טובים לכולם

מה קורה? נכון שאנחנו כל כך נחמדים ומצאנו כאלו סימונים יפים כדי לסמן את רמת הבוטות של הפוסט?

בפוסט שלפני הקודם, אם אתם זוכרים, שאלו אותי שאלה.
באו ואמרו שמי שלא נשוי, אין לו כלים ואז הוא לא יכול רוחני,
יש לטענה הזאת מקור, אבל ברמה המעשית, היא בכלל לא נכונה. ההפך, היא טענה מסוכנת.
נפתח אם כן בבדיחה די מוצלחת של הרב שלום ארוש (אנחנו צריכים איכשהו להצדיק את הX בסיווג)
ובכן כך מספר כבוד הרב:
האריה התחתן וכל חיות היער הגיעו לחתונה. בין החיות הגיע גם העכבר. החיות, כמובן, חגגו ונהנו רק העכבר כל הסתובב מסביב לחתן והיה מדבר אליו בחיבה ואהבה "אחי, אחי, מזל טוב אחי, שמח להיות כאן אחי, שמח שהזמנת אותי אחי."
באיזה שלב, אמר אחד המוזמנים "עכבר שכמוך, למה אתה מדבר לאריה, כאילו הוא אחיך?"
חייך העכרבר והשיב "לפני שהתחתנתי, גם אני הייתי אריה."

טוב זו הבדיחה של הרב ארוש והיא מבטאת דעה רווחת, לפיה חיי האדם לפני נישואיו, אינם משמעותיים, אינם מהווים ניסיון אמיתי וגם אינם יכולים להוות כר להתפתחות רוחנית אמיתית, שיכולה להתרחש רק אחרי שהאדם שהתחתן.
הדעה הזו, בין היתר, מהווה חיזוק בהרבה קבוצות דתיות למגמה להתחתן בגיל צעיר ככל שניתן, כי אז החיים לפתע יהפכו לכאורה, למשמעותיים יותר.
זו כמובן טעות.
כדי להסביר את הנושא אני צריך להתדרדר לקבלה ואני לא אוהב לעשות את זה.
הבלוג הזה לא נועד ללימוד ניו אייג' על כל סוגיו ובכלל זה גם לא קבליזם מודרני. הבעיה שלי היא שמשמעותם של המונחים הקבליים, הינה מורכבת הרבה יותר ממה שמשתמע מההסבר ולכן הסבר כזה, יהיה בהכרח לא מדוייק.

