אחים באימה ובפחד


היי.

ראיתי שאנשים אהבו את הפוסט הקודם , והאמת שזה ממש היה סתם פוסט. מין משהו שנכתב בלי כוונה מיוחדת.

כמו אותה פרסומת מלפני עשרים שנה "ישמעו אותך גם אם אין לך שום דבר חשוב להגיד".

הקיצר, לא אכפת לי לכתוב, יש כל מיני נושאים שאני יכול לכתוב עליהם.

נגיד, בזמן האחרון שמתי לב לזה שיש לי תקשורת מאוד טובה עם אנשים שהמכנה המשותף שלי איתם הוא הסבל.

אני סבלתי מאוד מנישואיי הזוועתיים , וניתן לומר שאחרי הגירושין מצבי יותר טוב, אבל אני עדיין סובל ואני מוצא את עצמי מצליח להגיע לרמות מאוד מוצלחות של תקשורת עם כמה אנשים שגם כן סבלו.

לא כולם סבלו מזוגיות בפרט ומשפחה בכלל, אבל הם סבלו מאוד איכשהו, אחי לאימה ולפחד ויוצא לי לדבר איתם ולהגיע לעומקים ולאמפתיה.

עכשיו, שיהיה ברור, לא מדובר במסכנים.

לא בכאלו שאמא שלהם חולה בסרטן ושהתאלמנו ויש להם שמונה ילדים או שנשרף להם הבית וכאלו.

מסכנות זה לא סבל. מסכנות זה דבר שונה, כמעט הפוך.

אפשר להגיד שהמסכנים, הם רוצים משהו כל הזמן. או שזה כסף או שזה עזרה. כל האנרגיה שלהם נראית ככה "תנו לי, תנו לי"

סבל הוא אחר, הסובלים חיים אחרת.

הם, אנחנו, כולנו חיים בהוויה של סבל, אבל אנחנו לא מבקשים כלום, כי אין מה לבקש בעצם. כל ההקלות, כל הבריחות , הן אשליה. זה סבל אמיתי, זו מצוקה , שהגאולה ממנה נתונה רק ביד האלוהים.

לכן, במקרים כאלו, הסבל מעניק עוצמה לאמונה והאמונה יוצרת מכנה משותף שהוא פותח את הדרך לאחווה עם סובלים.

עם סובלים, לא עם מסכנים.

המסכנות הרבה פעמים היא מאוד מגעילה, כי מאחורי המסכנות מסתתר היצר הרע.

כמו שאמר המן במגילת אסתר :

וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.

על זה כבר אמרו המפרשים "תתבייש לך, על כזה דבר אתה עושה מעצמך מסכן?"

אבל הסבל הוא אחר, הסבל הוא אצילי, הוא עוצמה, למרות שאסור להתבלבל, אין לסבל שום הצדקה.

מי שגורם לסבל צריך להענש ואם זה אלוהים, גם הוא צריך לפשפש במעשיו.

בזה צריך להזהר, מי שגרם לך סבל, לא עשה לך שום טובה.

ממה עוד צריך להזהר? מההבטחות של אלוהים.

בפרשת ויגש אלוהים מבטיח ליעקב "אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣".

מה יעקב הבין מזה ?

שהוא הולך לעשות טיול במצריים ולחזור הביתה עם כל המשפחה ויחד עם יוסף.

מה קרה בסוף?  אלוהים קיים את ההבטחה, יעקב באמת חזר , לבד , בתוך ארון.

לכן אני לא מתרגש מההבטחות של אלוהים , לא מתרגש בכלל.

גם אם הוא יבטיח לי את מה שהוא מבטיח לכולם כלומר "אעשך לגוי גדול", אני אגיד לו "לא צריך גוי גדול, מספיק גוי קטן."

כן, זה הכי טוב בשבילי, להיות גוי קטן , להתחתן עם גויה קטנה ולגור איתה בביקתה קטנה על גדות הדנייפר, בעיר קרימנצ'וק

וכשיחזור סוף סוף הקיץ, לשבת איתה על הספסל בצל העץ ולהגיד "קתרינה, את יודעת שהבעל שם טוב היה גר כאן ? את יודעת שקראו לעיר הזו 'לב החסידות'?"

והיא תענה לי "אהובי, לחסידים האלו לא היה שום לב, רק עיניים גדולות וקרות, אבל המישמשים שגדלים מהקברים שלהם, הם הדבר הכי טעים ביקום"

 

שבוע טוב.d0b3d0bed0bbd0b4d0b5d0bd-d180d0b8d187-d0b0d0b1d180d0b8d0bad0bed181

 

 

 


3 מחשבות על “אחים באימה ובפחד

  1. בעל הנשמה הרחבה סובל יסורים גדולים מצמצומה של המחשבה בפרט מיוחד. אבל הוא צריך להתגבר ולסבול את היסורים הללו, באהבה, שהם הם המביאים אותו לאושר היותר גדול. הקלת היסורים באה מהבירור שיתברר לו, שהדעת הכללית היא הדורשת את הרחבתה הבלתי מפורטת מפני עליונותה, והבינה הפרטית היא כבר סופגת את כל הפרטים בבירורם המדויק. וכשגלי הדעת משתפכים על הנפש, אז באמת צריכים לתן מקום לההפשטה העליונה, שאינה מקבלת שום תואר. אבל היא חולפת, ומניחה את השפעתה הגדולה באוצר הבינה, ששם השפעה זו עצמה מגלה את חופשתה על ידי השמירה הדייקנית של פרטי הדברים, והגלמתם המוגבלת. (אורות הקודש א' ל' הרב א' י' קוק)

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s