פתחים בחושך


השאלה של מיכל, המשיכה להטריד אותי.
אתם יודעים, יש מעשיית זן אחת, שבסוף אומרים "אם בנקודה הזו תצליח להגיד משהו אמיתי, אזי השמיים והארץ יפתחו".
זה הדבר החשוב, לענות על השאלה הנכונה בזמן הנכון ולתת תשובה הולמת.
אני ורבים אחרים מסוגלים ויכולים להמשיך ולהתפלסף עד שהים יתיבש ואור הכוכבים ידעך בשמים, אבל לתת תשובה אמיתית בזמן ששאלה אמיתיחת נשאלת , זו זכות גדולה ודבר נדיר בפני עצמו.
אני לא מדבר על תשובות בסגנון הרב אמנון יצחק שמשאירות את השואל עם פה סתום והרגשת החמצה, אני מדבר על תשובות לעניין.
אוקיי.

ידעתי, שהמפתח נמצא בתורה קי"ב בליקוטי מוהר"ן, תורה שאנחנו מכנים הפתחים בחושך. זו תורה מסוג התורות, שדי ברור שלא מבינים אותן בכלל.
אני אציג כאן חלק מהטקסט ברשותכם,

ם יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְכוּ וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ יֵשׁ אוֹמְרִים אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר מֵעַצְמוֹ וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, אַבָל לא בַּמַּדְרֵגָה הַנַּ"ל וְהֵם חַלּוֹן כִּי יוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ כְּמוֹ בְּחַלּוֹן כִּי זֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֶבֶן טוֹב לְחַלּוֹן כִּי הָאֶבֶן טוֹב מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, וְהַחַלּוֹן אֵין מֵאִיר מֵעַצְמוֹ רַק שֶׁדָּבָר אַחֵר כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ וְאֶל אַמָּה, כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא אַמָּה אַמָּה, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֵשׁ מַיִם שֶׁהַדִּבּוּר כָּלוּל מֵהֶם ה הוּא חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה וְאֶל אַמָּה שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרִים אֲשֶׁר תְּכַלֶּנָּה מִלְּמַעְלָה, מִלְּשׁוֹן (תְּהִלִּים פ"ד) : "כָּלְתָה נַפְשִׁי" שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָפִין לָהֶם לְמַעְלָה שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים וְצִדָּה, הִיא מִלְּשׁוֹן (בְּרֵאשִׁית כ"ה) : "צַיִד בְּפִיו" וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְזֶה, שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַחֹשֶׁך הַמְסַבְּבִין מִכָּל צַד כְּלוֹמַר שֶׁאַתָּה צָרִיך לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּצִדָּהּ כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁנִּקְרֵאת צִדָּה כִּי כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הַצִּדָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא כֵּן לְפִי זֶה מְכֻוָּן מַמָּשׁ אַתָּה צָרִיך לַעֲשׂוֹת פֶּתַח הַתֵּבָה הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל וְהָבֵן הֵיטֵב. וְעִקַּר הַכַּוָּנָה שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַכְלִית הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁך וְהַקְּלִפָּה וְהוּא כָּלוּא וּמְסֻגָּר בְּתוֹך הַחֹשֶׁך אֲפֵלָה הַמְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אוֹתוֹ מִכָּל צִדֵּי צְדָדִים בְּכַמָּה סִבּוּבִים רַחֲמָנָא לִצְלָן וְאֵין לוֹ שׁוּם פֶּתַח וְתַקָּנָה וְתַחְבּוּלָה לָצֵאת מִתּוֹך הַחֹשֶׁך אֲזַי עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיַּמְשִׁיך עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת וְיַבִּיט עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וִיבַקֵּשׁ רַק הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי וּכְנֶגֶד זֶה אֵין שׁוּם חֹשֶׁך וְסִבּוּב שֶׁיַּחֲשִׁיך לוֹ כִּי הָאֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת "ה אוֹרִי" וְכֵיוָן שֶׁה אוֹר לוֹ,

