בבוקר הגעתי לחדר הכושר והמדריך שאל אותי מה עניינה של פרשת אמור.

לכאורה שאלה סתמית, כמו שתמיד שואלים אנשים שנראים דתיים מאוד.

אבל בעצם מדובר בשאלה מאוד עמוקה, כי אם תשימו לב, הפרשייה הזו היא אחת מהיותר מוזרות.

אין בה שום קו רוחני מסויים או מעשה היסטורי, אלא היא מנתרת בתזזיתיות מעניין לעניין. מתחילה בחוקי הטהרה של הכוהנים, והכהן הגדול ש"לאביו ולאימו לא יטמא" , ממשיכה לקרבן תודה, עוברת לחגים פסח, שבועות יום כיפור וסוכות , משם מבצעת פניה חדה ללחם הפנים, ומסיימת בסקילתו של המגדף, אותו מצרי למחצה שקלל את אלוהים.

לכן לא ידעתי להשיב למדריך, והמשכתי בענייני, אבל לא שכחתי את השאלה.

תיארתי לעצמי, שבסופו של דבר , סוף התשובה לצוץ ואכן צצה.

כל העניין ב"אמור" , הוא שלתורה ישנה אמירה לכל אחד.

גם לכהן הגדול, גם לכהנים הזוטרים, גם למקריבי הקרבנות, גם לפשוטי העם ואפילו לפושעים, אלו שמוצאים להורג ישנה אמירה.
לכולם אומרים משהו, והמשהו משתנה מאדם לאדם. זו תשובה מצויינת לתת למדריך בחדר כושר, כי למעשה בפרשה הזו, מוזכרת הסקילה, שניתן להגדיר אותה כפעילות ספוטיבית קדומה.

זה היה מאז ומתמיד הרעיון הבסיסי ביהדות, יש בה מקום לכל אחד, למלך , לפושע , לנואפת ולשוטה. המנגנון הרבני, מוצא לכל אחד מהם טיפול תורני הולם. בגלל זה הבודהיזם הרבה יותר טוב, הרבה יותר יעיל, הוא לא מתעסק עם כולם , רק עם מי שרוצה לצאת לחופשי, רק עם מי שרוצה להיות אדם אמיתי.

מצד שני, האדם הנבון, יכול להגיד "אז מה? מתעסקים ביהדות עם נוכלים ורוצחים ומגדפים, האם זה מה שאמור למנוע, מהאדם הנאור להשתחרר?"
שאלה מצויינת והתשובה היא כזו.
תמיד הייתה לי שאלה, על מה שכתוב בפרק 11 בספר הזן "פתח ללא דלת".
אני אתן לכם סיכום קצר של הפרק , כדי שתבינו על מה מדובר.
ג'ושו, מגדולי המורים הבודהיסטיים והוא חי במאה שמינית לספירה.
יום אחד בא לנזיר שואל אותי מה זה משהו, והנזיר הראה לו אגרוף.
ג'ושו ביטל את התשובה והסתלק.
למחרת הוא בא שוב לאותו הנזיר , שאל את אותה שאלה וקיבל את אותה התשובה, אבל אז, הוא השתחווה לנזיר והכיר בנכונותה של תשובתו.
מומון, המחבר של "הפתח ללא דלת", במידה רבה היה הפרשן של ג'ושו והוא מקפיד לטעון שהאגרוף היה אותו האגרוף.
כמובן שכולנו שואלים למה בהתחלה ג'ושו פוסל את התשובה ואחר כך מקבל אותה.
מומון משיב במין טענה סתומה, שעיקרה , "החרב ההורגת את האדם, היא החרב המושיעה את האדם."
לא הבנתם?
זה באמת מסובך.
שימו לב לדבר אחד, במאה השישית לפני הספירה קרו כמה דברים.
בודהא קם בהודו כדי לגאול את העולם, לאו צו קם בסין כדי לשחרר את האדם.
שני אלו התרחשו במזרח הרחוק, מה קרה כאן? בית המקדש הראשון נחרב.
לא נראה צירוף מקרים מוזר?
מצד אחד, העולם פורח, העולם מתעלה לאור תורתם של גדולי המורים ומהצד השני חורבן, על נהרות בבל.
עוד דבר צריך להגיד לגבי חורבן הבית הראשון, הוא די חסר משמעות, כי אחרי שבעים שנה בונים את המקדש מחדש.

אז זה העניין,
לכאורה הייתי אומר, שכל זמן שבית המקדש עומד , האדם לא יכול להשתחרר, כי על מה עומד כל הרעיון של בית המקדש? שישנה בתוכנו נוכחות אלוהית מכאנית, מאורגנת , מתופעלת וביורוקרטית.
אדם שרוצה להתחבר לאלוהות, עושה מה שאומרים לו לעשות בפרשת אמור.
אם הוא הכהן הגדול, "לאביו ולאימו לא יטמא"
אם הוא סתם בנאדם , הוא יכול להביא קורבן תודה, או משהו.
אז אם הכל כל כך פשוט, מי צריך בכלל רוחניות? יש קרבנות? יש כהנים? יש לוויים? הכל בסדר ולא צריך כלום.
אמנם אלוהים שולח נביאים פעם אחרי פעם כדי להסביר לאנשים שהוא לא רובוט, הוא לא איזה מכונת קוקה קולה שמכניסים לו כבש ומקבלים התגלות. הוא אומר לאנשים "למה לי רוב זבכחם?" , אבל האנשים לא מקשיבים.
יש בית מקדש, הכל דופק , אז למה בכלל להתייחס לאלוהים.
לכן הבית היה צריך להחרב.
כדי שהבודהא יעלה, כדי שהטאו טה צ'ינג יכתב.
זה היה חיוני, אותו סילוק של המכונה האלוהית.
וכאן סודו של מומון , החרב ההורגת, היא החרב המושיעה ומה פירוש חרב? חרב מלשון חורבן.
אז למה בנו את המקדש מחדש?
כי המקדש הוא לא באמת הבעיה, הבעיה נמצאת בתודעה האנושית, שעד שלא מחריבים לה את בית המקדש, היא לא מסכימה להקשיב לנביאים.
אחרי שהגיע החורבן, סוף סוף לקחו את הנביאים ברצינות ואז , כבר לא הייתה בעיה במקדש.
"האגרוף, הוא אותו האגרוף" אומר מומון והאגרוף מסמל את המקדש, את כוחו של אלוהים בעולם.
ג'ושו שואל את הנזיר "מה זה משהו"
הנזיר מציג אגרוף, הכל בכוחו של אלוהים.
ג'ושו פוסל את התשובה, כי כוחו של אלוהים מפריע לאדם להתעלות.
אבל בפעם הבאה שהוא שואל את השאלה, הוא מקבל את התשובה, כי גם האדם וגם ההתעלות שלו הם בכוחו של אלוהים.

יאללה, סלין דיון, וסאלם עלייכום.

5 מחשבות על “

  1. שמע אתה ממש גמור אבל לא זה הנושא,לגבי השאלה על החומר בפרשה וסידורו תעיין באברבנל לפרשת בהר ותבין את סדר הרצף של הדברים

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s