מצד שני, ההסבר הכרחי, מישהו עוד יכול לטעות ולחשוב שהוא צריך להתחתן כדי להגיע למדריגה רוחנית.
טוב,
כשאדם הוא בעל נשמה נמוכה, הוא יכול להכיל מעט מאוד. זה גורם לשתי תופעות הפוכות אצלו. ישנן חוויות שיטלטלו אותוט לגמרי, שיסחפו אותו, ישתלטו אליו ומצד שני, הוא יתעלם מהרבה גירויים נפשיים, כי הם גדולים מכדי שהוא יוכל להכיל אותם.
דוגמא לתופעה הראשונה, היא הערצת זמרים, או קבוצות כדורגל. הפולחן מסביב להופעה או למשחק, השירים, הצבעים והדגלים , מהווים שטף של אנרגיה נפשית ונשמות קטנות של בני נוער משתעבדות לשטף הזה לחלוטין. הם הופכים להיות אוהדים, מעריצים וכן הלאה.
עכשיו ניסתכל על אותו בן נוער מעריץ שרוף, אחרי שהתחתן. הוא מתרגל למתח שיש בחיי משפחה. הוא מבצע מטלות, הוא עובד כדי לשלם את המשכנתה, הוא לוקח את הילדים ולרופא והולך לסופר לקניות וכו'.
עכשיו נניח שפתאום מודיעים לו שיש את אותו משחק כדורגל של הקבוצה הנערצת.
https://www.youtube.com/watch?v=9T40rq3hMLc
בוודאי שהוא ירצה ללכת, אבל יכול להיות שהוא לא ילך.
אולי הוא יצטרך להשאר עם הילדים, אולי הוא יצטרך לקנות משהו דחוף, אולי יש איזו בעיה בבית שתחייב אותו להשאר.
הוא כבר לא בבולמוס להתייצב במשחק, הוא כבר לא בקריז. על זה אומרים המקובלים, שהוא הפך להיות עמיד יותר לאור. אורח החיים שלו, שדורש התמדה, מחוייבות ומאמץ "בנה לו כלים".
אם ננתח את אותו האיש באופן מיקרוסקופי, אנחנו נגלה שביצוע מטלה מעצבנת ומפרכת, היה גורם לאדם להתקומם ולוותר כשהיה נער, אבל משאיר אותו צייתן כעבור כמה שנים, אחרי חתונה ומשפחה.
אז עד כאן זה נראה נכון, אבל תשימו לב, מה שבונה כלים הוא השקעה של מאמץ לאורך זמן.
זו בכלל לא הייתה חייבת להיות חתונה.
אותו נער עם נשמה קטנה, היה יכול באותה מידה להתגייס, ללכת לקורס סמלים, אחר כך לקורס קצינים, לעבור אימונים מפרכים, לעבור הכשרות וסדרות חינוך. גם הוא בנה כלים. למען האמת הכלים שהוא בנה מוצלחים הרבה יותר מהכלים של הנשוי.
גם הקצין הטרי, שומר פינה חמה בליבו לקבוצתו האהובה, אבל הוא יודע שישנם עוד הרבה דברים חשובים בעולם. יש מבצעים, יש מטלות, יש תורנויות ואפילו מדי פעם יוצאים לקרב. הוא כבר לא יכול "לתת את הנשמה" עבור הקבוצה ולא מתכוון לעשות זאת.
עוד יותר מזה, הכלים שבונה הנשוי, הם מאוד סטוכסטיים. האיכות שלהם גרועה, הם כמו בועות המתנפחות באקראי כתוצאה מאילוצים משתנים. לעומתו הקצין בונה כלים באופן הדרגתי ומסודר, מה שזה אומר, שהנשמה שלו, למרות קטנותה הופכת להיות יעילה יותר ויותר.

אז ראינו שמבחינת בנית הכלים, חייל מאומן, מוצלח יותר מאשר בעל טרי, אבל מה לגבי הכשרה רוחנית? נזירות בודהיסטית, קורס יוגה וכן הלאה?
האמת שהאופציות האלו, לא כל כך מדברות אל הנשמות הנמוכות. בבודהיזם הטיבטי, רוב הנזירים הם בעלי נשמות נמוכות, בגלל שהנזירים, נבחרים בילדותם, בגלל שהם בנים צעירים למשפחות בעלות מוגבלות כלכלית, אבל גם אם הם מבצעים טקסים רוחניים, קשה להגיד שישנה משמעות רוחנית למה שהם עושים.

כל מה שנאמר עד עכשיו נכון לנשמות נמוכות. אבל כאן אנו צריכים להזכר בלאו צו שאמר שההבדל בין גדול וקטן, אינו כמותי אלא איכותי. זה נכון בעיקר כשמדברים על נשמות, כי ההתנהגות של נשמות נמוכות וגבוהות היא התנהגות שונה לגמרי.

הנשמות הגבוהות לא זקוקות ל"בנית כלים" באותו אופן של נשמות נמוכות. כלים כאלו וגדולים מאלו, הנשמה הגבוהה יכולה לייצר רק בכוח המחשבה. אצל הנשמות הגבוהות, ההתיחסות לאתגרים שונה, כמעט ההפוכה. כאשר אדם בעל נשמה גבוהה מתחתן, הוא בדרך כלל הופך להיות אובססיבי. השינוי באורח החיים שלו, יכול לגרום לו להתמרדות, למציאת פגמים הכל, למרירות ולאנטאגוניזם.
זה לא ממש מפתיע, כי הנשמות הגדולות מטיבן, בדרך כלל רעבות לאתגרים ולגרויים ונמצאות בחוסר שקט מתמיד.

