ארץ אוכלת יושביה


אחים ואחיות , הכל טוב, הכל מצויין.

אתם זוכרים , לבלוג שלנו יש אח קטן ונשכח שנקרא "שו"ת ברסלב". לבלוג הזה הגיע מאן דהו, והתחיל לשאול שאלות, כאילו שלא עברו כבר שלוש שנים מאז מאז שבעטנו מכאן את כל החרדים.

את זוכרת את זה קלואי?

ekuth

לא.

אין טעם לשאול את קלואי, מתה הרבה קודם, מסכנה.

אבל אני זוכר, אתם זוכרים. כבר הרבה זמן שלא עסקנו בדברים האלו.

טוב , נו, זה מה שהבחור אמר :

כשאין מה לענות, הכי קל לתקוף 'סתם דמגוגיה'.
לרבי נחמן היו בנות ולהם בנים ונכדים. כמו כן היו לו תלמידים לרוב.
איך הם היו נראים?
כמובן שומרי תורה ומצוות. חלקם יותר ספונים ב'עבודת השם' וחלקם פחות. אך כולם ידעו מה הדבר הכי רצוי לעשות.

וכמו כן לגבי הזוהר וכתבי האריז"ל.
יש כל מיני פרופסורים לקבלה…
מי שיפתח את ספרי הזוהר, יראה שהדבר הראשון והעיקרי הוא שמירת התורה והמצוות כפשוטם. ואר אחר כך יש את המעלה של מי שמבין מה קורה למעלה.

למה הדבר דומה?
למי שטוען שהוא ציוני בכל מהותו. מכיר ויודע את כל ההסטוריה של המדינה והצבא. אך בפועל חי בארצות הברית 'ועושה לביתו'.

טוב, אני מניח שהקוראים הותיקים של הבלוג מגחכים בשעמום. גם אותי הדיונים האלו עם הדמגוגים החרדים לא ממש מעניינים, אבל אני רואה בזה חלק מהעבודה , אם גם לא החלק המוצלח והאפקטיבי.

אז בוא נתחיל בתשובה עם הקטע הזה:

צאצאית של רבי נחמן

אז אילו הייתי חרדי מטומטם , הייתי מסיק שבגלל שלרבי נחמן הייתה נינה או יינות שהתחתנו עם גויים, סימן שזה מה שרבי נחמן התכוון שאנשים יעשו. אני אגיד יותר מזה, ישנם כמה מאות מצאצאי רבי נחמן שהם חסידי גור וגרים בירושלים, צפת ובני ברק ואני גם פגשתי כמה מהם.

חלק מהם נחמדים , חלק נחמדים מאוד, אבל הם סתם בני אדם. אין להם שום חשיבות רוחנית. אז הם צאצאים של מישהו. אז מה?

באופן כללי , יש דבר אחד שהחרדים מצטיינים וזה נבערות. קל מאוד לראות את זה בתחום הקבלה.

רבנים, במיוחד מחזירים בתשובה, אוהבים מאוד להשתמש במושגים קבליים כמו תיקון , כמו קליפות , כמו אורות.

באמת , פרופסורים באוניברסיטה שמתמחים בקבלה, מבינים יפה מאוד במה מדובר. רבנים חרדיים, לא מבינים כלום. בורים לחלוטין.

תלך לאחד ותשאל אותו דבר מאוד פשוט, נגיד מה זה "אור פנימי" . הוא יענה לך בשרשרת ארוכה של זיבולי שכל, הפנימיים משתלשלים מזעיר אנפין והמקיפים משתלשלים מעתיק יומין וההספירות משתלשלות מגימל עולמות או מאדם קדמון.

הכל קישקושים.

מה זה אור פנימי, באותו מובן מה זה ברז , מה זה מקל לניקוי אוזניים, מה זה עושה ובשביל מה זה טוב, הם לא יודעים.

כשלא יודעים קל מאוד להגיע למסקנות מטומטמות כמו הטענה המטומטמת שהוזכרה "הדבר הראשון והעיקרי הוא שמירת התורה והמצוות כפשוטם". באמת הבל הבלים.

רוצה לדון על מצוות?

תבין מה זה אור פנימי , אור מקיף, ממלא כל עלמין, סובב כל עלמין, ספירות העיגול וספירות הקו , אור ישר , אור חוזר , העלאת ניצוצות.

תבין בזה קודם, בנאדם.

