מוקדם ככל האפשר


כל הדברים נקראים ובאים.זו מהותם.
הבעיה היא, האיזון בין האורות והכלים.

כאן טועים הקבליסטים, אלו שחושבים שהם מבינים בקבלה.
תחשבו לרגע שיצאתם להשקות את הגינה עם צינור מים.
מה החוויה?
נכון שהכלי לא רוצה את האור?
הכלי רוצה להשתחרר ממנו, הצינור רוצה להיות שרוע על הקרקע, ריק וחסר תנועה.

רבינו הקדוש הבין את זה.
הוא ידע שחוכמתו של האר"י סולפה ללא הכר, על ידי אנשים שלא היו במדרגה לתפוס דקויות, אנשים שהפכו את הקבלה לשורה של סיסמאות.

לכן רבינו אומר "היו בקיאים ברצוא והיו בקיאים בשוב."
המשפט הזה, הוא אחת האינדיקציות ליחודיות התיאולוגית של ברסלב. הוא אומר למעשה, שהעולם יכול לפעול על פי אותם עקרונות רוחניים, שמתוארים על ידי הקבלה הלוריאנית והוא יכול לפעול ההפך. להשתחרר מהשתלשלות ולנתק את העולמות העליונים מהעולם התחתון.

עכשיו לעיניינינו.
מה שרציתי לעשות הפעם , זה לכתוב נגד בעלי תשובה.
זה דבר חשוב, כי בעלי תשובה הם דבר רע.
הם מחליפים את החומר החילוני הטוב, בחומר החרדי הרע.
לגבי הרוחני, אין הבדל, כולם מקבלים את אותם האגוזים, ורק למעטים יש שיניים.

למעשה, ניתן לומר שבעלי התשובה הם אנטי בריאה, כי הבריאה מנסה כל הזמן להשתפר ולהשתכלל, להפוך עצים ואבנים לטלוויזיות פלזמה ולמכוניות פרארי.
בעלי התשובה הם נגד זה, הם לא צריכים את זה.
הם מזכירים לי את המשפט שאמר האדמו"ר הזקן לאותו חסיד "אתה יודע טוב מאוד מה אתה צריך, אבל בשביל מה צריך אותך?"
אז אם בעלי התשובה הם נגד הבריאה, הם יוצרים חורבן, נכון?
טוב, לא כולם.
החבדניקים הם אחלה, גם בתור בעלי תשובה. יש חבדניקים שמנהלים מלונות בוטיק, יש חבדניקים שגרים במאליבו.

ככה צריך.
אם מישהו מתעקש להיות בעל תשובה, שילך להיות חבדניק, זה עוד איכשהו בסדר.
הרבי מליובביץ' הוא היה גאון, הוא הצליח לעשות את המיזוג בין האורות והכלים. אחרים אפילו לא יודעים מה זה. עזבו אותם.

אוקי, אז רצינו לכתוב נגד בעלי תשובה, אבל זה לא יקרה הפעם , כי קיבלנו שאלה חשובה מאוד מהקהל.
אתם זוכרים שדיברנו על אומן ? על מה שרבי נחמן עשה, כשהוא נקבר שם, שהוא עצר את נפילת העולמות, את התפזרות היקום.

השאלה שקיבלתי הייתה, למה הבעל שם טוב לא הצליח, כלומר, איפה הבעש"ט נכשל כך שרבי נחמן היה צריך לתקן.

אז התשובה היא, כפי שפתחתי את ההודעה כל הדברים נקראים ובאים.זו מהותם.

לכאורה, מדובר בשטות ניו אייג'ית רגילה, שנועדה לספק תוכן חסר משמעות לסדנאות לפיתוח המודעות.

העניין הוא שישנה מאחורי ההכרזה הזו אמת גדולה, אלא שזו לא כל האמת. כל האמת היא שדברים נקראים בשפתם ובאים.

אתה יכול לקרוא לדברים, אבל הם לא יגיעו אלא אם אתה קורא להם בשפה שלהם.

כשמבינים את זה, רואים שעיקרון כזה, מתאים לתהליכים רבים שאנחנו מכירים מהמציאות.

לדוגמא, שכסף נמשך לכסף.

