הנהר כבר לא שם


קוראים וקוראות, נר חמישי, גם מחר גם היום.

בזמן האחרון אמרו לי כמה פעמים, לסגור את הבלוג ולמחוק את הכל.

האמת שדי התחשק לי.

אני יודע שעשיתי את שלי, אני יודע שעשיתי עבודה מצויינת ואני לא צריך להשאיר עקבות.

עקבות זה דבר שנשאר אחרי שאתה הולך, הרבה פעמים אין שום קשר בינך ובינו.

ואני, כשאני אסתלק, לא משנה מה יישאר אחרי, משנה מה אני אקח איתי, ומה שאני אקח איתי, אני אקח איתי לכל מקום.

אני נזכר במה שאמר לוי יצחק בנדר "דיבור הוא מעט המחזיק את המרובה, שתיקה היא מעט המחזיק את המרובה."

לכאורה יש כאן סתירה, אבל בפועל יש כאן אמת.

המעט מחזיק את המרובה, כמעט תמיד.

לכן לא סגרתי.

אני מחכה.

למה אני מחכה ? לא יודע, מחכה למשהו שיקרה, מחכה למישהו שיבוא.

דיברתי פעם עם מישהי מאוקראינה, היא עשתה בשבילי עבודת תרגום ודיברנו והיא אמרה לי שהיא מחכה למישהו מאמריקה שייקח אותה משם.

האמת שהיא גרה במקום מאוד מתוק, אבל היא הרגישה שאין לה שום עתיד.

אמרתי לה שלא כדאי לה לחכות.

אמרתי לה שהעולם שייך לאנשים שמזיזים את עצמם ופועלים.

אמרתי לה מה שאמרתי לה, אבל לעצמי אני אומר דבר אחר.

הזזתי מספיק דברים, הפלתי מספיק עמודים ולמען האמת, אף פעם לא התקנאתי בשכרו של שמשון.

עכשיו רק צריך לחכות, משהו יקרה, דברים טובים יקרו.

בינתיים, כל העניין זה התקשרות לצדיקים.

צריך להבין , צריך להבין, כי לכאורה זו עוד סתירה.

יושב רבי רבי נחמן מברסלב ונותן עצות, כמו לדוגמא, איך צריך ללמוד, איך צריך לעבוד, איך צריך לדבר, איך צריך לשתוק. לא יודע, המון עצות, יש מספיק.

אז מה העניין של התקשרות לצדיקים?

אז זה העניין.

מגדלור בלילה, הוא לא מגדלור, אם אין לו ספינות.

חייב שיהיה מישהו שיראה את האור, חייב להיות מישהו שיבין.

הרבה שנים חשבתי שאני עובד בשביל רבי נחמן, אבל עכשיו הסתבר לי שעבדתי בשביל עצמי.

אני הייתי צריך להוכיח שראיתי את האור, כמו ספינה שמשנה מסלול כשהיא רואה את המגדלור.

זה העניין של התקשרות לצדיקים.

רבי נחמן למעשה הוא לא צד בסיפור.

התקשרות לצדיקים זה משהו שבין האדם לבין עצמו.

חמישים אלף אנשים יגיעו לאומן בראש השנה, מי מבין כולם הגיע בשביל רבי נחמן? מי מבין כולם ?

בערך אף אחד.

הם יבואו בשביל החברים, הם יבואו כדי לברוח מהאישה, הם יבואו כדי לברוח מהילדים, הם יבואו כדי לאכול, הם יבואו כדי לשתות, הם יבואו כי אמרו להם לבוא, הם יבואו כי כולם באים ואני גם מכיר כאלו שיבואו כדי שלא ישאלו אותם "למה לא באתם?"

יש הרבה.

מי יבוא בשביל רבי נחמן?

אף אחד.

פעם באו. באו כשהיה קשה, כשהיה צריך לנסוע שבוע שבועיים, כשהיה צריך לישון בגשם מתחת לעגלה, או באורווה עם הסוסים.

היום זו כבר לא בעיה. זה יקר לאנשים מסויימים, זה יקר גם לי , אבל כל פעם ופעם שהגעתי לאומן בראש השנה, פגשתי שם מבחר נאה של קבצנים. אנשים שאין להם כסף לקנות משחת שיניים, הצליחו להשיג כרטיס.

ומה אמר רבי נחמן? "מתוך שלא לשמה, בא לשמה?"

לא .

הוא אמר "ראש השנה שלי עולה הכל."

שימו לב למה שכתוב כאן "שלי" , כלומר "שלי ולא שלכם."

זו הסיבה האמיתית שלא באתי השנה, גם לא ניסיתי, לא תודה.

אמרתי לעצמי ככה "אם אני אבוא, אני אבוא בשביל רבי נחמן."

האם עשיתי את הדבר הנכון? מסתבר שלא.

עשיתי טעות.

אחרי כל מה שעברתי ואחרי כל מה שעבר עלי, הייתי צריך להתייצב באומן , לפחות לאיזו חצי שעה בערב ראש השנה ולהגיד "הנה הגעתי, אני פה , אני חי. להתראות"

אז עשיתי טעות, אז מה?

כולם עושים טעויות, גם מחר גם היום.

העיקר, כמו שאמרתי, זו ההתקשרות לצדיקים. העיקר המודעות.

אושו פעם אמר "צריך לצוף בנהר, אבל לא לצוף כמו דג מת, לצוף בעירנות"

לכאורה, מה ההבדל?

כאן אתה צף, שם אתה צף ותגיע לאותו המקום.

זהו שלא, כשאתה צף בעירנות, הנהר משתנה.

לכן היום אני מחכה, אולי מחר כבר לא.

 

אבל היום כן, עד הסוף.

אני מחכה עד לזמן המתאים וכשהוא יבוא , הנהר כבר לא יהיה שם ואני אפסיק לצוף.

 

נר חמישי. לילה טוב.

 

 

 

2 מחשבות על “הנהר כבר לא שם

  1. פינגבק: אחים באימה ובפחד | מחוייב המציאות

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s