אחר כך תנסה לטעון משהו, אבל הטענה שלך מתבססת על דבר אחד, חוסר ידע, אז היא לא שווה כלום.

נכון, פעם בשבעים שנה נולד במאה שערים מישהו שמבין בקבלה, מישהו כמה אברהם יורוויטש , או בעל "מתוק מדבש" אבל האנשים הם היוצאים מהכלל.

הכלל הוא פשוט, הרבנים הם נגד ידע , הם נגד הבנה , הם נחפזים לאסור כל דבר שמאיים על תאוות הכוח שלהם כמו לימוד קבלה, כמו חסידות ברסלב.

הרבנים באמת משקרים ומסתירים את האמת , אבל הפרופסורים ליהדות כמו פרופסור עמנואל אטקס ופרופסור דוד אסף, הם הוכיחו ותעדו איך שתלמידי מברסלב, היו שנואים ונרדפים על ידי החסידים ומקיימי המצוות. איך שפגעו בהם והתעללו בהם אותם רבנים ואדמורים שהיה להם מאוד חשוב לחסל את תורת ברסלב.

מכאן קל מאוד להבין, שתורת רבי נחמן היא בדיוק ההפך מכל מה שהרבנים אומרים.

נכון , רבי נחמן נולד כחלק משושלת רבנים חסידית , אבל מבחינו כל ההתקשקשות הרבנית וההלכתית , הייתה חסרת משמעות, קליפה מתנדפת שהייתה זניחה לגמרי יחסית לאמיתות ולהבנות שהוא השיג.

ומה היא האמת?

האמת היא "ארץ אוכלת יושביה", כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן קכ"ט

כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ

 

וזה הדבר החשוב , כי האדם הוא התלבשות של רצון וברגע שהוא נאכל לצדיק , הוא הופך למציאות גבוהה הרבה יותר .
זה מה שאנחנו מלמדים פה ובמקומות אחרים, לא קישקושי "תורה ומצוות" שהם כל מיני מוטציות של שקרים רבניים , אלא את התעלות האדם באמצעות ההתקשרות לצדיק.

זה אולי הדבר הראשון החשוב שלמדתי בברסלב "אלפי מדרגות".
לא איזו תפיסה חרדית מפגרת שגורסת שהעיקר להאמין ברבנים ובשטויות שהם מכנים "יהדות" , אלא בדיוק ההפך, העיקר לא לעמוד במקום , העיקר להביט תמיד כלפי מעלה , אל ראשי ההרים.

אלפי מדרגות.

מי ישפוט?
לא אתה , לא כמוך, לא בריוני העדה החרדית.
רק הצדיק , תודה רבה . זה הכל.


15 מחשבות על “ארץ אוכלת יושביה

  1. אם אתה רוצה לחלוק על רבי נחמן, זה כבר הבעיה האישית שלך.
    אך זה שיא הטמטום (אם אשתמש עם הלשון שלך), להפוך אותו למשהו לא חרדי.

    כמו שלא תאמר שלפני 200 שנה התרבות הדרוזי היה כמו של הסינים.
    וגם אם תפרשן את זה מהיום ועד מחר, כל אדם עם קצת הבנה יאמר שזה לא נכון.
    ולמה? כי אותם דרוזים היה להם ילדים ולהם ילדים עד הדור שלנו. וכל עוד לא ידוע לנו בבירור שהיה שינוי בתפיסה ובאידלוגיה שלהם, ההנחה הפשוטה היא, שמה שהם מספרים על אבות אבותיהם, זאת האמת.
    כמו כן, ברסלב היא חסידות של מאתיים שנה.
    יש היום מאוד אנשים שסביהם היה תלמיד קרוב לרבי נחמן.
    ועוד אלפי אנשים שהם חסידי ברסלב 'רק' 5-6 דורות.
    כך שלבוא היום עם פרשנות זו או אחר, ולנסות להסביר שרבי נחמן לא היה חרדי, ו\או שכל המהות שלו לא היה רק להביא עוד אנשים שיקיימו את התורה כפשוטה, אין זאת אלא החטאה לאמת.

