שטח הפקר


אז אנחנו ממשיכים בסיפור הזה.
דיברנו על המרכז הראשון שבו נולדת אנרגיית החיים ועל המרכז השני אליו האנרגיה עולה.
שימו לב למשהו מעניין.
היסוד שמתאים למרכז השני , הוא יסוד המים.
רואים את זה גם בציורים הינדיים של המרכז השני , שם מציירים אותו כפרח שבתוכו ירח המשתקף בים.

מצד שני, אם אתם זוכרים , רבינו מתייחס אליו בליקוטי מוהר"ן בתורה רנ"ג ורנ"ג הם אותיות נגר, כשנֶגֶר, פירושו בעברית מקור או מאגר מים. זה לא סתם קוריוז.
אנחנו מוצאים את הקישורים והרמזים האלו, לאורך ולרוחב כל ספרות ברסלב.
אז כדי שנוכל להתקדם , הבא ונעשה סדר.
כאשר רבינו מדבר על "אש" הוא מתייחס לאנרגיית החיים באופן כללי, ואילו לאנרגיית החיים יש כמה וכמה מצבים, ובמצב השכיח שלה, היא מתרכזת במרכז השני, מה שמכונה בפי היפאנים הארה ובפי ההודים סוודיסטנים ובלשון הניו אייג' "מרכז המין".

עד כאן החזרה.
נמשיך אם כן.
איך אנחנו יכולים להסביר את המונח "אנרגיית החיים", בלשון שתובן גם על ידי בוגרי מערכת החינוך?
אנחנו יכולים להגיד שאנרגיית החיים היא "פוטנציאל" ואילו המצב שלה הוא "מוטיבציה".
לכן מכאן אנחנו יכולים להבין שכשאדם נמצא בסכנת חיים, המוטיבציה שלו היא להציל את חייו , שזו המוטיבציה הראשונה, ואילו במקרים אחרים , האדם נמצא במוטיבציה השניה, שהיא להתרבות.

עכשיו ישנו משהו חשוב, שרצוי להזכיר.
בעניין הזה, מוטב להגיד מעט מדי, מאשר הרבה, כי הנושא הזה כל כך מהותי ויסודי בנפש האדם, עד שכל ברבור מיותר, הופך להיות בסיס לשרשרת אינסופית של בלבולים ולכן כשמדברים על העינינים האלו, עושים זאת במתינות רבה, עקב בצד אגודל.

בשלב שהגענו אליו, אנו יכולים לשאול שתי שאלות.
השאלה הראשנה היא, האם אנרגיית החיים , יכולה להגיע לעוד מקום, חוץ מהמרכז הראשון והשני והשאלה השניה היא, שאם היא יכולה , למה היא לא מגיעה?
לשתי השאלות ישנה תשובה אחת, והתשובה היא שלמערכת האנרגטית של האדם, נכנס עוד שחקן מרכזי שמשפיע על ההתנהגות של אנרגיית החיים.
השחקן הזה נקרא בפי המומחים "מיינד אגו", והוא מייצג את ההכרה העצמית של האדם על פי שכלו.

יש הרבה מאוד מה לספר על השחקן הזה, ואנחנו לא נעשה את זה כאן.
מה שחשוב מבחינתנו, הוא שהמיינד-אגו, יונק את אנרגיית החיים של האדם ומשתמש בה לצרכיו.
הוא לא יכול, או לא רוצה, לקחת את אנרגיית החיים כשהיא נמצאת במרכז המין, כי אילו הוא היה גוזל אותה משם, האדם כבר לא היה מעוניין להתרבות ואז האנשים בעלי המיינד אגו היו נכחדים, אבל הוא מנסה לקחת , כל טיפה של אנרגיית החיים, שאינה מנוצלת לשרידה או להתרבות.

