בלא כלום


אני תיכף צריך לנוע ועוד לא הספקתי לישון, אבל פטור בלא כלום אי אפשר.

היום היה יום מגעיל ממש,

אבל זה לא קשור לכלום. אלוהים אוהב אותי בכל ליבו.
הוא משרה את שכינתו סביבי, הוא חומל עלי, משגיח ועוזר לי.
הנה היום התפוגג ועבר והלילה ירד. נר חמישי של חנוכה, שיא העוצמה.
שתי המגמות של חנוכה מתלכדות בו.
האחת "עד שתכלה רגל מהשוק."
כלומר, עד שהעולם שלנו, שנפל והתגלגל ונאבד , יחזור בחזרה אל מקומו בשלשלת העולמות הרוחניים.
מצד שני, נר חמישי.
אותו נר שלעולם לא חל בשבת ולכן אורו עצמאי ויכול להגיע מקום ולהאיר כל חשכה.
כך מתרחש מסביבנו חג האורים, מצד אחד דוחף אותנו מעלה, אל שיאי האלוהים.
מצד שני, יורד לתהומותינו, מלטף כאבנו וסבלנו, מקל על צערנו וסולח לנו.
בעולם האמיתי של מחוייב המציאות, שתי התנועות האלו הן תנועה אחת.
לא כל כך קל להבחין בזה, במציאות שלנו, במציאות של הסתרה, של חמקמקות.

אני בדרך לצדיק .
השעה מאוחרת והחשמל באוויר, כמו לפני סערה.
לא לשווא אני נוסע, דברים גדולים ממתינים מעבר לענני לחורף.

בכוחות אחרונים אני נזכר שבפעם האחרונה הייתי בראש השנה. כמה דברים התרחשו אז!
כמה מתכוונים להתרחש!

טוב, בכוח מפילים עלי שינה מלמעלה.
חג שמח, חג אמיתי.

2 מחשבות על “בלא כלום

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s