    אני מצטט מספר ליקוטי מוהר"ן – חלק ב' סימן יט. ובזה גמרתי את הוויכוח.
    עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבֹד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים, שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא. כִּי יֵשׁ מַשְֹכִּיל וּמֻשְֹכָּל וְשֵׁכֶל, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ הַמַּשְֹכִּיל וְהַשֵֹֹּכֶל בְּעַצְמוֹ וְהַדָּבָר הַמֻּשְֹכָּל וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶֹה אֶחָד מֵהַמַּשְֹכִּיל וְהַמֻשְֹכָּל וְהַשֵֹֹּכֶל וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לַחֲקֹר וּלְהַשִֹֹּיג הַמֻּשְֹכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם, וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם. רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף, אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל כָּךְ מִן הַחֲקִירוֹת, וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף, יִתְעַנְּגוּ מְאֹד מִזֶּה. וּלְדַעְתָּם הָרָעָה, עִקָּר הַשָֹֹּגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם:
    ‏אֲבָל בֶּאֱמֶת אֶצְלֵנוּ עִקָּר הַשָֹֹּגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִֹיּוֹת, לַעֲבֹד הַשֵּׁם עַל פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת. וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, 'עַיִן לֹא רָאָתָה' וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קי"א): "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'" שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה', שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה:
    ‏וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אִם כֵּן לֹא יַשִֹֹּיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי שֵֹכֶל פִילוֹסוֹפִים. וּמַה יַּעֲשֹוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, שֶׁאֵין לָהֶם שֵֹכֶל כָּזֶה לַחֲקֹר חֲקִירוֹת, לָדַעַת הַמֻּשְֹכָּלוֹת, שֶׁהֵם רֹב וְעִקָּר הָעוֹלָם, אֵיךְ יַשִֹֹּיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית:
    אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָֹֹּגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ יִרְאַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִֹיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר. וְזֶהוּ (סוֹף קֹהֶלֶת): "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". הַיְנוּ שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁעִקָּר הַשָֹֹּגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר, הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת.
    וְזֶהוּ: "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ' בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִֹֹּיג עַל יְדֵי זֶה אֶת הַתַּכְלִית, מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא "אֶת אֱלֹקִים יְרָא" וְכוּ'. עַל כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִֹֹּיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם:
    וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִלְמֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד, הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְּמֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת. כִּי מִי שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹךְ הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפֹּל שָׁם: כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כ"ה): "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים", דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל. אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (חֲבַקוּק ב): "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה". כִּי "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (מִשְׁלֵי כ"ד) הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפֹּל עַל יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף, בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל, אֲבָל הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפֹּל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
    וְזֶה: "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" סוֹפֵי תֵבוֹת עֲמָלֵק, שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל:
    ‏ וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ (שְׁמוֹת י"ז): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק, דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה". 'יָדָיו' הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִֹיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קי"ט): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה". שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִֹיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶךְ בְּחִינַת עֲמָלֵק, הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ"ל. וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם: 'פְּרִישָֹן בְּצִלּוֹ'. כִּי הַתְּפִלָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע, וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל פִּי הַטֶּבַע. וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (דְּבָרִים י): "הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹקֶיךָ", שֶׁהַתְּפִלָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כִּבְיָכוֹל, וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת:
    ‏ וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִֹיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל עַל פִּי צוּרָה וָשֵֹכֶל. לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִֹיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שִֹכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ מִצְווֹת מַעֲשִֹיּוֹת הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, מְפָרְשִׁים הַכֹּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִֹכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּנְחוּמָא וְהוּבָא בְּרַשִׁ"י תֵצֵא), 'שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה'. כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים. וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים, הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכֹּל עַל שִֹכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל.
    וְזֶהוּ: 'חוֹתֵךְ מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה' שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל הַשֵֹֹּכֶל. כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכֹּל רַק עַל שִֹכְלִיּוּת לְבַד, וְכוֹפְרִים בַּעֲשִֹיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל. וְעַל כֵּן עִקָּר הַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" וְכוּ' כַּנַּ"ל:

    1. את הדבר החשוב ביותר בתורה י״ט בליקוטי תניינא שכחת , את הכותרת

      ״זאת הַתּוֹרָה לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ״

      כאילו אחד שלא מבין מספר לשני שלא מבין ועכשיו אתה מצטט את הטעויות של שניהם, תודה רבה. נתגבר

