אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי


חתימה טובה, קוראות וקוראים

אני יודע הבטחתי לכתוב על תורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן, זו שידועה בכינויה "אזמרה" אבל לי לפחות ברור שאני לא ברמה הדרושה לבצע כזו משימה, לכן ביקשתי עזרה ממישהו שבהחלט מסוגל לעשות את העבודה.

אני מפנה את הבמה למורה הדגול והאלוהי, הבודהא של המאה העשרים, בהגוון שרי רג'ניש , הידוע בקיצור כ"אושו".

הוא נפטר לפני 29 שנים, אבל כשצריכים אותו הוא שמח לעזור.

תודה לך.

bhagwan_shree_rajneesh_diary_1980_28large29_-_p-iii שאלה:

בהגוון אהוב, ידוע שרבי נחמן מברסלב בתורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן הדריך את תלמידיו לדון כל אדם לכף זכות. האם לדעתך זו עצה טובה ואם כן , אז מדוע?

תשובה:

כל פעם שמגיע מורה לעולם, כל פעם שאדם מגיע להבנה אמיתית, לאמת גדולה, כל פעם מתרחשים מספר תהליכים.

אחד הדברים שקורים לו , זה שהוא מתמודד עם הרבה מאוד כאב, הרבה מאוד צער. הצער הוא לא צער אישי. אדם כזה אינו סובל. הוא יכול לחוש אי נוחות וזה קורה, אבל אותה תחושה נפשית של סבל אישי, של צער וכאב, אינה נמצאת אצל אדם שחווה את האמת , שנבלע באמת.

עם כל זה הוא חש צער אמיתי, שנובע מההבנה שהוא לא יוכל להעניק את הידע שלו לאנשים אחרים.

כל זמן שהוא היה בדרך, כל זמן שהוא היה תלמיד, היו לו שותפים, היו לו חברים, היו לו אנשים שהוא יכל לשתף בחוויות שלו, בשאלות שלו , בתשובות שקיבל או שמצא בעצמו.

כשהגיע לאמת, כשהגיע להבנה, הוא מוצא עצמו לבד. הוא מבין לראשונה עד כמה כל האנשים שהיו סביבו במשך שנים, רחוקים ממנו ורחוקים מהאמת ורחוקים מהבנה. אז הוא נמלא בתחושה של צער. הצער על המרחק שלהם, הצער על העננים שמסתירים מהם את המציאות.

הוא עצמו חש בעונג עצום, קשה להבין את זה, צער ועונג גם יחד. מי שלא הגיע לא יבין. האושר נמצא, המלאות, השמחה, התכלית, ומצד שני קיים צער.

זו הסיבה שהבודהא, כשהגיע להארה, דיבר על צער, דיבר על סבל.

אנשים טוענים שלבודהא הייתה אובססיה לסבל, אבל זה שקר.

לבודהא לא הייתה כל אובססיה, הוא פשוט חש את הסבל הרב של האנשים שהקיפו אותו והוא הבין כמה הם רחוקים מלחוות את האושר, את השמחה היקומית שהוא חווה בכל רגע ורגע.

רבי נחמן מברסלב היה אחד מהמורים הגדולים.

הוא התחיל את המסע בגיל מאוד צעיר וגם סיים אותו מוקדם.

גם הוא, היה מוקף בהרבה אנשים. בודהא היה נסיך, הממלכה של אבא שלו התקיימה באזור שהיום הוא בגבול בין הודו לנפאל.

רבי נחמן גם היה סוג של נסיך. הוא היה שייך למשפחה הידועה ביותר, אמא שלו הייתה הנכדה של הבעל שם טוב. הוא היה מורה רוחני עצום. כל העולם הכיר אותו באותה התקופה וזו הייתה בעיה בשביל רבי נחמן.

צריך להבין, דיברנו על כך שגם הבודהא וגם רבי נחמן היו ממשפחות מאוד חשובות, אבל אביו של הבודהא היה מנהיג פוליטי, הוא היה מלך הוא היה מפקד צבאי. הוא גם רצה שבודהא ילך בעקבותיו וינהיג חיילים אל המלחמה.

