כמו בחדשות

ראיתם איזה יופי אנחנו מסמנים את הפוסטים?
חכו חכו…

אוקי, משהו קצר לפרשת השבוע… באמת קצר.
לכאורה, פרשת חוקת נמצאת שלא במקומה. זאת פרשה שמתעסקת בטקסים של טומאה וטהרה שנערכים במשכן או במקדש.
היא צריכה להיות בספר "ויקרא", איפה שכל הנגעים והמצורעים והכהנים, נכון?
איך זה הכניסו אותה, לאמצע ספר במדבר?
זה בכלל מוזר, אם מסתכלים על הפרשיות השכנות. יש לנו את קברות התאוה, אחר כך את המרגלים, אחר כך את קורח ואת דתן ואבירם ואז, לפני שאנחנו עם הגדול באויבים, עם בלעם בן בעור בעצמו, נתקעת לנו פרשת חוקת, עם כל הפרוצדורות האלו של הפרה האדומה ועניניניה.
זה נראה אפילו עוד יותר מוזר לנוכח העיקרון הזה של "אין מוקדם ומאוחר בתורה", זאת אומרת שהכרונולגיה של הציוויים האלו בכלל לא משנה. היו יכולים לדחוף אותם קדימה לספר ויקרא, ושם הם היו מוצאים את מקומם יחד עם כל עסקי הכהנים.
אז ההסבר שחשבתי עליו, קשור לתורת ברסלב, למה שרבינו אומר

יש עניין שנתהפך הכל לטובה.

נגיד שלא היו מכניסים לכאן את פרשת "חוקת", אז היינו מסתכלים על כל המכלול הזה של מרכז ספר "במדבר" ואומרים "רגע אחד, מי המנהל כאן?"
יש כאן שאלה ענקית על משה רבינו עליו השלום.
"אדוני," אפשר להגיד לו "איך אתה מסביר את כל הטרגדיות האלו, את כל התאונות, שקורות לבני ישראל דווקא בזמן שאתה המנהיג. כל פעם קורה איזה פנצ'ר ואלפים מתים. פעם מגיפה ופעם נשרפים ופעם האדמה בולעת אותם והנה גם בנות מדיין ועוד מגיפה ועוד מלחמה."
למשה, כמובן, יש הסברים, הוא כתב אותם בספר, אבל משה הוא לא רק מי שמתעד את ההתחרשויות , הוא הבוס.
סתם דוגמא, הילד חוזר מהגן עם פנס בעין ל"ע. אתם מתקשרים לגננת והיא אומרת לכם "אבל הוא אשם."
אתם תהרגו אותה, נכון?
היא לא תהיה יותר גננת, זה ברור, אולי בבלורוסיה יתנו לה ילדים.

אותו הדבר צריך להיות אצל משה, הוא צריך לקחת אחריות על שורת האסונות הזאת, נכון?
הוא לא "נולד לשלטון", הוא לא הנכד הבכור של ראובן, או הצאצא הישיר הבכור של יוסף, שליט מצריים.
לקחו אותו מהצאן, כי הוא היה רועה מצוין, אבל עם כל הכבוד, כל רועה היה חושב על שינוי קריירה, אילו היו מתים לו הרבה כבשים באופן פתאומי כמה פעמים, זו בעיה.
את התשובה אנחנו מקבלים בפרשת "חוקת".
אנחנו מסתכלים לאחור על המרגלים ועל קורח וכל הקטסטרופות ומה שאנחנו שומעים זה "זאת חוקת התורה", במילים אחרות, גם כאלו דברים קורים. אף אחד לא מתעלם, לא מנסה לטיח. היו אסונות.
אבל אפשר להתמודד עם מצבים.יש ענין שנתהפך הכל לטובה.
גם המוות, שהוא אבי אבות הטומאה, ניתן לטיהור ואיך מטהרים אותו על ידי אפר פרה אדומה.
עכשיו בברסלב, מדברים על זה הרבה שהפרה האדומה היא רמז לתפילה כי יש את הפסוק "נשלמה פרים שפתינו" ולא ניכנס לזה עכשיו.
הענין הוא, שבלי פרשת "חוקת" , ספר במדבר היה נראה כמו כותרות בעיתונים, כמו בחדשות. כולו כותרות מדממות כאלו "פלישה", "אינפלציה", "בדם קר", "רצח והתאבדות", "לא יכולתי יותר". שלושת אלפים שנה זה ככה, רק שעכשיו , ברוך השם, הביאו לנו את יונית לוי, כדי שלפחות נוסיף קצת אסתטיקה לדרמה, אבל התורה היא לא באמת כזו, היא מציגה את הטרגדיה, לא כדי להכניס את האדם להלם ותזזית, אלא ההפך, לדאוג שלא יפחד.
אומרים לך, ראית את קורח? ראית את המגיפה? אנחנו יכולים לסדר הכל. כשהצדיק נמצא, והוא נמצא תמיד, כשמשה רבינו נמצא, הוא דואג לעינינים. זו רק פורמליסטיקה.
ומחר בבוקר, כלומר בעוד שבועיים, כשיגיעו בלק ובלעם וזימרי בן סלוא, גם בהם נטפל, אנחנו מוכנים.
יאללה, שנתהפך הכל לטובה.