  2. כפי שכתב לך הפרופסור נדב שנרב הפולמוס על השמרנית לפני שנים רבות גם כאן אתה מוכיח שהדבר שבאמת מעניין אותך הוא לא עבודת השם שמתבטאת מבחינה יהודית עקומה א מה לעשות בשמירה על ההלכה ורק כקומה ב על כול מיני רעיונות דברי מוסר או וכדומה
    מה שמעניין אותך כפי שהוא ניסח בזמנו זה פשוט להשתגע.לטייל עם הכלב ברחוב צבוע בשיער בלונד להשתכר או לצרוח רבי נחמן בליויו מוזיקה חסידית נחמדה.כדאי להיראות עמוק ומגניב
    ובאמת.
    לבריאות

    1. אני לא זוכר שהוא כתב לי משהו , ואני בספק רב מאוד שזה קרה אי פעם.
      בכל אופן, נתקלתי לפני שנים במאמר שלו כשהוא חיבר את רבי נחמן לניטשה ואני חשבתי שזה רעיון מצויין, כי ניטשה הפילוסוף היחיד שהעז להתעמת עם פרידריך הגל, שהיה ועודנו, הוגה הדעות הכי חשוב בעת החדשה.

      בכל אופן, כשקראתי את המאמר , השתוממתי לנוכח השטחיות העלובה של הרעיונות שהוצגו שם ורציתי אפילו לכתוב על זה משהו, אבל זה לא מעניין אף אחד.

      שנרב לא ידוע כאורתודוקס קיצוני והוא עוד אחד מקומץ האקדמאים הדתיים שמתנגדים לחרד"ל ולהתחרדלות, לכן אני בספק רב אם הטיף אי פעם ל"שמירת הלכה" כצעד ראשון למשהו, אבל את הדמגוגים החרדים אני מכיר טוב מאוד ואני יודע היטב שהם ירתמו כל סוס וכל חמור לעגלה הריקה שלהם.

  3. דרול
    כמובן ששנרב הוא לא הנושא כאן.
    וציינתי את אותה "תקרית" כציניות ועוקצנות גרידא הקורא בבלוג שלך ועוקב אחרי תגובתייך גם אצל פרסיקו .משתקפת תמונה מאוד לא ברורה שלך לפעמים אתה מדבר המון על רבי נחמן .עומק

    וכדומה.אבל מזה בעצם שונה מכול מיני מדיטציות ניו איגיות וטכניקות מפוקפקות כאלו ואחרות?
    אפרופו שנרב פונדמנטליזם וכדומה -שנרב אכן מתנגד .לפי מאמריו לפחות להתחרדלות.ובהם הוא כותב במפורש שההתנגדות שלו להתחרדלות היא לא בגלל ההקפדה על שמירת ההלכה .אלא בגלל שהיא נושאת איתה משיחיות לא רציונלית .לא מבוססת.וכול מיני תוספות מיותרות של מהו יהודי אותנטי או אמיתי .והוא אכן טוען שמבחינה היסטורית שמירה על ההלכה היא העיקר יותר כול מיני דברים מוסר או דרך ארץ.וגם לא לאומיות חסידיות ושאר ירקות. דווקא זה מה שמאפשר לו גם להתנגד פחות או יותר.לחרדליות משיחיות.קיצוניות.תיאולגיות משונות שצצות .וכדומה .כי מבחינתו הם לא מחייבות אף אחד.וזה לעולם לא היה עיקר החובות הדתיות ביהדות.בדעה רדיקלית אף יותר מזו מחזיק ידידו פרופסור מיכאל אברהם

    בכ"מ אם נפגעת מהתגובה.אני מצטער.אף פעם לא הבנתי ניו אייג'.וגם לא ניו אייג' בגירסה יהודית.אלו כול מיני שיטות שגורסות שניטען איכשהוא להגיע לדעת אלוקים מוחלטת .ואני שואל על סמך מה?
    זה עושה רושם שמתחת לכל המלל הזה החיפוש הוא אחר ריגושים לפנטזיות.ולא באמת אחרי עבודת הקב"ה.שאכן מתבטאת קודם כול בשמירה על ההלכה

    1. אה הא.
      עכשיו אני מבין אותך.
      אתה מדבר על המאמר של נבון ואילו אני חשבתי שאתה מדבר על מאמר של נדב ולא הבנתי.

      אני למדתי כמה דברים מאז 2012 ואני לא מתכוון להפסיק ללמוד, אבל אתה טועה בי לחלוטין. אין לי שום עניין להדהים את הבורגנים או לא להדהים אותם. הם מה שהם והם לא מטרידים.