המשפחה של רבי נחמן, הייתה משפחה רוחנית מאוד. בני המשפחה שלו היו היו מנהיגים דתיים. היו להם הרבה תלמידים, הם שלטו על קהילות דתיות של אלפי אנשים. אילו רבי נחמן היה רוצה שיהיו לו מעריצים, אילו הוא היה רוצה שיחשבו אותו לצדיק, לאדם קדוש, הוא לא היה צריך לעשות כלום. הוא היה פשוט צריך להמשיך לגור יחד עם בני המשפחה שלו וזה היה מספיק.

רבי נחמן, גם כשהיה ילד קטן, הוא ידע שבדרך הזו הוא לא יוכל חהתקדם. הוא יכול להמשיך לגור עם המשפחה, הוא יכול להמשיך לעשות כל מה שהם עושים, אבל זו תהיה חקיינות. חקיינות אינה יכולה להגיע לאמת. אדם יכול לעקוב אחרי כל צעד של הבודהא, ללבוש בגד זהה לבגד של הבודהא, לאכול את אותו האוכל, להגיד את אותן מילים.

זה לא משנה, כשהבודהא אומר מילה , המילה היא אמת, האמת של הבודהא, כל חלק בגוף שלו מקרין את האמת, כל תנועה שלו יוצרת אמת, כל מילה בוודאי, אין ספק שהיא אמת.

ואדם יכול לחקות את הבודהא, אבל לא ישיג כלום, כל תנועה תהיה חסרת משמעות, כל מילה תהיה שטות. חיקוי של אמת, הוא לא אמת, הוא חיקוי, הוא זיוף, הוא חסר ערך.

את הדבר הזה הבין רבי נחמן כשהיה צעיר מאוד.

בגיל שילדים מטפסים על עצים ומשליכים אבנים על חתולים, הוא כבר ידע שהוא חי במשפחה של חקיינים, בעולם של חקיינים. הוא ידע שאם לא יקרה משהו, שאם הוא לא יעשה משהו, הוא יהפוך לאחד כזה. הוא היה עדיין צעיר , אבל גם בתור צעיר, הוא כבר היה בעל ערך מכוח ההשתייכות  למשפחה כזו. אנשים כבר תכננו את עתידו, חשבו על קהילה מתאימה בשבילו, חשבו על מקום מגורים בשבילו. המשפחה שלו בנתה לו שביל, הוא רק היה צריך לפסוע בשביל הזה כדי להפוך להיות מנהיג רב עוצמה ועשיר ומפורסם.

לכן רבי נחמן עשה את הדבר היחיד האפשרי כדי להציל את עצמו מהמצב הזה. הוא העמיד פנים שהוא מטורף. תחשבו על זה, ילד בן שמונה או תשע, ילד רגיש וחכם, נמצא ביאוש כל כך גדול , עד שהוא חייב להעמיד פנים שהוא חולה נפש.

הוא היה בורח מהבית, הוא היה מדבר בצורה מוזרה, הוא היה מפסיק לאכול, או שהיה מתנהג כמו חיה, כמו כלב.

הוא המשיך בהעמדת הפנים הזו במשך תקופה ארוכה, חודשים עוברים , אפילו שנה , אפילו שנתיים והמשפחה שלו מתחילה להיות מודאגת. כבר לא ניתן היה להסתיר את ההתנהגות שלו. זה הפך להיות ניסיון קשה מאוד בשביל המשפחה שלו. אנשים שאלו שאלות, איך ייתכן כזה דבר.

ילד מהמשפחה של הבעל שם, ילד שאבא שלו מלומד גדול, ילד שאמא שלו וסבתא שלו נחשבו לנשים קדושות, נשים דגולות והוא כבר מטורף בגיל כל כך צעיר. אנשים ישאלו שאלות, איך ייתכן שילד קטן הופך למטורף, ילד ממשפחה כל כך חשובה. אנשים יכולים לחשוב שכל המשפחה נגועה, כל המשפחה חולה. הילד הפך להיות סכנה לכולם, סכנה למעמד שלהם, לרכוש שלהם, ברור שהוא היה סכנה לילדים האחרים במשפחה, כיוון שאם  ילד אחד משתגע, זה יכול לקרות גם לאחרים. זה יכול לקרות לכולם. היום אולי אדם נראה בריא ושפוי , אבל מחר הטירוף יגיע אליו, ואם לא יגיע אליו, אולי הילדים שלו יהפכו למטורפים ואם לא הילדים, אז הנכדים או הנינים.

