשיו על האל של המטומטמים, כאילו , על הישות שממנה המטומטמים שואבים את הכוחות שלהם , או הטמטום או משהו.

לא , זה בסגנון הברית החדשה.

אתם יודעים שהברית החדשה זה החשוב בספרים של הדת הנוצרית והדת הנוצרית היא הזרם הכי מצליח של היהדות, תחשבו כמה נוצרים יש. עכשיו , זה שזה זרם יהודי מצליח זה עדיין לא אומר שהצדק איתו. יש הרבה מצליחים שהם לא צודקים בכלל.

ברלנד מצליח, ארוש מצליח , גם ארז משה חורון העלוב והמסכן מצליח מאוד. הוא היה הכלבלב של גידי דבוש שנים על שנים והיום לקחו אותו ואת שולי רנד האידיוט לדבר על רבינו בטלביזיה. באמת, מומחים גדולים לברסלב שניהם. חבל שלא לקחו אותו לדבר על אישתו. הוא בן חמישים ושמונה והתחתן עם אחת בת שלושים. זה לגמרי בסדר מבחינתי. שמעתי שבקניה , אתה מגיע לאיזו עיר, שואלים אותך אם בא לך להתחתן עם ילדה בת שש עשרה, זה עולה אלף ארבע מאות דולר ואם יש לך הכל במזומן , אתה יכול להסתדר בפחות.

לא שניסיתי, אבל נראה לי שגם אצל הבדואים בנגב קיימות תופעות דומות. לא צריך להרחיק עד אפריקה.

אבל זו סתם סטייה מהנושא, לא התכוונתי לדבר לדבר על כל המומחים הגדולים לתורת ברסלב ולרבינו הקדוש, רציתי לדבר על הברית החדשה שביננו, היא הרבה יותר מוצלחת מהם.

אז ככה, בברית החדשה יש חלק שנקרא "האגרות של פאולוס השליח". פאולוס השליח , נקרא בעברית שאול התרסי, תקראו עליו אם בא לכם והשאול הזה, הוא למעשה ייסד הנצרות והביא להתפשטותה בעולם העתיק אחרי שישו מת.

אני בכלל כופר בעובדה שישו נולד וזה דבר שצריך להקדיש לו תשומת לב. מי שמתחיל לכפור לא מסיים. אני התחלתי לכפור במה שאמר לי המורה בבית הספר היסודי והנה אני כופר בישוע המשיח בעצמו. במי אני לא כופר? בצדיקים, אבל זה לא בגלל שאני לא רוצה. הייתי רוצה לגפור ברבי נחמן, בבעל שם טוב הקדוש בהאר"י , בתניא קדישא, ברבי שמעון בר יוחאי, אשרי יולדתו. בכולם הייתי רוצה לכפור , במהרש"א , בבית יוסף , במי שילוח, ברבי מבריסק בכולם, אבל לא נותנים לי. אני רק מתחיל וישר חוטף מכות.

אל תשאלו מה שקרה לי לפני שבועיים וחצי באוקראינה. עשיתי מסירות עצומה בשביל הצדיק, הלכתי באש ובמים, אוקיי? הייתה לי מעידה קטנטנה, מקרוסקופית שהתעלמתי מאיזו עצה של רבי נחמן וחטפתי סכין קומנדו בבטן עד הסוף.

לא ויתרו לי בגרוש. אחר כך חזרתי לאומן, הלכתי לצדיק , עשיתי תשובה, בכיתי כמו ילד.

אמרו לי "בסדר, שים פלסטר. העיקר שלמדת."

כן , עכשיו מומחה גדול.

זה מה שאני מנסה להסביר לאנשים כבר הרבה זמן. אתם חושבים שיש לכם בעיה עם אלוהים? אלוהים הוא טוב, אלוהים הוא מתוק. אלוהים לא רוצה להעניש אף אחד.

הנה, הוא אמר "לא תעשה לך פסל וכל תמונה."

הכל מלא פסלים , הכל מלא תמונות.

