סיפור ליום כיפור "החסיד הרשע"


שלום קוראות, שלום קוראים,

אמרתי שאולי עוד נתראה.

יש הרבה מה לדעת, הרבה מה להבין.

יש את המשפט "יוסיף דעת, יוסיף מכאוב"

אבל האמת היא שאנשים רבים סובלים, דווקא בגלל שהם לא מבינים.

אז אני אתחיל את השיעור הזה בסיפור ממאה שערים.

לא סיפור שמספרים לחוזרים בתשובה, לא סיפור כזה.

אילו החוזרים בתשובה היו יודעים את האמת, הם היו מבינים שהאויבים האמיתיים שלהם הם הרבנים. לא אלוהים, לא היהדות.

רק הרבנים.

ויש חוזרים בתשובה שמבינים את זה, היום ישנם גם כאלו, אבל גם טועים, כי הם מסתכלים על הרבנים בעצמם, וזה לא חשוב.

מה שחשוב הוא מה הרבנים עשו להם.

ואם החוזרים בתשובה האלו היו מבינים את זה, הם היו רואים שלא רק שהרבנים הם האויבים שלהם, אלא גם שהם האויבים של עצמם, כי הם עדיין משועבדים לאותם מעשים , לאותו אורח חיים שלימדו אותם הרבנים.

אבל הסיפור על החסיד הרשע, הוא סיפור אחר, הוא סיפור מקורי, אמיתי והוא מאוד מעניין , לפחות לדעתי.

והנה הסיפור,

לפני שנים רבות מאוד, במאה שערים , חסיד אחד ניסה לעשות שידוך לבן שלו.

ניסה , ניסה, ניסה אבל לא הלך.

ניסה , ניסה, ניסה, אבל עדיין לא הצליח.

זה לא נראה לו הגיוני, השידוך לפי כל הכללים, היה אמור להצליח. זה לא היה משהו לא סביר.

אבל, למרות הכל ולמרות כל ההגיון, עדיין לא הלך.

אז אותו החסיד , התחיל לברר , התחיל לשאול, כי הוא רצה להבין למה הוא לא מצליח ואחרי כמה זמן התברר לו שבאמת יש סיבה.

מישהו שהוא מכיר, דיבר נגדו.

מי שמכיר ספרות חרדית, יודע ששם יש שפה מיוחדת בשידוכים. תכלס, לא אומרים כלום, אבל מהשום דבר שאומרים, אפשר להבין הכל.

נגיד שואלים אותך על הבת של השכנים ואתה אומר "אני לא מכיר אותה מספיק" , אז מיד מדברים שהיא גם זונה וגם מטומטמת ושהדבר הכי טוב לעשות איתה זה מזון לחתולים.

megan-fox-beach-1170x1692

ככה שהרבה לא חייבים להגיד, גם דבר קטן מספיק.

אני לא יודע מה עלה בגורלו של השידוך.

אני רק יודע מה עשה אותו חסיד.

כל לילה ולילה , בזמן תיקון חצות הוא היה אומר ככה "הריני מוחל וסולח לכל מי שחטא נגדי , חוץ מאותו אחד שעשה לי את זה"

זה הסיפור על החסיד, על החסיד הרשע, זה סיפור קצר מאוד אבל מלא במשמעות, כי כמו שהסברתי לכם, לא צריך הרבה מילים, כדי להגיד דבר חשוב.

במשך הרבה שנים, דיברתי נגד החסיד הזה.

לא הכרתי אותו, לדעתי הוא כבר מת, אבל הייתי מדבר נגדו הרבה , אמרתי שהוא טיפש ושהוא רשע מרושע ושהוא צריך להיענש.

למה אמרתי את כל זה?

כי זו דוגמא לבנאדם שמחרבן לעצמו בכיס.

הוא כועס על מישהו, זה קורה, אבל אין שום סיבה להפוך את הכעס הזה לטקס, למשהו רישמי.

אבל היום אני מבין , שאם החסיד הזה רשע, אז כולנו רשעים ואם הוא טיפש אז כולנו טיפשים ואם מגיע לו להענש, אז כולנו נענשים.

למה זה קשור ליום כיפור?

כי ביום כיפור, צריך, להבין עיצומו של יום מכפר.

לא נכנס נכנס כרגע לקישקושים של הגמרא ושל ההלכות.

עיצומו של יום מכפר על החטאים, זו המציאות.

עצם זה זה שקיים יום כיפור , זו הכפרה.

מצד שני, ידוע לכולנו שיכול לעבור יום כיפור אחד ועשרה ימי כיפור ולא ישתנה כלום, אז איפה הכפרה?

צריך להבין את העניין שאשליה לפעמים יותר חזקה מהמציאות.

לדוגמא , השחקנית וויויאן לי.

157499

היא כבר מתה בשנות השישים, אבל מי שיראה את הסרט "חלף עם הרוח" , יראה אותה שם, חיה צעירה ויפה.

עשרות שנים אחרי שהיא שוכבת באיזה קבר, עדיין קיימת אשליה שלה, תמונה שלה שהרבה אנשים יכולים לראות ולחוות. זאת אומרת שהיא משפיעה, על החיים של האנשים, הרבה אחרי שהיא אבדה ונעלמה מהעולם.

זה בדיוק העניין של יום כיפור.

יום כיפור מכפר, אבל הוא מכפר על חטאים אמיתיים, לא על אשליות.

אם אנחנו מקרינים את החטאים שלנו בדימיונינו פעם אחרי פעם, הם ממשיכים להשפיע עלינו. יום כיפור לא יכול לעזור בכלום.

גם בעוד עשר שנים, החטא יישאר. אין מה לעשות, כי האשליה יותר חזקה מהמציאות.

ומה הפיתרון?

אין פיתרון לחטא, אין פיתרון לבעיה שהיא אשליה. אין פיתרון.

הדבר היחיד שניתן לעשות הוא להבין שאנחנו נימצאים בסרט, שהמציאות הזו סביבנו של חטא ועונש היא אשליה.

וכשנימצאים בסרט, תמיד ישנה ברירה מאוד פשוטה, לצאת או להישאר.

גם החסיד הרשע, אותו אחד שכבר מת, חי בתוך האשליה וגם אחרי שהוא מת, הוא ממשיך לחיות בתור אשליה, כי במאה שערים, חוזרים על הסיפור שלו פעם אחרי פעם.

הוא באופן מודע, החליט לתת לאסון שלו חיים ניצחיים, בזה שהוא חזר ואמר לעצמו "אני לא סולח לאותו אדם"

וכל פעם שהוא אמר את זה, למעשה, למעשה הוא הביא על עצמו את אותו האסון מההתחלה.

האם היה בזה טעם? האם הייתה תועלת? לדעתי לא.

לדעתי זה בסך הכל נזק שהוא גרם לעצמו.

אבל כאלו הם האנשים, מרוב השאיפה שלהם לראות בנקמה, הם נוקמים בעיקר בעצמם.

אז מה שהיה לי בערב יום כיפור.

שנה חדשה מתחילה, שנה של אורות, אבל איך נוכל להבין את כוחו של האור, בזמן שאנחנו חיים באפלה?

אי שם, אי שם, הגאולה כבר קיימת. אמיתית כמו ארוחת בוקר במלון.

יום כיפור יגיע, הוא יעשה את שלו.

עכשיו תורו של אלוהים.

שנה טובה וגמר טוב.

 

 

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s