בימים ההם


קוראים וקוראות , חנוכה שמח.

אני בעצמי לא יודע אם אני אמור לשבות עכשיו.

אז אמרתי לעצמי, אני אכתוב ואני מקווה שדברים יתבררו , עד שאני אצטרך לכתוב שוב.

נתחיל בפרשת השבוע, ויהי מקץ שנתיים ימים.

צריך לשאול, בשביל מה כותבת התורה את המילה "ימים"?

לא יודעים ששנתיים מורכבות מימים?

יודעים.

אז התשובה היא כזו.

הרבנים מספרים שיוסף היה מבלה יפה מאוד בבית הסוהר.

הם הם אומרים שהוא היה צדיק, שהוא ידע שהכל לטובה והוא שמח ורקד כל זמן שהוא היה בכלא.

אז התורה מסבירה לנו כאן שהרבנים משקרים, איך היא אומרת לנו את זה? באמצעות המילה "ימים"

הוא ישב בכלא שנתיים ועל יום הוא הרגיש, כל יום הוא סבל, כל יום היה סיוט.

יום אחד, שני ימים, שלושה ימים , שנתיים ימים וכל יום מרגישים אותו. כל יום הוא עונש.

מה אומר רש"י בתחילת הפרשה? "ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה."

כל זמן שהסיוט מתמשך, אי אפשר לדבר, אי אפשר להעביר ביקורת. ברגע שיוצא יוסף מהבור, חייבים להגיד משהו על הנסיבות שהביאו אותו לשם ומה אומרים ? ארורים הרשעים.

זה בקשר לפרשת השבוע.

עכשיו נדבר על חנוכה.

מחנוכה לומדים דבר מדהים, ישנה מצווה של הדלקת נרות.

כמה נרות צריך להדליק? ההלכה אומרת שכל מספר הולך.

תדליק נר אחד או אלף נרות, עשית את המצווה.

אתה גם יכול לברך על נר שהוא לא שלך. זאת הלכה, זה שולחן ערוך.

איזה נרות אתה צריך להדליק? גם כאן הכל הולך, תדליק נר, תדליק שמן, תדליק קרש, תדליק בנזין. הכל מותר.

זה השיעור של חנוכה. כל דבר הופך לאור.

אנשים  כמובן הורסים את הכל.

הם עושים את ההפך, הם הולכים ומחפשים הולכים ומחטטים למצוא את השמן הכי טהור והכי איכותי.

86153_wnzr

ככה נהרס החג,

ככה נהרסת כל העבודה הרוחנית.

בחנוכה יש נס.

משהו מדהים, כל דבר הופך לאור.

אבל האנשים עושים ההפך. הם מפנים גב אל הנס. הם רוצים להחליט בעצמם, הם רוצים לחפש לחטט. זו למעשה המשמעות האמיתית של ההתיוונות. כוחי ועוצם ידי.

בנאדם אומר "כוחי ועוצם ידי. "

"נכון שנס התרחש נס , אבל זה לא מעניין אותי."

זו ההבנה האמיתית של סיפור יוסף.

יוסף נחטף למצריים, הוא הפך לעבד והנה קרה לו נס. האישה הכי יפה רצתה אותו. הוא סירב לה והוא נענש. שנים ארוכות היה בכלא והוא סבל. סבל סבל עצום.

לכן אומרת לנו התורה "שנתיים ימים"

לכן גם, אנחנו מברכים את על נרות החנוכה "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם , בזמן הזה."

שוב אותה המילה "ימים"

ניסים קורים, אבל עדיין לאדם יש את הבחירה, אם לקבל את הנס, או להתעלם ממנו, אבל להתעלמות יש מחיר, כי היא עלבון לאלוהים.

רש"י אומר את זה יפה "ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה".

מי שמתעלם מנס הוא רשע.

כל החיים סבלת, התענית, עכשיו עשו לך נס, תעריך תהנה ממנו.

לא יהיו לך הרבה הזדמנויות, קח מה שנותנים לך, אתה אפילו לא צריך להגיד תודה , רק אל תתעלם, זו לא התנהגות.

בגלל זה אני מבין שאני צריך לחזור ולשבות, כי אני מאמין בניסים ואני מעריך אותם, ובגלל שאני מעריך אותם אני, אני צריך לדרוש אותם.

שיהיה לכם חנוכה שמח.

מחוייב המציאות.

 

3 מחשבות על “בימים ההם

  1. אם הבנתי נכון יוסף היה צריך לקבל את הצעתה של אשת פוטיפר? בגלל שהחיים זימנו לו "נס" והוא לא ניצל אותו? לא הבנתי את "הנס" בהקשר של יוסף

    • תראה , אותו סיפור של רשב"י.
      למה קורה כזה אסון לבנאדם?
      זה עונש, במקרה של יוסף, עונש של חוסר אמונה.
      אני חושב שזה עונש הרבה יותר חמור מאותו "מקץ שנתיים ימים" שהמפרשים מייחסים לפניה שלו אל שר המשקים

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s