בצד הפנימי של הלב


לנוכח העליות האחרונות בצפיות בבלוג, החלטנו לנצל לרעה את הפופולאריות שלנו ולנסות למכור כאן דברים.
לא רק זה, אלא שאנחנו עושים את זה בערב יום הזיכרון, כשכל החנויות סגורות, וכך אנחנו נהנים מיתרון לא הוגן.
אז מה אנחנו מוכרים כאן היום? נסיעה לאומן.
מתי אנחנו נוסעים לאומן? בשבועות.
צוות בית רבינו
האמת, לא כל כך צריך למכור את המוצר הזה. שבועות זה לא חנוכה. בשבועות כף לא נורמאלי באומן. השמש זורחת, הגלידה טעימה והכל ממש בסדר.
נכון, המחיר קצת יקר, יחסית למה שאנחנו מכירים, אבל מדובר בעוד יום וחצי, יחסית למסלול הרגיל ויש תכנית אמנותית ובסך הכל, אושר צרוף.
אני יכול להגיד לכם, שדיברתי עם עשרות בנות ונשים שהלכו לנסיעות הללו והן כולן חזרו עם עיניים נוצצות ולב שנולד מחדש, בגלל שמי שמארגן כאן, אלו ברסלביות אמיתיות ומשופשפות, מלאות בדם השחור והאמיתי של מזרח אירופה האפלה והחסידית. זה לא כמו שאתן נוסעות יחד עם הרבנית יחנינה זעפרני ומקבלות מתכון לחראימה וחור בראש, זה הדבר האמיתי כאן, דם, דמעות וחושך.
טוב,גמרנו לרדת לזנות? יאללה, המלאכה מרובה.
אוקיי, אז אתם יודעים שבזמנו הייתה בעיה בברסלב?
הצדיק צריך להוכיח את כוחו.
לכאורה, זה לא ממש חשוב. הרי הצדיק פועל על כל אחד ומראה את כוחו בכל יום. אנחנו לא צריכים הוכחה לזה, זה מקועקע אצלנו על הצד הפנימי של הלב.
מצד שני, המבנה של העולמות העליונים הוא כזה, שרוחניות משאירה עקבות בגשמיות, כי התנועה של האור הישר היא תמיד מלמעלה למטה ואם מתרחשים דברים גדולים בעולמות העליונים, הם לא ישארו רק שם, אנחנו נראה סימנים גם בעולם שלנו.
כמו בספר הזה של סטפן קינג, "הקמע", העולמות נעים אחד לצד השני והתרחשויות גדולות בעולם אחד, מכות גלים בעולמות האחרים.
זה מה שקורה כל שנה בל"ג בעומר.
אנחנו לא ממש רואים מה הנשמה של רשב"י עושה בעולם.
הפעולה נעשית במישורים סמויים מהעין.
עם כל זה, אנחנו כן רואים תכונה מוזרה אצל בני האדם.
סוחבים קרשים, קונים קבבים, מדליקים מדורות.
אנשים שלא יודעים בכלל מי זה רשב"י, אנשים שלא שמעו מהזוהר הקדוש, כל מיני בחורים ובחורות יושבים בחוץ ומביטים בלהבות.
זה הכוח של הצדיק, הוא מוציא אותם החוצה הוא גורם להם לפעול.
גם רבינו עושה משהו דומה.
הוא לא עושה את זה בראש השנה דווקא, את ראש השנה חוגגים ממילא ואז רבינו מעביר אותנו את בית הדין של מעלה. אני לא נכנס לסיפור הזה.
אז מתי הוא היום הגדול של רבינו?
באותו יום שהחזון הרוחני שלו החל להתגשם.
מתי זה היה?

ה' באייר.
ביום זה רבינו ירד מהעגלה ודרך באדמה הקדושה של העיר אומן.
כל הסיפור מתחיל משם.
היו הכנות קודם, בוודאי,לימדו תורה, הוציאו את "ליקוטי מוהר"ן" ,פירסמו ולימדו, אבל לכל הדברים הייתה חסרה הגשמה, היה חסר מעשה רוחני אמיתי וזה מה שקרה.
לכן צריך לצאת ולחגוג את היום הזה, יחד עם כל האנשים שחוגגים.
הרבה מהם לא יודעים מה עשה רבינו בעולם , אולי גם לא ידעו אף פעם ואף על פי כן הם חוגגים, כי ככה רבינו רצה שיצינו את העוצמה שלו בעולם, בריקודים, בשמחה, במטסים, במצעדים.
יש מה לחגוג.
יום עצמאות שמח.

2 מחשבות על “בצד הפנימי של הלב

  1. חשבתי שלכבוד יום העצמאות תביא לנו איזה מוזיקה מעניניית או איזה תמונה ישראלית לוהטת…..

    שיהיה לך יום העצמאות שמח….

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s