עזבו את הטקסט.
הבאתי אותו רק כדי להראות עד כמה הוא מסובך והרבה זמן לא הבנתי ממנו כלום, למרות ששמעתי כמה שיעורים מרבנים בעיניינו. זה טקסט קשה, אין ספק וישנם הרבה טקסטים קשים בברסלב שאנחנו די מדלגים עליהם, אבל הפעם היתה לי הרגשה שיש כאן משהו חשוב ורלוונטי, בהקשר של השאלה של מיכל.
אז נזכרתי באהרן ברק.
לאלו שגדלו בחברה החרדית הנבערת, אני אציין שאהרן ברק היה נשיא בית המשפט העליון והוא היה נשיא מאוד דומינטי והנהיג הרבה כללים חדשים בשפיטה בישראל. אחד הדברים החשובים שהוא אמר היה "הכל שפיט" והוא גם טבע את הביטוי "הציבור הנאור", במשמעות של אנשים שהדעה שלהם סבירה.
זה אהרן ברק, אכן אדם דגול ואני נזכרתי בו בהקשר של תורה קי"ב, בגלל שהוא קבע כלל שאמר "מהותו של חוזה, קודמת לתוכנו".
מה הכוונה?
הכלל הזה הוא משהו גאוני, כי בכל הנושא המודרני של חוזים והתקשרויות עיסקיות, קיימת בימינו צרימה גדולה. יש אנשים שמבינים בזה הרבה ויש אנשים שלא מבינים בזה כלום, ככה שהרבה פעמים, מנסחים חוזה מתוך כונה לרמות ולהונות את אחד מהצדדים. לדוגמא, נניח שמישהו קונה ביטוח חים, משלם פרמיות וכן הלאה ואז קורה לו משהו.
הוא בא לחברת הביטוח ואומרים לו "לא מגיע לך כלום, כי כתוב משהו בחוזה שפוטר אותנו מלשלם לך במקרה כזה או כזה".
אומר אהרן ברק דבר מדהים "האותיות הקטנות בחוזה, פחות חשובות מעצם העובדה שהחוזה קיים. אם מכרתם לאדם ביטוח, אתם לא יכולים להתנער מהאחריות בגלל תוכן החוזה. האדם יודע שיש לו ביטוח, מכח זה שהוא קנה את הביטוח ממכם וחתם על חוזה ולכן אתם צריכים לשלם לו."
מה זה קשור לענינינו?
ובכן, מתחיל רבינו את תורה קי"ב במילים "צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה".
כאן המהות של התורה, "צהר תעשה לתיבה".
כשאתה בתיבה, כשאתה כלוא, כשאתה סגור, כשאתה בקופסה , תעשה חור.
מה יותר ברור מזה?
"יש אומרים צהר, יש אומרים מרגלית" אומרים? אז אומרים. אומרים הרבה דברים, אבל כשאדם בתוך התיבה, הוא חיב לעשות חור, אחרת הוא ייחנק.
איך עושים חור? אומר רבינו "על ידי דיבורי אמת"
מה זה דיבורי אמת?
גם כאן "יש אומרים", אבל כל זה ברמת האותיות הקטנות, זה לא מהותי.
אם האמת היא שאתה לקחת את הבנה, אז זה מה שתגיד, אם האמת זה שאתה הכנסת בוץ לבית, אז מה שתגיד.
אם האמת זה "אני לא חושבת שאני אוהבת אותך יותר." אז זהו זה.
זה לא משנה מה תעשה. לא כל בני האדם יודעים לעשות ספונג'ה כמו שלי יחימוביץ', לפעמים כדאי לבקש עזרה בכל מה שנוגע למעשים.
אבל את האמת צריך להגיד, כי אחרת אתה בקופסה, בלי חור.
זה לא כמו שאמר יש"ו בדרשה על ההר "האמת משחררת". (אני צריך עוד לברר מה מה מדיניות המערכת לגבי ציטוטים מהברית החדשה).
זה נשמע הגיוני, אבל כמו הרבה דברים הגיוניים, גם זה לא תמיד עובד.
רבינו הוא מדויק, הוא אומר, "האמת תעשה חור בקופסה שלך".
היא לא תשחרר אותך, אולי אתה אף פעם לא תשתחרר. להשתחרר זה קשה, לא כל אחד יכול.
עם כל זה, בזכות האמת, אתה תוכל לנשום, האמת היא פתח.
וזו התשובה למיכל, אני לא יודע עם זה מה שהיא רוצה לשמוע, אבל זה מה שאני צריך להגיד.
יש הרבה פתחים בחושך, אתה לא יודע לאן תיפול, אבל אם תגיד אמת, עשית משהו חשוב, אתה בקשר כלשהו עם האטמוספירה.
תמיד אומרים "אני מחפש את האמת" או "אני לא איפה האמת", אבל דוקא בעניין הזה התשובה פשוטה. האמת נמצאת על קצה הלשון, רק אל תשתמשו בה כשואלים אתכם "מה נשמע", כי אף אחד לא רוצה לדעת, חוץ מאיתנו ב"מחויב המציאות" בלוג ברסלב החופשית, לא שאנחנו מבטיחים שלא נשתמש בזה לרעה, אבל החיים מלאים בסיכונים.

לילה טוב.
 

 

12 מחשבות על “פתחים בחושך

  1. לא יודעת מה רציתי לשמוע ויש הרבה רבדים לכל הדיבורים האלה בשמים וכאן על הארץ ממש ובכל זאת:

    איזה כיף שהבלוג הזה קיים והוא ממלא את הרשת באור באמת ובאהבה.

    עכשיו, בא לי להגיד לך: "אתה רואה? צדקתי".

