בשורות טובות


זה פוסט מיותר לגמרי. אין בו שום טעם.
בפוסט הזה נסביר את הטעות הרווחת בהתייחסות למונח התיאולגי "ארץ ישראל", אבל את זה נעשה לא לפני התו הידוע הבא:
X1
אתם עוד פה?


הקיצר עשיתי פסח לפני ראש השנה, והוצאתי כמה ספרים להתאוורר ולא תאמינו גנבו אותם.
האמת שאלו בשורות טובות דווקא. בחיים לא הייתי מאמין שמישהו בשכונה העארסית שלי, יתעניין ב"טאו של פו", או ב"אבי סער". מצד שני אולי אחד מהגרעין התורני, חשב בטעות שמדובר בהפקר, ובמקרה הזה, אני מקווה שיקרא את הספרים ולא ישים אותם בגניזה.

אז קבענו באומן?

עוד דבר לפני שאני שוכח, בינתיים מפגש הפורום באומן עיר הקודש נקבע לערב חג בזמן "התיקון הכללי העולמי" בבית חב"ד שנמצא בתוך החצר של קרית ברסלב. יכול להיות שזה יהיה בשעה 12:00 , או באחת או בשתיים. משהו כזה. אוקיי? בואו בהמוניכם.

נחזור לפוסט המיותר

הזכרנו לפני שבוע את מסע ההשמצות של רבני הציונות הדתית נגד העליה לרגל לאומן.
בהקשר הזה נזכרתי במאמר של ג'קי לוי על הישיבות התיכוניות שם הוא קורא על הרבנים שלו את הפסוק מספר בראשית "גם תבן גם מספוא רב עמנו", אבל זה לא כל כך מצחיק.
מי שמכיר את הרבנים מפיהם ליקט אתר הזבל החרדל"י "סרוגים", יודע שברוב המקרים, לא מדובר בקוטלי קנים אלא ברבנים חשובים וקשובים, שכפי שהם גדולים בתורה, הם גם מבינים בעינייני העולם. יותר מזה, גם הרב יובל שרלו שליט"א, התבטא באופן דומה, אלא שאת הרב שרלו, לא טרחו לצטט ב"סרוגים", כנראה בגלל שאוהבים אותו שם עוד פחות, ממה שאוהבים את רבינו.
הרב חגי לונדין, כתב בעניין זה, תשובה מפורטת ומנומקת באתר כיפה:

לעניות דעתי ישנה בעייה בנסיעה לאומן גם בגלל איסור ההלכתי של היציאה מהארץ אבל יותר מהתופעה החברתית/תרבותית שכיום מייצגת הנסיעה לאומן. קברו של רבי נחמן נתפס כמקום בו אליו צריך להגיע, ועצם ההגעה אליו היא סוג של קסם הפותר בעיות בחיים (זו כמובן בעייה העלולה להתלוות לכל העניין של קברות צדיקים אבל באומן הדברים באים בעוצמה גדולה יותר, אולי דווקא בגלל שזה בחו"ל), יש כאן פחות דגש על שינוי אישיותי שיעשה בצורת עמל והתגברות על מנת לזכות לקרבת ד´ ויותר דגש על חוויה דתית פסיבית. יתרה מזאת, בעומק העניין יש כאן תפיסה (לא מודעת ברובה) שהקדושה איננה נמצאת בחיים הנורמאליים והיצרניים בארץ ישראל אלא דווקא בחוץ לארץ, בחוייה מיסטית. ברור שחלק מן הנוסעים לא מגיעים בגישה כזו אבל זו הרוח הכללית. ממילא הרבה פעמים מתלווה לטרנד הזה תופעות שונות העומדות הפוך מהגישה שאותה אנו צריכים כעת לטפח בעם ישראל: תורה המחוברת לחיים הארציים, שמחה בארץ ישראל, התגברות מידותית ותורנית ואנשי עמל ואמונה בעולם המעשה. אני מניח שגם רבי נחמן לא התכוון שיהודים יעזבו את ארץ ישראל ואת מדינת ישראל ויסעו לאומן. מן הסתם הוא התכוון לתקופתו.

