הנסיך המיותר

בוקר טוב בנות ובנים.
החדשות הרעות הן, שהגענו שוב להסכם מטופש ומיותר עם ידידינו בעדה החרדית.
הראש שלהם, מטומטם בצורה שלא תאמן.
מה שהם אמרו, זה שבגלל שבבלוג הזה, מוצגים ומצוטטים רבנים חרדיים, אז הוא אתר חרדי ובאתר חרדי אסור שתוצגנה תמונות של נשים ולכן, הגענו להסכם שלא יוצגו או יצוטטו כאן רבנים חרדיים.
זו הסיבה שאני לא יכול להראות לכם כמה נהנינו בבית כנסת באר שבע בהילולה של רבי נתן מברסלב, זכותו תגן עלינו לעולם ועד.
מצד שני, הסרטון נמצא בערוץ שלנו ביוטיוב והוא נקרא "הילולת רבי נתן תשע"ד" ואתם מוזמנים לצפות ולהנות.

אוקיי,
אתם יודעים, כשאנשים חושבים שמישהו יודע את הדרך לאמת או להארה, הם לא נותנים לו מנוח.
משגעים אותו כל הזמן בשאלות של "איך עושים את זה ומה צריך לעשות" וכן הלאה.

לרוע המזל, מדובר באנשים הלא נכונים.
כי האנשים הלא נכונים חושבים להגיע להארה. הם אנשים שאין להם כלום, אין להם כסף, אין להם כוח, אין להם זמן והם גם לא הכי חכמים, שהא בהא תליא ואז הם מגיעים למסקנה שהארה לא עולה כלום, אז אם הם ישיגו הארה, יהיה להם משהו.

זאת מסקנה לגמרי מוטעית,
כי הארה דורשת הרבה מאוד, ולכן היא עניינם של אלו שיש להם הרבה.

אני יכול להגיד לכם על עצמי, שבזמן שהתעסקתי בהארה ובסאטורי ובזן בודהיזם ובעיקר במדיטציה, שיגעו אותי בלי סוף. המון אנשים.

בסך הכל אני יכול להגיד שמתוך כל אותם אנשים והיו באמת רבים, רק על שלושה אני יכול להגיד שיצא להם משהו. אני לא יודע אם נעשו "מוארים" במובן הבודהיסטי. אני יכול להגיד לכם, שהתקדמו באמת, שקיבלו אמת.
הלומדים האלו, כולם היו אנשים שהיה להם.
לא יודע אם היה להם כסף, אבל היה להם זמן, היו להם כוחות נפש, הם היו פיקחים ויכלו להצליח ואולי אף הצליחו מאוד בהרבה תחומים.
לא סתם כל הזמן מדגישים את זה שבודהא, הלא הוא סידהרתא שייקמוני אדוננו, נולד בתור נסיך.
למה זה חשוב?
הייתה לו את האפשרות להתפתח, הוא קיבל חינוך טוב, היו לו אמצעים והוא הגיע למה שהגיע בזכות השקעה אמיתית. הוא יכול היה להרשות לעצמו להשקיע.
אילו הייתם רואים את בודהא, אחרי שזכה להארה, לא הייתם מאמינים שהוא היה נסיך או אפילו בן טובים או אציל.
הוא נראה כמו ביריון בסמרטוטים. קצת דומה לאביגדור ליברמן הי"ו.
אבל כשהוא היה מתחיל לדבר, האיכויות האלו התגלו. לא רק הידע האלוהי שלו, לא רק הרוחניות שלו, אלא גם הרקע האיכותי שלו, המלכותיות, האצילות.

ואנשים לא מבינים את זה.
הם בקטע כזה של "אנחנו מסוגלים" או "בודהא אמר שאנחנו יכולים", אבל בודהא מתכוון לכל החבילה, לא רק לטקסים הדתיים, לא רק למדיטציה. לכאורה, הכל מסוגלים, אבל בפועל מעטים מאוד.
אחרי הסאטורי הראשון שלי, הייתי בטוח, שאילו חברים שלי מהטכניון היו באים ללמוד אצלי, או אצל טיוהאר, שהיה הגורו שלי באותה תקופה, הם היו מגיעים לסאטורי ראשון, תוך חודש וחצי.

