שלוש פרשיות , שבע ברכות


אני יודע, אני יודע,
ואחת לשר אופל על כסאו האפל.
תמיד נחזור לשר הטבעות.

טוב, להלן "דבר תורה" שנשאתי במסיבת "שבע ברכות" של אחת מתלמידותיה של אישתי השבוע.

כל עניין ברסלב בעולם הוא בשלושת הפרשיות הראשונות של התורה.
1. פרשת בראשית , בה נברא העולם.
2. פרשת נוח , שם הופיע הצדיק.
3. פרשת לך לך , שהיא מתארת את העבודה שיש לנו לעשות בעולם.

אתם התחנתם בשבוע של פרשת נוח ואנחנו חוגגים לכם שבע ברכות בשבוע של "לך לך", נשארה שלנו פרשיה אחת מתוך השלוש ובואו נראה איפה היא מסתתרת לה, פרשת בראשית.

אני זוכר שהרב ברלנד סיפר על סרטי הקולנוע שהוא היה רואה כשהיה ילד קטן. הוא סיפר שהוא היה יושב מול המסך ולפתע שם אריה שואג וכל האנשים נבהלו.
גם אני נזכרתי בקולנוע , בסרט שראיתי לא מזמן בשם מוכרים בלבד 2.watch?v=gLvhJ0m5ask שם צוחקים על טרילוגיית שר הטבעות. מה הם אומרים? שבחלק הראשון רק הולכים ובחלק השני גם רק הולכים, ומה עושים בחלק השלישי? הולכים והולכים והולכים.
אם נסתכל על התורה, נגלה את אותו הדבר. כל הזמן בתנועה, כל הזמן עוברים הלאה. אפילו ישנה פרשיה אחת שנקראת "וישב", והיא אמורה לסמל שלום ושלווה, סדיוק בה, יוסף נחטף ויורד למצריים. גם את המשכן בונים במדבר, תוך כדי נדודים?
אז איפה הבית? איפה המטרה?
כאן שוב אנחנו נזכרים בטרילוגיית "שר הטבעות", שמספרת לנו שהבית נמצא בהתחלה. מתחילים מהבית, בלי מטרה, אין משמעות לכל המסע.
איפה אנחנו רואים את זה בתורה?

יש בפרק השני של ספר בראשית פסוק מאוד תמוה " עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד". לכאורה, הקטע הזה נמצא לגמרי מחוץ לקונטקסט. הרי רק עכשיו סיימו עם הבריאה ואדם וחווה בגן עדן ולא היה חטא ואין לאף אחד אבא ואמא. מה פתאום טורחת התורה להכניס את הפסוק הזה לתוך סיפור גן העדן?
הסיבה היא שהתורה אינה ספר היסטוריה או מיתולוגיה.
העיקר בתורה, הוא לאו דווקא מתי קרה ומה קרה. לתורה ישנה מטרה ומהטרה של התורה היא לחנך. כאן התורה מפרשת את עצמה ומספרת לנו דבר מאוד חשוב, והוא שכל הסיבה של הבריאה, היא בשביל הדבר האחד הזה, הזוגיות.
הזוגיות, כך מבהירה לנו התורה, אינה תוצר לוואי, אינה תהליך צדדי שנועד לביצוע מטרות אחרות. הזוגיות היא גולת הכותרת של מחשבת הבריאה. אומרת לנו התורה לפני זה "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ" , למה לא טוב היות האדם לבדו? עוד לא היה חטא, עוד לא היה הגירוש מגן עדן. האדם רק נברא וחי בגן עדן והוא נברא בצלם אלוהים. לכאורה הכל בסדר. עם כל זה " לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". כשאין זוגיות, גם אם הכל מושלם , זה עדיין לא טוב.

ההרמוניה הזו, הדיאלקטיקה בין הכוחות השונים של הגבר והאישה, רק מאפשרת להגיע אל הטוב.
אנחנו רואים את זה גם בשתי הפרשיות הבאות. נוח מתחתן ואז בונה את התיבה, אברהם אבינו מתחתן ורק אז מגיע למדרגה, שנאמר לו לך לך.
בלי הזוגיות , אברהם ושרה לא היו יכולים להגשים את עצמם באמת, לא היו יכולים לבצע את מה שנדרש מהם בעולם.

בגלל זה אנחנו מקדשים את הזוגיות, יותר מאשר כל דבר אחר, בגלל זה אנו חוגגים את הנישואין וחוגגים שבע ברכות, כיוון שזו נקודת ההתחלה שלנו , באותה מידה שזו המטרה שלנו.
אני מאחל לזוג הצעיר שילכו בדרך רבינו, שיהיו מקושרים לצדיק, שהחיים שלהם יתנהלו לפי שלושת הפרשיות הראשונות של התורה , בראשית, נוח ולך לך. כמו שהתחלתם את הזוגיות שלכם בשלושת הפרשיות, כך גם תמשיכו ללכת באור הזה.

לכל הרווקים והרווקות שכאן אני גם כן מאחל, שתגיע לזוגיות שלכם ותוכלו לפעול בעולם, תוכלו להגשים את הלך לך שלכם ושנוכל בקרוב לשמוח בשמחתכם.

לילה טוב ומזל טוב.

תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s