פי שניים ברוחך אלי


היום אנחנו חוגגים שנתיים לבלוג הזה, ל"מחוייב המציאות".
תהילה לאל, יש לנו הרבה מה לחגוג. תוך שבוע או שבועים, נגיע לחמישים אלף כניסות, קיבלנו למעלה מאלף ומאה תגובות וגם הגיעו לכאן גולשים מעשרות מדינות. רובם מארצות הברית ומישראל, אבל יש לנו קוראים קבועים גם בשוייץ, גרמניה ובלגיה.
גם מזהים אותנו פה ושם, לדוגמא, כשבשושן פורים נכנסתי למסיבה של הרב עופר ארז שליט"א, שמעתי תרועות "הנה מחויב המציאות." זה נשמע לי מוזר , אבל בהחלט מחמם את הלב, את הבטן ואת הטלפיים.
אני אגיד בזהירות, שאני סבור שגם הבלוג הזה, הותיר איזשהו חותם רוחני באויר או באוירה.
זה שגונבים מאיתנו רעיונות זה לא חדש והאמת שזה גם רחוק מלהיות דרמטי. רבנים חייבים למלא את השיחות שלהם במשהו והם שולפים מכל הבא ליד, מהברית החדשה, מהטאו טה צ'ינג מהתוכנית של ג'יי לנו וגם אם לקחו פעם משהו מפה, אני לא מתרגש. מה שכן חשוב, זה שאותו רעיון שאנחנו מקדמים כאן, על חסידות ברסלב, ככמהפכה רוחנית, כקונספציה בלתי תלויה בזמן או במקום או בהקשר התרבותי, זה מה שמתפשט, זה הזרע שמתחיל להכות שורשים בלבבות.
מזכיר לי סיפור זן, שמביא אומן ב"משקוף ללא דלת".
jבאסו פגש נזיר ואמר לו "אם יש לך מקל, אתן לך אותו, אם אין לך מקל, אקח אותו ממך"
על זה אמר אומון, המחבר, המקל גבוה מהשמיים, ועד תהומות האוקינוס יצלול ובכל מקום אליו יגיע, תפשוט תורת האמת."
אלו מילים.
ואיפה התחלנו למעשה. כבר דיברתי על זה כאן.

לפני כמעט שלוש שנים, הגעתי לראשונה לבית כנסת "באר שבע" וגיליתי שברסלב עדיין קיימת. מעבר לישיבות המחניקות, מעבר לדיסקים האידיוטיים, מעבר לרבנים הזבלנים ולחיוכים קרי העיניים, מעבר לסדנאות נמפגרות ולשבתות האינפנטיליות ולמסעות הפסאבדו רוחניים ולהלכות המסולפות ומעבר לכל האספסוף של הבהמות בשביסים ובבפאות בחלוקי פסים מבחילים, מעבר להם קיימת ברסלב האמיתית הטהורה, שהמשמעות שלה היא פשוטה מאוד.
אנשים, שעוזבים לשעה את מה שהם עושים, כדי להתעסק בתורת רבינו הקדוש.
זה לא משנה מה הם עושים בדרך כלל.
יש מי שעוזב את הטיש של האדמו"ר מקרלין ויש מי שעוזב את "משחקי הכס".
זה המעשה שלו וזה המעשה שלי, כמו שאומרים אצלינו בברסלב, מאז "סיפורי מעשיות".
עכשיו אני באמת רוצה להבהיר כאן משהו חשוב. אמנם כתבתי "אספסוף" וכתבתי "בהמות" אבל חס וחלילה שלא התכונתי לתלמידי הסבא זצוק"ל. הננחים הם אחלה, הנחים הם נזר הבריאה, רק הפונפונים האלו הם פריט לבוש פוגעני.
כאילו, פונפונים זה בסדר, אם אתה הולך לשוייץ לעשות סקי עם כמה בחורות, אבל בפתח תקוה?!
בקיצור, יש דבר שהרב ברנר דיבר עליו בחנוכה, על המשל שמופיע בגמרא, על איש שט בספינה בים, ורואה במרחק נר חנוכה בוער ומברך עליו, "על הניסים שעשית לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה".
זה בדיוק הענין, נר דקיק בתוך האפלה הגדולה, נר שהוא ניסים.

באותה שיחה הרב ברנר אומר "ביתר שאת וביתר עוז"
וזה גם מה שאני חש עכשיו, שחמישים אלף כניסות יגיעו למאה אלף, ועוף השמיים יוליך את הקול והמקל יסתחרר אל קצווי הארץ.
זהו, רציתי לכתוב גם קצת על האורח שלנו הערב, אליהו הנביא, אבל זמני אזל ונזל והנה כבר מתקדש החג, חג החרות.
אז אתם יודעים, מתחילים מנר חנוכה, מלהבה בודדת וממשיכים אל מרכבת האש שנושאת את אליהו הנביא לשמים.
מזל טוב ל"מחויב המציאות" , מזל טוב לכולנו.
חג שמח.

2 מחשבות על “פי שניים ברוחך אלי

  1. מזל טוב וחג שמח.
    מגיע לך, הבלוג הזה מיוחד במינו, אני לא רואה את עצמי מוותר על קריאתו בסבב הקריאה היומי שלי.
    חזק ואמץ !

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s