יכול להיות שצדקתי אז ושאני צודק גם היום, כי הם היו אנשים פיקחים ומוכשרים וצעירים ועזי נפש.
ברור שזה לא היה מעניין אותם, זה הפרדוקס.
אלוהים נותן נרות, למי שגר על השמש.

זו אחת הסיבות שאני כל כך מעריץ את רבי נחמן מברסלב.
הוא היה אמיץ.
היו הרבה חכמים, היו הרבה נאורים ומוארים וכולם סבלו משאלות האספסוף.
עם כל זה, אני לא זוכר ששמעתי על מישהו מהם שאמר "חבריה, יש אלוהים, יש עולמות אחרים , אבל זה לא בשבילכם. אתם שכל הזמן סובלים וכל הזמן מתאוננים, אתם אף פעם לא תגיעו להישג רוחני, כיוון שהישג כזה דורש, הרבה יותר ממה שיש לכם."
בודהא לא אמר את זה.
אושו לא אמר את זה.
גורודייף לא אמר את זה.
אפילו צ'ואנג צו, שלדעתי הוא באמת הגדול מכולם, לא אמר את זה.

אבל רבי נחמן אמר.
לא ממש, כמו שאני אומר לכם, כי אם הוא היה אומר את זה ממש, היו מוצאים דרך לסלף אותו, כי זה לא מה שאנשים רוצים לשמוע.
הסילופים האלו קורים הרבה ואצל רבי נחמן הם קורים בלי סוף.
נגיד הציטוט הזה מ"חיי מוהר"ן" תקצ"א

אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ אִם לִהְיוֹת מְלַמֵּד, הֵשִׁיב לוֹ לא
[כִּי אָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁשְּׁל שָׁה דְּבָרִים אֵינָם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו
שׁוֹחֵט וּמְלַמֵּד וְחָסִיד בְּעִיר קְטַנָּה
מֵחֲמַת שֶׁבְּנָקֵל לוֹ לְהִכָּשֵׁל בְּגֵאוּת חַס וְשָׁלוֹם]
טוֹב לְךָ יוֹתֵר לִהְיוֹת סוֹחֵר וּבַעַל מַשָּׂא וּמַתָּן
רַק בְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ בַּשּׁוּק תְמָאֵס וּתְבַזֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּפִיךָ

(כל הציטוטים שלנו מאליעד כהן האהוב.)
יש עוד כמה מקומות היכן שרבינו אומר לא להיות מלמד, לדוגמא בשיחות הר"ן אות ר"מ

וַאֲנִי אוֹמֵר עַתָּה שֶׁטּוֹב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלּא לִהְיוֹת מְלַמֵּד

זה צריך להיות ברור לכל אחד ויש לזה גם סיבה.
רבינו לא רוצה שילדים ילמדו להיות ברסלבים, אין לזה שום משמעות, זה חרטא. בנאדם צריך להשתנות כדי להיות ברסלב, צריך להפוך לברסלב.
אבל לאנשים לא אכפת, "אז הוא אמר". הם מקימים בתי ספר ברסלב וישיבות ברסלב ותלמודי תורה ברסלב ויש שם מלא מלמדים ומורים ומורות שהם יעני ברסלב ומה שאמר רבי נחמן בכלל לא מעניין אותם.
יש להם איזה סמרטוט על הראש, או פונפון או פיאות עד לברכיים.
כן, אני מדבר גם על הננחים. למה פתחתם שני חידרים בבית שמש ובצפת? איפה אתם ואיפה רבי נחמן.

אבל רבי נחמן, כן אומר את זה, הוא אומר את זה, באופן שרק מי שראוי להבין, יבין והוא שם את המסר הזה, בתוך חבילה, שהוא מציב באמצע הכביש הראשי וזה מדהים. אף אחד לא פותח.
נכון שכבר שיגעתי אתכם עם "אבדת בת מלך".
אני מתכוון לחזור אליו ולטרטר עליו, באיזה שלב, אבל הפעם אני רוצה להתמקד בשורה התחתונה.
אני אתן לכם את הסיכום, באופן שאף אחד עוד לא הסביר אותו, למיטב ידיעתי.