החים האזרחיים הנורמאלים והמקובלים, לא כל כך מתאימים לנשמה הגבוהה ולכן אותו אדם הופך להיות ההורה שתמיד בא בתלונות לגננת ולמורה, הוא בן זוג כעסן וחסר סבלנות, ויכול להפוך לפדנטי ונרגז גם במגעו עם ילדיו.
נישואים של אדם בעל נשמה גבוהה, הם אתגר אמיתי ובמקרים שהוא נישא בגיל צעיר, מדובר במתכון בטוח לצרות.
מצד שני, בגלל שהנשמות הגבוהות מסוגלות להכיל הרבה יותר תודעה נפשית, הכשרה רוחנית ופסיכולוגית יכולה לחולל אצלם פלאים. עוצמת הנשמה, כשהיא מכוונת לבנית כלים נכונה, יכולה לנצל אידיאות ועקרונות פסיכולוגים, הרבה יותר טוב.

זאת אומרת, כשמדובר נשמות גבוהות, רצוי ונכון, לא להתחתן מוקדם, אלא ההפך, לנסות להשיג הכשרה ואימון רוחני לחפני הנישואים, כך שהאדם מגיע אל בניית המשפחה כשהוא בשל ומאוזן.
נכון, נשמה גדולה באמת, לא ממש מסוגלת להיות שבעת רצון, רק מניהול חים נורמאלים. זה כמעט ולא קורה, עם כל זה, כאשר הכלים נבנים לפני שנחשפים למציאות מאתגרת, הנשמה הגבוהה תגיב הרבה יותר טוב.
עד כאן התיאוריה הקבלית.
עכשיו השאלה היא, עד כמה נוגעים העקרונות הקבליים האלו לתורת ברסלב.
ובכן, כלל האצבע הוא כזה, רבי נחמן באמת רצה לקבל את כל הנשמות,אבל הוא ידע שמה שטוב לקטנים, לא טוב לגדולים. לא כל תלמידיו הפנימו את המסר הזה, אבל כשהוא תכנן את תורת ברסלב, הוא פיצל אותה לשני זרמים ברורים.
ספר המידות, מתאים לנשמות קטנות, הוא מכוון אותן באופן מושלם, אבל הוא כמעט חסר תועלת לנשמות גבוהות.
ליקוטי מוהר"ן ושיחות הר"ן מיועדים לגבוהות וסיפורי מעשיות טובים לכולם.
זו טענה מאוד מהפכנית, כי מה שהיא אומרת, זה שההמלצות שנותן רבינו בליקוטי מוהר"ן ובתוכן התבודדות ונקודות טובות, הם לא רלוונטיים לרב בני האדם.
img src="http://wallpaper-million.com/Wallpapers/r/Lonely-girl-in-a-blue-dress-on-a-rock-wallpaper_5088.jpg" width="773" height="599" class="alignnone" />
מצד שני, ספר המידות, על כל קשיחותו ומטיפנותו, מתאים דווקא לקטנים, שהיית חושב שלא צריך לבלבל להם במוח.
אז היית חושב.
האמת היא שאם ניזכר בתחילת המאמר, נראה שהחלוקה הזו גם הגיונית וגם נכונה. הנשמות הקטנות "יוצרות כלים" בזכות התנהגותן בעולם החומר, באופן זה הן פועלות באופן רוחני. נקודות טובות והתבודדות, לא יעזרו להן.
אצל הנשמות הגבוהות זה בדיוק ההפך.
הרוחניות שלהן, כמעט לא מרגישה בפעילויות הגשמיות והפיזיות ולכן, כל הטקסים והתהליכים המטריאליסטים, כמעט לא משפיעים עליהן ברמה הרוחנית, הם מכילות אותן. הן צריכות להתמודד עם הנפשיות שלהן, כדי להתקדם.

יאללה שיהיה שבוע מקסים לכולנו.