כלב נשאר כלב


קוראות , קוראים,
ברכות ואור.
חוזרים לבר יוחאי , לכמה רגעים.

הגמרא מספרת סיפור מפורסם וכמו בדרך כלל בסיפורים כאלו , אנשים לא מבינים.

הצעד הראשונה בהבנה, הוא לקרוא מה שכתוב ולא לקרוא את מה שמעדיפים .
זה נכון בגמרא, זה נכון בשולחן ערוך , זה נכון בברית החדשה וגם בדפי זהב.

זה תמיד נכון.
לא סתם כתוב מה שכתוב.

אומרת הגמרא כזה דבר במסכת ברכות דף לה.

אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן

לכאורה, הדיון היה כזה.

רבי ישמעאל אומר שצריך לעבוד כדי להתפרנס ואילו רשב"י אומר "תורה מה יהא עליה"? אז אי אפשר לעבוד כי זה ביטול תורה ומכאן שאסור לעבוד וכו'.

אז מביאים את הציטוט הזה, שאנשים לא מבינים אותו , כדי להגיד דבר פשוט, שצריך לעבוד וצריך להתפרנס ו"תורה ועבודה" והציונות הדתית וכל זה.

וזה באמת נכון.

צריך לעבוד, גם אם לא צריך, שזה דבר מעניין.

אבל זו לא כל הנקודה.

תשימו לב למה שבאמת כתוב, הנה שוב:

אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' שמעון בן יוחי ולא עלתה בידן

מה בעצם אומר אביי?

דבר ראשון, הרבה עשו כרבי ישמעאל והצליחו. נכון.

אבל מה הדבר השני?

לגבי רבי שמעון בר יוחי , לא כתובה המילה "עשו". רק כתובה אות אחת , "כ".

מה שקורה כאן זה כזה דבר.

אביי מנקה שולחן, וזה דבר שעשוים הרבה בגמרא. מסיימים דיון במסקנה, ומוסיפים מסקנה בנושא אחר, שלא שייך לדיון באופן ענייני , אבל קשור באופו אינטיאוטיבי, כדי שהלומדים יקבלו גם את המסקנה הזאת, בשעה שהם כבר מתעניינים בנושא.

 

אז מה אומר כאן אביי?

דבר ראשון, הרבה אנשים עשו כרבי ישמעאל ועשו בני עקיבא, "תורה ועבודה" , הקיבוץ הדתי , בית התפוצות היוצר , הכל טוב.

דבר שני, הרבה אנשים מנסים לחקות את רבי שמעון בר יוחאי , עם הפונפונים, עם הפאות המאוסות, עם הזקנים נפוחים וכל הצווחות וכל הנאומים וכל הדיסקים וכל הבאסטות , אבל לא הלך להם וגם לא ילך להם, אין להם סיכוי.

 

לא שרשב"י דמה להם.

לא היה לו פונפון ולא כלום.

אני יודע איך הוא נראה , הוא נראה כמו הסנטה קלאוס הרוסי, זה שנקרא "סבא חורף"

ככה הוא נראה כשהיה זקן פחות או יותר, אנרגיות דומות.

אבל מה שחשוב הוא שרבי שמעון הוא לא ניתן לחיקוי, הוא הנשמה הגדולה והוא באמת במדרגה של האדם שנימצא שמנהל שיג ושיח עם האלוהות.

לא שהוא לא חטא, הוא חטא בגדול, לא שלא היו לו בעיות. היו לו בלי סוף, לא רק הסיפור עם המערה. מה שקרה אחר כך בטבריה "זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן."

תסתכלו במסכת שבת, יש שם את כל הסיפור.

בקיצור, עבר עליו מה שעבר עליו, לא תמיד זה היה נעים, אבל ראבאק, רשב"י הוא רשב"י , אחד ומיוחד, ואף אחד לא יכול לחקות אותו.

זה מה שאומר עליו אביי, זה מה שאומרת עליו הגמרא.

רשב"י הוא רשב"י וכלב הוא כלב.

יאללה, בשמחות.

ברסלב החופשית.


תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s