אני לא מזלזל בד"ת, במיוחד כשהיא מנוסחת בבהירות וזהירות ובשפה לא מתלהמת, אבל התיאולוגיה של חסידות ברסלב והתיאולוגיה של הרב לונדין ואחרים, היא משהו לגמרי שונה ולא רק שהיא שונה במהותה, גם הדרך להשגתה שונה.
וצריך להבין, שהמושג "ארץ ישראל" בתורת ברסלב, אינו דומה למה שאנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "ארץ ישראל" בשפתנו, אלא מדובר בעניין אחר לגמרי.
כשאנו אומרים "ארץ ישראל" למה אנחנו מתכוונים למעשה? אנחנו מתכוונים לאזור גיאוגרפי מסויים, בקצה המזרחי של הים התיכון. למעשה, כשאנחנו אומרים ארץ ישראל, אנחנו מתכוונים בעצם "למדינת ישראל" , שהיא ישות פוליטית בעלת גבולות מוגדרים, פחות או יותר, ושאין לגבולותיה זיקה חד משמעית לגבולות "ארץ ישראל".
אנחנו יודעים לדוגמא, שצפונית לעכו ודרומית לאשקלון, לא חלות המצוות התלויות בארץ ואעפ"כ, גרים שם יהודים ורבנים שאין להם ספק שהם מקיימים את מצוות ישוב ארץ ישראל, ואפילו ימנעו, בגלל בורות הלכתית עמוקה, לנסוע למדינות אחרות.
השאלה היא, האם באמת גם על פי תורת ברסלב, נכונה הטענה הזו, שארץ ישראל היא אזור גיאוגרפי?
הרי תורת ברסלב היא קודם כל תורה רוחנית וממילא, קשה לצפות שיהיה לה עניין דווקא באזור גיאוגרפי ופיזי מסויים.
זה מה שנראה לנו הגיוני, אבל בואו נראה מה כותב רבינו בעניין הזה:

כִּי בֶּאֱמֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּמוֹ מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ
וַעֲפַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַרְאֶה וּדְמוּת כְּמוֹ עֲפַר מְדִינוֹת אֵלּוּ מַמָּשׁ….
אֵין חִלּוּק כְּלָל בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵין שְׁאָר מְדִינוֹת, לְהַבְדִּיל
וְאַף עַל פִּי כֵן הִיא קְדוֹשָׁה מְאד מְאד בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה מְאד
אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לַהֲלך שָׁם אֲפִילּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ'

תנינא תורה קט"ז, באדיבות http://breslev.eip.co.il
זה ציטוט אחד, שרבינו אומר שארץ ישראל נראית כמו כל הארצות ובכל זאת קדושתה גדולה מאוד ואשרי מי שילך שם ארבע אמות.
מצד שני ישנו ציטוט נוסף: (שבחי הר"ן, לא, באדיבות http://breslev.eip.co.il )

ּפַעַם אַחַת בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים, שֶׁהָיָה חָשׁוּב מְאד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְחוּץ לָאָרֶץ
וְקִלְּסוּהוּ שֶׁהוּא בָּקִי בְּכָל הַשַּׁ"ס כִּמְעַט בְּעַל פֶּה, וְשֶׁהוּא גַּם כֵּן מִמָּרֵי קַבָּלָה
וּבָא אֶל. רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְהִזְהִיר לְהוֹצִיא כָּל אִישׁ מֵעֲלֵיהֶם, וְלא עָמַד אִישׁ אִתָּם בְּהִתְוַעֲדָם יַחַד
אַךְ הָאִישׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִשְׁאַר שָׁם
וְהִפְצִיר אוֹתוֹ הַגָּדוֹל הַנַּ"ל וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּלָשׁוֹן זֶה.
יָדַעְנוּ שֶׁכְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לא בָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּשְׁאָר הֶהָמוֹן בְּמחִין דְּקַטְנוּת
דְּהַיְנוּ כְּדֵי לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיִהְיֶה בֶּן עוֹלָם הַבָּא אוֹ שְׁאָר מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים
רַק בְּוַדַּאי כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ בָּא לְכָאן בְּמחִין דְּגַדְלוּת וְלִפְעל הַשָּׂגָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ
עַל כֵּן רְצוֹנֵנוּ לֵידַע בְּאֵיזֶה נְקֻדָּה מִנְּקֻדַּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִכְנַס כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ, וּמַה הוּא רוֹצֶה לִפְעל כָּאן בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

נראה שיש כאן סתירה, מצד אחד קדושה גדולה, מצד שני ה,פיסה הזאת שארץ ישראל היא קדושה ואשרי מי שילך בה, היא תפיסה המונית ומתאימה לאנשים פשוטים. נכון שרבינו לא אומר את זה, אלא איזה צדיק פגש, אבל רבינו שומע את דבריו ולא מתנגד אלא מסכים לגלות לו את הסודות, אלא שמהשמיים לא מסכימים.
זה מה שכתוב שם בהמשך:

וְעַכְשָׁו אַתְחִיל לְגַלּוֹת לָכֶם אֵיזֶה רֶמֶז מִזֶּה
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל לְדַבֵּר הִתְחִיל לָצֵאת דָּם מִגְּרוֹנוֹ
וְאָמַר לְהֶחָכָם הַנַּ"ל: עַתָּה רְאוּ בְּעֵינֵיכֶם כִּי אֵין מַסְכִּימִים מִן הַשָּׁמַיִם לְגַלּוֹת לָכֶם דָּבָר

עכשיו תסלחו לי, מצד אחד אנחנו מבינים שכל מי שמסתובב בשוק רמלה לוד, הוא בארץ ישראל, מצד שני, רבי נחמן מגיע לארץ ישראל, לא כדי להיות כמו כולם שמגיעים כדי להניח רגל או שתיים, לאכול ולשתות ולנסוע באוטובוס. הסיבה שרבי נחמן מגיע לארץ ישראל היא סיבה אחרת, סיבה מאוד סודית.