לדוגמא , שיופי נמשך ליופי.

smith
הרבה פעמים, אנשים לא אוהבים לשמוע את זה, הם מעדיפים לשמוע שכל דבר יכול להתרחש ושהעולם מלא באפשרויות, וגם זה נכון, אבל הקריאה לדברים בשפתם היא אחד מסודות הקבלה, שפחות מדברים, כי היא דבר מאוד לא הוליסטי.

היא לא מסתדרת עם הניו אייג'.

עכשיו צריך להבין עוד משהו חשוב בעולם הרוחני.
אנו רגילים לחשוב על המושגים הקבליים כעל עצמים, כמו למשל "נשמה" או "מלאך" או "ספירת היסוד", אבל האמת היא שבעולם הרוחני, אין ממש עצמים. בעולם הרוחני יש מה שניתן להגדיר כשאיפות ורצונות.

עיקר ההתעסקות הרוחנית מתייחסת למציאות שמכונה בקבלה "החלל הפנוי".
מהו החלל הפנוי? נהוג להגדיר את החלל הפנוי, כאיזו מציאות, ממנה נסתלק אור האינסוף וההסתלקות הזו של "אור האינסוף", היא בעצם בריאת העולמות הרוחניים.
האמת היא שהחלל הפנוי הוא לא רק מקום ריק מאור האינסוף, הוא גם שאיפה לגדול ולהתנפח , באופן כזה שיווצר מרחק גדול ויותר מאור האינסוף.
לכן ניתן להבין מה הבעל שם טוב ניסה לעשות.
הוא ניסה לבלום את דחף הגדילה של החלל הפנוי באמצעות המודעות לכך שאור האינסוף נמצא באמת בכל מקום והעדרות האור האינסוף היא אשליה ולכן, אין טעם בגידול, כי גם בחומר הכי מת והכי משולל תודעה ונפש, קיים אור האינסוף. זה פשר ההכרזה של הבעל שם טוב "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". בכל מקום הוא רואה את האור האינסופי ולכן הוא בולם את התרחקות האלוהות מהחומר.

לפי מה שאמרנו, אנחנו יכולים לענות על השאלה, היכן נכשל הבעל שם טוב.
הדברים נקראים בשפתם.
החומר אינו מבין את שפת הרוח. הוא אדיש לה.
אתה אומר לו "אתה אור". והוא לא יודע מה זה.
כיוון שהוא לא יודע , הוא לא מתייחס ואנחנו יודעים שהבעל שם טוב ניסה לעשות דברי שניסו לעשות בעבר, לזהות את החומרי כרוחני. החומר מכיר רק את עצמו ולכן ה"שיוויתי" לא מוציא ממנו כלום.
ברמות היותר גבוהות, הבעל שם טוב הצליח.

אני יודע שאני נשמע כמו אזה שליח בנאלי של צעירי חב"ד כשאני כותב את זה, אבל זה נכון.
מלמדים על הבעש"ט , שהוא פנה אל המוני העם ואמר להם, שקיום מצוות מתוך שמחה, הוא שווה ערך לתפילה, או שווה ערך ללימוד תורה. כאן הוא עושה את ההשוואה בין שמחה לתורה ובין תפילה לתורה.
זה יכול לעבוד, כי שלושת אלו רוחניים ולכן הם מדברים בשפה דומה ומצייתים.
בגלל זה תורת החסידות התפשטה והצליחה, יותר מתנועות רוחניות אחרות שראינו ביהדות.

אבל בפרספקטיבה הכלל עולמית, ההצלחה הזו של הבעל שם טוב, לא ממש משמעותית.
המציאות של החומר דומיננטית, הרבה יותר מאשר הרוח.
ניתן לראות את זה בדוגמא, האדם יכול להיות שמח, אבל בדרך כלל אינו שמח, אבל האדם הוא תמיד חומר ואיך שלא ישתדל, תמיד יישאר חומר.

אפילו תלמידיו של הבעש"ט, שהיו אנשים בעלי אופי חזק וידע עצום, לא הצליחו לשלוט בהלך הנפש שלהם באופן קבוע. הכי רציני היה כנראה רבי זושא מאניפולי , וגם הוא לא הצליח להגיע לשלמות.
כך שבחומר, הבעל שם טוב נכשל וברוח הייתה לו הצלחה חלקית, שהיא גם דבר מבוטל , אבל היא לא בסדר גודל, של העוצמה הנדרשת לעצור את התנועה של החלל הפנוי.