      לעומת זאת, צעירים חסרי מנוח אני די מתעב. או שהם מעצבנים או שהם מקור בלתי לבלבול מוח.

      בקיצור, אמר לי שנרב שגם הבורגנות הדתית היא תוצר של מהפכה עתיקה בדורות הקודמים ואני עניתי לו תשובה נכונה. הגל, דיאלקטיקה. ההתקדמות היא תוצר של שרשרת מהפכות שמסתאבות בסופו של דבר, אבל העובדה שמהפכה תדעך לתוך ביצה של קאקרים, אינה הופכת אותה לבלתי נחוצה, בגלל שמהפכה, בשמן התהוותה, יכולה לקרב את האדם האמת. ייתכן מאוד שהמדרגה הרוחנית תתמסמס בתמורות הזמן. אז מה. היא טובה לשעתה ויש לה שעה.

      לכן היום אנחנו מגדירים את האוונגארד וזה מה שאני עושה מאז ומתמיד ואין לי בעיה עם זה שיחלפו שנים והאוונגארד של היום, יראה בנאלי. אז מה?

      אבל היום אני יודע שהתשובה שלי נכונה אבל לא מושלמת.

      בגלל שמול פרידריך הגל, עומד פרידריך ניטשה ופרידריך ניטשה לא מאמין בדיאלקטיקה של הגל.

      הוא אומר "אלוהים מת", האדם יכול לחצות את הגשר לצד האחר. האדם יכול להתעלות אל המופלא.

      הויכוח הזה ידוע היטב לחסידות, הוא מכונה אצלנו "פגם הלבנה".

      לכאורה העולם צריך להתקדם אל הגאולה בצורה יציבה, מתמשכת , אבל קיים עיקרון רוחני שבולם את ההתפתחות וזו המחזוריות , שהגל מתאר בתור דיאלקטיקה , ואנחנו משווים אותה לירח שבכל חודש נוצר יש מאין, מגיע לשיאו ומתחיל בדעיכה.

      ז"א לא קיים חוק אחד, אלא שני חוקים שסותרים אחד את השני והמשמעות של העבודה הרוחנית , היא לא להרשים אף אחד, או להדהים אף אחד, אלא לתקן את הפגם הזה ולחזור להתקדמות הרציפה.

      הפרק השני של "ליקוטי הלכות" מדבר על זה , "נקודות הכסף" למי שבקי בטקסט.

      האם זה אפשרי? תלוי את מי אתה שואל.

      אם אתה שואל אותי , ואני לא בטוח בזה בכלל , אז אני אומר שכן , אבל מאז ומעולם מדובר בגורלם של יחידים שחצו לעבר השני. באיזשהו שלב , הם עלו לגלגל הענק ובנקודה הכי גבוה , יצאו ממנו אל השחקים ואילו העולם המשיך להסתובב.

  4. כמובן שאין לי שום דבר אישי נגדך חשוב להבין.
    ואני דיברתי על מה שהוא כתב כאן
    ישמע פיך מה שאזניך מדברות

    אם אתה מסכים כי הסיטואציה החברתית עליה מגן הרב נבון היא תוצאה של ה"מרד והתקוממות" של אותם צעירים חרי מנוח שאתה כה מעריץ, איך קרה, לדעתך, שהמצב הדרדר ל"ביצת קעקרים" כהגדרתך החודרת? הרי כל מה שאתה רוצה לעודד עכשיו הוא את הצעירים והצעירים ברוחם, שיקומו וימרדו שוב, ומה לידך יתקע שהתוצאה תהיה אחרת?

    התשובה היא פשוטה כמובן. אתה לא מאוהב במטרה אלא בדרך, לא שיש לך משהו באמת נגד הקיים, אתה פשוט אוהב לבעוט בו ולהשתגע כמה שיותר. המסר האמיתי שלך אינו קשור לתורה או ליראת שמים או לאהבת השם יתברך, אלא לשאיפה "להדהים את הבורגנים", ואחת היא אם הבנאדם רוקד כתיש מחמד מסביב לטרנזיט מלא בוקסות, מטייל עם סרטן השעשועים שלו ברחובות קריה או צובע את שערו לבלונד פלטינה עם קוצים אדומים.

