יוסי בוא הביתה.

לא מזמן התייחסנו כאן לספר שיח שרפי קודש?

אמרנו שזה ספר לא מהימן ולא רציני, שאי אפשר לסמוך על הדברים שכתובים שם.
לא שיש לנו בעיה עם שרפים, שרפים ובעיקר שרפיות הן אחלה.

הבעיה שיש לנו, היא בעיה אחרת.
לפני שלושים שנה בערך, התחילה אופנת ספרי הזבל בברסלב.
אני לא מדבר על "השתפכות הנפש" ועל "משיבת נפש", שהם ליקוטי ציטוטים לפי נושאים, שאולי הם חסרי תועלת והם מזיקים, אבל עכ"פ הם מורכבים ממקורות ברסלביים אותנטיים.
אני מדבר על כל מיני ספרי זבל קשקשניים , של רבנים פלצנים , שעושים את עצמם מבינים גדולים בברסלב, אבל בעצם מייצרים רק הבלים ורעות רוח.
הדוגמא הקלאסית לספרי הזבל , זו הסדרה המשמימה "אשר בנחל" של אליעזר שיק שאין בה כלום חוץ מהטפות מוסר עלגות, אבל היא זכתה להמשכים משמימים כמו טלאנובלה אוסטרלית.
קצת יותר קצרה, אבל לא פחות מיותרת וטרחנית , היא הסדרה שאותה הזכרתי "שיח שרפי קודש". תכל'ס קשה להגיד שתשפוכת ההבלים הזו ראויה לציון, ברובה היא נראית כמו טור רכילות אינסופי של העדה החרדית.
הקטעים שם הם בסגנון של

והבחור המצויין האדיר במעלות רבי שטינקר שפיצקאקער , בא בשנת תרל"ט בקשרי שידוכים עם הבתולה המהוללה מוכטא פיכסא ביתו של הגאון הידוע רבי שמענדריק שמאלצפרעסר

זו בערך רמתה של היצירה הספרותית הזו.
שתי סיבות יש לזה שאני מזכיר אותה היום.

קודם כל, כל תעמולת הזבל של המחזירים בתשובה שרבינו אמר ללכת לפי השולחן ערוך, בנויה על קטע מתוך "שיח שרפי קודש" לפיו אמר רבינו שאפשר, חס ושלום, לקמט את ליקוטי מוהר"ן ובלבד שלא לשנות מהשולחן ערוך.
זאת שטות מוחלטת, שכל מי שיש לו הבנה מינימלית בהלכה יבין את זה. בהרבה מקרים, אף אחד לא הולך לפי השולחן ערוך, לא בברסלב ולא במקומות אחרים. ישנם פוסקים אחרים , כמו הרמ"א, שנוהגים על פיהם. כל הסיפור הזה של הליכה לפי השולחן ערוך, בה כדי להונות את בעלי התשובה האומללים ולהפיל אותם לתהום הבדצים.

הסיבה השניה היא הסיפור עם ישו.
זוכרים את הפוסט הזה?

תראו איזה דבר מדהים מצאתי לגבי ישו הנוצרי.
הנה ציטוט אמיתי מתוך שיח שרפי קודש.

בחגא הנוצרי הנקרא סאראג סוועטייע, שספרו לפני רבינו בליל ניטל על סיבת חג אחד מחגי הנוצרים, הנקרא "חג הארבעים" שפעם ישבו ארבעים אנשים באיזה מקום ולא היה להם מה לאכול ונעשה להם נס שמצאו ככר לחם והספיק לחם מועט זה לכל הארבעים איש הנ"ל, אולם זה שספר זאת לרבנו הפך הנ"ל, דהיינו שספר שהיו ארבעים לחמים עם חמשה אנשים ונעשה צחוק גדול, ואז נענה רבינו ואמר: מהראוי שיוסל כבר יחזור, "יוסל קער זאך שוין אומקערן"

זה דבר מדהים.
מדברים על ישו הנוצרי ורבינו אומר "הגיע הזמו שיוסל יחזור."
מי זה יוסל? יוסל הוא הכינוי שנתנו יהודי מרכז אירופה לישו הנוצרי, בדרך כלל הוסיפו לזה איזה שם תואר כמו יוסל הממזר.
זוהי ברסלב האמיתית, מתעסקים בה במהות.
בליל חג המולד, מגיע רבי נחמן למסקנה שצריך להחזיר את ישו הנוצרי או את כל הנצרות בחזרה.
לא יודע לאן צריך להחזיר אותו, דורש עיון, אוקיי?

