אמת היא אמת


התורה היא אמת.

זה לא אומר שהסיפור נכון.

אבל הסיפור הוא סיפור והאמת היא אמת.

מה הכוונה?

תמיד אמרתי שאי אפשר ללמוד ברסלב בלי לדעת בודהיזם.

שנים אני אומר ככה ומטומטמי התשובה מקשים עלי ברוב טיפשותם בשאלות "איך הרב הזה ואיך הרב הזה ואיך הרב זה"

זה סוד הפסוק "שמעו נא המורים", ראו ספר במדבר פרק כ' בלה בלה בלה.

יש מחלוקת בין משה רבינו לבין אלוהים.

זו המחלוקת הרגילה, דרך אגב, תמיד אנחנו נופלים כאן במבחן הפרספקטיבה. אי אפשר בעניין הזה להסכים עם אלוהים. כאן תמיד תהיה מחלוקת.

אז ככה הולך הסיפור.

משה בא לאלוהים לו ואומר לו ככה "בני אלף מזדיינים העם הזה, מה לא עשית בשבילם? כיסחת את מצריים, פתחת את הים, הורדת אוכל מהשמיים, ניצחו את עמלק, ראו את הר סיני בכל צבעי הקשת ומה? חצי שעה המים לא זורמים והנה כבר הם מייללים שהולכים להרוג אותם וחבל שלא נשארו במצריים. אתה יודע מה? אל תביא להם מים. שיחזרו למצריים ויטבעו בנילוס."

אומר לו אלוהים "עזוב אותך עכשיו. אין להם מים? למה ממתי יש לנו בעיה להביא להם מים? תביא להם, תביא להם, תדבר לסלע , תבקש ממנו יפה מים, תראה להם שקטן עלינו"

מה משה עושה?

משה עושה מה שהוא רצה לעשות.

הוא לא רצה שיחזרו למצריים. אין מצרים. מת על שפת הים.

אבל נמאס לו . הוא בא לבני ישראל ואמר להם "תקשיבו יא מפגרים. רמיצם מים ? הנה מים."

דפק על הסלע ויצאו המים.

בגלל זה אלוהים פיטר אותו, כי לא משה לא תמיד היה ככה. פעם הייתה לו יותר סבלנות, אבל הוא הגיע לשלב שכבר לא היה יכול למלא את תפקידו.

אני אותו דבר. נמאס לי ממטומטמי התשובה. הם רוצים את הרב? שילכו אליו, לא אלי.

אותי כמובן לא מפטרים, הלוואי שיפטרו, אבל איפה? מישהו יעשה את העבודה הזו במקומי? בתי הקברות מלאים באנשים שלא היה להם תחליף, מכאן אני יודע שכל זמן שאני חי, אני לגמרי חיוני למערכת.

אז מה אמרתי? אי אפשר להבין את ברסלב בלי בודהיזם ובאותו אופן, אי אפשר להבין את התורה בלי ברסלב.

אז ברסלב בנויה לפי העיקרון הבא. מעמידים הר גדול שטויות ובו מחביאים את האמת. האמת שם, אבל היא מסתתרת.

זה העיקרון שנקרא "הסתרה בתוך הסתרה"

אתה רואה את השטויות וחושב שזו האמת, רק שהשטויות הן שטויות והן חסרות משמעות חוץ מאחת. בברסלב השטויות מסתירות את האמת. במקומות אחרים השטויות זה סתם.

וככה גם בתורה.

מספרים סיפור , בלה בלה בלה. תכלס , הסיפור עצמו לא משהו. קורבנות, תולעים, איילים מאודמים, קרבנות הנשיאים… זהב, נחושת. הכל מת. יעזור לך לדעת מה משקל הכפית שהביא נתנאל בן צוער לחנוכת המשכן? קדחת. זה סיפור. אלא שבתוך הסיפור מסתתרת האמת.

מה האמת?

החודש הזה לכם ראש חודשים

לא תותירו ממנו עד בוקר

וכל העם רואים את הקולות

והמים להם חומה מימינם ומשמאלם.

חרוזים של אמת, חרוזים נועזים, מוחבאים ככה בתור מעשיות חסרות תוחלת.

כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו יכולים להבין מה הדברים החשובים באמת בסיפור יציאת מצריים.

בית עבדים, זו אמת.

אנחנו חיים שם עד היום.

ותהי צעקה גדולה בכל ארץ מצריים. גם נכון, אבל זה לא התפקיד שלנו. העבדים והאדונים חולקים את גורל. לא את אותו התפקיד, כמובן שלו. האדונים עושים חיים, העבדים סובלים, אבל המערכת היא אחת והיחיד שיכול לשבור אותה זה אלוהים.

הוא מודה שזה התפקיד שלו.

מי שיכול להרוס את המערכת, זה רק אלוהים.

האדם מקסימום יכול לברוח, אל המדבר, אל מדיין, אבל להרוס את המערכת , להרוג את מצריים , זה הוא , רק הוא.

אם תנסו להחליף אותו, הוא לא יעשה כלום.

הוא מחנך סבלני, הוא יתן לכם להכשל שוב ושוב, עד שתבינו שאין לכם סיכוי.

והמים להם חומה, כן.

אלוהים בנה את הקיר הזה אבל רק בכם תלוי מה תעשו איתו.

אתם יכולים לדפוק את הראש, ככה בדרך כלל עושים, או לעשות משהו משהו שונה.

חומה. חומה של מים, חומה של צלילות, של שקיפות, של זרימה.

והיא מגינה החומה הזו, היא היא הפיתרון. אלוהים המציא אותה , אבל היא חסרת תועלת אם האדם לא יאמץ אותה.

אז זהו , פסח מאחורינו וכל החיים לפנינו.

מחוייב המציאות, ברסלב החופשית.

חפשו ותמצאו.

 

 

 

 

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s