מה כתוב בסוף?

וְאֵיךְ שֶׁהוֹצִיאָה לא סִפֵּר
וּבַסּוֹף. הוֹצִיאָהּ

כאן נחשף רבינו במלוא אכזריותו.
הרי כל המעשיה הזו, מלוקקת כמו סולארו בחבורת תיכוניסטיות.
"לכל אחד יש בת מלך", "הצדיק יציל אתכם", "הנשמה של כל אחד היא בת מלך", "בסוף הוציאה" , "כל נשמות יראל בלה בלה בלה" וחנטריש.
ואחרי שמלקקים ומלקקים, מגיעים לסוף ואין כלום.
ממש כלום.
רבי נחמן מודיע שבסוף הכל היה בסדר, אבל איך נהיה בסדר מתוך הלא בסדר, לא מספרים.
ההפך, הכל רק מסתבך. הסיפור מתקדם כלפי מטה, הופך להיות גרוע וגרוע ועצוב ומדכא יותר ויותר.
כי מה קרה לו, למחפש שלנו?
חיפש שנים ביערות ובשדות ולא מצא.
הגיע לארמון של הלא טוב ואמרו שהוא צריך לצום ולא צם.
ואחר כך אמרו לו שרק לא ישתה יין וכן שתה.
ואז היא בכלל עזבה את הארמון והוא התחיל לחפש את ההר של הזהב והלך לענקים והם נפנפו אותו וכן הלאה וכן הלאה, אתם מכירים את הסיפור. זה כמו לאבד את הארנק והדרכון באמצע השוק בניו דלהי בזמן מונסון, רק הרבה יותר גרוע, כי זה נמשך שנים.

סיפור מזעזע, "אבדת בת מלך".
איך שלא תסתכלו עליו הוא איום ונורא ואף על פי כן, הסיום עולה על הכל.
זה לא שרבי נחמן לא ידע את סוף הסיפור.
הוא פשוט לא רצה להפקיר אותו בידי הרבנים, הוא לא רצה לתת אותו לכל אותם רבנים שכולנו מכירים אבל אסור לנו לנקוב בשמם, כי אנחנו לא אתר חרדי.
הוא לא רצה שיסלפו אותו, כמו שהם מסלפים הכל, את ליקוטי מוהרן ואת ספר המידות ואת כל יתר הספרים.

הוא השאיר את החלק העיקרי בפאזל אצלו בכיס ואמר "רק האדם הנכון, יוכל למלא את החור."
וזה המילוי שאני מצאתי.
אני לא יודע איך להביא אותכם אל האמת.
אני לא יודע איך להחזיר את בת המלך.
רק דבר אחד אני יכול לעשות, אני יכול לספר לכם שאפשר לקרוא את הסיפור הזה בצורה אחרת. וזה הולך ככה.
אם עברת את הכל, אתה תוכל.
לא משנים הפרטים, זה לא מתכון לאזני המן, זה לא הוראות שימוש של שואב אבק.
אלו לא הלכות קריאת מגילה ולא סדר ביעור חמץ.
הפרטים לא משנים, המחפש הוא החשוב.
מה שאומר לנו רבינו, זה שאם המחפש לעבור את כל הבעיות ואת כל הכשלונות והצליח לעבור באש ובחרב, עד שהגיע למצב שהוא צריך להחליט איך הוא מחלץ את בת המלך, העצה הנכונה תגיע, כי הוא מספיק מתוחכם והוא מספיק חזק ומספיק אמיץ ומספיק שקול ומחושב.
אלמלא היה, הוא לא היה מצליח לעבור את הכל.
זה החינוך הברסלבי האמיתי, אתה צריך להיות מסוגל לעבור את כל זה, כדי להצליח.

זהו, נראה לי.
ברכות, נשיקות וליקוקים.

הר של זהב ומבצר של מרגליות