אם כך, מהו הקונדוליני.
הקונדוליני, הוא התנועה הספונטנית של אנרגיית החיים, מעל ומעבר למרכז המין.
כלומר, בהתקיים הקונדוליני, המוטיבציה של האדם מתרוממת באופן טיבעי, אל מעבר ליצר השרידה ויצר ההתרבות , אל מצבים הכרתיים גבוהים יותר.
החכמים היוגים , דימו את התנועה הזו, לתנועת התרוממות של נחש, לכן המילה "קונדוליני" שמשמעותה "נחשי".
מכאן אנחנו מבינים דבר חשוב, והוא שהקונדוליני, הוא מצב תיאורטי, שאינו קיים במציאות.
במציאות, כל אנרגיה עודפת, שאינה קשורה להתרבות או לקיום, נחטפת על ידי המיינד-אגו.

זאת אומרת, שמבחינה אנרגטית, לאדם שאנחנו מכירים, יכולות להיות רק שתי מוטיבציות, או מוטיבציה של קיום, או מוטיבציה של התרבות.
לכן באופן טיבי, האדם לא יכול להתגבר על יצרו.
אנרגיית החיים כשנמצאת במרכז השני, היא המרכיב הדומיננטי בהוויתו.
רק כאשר, האדם נמצא בסכנת חיים מוחשית, גובר יצר הקיום על יצר ההתרבות והאדם מתרכז בהגנה על חייו.


אז מה אנחנו עושים, כדי להביא את האדם לרמות תודעה יותר גבוהות?
מה אנחנו עושים כדי לפתור את האדם מהדחף הניצחי למין ולהתרבות?

אנחנו עושים תרגילי קונדוליני.
אנחנו מייצרים סימולציה של עליית קונדוליני, או במילים יותר טכניות, אנחנו לוקחים את אנרגיית החיים של האדם ומעיפים אותה למעלה, אל מעבר למרכז המין.

אילו היינו יכולים לקחת את כל אנרגיית החיים של האדם ולהזיז אותה, היינו משנים באופן קיצוני, את האופי שלו ואת השקפתו. את זה אנחנו לא יודעים לעשות כרגע, אנחנו כן מצליחים לקחת קצת מהאנרגיה, וזה מספיק כדי לחולל שינוי מסויים וזמני.
תרגילים כאלו, ידועים מאוד בתורת היוגה-טנטרה-מדיטציה.
התרגיל הכי מוצלח מתוכם שאני מכיר, הוא מה שאנחנו מכנים "אושו קונדוליני" או "מדיטציית קונדוליני". בעיקרון, זה רצף של תרגילים שנמשך בסך הכל שעה.

חשוב מאוד לתרגל לפי ההוראות, חשוב לא לאלתר , לא להאריך ולא לקצר.
אם עושים את התרגיל הזה כמו שצריך הוא עובד.

כאן יש הסבר מוסרט ומוצלח.

מה המשמעות של כל הפעולה הזו?
בדיוק מה שאמרנו, המוטיבציה של האדם שמאופיינת בשרידה או בהתרבות, משתנה.
הוא כבר לא מעוניין באף אחת מהשתיים.
התוצאה של השינוי במוטיבציה, היא הקלה גדולה והתרעננות.
כל התאוות של האדם , ניזונות משתי הרמות התחתונות של האנרגיה, תאוות המין, תאוות הכבוד, תאוות הבצע , תאוות האכילה, כולן נחלשות בצורה חדה.

נסו ותראו. זה עובד.
אז זו התשובה בשבילך, מי שלא תהיה.
יש דרך החוצה.
עדיין לא סיפרתי שום דבר על מה שנימצא בחוץ, אבל זה למעשה הרעיון של אושו, לא לספר על מה שניתן להשיג, אלא לדבר על הבעיות ועל הדרכים להשתחרר מהן, לפחות.

זה טוב,
יחסית למה שאתם מכירים, זה גן העדן.
גן עדן מוגבל, אבל עדיף על גהנום ניצחי, האין זאת?

או, כמו שאומרים החבר'ה, אם כבר מין, אז מין מסוכן.

יאללה חברים.

אדוני ישמור צאתכם ובואכם, מעתה ועדדדדדדדדדדד עולם.

26 מחשבות על “שטח הפקר

  1. כן "הקלה גדולה והתרעננות". ההסבר שנתתי לעצמי עד עכשיו (אין לי הבנה מספיק טובה בפזיולוגיה, הורמונים, מערכת העצבים, וכו') הייתה שאיכשהו האושו קונדוליני היא דרך אחרת להגיע למצב של אחרי פעילות מינית. האם פעילות מינית גם מביאה לאותה "הקלה גדולה והתרעננות"?