עכשיו זה כבר לא נראה כל כך פשוט.
האם מי שגר בפתח תקווה, לא משנה באיזה רחוב, זוכה לקבל מקדושת ארץ ישראל? או שזה בכלל לא קשור למי שגר או לא גר, אלא מדובר בסודות נשגבים, שבכלל לא נמצאים בתחום השגתו האדם הסביר.

זו שאלה טובה, והיא נוגעת לעניין רבני הציונות הדתית וטענותיהם.
אם "ארץ ישראל" היא עניין גיאופיזי, הם טועים מאוד, כי אפילו במקרה הזה, מותר לצאת מארץ ישראל ואפילו רצוי, אלא שמי שחוזר לארץ ישראל מחו"ל בזמן חול המועד, אסור לו להתגלח (ראה שו"ע או"ח תקל"א ד'.

זאת אפשרות אחת, של פתח תקווה עיר הקודש.
האפשרות השניה היא, כמו שנראה מהספר שבחי הר"ן, שלא רבני הציונות הדתית ולא התלמידים שלהם בפתח תקווה, שערי תקווה או כפר סבא, אין להם מושג מה זה ארץ ישראל וקדושת ארץ ישראל.

הבעיה היא כמובן, שרבינו דוגל בשתי בשיטות גם יחד.
כדי לפתור את הבעיה, ניתן להשתמש במכרה חביבה שלנו, חביבה מאוד, לא התכוונתי לקייט אפטון

kate2_2_1440x1440, לפחות לא כרגע, אלא לתורה נ"ב בליקוטי מוהר"ן הידועה , אני מקווה לכולנו, בכינויה הנפוץ , תורת הנעור בלילה.
אז מה עושה הנעור הלילה? טוב, בואו נניח שקייט אפטון לא בסביבה.
מי שמתעורר בלילה, מתהלך יחידי.
מה קורה לו אז? הוא מפנה ליבו לבטלה ואז הוא מתחיב בנפשו.
אומר רבינו בתורה נ"ב, שהיא התמרור המרכזי בכל מערכת הדרכים שנקראת חסידות ברסלב שאותו נעור בלילה, שמתהלך יחידי ומפנה את ליבו לבטלה מתחיב בנפשו, ז"א הוא הופך להיות אמיתי.
כל זמן שהוא ער ביום, כל זמן שהוא הולך עם החבר'ה, כל זמן שיש לו עיניינים בראש, האדם אינו אמיתי. הוא פיקציה.
למה הוא פיקציה? כי כל העולם פיקציה. האנשים האחרים הם פיקציה, הרכבות הם פיקציה, שדות התעופה הם פיקציה, הבניינים הם פיקציה, הכל פיקציה.
לא פיקציה במובן הבודהיסטי המקורי, שטוען שהכל אשליה, אלא פיקציה במובן הסתמי. במובן שכל הדברים אינם חשובים, אינם משנים וגם אילו היו קיימים באופן אחר, זה גם לא היה משנה ולא היה חשוב.
ומה שנכון לגבי כל העולם, נכון גם לגבי פתח תקווה או ראשון לציון או נס ציונה או ראש העין.
הכל בארץ ישראל וארץ ישראל קדושה והכל נכון ואם כל זה, שהכל נכון, הכל גם חסר חשיבות.
כשאנחנו נתקלים בתורה נ"ב, זו למעשה הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את תורת ברסלב. זהו השער.
ישנם אנשים שטועים כאן וחושבים שהחומרי הוא אשליה והרוחני הוא אמיתי, אבל זו טעות. גם החומר וגם הרוח, יכולים להיות מחוייבי המציאות ושניהם בדרך כלל הם אפשר המציאות, כלומר, לא משנה אם הם כך או אחרת.
וגם קדושת ארץ ישראל באותו אופן.
היא דבר גדול, היא דבר חשוב, אבל הכל במימד האפשרי.הקדושה הזו, עדיין לא נוגעת בלב הפועם של ההוויה, היא נמצאת אי שם על פני השטח ובשביל מי שנמצא שם, על פני השטח, היא נראית משהו אדיר ואני מדבר על אנשים רוחניים דייקא, לא על אנשים שסתם שמעו על קדושת ארץ ישראל, או קראו עליה.
אני מדבר על אנשים שיש רגישות שיש להם מדרגות והאנשים האלו, הם הולכים ארבע אמות בארץ ישראל ותופסים באיזו מציאות מדובר, מבינים את העוצמה ואף על פי כן, אם הם יוצאים מארץ ישראל וחוזרים, זה חסר משמעות. שולחן ערוך אומר את זה וכבר אמרתי לכם איפה.