רבי נחמן ידע את זה.
אולי כבר שהיה בן שמונה עשרה או שבע עשרה, הוא כבר הבין את כל הסיפור.
לקח לו הרבה שנים, כדי למצוא פיתרון.
בזכות זה שאנחנו מכירים חלק מהעבודה של רבי נחמן, אנחנו יכולים לעקוב אחרי הפיתרון שלו.
פיתרון גאוני.
הוא דיבר עם החומר בשפת החומר.

מה הוא אמר לחומר?
הוא שכנע את החומר שיש להם זהות משותפת.
להם זה "החומר", כמציאות רוחנית, פילוסופית ורבי נחמן בעצמו.
בשביל זה הוא היה צריך למות ולהקבר , כדי להגיע להזדהות מוחלטת עם הדומם.

נשמע מדהים? זה כתוב בליקוטי הלכות.
יש סיבות למה דווקא היה צריך להקבר באומן.
באומן יש כמה עניינים של חיבור בין הרוח לחומר ויותר מזה, עניינים של השתלטות הרוח על החומר.

אחרי שזה נעשה, כבר ניתן היה להתייחס לתודעה מאוחדת, של צדיק האמת ושל החומר וזו הייתה ההצלחה של רבי נחמן.
השאלה היא, עד כמה ההצלחה הזו הושלמה.
והתשובה שיש לי היא פשוטה.
רבי נחמן נפטר בשנת 1810. מאז , ניתן להגיד שהדומם, התחיל לקבל חיים.
רכבות, ספינות קיטור, מעליות ואחר כך גם מכוניות ומטוסים.
לכל הדברים האלו ישנם הסברים רציונלים, אבל אם היינו מסתכלים מהצד, רק על התוצאות, רק על מפת המינוע והטכנולוגיה, בלי לקרוא את ההסברים שמספקים ההסטוריונים, היינו מבחינים בהתעוררות, כאילו החומר, תופס שהוא יכול להזיז את עצמו ולנוע ולחיות.

ומה מתרחש בימינו? החומר כבר חושב, כבר מסיק מסקנות, כבר מזהה ומחליט.


זה עומק הבעיה אצל בעלי התשובה, הם חושבים שהם נגד החילוניות, אבל למעשה הם נגד הצדיק.
הצדיק שחי את החומר.
את זה אני אומר כבדרך אגב, כי אני רואה שלצדיק ממש לא אכפת מבעלי התשובה, הוא רומס אותם מבלי משים, יחד עם הרבנים שלהם והחברים שהם חושבים שיש להם בכיכר השבת.

וזאת ההוכחה שהצדיק הצליח, כיוון שבין אור האינסוף לבין החחל הפנוי, ישנו איזה תווך והתווך הזה, אם תסתכל עליו מהכיוון של החלל הפנוי, אתה תראה חיים, אתה תראה תנועה, אתה תראה אפשרויות וככל שאנחנו נמשיך לראות את החומר הופך לדברים האלו, אנחנו נבין שהחחל הפנוי כבר לא גדל, הוא כבר לא נמלט מהאלוהות. הבריחה שלו הסתיימה.

מזכיר לכל מי שנוסע לאומן.
ניפגש בבית חב"ד , אחרי התיקון הכללי העולמי.

שנה טובה.

8 מחשבות על “מוקדם ככל האפשר

  1. אני לא רוצה להיות כפוי טובה למחשבים ולמכוניות ולתהליכי התפתחותם, אבל אני מתקשה להזדהות עם ההסתכלות החיובית עליהם; אני מרגיש שהם מחלישים אותנו. כנראה שאני עדיין צריך לחזור בתשובה ולהפסיק להאשים אותם בחולשות שלי. תודה על הפוסט. ולשנה טוב תיכתב ותיחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום.

  2. פינגבק: חג שמח | מחוייב המציאות

  3. פינגבק: השועל והכרם | מחוייב המציאות

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s