הנה הוא אמר "לא תבערו אש ביום השבת"

כולם עושים מנגל, כולם אוכלים ושמחים, הם לא קיבלו עונש ולא יקבלו.

אבל צדיקים זה משהו אחר , צדיקים זה כמו כלבי דוברמן רעבים בחצר של אלוהים. אתם זוכרים את התורה "ארץ אוכלת יושביה" בליקוטי מוהר"ן.

אתם האוכל של הצדיקים, הם רואים אותכם ושואלים את עצמם איפה לשים ביס.

טוב , אז פאולוס הקדוש , בברית החדשה , היה שולח איגרות. היה שולח ליוונים , היה שולח למצירים, היה שולח לרומאים , היה שולח לכל מיני וככה הוא היה מכנה את האגרות "אל הרומים" , "אל הקורינתים" וכן הלאה וגם אני רוצה לשלוח איגרת כמוהו "אל המטומטמים" שמיועדת לכל אלו שמנסים להגיע לאומן עכשיו.

אני לא יודע מה יהיה בסופם.

הניחוש שלי , שיבוא אוטובוסים מפוארים ויקחו אותם עד לפושקינה. לא בגלל שצריכים אותם שם , חלילה, אלא כדי לעצבן אותי, כי אני בנאדם הומניסטי ואני יודע טוב מאוד ש "כל המחלה אשר שמתי במצריים" מחכה למי שיבוא לאומן בראש השנה. בדוק.

אני בסך דואג לאנשים, שיהיו יותר אנשים ופחות בהמות. לא שאני מצפה שיהיו רוחניים, לא שאני מצפה שיעבדו את השם, לא שאני מצפה שיהיו קשורים לצדיק האמת. לזה אין סיכוי. אבל לפחות שיורידו את המים בשירותים, שלא יקללו באוטובוס, שלא ידחפו בתור. אני מסתפק במועט וגם אותו אני לא מקבל.

אומרים לי כל הזמן "שולחנך גדול משולחנם."

בסדר, אני יודע כמה גדול שולחני, אבל לא תמיד זה עוזר.

בקיצור , האיגרת אל המטומטמים, על ידי ועל טעמי ובאחריותי המלאה,

ראש פונפון, ראש מדובלל, פיאות בילבי בת גרב, חזרזירי בית ישראל, בטלני גאולה וכל השאר.

שמעו נא, מה קרה לי כעת חיה לפני שנתיים , ןאני כמוכם, שמתי את פעמי להגיע לאומן בראש השנה.

אז באותה תקופה התחלתי לצאת עם בחורה בשם בדוי אסתי, שהייתה דווקא בסדר גמור, רק מה שהתגלה לי זמן קצר לפני זה שאותה אסתי הייתה דור שמיני לסבא משפולא.

זה היה ממש בתחילת הקשר ביננו והכל היה כל כך טוב, למצוא זוגיות אחרי שנים כל כך ארוכות של בדידות ויאוש והנה פתאום אני נאלץ לטוס לשבוע וברור שהרגשתי נורא.

והיא אמרה לי שלא לדאוג ושהיא תחכה לי והכל יהיה אחלה , אבל אני אמרתי לה "אסתי, את נינה של נכדה של הסבא משפולה, אין שום סיכוי שרבי נחמן ייתן לי להגיע לאומן."

אבל היה כרטיס , אז טסתי.

דבר ראשון מה קרה?

הטיסה איחרה, מצאתי את עצמי באיסטנבול , כשהטיסה שלי מאיסטנבול לקייב כבר המריאה.

מה לעשות?

אמרו לי בחברת התעופה שיש טיסה לאדסה בלילה, כולם שמחו רק אני הייתי בבעיה כי חיכה לי רכב בקייב. התקשרתי לחברת ההשכרה ושאלתי אותם אם אני יכול לקבל את האוטו באודסה, אמרו לי "מה פתאום? קייב זה קייב. אם לא תבוא היום , האוטו יחכה לך גם מחר. "

זה היה ביום חמישי וראש השנה ביום ראשון.