השורה העליונה באגדת ברסלב, לפעמים נראית מאוד דומה לשורה התחתונה.
תמיד נוכל להשתמש בכרטיס שנתנה לנו תורה נ"ב. תמיד נוכל לחזור ולצאת בודדים אל החושך.
אם נסיים במקום שהתחלנו, זו תהיה סאגה זן בודהיסטית קלאסית, כמו שאמר גואו אן "צעדים רבים מדי בדרך אל ההתחלה."
הראש נושק לזנב, המחזור מתחיל מחדש, מאותו המקום.
כשגור וידאל תיאר את תלמידי בודהא בספר המקסים שלו "בריאה", הוא אמר "האתאיסטים תמיד ינצחו בויכוחים האלו."
אמר וצדק לאתאיסטים תמיד יש יתרון בויכוח כי הם לא תלוים באף אחד ולא צריכים להסביר שום וכשגור וידאל כתב "אתאיסטים" הוא התכוון ללבודהיסטים, הוא באופן ספציפי לאננדה, אחיו של מהאקשפה, תלמידו ויורשו של גואטמה אדוננו.
הבודהיסטים הם למעשה האתאיסטים המוצלחים ביותר, כיון שהם אתאיסטים מתוך מודעות ולא מתוך בורות.
עם כל זה, הרי גם אני הייתי בטוח שאני אחיה ואמות כזן בודהיסט ולאלוהים הטוב היו תוכניות אחרות, מסתבר ולכן אני סבור שגם את קדושת ארץ ישראל אפשר להציל. כשם שהאדם זוכה להיווצר מכוח תורה נ"ב, עשויה להיות תורה שתעשה את אותו הדבר לקדושת ישראל.
אכן ישנה תורה כזו, היא קצת פחות ידועה מתורה נ"ב אבל היא בהחלט מוכרת לרבים. זו תורה קכ"ט, הידועה בכינויה המצמרר "ארץ אוכלת יושביה".
מה שכתוב שם, בין היתר, זה ככה:

הַיְנוּ כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ וְכֵן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ, יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן הַכּחַ הַזֶּה וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כְּתֻבּוֹת קיא) : כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּלא עָווֹן שֶׁנֶּאֱמַר:הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן כִּי הִיא אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהַיּוֹשֵׁב שָׁם נֶאֱכָל אֶצְלָהּ, וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ

הצדיק, כמו שכתוב שם, הוא בחינת ארץ. זה לפי הפסוק "ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ."
זה גם מנוסח בצורה דומה בתורה פ"א:

וּ כְשֶׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה, נִקְרָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

זה גם מתקשר לתורה נ"ב.
כי מה זה אומר בעצם? אדם נעור בלילה, הופך לאדם אמיתי, זו מדרגה אחת.
הצדיק כשהוא נעור בלילה, כשהוא מדבר, הוא לא סתם "אדם אמיתי", הוא כבר במדרגה יותר גבוהה, הוא מקבל את ארץ ישראל האמיתית, לא זו שמצוירת במפות ומשתרעת בין צור לעזה, אלא את המהות, את קדושת ארץ ישראל, את ארץ ישראל של מחוייב המציאות.
וגם בתורה ק"ט בתנינא

וְאָמַר כִּי "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ" הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים יוֹרְשִׁים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

.
זאת אומרת, שהצדיק הוא היורש של ארץ ישראל, הוא הבעלים שלה, הוא אוחז בקדושה שלה.
ואילו המנגנון שמאפשר לאדם, להגיע לקדושת ארץ ישראל האמיתית כבר מוזכר ב"ארץ אוכלת יושביה" – "הַיְנוּ כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ".
עכשיו תבינו, כשאדם נוסע לאומן, הוא מוכיח את אמונתו בצדיק ולכן , הוא משאיר מאחוריו את ארץ ישראל הפיקטיבית, ארץ ישראל הגיאוגרפית ונכנס לתוך המהות של ארץ ישראל, בעולם האמיתי, בעולם של מחויב המציאות.

מדהים, נכון.
אבל לא היתי צריך לכתוב את זה, פוסט מיותר.
לחם זרוק למתים.

אז נתראה באומן, הא?

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s