    האמת – שתיהנה…
    https://musaf-shabbat.com/2012/10/19/%D7%99%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%A2-%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%A6%D7%90-%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9F/#comments

  5. דרול יקירי שתי הערות:
    1 ראשית אני מתנגד לניסוח הבוטה האופייני לשנאה בו הוא תקף אותך.אני לא חושד באנשים (בד"כ)על זה שהם עושים דברים רק כדאי לרצות את הסביבה
    2 מה שהסכמתי איתו בו.זה הנקודה שלא מובן בדיוק איפה עבודת השם נכנסת במשנה שלך-אתה מדבר על ללמוד להבין מהות .מהות של מה?של מי?והכי חשוב .במה שונה אותה מהות מכול מיני גירסאות ניו אייגיות מהודו והמזרח שמתיימרות פשוט לתקשר עם אלוהים בחופשיות במילים גבוהות של חיבור ועומק.אבל ללא שום מחיובות מעשית?הרי להגיד שהצלחתה לפצח מהו אורח חיים רוחני אמיתי או מהי האמת סתם על סמך סברות אישיות והרגשה רגיוליזית חזקה.זה נחמד והכל וחמוד.אבל מה הביסוס לזה?הראייה?גדלות היהדות מתאפיינת בכך שהיא רציונלית.שמה במרכז את השכל שמוכיח או יותר נכון בא להגיד-שלא סביר להניח שידות של עם שלם.השגחה על עם שלם במהלך ההיסטוריה וכדומה מבוסס כולו על שקר.וכשמבינים זאות.מגיכים להכרה במחיובות של הצו שניתן בהר סיני .ולמחיובות ההלכתית לחז"ל בעקבותיו.באיזה עוד דרך ניתן לבטא אמונה יהודית אם לא על ידי מחיובות לשמירת ההלכה?הרי חוויות רגליוזיות תחושות וכדומה כמו שכתבתי זה נחמד-אבל אלוהים לא דיבר עם אף אחד מאיתנו ב2000 שנה האחרונות .ולא אמר לנו איזו עוד דרישה יש לו שעולה על ההלכה או משתווה לה
    2 לוינס חסידיות וכדומה זה הגיגים חופשיים של אנשים שיכולים להיות נכונים ויכולים להיות לא.מדוע הם מחייבים מישהו?מה גם שהחסידות והקבלה להוציא כתות כמו השבתאים תמיד היו מחויבות להלכה.ובגלל זה נשארו בתוך האורתדקסיה ואת התחושות הרוחניות החוויות וקביעות לגבי המציאות.שיטות תיקונים למיניהם וכדומה היו בקומה ב
    ג באשר ללוינס.מה החידוש הגדול שלו בדיוק ומה במשנה שלו מתיימר להיות יהודי דווקא?אתיקה של יחסים בין אדם לחברו וראיתי הזולת במרכז הוא משהו שאפשר למצוא גם בבודהיזם.זרמים נוצריים מודרניים.וקומונות של היפיסטרים שמלאנים וקוסמפלטים
    מעבר לכך ש.
    במשנה הלוינסית חשובה ההבחנה בין האחרות לבין “האחרות המוחלטת”, שהיא מושאה של התשוקה המטאפיזית [מה זה? האם זו טענה בפסיכולוגיית המעמקים או בפילוסופיה?]. האחר מופיע בתודעה כמשהו שאינו מוכר, ואילו האחר-המוחלט מופיע כדבר שמטבעו אינו יכול להפוך למוכר [איך אתה יודע שהוא לא יכול?], וזו גם אינה המטרה [למה לא? מטרה של מי?]. לוינס מתנגד [מוסרית? פילוסופית?] לצורך הרווח של בני-האדם לנכס לעצמם את האחר. לנסות להפוך אותו לחלק מהם, לדומה להם, לתרגם אותו או להכניסו להגדרות שהם מבינים כדי שהוא יוכל להיטמע בהם [כלומר אסור לנסות להבין כי זה “ניכוס”. פויה! אגב, למיטב התרשמותי, לוינס עצמו באמת חף מהאשמה הזאת. אם יש משהו שהמהלך שלו לא מקדם זו הבנה של משהו]. לתפיסתו עלינו לקבל את האחר באחרותו (מכאן המשמעות שהוא נותן לליטוף-גישוש על פני האחר, הכרתו מבחוץ, בשונותו. בניגוד לחשיבות שמייחסים למעשה האירוטי שבו שני גופים כאילו נעשים אחד). הוא קורא לזה “אידיאת האינסוף” (התפיסה האוטונומית הנוגדת את האינסוף ההטרונומי מכונה “אידיאת הכוליות”).

