הנפש היא תהום


היי קוראות וקוראים

אני מרגיש שבשנה האחרונה , אני כותב בעיקר לעצמי וזה טוב, כי באופן הזה אני לא חייב שום דבר לאף אחד.

וזה טוב.

"ויראה אלוהים את האור כי טוב"

אלוהים לא ידע שהאור הוא טוב?

ברור שהוא ידע, אלא שאת האור צריך לראות, את הטוב שבאור, צריך לראות.

יש משפט שאומר "כל העניין של ברסלב זה התקשרות לצדיקים"

המשפט נכון, אבל לא מבינים אותו כמו שצריך. ככה זה בדרך כלל בכל עניין רוחני.

היה איזה אחד, בן של אדמו"ר , הוא שאל מקובל אחד , מה זה שזעיר אנפין מתעבר.

זה שאלה מתוך הקבלה, כך ניתן להניח.

המקובל ידע את התשובה, רק שאותו שואל לא היה במצב שיכול להבין, לא עכשיו ולא אף פעם, לא הוא ולא אבותיו.

אבל טוב שהוא שאל, כי אני הייתי שם ושמעתי את השאלה והחלטתי למצוא את התשובה וזה לקח לי שנה והתשובה היא שהאות ו' היא כמו מגירה. היא נכנסת ויוצאת , אבל זה לא משנה את התוכן שלה.

היא לא מבולבלת, היא לא "לא יציבה".

היא מה שהיא. ככה אלוהים רצה. אם אלוהים היה רוצה שהיא תהיה אות אחרת, אז הוא היה עושה את זה, אבל הוא לא רצה.

עכשיו מה זה "כל העניין בברסלב, הוא התקשרות לצדיקים"

יש בזה כמה רמות .

יש את הרמה של "התקשרות לצדיקים" כמו שנוהגים לחשוב , שהולכים לציון, שחוגגים את יום הפטירה, שלומדים את התורה של הצדיקים , או לפחות מדקלמים מה שהם כתבו, מהספרים וכמובן מספרים סיפורי צדיקים.

 

זה מצויין.

זה טוב מאוד באמת, אבל כמו שאתם מובינים לבד, זה יצוני , זה קליפה.

זה לא "רע" , אבל מה שלא תעשה, חיצוני ופנימי זה לא אותו דבר.

 

גם הצדיקים מבחינם, עושים את שלהם. אם תלכו לציון , תקבלו עיבורים , אבל העיבורים האלו, כמה שהם רוחניים , הם לא מחזיקים מעמד, הם נמוגים כמו אור הכוכבים בעלות השחר , כי אם הרצון של האדם במקום אחר, גם הרוחניות היא קליפה שנושרת.

 

ולכן כל העניין בברסלב הוא התקשרות לצדיקים, לא בחיצוניות , בפנימיות.

ואז זה נכון, לא משנה איפה האדם , לא משנה מה הוא עושה, הוא במקום הנכון.

זה מדהים! זה אמיתי, אבל בשביל צריך להבין את ההבדל בין החיצוניות לפנימיות , בשביל זה צריך להבין שהנפש היא תהום, הנפש יתוש משחר לטרף וככל שהנפש גדולה יותר, ככה היא חותרת מטה בכוח רב , בכוח עצום.

כאן באמת, מעלתו של האדם יכולה להתבטא ביכולת שלו לצפות על עצמו מהצד ולשפוט את עצמו.

ואז,

הוא יכול לדעת איפה הוא ואיפה הצדיק

וזה, אם זה נעשה, וזה אפשרי , זה פותח הדרך ללהבה אמיתית , ללהבה אמיתית של רצון ודבקות.

לטוהר, להגינות, למרחב מחשבה , להתעוררות רוחנית.

אני אומר את זה ככה , כי אני רואה אנשים ואני רואה גם את עצמי ואני נחפז לשפוט ולבקר , אבל זה לא הדבר הנכון , זה לא הדבר החשוב הוא ההתקשרות לצדיקים.

כמו שאדם משגיח על תינוק ליד כביש סואן, כך הוא צריך להשגיח על אותו מיתר שמחבר אותו לצדיק.

 

אומרים "ארץ אוכלת יושביה", הצדיק כאילו מעכל את מי שקשור אליו, זה קורה וזה יקרה , אבל בשביל זה חייבים להיות קרובים חייבים לא לעזוב.

יאללה, מאוחר, אין לי כוח.

פורים מתקרב, ופורים הוא חג חשוב.

הוא כמו יום כיפור אבל יום כיפור הוא חיצוני , זה צום ותפילות וזה כל כך ברור.

פורים מכפר על כל, אם הופכים ליום כיפור פנימה.

יאללה , ברכות ואור.

ברסלב החופשית.

 

 


מחשבה אחת על “הנפש היא תהום

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s