הנוסע השמיניסט


הקבלה מספרת לנו שהאדם הוא יצור רב כוח. הוא אדון לגורלו.
זה דבר גדול, אם חושבים על זה לעומק, כי מספרים לנו שכל מיני דברים יכולים לקרות לנו שאינם בשליטתנו.
דברים טובים או דברים רעים, לא משנה. מספרים לנו שאנחנו קטנים מול העולם הזה, שאנחנו גרגרים בתוך שעון החול של הגורל ואנחנו צונחים כאבן לתוך הגומחה הזעירה שלנו בתוך המרחב היקומי.
תמיד נעים לנו לשמוע, שגם אנשים חזקים ומפורסמים, הם עבדים לנסיבות. עם כל העוצמה שלהם והיומרות שיש להם, הם יכולים ליפול ולאבד את השליטה ולהיות כמונו, אבודים, בודדים וחסרי משמעות.
הקבלה אומרת, שממבט שיטחי זה באמת ככה. האדם הוא קטן, והוא לא יכול לעשות הרבה. הוא זורק אבן או בורג או מסמר ואחרי שניה אותו החפץ, צונח בחזרה, דומם על הקרקע בחוסר תנועה ובחוסר אונים.
כל זה נכון, אבל זה לא כל הסיפור. העולמות הרוחניים הם סמויים מן העין, אבל קיימים, והקיום שלהם מספק לאדם הזדמנות לפעול בעוצמה גדולה הרבה הרבה יותר. לפעמים הוא יכול להפעיל מאמץ קטן ולגרום למפולת אדירה והרסנית, לפעמים הוא יכול למצוא נקודת משען רוחנית שתאפשר לו להסיט באלימות את גלגל הגורל למסלול חדש ומהיר הרבה יותר.
המקובלים מכירים את הנקודות האלו, את ההזדמנויות לאחוז בהגה של היקום ולשלוט בשמי הלילה. הצדיק האמיתי, שולט כמובן בכל העולם, אבל בשביל האדם הפשוט, גם ההזדמנות לשלוט על גורלו, היא דבר גדול מאוד.
איכשהו זה הזכיר לי את הסרט הנוסע השמיני, כשרואים איזה כתם בצילום הרנטגן ופתאום הכתם הזה הופך למפלצת שמנצחת את כל מה שזז בסביבתה, חוץ מאת סיגורני ויבר, אבל האמת שזה דומה יותר להשלכה של אבן ממטוס. אתם יודעים מה היא יכולה לעולל?
אז הנה ההזדמנות מגיעה, ביום שלישי הבא זה ראש חודש ניסן וראש חודש ניסן, על פי הקבלה, הוא ראש השנה למלחמות.
מה הכוונה?
כל היחסים שלנו עם בני אדם אחרים, צפונים כאן, מקופלים ואם אנחנו איך להתנהג, אנחנו יכולים לשנות את הגורל שלנו מראש חודש ניסן הזה, עד ראש חודש ניסן הבא.
ברור לכם, כמובן, מוריי ורבניותיי, שאם אנחנו משנים שנה אחת, שינינו את כל החים , כי ככה עובד המנגנון הקרמתי, המציאות הינה תולדה של מה שהיה בעבר ואם שינינו את ההוה, גם העתיד משתנה. ראיתם בטח את "בחזרה לעתיד", נכון?
אז איך זה עובד.
ישנם שני עשר ימים ראשונים בחודש ניסן. מא' בחודש – שיהיה ביום שלישי הבא, עד יב' בחודש, יומיים לפני ליל הסדר.
כל אחד מהימים האלו צופן בתוכו את היחסים שיהיו לנו עם סביבתנו במשך החודש העברי המקביל. היום הראשון, מקביל לחודש ניסן, היום השני לחודש אייר, השלישי לסיון וכן הלאה.
אם באותו יום אנחנו שומרים על יחסים נעימים וקלילים עם הסביבה, יהיה לנו חודש שלם, שקט ומתקתק.
אם נריב, נתווכח, נתקוטט – יהיה לנו חודש קשה ומלחמתי.
זה הכל וזה הרבה מאוד, כיון שכל החיים שלנו מורכבים מיחסים.
אני יודע שזה לא קל להיות רגוע, נינוח ומתחשב על פי הזמנה. לפעמים, זה כל כך מעצבן שרוצים לטפס על הקירות, אבל המאמץ הזה שווה, כיון שאם תצליחו, אתם תגלו שבשנה הבאה, הסכסוכים נעלמים, המשברים מחליקים הלאה והחוצה והכל הרבה יותר קל.