    לוינס מזהה את הרדיפה אחר הידע כניסיון לכבוש את האחר, ואת המטאפיזיקה כניסיון (סיזיפי) לכבוש את האחר-המוחלט, זה שאינו ניתן לכיבוש.

    לפי לוינס אנו מצווים [על ידי מי?] לכבד את אותו אחר-מוחלט. התשוקה שלנו [גם שלי? לא ידעתי!] היא לכבדו כמה שיותר, ולכן איננה באה על סיפוקה לעולם [זה ניבוי מדעי?], מכיוון שככל שננסה לכבד כך ניווכח לראות כמה עוד אנו יכולים לעשות (נדמה כי מתקרבים למטרה אך הנה היא מתרחקת). [פסיכולוגיה? פילוסופיה? פרדיקציה מדעית?]
    מתוך טור של מיכאל אברהם שאומר בפשטות שלוינס אוהב לבלבל בשכל ולא ממש אומר משהו ומתיאור דבריו שם זה אכן נראה ככה
    אני מזכיר את לוינס כי אתה משום מה הזכרת אותו בפוסט כאחד שמבין

    1. קודם כל , אני אתחיל בזה שאני אצהיר שאין לי מושג מי זה לוינס ואני לא יודע למה אתה מדבר עליו כל כך הרבה, הרי אני לא טענתי לגביו שום דבר.
      הטענות שלך , בלי קשר ללוינס, חוזרות על עצמן, לא רק אצלך , אלא אצל כל דומיך, אותם אלו שחיים ברצף האורתודוקסי ופוזלים מדי פעם אל מה שנמצא מחוץ לגדר , אל הפילוסופיה או משהו בסגנון ואז הם חוזרים את אותן שאלות חסרות טעם.

      התשובה היא כזו, אין שום חשיבות לאורתודוקסיה היהודית, היא סתם מסגרת של כללים טכניים, שאין להם שום חשיבות רוחנית.

      שבתאי צבי , לדוגמא שלא ניצמד אליה בשום אופן, הנהיג עשרות אלפי אורתודוקסים או מאות אלפים, עד שהסולטן התורכי הכריח להתאסלם. ז״א , הפיכתו של הנ״ל ממנהיג אורתודוקסי אדיר , לכופר שנוא, נעוצה בהחלטה שרירותית של איזשהו מנהיג לבנטיני.

      אבל את חוסר התועלת והתוחלת במסגרת האורתודקסית , ניתן לראות בהרבה דוגמאות אחרות. ישנם די והותר יהודים אורתודוקסים שהם אנשים נאלחים ומנוולים או שוטים גסי רוח , כדי להוכיח שאותה מערכת בה ניתלים אנשים שכמוך, היא במקרה הטוב אשליה רוחנית.

      החסידות, כמובן , מוכיחה לנו את ההפך.
      הנה, בשחר התנועה החסידית שולח מנהיג החסידות , המגיד ממזריץ׳ את תלמידו הגדול ביותר, רבי אלימלך מליז׳אנסק למסע של מאות קילומטרים ביערות ובביצות, כדי למצוא ילד יתום, רועה אווזים, שלימים יהפוך להיות החוזה מלובלין, מייסד חסידות פולין, ורבם הנערץ של הרבי מקוצק, רבי נפתלי מרופשיץ, רבי דוד מלעלוב, רבי בונים מפשיחסא ועוד ועוד .

      ונשאלת השאלה , למה יש צורך בחיפוש המפרך אחרי ילד אחד, אנלפבית, נבער ומסריח , כאשר מסביבו של המגיד שורצים במאות אלפיהם, יהודים אחרים שכולם מקיימים מצוותף אוכלים גפילטע פיש ומניחים תפילין?

      התשובה היא שלאורתודוקסיה אין שום חשיבות ואותם מאות אלפי דתיים הם חסרי משמעות, אז והיום.

      והמסע ההירואי, המדהים שתואר, הוא ההוכחה הנדרשת, ההוכחה האמיתית, כי המגיד ממזריץ׳ אינו מפגר, אלא מיסטיקן בקנה מידה אדיר, תלמידו הנבחר של הבעל שם טוב והוא ידע שכל אותם אורתודקסים סביבו לא יצלחו למטרה הרוחנית שרצה להשיג.

      זה שהבעל שם טוב, תלמידו ותלמידיהם היו יהודים אורתודוקסים בעצמם, זה נתון לגמרי חסר חשיבות. זו הייתה התקופה, והיא הסתיימה, היום ברוך השם, הסטנדרטים אחרים.