לכן המשפחה של רבי נחמן , הייתה צריכה למצוא פיתרון. הם היו חייבים להקריב אותו למען כל היתר. למען האחים שלו ובני הדודים שלו שלכולם היה צפוי עתיד מזהיר. אז המשפחה חשבה איך לסלק את רבי נחמן. הוא הפך להיות מסוכן, ילד קטן, אבל סכנה גדולה.

הפיתרון שהם מצאו, היה פיתרון מבריק.

הם חיפשו אדם עשיר מאוד , אבל לא מלומד, אדם עשיר שהתגורר במקום מבודד ומנותק. הם פנו לאדם הזה ושאלו אותו אם הוא יסכים שהבת שלו תתחתן עם מישהו מהמשפחה.

האיש העשיר התבלבל, מדובר היה בכבוד עצום. הקשר למשפחה כזו, למשפחה של בעל שם, היה דבר שאי אפשר היה היה לרכוש בכסף. הם היו קשורים למשפחות הכי חשובות, למשפחות של מלומדים מפורסמים או של גאונים. האיש היה אדם עשיר אבל לא היה מלומד בכלל. הוא חשב לעצמו "אבא שלי וסבא שלי היו אנשים פשוטים, הנכדים שלי והנינים שלי יהיו שייכים למשפחה החשובה ביותר"

הוא הסכים לחתונה, הוא הסכים לשלם את כל ההוצאות.

וככה זה קרה שבגיל שלוש עשרה, רבי נחמן היה כבר נשוי והוא עבר להתגורר בבית של החותן שלו , בכפר קטן מרוחק מכל מקום, כפר קטן מוקף ביערות ובנחלים.

וזה בדיוק מה שרבי נחמן רצה, זה בדיוק מה שהוא היה צריך, להבלע ביערות , כמו סבא של אימא שלו, כמו הבודהא, כמו לאו צה. הוא נבלע ביער.

זאת לא חקיינות. אף אחד אינו יודע מה הבעל שם עשה, כשנדד ביערות במשך ארבע שנים, לפני שהתפרסם. לא יודעים מה הבודהא עשה במשך שש שנים, לפני שזכה להארה ונשא את הדרשה המפורסמת שלו בגן הצבאים.

רבי נחמן גם היה ביער שש שנים, הוא היה מתבודד, הוא היה מתפלל ולפעמים הוא היה נשכב בסירה ומניח למים להשיט את הסירה לכל מקום שהזרם בחר. הוא התמסר לשקט, הוא התמסר לטבע .

הוא ויתר על על כל הפרסום והתהילה שהיו צפויים לו כנין של הבעל שם וכיוון שהוא ויתר על עצמו, הוא זכה באמת.

עברו שש שנים, והוא חזר לעיר בה נולד וביקש פגישה עם מנהיג המשפחה, הדוד שלו.

הדוד היה מנהיג גדול, אדם מפורסם. היו לו אלפי תלמידים, הוא שלט על קהילות רבות.

הוא זכר את רבי נחמן כילד מטורף , כילד מסכן, פתאום אחרי שש שנים רבי נחמן חוזר ומופיע והוא כבר לא ילד והוא לא מטורף.

להיפך, הדוד הזה ראה מולו בחור צעיר שהיה האדם הכי שפוי בעולם, הכי מודע, הכי נאור.

ורבי נחמן אמר לו "אני מוכן"

והדוד הבין שבאמת קרה כאן דבר מופלא, שילד מסכן חוזר אחרי שש שנים והפך למנהיג , הפך למורה.

והדוד הסכים שרבי נחמן יקבל קהילה והסכים שרבי נחמן יאסוף תלמידים חדשים.