    כשבעל השגה נקרא לזה ככה, אומר "מקום" – מאיפה אני יכולה לדעת למה הוא התכוון? – אני לא. וזה לא משנה. נניח שהוא אומר "אדום" . אולי הוא מתכוון לקליפת הכתר כי הוא משיג אותה ואני ממקום קטנותי מחפשת את גבולות גזרת ארץ אדום על המפה. בין כך ובין כך זה אדום . שורש וענף.
    על כל פנים, לפי אמונתי בהשגחה פרטית הצדיק אומר מה שהוא אומר והוא פורט על מיתר אחד, איפה שהוא: רחוק , קרוב , בין לבין מה זה משנה – מה שחשוב זה שההדהוד מגיע בדיוק לאן שצריך להגיע בלב השומע היכן שהוא נמצא. אין לי מושג ירוק איך זה עובד, זה פלא פלאים אבל ככה זה עובד. את זה אני פשוט יודעת. וזו הסיבה שאני בעיקר מקשיבה למי שמנגן על מיתרי ליבי. לא למי שמנסה לנגן על מיתרי הלב, לא למי שאומר שהוא רוצה לנגן על מיתרי הלב ולא למי שמדבר על מיתרי הלב.
    אני מקשיבה למי שמדבר והדיבור שלו ניגון. ככה . השם ישמור את המנגנים כולם. אמן.

    לגבי הפתחים בחושך:

    מהמעט שבמעט שבמעט שהבנתי עד עכשיו נראה לי, שהישות הרוחנית שנקראת רבנו יודע שהתיקון של רוב הטיפוסים שימשכו אליו יהיה בחושך. ולמרות שרוב העולם כבר שם, נדמה לנו שלא – ולכן, הוא מוביל אותנו לשם , לנקודת הכשלון המוחלט. למרות שהוא מדבר כל כך הרבה על שמחה – כי מה לעשות, צריך ונטילציה בינתיים – בשביל לשרוד. והלוואי שנזכה לטעום מהשמחה שהוא מתכוון אליה.

    מה לעשות, כפי שאתה וודאי יודע, מרבית בני האדם, גם אם יש בהם ניצוץ שמחפש אמת ישאבו לתוך נקודת האמונה שבליבם באמת ובתחינה רק כאשר ייסגר עליהם כל השאר. ככה זה. חמורים. ואתונות.

    הקטע הוא, שגם מי שמבין פחות או יותר את כל זה – שוכח. שוכחת. לפעמים . ואז במקום לפנות לאחד והיחיד -כותבת. אתונה. (מעניין, אשת החמור גם בירת יוון)

    אבל בטח שיש פתחים בחושך, ויש אהבה אדירה ויש רחמים עצומים ואין סופיים ואין יאוש בעולם כלל. באמת אין.

    הקושי, התקיעות, והעדר הזרימה נמצאים באמצע. לא פה ולא שם גם וגם זה פרווה. הפער גדול מידי, ואין מספיק אש – שגרה.

    וכפי שאמרת כדי שתבער מספיק אש כל הזמן בלי שנשרף צריך לרכז אנרגיה ברציפות ובמידה הנכונה. ולמי שיש אז יופי לו אבל כל השאר כל אחד ממקומו צריך להתקשר לצדיק ולקיים את עצותיו בענווה בהכנעה ובפשיטות. ולהמתין. להמשיך ולעצור ושוב ושוב.

    ולכן גם אמרתי שבשורה התחתונה הצבעת בכיוון הנכון כי ההתקשרות שלי לצדיק קיימת. אבל היא איננה טוטאלית. וזה נחמד. אבל לא מספיק. פרווה. שוב למעלה למטה שורש וענף – same. ואני עובדת על זה. ויש לי הרגשה שגם הצדיק עובד על הזה.

    שיהיה רק בחסד וברחמים לכולנו.

    זהו. הרבה תודה

    נ.ב.
    אני מחליפה שם. למרות שיש כל כך הרבה מאיתנו.

    מ.נ. מעתה

  2. מחר, יום שני 10/06/13 בשעה 21:15 שיעור של הרב ברנר מעבר להרי החושך ברמת בית שמש

      • מידע כמעט מדוייק…
        השיעור יתקיים לא רחוק מנחלת חן בבית הכנסת הקלויז דחסידי ברסלב רחוב רבי מאיר בעל הנס 1
        מה שהופך את העניין לפחות שולניקי ויותר נגיש לקהל הרחב והמגוון,
        יש במקום עזרת נשים אם כי אני לא יודע אם הגבאים יזרמו עם העניין…

        ארתור

  3. דרך אגב לא יודע מה דעתך על נסיעות מאורגנות אל מחוץ ליישוב להתבודדות אבל פירסמו שאחרי השיעור תתקיים כזאת נסיעה ,
    ככה שלמי שלא יוצא להיכנס למעבה היער שעל גדות כביש 38 יש אפשרות לשיעור+יער באותה חבילה, מה שנקרא בילוי ללילה…

      • שלום דרול,

        כשהתחילו הדמעות התחלתי להבין… אך מאחר וקיבלתי עצה טובה לשתוק קצת
        אני אנסה – לטובה.
        מה שבטוח, שבברסלב החופשית בוערת אש. ובגלל חיבתו של הבלוג לנשים צרפתיות אז:

        Vive la révolution

        הייתי חייבת להגיד עוד פעם
        ת ו ד ה
        מ.נ.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s