באתי לחברת התעופה , אמרתי להם "תודה רבה, אבל אין לי מה לעשות , לא תעזור לי אודסה. אני צריך להגיע לקייב."

אמרו לי בחברת התעופה "אדוני הנכבד. בגללנו הפסדת טיסה, אנחנו נביא אותך למלון באיסטנבול ומחר בבוקר נטיס אותך לקייב"

אמרו ועשו.

לאן הביאו אותי? להילטון. לא צוחק.

לא צוחק. הילטון ממש. ארוחת בוקר , ארוחת ערב, סאונה, ג'אקוזי. פאר והדר. אמרתי לעצמי "הסתדרתי"

הודעתי לאסתי שהכל בסדר, הלכתי לחדר, אכלתי, חשבתי שהסתדרתי.

איפה הסתדרתי?

הטלפון מצלצל, מתקשר אלכס , הבחור שהייתי אמור לגור אצלו בחדר באומן.

הוא שואל אותי איפה אני כי הוא מחכה לי.

אני אמרתי לו "ברוך השם, הכל בסדר. התעכבתי קצת בדרך אני אגיע מחר."

אז הוא אמר לי שהוא מצטער מאוד, אם אני לא בא ומשלם לו, הוא נותן את החדר שלי למישהו אחר. אומן מלאה ומפוצצת, כולם צריכים חדרים ואם אני לא בא עכשיו, אולי אני לא אבוא אף פעם והוא יפסיד את כל הכסף.

האמת שצדק.

אבל אני הייתי כאן בבעיה לא פשוטה, לא היה לי איפה לישון במשך חמישה ימים. מה נראה לכם? שאני אגיע לאומן בלי מקום?

מה אני אקנה מיזרון ים ואשן בחדר אוכל של התלמידים של שיק?

יש עליהם מספיק דינים בראש השנה, בלי שאני אוסיף עוד כמה.

זו באמת הייתה בעיה קשה.

עכשיו אילו הייתי מטומטם, כמו בעל תשובה עם פונפון, אילו הייתי אידיוט הייתי אומר מה שכל האידיוטים "תישן לא תישן, תאכל לא תאכל" והייתי מנסה להגיע בכל כוחותי לאומן ושיהיה מה שיהיה, אבל ברוך השם, רבינו זיכה אותי בקצת שכל, אז התקשרתי לאמא שלי שתהיה בריאה, וסיפרתי לה את כל הסיפור.

היא אמרה לי דבר פשוט "הסתבכת מספיק, גם איחרת טיסה, גם הלך לך החדר. מי יודע מה יקרה אם תנסה להגיע לאומן, עכשיו כשהכל שם מלא. הטיסה שלך בחזרה לארץ היא מחרקוב אז סע לחרקוב ותהיה שם היהודים בראש השנה ואז תחזור הביתה."

זה לא שאני עושה כל מה שאמא שלי אומרת, אבל פתאום הכל הסתדר.

מה שקרה לי מהרגע שיצאתי מהארץ , אינו מה שקוראים מטומטמי התשובה בשם "מניעות". אין כזה דבר מניעות. גם רבינו כותב בתניינא מ"ו "וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה". מה שקרה לי היה פשוט שילוט "אל תגיע לאומן"

הרי לא נישארתי כמו כלב בחוץ באיסטנבול, רבינו שלח אותי להילטון.

אז זה מה שעשיתי, לקחתי את האוטו מקייב, נסעתי לצ'רקסי , ביום ראשון טבלתי במקווה בפולטאבה תבנה ותכונן ובערב ראש השנה הגעתי לחרקוב ובאמת מצאתי מלון מהמם ליד בית הכנסת, חמישה כוכבים , שלוש בריכות וג'אקוזי.

בקיצור , הסתדרתי ממש טוב, הגעתי לבית הכנסת שמעתי שופר ואז הגיע התשליך.