זו תחילת הסיפור על רבי נחמן, ככה הוא התחיל, בהקרבה עצומה , בהתמסרות וככה הוא גם ממשיך. רבי נחמן קיבל תלמידים, הוא בחן אותם, הוא בדק אותם והוא גילה כמה וכמה דברים חשובים מאוד אודות הסבל.

הרבה אנשים סובלים, כמעט כולם.

ניתן להגיד שאדם שאינו סובל הוא מטורף, כי לסבול זה כל כך נורמאלי, כל כך שכיח.

גם האדם הנאור אינו סובל, הוא יכול לחוש אי נוחות כמו דקירה ממחט או אבן בנעל, אבל הוא לא סובל, הוא לא מצטער , הוא אינו מתאבל. הוא אינו מבלע שבועות או חודשים במחשבות עצובות. זו אי נוחות , היא חולפת.

ההבדל בין אדם נאור לאדם מטורף, הוא שאדם נאור מבחין בסבל אצל האנשים האחרים. הוא רואה את הסבל כמו שרואים להבה של נר. כשהסבל קטן הלהבה קטנה ולפעמים הלהבה היא ענקית כי הסבל הוא עצום, הוא חובק עולם, אבל האדם הנאור רואה את הלהבה, רואה אבל איננו נשרף.

זה מה שראה רבי נחמן מסביבו, הוא ראה אנשים סובלים בכל מקום והוא חשב על דרך לעזור להם.

אתם צריכים להבין את הדת היהודית, בדת היהודית יש אינספור חוקים. יש חוקים שמצווים על האדם מה לאכול והיכן לישון ומה ללבוש ואיזו תפילה להתפלל בבוקר ואיזו תפילה להתפלל בלילה. אלפי חוקים, אלפי כללים, אבל הסבל לא נפסק. החוקים לא עזרו.

לכן רבי נחמן המציא דת חדשה והדת החדשה הזו כל המטרה שלה הייתה להפחית את הסבל . לדת החדשה הזו קרא רבי נחמן בשם "אזמרה".

מי שמכיר את השפה העברית העתיקה, חושב שהפירוש של המילה "אזמרה" הוא לשיר, אבל באמת המשמעות רחבה יותר. הפירוש הנכון הוא לחיות את השיר, או יותר נכון להגיד שהמשמעות היא להפוך לשיר, לשיר ניצחי, שיר שמתקיים בעת ובעונה אחת בעבר, בהווה ובעתיד.

הרעיון עצמו נשמע נהדר, כולם רוצים להיות מאושרים, כולם רוצים להתנתק מהסבל שלהם, אבל רבי נחמן ידע שהרצון אינו מספיק. ההפך, לפעמים הרצון להפסיק את הסבל, גורם עוד סבל ואז מופיע רצון חדש , להפסיק את הסבל החדש וכך זה נמשך ונמשך, עד שהאדם מת, רק אז בא הקץ לסבל.

לכן רבי נחמן חיפש פיתרון ומצא את הפיתרון.

הוא הבין שהסבל אינו אמיתי. אדם אמיתי, כמו שאמרנו, אינו חש בסבל ולכן הסבל עצמו חייב להיות אשליה. למעשה הסבל הוא חלק גדול מהאשליה הזו שנקראת אגו. בלי אגו אין סבל , בלי מחשבות אין סבל, ישנה אולי אי נוחות, אבל היא עניין פעוט.

רבי נחמן חי מאה שנים לפני פרויד, ופרויד באמת היה אדם גדול אבל רבי נחמן היה גדול ממנו, גדול בהרבה. הרבה לפני שפרויד הגדיר את נפש האדם כבנויה מאגו. רבי נחמן כבר ידע הכל על הנפש ועל האגו.

הוא ידע שהמטרת האגו היא לגדול ולגדול והדרך שהאגו גודל , היא על ידי הקטנת האחרים, הקטנת האגו שלהם. ברור שכל אלו אינם אמיתיים, האגו שלך הוא אשליה, האגו של האחרים הוא גם כן אשליה. עדיין כל האשליות הללו נלחמות זו בזו, והתוצאה של מלחמות האגו הללו, היא אותו הסבל.

