פן תשמחנה בנות פלישתים


יהולל אדון האור.
דבר ראשון אני מבקש מכל האנשים הנורמאליים לעוף מכאן.
זה לא פוסט בשבילכם.
אין לכם מה לעשות?
יש אחלה סירטונים למיסיון.

כל פעם משמחים אותי מחדש.
יאללה חג שמח, הייתם כאן.

אוקיי… אז אנחנו שברנו את שתיקתנו במהדורה בלתי צפויה אבל חגיגית של פינת המדפיס המיועדת לאנ"ש, קרי ידידי הבלוג מירושלים הקנאית, אוכלי הקיגלים בצומת שומרי אמונים, יושבי הברזלים של שכונת בית ישראל וכמובן, מדביקי הפשקווילים ברחוב מאה שערים, בתי אונגרין ושאר מזבלות החסידות היהדות הנאמנה.

מה קורה? התגעגעתם? לא הכי הדדי.
רציתי לספר לכם משהו , אבל בתנאי שלא תספרו לאישתי.
אתם יודעים "פן תשמחנה בנות פלישתים וגו'"
אז בשבוע שעבר היתי באוקראינה.
למה? כובע!

באתי לבקר את יוליה

Yulya-Ivanofrankovsk-girls-id2269587_public_main

סתם, לא מכיר אותה.

היתי אמור לעבור אצל אנה , אבל לא הספקתי.

מה אכפת לכם למה הייתי?
אם תהיה חתונה , אולי תקבלו הזמנה. אני לגמרי בעד, אחרי הכל, לחתונות שלכם הזמנתם אותי כל הזמן.
הגעתי.
רק דבר אחד אני חייב לציין, יכול להיות שהחתונה תהיה בכנסיה.

צריך להתחשב בכולם.
מה אתם לא רוצים שיתחשבו בכם?
שלא יראו סרטים בטיסות וכל הזבל הזה?
גם אחרים רוצים התחשבות.

אז הייתי באוקראינה ולא נסעתי לאומן.
לא היה לי כוח.
הייתי במקומות הרבה יותר שווים.
נגיד בלאבדין, שמעתם על לאבדין?

מה אני שואל בכלל?
על פולטאבה לא שמעתם, על דניפרו לא שמעתם , אז שעל לבדין תשמעו?
אתם רק את אומן מכירים ואת ברסלב ואת מז'יבוז' ואת בעל הידית, שלא הייתה ולא נבראה.
בלאבדין היו רבנים, אבל לא רבנים כמו שלכם, רבנים בבונים שומרי עיניים.
בקיצור לא הייתי באומן, הייתי בפולטאבה, הייתי שם במקווה, דיברתי עם הרב ואז נסעתי לחארקוב שגם עליה לא שמעתם למרות שגרים שם איזה חמישים אלף יהודים ויש להם בית כנסת.

כן זה הבית כנסת של חרקוב, לא הוא לא דומה לשום דבר במאה שערים, אולי חוץ מהכנסיה.
כן יש כנסיה במאה שערים, אתם צריכים לבקר שם יותר.
הקיצר על הדרך לחארקוב, שאין לכם מושג איפה זה בכלל, עוצרים אותי שוטרים.
אל תשאלו, שוד ושבר.
הם אמרו ששתיתי , לא שתיתי.
הם אמרו שנרדמתי על ההגה, גם לא קרה.
הם אמרו שאני מבריח סמים, לא מצאתי.
הם אמרו שאני מבריח נשק, דווקא על זה חשבתי.
בקיצור הפכו לי את כל הדברים , פתחו את המזוודה , לקחו את הדרכון, אל תשאלו . פחד אלוהים.
לא קרו לי דברים כאלו אף פעם באוקראינה. הייתי יותר מעשרים פעם.
לקחו אותי לתחנת המשטרה, והשאירו אותי שם ואני אוטוטו יש לי טיסה.
ואתם יודעים מה הם שאלו כל הזמן?
כל הזמן אותה שאלה, "האם היית באומן?"
פעם אחרי פעם, "באומן , באומן היית?"
ואני אומר "לא מה פתאום."
אבל לא שואלים על אומן, חמש מאות קילומטר משם?
זה היה מלחיץ.
רק אחרי שיצאתי משם נפל לי האסימון.
"האם היית באומן?"
גועל נפש.
עכשיו את הסיפור הזה אפשר לקחת לכל מיני לא טובים.

כאילו קיבלתי עונש שלא הייתי באומן.

כאילו כועסים עלי.

אבל איזה עונש כבר קיבלתי? עשר דקות הייתי במצב לא נעים.

מאה שערים היא עונש גדול הרבה יותר בשבילי, תודה רבה.

אז אני לוקח את הסיפור למקום טוב, הנה, אותי רוצים באומן , אותי צריכים באומן,

אותכם לא.

תבואו , תבואו לחתונה.

 

 

אני אסדר לכם קוגל וקולה כמו שאתם אוהבים.
לא יודע באיזה הכשר.


מחשבה אחת על “פן תשמחנה בנות פלישתים

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s