אומן היא כמו סקס.
אני עושה את זה קצר.
עוד מעט קט וממריאים.
זאת לי הפעם השלוש עשרה שאני בדרך לאותו המקום.
ארבע שנים חלפו, הרבה מאוד דברים קרו ועדיין אותה הדרך שרגליה בנתב"ג וראשה מגיע לשמיים.
רק השבוע היו לי מחשבות, איזה אומלל אני,בשם אלוהים.
שתים עשרה פעם לאותו המקום וכל הרבה מקומות הזנחתי.
איפה ברלין, איפה?
איפה הלסינקי, המבורג, שטוטגארט, מינכן, ציריך, סטוקהולם?
איפה יערות העד והגלים הגועשים של הים הצפוני, שם עוצבה דמותי הרוחנית?
ואומן שותקת, היא יודעת היטב לבלוע את עלבונה ולהבליג.
היא כמו מאהבת ותיקה, שיודעת את סודות כוחה ובזה למחשבות זרות.
אומן היא כמו סקס, כשאתה שם, אתה לא חושב על שום דבר אחר.
טוב, הכל טוב.
התרגשות חונקת את הגרון.
הכל נשכח, הכל נסלח וקרן אור יוקדת מחברת את הלב לעיר שכולה גלידה אוקראינית וגעגועים.
זוכרים את סוטרת הלב? קודש הקודשים של הבודהיזם?
צא צא צא אל ההארה.
תירגמתי אותה לפני שנים, ולא חשבתי שזה יהיה כל כך פשוט.
צא, צא, צא!
נמריא!
מחוייב המציאות 
אתה ממש מעצבן. לאחרונה. (קשה כשאול.. קנאה) אבל אם אתה כבר שם, אז שתזכה לגלות את הצעד הבא ותביא אותו אלינו לכאן .
לפני די הרבה חודשים, חלמתי שאתה מביא דגים. חזרת מדייג עם עוד אנשים, לבית שגם אני הייתי בו והיתה סעודה מגניבה. ואני לא כזאת בעלת חלומות.
אם אתה כבר באומן, אז בטח תפגוש את הרב עופר ארז היקר . באחד השיעורים האחרונים הוא אמר אמר שאדם צריך להיות במקום שלו כדי לזכות לישועה.
האמת שזה הלחיץ אותי קצת. כי מה? קיוויתי שזה הפוך. באה ישועה, הארה, והיא כבר שמה אותך במקום שלך. והנה אתה אומר צא צא צא – אל ההארה.
מה, אם אדם לא במקום שלו, נניח לא עוסק במקצוע ששיך לו, לא גר בבית ששייך לו, לא נשוי לזיווג האמיתי שלו, …. וככה. אבוד לו?
איך אדם שעוד לו זכה לישועה, אמיתית, יכול לבוא למקום שלו?
ואל תגיד לי עוד פעם נקודות טובות, ותיקון . כי אז תהיה עוד יותר מעצבן. .
למרות שאני משתדלת. גם וגם ..
אולי תשאל את הרב.
חג שמח
מיכל
מגיעה לך תשובה רצינית.
אני אחשוב על זה.
שלום דרול.
כשכתבתי, נחלשתי . בגלל ימים שהראו לי שוב שוב בכל מיני דרכים את הפער הבלתי נסבל.
מגיע אור, והוא אמת. כמו פנס רב עוצמה, רציני לגמרי. מהר מאוד אחרי הפוצי' מוצי' ואף תוך כדי הוא מתחיל לעבוד.
מאיר איפה שחשוך. מצביע במקום של השקר. ורומז לאן לפנות. והאני הקטן, הוא קטן . מאוד קטן באמונה. לא בא לו לשלם את המחיר. זה הפער. וזה כואב.
כמובן שהרב צודק. אדם צריך להיות במקום שלו כדי לזכות לישועה. אם מגיע אור, ומצביע על המקום הנכון, לעכשיו. והאדם לא זז – האור לא יכול להמשיך.
רצון זה חשוב. מאוד. אבל זה לא כל הסיפור.
טוב. בינתיים נערתי את האבק מעלי וקמתי בפעם המי יודע כמה להתפלל שיתבטל רצוני …. זה הקטן.
מה עוד אפשר לעשות?
כמובן שכל תשובה משלך תתקבל בשמחה.
תודה כתמיד
מיכל
נזכרתי בזה בסקס הקצר…