כמובן שבטלני העדה החרדית , לא ממש מודעים לעיניינים רוחניים כאלו , אז הם מתחילים לחפש מי זה היוסל, שצריך לחזור, וכדרכם מוצאים איזו חתיכת רכילות אדיוטית.

בליל שבת הראשון, כשהעתיק רבנו את מקום מושבו לעיר ברסלב, ובאו מבני העיר לקבל את פניו, בא גם החזן יוסף שכינו אותו "יוסל חזן", וסייע לרבנו בדירתו, כי רצה להחניף לו, משום שתושבי העיר לא אהבו אותו. אולם רבנו לא קירב אותו, ובליל שבת הראשון כשבאו תושבי העיר אל שולחנו של רבנו, היה ביניהם גם "יוסל חזן", ורצה לזמר לפני רבנו את הזמר: "מנוחה ושמחה".

לפני שהתחיל "יוסל חזן" לזמר, פתח רבנו בדברי תורה (ליקו"מ, סימן ג): "הנה מי ששומע ניגון ממנגן רשע" וכו'. ותיכף סתם החזן את פיו. ורבי אברהם בן רבי נחמן, בספרו מעשה זה, דייק ואמר, שעל כן לא התחיל רבנו לומר דברי תורתו במעלת המנגן הכשר, אלא התחיל התורה בעניין המנגן הרשע, כדי שלא יחשוב יוסף החזן שעליו מתכוון רבנו, שהוא מנגן כשר, ולכן היה ההכרח לפתוח בשלילת החזן, כדי שיסתום את פיו.

זהו, מצאו איזה חזן חסר חשיבות כדי להלביש עליו איזו רכילות אדיוטית, ככרה עובדים בספרות הזבל וזו האמינות שניתן לייחס להם.

טוב, מישהו ביקש כאן ראשי תיבות ברסלביים לחודש אלול, אז מצאתי משהו.
מסתבר שלפי רבינו חודש אלול הוא הזדמנות מצויינת לשדל נשים .
הנה זה מה שכתוב ליקוטי תנינא , תורה פ"ז

שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹצְאִין הַזִּוּוּג כִּי עַל יְדֵי הַתִּקּוּן הַנַּ"ל נַעֲשֶׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כִּי מִקּדֶם לא הָיְתָה נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ, כִּי. נָטְתָה מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְצא זִוּוּגוֹ וַאֲפִילּוּ אִם מוֹצְאָהּ, אֵינָהּ נוֹטָה אַחַר רְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם הַתִּקּוּן לָזֶה עַל יְדֵי זֶה חָזַר וְנַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל וְזֶה הַסּוֹד מְבאָר בַּתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת אֱלִיעֶזֶר כִּי אַבְרָהָם מָסַר לוֹ הַסּוֹד הַזֶּה וְזֶה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם לֶאֱלִיעֶזֶר: "וְאִם לא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיך"
רְאֵה וְהַבֵּט נִפְלְאוֹת תּוֹרָתֵנוּ כִּי רָאשֵׁי תֵבוֹת פָּסוּק זֶה הֵם אוֹתִיּוֹת אֱלוּל
וּבָאֶמְצַע הֵם תֵּבוֹת תֹאבֶה הָאִשָּׁה כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת אֱלוּל, הַיְנוּ סוֹד כַּוָּנוֹת אֱלוּל עַל יְדֵי זֶה תֹאבֶה הָאִשָּׁה כִּי עַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה בָּהּ רָצוֹן אֵלָיו כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁבְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת בְּעַצְמָן שֶׁדִּבֵּר אַבְרָהָם עִם אֱלִיעֶזֶר מֵעִנְיַן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא לא תִּתְרַצֶּה לֵילֵך אַחֲרָיו דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ: "וְאִם לא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיך"
בְּאֵלּוּ הַתֵּבוֹת עַצְמָן גִּלָּה לוֹ סוֹד הַתִּקּוּן לָזֶה דְּהַיְנוּ סוֹד אֱלוּל, הַמְרֻמָּז בְּרָאשֵׁי הַתֵּבוֹת, שֶׁהוּא הַתִּקּוּן לָזֶה

טוב, אני מאחל לכל קוראיי וקוראותיי שימצאו החודש את זיווגם, או לפחות ימצאו מישהי או מישהו להעביר איתו את הזמן עד אז.

המשך שבוע מדהים