ישנו סרט מאוד מפורסם שנקרא "מטריקס". בסרט הזה מסופר על עולם שבו נשלט האדם על ידי רובוטים. בסרט אחד הרובוטים אומר משפט מאוד חשוב, הוא אומר לבני האדם "היינו יכולים לבנות עולם ללא סבל, אבל אז לא הייתם מסוגלים לחיות."

זו הבנה גדולה בשביל רובוט. האגו לא מסוגל להתקיים ללא סבל. האדם הנאור, אדם כמו רבי נחמן, מבין את העולם טוב יותר. הוא יודע שהאגו הוא אשליה ומותו של האגו אינו מותו של האדם, אלא ההפך , מותו של האגו מוציא את האדם לחופשי.

לכן רבי נחמן מדריך את תלמידיו איך לפגוע באגו שלהם ולהרוס אותו. איך הוא עושה את זה, הוא אומר להם שהם צריכים לחפש מעלות אצל כל אדם. לא משנה מי האדם הזה, צריך לחשוב עליו דברים טובים.

כשאנשים שמעו את זה, הם היו מאוד מבולבלים.

הם שאלו שאלות כמו "האדם הזה יכול להיות רשע. הוא יכול להיות גנב, הוא יכול להיות רוצח. איך יתכן שנחשוב עליו דברים טובים? איך ייתכן שנחפש בו מעלות?"

והתשובה היא שאם הוא רשע, אז אתם רשעים ואם הוא גנב אז אתם גנבים או רוצחים. כיוון שהוא אשליה ואתם אשליה ואם אתם לא אמיתיים , אז אתם יכולים להיות כל דבר.

וזוהי השיטה של רבי נחמן מברסלב, שהיה מורה גכדול, מורה ענק. הוא לימד את האנשים להלחם באשליה באמצעות אשליה. זה עובד, זה עובד יפה מאוד, כי ככל שאתם מגדילים את האדם האחר, אתם מקטינים את עצמכם. ככל שהאדם שמולכם נראה לכם טוב יותר, מוכשר יותר, יפה יותר , מוצלח יותר, אתם הולכים וקטנים הולכים ומתמעטים.

רק שהוא לא גדל ואתם לא קטנים.

אלו רק אשליות שמשחקות זו בזו, ובסופו של דבר, האחר נעלם, הוא נעלם כי מעולם באמת לא היה שם אדם אחר, זו רק האשליה שלכם שסיפרה לעצמה סיפורים ושיחקה עם עצמה משחקים.

כשהאשליה נעלמת, האדם האמיתי נולד.

מתוך הריסות האגו, פורצת להבת האמת, להבת המודעות וכשהיא פורצת אז באמת השיר חי לנצח, בעבר בהווה ובעתיד.

 

 

 

 

 

3 מחשבות על “אֲזַמְּרָה לֵאלקַי בְּעוֹדִי

  1. ממש מתחבר לי למחשבות שהיו לי תמיד שרבי נחמן לא היה איש של המערכת, בזמן שבני גילו למדו בישיבות והוציאו סמיכה לרבנות הוא התבודד ביערות, לעומת זאת רבי נתן היה איש של המערכת במלוא מובן המילה , לפני שהגיע לרבינו כבר היה לו סמיכה לרבנות , הוא היה מכונה בשם ״ העילוי מנמירוב״
    ולמד בישיבות

    השאלה שלי אליך דרול היא
    האם האור של רבי נחמן לא היה יותר מדי גדול לרבי נתן?
    רבי נחמן קורא תגר על הגישה היהודית המקובלת מדורי דורות שאומרת ״ הבא ליטהר מסייעים לו, הבא ליטמא פותחים לו״
    ואומר במפורש בליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ תורה מח ״ כִּי לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמַּפִּילִין אֶחָד מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כַּיָּדוּעַ אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁיּוּכַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְאַל יָנִיחַ עַצְמוֹ לִפּל לְגַמְרֵי,
    האם מה שאנחנו קוראים בספרי ברסלב זה מה שרבינו באמת התכווין?
    אנשים רצים לאומן, שמירת הברית ועוד אלף ואחד דברים טפלים
    בזמן שנראה שרבינו הכי רצה התבודדות

  2. פינגבק: בחשכה גדולה | מחוייב המציאות

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s