    • וודאי שלא.
      המורה הראשון שלי למדיטציה, לימד שיחסי מין , מזרימים את האנרגיה החוצה ולמטה, ואילו הקונדוליני מזרים אותה פנימה ולמעלה.
      יש הבדל תהומי.
      אני לא בא לדבר כאן נגד יחסי מין.
      מטיבם, יחסי מין , הם תהליך טיבעי ותקין, אבל חוויית ההקלה שאחרי יחסי מין, נובעת משיחרור מתח. היא לא דומה בטיבה ובעוצמתה , לעבודת אנרגיה מדיטטיבית.

      יש, כמובן, אקט מיני מדיטטיבי, מה שמלמדים חלקים מסויימים של הטנטרה, אבל אני לא מבין בזה.
      תרגול הקונדוליני , אינו משחרר את האנרגיה המינית, אלא מעביר אותה לרמה תודעתית גבוהה יותר, זה עולם אחר.

      • אני מתאר לעצמי שהתופעות של ההזרמה למטה או למעלה הן חוויתיות, אז אני לא אשאל מה משמעותם, אלא אשתדל לשים לב לחוויות השונות.

          • אה… עכשיו הבנתי שבלהזרים למטה הכוונה היא שעוברים ל"צ'אקרת הבסיס".
            אוקיי, אבל עולים בי תהיות שאולי בכל זאת גם ביחסי מין גם למי שלא למד את הטנטרה, אם ניגשים בקדושה ובכוונות מעבר ליצר השרידה ויצר ההתרבות, אז אולי מזרימים למעלה.

              • אובי ואן-אתה יודע שאין לי מושג בגרוש בנושא אבל תהיתי לעצמי איפה העצה של רבינו בעניין המדובר,
                אם אליזר אומר ואתה מסכים איתו שאם מקיימים יחסי מין עם כוונה מעבר ליצר ההתרבות והשרידה יוצרים אפקט דומה של הזרמת האנרגיה למעלה ..אז אולי..(רק אולי…)על זה רבינו מדבר כשהוא אומר לחשוב בדברי תורה בזמן התשמיש,,,לעניות דעתי זה יוצר אפקט אחר לגמרי בתחושות שמרגישים אחרי היחסים (על פי מיעוט שכלי הבנתי וחוויתי)ואתה מרגיש שהתמלאת ולא שהתרוקנת….
                יש מצב שאני בכיוון?או שאתה הולך לרדת עלי רצח, דרולניו היקר?

              • חס ושלום.
                אני לא יורד רצח, כי קטונתי מלהבין בעניינים האלו.
                אני כן ממליץ על המאמר של פרופסור וייס בנושא הזה, כי מה שהוא טוען שם, שרבינו כותב בליקו"מ שבעילת הצדיק , היא מתקנת את הביאות האסורות שאישה עוברת.

                אבל אני לא מבין בזה, אני יודע שיש בזה משהו ואולי שווה להתייעץ בנושא עם מומחה או מומחית לטנטרה.

              • תגובה למשתמש אנונימי (אין שם כפתור להגיב):
                לשנן משניות? תיארתי לעצמי יותר בכיוון של להתחשב בבת הזוג.

  2. תנינא תורה ה':

    כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַמּחִין עַל יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוָות נִיאוּף
    כִּי. עִקָּר הַמּחַ עַל יְדֵי לֵחוֹת הַגּוּף
    כִּי הַמּחַ הוּא כְּמוֹ נֵר דּוֹלֵק
    וְהַלֵּחוֹת שֶׁבַּגּוּף הֵם עוֹלִין לְהַמּחַ
    וְנַעֲשִׂין שְׁמָנִים אֶל הַמּחַ
    נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַמּחִין עַל יְדֵי לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף
    עַל כֵּן עַל יְדֵי שֶׁמַּכְנִיעִין תַּאֲוָות נִיאוּף
    וְאֵין יוֹצְאִין לֵחוֹת וְשַׁמְנוּנִית הַגּוּף לַחוּץ
    עַל יְדֵי זֶה עוֹלִין הַלֵּחוֹת אֶל הַמּחַ וְנַעֲשֶׂה שְׁמָנִים
    שֶׁזֶּה עִקָּר הַמּחִין
    עַל כֵּן עַל יְדֵי הַמָּגִנִּים הַנַּ"ל
    שֶׁמַּכְנִיעִין תַּאֲוָה זוֹ
    עַל כֵּן הֵם עוֹשִׂין עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת תְּפִילִּין, מחִין כַּנַּ"ל
    כִּי הֵם מַעֲלִין לֵחוֹת הַגּוּף מִבְּחִינַת הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ
    עוֹשִׂין מִזֶּה מחִין בְּחִינַת תְּפִילִּין
    כִּי תְּפִילִּין הֵם הִתְנוֹצְצוּת הַמּחִין
    וְעַל כֵּן נִקְרְאוּ הַתְּפִילִּין יְקָר

    1. איך זה מתקשר לקונדליני? או שלא? בכל מקרה נראה שמדובר כאן על ויתור מוחלט או כמעט מוחלט על כל עיסוק ישיר באנרגיה מינית כשההתמרה כאילו מתרחשת מאליה.
    2. נראה שאין כאן קשר לטנטרה שעוסקת למיטב הבנתי הדלה מאוד בנושא במניפולציה כלשהיא על האנרגיה המינית עצמה.
    3. הקונדליני הוא הנחש דקדושא?

    • בוא נקרא שוב את המשפט הראשון

      כִּי עִקָּר תִּקּוּן הַמּחִין עַל יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוָות נִיאוּף

      הוא לא אומר "שבירת הניאוף".
      בזה שאתה לא נואף, אתה לא שובר את תאוות הניאוף.
      תאוות הניאוף שלמה ומושלמת, רק לא מוציאים אותה מהכוח אל הפועל.
      לכן, לא מדובר כאן על ויתור בעיסוק באנרגיה המינית.
      ההפך, אתה חייב לעשות איזושהי מניפולציה באנרגיה המינית, או לעשות מניפולציה במושג ניאוף, שזה אולי עדיף.

      • כמובן. זה כמו לעשות דיאטה בלי להתגבר על תאוות אכילה – מה שקורה בדרך כלל. מעשנים יותר, מדברים יותר, מתמכרים לספורט וכו'. . כתבת: ש"כל התאוות של האדם, ניזונות משתי הרמות התחתונות של האנרגיה, תאוות המין, תאוות הכבוד, תאוות הבצע, תאוות האכילה"
        אם הבנתי נכון תאוות המין היא רק ביטוי אחד של אותה אש ולמעשה כל התאוות שורשן אחד. המניפולציה על האנרגיה שתקועה במרכזים התחתונים בתוספת כמובן של עבודה רוחנית נוספת מאפשרת את עלייתה למרכזים גבוהים יותר . אותה התמרה אנרגטית מפתחת בהדרגה את המרכזים הגבוהים יותר. ומכאן, שככל שהאדם מחובר מזדהה וחי מתוך המרכזים גבוהים יותר נחלשות כל התאוות כולן כי הן בשורשן אחד.
        אותם המרכזים, כנראה בעיקר בלב ובמח הם אמצעי ההתקשרות של האדם לאלוהות וזה מחבר אותי לפוסט האחרון (מוקדם ככל האפשר) לפיו יתכן והם מולידים את הקשר בין הרוח לחומר ואולי אפילו מחיים את החומר עצמו. הבנתי נכון?
        אם הבנתי נכון, זה אומר שאותה אנרגיה לאחר שעברה התמרה יורדת שוב למרכזים התחתונים אלא שאיכותה שונה לגמרי – מעין השתלטות של הרוח על החומר?

    • רבינו גם רומז כאן על נחש, כי הוא מדבר על תפילין בהקשר הזה, כי התפילין מזכירות נחש.

      גם מי שראה את הסרט "המבול" זוכר שהמשפחה של נוח השתמשו בעור הנחש הקדמוני, באותו אופן שמניחים תפילין

  3. פינגבק: פורץ הדרך | מחוייב המציאות

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s