את התשליך בחרקוב עושים על נהר שנקרא לופאן והוא איזה יובל של יובל שנשפך בסופו של דבר אל הדון האדיר, אבל כמה שהוא יובל של יובל, בחרקיב הוא פשוט ענק. בטח מאתיים מטר רוחב. אז התאספנו בבית הכנסת אחרי הצהריים ואז הלכנו ככה בשורה עד לגשר ולשם הגיעו עוד כמה עשרות יהודים מכל מיני מקומות בעיר שבאו לטקס.

אז נפתחו השמיים.

אין לי דרך לתאר מה שקרה שם, חוץ ממילה אחת "תשליך", מצולות הים הגיעו.

זה לא איזה דימיונות של חוזרים בתשובה מטומטמים שהיו להם אורות ושטויות. אני בכלל לא התכוננתי לזה, הייתי קול לגמרי ופתאום בום. זה נחת עלי. ירד גשם קל ומעצבן ואני פתאום מצאתי את עצמי נזרק למעלה לתוך העננים האפורים האלו, האדירים בשמיים , פתאום הכל עף מסביבי, התחלתי לבכות , התחלתי לרעוד. כמו שמישהו שפך עלי דלי של מים קרים. עד היום אני לא מבין מה שקרה שם.

הושלכתי וחזרתי .

עמדתי על שתי רגלי, אחרי שהייתי כמה דקות במין סחרור חושים ופתאום הכל היה אחלה, הכל היה מדהים. כאילו אני מבטיח לכם, אף מטומטם שעמד באומן בביוב הזה, בברכה התעשייתית הזו איפה שעושים את התשליך , לא זכה למה שאני זכיתי על אותו הנהר בחרקוב בשנה הטובה ההיא. לא זכה. זה סגור.

ותבינו, זו לא הייתה אווירה של יום הדין, אלא יותר בקטע של ידישקייט בוא נתקע בשופר נעשה קצת תשליך, הילדות היהודיות עשו סלפי בסמרטפונים שלהם , כי מעניין אותן השטויות של הקנואים והיה לגמרי חביב.

אז מה אני מנסה להגיד. ברור שאני קשור וברור שרבי נחמן רוצה אותי לידו, אבל באותו הזמן לא היה שייך שאני אגיע לציון, שאני אגיע לגן סופייה , בגלל האסתי הזאתי.

יכול להיות שבגלל זה הסיפור עם אסתי נגמר די מהר ומאז אני לבד, אבל ברוח השם, הייתה שנה מוצלחת מאוד ובעזרת השם, כעת חיה עוד נעמיד חופה.

בקיצור, האיגרת אל המטומטמים היא כזו. סוף דבר הכל נישמע, הצדיק הוא אמת, אם היה רוצה אתכם באומן, הייתם שם.

הוא לא רוצה, במקרה שלכם, עדיף שלא תנסו לחזור לאומן גם בעתיד. זה לא בשביל כל אחד ועכשיו אני אחתום במסורת הברית החדשה:

לְמַעַן יִכָּבֶד בָּכֶם שֵׁם רבינו וְאַתֶּם תִּכָּבְדוּ בוֹ עַל־פִּי חֶסֶד אֱלֹהֵינוּ וַנחמן מברסלב אֲדֹנֵינוּ ׃


3 מחשבות על “אל המטומטמים

  1. אדם מגיב באמוציות ובקול רעש גדול באחד משני האופנים:
    1) הוא מסיונר (למשל פאולוס)
    2) הוא מרגיש קשר עמוק לאדם/קבוצה אליהם מיועדים דבריו.

    אין ספק שאתה לא מהסוג הראשון,
    אך גם אם תתכחש לעובדה שאתה שייך לסוג השני…
    עדיין, אל תבנה את עצמך מטמטומם של אחרים.
    אל תאמת את דבריך ע"י השקר שב'אחר'.
    זה לא נותן תוקף לדבריך, להיפך.

  2. למה נקרא ראש השנה יום הזיכרון

    וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל
    וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים,
    וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ.

    וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה

    וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה

    ויזכור אלוהים אותך
    וישם בהילטון
    ויזכור גם אותנו
    וישמע
    ויפתח

    וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה (תורה נד)

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s