      לכן נשאלת השאלה האמיתית כאן שהיא באמת שאלה חשובה, מדוע אתה ושנרב וכל היתר חוזרים על אותם הבלים ומספרים את הסיפור העתיק , השטותי והחוזר על עצמו, שכאילו המסגרת של הקהילה וקיום המצוות, היא המפתח להצלחה הרוחנית?

      התשובה היא פשוטה, בגלל שאתם , לא מבינים ברוחניות אמיתית שום דבר, מה שמוכח באופן מיידי מכל מילה שאתם אומרים או כותבים, ועדיין אתם רוצים להרגיש שאתם ״בסדר״ שאתם ״עושים מה שצריך״ ואם אכן אין לכם שום יכולת רוחנית או אלוהית , אזי די לכם בזה שאתה ״יהודים דתיים״ כי ״גם הבעל שם טוב היה וגם האר״י וכן הלאה״. כי אתם כמו רוב היהודים הדתיים והלא דתיים, סובלים מסינדרום מולד וגנטי של אנשים שאבות אבותיהם נרדפו והיו קורבן לאלימות, שהם נמצאים באובססיה של ״להיות בסדר״ כי ״אם הם יהיו בסדר, לא יקרה להם כלום.״

      אני , לא מתעסק בזה. המטרות שלי אחרות. אני בטוח שאתה והוא ״לא בסדר״ אבל זה לא מעניין אותי. אני לא מתווכח לא עם אנשים כמוך ולא עם נוצרים ולא עם ניו אייג׳ים.

      הבלוג הזה מטרתו להשיג את ההפך.
      לענות על השאלות החשובות והאמיתיות.
      השאלות למה רבי נחמן מברסלב חשוב ומאות אלפי יהודים דתיים, חסידים , חרדים לא חשובים.
      למה החוזה מלובלין כן שווה , כן חשוב.
      מה המורשת הרוחנית של ענקי החסידות , לעומת חוסר החשיבות והבנאליות והסתמיות של כל היהודים האורתודקסים האחרים.

      זה הדיון החשוב ובו אני עוסק פה.

      עוד הערות?

  6. דרול
    ראשית כול
    הזכרת את עמנואל אטאקס ובגלל שעמנואל לוינס הוא פרופסור מוכר יותר התבלבלתי וחשבתי שאתה מדבר עליו
    מצטער
    דרול
    אתה חוזר וממשיך לחזור בנחישות על טיעונים נחרצים.שאורתדקסים לא מבינים כלום ברוחניות.שיש להם מכשול פסיכולוגי לעבוד את הקב"ה אך לא אומר בדיוק מהי עבודת הקב"ה הרוחנית והאמיתית
    מהי אותה אמת.
    אתה טוען שהוגי החסידות שמרו מצוות כי זו היה הנורמה באותה תקופה אבל הם לא באמת יחסו לזה חשיבות.לעניות דעתי זוהי הוצאת שם רע על אנשים הדגישו כמה וכמה פעמים שהם לא באים לבטל את המצוות.כפי שטענו המתנגדים הליטאים שלהם.
    אבל נעזוב את זה.לא עמיתה לשאלה איך דרך רבי נחמן ושאר ההוגים ניטעו להגיע לאלוהים ולעבוד אותו.ומה ההבדל ביניהם לבין הוגים הודים בודהיסטים למיניהם?או שהמטרה זה בכלל לא להגיע לאנשהוא.אלא רק לחקור
    ואפרופו.לפני שאתה מגדיר את החוזה מלובלין כאדם כ"כ מוסרי.אל תשכח את הקביעה הנחרצת שלו שהגוים כולם הם קופים בדמות אדם.תאונה היסטורית של חטא האדם הראשון.שעתידים להיכלות כי אין להם באמת בחירה חופשית.וההישג הכי גבוה שלהם זה להיות חוטבי עצים בימות המשיח

    הוא הראשון לעניות דעתי.מכל המקובלים והחסידים.שמרחיק לכת ביחס לעמים אחרים.וטוען שאין להם חופש בחירה בכלל.גם בין החסידים יש מנוולים ושרלטנים אגב .ניצול מיני.וכול מיני כתות עם גוראים כיום.לא פחות ממה שיש ביהדות הליטאית והחרדית.קח שזה לא מוכיח כלום

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s