הסיפור הזה בדוק.
נתי לאנשים את נעצה הזו, כפי שלי היא ניתנה לפני שנים רבות, היתה להם שנה שונה לגמרי.
היה להם ישוב הדעת, היה להם כיף.

לכו על זה, גם אני מקווה להצליח.

אני גם מקווה שאני אצליח להרים את הפוסט הזה שהבטחתי לכם על האסוציאציות. לא שכחתי.
ואולי גם נספיק לדבר על פסח פעם, מ"ט שערי טומאה וכל הדברים המגניבים.

בינתיים שתהיה לכם ברכה ושלום.

2 מחשבות על “הנוסע השמיניסט

  1. מרבל

    האלו דרול. ראיתי את ההרצאה מהפוסט הקודם. הקשבתי עד כמה הרב מנסה להחדיר לך את התפיסה שאקרא לה בשם מתגרה " תפיסה חומינסטית" בשם הקדושה . בשם טוהר העינים. בשם מה למכור לילדך וכיצד להפיק ילד בן 22 שקורא רק גמרא . עד כמה כל העולם העכשוי פסול בעיניו. לא וידאו. לא תמונות נשים. הרב שרוי בממלכת קדושה וטהרה ולא הכרתי את כבוד הרב עד עכשיו אבל באמת רב ענק.

    והייתי בטוחה שבסוף החומינסטים (וסליחה על התואר) יצליחו להעביר אותך על דעתך. שיגיע יום אחרי מוסר שכזה שתתרצה ותקבל שאתה חוטא ומחטיא.

    והפתעה גדולה- אתה עדיין שפוי. אבל יום אחד תשמור עינים. ואז גם תשפיע על כולנו. כל עם ישראל בטור בידיעות לשמור עינים. וכולנו נחיה בממלכת קדושה וטהרה.אומתו של הקדוש ברוך הוא.

    שמע, צריך להיות מיוחד מאד. בשביל לראות כזו הרצאה ולהשאר אתה. ישר כח.

    • אוי הרב ברנר.
      הוא אחרון הברסלבים האמיתיים, אני חושש מאוד שאחריו כבר לא יישאר כלום.
      יש הרבה רבנים בברסלב, ויש כמה מהם שאפילו שוים משהו, אבל כל אלו, גילו את עולם הנשמות, ועזבו אותנו. היום הם מתעסקים רק בגילגולים ובעיבורים ובהיכלות ובמדרגות. הם אנשים מצויינים, אבל הם לא פה ואין מה לדבר איתם, הם לא מבינים את הכאב.
      רק הרב ברנר שהספיק כבר לשכוח, את כל מה שהם יודעים בתורת הקבלה, לא עזב את עולם האנחות. הוא פה, הוא מבין.
      זוכרת מה שכתוב על אנשי הטאו העתיקים בדאו דה צ'ינג? "וותרן כקרח נמס, סתום מבע כמים עכורים, זהיר כמי שחוצה נהר בחורף".
      זה הרב ברנר, אין עליו.
      יש את הרב בר לב, אבל הוא הרבה יותר זקן.
      נראה מה יהיה.
      לגבי מה שהוא אמר לי,
      יש לנו בברסלב כלל "זה הענין שלו וזה העניין שלי"
      כל אחד בענייניו.
      הוא היה צריך להגיד את מה שאמר ואני הייתי צריך לשמוע.
      מעבר לזה, מי יודע?
      נראה, לפעמים זורקים תפוח רקוב אל מעבר לגדר ושנים אחר כך מגלים שצמח שם יער אדיר.
      ימים יגידו.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s